שירותים בבתי כנסת תמורת תשלום

[תלמיד חברים]

בשנים האחרונות פשתה התופעה בהרבה בתי כנסיות ומדרשות, שלצד השירותים ישנה מודעה המבשרת לכל הבא להיפנות, ששירותים זה מיועד למתפללי ולומדי בית המדרש, וכל אורח עליו לשלם שקל או 2 לקופת בית הכנסת.
נפשי בשאלתי בכמה בירורים:
יתכן שחלק מהדברים יעלו חיוך על שפתי אי אלו מהחברים, ויהיה חלקי עם הני בדחנא דזכו לחיי עוה"ב (תענית כב.). ודבר צחות בעתו, עת המרבים בשמחה, מה טוב.

א. האם אותו אורח מחוייב על פי דין לשלם, לכאורה באופן שיכול ללכת מעט לבית כנסת אחר, הרי הוא גברא דלא עביד למיגר, וגם השירותים לא עבידא לאגרא, כי לא משכירים זאת, וא"כ זה נהנה וזה לא חסר (עיין ב"ק כ.). [זה שבית הכנסת דורש זאת, מותר לו, אך השאלה האם יש אכן חיוב ממוני].
ב. ואם תאמר, פשיטא, הרי משתמש במים שמוריד באסלה. יל"ע האם שוו פרוטה. וכן יש מקומות שהעירייה משלמת. אך כאן באה השאלה הבאה: האם גם באופן שאינו מוריד את המים מתחייב לשלם את השקל או 2 לקופת בית הכנסת?
ג - ד. מה גדר 'לומדי בית המדרש'. בשלמא 'מתפללי' - ביהמ"ד מרגיש מחוייבות למי שנוכח בתפילות, אך 'לומדי ביהמ"ד' מהו? האם מישהו מתיישב ללמוד שם משנה [לאחר בכדי שיעשו... שח"ו לא יעבור על 'בלא תשקצו', או באופן שיכול להמתין שיעור פרסה], האם גם זה נחשב ל'לומדי בית המדרש'? והאם 'לומדי ביהמ"ד' מהני למפרע [שהרי כשעשה לא היה? [ויש כאן ב' שאלות, האם בלימוד כל דהו נכנס לקטגוריה הזאת. והאם מהני למפרע].
אשמח לקבל תשובות, היות וזה נוגע לי למעשה לפעמים [ואל תחשדוני שקמצן אני [הנחשד בדבר שאין בו - צריך להודיע (ברכות לא:)], כשיש לי, אני שם כסף, ולפעמים יותר משקל ו2, אך לרוב אין לי עלי שקלים, וכמנהג גוברין יהודאין דרכשין באשרתא].

[יבנה]

הרבה פעמים עושים כן כדי למנוע מאנשים זרים להגיע לשם בשביל זה, בפרט באיזורי קניות וכדומה. זה לא נעים להנמצאים שם שזה הבית שימוש האיזורי, ועם כל הלכלוך המתלווה לכך. גם ללומדים במקום מפריע שמגיעים לשם כל מיני אנשים עם כל השקיות שלהם ועם הילדים הקטנים שלהם. [זה גם מביא לבעיות נוספות של חיסול השתייה בחדר הקפה שהאברכים משלמים עליו, וגם לפעמים גניבות.] וכ״ש באופן שזה מצריך שינקו עוד פעמים, או שאין מספיק מקומות וגורם שיצטרכו להמתין.
ברור א״כ שבית הכנסת מפסיד מזה ונקרא זה נהנה וזה חסר. ויכולים לגבות גם יותר מהשווי שמשתמשים בו.
זכות הגבאים לקבוע דברים שהם לטובת המשתמשים של המקום.

[עזריאל ברגר]

א. זה נהנה וזה לא חסר פטור מלשלם, אבל הוא גזלן של ממש, ובפרט "בעומד וצווח".
ב. מובא בפוסקים שאחד הטעמים לכך ש"דינא דמלכותא דינא" וחייב לשלם את המיסים, למרות שלכאורה הם כמו "הפקעת הלוואתו" שמותרת בגוי - הוא מפני שהקרקע שייכת למלך, ומי שמשתמש בה שלא לפי כלליו ומיסיו - הרי הוא גוזל את הקרקע.
ומדבריהם למדנו, שזכותו של אדם לקבוע דמי-כניסה לביתו, ומי שנכנס בלא לשלם - הרי הוא גזלן, וזה אסור אפילו מול גוי.

[דרומי]

כמדומני שמבחינה פרקטית היה עדיף לתלות מודעה בנוסח "בית הכנסת שמח לעזור לכם, אך בהזדמנות זו נשמח אם תעזרו לבית הכנסת בתרומה קטנה או גדולה".

ואמנם יהיו כאלה שיפטרו עצמם מתשלום לגמרי, אבל כנגדם יהיו כאלה שלא יהססו לתרום מטבע של 10 ושטר של 20...

ולמעשה, הודעות 'מפחידות' בסגנון זה לא מביאות לתועלת גדולה בטווח הארוך.

מצד שני, אם הכווונה היא פשוט להרחיק ילדים קטנים ונשים וכיו"ב... אז הנקודה היא לא הכסף.

[גביר]

צילום של שלט המורה לשלם עבור השימוש בביהכ"ס [עם דיון קצר בצורך בו] ישנו ברשימה 'שלטים והודעות' שהעלתי כאן [ברשומה הראשונה באשכול] -

viewtopic.php?f=7&t=44381&p=800860#p800860

[הוה אמינא]

זה דרישת כסף כהשתתפות בנקיון.
לא על שכירות ולא על מים.
ממילא הטיעונים שלא קיימא לאגרא, והמים חינם מהעיריה, אינם רלוונטים.
הגדרת לומדי ומתפללי בימ"ד - זה בקביעות.
אחרת זה נקרא לומד בבימ"ד ומתפלל בבימ"ד.
כך שיגרא דלישנא וזה מה שמובן לרוב בנ"א וע"כ זה מה שמחייב.

[שיבר]

זכור לי כי קראתי (או שמעתי) בשם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כי זה נכלל בתקנת יהושע (ב"ק פא) נפנין לאחורי הגדר, ומותר להשתמש בנייר כשם שמותר ליטול צרור (שם), אבל לא להוריד המים אחריו, דזה לא נכתב שהותר.

בחיפוש נמצא נושא דומה בחשוקי חמד שבת יא. לענין להכנס לבית מלון ולהיפנות.

[נטורי קרתא]

זכור לי כי קראתי (או שמעתי) בשם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כי זה נכלל בתקנת יהושע (ב"ק פא) נפנין לאחורי הגדר, ומותר להשתמש בנייר כשם שמותר ליטול צרור (שם), אבל לא להוריד המים אחריו, דזה לא נכתב שהותר.

בחיפוש נמצא נושא דומה בחשוקי חמד שבת יא. לענין להכנס לבית מלון ולהיפנות.

את המים אינו מוריד בשביל עצמו, אלא למען האחרים שיכנסו אחריו, ומשום בל תשקצו.

[עזריאל ברגר]

זכור לי כי קראתי (או שמעתי) בשם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כי זה נכלל בתקנת יהושע (ב"ק פא) נפנין לאחורי הגדר, ומותר להשתמש בנייר כשם שמותר ליטול צרור (שם), אבל לא להוריד המים אחריו, דזה לא נכתב שהותר.

בחיפוש נמצא נושא דומה בחשוקי חמד שבת יא. לענין להכנס לבית מלון ולהיפנות.

בסתמא או בעומד וצווח?

[תלמיד חברים]

זה דרישת כסף כהשתתפות בנקיון.
לא על שכירות ולא על מים.
ממילא הטיעונים שלא קיימא לאגרא, והמים חינם מהעיריה, אינם רלוונטים.

ניד"ד במי שנזהר מללכלך.

הגדרת לומדי ומתפללי בימ"ד - זה בקביעות.
אחרת זה נקרא לומד בבימ"ד ומתפלל בבימ"ד.
כך שיגרא דלישנא וזה מה שמובן לרוב בנ"א וע"כ זה מה שמחייב.

אכתי יל"ע במי שלומד שם לפעמים.
או מי שמידי פעם מתפלל שם או לומד שם.
כמה שיעור הקביעות שיחשב 'מתפללי או לומדי'. פעם ביום? פעמיים בשבוע? פעם בשבוע? בחודש?

[הוה אמינא]

זה דרישת כסף כהשתתפות בנקיון.
לא על שכירות ולא על מים.
ממילא הטיעונים שלא קיימא לאגרא, והמים חינם מהעיריה, אינם רלוונטים.

ניד"ד במי שנזהר מללכלך.

הגדרת לומדי ומתפללי בימ"ד - זה בקביעות.
אחרת זה נקרא לומד בבימ"ד ומתפלל בבימ"ד.
כך שיגרא דלישנא וזה מה שמובן לרוב בנ"א וע"כ זה מה שמחייב.

אכתי יל"ע במי שלומד שם לפעמים.
או מי שמידי פעם מתפלל שם או לומד שם.
כמה שיעור הקביעות שיחשב 'מתפללי או לומדי'. פעם ביום? פעמיים בשבוע? פעם בשבוע? בחודש?

א. פשוט שזכותם להתנות גם למי שחושב שהוא זהיר, אם אינך משלם אל תכנס.
שהרי תשאל את כל הבלתי זהירים, והם יבטיחו לך שהם כן זהירים!!

ב. פעם בחודש, מידי דהוי רגילות בזיתים לענין שכחה...

[גיזונטע קאפ]

זכור לי כי קראתי (או שמעתי) בשם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כי זה נכלל בתקנת יהושע (ב"ק פא) נפנין לאחורי הגדר, ומותר להשתמש בנייר כשם שמותר ליטול צרור (שם), אבל לא להוריד המים אחריו, דזה לא נכתב שהותר.

בחיפוש נמצא נושא דומה בחשוקי חמד שבת יא. לענין להכנס לבית מלון ולהיפנות.

צרור שאינו בר שויות ממון, דומה לניר טואלט שמישהו משלם עליו כסף???

[גביר]

אפשר קצת לדמות שהרי בימיהם הכינו צרורות מיוחדים לכך [אמנם מן הסתם לא היתה הוצאה כספית גדולה כל כך, מה שאין כן טואלטיקה ששמעתי מגבאי בית כנסת שזהו סעיף די כבד בתקציב ביהכנ"ס].

[איש_ספר]

פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה הזו היה זה בישיבת חברון גאולה. ואמרו אז שר' חיים סרנא נימק את הצורך בתשלום, 'שלא יתפסו כאן חזקות'. אבל ודאי נאמר בהומור (על רקע החשדנות היתרה של רח"ס), והצורך היה שכנות הישיבה למרכזי הקניות וכו'.

[אחדאחד]

במקום לימודי כתוב על הקפה "ללומדים"
פעמים רבות שואלים אותי , מה נחשב לומדים, האם מספיק 10 דקות, או משניות, או פרק משניות וכו
אחרי דקה או שנים שאני דן איתם בזה [או שאני שומע שני אנשים שדנים בזה ]
אני אומר להם, מה שדיברתם עד עכשיו מספיק, ואתם נחשבים "ללומדים"
ועדין צריך עיון גדול מה הלכה למעשה
[אולי יש לחלק כל אדם לפי כחו, ילד קטן משנה, תלמיד חכם 3 דפי גמרא וכו ]

[גביר]

במקום לימודי כתוב על הקפה
"ללומדים"
תלמיד חכם 3 דפי גמרא וכו ]

אולי כדאי לאמץ את הנהוג בישיבת מרכז הרב, שם כל בחור משלם לפינת הקפה סכום מסוים מדי חודש, ובהתאם לכך הוא רשאי לשתות מספר מסוים של כוסות מדי יום [ישנם תעריפים שונים].
ניתן, ולענ"ד אף רצוי, להציב קופה [אפשר גם דרך נדרים פלוס] בחדר הקפה ולאפשר בכך שתיית קפה לכל הזקוקים לכך המזדמנים לבית המדרש ללא תהיות וללא שקופת בעת המדרש תפסיד מכך.

[קו ירוק]

למען האמת כל בר דעת מבין שכשהוא נכנס למקום שאינו משתתף בהחזקתו בקביעות, ראוי לשלם על הוצאות המים, נייר ונקיון.
ונקיי כפיים לא מחפשים תירוצים לעקוף את הישרות הפשוטה הזו. נכון שלא תמיד יש לאדם פרוטה בכיסו, ובמקום שלא התנו על כך אינו חייב מדינא, אבל זה ראוי.

[גבול ים]

הנהגת מרן החזון איש.