פורום אוצר החכמה

כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

אם השואל נוקט שאיסור יש בדבר, ממילא יש כאן חילול השם, לכאורה.
כמדומה שהיו וישנם רבני ערים חרדים שהקלו להשתתף בתפילת יום העצמאות.
אמנם יש לחלק בדבר.

פשוט דהכל לפי הענין והמקום.

וודאי שיש לחלק, בין רב שיש לו חשבונות שונים לשם שמים לבין הרוצה לשמוע להנאתו.
ולעצם העניין אם אתה סובר שזו מחלוקת ככל המחלוקות ולדידהו שרי וראוי לעשות כן כפי דעתם, אז אני מבין את הדיון,
אבל אם אתה סובר, כפי שאני מניח, שהדבר איסור גמור והם טועים במעשיהם לגמרי איני מבין איך עולה בדעתך להשתתף בזה להנאתך ולהחזיק ידיהם?

בן עליה כתב:אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה

?!

שאלה מסדר שני: אם אחד מתפלל במקום שאומרים בו הלל, מותר לו שלא לומר משום לא תתגודדו?

ישיבה מאן דהו כתב:שאלה מסדר שני: אם אחד מתפלל במקום שאומרים בו הלל, מותר לו שלא לומר משום לא תתגודדו?

שאלה מסדר שלישי : אם אחד מתפלל אצל הרפורמים שמתפללים בלשון לעז, האם מותר לו להתפלל בלשה"ק משום לא תתגודדו ?

ישיבה מאן דהו כתב:שאלה מסדר שני: אם אחד מתפלל במקום שאומרים בו הלל, מותר לו שלא לומר משום לא תתגודדו?

שמעתי שהרב מרדכי אליהו זצ"ל לא היה אומר אלא אחרי אשרי ובא לציון
[אולי אחרי קדיש תתקבל]
משום הפסק
ואומנם יש נוהגים לומר לדוד ה' אורי וישעי בתוך תחנון, וסברו שאמירת תהלים אינו הפסק

שמעתי מהגר"י אדלשטיין שבישיבת לומז'א התפללו בני הישיבה עם בני העיר
וראש הישיבה- ורב העיר רבי ראובן כץ
כשחל תענית בה"ב ביום ה' אייר
אמרו סליחות, והוא רחום, ואח"כ פרקי תהלים קי"ג עד קי"ח

וכן נהגו בבית הכנסת שבשכונתי
שלא מצאו שלא אומרים תחנון ביום זה
ואמרו את כל הנוסח תחנון,הלל,ועוד

בנוסח בסידור "כשם שזכינו לראות באתחלתא דגאולה כןנזכה לשמוע קול שופרו של משיח
ונ"ל שעדיף שלא לאומרו בנוסח זה
כי אם לא זכינו עדיין לאתחלתא דגאולה אז...

שלא מצאו שלא אומרים תחנון ביום זה

לא מצאו שלא אומרים תחנון אבל מצאו שאומרים הלל?

תגובה נאה: http://ravtzair.blogspot.com/

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

מיהם אלה הפוסקים?

ישיבע בוחער כתב:

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

מיהם אלה הפוסקים?

אם אני לא טועה, רבי דוד יונגרייז זצ"ל חבר בד"ץ העדה החרדית לא היה אומר הלל ביום העצמאות.
זה לעת עתה.

אוצר החכמה כתב:

שלא מצאו שלא אומרים תחנון ביום זה

לא מצאו שלא אומרים תחנון אבל מצאו שאומרים הלל?

יש שחוששים להיות פורץ גדר [אורח חיים סימן קל"ד]
בימי שני וחמישי

אני כתבתי בפליאה ע"ז שאמרו הלל, כי ממ"נ אי ס"ל שצריך לומר הלל (מה שלא נראה מהדברים) וודאי שאין לומר תחנון, ואי ס"ל שא"צ לומר הלל, איזה סיבה יש להם לאמרו ובפרט שחשש איסור בדבר כמבואר במג"א הלכות ר"ה וכמו שביאר הדברים בשו"ת שיבת ציון סימן כ"ב. ומסתבר יותר שהיה זה למנוע מחלוקת עם הבע"ב וכמו שהזכרתי למעלה שלרבנים יש לפעמים שיקולים אחרים ולכן אין מכאן ראייה לנושא השאלה, ומוזר מנהגביהכ"נ שבשכונתו, אא"כ גם זה איזה פשרה מטעם מוצדק.

חיים כתב:

ישיבע בוחער כתב:

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

מיהם אלה הפוסקים?

אם אני לא טועה, רבי דוד יונגרייז זצ"ל חבר בד"ץ העדה החרדית לא היה אומר הלל ביום העצמאות.
זה לעת עתה.

באמת, איני מבין, לא מצאת עד הגר"ד יונגרייז מי שלא אמר הלל?
אף אחד!!! מגדולי ישראל האמיתיים (אני לא לוקח בחשבון את הרבנים הרשעיים וכדו') לא אמר הלל, אדרבה ואדרבה, גאון עוזינו החזון איש אמר תחנון ביום זה אף אם היו לו חמש בריתות (כך מעיד הגר"ח קניבסקי). וכי באמת חשבת שבבית מדרשו של האדמו"רים מבעלזא, וויזניץ, גור אמרו הלל? או במנינו של מרן הרב מבריסק, הרב מפונוביז', רבינו הגרא"מ שך, או להבחל"ח מרן רבינו הגרי"ש אלישיב וכו'?.
(בדרך אגב ידוע לי אישית מראש ישיבה אחד שמצא מיקום מתאים לישיבתו במחיר מוזל, אבל בעל המקום רצה להשכירו רק בתנאי שיאמרו ה"מי שברך" למדינת ישראל [אני לא יודע אם מישהו יודע שיש דבר כזה, אבל יש... ומדהים לדעת שבבית הכנסת הגדול של הקהילה החרדית מחזיקי הדת באנטווערפן אמרו עד לפני כמה שנים מי שברך זה], ראש הישיבה הציע את השאלה בפני הרב שטיינמן, והוא אסר לו לעשות את המקח).
ועכשיו, גם הרב פרנק והרב עובדי' יוסף שכיהנו ברבנות אצל משרד הרבנות שע"י המדינה, הורו בכתב (איני זוכר המיקום, תעיינו באוצר החכמה) שאסור לשנות כלום ביום זה.

עכשיו יש לי עוד חקירה הלכתית:
אותם שנוהגים לקבל שבת מוקדם (אחרי פלג המנחה) האם ביום העצמות הם ג"כ יכולים לקבל מוקדם, או לא.
אולי בכלל חלות היו"ט הוא רק ע"י הדלקת המשואה...

ש. י. ר. תנוח דעתך
דבריו של "חיים" היו בהומור...
אגב השבוע ביתד נאמן הביא פ. חובב תשובה מהרב יעקב אריאל בשנה שיום הזכרון חל ביום א' אי שרי לדחותו ליום ב' בשבוע דהרי יום ב' כבר נקבע כיום שמחת העצמאות והאיך שייך לעוקרו ופלפל כיד ה' הטובה עליו והביא ראיות מתשעה באב שחל בשבת וקטן שהגדיל בימי הספירה, עיין שם ותרווה נחת (אולי יש את תשובה הנ"ל באוצר החכמה)

אוי לפורום שמרשה לכתוב בו למי שמוציא שם רע על תלמידי חכמים גדולים שהקפידו לומר הלל ביום העצמאות. כדוגמא אזכיר את הרב זוין.
אקוה שבכך יצאתי ידי חובת מחאה על ביזיון ת"ח.

לכל לראש:
כידוע לכל, שהנני חבדני"ק, וממילא ברורה דעתי שאמירת הלל ביום זה, חוץ מכך שזו ברכה לבטלה וכו', הרי זה גם נגד עיקרי היהדות ממש ואכ"מ.

אבל לגופו של דבר:
למ"ד שמדינת ישראל היא אכן 'אתחלתא דגאולה', וכמו שמסתבר לומר מסברא שכלית ומכמה מדרשי חז"ל, הרי הסברא לומר הלל ביום זה היא לכאו' חזקה מאוד. וכ"כ ר"מ ראטה ב'קול מבשר' ח"א סכ"א.

ובשו"ת יבי"א (ח"ו סמ"א-מ"ב) הסיק להלכה לקוראו בלא ברכה, אחר סיום סדר התפלה.

עכ"פ, לבוא ולומר שזהו איסור ממש, למאן דס"ל הכי, קצת גוזמא. ובוודאי שאם בידו לשכנעם בדברי שלום ואמת לקיים עליהם כמו שפסקו רוב מנין ובנין גאוני הדורות, כמו שנזכרו לעיל, זיע"א ושליט"א, הרי ודאי שתבוא עליו ברכה (ולא על ההלל...), אך לאסור אפילו לשבת ולהסתכל בכה"ג - דומני שזו חומרא שאין לה יסוד.

לייטנר כתב:אוי לפורום שמרשה למי שמוציא שם רע על תלמידי חכמים גדולים שהקפידו לומר הלל ביום העצמאות. כדוגמא אזכיר את הרב זוין.
אקוה שבכך יצאתי ידי חובת מחאה על ביזיון ת"ח.

גם אני הקטן מצטרף למחאה.
והא שלא מחיתי עד כה, הרי זה מדין כשם שמצוה...
אבל השתא שכבר מחה הרב לייטנר שליט"א, אני מצטרף למחאה.

אדג כתב:לכל לראש:
כידוע לכל, שהנני חבדני"ק, וממילא ברורה דעתי שאמירת הלל ביום זה, חוץ מכך שזו ברכה לבטלה וכו', הרי זה גם נגד עיקרי היהדות ממש ואכ"מ.

אבל לגופו של דבר:
למ"ד שמדינת ישראל היא אכן 'אתחלתא דגאולה', וכמו שמסתבר לומר מסברא שכלית ומכמה מדרשי חז"ל, הרי הסברא לומר הלל ביום זה היא לכאו' חזקה מאוד. וכ"כ ר"מ ראטה ב'קול מבשר' ח"א סכ"א.

ובשו"ת יבי"א (ח"ו סמ"א-מ"ב) הסיק להלכה לקוראו בלא ברכה, אחר סיום סדר התפלה.

עכ"פ, לבוא ולומר שזהו איסור ממש, למאן דס"ל הכי, קצת גוזמא. ובוודאי שאם בידו לשכנעם בדברי שלום ואמת לקיים עליהם כמו שפסקו רוב מנין ובנין גאוני הדורות, כמו שנזכרו לעיל, זיע"א ושליט"א, הרי ודאי שתבוא עליו ברכה (ולא על ההלל...), אך לאסור אפילו לשבת ולהסתכל בכה"ג - דומני שזו חומרא שאין לה יסוד.

לענ"ד זה בדיוק להיפך, הסובר שיש לומר הלל, אע"פ שלדעתי אינו צודק, והסברא לומר הלל ביום זה היא קלושה אפילו לסובר שזו אתחלתא דגאולה, אם נוהג כדעתו, ואם סיבת הנהגתו היא פסיקתו ההלכתית א"כ עושה כראוי, אבל הסובר כמו פותח האשכול שזה איסור גמור כלשונו "אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה" לא ראוי לו להשתתף בזה רק משום שמתחשק לו להנות.

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

אין זה נכון כלל, אא"כ לדעתך, רק בין מתנגדי הרעיון הציוני, יכולים להיות פוסקים לתלמידי חכמים בכלל.
כבר הובאו הגר"מ ראטה זצ"ל (אף פסק לומר הלל בברכה) והגרמ"צ אליהו זצ"ל שתמכו במדינה כאתחלתא דגאולה ומרן הגר"ע יוסף שליט"א שאינו מקבל את האתחלתא דגאולה {וכך פסק באתר מורשת בנו הגר"א יוסף שליט"א בדברים המשקפים בוודאי את דעת אביו: "אסור לברך על ההלל ביום העצמאות. וטוב לומר הלל לאחר עלינו לשבח, ויאמר הלל שלם (ללא ברכה כמובן). ומי שאומר לאחר החזרה אין לגעור בו."} וכן פסקו לומר הלל (ללא ברכה) מרנן הגרבצ"ח עוזיאל, הגריא"ה הרצוג, הגרצ"פ פרנק, הגר"ר כץ, הגר"ע הדאיה, הגר"י הדס, ועוד מגדולי ישראל שתמכו בהשקפה דתית-לאומית ולאחר הקמת המדינה באמירת הלל ביום העצמאות וכן ביום שחרור ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ואין כאן המקום להאריך בזה.

רב פעלים כתב:

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

אין זה נכון כלל, אא"כ לדעתך, רק בין מתנגדי הרעיון הציוני, יכולים להיות פוסקים לתלמידי חכמים בכלל.
כבר הובאו הגר"מ ראטה זצ"ל (אף פסק לומר הלל בברכה) והגרמ"צ אליהו זצ"ל שתמכו במדינה כאתחלתא דגאולה ומרן הגר"ע יוסף שליט"א שאינו מקבל את האתחלתא דגאולה {וכך פסק באתר מורשת בנו הגר"א יוסף שליט"א בדברים המשקפים בוודאי את דעת אביו: "אסור לברך על ההלל ביום העצמאות. וטוב לומר הלל לאחר עלינו לשבח, ויאמר הלל שלם (ללא ברכה כמובן). ומי שאומר לאחר החזרה אין לגעור בו."} וכן פסקו לומר הלל (ללא ברכה) מרנן הגרבצ"ח עוזיאל, הגריא"ה הרצוג, הגרצ"פ פרנק, הגר"ר כץ, הגר"ע הדאיה, הגר"י הדס, ועוד מגדולי ישראל שתמכו בהשקפה דתית-לאומית ולאחר הקמת המדינה באמירת הלל ביום העצמאות וכן ביום שחרור ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ואין כאן המקום להאריך בזה.

כאן נמנו כעשרה רבנים
וחתם אין כאן המקום להאריך בזה
ובקשתי
היכן מצינו שכתבו כן
הן הביא מקורות רק לאחד או שניים

אני התפללתי במוצאי יום העצמאות אצל המזרוחניקעס, ופתאום כמה רגעים אחר שהתחילה תפילת שמונה עשרה, מישהו שם הכריז "אתה חוננתנו". זה אמת לאמיתה ולא בתורת בדיחה. (כמובן שההוא אמר כן מתוך בלבול).

אחשדרפנטובסקי כתב:אני התפללתי במוצאי יום העצמאות אצל המזרוחניקעס, ופתאום כמה רגעים אחר שהתחילה תפילת שמונה עשרה, מישהו שם הכריז "אתה חוננתנו". זה אמת לאמיתה ולא בתורת בדיחה. (כמובן שההוא אמר כן מתוך בלבול).

זו בדיחה ידועה.

אני לא יודע אם זו בדיחה ידועה, אם הזקן ההוא שאמר אתה חוננתנו התכוון לבדח את האנשים, הרי זה חמור עוד יותר להפסיק ולהכריז כך באמצע שמונה עשרה. אולי אצל המזרוחניקעס מותר?

אחשדרפנטובסקי כתב:אני לא יודע אם זו בדיחה ידועה, אם הזקן ההוא שאמר אתה חוננתנו התכוון לבדח את האנשים, הרי זה חמור עוד יותר להפסיק ולהכריז כך באמצע שמונה עשרה. אולי אצל המזרוחניקעס מותר?

באמצע התפילה?!

לייטנר כתב:

אחשדרפנטובסקי כתב:אני לא יודע אם זו בדיחה ידועה, אם הזקן ההוא שאמר אתה חוננתנו התכוון לבדח את האנשים, הרי זה חמור עוד יותר להפסיק ולהכריז כך באמצע שמונה עשרה. אולי אצל המזרוחניקעס מותר?

באמצע התפילה?!

יש להליץ טוב ולדונו לכף זכות, שהקליט את עצמו ברשמקול, והשמיע באמצע התפילה.

צביב כתב:

רב פעלים כתב:

בן עליה כתב:כחובב חזנות, רציתי לשאול את התלמידי חכמים היושבים כאן, האם מותר לי להשתתף בתפילות ה"חג", אחרי שכל הפוסקים פסקו שאין לומר הלל ביום זה, וכן אין לעשות מסיבות, וכש"כ שאסור להתגלח ולהסתפר לכבוד יום זה, והשאלה היא, האם בהשתתפותי בתפילה, אע"פ שאינני אומר את ההלל, אלא רק נמצא ונהנה מהחזנות, אולי יש בכך איסור חילול ה'?

אין זה נכון כלל, אא"כ לדעתך, רק בין מתנגדי הרעיון הציוני, יכולים להיות פוסקים לתלמידי חכמים בכלל.
כבר הובאו הגר"מ ראטה זצ"ל (אף פסק לומר הלל בברכה) והגרמ"צ אליהו זצ"ל שתמכו במדינה כאתחלתא דגאולה ומרן הגר"ע יוסף שליט"א שאינו מקבל את האתחלתא דגאולה {וכך פסק באתר מורשת בנו הגר"א יוסף שליט"א בדברים המשקפים בוודאי את דעת אביו: "אסור לברך על ההלל ביום העצמאות. וטוב לומר הלל לאחר עלינו לשבח, ויאמר הלל שלם (ללא ברכה כמובן). ומי שאומר לאחר החזרה אין לגעור בו."} וכן פסקו לומר הלל (ללא ברכה) מרנן הגרבצ"ח עוזיאל, הגריא"ה הרצוג, הגרצ"פ פרנק, הגר"ר כץ, הגר"ע הדאיה, הגר"י הדס, ועוד מגדולי ישראל שתמכו בהשקפה דתית-לאומית ולאחר הקמת המדינה באמירת הלל ביום העצמאות וכן ביום שחרור ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ואין כאן המקום להאריך בזה.

כאן נמנו כעשרה רבנים
וחתם אין כאן המקום להאריך בזה
ובקשתי
היכן מצינו שכתבו כן
הן הביא מקורות רק לאחד או שניים

ועל זאת כבר אמרו "הרוצה לשקר ירחיק עדותו" ...

מה לבית הקברות אצל כהן?
קיימו נא 'על דא אפקוהו מבי מדרשא'... פן נהיה לבוז...

להלן מראי המקומות החלקיים מאוד שישנם כעת תחת ידי, לגבי קביעת הלל ביום העצמאות (מי שתומך, לא מי שמתנגד):
הגר"מ ראטה זצ"ל שו"ת קול מבשר ח"א סי' כא
הגר"ע הדאיה זצ"ל, שו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח סי' י.
הגרנ"צ פרידמן זצ"ל שו"ת נצר מטעי סי' לו.

וכמובן יעויין בהרחבה בספרו של הרב פרופ' נחום רקובר נ"י הלכות יום העצמאות ויום ירושלים.

בברכה המשולשת כתב:

לייטנר כתב:אוי לפורום שמרשה למי שמוציא שם רע על תלמידי חכמים גדולים שהקפידו לומר הלל ביום העצמאות. כדוגמא אזכיר את הרב זוין.
אקוה שבכך יצאתי ידי חובת מחאה על ביזיון ת"ח.

גם אני הקטן מצטרף למחאה.
והא שלא מחיתי עד כה, הרי זה מדין כשם שמצוה...
אבל השתא שכבר מחה הרב לייטנר שליט"א, אני מצטרף למחאה.

מאמרו של חובב הנ"ל חזק ביותר
ועל התגובות של ה"מחאה" הנ"ל ניתן רק להניד בראש, נאבעך...

שבטיישראל כתב:
ועל זאת כבר אמרו "הרוצה לשקר ירחיק עדותו" ...

במחילה מכת"ר.
זה רק מראה על הקנאות הקיצונית וחוסר הידיעה בנושא.
אני (שאיני בקי גדול) לבד יודע על כ-5 מהרבנים שהוזכרו לעיל שאכן אמרו/התירו לומר הלל ללא ברכה וכמ"ש ר' בברכה.

(אגב, אני מזרוחניק לשעבר [אך לא בגלל זה ידעתי] ושוב מחילה).

שחר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

לייטנר כתב:אוי לפורום שמרשה למי שמוציא שם רע על תלמידי חכמים גדולים שהקפידו לומר הלל ביום העצמאות. כדוגמא אזכיר את הרב זוין.
אקוה שבכך יצאתי ידי חובת מחאה על ביזיון ת"ח.

גם אני הקטן מצטרף למחאה.
והא שלא מחיתי עד כה, הרי זה מדין כשם שמצוה...
אבל השתא שכבר מחה הרב לייטנר שליט"א, אני מצטרף למחאה.

מאמרו של חובב הנ"ל חזק ביותר
ועל התגובות של ה"מחאה" הנ"ל ניתן רק להניד בראש, נאבעך...

אדרבה, יעלה כתר"ה את הדברים לכאן כדי שנוכל לשפוט בעצמנו את חוזקת הדברים.

מצו"ב

שחר כתב:מצו"ב

חלש מאוד.
אם הכותב הנכבד היה מעיין בשו"ת באהלה של תורה במקורו (אגב, הוא נצא באוצר, ואפשר לעיין ולראות עד כמה הקיטוע שערך הכותב מכבד את הכותב), היה יוצא נשכר.
הקיטוע (עם הלגלוג בין כל קטע ציטוט למשנהו) אינו מאפשר לקורא לעיין בדברים ולשפוט, ומעורר את החשד שמא הכותב בחר לקטוע את הדברים, על מנת להקל על עצמו את מלאכת הלגלוג.

הרב 'אוצר החכמה' כתב:אם אתה סובר שזו מחלוקת ככל המחלוקות ולדידהו שרי וראוי לעשות כן כפי דעתם, אז אני מבין את הדיון; אבל אם אתה סובר, כפי שאני מניח, שהדבר איסור גמור והם טועים במעשיהם לגמרי איני מבין איך עולה בדעתך להשתתף בזה להנאתך ולהחזיק ידיהם?

אחר בקשת המחילה לא הבנתי. גם אם אני סובר "שהדבר איסור גמור והם טועים במעשיהם", כ"ז שלא הוכרע כן בבי"ד הגדול של ע"א זקנים, הם רשאים להמשיך במנהגם, ולא שייך בזה מסייע ולפנ"ע וכד', כדברי האגרות משה (או"ח ח"א סי' קפו, סוף עמ' שכ) המפורסמים גבי היתר המכירה בשביעית: "...שהעושה ע"פ הוראה אין לו שום חטא אף אם ההלכה שלא כמותו כ"ז שלא עמדו למנין בקבוץ כל חכמי הדור ונפסק שלא כמותם..."

שבטיישראל כתב:

צביב כתב:

רב פעלים כתב:כבר הובאו הגר"מ ראטה זצ"ל (אף פסק לומר הלל בברכה) והגרמ"צ אליהו זצ"ל שתמכו במדינה כאתחלתא דגאולה ומרן הגר"ע יוסף שליט"א שאינו מקבל את האתחלתא דגאולה {וכך פסק באתר מורשת בנו הגר"א יוסף שליט"א בדברים המשקפים בוודאי את דעת אביו: "אסור לברך על ההלל ביום העצמאות. וטוב לומר הלל לאחר עלינו לשבח, ויאמר הלל שלם (ללא ברכה כמובן). ומי שאומר לאחר החזרה אין לגעור בו."} וכן פסקו לומר הלל (ללא ברכה) מרנן הגרבצ"ח עוזיאל, הגריא"ה הרצוג, הגרצ"פ פרנק, הגר"ר כץ, הגר"ע הדאיה, הגר"י הדס, ועוד מגדולי ישראל שתמכו בהשקפה דתית-לאומית ולאחר הקמת המדינה באמירת הלל ביום העצמאות וכן ביום שחרור ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ואין כאן המקום להאריך בזה.

כאן נמנו כעשרה רבנים. וחתם אין כאן המקום להאריך בזה.
ובקשתי - היכן מצינו שכתבו כן? הן הביא מקורות רק לאחד או שניים!

ועל זאת כבר אמרו "הרוצה לשקר ירחיק עדותו"...

במאמר של הרב שמואל כץ באתר 'דעת' תוכל למצוא עוד מקורות ליותר מעשרה רבנים הסבורים שיש לומר הלל ביום העצמאות (חלקם - בלא ברכה). וזאת מלבד דברי הרב 'ברכה משולשת' שציין עוד ג' מקורות. [ובחיפוש פשוט בגוגל, וק"ו באוצר, אתה יכול למצוא עוד כהנה וכהנה].

ש.י.ר. כתב:ועכשיו, גם הרב פרנק והרב עובדי' יוסף שכיהנו ברבנות אצל משרד הרבנות שע"י המדינה, הורו בכתב (איני זוכר המיקום, תעיינו באוצר החכמה) שאסור לשנות כלום ביום זה.

כבר הראו לעיל שאי"ז נכון כלל, והמבזה ת"ח בקנאותו מורה היתרא לסלף כל התורה.

שחר כתב:מאמרו של חובב הנ"ל חזק ביותר. ועל התגובות של ה"מחאה" הנ"ל ניתן רק להניד בראש, נאבעך...

לא מצאתי קשר בין הדברים, וכי ת"ח שהוראתו תמוהה - מותר לבזותו?! וכי מותר לכנותו "רשע"?!

וכי המוחה על הכינוי "הרבנים הרשעים" לכמה מאדירי גאוני דורנו, שחלקם הוזכרו בשמותם לעיל, הוא "נאבעך"?!

(ויש להתפלא על ההנהלה שלא צנזרה משפט זה)

אדג כתב:לכל לראש:
כידוע לכל, שהנני חבדני"ק, וממילא ברורה דעתי שאמירת הלל ביום זה, חוץ מכך שזו ברכה לבטלה וכו', הרי זה גם נגד עיקרי היהדות ממש ואכ"מ.

אבל לגופו של דבר:

האם הרב זוין לא היה חבדני"ק?

מישהו כתב בערך "וכי האדמורי"ם מגור ויזניץ בעלז, אמרו הלל?!"

אנקדוטה נאה : כשהאמרי חיים לא אמר תחנון ביום העצמאות[u][/u] האדמו"ר החדש (ר"י) מויזניץ נולד ב ה' אייר תש"ה . בבר המצווה שלו בשנת תשי"ח (1958) לא אמרו תחנון בבית המדרש, אבל האדמו"ר האמרי חיים הורה בחיוך לומר את מזמור למנצח שלפני ובא לציון. "כדי שלא יאמרו בויזניץ אין אומרים הלל ביום העצמאות". כך סיפר השנה האדמו"ר שליט"א מויזניץ בצפת.

ולעצם העניין: הקנאות והגנאי לכל הדת"ל ,הלכה והתחזקה במשך השנים .אולם בשנים הראשונות של המדינה היו מתי מעט 'קנאים' כדהשתא. היום כבר גמרו כולם לקבל את מגרשי הערים ומוסדות המועצות הדתיות ועוד 'תופיני מדינה' וכבר יש מספיק ביטחון עצמי וקול רם לציבור שלנו לצעוק "קנאים אנו". בשנים הראשונות כשהיו צריכים להציל את כל עולי יהדות המזרח ואצל בנינו לבל ילכו לצבא ובנותינו לבל יטמעו בינהם , לא היה אף אחד שהיה עושה 'שבת' לעצמו ואומר 'קנאי אני'. לבד כמובן ממי שדגל בשיטה זו מקדמת דנא מהבחינה ההלכתית. ואכמ"ל.

לאספקלריא. ולשמחת החודש אשר נהפך.