מלבב כתב:כשתילי זיתים כתב:רש"י שםולשון של ארגמן - צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצויין הן:
עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.
מלבב כתב:עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.
באמונתו כתב:מלבב כתב:עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.
הפֶּלא, שחז"ל מזכירים ארגמן הרבה, ולאו דווקא במקום מצווה, ואילו התכלת כמעט לא מוזכרת אצלם, אלא במקום מצווה, ומכאן מסקנה הנ"ל.
גם פרופסור זהר עמר, בספרו "הארגמן" (עמודים 165, 167-168) סבור, שסתם ארגמן (היינו "פורפורה") הנזכר אצלם בספרות , כיו"ב ארגמן הנזכר בחז"ל להבדיל, שלא במקום מצווה, הרי כולל גם תכלת כחולה, וכך דעת רבי אליהו טבגר שליט"א, מצ"ב.
באמונתו כתב:מלבב כתב:עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.
הפֶּלא, שחז"ל מזכירים ארגמן הרבה, ולאו דווקא במקום מצווה, ואילו התכלת כמעט לא מוזכרת אצלם, אלא במקום מצווה, ומכאן מסקנה הנ"ל.
גם פרופסור זהר עמר, בספרו "הארגמן" (עמודים 165, 167-168) סבור, שסתם ארגמן (היינו "פורפורה") הנזכר אצלם בספרות , כיו"ב ארגמן הנזכר בחז"ל להבדיל, שלא במקום מצווה, הרי כולל גם תכלת כחולה, וכך דעת רבי אליהו טבגר שליט"א, מצ"ב.
זאב ערבות כתב:כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון
יהושפט כתב:זאב ערבות כתב:כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון
אמת שהרבה מאלו שאינם הולכים עם תכלת טעמם כי אין מסורת
אבל דברי ההבל בתשובה כאילו החזון איש לא חידש דבר בהלכה והכל הביא מבית אביו, ורק תלמידיו נעבאך לא הבינו את זה, מביאים לידי גיחוך גדול ורב, ומלמדים על רמת הבנתו של כותב התשובה
וזאת מלבד דבריו הנכוחים של ר' עזריאל על היומרנות המטופשת שבתשובה זו, וכל הלשון מדברת גדולות בהשקפה ובתיאור מגוחך של המציאות, מילא.
זאב ערבות כתב:יהושפט כתב:זאב ערבות כתב:כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון
אמת שהרבה מאלו שאינם הולכים עם תכלת טעמם כי אין מסורת
אבל דברי ההבל בתשובה כאילו החזון איש לא חידש דבר בהלכה והכל הביא מבית אביו, ורק תלמידיו נעבאך לא הבינו את זה, מביאים לידי גיחוך גדול ורב, ומלמדים על רמת הבנתו של כותב התשובה
וזאת מלבד דבריו הנכוחים של ר' עזריאל על היומרנות המטופשת שבתשובה זו, וכל הלשון מדברת גדולות בהשקפה ובתיאור מגוחך של המציאות, מילא.
איפה ראית שמובא שם שהחזו"א לא חידש דבר בהלכה? מדובר שם על חומרות שאותם קיבל מבית אביו ועל פיהם נהג. כמדומני שמדבריו עולה שלחזו"א יש כמה סוגי תלמידים, והוא כותב בביקורת רק על כאלו הקוראים לעצמם הבלעדיים.
יהושפט כתב:הבל הבלים, החזו"א חידש בעצמו חומרות רבות [וגם קולות רבות], כפשוט לכל מי שלמד את ספריו, ונהג על פיהם, וכך חינך את תלמידיו שכך נהגו כמובן. פשוט קשקוש
[וזאת חוץ מהשאלה הפשוטה ונניח שכך הוא, ומנין לאבא של החזו"א החומרות הללו? בסוף חייבים להגיע למישהו שחידש אותם, אז רק לחזו"א עצמו היה אסור לחדש אותם?].
ובכלל אביו היה דבוק במנהגי הגר"א, והחזו"א נטה בהרבה מקומות מדברי הגר"א, ובאופן כללי לא נהג דווקא כהנהגותיו בכו"כ ענינים
בן המחבר כתב:יהושפט כתב:הבל הבלים, החזו"א חידש בעצמו חומרות רבות [וגם קולות רבות], כפשוט לכל מי שלמד את ספריו, ונהג על פיהם, וכך חינך את תלמידיו שכך נהגו כמובן. פשוט קשקוש
[וזאת חוץ מהשאלה הפשוטה ונניח שכך הוא, ומנין לאבא של החזו"א החומרות הללו? בסוף חייבים להגיע למישהו שחידש אותם, אז רק לחזו"א עצמו היה אסור לחדש אותם?].
ובכלל אביו היה דבוק במנהגי הגר"א, והחזו"א נטה בהרבה מקומות מדברי הגר"א, ובאופן כללי לא נהג דווקא כהנהגותיו בכו"כ ענינים
החומרא המפורסמת שקיבל החזו"א מאביו היא באיסור חדש. וסימנך ראה זה חדש.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים