טעם התנגדות הגדולים לתכלת

[כשתילי זיתים]

רש"י שם

ולשון של ארגמן - צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצויין הן:

עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.

אבל רש"י כותב כן על אותו מקום שבאמונתו מציין שהכוונה גם לתכלת. מי נתן לרש"י רשות לחלוק על באמונתו?

[מלבב]

רש"י לא מדבר על הצבע רק על החומר, כלומר לא הcolor רק הcolarant, מקווה שכתבתי נכון

[באמונתו]

עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.

הפֶּלא, שחז"ל מזכירים ארגמן הרבה, ולאו דווקא במקום מצווה, ואילו התכלת כמעט לא מוזכרת אצלם, אלא במקום מצווה, ומכאן מסקנה הנ"ל.
גם פרופסור זהר עמר, בספרו "הארגמן" (עמודים 165, 167-168) סבור, שסתם ארגמן (היינו "פורפורה") הנזכר אצלם בספרות , כיו"ב ארגמן הנזכר בחז"ל להבדיל, שלא במקום מצווה, הרי כולל גם תכלת כחולה, וכך דעת רבי אליהו טבגר שליט"א, מצ"ב.

[עכ''פ]

עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.

הפֶּלא, שחז"ל מזכירים ארגמן הרבה, ולאו דווקא במקום מצווה, ואילו התכלת כמעט לא מוזכרת אצלם, אלא במקום מצווה, ומכאן מסקנה הנ"ל.
גם פרופסור זהר עמר, בספרו "הארגמן" (עמודים 165, 167-168) סבור, שסתם ארגמן (היינו "פורפורה") הנזכר אצלם בספרות , כיו"ב ארגמן הנזכר בחז"ל להבדיל, שלא במקום מצווה, הרי כולל גם תכלת כחולה, וכך דעת רבי אליהו טבגר שליט"א, מצ"ב.

עם ראיות כאלו מי צריך פירכות?

[יהושפט]

עדיין יש לומר שלפעמים בחז"ל ארגמן מתייחס לצבע הארגמן המקראי, ולפעמים הכוונה לצבע היוצא מחילזון הארגמן או תכלת או ארגמן.
אני רק אומר לתרץ דברי באמונתו, איני יודע מה מביא אותו לפרש ככה.

הפֶּלא, שחז"ל מזכירים ארגמן הרבה, ולאו דווקא במקום מצווה, ואילו התכלת כמעט לא מוזכרת אצלם, אלא במקום מצווה, ומכאן מסקנה הנ"ל.
גם פרופסור זהר עמר, בספרו "הארגמן" (עמודים 165, 167-168) סבור, שסתם ארגמן (היינו "פורפורה") הנזכר אצלם בספרות , כיו"ב ארגמן הנזכר בחז"ל להבדיל, שלא במקום מצווה, הרי כולל גם תכלת כחולה, וכך דעת רבי אליהו טבגר שליט"א, מצ"ב.

כיון שהאמת אמורה להיות חביבה על הכותבים כמבואר כמה פעמים, ויש להניח שעליהם למדוד את עצמם במידה שהם מודדים אחרים, אז כאן המקום לדייק ולספר למי שאין לו את הספר של עמר, שהסיבה שעמר מעלה את ההשערה הזו, היא משום: "לעניות דעתי, הקושי העיקרי [לזיהוי התכלת כמורקס, יהושפט] נובע דווקא מהמקורות הקלאסים שעליהם מסתמכים החוקרים המציינים במפורש רק את חלזונות הצבע בהקשר לפורפורה-ארגמן, שימושם העיקרי".
בדיוק הטענה שנטענת כאן ימים רבים, ושבגללה הואשמו כאן טועניה בשקרים...
בהמשך הוא מוצא בכל זאת שתי מקורות האחד פואמה של מרקוס מאנילאוס והשני הקודקס הידוע, שניהם כבר נדונו למעלה והוברר טיב הראיה מהם.

[זאב ערבות]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

[יהושפט]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

אמת שהרבה מאלו שאינם הולכים עם תכלת טעמם כי אין מסורת
אבל דברי ההבל בתשובה כאילו החזון איש לא חידש דבר בהלכה והכל הביא מבית אביו, ורק תלמידיו נעבאך לא הבינו את זה, מביאים לידי גיחוך גדול ורב, ומלמדים על רמת הבנתו של כותב התשובה
וזאת מלבד דבריו הנכוחים של ר' עזריאל על היומרנות המטופשת שבתשובה זו, וכל הלשון מדברת גדולות בהשקפה ובתיאור מגוחך של המציאות, מילא.

[זאב ערבות]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

אמת שהרבה מאלו שאינם הולכים עם תכלת טעמם כי אין מסורת
אבל דברי ההבל בתשובה כאילו החזון איש לא חידש דבר בהלכה והכל הביא מבית אביו, ורק תלמידיו נעבאך לא הבינו את זה, מביאים לידי גיחוך גדול ורב, ומלמדים על רמת הבנתו של כותב התשובה
וזאת מלבד דבריו הנכוחים של ר' עזריאל על היומרנות המטופשת שבתשובה זו, וכל הלשון מדברת גדולות בהשקפה ובתיאור מגוחך של המציאות, מילא.

איפה ראית שמובא שם שהחזו"א לא חידש דבר בהלכה? מדובר שם על חומרות שאותם קיבל מבית אביו ועל פיהם נהג. כמדומני שמדבריו עולה שלחזו"א יש כמה סוגי תלמידים, והוא כותב בביקורת רק על כאלו הקוראים לעצמם הבלעדיים.

[יהושפט]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

אמת שהרבה מאלו שאינם הולכים עם תכלת טעמם כי אין מסורת
אבל דברי ההבל בתשובה כאילו החזון איש לא חידש דבר בהלכה והכל הביא מבית אביו, ורק תלמידיו נעבאך לא הבינו את זה, מביאים לידי גיחוך גדול ורב, ומלמדים על רמת הבנתו של כותב התשובה
וזאת מלבד דבריו הנכוחים של ר' עזריאל על היומרנות המטופשת שבתשובה זו, וכל הלשון מדברת גדולות בהשקפה ובתיאור מגוחך של המציאות, מילא.

איפה ראית שמובא שם שהחזו"א לא חידש דבר בהלכה? מדובר שם על חומרות שאותם קיבל מבית אביו ועל פיהם נהג. כמדומני שמדבריו עולה שלחזו"א יש כמה סוגי תלמידים, והוא כותב בביקורת רק על כאלו הקוראים לעצמם הבלעדיים.

צילום מסך 2024-04-16 234531.jpg (90.22 KiB) נצפה 1169 פעמים

הבל הבלים, החזו"א חידש בעצמו חומרות רבות [וגם קולות רבות], כפשוט לכל מי שלמד את ספריו, ונהג על פיהם, וכך חינך את תלמידיו שכך נהגו כמובן. פשוט קשקוש
[וזאת חוץ מהשאלה הפשוטה ונניח שכך הוא, ומנין לאבא של החזו"א החומרות הללו? בסוף חייבים להגיע למישהו שחידש אותם, אז רק לחזו"א עצמו היה אסור לחדש אותם?].
ובכלל אביו היה דבוק במנהגי הגר"א, והחזו"א נטה בהרבה מקומות מדברי הגר"א, ובאופן כללי לא נהג דווקא כהנהגותיו בכו"כ ענינים

[בן המחבר]

הבל הבלים, החזו"א חידש בעצמו חומרות רבות [וגם קולות רבות], כפשוט לכל מי שלמד את ספריו, ונהג על פיהם, וכך חינך את תלמידיו שכך נהגו כמובן. פשוט קשקוש
[וזאת חוץ מהשאלה הפשוטה ונניח שכך הוא, ומנין לאבא של החזו"א החומרות הללו? בסוף חייבים להגיע למישהו שחידש אותם, אז רק לחזו"א עצמו היה אסור לחדש אותם?].
ובכלל אביו היה דבוק במנהגי הגר"א, והחזו"א נטה בהרבה מקומות מדברי הגר"א, ובאופן כללי לא נהג דווקא כהנהגותיו בכו"כ ענינים

החומרא המפורסמת שקיבל החזו"א מאביו היא באיסור חדש. וסימנך ראה זה חדש.

[יהושפט]

הבל הבלים, החזו"א חידש בעצמו חומרות רבות [וגם קולות רבות], כפשוט לכל מי שלמד את ספריו, ונהג על פיהם, וכך חינך את תלמידיו שכך נהגו כמובן. פשוט קשקוש
[וזאת חוץ מהשאלה הפשוטה ונניח שכך הוא, ומנין לאבא של החזו"א החומרות הללו? בסוף חייבים להגיע למישהו שחידש אותם, אז רק לחזו"א עצמו היה אסור לחדש אותם?].
ובכלל אביו היה דבוק במנהגי הגר"א, והחזו"א נטה בהרבה מקומות מדברי הגר"א, ובאופן כללי לא נהג דווקא כהנהגותיו בכו"כ ענינים

החומרא המפורסמת שקיבל החזו"א מאביו היא באיסור חדש. וסימנך ראה זה חדש.

לא אמרתי שלא קיבל דברים מאביו, ברור שכן, אבל בשביל לכתוב את הדברים המצוטטים למעלה שהכל מאביו, צריך להיות מופקע לגמרי מכל קשר לחזון איש

[מגופת חבית]

דברי חכמים כדרבונות
קטע מהגאון ר' יחיאל פאר זצ''ל

Screenshot 2024-05-05 095321.jpg (50.1 KiB) נצפה 127 פעמים

0954.pdf

(81.99 KiB) הורד 10 פעמים

[קו ירוק]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

כתב את זה יותר ממצה, ובכמה מילים, הגר"מ שפרן. אף שאלו דברים שלא באמת נותנים מענה לבעיה, לכל הפחות באשר לספק מ"ע דאו'.
ולטעון יש לי בית אב לא רלוונטי. כי הבית הלוי לא שלל קיומה של מצווה זו, רק לא הסכים את דרכו של הרדזינר.

[זאב ערבות]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

כתב את זה יותר ממצה, ובכמה מילים, הגר"מ שפרן. אף שאלו דברים שלא באמת נותנים מענה לבעיה, לכל הפחות באשר לספק מ"ע דאו'.
ולטעון יש לי בית אב לא רלוונטי. כי הבית הלוי לא שלל קיומה של מצווה זו, רק לא הסכים את דרכו של הרדזינר.

ייש"כ, ומהמאמר המלא ממנו לקוח הציטוט משמע שהמורקס אינו התכלת, וממאמר שהועלה במקום אחר שיש 1600 מיני חלזון מהם ניתן להפיק תכלת, ועוד מעט יפרסמו שיש נחילים נחילים של חלזונות... ויתווכחו איזה מהם הוא הוא החלזון האמיתי בעוד שמובא שהוא נגנז, ממש הפלא ופלא. אולי גם נתחיל לחפש את התחש שנגנז?

[מלבב]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

שמעתי שמישהו שאל את הגר"ד לאנדא, אם יתברר התכלת בראיות האם גם אז לא נשים כי אין מסורת, אמר ח"ו זה כפירה לומר כך.

[מלבב]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

כתב את זה יותר ממצה, ובכמה מילים, הגר"מ שפרן. אף שאלו דברים שלא באמת נותנים מענה לבעיה, לכל הפחות באשר לספק מ"ע דאו'.
ולטעון יש לי בית אב לא רלוונטי. כי הבית הלוי לא שלל קיומה של מצווה זו, רק לא הסכים את דרכו של הרדזינר.

ייש"כ, ומהמאמר המלא ממנו לקוח הציטוט משמע שהמורקס אינו התכלת, וממאמר שהועלה במקום אחר שיש 1600 מיני חלזון מהם ניתן להפיק תכלת, ועוד מעט יפרסמו שיש נחילים נחילים של חלזונות... ויתווכחו איזה מהם הוא הוא החלזון האמיתי בעוד שמובא שהוא נגנז, ממש הפלא ופלא. אולי גם נתחיל לחפש את התחש שנגנז?

אין שום מאמר שיש 1600 חלזונות שאפשר להפיק תכלת, יש 1600 חלזונות מנשפחת הארגמונים, רק כ300 מהם נמצאו שיש בהם צבען כמעט רק אדום, בודדים מהם יש בהם גם כחול אבל לא במינון שיש באק"ק, בים התיכון קרוב לארץ ישראל יש רק שלושה שרק באחד מהם אפשר להוציא תכלת בקל, כל הנסיונות בשתיים האחרות לא הצליחו.

לא כתוב בשום מקום שהחילזון נגנז, כתוב שהתכלת נגנז והיינו נשכח כמו שכתב הרדב"ז והעץ יוסף, והמהרי"ל כתב שכיון שידענו שנמצא בים התיכון בקל יכול לימצא.

רבי זאב, אני ממליץ לך לפני שאתה כותב לבדוק את העובדות.

[זאב ערבות]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

שמעתי שמישהו שאל את הגר"ד לאנדא, אם יתברר התכלת בראיות האם גם אז לא נשים כי אין מסורת, אמר ח"ו זה כפירה לומר כך.

אני רק שואל (מחוסר ידיעה): האם הגר"ד לנדא סובר שגם בענין התרנגול המפורסם שאם מתברר בראיות ללא ספק שזה מין תרנגול, יהיה מותר בלי מסורת?

[זאב ערבות]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

כתב את זה יותר ממצה, ובכמה מילים, הגר"מ שפרן. אף שאלו דברים שלא באמת נותנים מענה לבעיה, לכל הפחות באשר לספק מ"ע דאו'.
ולטעון יש לי בית אב לא רלוונטי. כי הבית הלוי לא שלל קיומה של מצווה זו, רק לא הסכים את דרכו של הרדזינר.

ייש"כ, ומהמאמר המלא ממנו לקוח הציטוט משמע שהמורקס אינו התכלת, וממאמר שהועלה במקום אחר שיש 1600 מיני חלזון מהם ניתן להפיק תכלת, ועוד מעט יפרסמו שיש נחילים נחילים של חלזונות... ויתווכחו איזה מהם הוא הוא החלזון האמיתי בעוד שמובא שהוא נגנז, ממש הפלא ופלא. אולי גם נתחיל לחפש את התחש שנגנז?

אין שום מאמר שיש 1600 חלזונות שאפשר להפיק תכלת, יש 1600 חלזונות מנשפחת הארגמונים, רק כ300 מהם נמצאו שיש בהם צבען כמעט רק אדום, בודדים מהם יש בהם גם כחול אבל לא במינון שיש באק"ק, בים התיכון קרוב לארץ ישראל יש רק שלושה שרק באחד מהם אפשר להוציא תכלת בקל, כל הנסיונות בשתיים האחרות לא הצליחו.

לא כתוב בשום מקום שהחילזון נגנז, כתוב שהתכלת נגנז והיינו נשכח כמו שכתב הרדב"ז והעץ יוסף, והמהרי"ל כתב שכיון שידענו שנמצא בים התיכון בקל יכול לימצא.

רבי זאב, אני ממליץ לך לפני שאתה כותב לבדוק את העובדות.

אכן לא דייקתי, אך העיקר אליו התכוונתי המובא שם שיש 1600 חלזונות מורקס, ומהיכי תיתי שאין עוד 1600 אחרים (או יותר) שלפחות מאחד מהם נוכל להפיק תכלת? ומהיכי תיתי שאין עוד מיני סוגי חלזון שלא נמצאו שמהם ניתן להפיק. או שכבר נכחדו מהעולם ואחד מהם הוא התכלת האמיתי?
אני מודע לכך שהמורקס הנחשב לחלזון התכלת עונה כמעט לכל הדרישות, אך עדיין מכלל ספק לא יצאנו, ומה לי עם החלזון נגנז או התכלת נגנז, זה מבחינה מעשית אותו דבר. למשל נאמר שהארון נגנז, מחר יבואו ארכיאולוגים ויאמרו שמצאו ארון העונה ממש לכל מה שמתואר, האם תוכל לומר שזה הוא הארון האמיתי ולא איזה העתק? כלומר השאלה היא אם חז"ל אומרים שדבר מה נגנז, האם אנו חייבים זאת כפשוטו שאין שום אפשרות למצוא אותו, או שמא התכוונו לומר נגנז עד שימצא ע"י מאן דהו במועד מאוחר יותר.

[מלבב]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

שמעתי שמישהו שאל את הגר"ד לאנדא, אם יתברר התכלת בראיות האם גם אז לא נשים כי אין מסורת, אמר ח"ו זה כפירה לומר כך.

אני רק שואל (מחוסר ידיעה): האם הגר"ד לנדא סובר שגם בענין התרנגול המפורסם שאם מתברר בראיות ללא ספק שזה מין תרנגול, יהיה מותר בלי מסורת?

רוב הראשונים סוברים שתרנגול לא צריך מסורת, והראשונים שמצריכים מסורת בעופות זה דין מיוחד שחיישנן דילמא ימצא דורס, ובהמה לכולי עלמא לא צריך מסורת, המהרי"ל והחמדת שלמה והמלבים כתבו שבקל יכול התכלת לחזור לישראל ע"י סימנים.

[מלבב]

כאן מובא קונטרס עם תשובה בנידון

כתב את זה יותר ממצה, ובכמה מילים, הגר"מ שפרן. אף שאלו דברים שלא באמת נותנים מענה לבעיה, לכל הפחות באשר לספק מ"ע דאו'.
ולטעון יש לי בית אב לא רלוונטי. כי הבית הלוי לא שלל קיומה של מצווה זו, רק לא הסכים את דרכו של הרדזינר.

ייש"כ, ומהמאמר המלא ממנו לקוח הציטוט משמע שהמורקס אינו התכלת, וממאמר שהועלה במקום אחר שיש 1600 מיני חלזון מהם ניתן להפיק תכלת, ועוד מעט יפרסמו שיש נחילים נחילים של חלזונות... ויתווכחו איזה מהם הוא הוא החלזון האמיתי בעוד שמובא שהוא נגנז, ממש הפלא ופלא. אולי גם נתחיל לחפש את התחש שנגנז?

אין שום מאמר שיש 1600 חלזונות שאפשר להפיק תכלת, יש 1600 חלזונות מנשפחת הארגמונים, רק כ300 מהם נמצאו שיש בהם צבען כמעט רק אדום, בודדים מהם יש בהם גם כחול אבל לא במינון שיש באק"ק, בים התיכון קרוב לארץ ישראל יש רק שלושה שרק באחד מהם אפשר להוציא תכלת בקל, כל הנסיונות בשתיים האחרות לא הצליחו.

לא כתוב בשום מקום שהחילזון נגנז, כתוב שהתכלת נגנז והיינו נשכח כמו שכתב הרדב"ז והעץ יוסף, והמהרי"ל כתב שכיון שידענו שנמצא בים התיכון בקל יכול לימצא.

רבי זאב, אני ממליץ לך לפני שאתה כותב לבדוק את העובדות.

אכן לא דייקתי, אך העיקר אליו התכוונתי המובא שם שיש 1600 חלזונות מורקס, ומהיכי תיתי שאין עוד 1600 אחרים (או יותר) שלפחות מאחד מהם נוכל להפיק תכלת? ומהיכי תיתי שאין עוד מיני סוגי חלזון שלא נמצאו שמהם ניתן להפיק. או שכבר נכחדו מהעולם ואחד מהם הוא התכלת האמיתי?
אני מודע לכך שהמורקס הנחשב לחלזון התכלת עונה כמעט לכל הדרישות, אך עדיין מכלל ספק לא יצאנו, ומה לי עם החלזון נגנז או התכלת נגנז, זה מבחינה מעשית אותו דבר. למשל נאמר שהארון נגנז, מחר יבואו ארכיאולוגים ויאמרו שמצאו ארון העונה ממש לכל מה שמתואר, האם תוכל לומר שזה הוא הארון האמיתי ולא איזה העתק? כלומר השאלה היא אם חז"ל אומרים שדבר מה נגנז, האם אנו חייבים זאת כפשוטו שאין שום אפשרות למצוא אותו, או שמא התכוונו לומר נגנז עד שימצא ע"י מאן דהו במועד מאוחר יותר.

אה עכשיו אתה מתחיל לדבר לעניין, אכן החילזון הזה הוא היחיד מכל ה1600 שעונה לכל הדרישות, וכל הספק אולי היה פעם עוד חילזון שעונה לכל הדרישות ונכחד, יתכן אבל הסיכוי הוא קטן יחסי, כי אם מתוך 1600 לא נמצא רק אחד או שניים, מה הסיכוי שימצא בין 25 שנכחדו כזה שעונה לכל הדרישות, אבל עדיין לא בלתי אפשרי, אבל הסכוי שהוא היה בדיוק ליד חופי ארץ ישראל מוריד את הסיכוי לכמעט אפסי, אבל אפשר לומר שעדיין נקרא אפשרי אע"פ שזה רחוק,ן אבל שגם לא ישאיר שום עקביות כמו שאר חלזונות, זה כבר רחוק כ"כ שבר דעת לא צריך לקחת כזה צד בחשבון.

חוץ מכל זה חלק ממיני האק"ק צובעים כחול עם נטיה קצת לסגול, שלפי החוות יאיר והרש"ר הירש זה צבע התכלת, ולדעת הרש"ר הירש גם כחול טהור הוא תכלת, וכן דעת כל החוקרים שסגול הנוטה לכחול גם בכלל תכלת, נמצא שיש הסכמה מכל החוקרים הן מגדולי ישראל והן להבדיל מהמדענים שתכלת לפחות כולל גם סגול, ומהראשונים שכתבו כחול אין ראיה שדווקא כחול טהור, רק מוכח מהרמב"ם ועוד שצבע הרקיע לא יכול להיות פסול.

חוץ מזה בכמה דרכים אפשר בקל לצבוע כחול טהור מהאק"ק, ולא מסתבר שזה לא היה ידוע בימיהם, לכן כשחז"ל אמרו שהתכלת אינה כשרה אלא מן החילזון לא יתכן שחילזון הזה לא בכלל.

חוץ מכל זה דעת כמה מן המפרשים הגדולים בירושלמי כלאים פרק ט, וכן כתב הנחלת דוד, שמה שמיעטו בתכלת זה רק אם אינו מן החי, לכן לשיטתם אם מצינו דרך לצבוע תכלת בחילזון אחר גם זה כשר.

[זאב ערבות]

(תגובה להנ"ל בלי לצטט)
יפה, בכמה שורות סכמת את כל נושא התכלת שנשפכו עליו אין ספור קולמוסים. אבל..... מה עונים לך המתנגדים ובינהם גדולי ישראל לא פחותים מאלו שהזכרת הטוענים שלמרות כל ההוכחות עדיין מדי ספק לא יצאנו ועוד טענות אחרות? כלומר הויכוח הזה לעולם לא יגמר עד ביאת גואל צדק וזה מה שבאתי לומר וכמדומני שעל זה באה התשובה בקונטרס שהעליתי (וכתבתי שם מה שכתבתי בכדי לעורר ענין, כמו שנשאל בגמרא על אסתר שמלכה על שבע ועשרים ומאה מדינות... ולא מפני שסברתי שבאמת זה יגמור את הויכוח, וזו האמת לאמיתה לכל אותם הסוברים שבתמימותי כתבתי מה שכתבתי).

[מלבב]

מה,שעונים גדולי ישראל אתה יכול לראות בתשובת הגרי"ש אלישיב (שמוכח בתשובתו שלא ידע ולא עיין כלל בנושא) ובתשובת הגר"מ שטרנבוך (שכבר חזר בו) ומה שכתב הגר"ח קנייבסקי (שגם כבר חזר בו מטענת נגנז) ומה שכתבו בשם הגרש"ז אוירבך שאמר שהוא כבר מידי זקן בשביל להיכנס לנושא, ומה שכתב בקונטרס נמצאה התכלת שהגרמש קליין אמר לו שצריכים את זקני הדור שיכריעו, וכשהלך לרבי גרשון אמר לו שהוא כבר מידי זקן בשביל להיכנס לזה, וכן מה שהרב טבגר מביא בשם הגר"ש אוירבך שהדבר לא יגיע מהגדולים רק מלמטה למעלה מאברכים שיבררו את הנושא.

[זאב ערבות]

מה,שעונים גדולי ישראל אתה יכול לראות בתשובת הגרי"ש אלישיב (שמוכח בתשובתו שלא ידע ולא עיין כלל בנושא) ובתשובת הגר"מ שטרנבוך (שכבר חזר בו) ומה שכתב הגר"ח קנייבסקי (שגם כבר חזר בו מטענת נגנז)

היכן חזר בו?

[נקדש את שמך בעולם]

דברי חכמים כדרבונות
קטע מהגאון ר' יחיאל פאר זצ''ל

Screenshot 2024-05-05 095321.jpg

0954.pdf

רוב טענותיו הם ישנות כמו 'דומה לדג', 'פוצעו', 'דם' וכיו"ב,
טענתו הראשונה שכמדומה לא ראיתי במקום אחר, דאמאי הצד חילזון חייב משום דש הא במורקס אין דם כגרוגרת, ולענ"ד לא קשה כלל, דנהי דהדש אוכלין שיעורו כגרוגרת, אבל באוכלין גם בהוצאה שיעורו בכגרוגרת, אבל המוציא צבע שיעורו כדי לצבוע בגד קטן, דבכך היא חשיבותו וכמ"ש בגמ' שבת צ' שאין אדם טורח לשרות סממנים לצבוע בהן דוגמא לאירא, והצובע שיעורו כרוחב הסיט, וא"כ בחילזון שדמיו יקרים אפשר דחייב משום דש גם בשיעור קטן מגרוגרת, ואיתא שם בגמ' דהמוציא ארגמן שיעורו בכל שהוא ויעויין ברש"י שם, ואם נימא דארגמן נמי דמיו יקרים ובפרט אם הוא בן משפחתו של התכלת א"ש דמשום חשיבותו חייבים עליו בכל שהוא.