א. בעניין עולה אחת לשבעים שנה, בפשטות משמע שהיה איזה בריה משונה שהיה שוהה ששים ותשע שנה רק בים, ובשנה השבעים יצאו כל החלזונות התכלת בכל העולם לחופשי חינם מהים ליבשה, ולא נשאר חילזון אחד לרפואה בכל ימי העולם, למשך שעה/יום/חודש/שנה, וכשנגמר זמנם לשהות ביבשה בא מלאך וסטרם על פיהם וברחו כולם בבת אחת חזרה לים ל69 שנים הבאות, ומה שכתב הרדב"ז שעולה בדרך נס רק בזמן שישראל שרויים על אדמתם, אין לזה קשר, רק זה עניין אחר שמצא הרדב"ז באיזה מדרש נעלם או השיג ברוח הקודש.
ב. גופו דומה לים בפשטות לא יתכן לומר כן כיון שכמה ימים אחר מותו משתנה צבעו מירוק לאפור, וכיון שחלזונות במותם קרויים חיים כצדיקים שנגנזו בשבילם לעתיד לבא, חייב שיהיו דומה לים כל ימי חיי מותם, וזה פשוט, ועוד שהרי צבעם הירוק אינו צבע עצמי רק נראים כך מאיזה סיבה חיצוני, וכמו שלא יעלה על הדעת לומר שצבע הים או השמים הם כחולים, כי אין זה צבעם האמיתי רק סיבה חיצוני וזה פשוט כבעיא בכותחא.
ג. דומה לדג בוודאי אין הכוונה איזה דמיון חיצוני מסויים, כמו שמצינו בכמה מקומות כגון אתרוג דומה ללב הדס לעין וכו', שהרי כלל גדול בתורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן בוודאי צורת החילזון היה ממש כמו סלמון או קרפיון וכדומה, ומה שמצינו בכמה מקומות דומה שאינו דומה ממש, זה חידוש ואין לך בו אלא חידושו.
ד. לפיכך דמיו יקרים משמע שסיבת יקרותו היה שלא היה מצוי ביבשה, וכיון שמצוי סמוך ליבשה ולא צריך לצלול במים עמוקים לחפשו, אין זה סיבה ליקרותו, כי אפשר למצאו בקל שהרי מדובר בחילזון ענק שנמצא הרבה במים צלולים ממש קרוב ליבשה, וצבעו כה שונה מהים כך שמבחינים בו מיד, ולא צריך שום טכניקה ואומנות לצודו בניגוד למה שכותב פליניוס הבור והטיפש.
ה. הרמב"ם כתב שהוא דג ודמו שחור כדיו, אע"פ שראשונים אחרים כתבו שהוא תולעת, ורש"י כתב שדמו ירוק ופירשו המפרשים כחול, הלכה כהרמב"ם וזה פשוט, ואע"פ שמצינו כמה מקומות שקורים לבריה ימי דג ולכחול שחור אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
ו. תומכי המיורקס מרבים לצטט איזה לשון של איזה תוספתא נידחת שכתוב שם "התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון שלא מן החילזון פסולה", ומפרשנים דברי התוספתא שכל חילזון כשר לתכלת, ולא יתכן שיהיה חלזון שיש בתכלת פסולה, אבל כמה טפשות יש בראיה קלושה זו 1. ממתי פוסקים מתוספתא שסותר סימני הגמרא כנ"ל
2. פשוט שכוונת התוספתא לא למין הכללי של החילזון אלא להחילזון בה' הידוע הכשר, ובא לאפוקי החילזון הידוע כפסול, והראיה שהרי כתוב שם גם חצוצרות אין כשרה אלא מן הכסף, מנורה אינה כשרה אלא מן העשת, ושם הרי פשןט שהכוונה הכסף והעשת הידוע הכשר ולא הכסף והעשת הלא ידוע הפסול.
3. גם אם נניח שמדובר ממין הכללי, ואין חילזון פסול, פשוט שמדובר רק על חלזונות שהיה ידוע בימיהם שצובעין תכלת, ומאן יימר שבזמן הפרימיטיבי ידעו איך להפיק תכלת מחילזון דידן ע"י מים או אדים חמים, או ע"י החילזון מטוניסיה, ואפילו אם ידעו מאן יימר שעשו זאת כיון שארגמן יותר חשוב מתכלת כמו שרןאים שבכל מקום בתנך מוזכר ארגמן לפני תכלת, אז לא רצו לקלקל את צבע הארגמן החשוב בשביל תכלת הזול, ועוד בשביל תכלת הרי היה להם קלא אילן הזול ולא היו צריכים את החילזון שצבע שניהם שווים בחוזקם, ומה שלא השתמשו בקלא אילן במקום האק"ק לסגול ע"י ערבוב זה צריך לשאול את המומחים בצביעה מסתמא יש להם הסבר לזה.
ז. תומכי המיורקס מביאים ראיה מהא שלא נמצא זכר לחילזון אחר בהיסטוריה, ובארכיאולוגיה לא בגדיו ולא קוכיותו, אז בקשר לספרי חכמי האומות אין מזה ראיה כי יתכן שרק בבבל צבעו בגדיהם כחול ולא בשאר איזורי מזרח התיכון וכותבי האומות לא ידעו מזה, ומה שלא נשאר בגד אחד לרפואה צבוע בדם חילזון אחר רק מחילזון זה, יתכן א. שחילזון הכשר כ"כ דומה לחילזון דידן ואעפ"כ זה כשר וזה פסול מגזירת הכתוב ב. הרי לא נשאר רק שתי בגדים כחולים מהאק"ק וזה יכול להיות במקרה.
ומה שלא נשאר קונכיה אחת לרפואה מחילזון אחר מאן יימר שלא היה חילזון אחר צובע שאין לא קוניכיה ונעלם, אע"פ שכל מאות החלזונות הצובעות בעולם יש קונכיה הרי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכמו שיוצא מן הכלל בזה שנעלם אחר אלפי שנות שימוש וכשהופסק השימש בו נעלם כי אם אין צורך בו למה לו להמשיך להתקיים, בניגוד לשאר החלזונות שלא נעלמו הם וקונכיותיהם ובגדיהם, כך הוא יוצא מן הכלל שמעולם לא היה לו קונכיה, וכמו שבדרך כלל רק לפיל יש אף ארוך ואעפ"כ יש יוצא מן הכלל שמסתמא יש איזה חיה אחר בכרכי הים עם אף ארוך כפיל, וכן אע"פ שרק כלב נובח ויש יוצא מן הכלל, וכן מה שרק תרנגול קורא בבוקר ויש יוצא מן הכלל, כן על זה הדרך אע"פ שבדרך כלל רק חלזונות עם קונכיות צובעים היה פעם בעבר הרחוק אחד יוצא מן הכלל ששכן באותו מקום של חילזון דידן ונעלם פתאום באופן מסתורי בדיוק בזמן שכבר לא היה צורך בו, ומה שכתב רבי תנחום הירושלמי שחילזון הוא אלחלזון בערבית, צ"ל בדוחק שבזמנו גם לחילזון בלי קונכיה היו קורים בערבית אלחלזון.