"עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

על המתפרצים לעלות בהר ה' ומסיגים גבול שגבלו ראשונים
חלמישצור
הודעות: 885
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

"עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי חלמישצור » א' נובמבר 19, 2017 12:10 am

עליה להר הבית – "עוד חתיכת כרת"
בחוברת שפרסם הרב אב"י סילבצקי ר"מ בישיבת מרכז הרב הוא מבאר דעת רבו מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל נגד העלייה להר הבית.
ערוץ 7, כ"ט בחשון תשע"ח 18/11/17 20:13 https://www.inn.co.il/News/News.aspx/359504

"ביום ירושלים האחרון בו דיבר מו"ר הרב שפירא זצ"ל בישיבה, סיפר שמישהו הראה לרב צבי יהודה זצ"ל חוברת ובה מפות המראות את המקומות ה'מותרים' בעליה להר, והשיב לו הרב צבי יהודה זצ"ל בהראותו באצבעו – "נאך א שטיקעל כרת, נאך א שטיקעל כרת" ("עוד חתיכת כרת, עוד חתיכת כרת")".

כך כותב הרב סילבצקי בפתיחת מאמר מפורט העוסק בגבולות הר הבית והעזרות וכולל חישובים שרטוטים מפות ומדידות של ההר, ועיון מדוקדק בדברי הראשונים, התשובות ההלכתיות והספרים שעסקו בנושא במשך הדורות.

הרב סילבצקי ממשיך, "פעם סיפר לי הרב כיצד בירושלים העתיקה עוד בהיותו ילד, היו נעצרים במקום מסומן על ידי חבל שירד מן התקרה באחד משערי הר הבית מחשש שמא יכנסו להר. לא הייתה כל מניעה ביטחונית, ולא חסרו מקוואות בירושלים, ועם כל זאת נזהרו שלא להיכנס לכל שטח ההר מחמת הספיקות. כששאלתי שמא התחדשו דברים בחפירות ובממצאים הארכיאולוגים וכן בהכרעות ההלכתיות בנוגע לעליה להר מאז, ענה לי שלא התחדש דבר, מה שהתחדש הוא שפחות פוחדים מכרת".

המאמר, שעלה בימים האחרונים לאתר ישיבת מרכז הרב, נקרא – "נכון יהיה הר בית ה'" והוא כולל בירור הלכתי מקיף בגבולות הר הבית והמקדש ובמקומות בהם עולים כיום להר.

הרב סילבצקי מראה שהנתונים הקיימים היום אין בהם בכדי להכריע בספקות של איסורי תורה ודרבנן ושלמעשה העולים כיום להר מכניסים עצמם לספקות איסורים חמורים.

אחת המסקנות המפתיעות של המאמר היא שדווקא על פי הרב גורן זצ"ל והרב ליאור שחושש להלכה לשיטתו, אי אפשר ללכת בצד המערבי של כיפת הסלע מבלי לעבור על ספיקות איסורים חמורים. "לצערנו הרב, רבים מן העולם כיום להר מצטלמים בקבוצה בצד המערבי של כיפת הסלע כשפניהם למערב, במקום שעל פי השערת הגר"ש גורן זצ"ל הדורך שם חייב כרת" (מתוך המאמר).

עוד עולה מתוך המאמר שהעולים כיום להר דורכים בחיל האסור בכניסה לטמאי מתים בצד המזרחי של ההר, לפי השערת הרב זלמן קורן בעניין מקום החיל.

בנוסף לכך מראה הרב סילבצקי שלמרות הדעה הרווחת שכיפת הסלע היא מקום קודש הקדשים, גדולי ירושלים בדורות הקודמים לא סמכו על כך להלכה ולמעשה בכל הנוגע לעליה להר או להכרעה הלכתית מוחלטת על מקום המקדש.

אחד מן הממצאים הארכיאולוגים בהם דן הרב סילבצקי, הוא הממצא של שרידי מדרגות מדרום לרמה שנראה בתצלום משנת 1870. עד עתה רווחה הדעה שמדובר בשרידי מדרגות החיל, אולם במאמר מתברר שהמדרגות גדולות מדי ואינן מתאימות למידות הרום והשלח שמסרו חז"ל במשנה.

עוד ממצא מרתק מגלה, כי מספר מטרים דרומית לשערי רחמים קיימת מגרעת בכותל המזרחי וחיבור אל המשך הכותל הממשיך בתוואי אחר עד לפינה הדרום מזרחית. מדידת אורך הכתלים ע"י הרב סילבצקי מראה, כי ישנה התאמה בין אורך הכותל הדרומי (כ-280 מטר) לבין אורך הכותל המזרחי מן הפינה הדרומית ועד למגרעת.

יתכן אם כך, כותב הרב סילבצקי, שהתאמה מדהימה זו מלמדת על כך שכתלים אלה הם הכתלים המקוריים שתחמו את ת"ק האמה המקודשות של הר הבית והחלק הדרומי איננו הרחבה הרודיאנית כפי ששיערו רבים.

ללא הרחבה הרודיאנית בדרום, אין אפשרות להציב את מקום קודש הקדשים בכיפת הסלע. בנוסף לכך, מצביע הרב סילבצקי על כך שמגרעת בחומת הר הבית אל מול מקום המקדש נראית תמוהה, והיא עצמה מעוררת שאלה באשר להימצאות מקום המקדש באזור כיפת הסלע.

הרב סילבצקי מסיים את מאמרו בקריאה שיש בה גם תקוה לעתיד, "נראה שהגיעה העת, שתלמידי חכמים (מכל הזרמים והשיטות השונות בנושא זה) שידם רב להם בהלכה יתכנסו ויתדיינו יחד וינסו לטכס עצה כיצד אפשר לדאוג לחיזוק ריבונותנו בהר בית ה', וכיצד להתקרב אל משאת נפשנו בנין בית המקדש על מכונו במהרה בימינו, וזאת מבלי לגרום חלילה מכשלה לרבים, ומבלי להיכנס לספקות איסורים חמורים. ינחנו השם במסילה העולה בית א-ל, נעלה לציון ברינה ונזכה לחזות בקרוב בבנין אריאל, עת ישובו כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם".

להורדה:
המאמר באתר ישיבת מרכז הרב: http://mercazharav.org.il/default.asp?pg=5&id=816

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » א' נובמבר 19, 2017 1:19 am

מקריאה קלה בינתיים המאמר מתעלם מתפר דומה בחלק הדרומי של הכותל המזרחי מתעלם מכך שהמקדש היה מכוון לרוחות העולם בעוד שכתלי הר הבית אינם מכוונים ומתעלם שהקו מול התפר בכותל המזרחי עובר מעבר לגבו הרמה הצפוני, מתעלם מהאמה של 52.5 ס"מ שעולה ממחקר הר הבית (שיעור זה מובא בספרו של הרב טיקוצינסקי עיר הקודש והמקדש בשם הרב מקומרנא וכן הוא שיעור קרוב למסורת הערוך השולחן שאמה היא 53 ס"מ - מביא שיעור זה בספרו הוא במידות רוסיות) , מתעלם מכך שהחלק הדרומי בכלל לא שייך כלל מבחינה טבעית להר, בנוסף המאמר מלא ב"עובדות" לא מדויקות או שקריות או שמביא פרשנויות שלו בתור עובדות כמו למשל שלדעתו גובה הכיפין הוא מטר.
גם הציטיטים הכאילו תורניים אינם מדוייקים ומסלפים כמו למשל אחד מני רבים דבריו שהרדב"ז לא סמך על זיהוי קודש הקדשים רק בהצטרף לגגים שלא נתקדשו דבר שכל קורא יכול לראות שאין אלו דבריו וכמו שכותב במפורש ציין לזה רק במקרה של עליות שחששו שקרובות מדיי לכיפת הסלע

משוש דורים
הודעות: 347
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי משוש דורים » א' נובמבר 19, 2017 10:25 pm

כל הדברים הם סברות, וכוונת הכותב לברר שתמיד יש סברות הפכיות, ומידי ספיקא לא יצאנו, ולכן בחשש חמור ונורא של טומאת מקדש וקדשיו (מהחמורות שבחמורות) ודאי ראוי להחמיר ולא לקבוע מסמרות להקל.

מתעמק
הודעות: 518
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי מתעמק » ב' נובמבר 20, 2017 8:44 am

הרב בתבונה, במחכ"ת דבריך לא מובנים
בתבונה כתב:מקריאה קלה בינתיים

למה קריאה קלה? דברים העומדים ברומו של עולם, נוגעים לאיסור דאורייתא, והכותב מחמיר, אין חיוב להשיג תיכף ומיד בלי עיון קצת אולי בכל זאת יש משהו צדק בדבריו. ובוודאי שאין מקום לעזוב את העיקרים ולהטפל לפרטים. אך בכל זאת אם לבינתיים זה היה מספיק, כדי להספיק לענות במהירות אחר רק כשעה שהמאמר עלה לכאן, כעת שכבר עבר יותר ממעל"ע, מותר לעיין שוב.
בתבונה כתב:המאמר מתעלם מתפר דומה בחלק הדרומי של הכותל המזרחי

מתעלם מהתפר? מה פתאום. ראה עמודים 22-23
בתבונה כתב:מתעלם מכך שהמקדש היה מכוון לרוחות העולם בעוד שכתלי הר הבית אינם מכוונים

לענין היות בית המקדש מכוון לרוחות העולם, ראה עמוד 15. אך לגופה של ענין, מה זה משנה שהמקדש היה מכוון לרוחות העולם? מישהו טוען כהיום שכותלי הר הבית הם בעצם כותלי העזרה? הרי הם כותלי חומת הר הבית! מובן ומוכרח שמאחר שכותלי חומת הר הבית אינם מכוונים בדיוק לרוחות העולם, וכותלי העזרה כן היו מכוונים, שבהכרח לא היה כותלי הבית מכוונים עם כותלי הר הבית רק עמדו מעט בשיפוע. אבל מה זה משנה לעניננו? (אם לא שרצון הרב בתבונה לפקפק בחומת הר הבית בכלל וכותל המערבי בפרט, שמאחר שאינם מכוונים לרוחות העולם אינם שריד ממתחם המקדש רק ממקדשי פולחן ע"ז של הרומאים).
בתבונה כתב:ומתעלם שהקו מול התפר בכותל המזרחי עובר מעבר לגבו הרמה הצפוני

סליחה, לא הבנתי. יש שני תפרים בחומה המזרחית. הראשון סמוך לקצתו הדרומי, עליה מדובר לעיל. יש עוד תפר וגם פנייה מול צדו הצפוני של הצכרה. תפר הראשון לא גורם שינוי תוואי ולא קו בפני עצמו, רק המשך אחיד של הכותל. תפר השני גורם שינוי בתוואי החומה, והחומה בשינוי התוואי נמשך משם עוד כמאתיים מטר. וזה גופא ראייתו של הרב סילבצקי שעד שם נמשך גבול הר הבית המקודש
בתבונה כתב:מתעלם מהאמה של 52.5 ס"מ שעולה ממחקר הר הבית (שיעור זה מובא בספרו של הרב טיקוצינסקי עיר הקודש והמקדש בשם הרב מקומרנא וכן הוא שיעור קרוב למסורת הערוך השולחן שאמה היא 53 ס"מ - מביא שיעור זה בספרו הוא במידות רוסיות)

הרב בתבונה תוכל בבקשה לציין היכן האמה של 52.5 יוצא ממחקר הר הבית? בספר עיר הקודש והמקדש ח"ד כתוב השיעור לערך 60, על סמך חישוב משוער של אורך כותל הדרומי. וכעת ידענו שאורך כותל הדרומי לערך 280, כך שהשיעור הנ"ל צ"ל 56. ואכן בשיעור זה האריך הרב סילבצקי והעמידה כעיקרית בפשטות (אבל לא לקבוע מסמרות בזה להלכה ולמעשה). ושיעור זה יוצא גם מרוחב שער ברקלי וכו'. (אגב לענ"ד השיעור נראה יותר 55.5 ואכמ"ל).
ובכלל מה שייך מסורת הרב מקומרנא (לכאורה טעות וצ"ל הרב מיאס המובא בדרכ"ת) והרב בעל ערוך השלחן לענין מדידות המקדש, הן ישנם דיעות גדולות של גדולי הפוסקים כולל הראשונים הן להגדיל (עד כדי 64.8) והן להקטין (עד כדי 44.6 צ"מ), בשלמא אם ראו הרב מקומרנא והערה"ש את מקום המקדש ומדדו משם, שפיר שייכים יותר לענין, אבל בלא"ה מה הועיל בהוספת שיטה ממוצעת?
אך נניח כל זה. מה זה מועיל לענין? איך יתיישב הכל, כלומר מרחקי הכותלים, שיעורי רוחב וגובה השערים, גובה ומרחקים הטופוגרפיים, לפי שיעור 52.5?
בתבונה כתב:מתעלם מכך שהחלק הדרומי בכלל לא שייך כלל מבחינה טבעית להר

החלק הדרומי לא שייך מבחינה טבעית להר? נבדוק במפות וורן ווילסון ונראה אם זה שייך להר או לא. ואם הכוונה לקרן דרומית מערבית, אדרבה, את זה הביא הרב סילבצקי לראיה בעמוד 21 עיי"ש.
Mao.jpg
Mao.jpg (359.75 KiB) נצפה 4200 פעמים

בתבונה כתב:בנוסף המאמר מלא ב"עובדות" לא מדויקות או שקריות או שמביא פרשנויות שלו בתור עובדות כמו למשל שלדעתו גובה הכיפין הוא מטר

ככל שאני רואה, הרב סילבצקי לא כתב שהכיפין עצמן גבוהין מטר, רק שאף בלי הכיפין טובע הצכרה בחצי מטר, כפי שיוצא ברור משירטוט של הרב קורן אותה הביא בעמוד 39, ואם נוסיף עוד קצת לכיפין - הן לחלל והן לעובי מבנה הכיפין - זה יגיע עד מטר. ואכן כל זה יוצא משירטוט הרב קורן להמעיין בה.
אגיד גם שכנראה הראי"ס לא הגזים בשיעור חצי מטר, ויתכן שצריך להיות יותר מזה. אינני אדריכל. אך נעשה חשבון פשוט. הרי כל ההר והבנינים היו בנויים על גבי כיפין, היינו כותלים המתאחדים בכיפה עגולה, ועליהם עוד קומה שכזה, שכותלי העליונה מכוונים נגד חלל שבתחתונה (סיבת היותה כיפה, משום שבלא"ה לא יוכל להחזיק הכובד המתנשא על גבי החלל). מובן שהכותלים והכיפה צריכים להיות עבים מאוד, לשאת עליהם כל כובד הבנינים והנכנסים. לפי חשבון הגמרא בריש בבא בתרא שגובה מיוחד מחייב כותל בעובי אמה, מסתבר שה"ה כובד מיוחד כזה, שצריך לערך עובי אמה. כמו כן צריך הריווח שבין הכותלים להיות רחב במעט מהכותלים עצמם, כדי שיהיה חלל בטוח גם למטה מכותלים העליונים. האם יש אפשרות שכזה בגובה טפח? וודאי שלא. לכאורה השיעור לכל הפחות שלשה רביעי אמה, כלומר כחצי מטר. ועוד כחצי מטר (שיעור אמה) לעובי מבנה הכיפה שעל גבי החלל. (וכל זאת בלי ליקח בחשבון מבנה בית המקדש בכלליותו שנעשה באבנים הרחבות יותר ממטר).
בתבונה כתב:גם הציטיטים הכאילו תורניים אינם מדוייקים ומסלפים כמו למשל אחד מני רבים דבריו שהרדב"ז לא סמך על זיהוי קודש הקדשים רק בהצטרף לגגים שלא נתקדשו דבר שכל קורא יכול לראות שאין אלו דבריו וכמו שכותב במפורש ציין לזה רק במקרה של עליות שחששו שקרובות מדיי לכיפת הסלע

דברי הרדב"ז מתבארים יפה בתשובת הרב סילבצקי עמודים 11-14. ואדרבה יוצא לכל קורא שהרדב"ז היה אכן לא כל כך בטוח בזה.
אך בכל אופן, יש כאן ענין של פרשנות. תוכל להביא דוגמא של סילוף? (מני רבים שלא הבאת עדיין).

בעיקרון גם הרב משוש דורים צודק. שכל שיש אפילו צד אחד לאסור, אין לקפוץ ולהתיר באיסורי כרת. אך כאמור, דברי הרב סילבצקי נראים ישרים ומוצדקים ואין צורך להליץ בעדו.

נעמן
הודעות: 129
הצטרף: ב' נובמבר 07, 2016 3:40 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי נעמן » ב' נובמבר 20, 2017 4:30 pm

ג"א לא קראתי את החוברת מספיק בעיון, אבל הפרכות שלו על ההוכחה הטופוגרפית לא משכנעות.
ואין צורך לשתי הנחות המוקדמות שהוא מחייב בשביל ההוכחה הטופוגרפית,
1, שקה"ק היה בפסגת ההר, ו2, שאבן השתייה הייתה חלק מסלע ההר ולא מטלטלת.
ושתיהם אינם נצרכות, 1, גם אם היתה איזו בליטה גבוהה בהר (אולי החלק הצפוני-מערבי שהיום ביה"ס המוסלמי בו), ההוכחה מהגבהים המשתנים בדיוק לפי הסדר (ואין כדוגמתם בשאר ההר) היא נכונה.
ו2, לו יהי שהאבן של ה3 אצבעות הייתה מטלטלת, ולא פסגת ההר עצמה, עדיין יש לנו הוכחה טופוגרפית שהיא הייתה מונחת שם, ולא במקום אחר.
שלא לדבר על שיטת הר' גורן שכיפת הסלע היא מקום המזבח, וקה"ק נמצא עשרות מטרים מערבה ממנה,
שנסתרת לחלוטין מבחינה טופוגרפית, ומחייבת חציבה של מאות מטרים רבועים, לעומק 5/10 מטר...
(וקושייתו על קבר התהום, בפשטות מי שמגיע לקרקע בתולה, לא צריך לחשוש לקבר, וסביר שסלע יסוד מהווה אף הוכחה טובה יותר לאי-המצאות קבר).
וממילא ייתכן מאד ש"הר הבית והעזרות בנוייות ע"ג כיפין" הכוונה החלקים שבנויים על גבי אדמה, שבהם בלבד חששו לקבר).

מלבד זה, יש כמה ראיות חזקות וקדומות למיקום המקדש שלא הובאו, ובפדר"א מובא "עתידים בני ישמעאל לבנות בית בהיכל", ועוד ועוד ממקורותינו, וממקורות זרים המסיחים לפי תומם.

נעמן
הודעות: 129
הצטרף: ב' נובמבר 07, 2016 3:40 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי נעמן » ב' נובמבר 20, 2017 4:39 pm

ואגב הדיונים הארוכים על מידת האמה,
מבואר שהיו מידות של קודש, ומידותיהם שונות, ולכן אין להקשות כ"כ מדעות סותרות לגבי מידת האמה הכללית, ודי בכך שנמצא חלוקה המתאימה למידות המבנים בהר, שנוכל לומר בסבירות גבוהה שזו מידת אמת הבניין של בית המקדש.

מתעמק
הודעות: 518
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי מתעמק » ד' נובמבר 22, 2017 12:08 pm

ראיה מהטופוגרפיה היא רק, במקרה שהכל יתאים בדיוק בלי התאמות. כלומר: א) לפי מדת האמה (נניח שנקבע את מדת האמה שתתאים את החישובים האלו) יעלו לנכון כל המרחקים וכל העליות, לא ימצא שום מקום שנצטרך לכתוש את סלע ההר הנראה לעינינו כדי להתאים ההר לחשבון הנ"ל, וכן לא נצטרך לומר שנכתש חלקים מן ההר כדי להגביהה ממה שנראה לעינינו. ב) נוסף על כך ישאר מקום פנוי חומת העזרה לפי חשבון הנ"ל, לחומת הר הבית הקיימת, כדי ליתן מקום לחיל וגם להר הבית שמחוצה לה, כמתואר במסכת מדות. ג) כמו כן בהכרח שמדת האמה שייקבע למדידות הטופוגרפיה יתאים גם לחשוב מזה מדת חמש מאה אמה של הר הבית, ובפרטיות שזה יתאים עם מרחק כותל המזרחי לכותל המערבי של הר הבית. ד) ובכל זאת עדיין אינה ראיה רק הסתברות, עד שיתברר בבירור על ידי חפירות שאין שום מקום אחר בהר הבית שיתאים לכל הנ"ל.
ואחר כל זאת, עדיין היה מקום לומר "וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה", וכדברי הגמרא בזבחים "בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי", היינו שאף כאשר יש לפנינו בירור גמור על כותלי בית המקדש, עדיין אי אפשר להסתייעא מזה לענין מעשה על מקום המזבח, כיון שלזה צריכים להסתמך גם על חישובים.
אך המציאות:
א) שכל ידיעותינו בטופוגרפיה של ההר אינה אלא מתוך מדידות של וורן ווילסון, שהן מיושנות יותר ממאה שנה, וגם נעשה על ידי השערות, היינו בדיקות מדגמים בלבד, כלומר מספר מקומות בהר, שעל ידם קבעו טופוגרפיה של כל ההר. ומאחר שכן שפיר יתכן שלא כוונו יפה בהשערותיהם, ובאמת יש עוד מקומות בהר שמתאימים טופוגרפית לחשבון המשנה במדות.
ב) אין שום אפשרות על ידי קביעת שיעור אחיד של האמה, שזה יתאים הן לפי עליות ומרחקי בנין הר הבית לפי טופוגרפיה של ההר, והן מדות החמש מאות אמה וביחוד המרחקים בין כותל המזרחי למערבי. כך שהטופוגרפיה סותר עצמו עם שאר הנתונים.
ג) חשבון הטופוגרפי גורם קושי שאין מקום מספיק בין העזרה לחומת הר הבית כדי לאפשר הן מקום חיל עשר אמות והן מקום נוסף שיתקדש בקדושת הר הבית גרידא.
ד) הטופוגרפיה עצמה מתאים רק בקירוב, כי יש מקומות שצריכים לכתוש מסלע ההר (המשוער לפי וורן ווילסון) כדי להתאים עם מבנה בית המקדש, ולעומת יש צורך להגביהה פסגת ההר לערך מטר ולהניח שזה נכתב בזמן מן הזמנים. הגם שזה יתכן, אבל שוב אין כאן אפילו התאמה טופוגרפית.

גם לדידי שיטת הרב גורן רחוקה, ואין סיבה לחשוב כדעתו בלי ראיה מספקת. אבל חציבת ההר יתכן. ויגיד עליו ריעו ה"חקרא" שהנמיכו החשמונאים וחצבו סלע ההר כמה וכמה מטרים מרובעים. כך שטורנוסרופוס לא היה צריך להיות מקורי בחציבה שכזה.

הנקודה של אבן מטלטלת כפי הנראה באה כהמשך להנחה אחרת של הרב סילבצקי. יסודו, שאף שבית המקדש נבנה בהר, ומשום זה היה שיפוע טבעי, עם כל זה כיון שסוף סוף בנו גם כיפין שעליהם בנו כל שטח הר הבית, נמצא שלמעשה שטח המפלסים בידם לעשות בהם כרצונם, ואינם משועבדים לגמרי לסדרי עליות ההר, אף שבעיקרון המבנה היתה לפי עליות ההר. אלא שאם אבן השתיה היא אבן הסלע של ההר, הרי משועבדים להגיע אליה בסופו של דבר. אבל אם זו אבן מיטלטלת, שפיר יתכן שלדוגמא רק פינה הצפונית התאים טופוגרפית להמבנה המתואר, אלא שהשוו כל הרוחב מצפון לדרום על ידי הכיפין שהגביהו והנמיכו כפי נוחיותם.

העצה לבדוק עד שמגיע לסלע (או לקרקע בתולה) היא עצת חכמים במשנה דמסכת נדה, אך בכל זאת אין זאת נחשב ידיעה ודאית רק הסתברות גבוה כדוגמת רוב, כך שבמקום שזה נגד חזקה, נחלקו חכמים ורבי מאיר (דבעלמא חייש למיעוטא) אם אפשר לסמוך על זה. נוסף על זה האריכו שם בגמרא (נדה סא.) במספר דוגמאות שכבר הגיעו לקרקע בתולה לפי חשבונם, ואעפ"כ נתברר אחר זה שדווקא תחת זה היה טמון קבר. ודחאו בגמרא בכל העובדות האלו "אימר לא בדקו יפה". שוב אותה נקודה, לפי ראות עינינו זה נראה בטוח, אך עדיין יש אפשרות רחוקה שבדיקה זו לא היתה בתכלית השלימות (ומדלא חילקו בין קרקע בתולה לבין סלע, מוכח שאין שום נפקותא ביניהם בזה).
כך שממקום שבאת לבד, אפשר כבר להבין שזו לא וודאות, ועל כן במקום המקדש חוששין בכל זאת ועושים כיפין.
אך יתירה מכך, משנה מפורשת היא במסכת פרה, חצירות היו בנויות בירושלים על גב הסלע ותחתיהן חלל מפני קבר התהום. כלומר, שאף שהגיעו לסלע, אעפ"כ משום מעלת פרה אדומה החמירו ולא סמכו על סתם חזקה (ולריש לקיש בזבחים קיג. חששו כן מדאורייתא). ואם כן הוא הדין בבניית המקדש, שבוודאי לא הסתפקו בהגעה לסלע גרידא. אלא או שבנו כיפין בכל מקום אפילו על גבי הסלע, או שבמקום האפשר חצבו תחת הסלע לעשותו חלול. ומאחר שחציבת חלול בתוך ההר קשה יותר מבניית כיפין, מסתבר שלא חצבו אלא במקום המוכרח (כגון תחת אבן הכירה שבלשכת הנזירים שהוצרכו לסלע ההר כדי שלא יטמא כירת הנזירים בשרץ, וכן במקומות שהוצרכו למחילות תחת הקרקע. אך הא מיהת שעצם הגעה סלעה אינה סיבה מספקת שלא לעשות כיפין במקומה.

איפה מבואר שהיו מדות אורך של קודש שהיו שונות ממדות אורך הכללית? אדרבה מדת אמה הכללית נקרא בגמרא "אמה של קודש". (יש להיפוך, אמה של כלים של חמש. אבל להקטין ולא להגדיל)
ואף שאין צורך להביא ראיות לדבר מבואר כזה. מ"מ אביא חלק מהראיות שאפשר להוכיח משם שאמת הקודש היתה אמה רגילה.
א) מפורש במשנה פי"ז דכלים ששתי אמות היו בשושן הבירה, אחת יתירה על של משה חצי אצבע, ואחת יתירה עליה חצי אצבע. ושיעור אמה של משה, היינו אמה בת שש, כמו שפירשו הראשונים. ושתי אמות שבשושן הבירה, היה שימדדו האומנים את בנייתם בשיעור הגדול בחצי אצבע או אצבע (הכל לפי הענין) ויקבלו שכרם כך, כדי שלא יבואו לידי מעילה. הרי מזה שאמה של משה היא היתה אמת הבנין בבית המקדש, ועליה הוסיפו חצי אצבע או אצבע משום מעילה).
ב) שאלת הגמרא (זבחים ס.) לרבי יהודה גם כן דס"ל מזבח שלש אמות קומתו וקלעים חמש אמות, אפשר כהן עומד ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ, ומתרצי עבודה דבידו לא מתחזי, שהרי הקלעים גבוהים מהמזבח בשתי אמות, שמכסות רוב קומת גוף הכהן מעיני הרואים מבחוץ. ולכאורה אם אמות של קודש גדולות יותר, היה להם לתרץ בפשיטות, שאף הכהן אינו נראה משום שגובה האדם שלש אמות היינו באמה של חול, וגובה הקלעים היא באמה של קודש.
ג) מגוף החשבון של עין עיטם שגבוה כ"ג, על ידי צירוף כ' אמות לגובה השערים, וג' אמות לגובה האדם, ואם אמת האדם ואמת השערים אינם באמה אחיד, איך אפשר לכוללם בחשבון אחד.

אשר177
הודעות: 224
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי אשר177 » ב' נובמבר 27, 2017 5:49 pm

משוש דורים כתב:כל הדברים הם סברות, וכוונת הכותב לברר שתמיד יש סברות הפכיות, ומידי ספיקא לא יצאנו, ולכן בחשש חמור ונורא של טומאת מקדש וקדשיו (מהחמורות שבחמורות) ודאי ראוי להחמיר ולא לקבוע מסמרות להקל.


להעיר שלדעת הראב"ד אין כלל איסור להיכנס בטומאה למקום המקדש בימינו , וממילא מדובר בספק ספיקא...

איש גלילי
הודעות: 2045
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' נובמבר 27, 2017 5:53 pm

אשר177 כתב:
משוש דורים כתב:כל הדברים הם סברות, וכוונת הכותב לברר שתמיד יש סברות הפכיות, ומידי ספיקא לא יצאנו, ולכן בחשש חמור ונורא של טומאת מקדש וקדשיו (מהחמורות שבחמורות) ודאי ראוי להחמיר ולא לקבוע מסמרות להקל.


להעיר שלדעת הראב"ד אין כלל איסור להיכנס בטומאה למקום המקדש בימינו , וממילא מדובר בספק ספיקא...

כמדומני שראיתי שהראי"ה כתב שגם לדעת הראב"ד אסור להכנס בטומאה, אלא שהוא רק לאו ולא כרת.
ומלבד זאת, לכאורה כבר נפסקה הלכה כהרמב"ם.

אשר177
הודעות: 224
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי אשר177 » ב' נובמבר 27, 2017 6:22 pm

איש גלילי כתב:
אשר177 כתב:
משוש דורים כתב:כל הדברים הם סברות, וכוונת הכותב לברר שתמיד יש סברות הפכיות, ומידי ספיקא לא יצאנו, ולכן בחשש חמור ונורא של טומאת מקדש וקדשיו (מהחמורות שבחמורות) ודאי ראוי להחמיר ולא לקבוע מסמרות להקל.


להעיר שלדעת הראב"ד אין כלל איסור להיכנס בטומאה למקום המקדש בימינו , וממילא מדובר בספק ספיקא...

כמדומני שראיתי שהראי"ה כתב שגם לדעת הראב"ד אסור להכנס בטומאה, אלא שהוא רק לאו ולא כרת.
ומלבד זאת, לכאורה כבר נפסקה הלכה כהרמב"ם.


כל הטענה של הראב"ד היא מכך ש"קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל" וממילא אין בה כל קדושה.

ומאיפה אתה לוקח שנפסקה ההלכה כהרמב"ם?

איש גלילי
הודעות: 2045
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' נובמבר 27, 2017 6:50 pm

אשר177 כתב:ומאיפה אתה לוקח שנפסקה ההלכה כהרמב"ם?

מזה שהר"י מפאריז רצה להקריב את קרבן התמיד.

לענין
הודעות: 763
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי לענין » ב' נובמבר 27, 2017 8:03 pm

כמי שעיין בחוברת של הרב סילבצקי בכובד ראש ובעיון רב (ומתעתד בס''ד לקנות את 'בחצרות בית ה' בכדי להווכח האם אכן 'כצעקתה', לדוג' שכל שי' המתירים מבוססת על הריצב''א שהוא דעת יחיד בראשונים וברמב''ם מפו' איפכא, ועוד כיו''ב ויותר מזה דברים מבהילים ממש, כגון הבליטה בלשכת הנזירים, והמעיין הישר יעמוד על דבר אמת, רק אם ירצה), אני מצטער לכתוב שניכר על כל (בהדגשה) המגיבים כאן להיתרא שלא עיינו בה אלא מקופיא ממש, ולא מתביישים להעלות סניפים להיתרא (כולל שי' הראב''ד) שהמעיין בחוברת יראה את ההתייחסות הישירה אליהם. כנראה שבגלל שזה באספקלריא אז היד מונפת חיש קל למקלדת בכדי לקדם את האג'נדה, חבל. אם מישהו נעלב אז סליחה.

אשר177
הודעות: 224
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי אשר177 » ב' נובמבר 27, 2017 9:11 pm

איש גלילי כתב:
אשר177 כתב:ומאיפה אתה לוקח שנפסקה ההלכה כהרמב"ם?

מזה שהר"י מפאריז רצה להקריב את קרבן התמיד.

זה אולי ראיה שהוא סבר כהרמב"ם

טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ה' נובמבר 30, 2017 4:32 pm

קיבלתי מאחד ממשתתפי הפורום בשם משתמש אבי קלמן את ההודעה הבאה ובגלל שאין לו מחשב לשלוח אני מביא את תגובתו על הדברים פה

ב"ה
קיבלתי מידידי אבי קלמן נ"י, ממשתפי הפורום ואוהדיו (שבביתו אין חיבור לאינטרנט), לפרסם בשמו את התגובה הבאה. (יתכן שבכמה וכמה נקודות כבר העירו מגיבים שונים, הכותב רואה באיחור את התגובות
שמביאים לו
<><><>

לגבי מה שהזכירו דעת הראב"ד, יש להתפלא שלא הזכירו שהרב סילבצקי בחוברת הנ"ל (עמ' 11) טיפל בזה (ובכלל הדברים ידועים, וסיכמם בטוב טעם ובקצרה הרב יצחק שילת בפתח מאמרו בתחומין ז), והזכיר שהאחרונים הכריעו כדעת הרמב"ם (עי' מג"א ומ"ב תקסא וש"נ; בנין ציון סי' ב שהראב"ד יחידאה; וכ"כ חיי אדם, פאת השולחן, ועוד רבים, וראה שו"ת יביע אומר ח"ה יו"ד סי' כו וחזו"ע תעניות עמ' תנו ואילך שהאריך בזה וש"נ).
ועוד, שהאחרונים דקדקו בלשון הראב"ד שכתב "הנכנס עתה אין בו כרת", משמע שיש בו איסור (תפארת צב"י יו"ד ח"ב תשובה כז אות יא, ד"ה והנה לשיטת, סב., בתו"ד; ושאר האח' המוזכרים להלן), ובפשטות מדובר באיסור דאורייתא, או משום שהסתפק הראב"ד אם קדשה לעתיד לבוא או לא (בנין ציון סי' ב, וכ"מ בתפארת צב"י הנ"ל), או מחמת מצות 'מורא מקדש' (שו"ת ימי יוסף בתרא יו"ד סי' יט, עמ' רא; משפט כהן סי' צו אות ו; ועוד), או שיש איסור מדין קדושת מחנות אף בזמן הזה, אך הכרת נובע מקדושת הבית (ימי יוסף שם עמ' קצח; משפט כהן שם אות ז; משנת יעב"ץ או"ח סי' מז אות א-ב).
[מהרדב"ז (ח"ב סי' תרצא) משמע שהמנהג להיכנס לעליות שספק אם הן במקום העזרה, נובע מצירוף דעת הראב"ד לספיקות נוספים בדין גגין ועליות, ואעפ"כ כתב "אבל אתה תהיה מן הנזהרים", וכנראה סבר שאין לסמוך על צירופים אלו, אף שאין למחות במקֵלים.
במאירי (שבועות טז.) הזכיר מנהג להיכנס למקום המקדש, ומשמע שהטעם שסמכו על הראב"ד, אך יש שתיקנו הגרסה – בהתאם להקשר ולדבריו במק"א – שכתב שהמנהג "שלא" להיכנס, והיינו כשיטת הרמב"ם, וכפי שמעיד הכפתור ופרח שבאים עד השערים; והאריכו בזה בציץ אליעזר ועוד, ואכמ"ל.]

<><><>

כמה הערות על החוברת המצויינת של כבוד הרב אבי סילבצקי שליט"א:
א. רוב החוברת מכילה טענות רבות חזקות ומשכנעות (כגון: אין באגדות ובמחקרים אודות כיפת הסלע בכדי להכריע בספקות הלכתיים; אין להסתמך על תשובת הרדב"ז כנגד חלקים אחרים באותה תשובה עצמה; ביסוס האפשרות שהמקדש בדרום המתחם, ושזו שיטת הכפתור ופרח; ביאור שיטת הרא"ש והר"ש; ועוד), ואין כל צורך לצרף עמהן טענות חלשות שאפשר לחלוק עליהן (כגון: שהרדב"ז התיר כניסה לעליות הרחוקות מהכיפה הרבה רק בצירוף הספיקות לגבי קדושת גגין ועליות ושיטת הראב"ד; שספקו של רבי עובדיה מברטנורה נובע ממחקר יסודי יותר מקודמיו; השוואה מיותרת לפולחני ע"ז מאירופה; שהרדב"ז קבע שהצכרא היא אבן השתיה בשל מיקומה בפסגת ההר; ועוד).
דוגמא נוספת הינה הערה הראשונה (בעמ' 5) המבקשת לטעון שמהר"ח אלפנדרי ידע את שיעור ת"ק אמה, אף שלא הרגיש ששוק אל-קאטנין מעבר לכותל המערבי... (ובכלל, כוונתו בחוט למדוד שהוא בתוך מתחם ההר, ולא לשיעור ת"ק אמה). דווקא הרב יצחק שילת ('מעלין בקודש' ד, כסלו תשס"ב, עמ' 180) הביא הוכחה חזקה שלא סמך על זיהוי הצכרא (מכך שהתיר את הכניסה רק לפי חשבון "רובו מן הדרום" וכו') ע"ש.
כמו כן, מוזרה מאד הטענה שבית המקדש העתיד יבנה במקום אחר מהקודמים, ושלכן עלו יהודים להתפלל בצכרא (הערה 9 בעמ' 9; וכוונת המלבי"ם פשוטה, וכמש"כ הרב המחבר בעמ' 20, שיתכן שהגבוה ישפל והנמוך יגבה, ע"י נס או טבע). ניתן למצוא לדבר השערות אחרות סבירות יותר.
ב. המחבר קיצר בהסברתן של כמה נקודות, ולהערכתי הדבר איננו מובן לרבים מהקוראים. למשל, מסביר שאם נציב את הצכרא במערב קודש הקודשים, ושיעור האמה 56 ס"מ ויותר - החיל מתלכד עם הכותל המזרחי, ואם מציבים את המקדש בהתאם לרוחות השמים החיל יוצא מחוץ למתחם הר הבית ממזרח (עמ' 13 והערה 19). כדאי לגבות אמירה כזו בנתונים ובמפות (וע"ע במפה שבעמ' 22).
כמו כן, המחבר הקשה על הזיהוי של אבן השתיה בכיפת הסלע מדברי יוסף בן מתתיהו שחומות ה"מקדש השני" (- העזרה) הייתה עמוקה מגובה העזרה בט"ז אמה; - ולא ביאר האם זו קושיא על כל זיהוי של סלע כלשהו בהר הבית כאבן השתייה (ואם כך עלינו להחליט או שהדברים אינם תואמים את המציאות או שאבן השתייה לא הייתה מסלע האֵם של ההר עצמו), או שתיאור זה יכול להתאים למקום אחר בהר הבית (- היכן? וכיצד? האם ההצעה שיש בליטה של סלע ההר בדרום הר הבית שלא נרשמה במפות הטופוגרפיות, המבוססות על נתונים מדגמיים והשערות, יכולה ליישב פערים כאלו בין גובה העזרה לסביבותיה?).
כך גם באזכורו של הקושי בשיטת הרא"ש והר"ש (עמ' 34) כתוב: "הגר"ש גורן כתב בספרו שמבחינה גיאומטרית להציב מלבן (העזרות) בתוך ריבוע (הר הבית) כפי יחסי המשנה בחישוב שטח העזרות הוא בלתי אפשרי", ולא הוסבר הקושי (שבכלל אינו קשור למידות הר הבית ולהיותו ריבוע), וההסבר הוא פשוט, שכן אם "רובו של בניין בדרום ההר" (ר"ש מידות רפ"ב), "שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון ומיעוטו מן המערב", א"כ חלק הבניין שבדרום גדול מהחלק שבמזרח, והחלק שבצפון גדול מהחלק שבמערב, נמצא שאם נחבר את החלקים שבצפון ובדרום יחדיו שיעורם יהיה גדול מחיבור החלקים שבמזרח ובמערב, ואילו העזרה אורכה ממזרח למערב קפ"ז אמה, ורוחבה מצפון לדרום קל"ה אמה.
ג. פרשנותו המחודשת לתשובת הרדב"ז, הדחוקה בלשונו (כמובן), איננה פוטרת אלא מקצת מהקשיים בדבריו. מלבד זאת, המחבר מבאר ש"כאשר ישנו סימן מובהק להעמדת המקדש במקום מסוים, שוב אין זה בגדר ספק רגיל", משום שבמקום כזה "אפשר להחמיר ולתקן ולקבוע את תחום האיסור המקסימלי". לדבריו אפשר לומר באופן פשוט יותר, שכאשר ישנו ספק על כל נקודה ונקודה בהר הבית, אין להקל מספק בכל נקודה (עפ"י ספק ספיקא, ספק דרבנן לקולא ושאר כללי הספיקות), משום שאם כך שייך (תיאורטית) להקל בכניסה לכל שטח הר הבית (בצירוף ספיקות נוספים, כגון בעליות), ולהתיר לגמרי את איסור הכניסה לעזרות ולחיל, וכדברי הר"ן הידועים לגבי ספק פרוז ספק מוקף ולגבי הסבה בד' כוסות (וזה המקום לפרסומת – ראה 'עצת שמעון' לאאמו"ר שליט"א, עמ' נח-ס, יש ב'אוצר החכמה'). לעומת זאת, אם נמצא סימן מובהק להימצאות המקדש בנקודה מסוימת, שוב אין שאר השטח שווה, וניתן לאסור את הכניסה אליה בלבד. (לפירוש זה צ"ל שהרדב"ז לא הבחין בין רמות שונות של סימנים מובהקים, וזיהוי האבן בכיפת הסלע שווה אצלו לזיהוי הכותל המזרחי ככותל העזרה).
ד. לאחר שאנו מניחים שהלשכות של העזרה חרגו משיעור קל"ה מצפון לדרום (וכצ"ל לגבי לשכת הגזית ועוד, כמבואר בעמ' 34-36), ממילא הקושיא מעיקרא ליתא, דאפשר שרוחב העזרה עם הלשכות היה גדול מקפ"ז אמה, ודו"ק, וא"צ בהכרח למה שתירץ הרב המחבר ש"רובו מן הדרום" מתאר את הכיוון אליו נמשכו הלשכות. (ונ"מ אם יש חשש כרת בכניסה בדרום ההר, או "רק" חשש כניסה לחיל).
מעבר לכך, העירוני כי לפי דעת הרא"ש (במידות פ"ב מ"ה) לשכות עזרת נשים היו "מבחוץ" לה (ב'עוז והדר' בחלק מהמהדורות ציירו שם את הלשכות מבפנים בעקבות השגת התוס' יו"ט, אך בפי' הרא"ש מבואר להדיא שלא כדבריו, ובדפוסים מאוחרים יותר החזירו הציור הישן, אולי עפ"י הרש"ש שביאר את 'שיטת הציור'), וא"כ הוא ביסוס להרחבת הרוחב הנ"ל, וכן להרחבת החיל של הרב קורן המובאת בעמ' 32-33, ודו"ק.
ה. עוד כמה הערות קטנות: (א) בעמ' 33 הביא שיטת הרא"ש (מידות פ"ב מ"ג) שהחיל חצה את הר הבית כנגד הכותל המזרחי מצפון לדרום, וכמדומה שכוונת הרא"ש לסורג (ולא לחיל) וצ"ע; וכן מה שציין שם לרש"י יומא טז. - עי' דרך חכמה פ"ה מבית הבחירה ציון הלכה כה (עוז והדר, בהשלמות, ע"ד הרא"ש הנ"ל); (ב) בהערה 39 (בעמ' 23) כתב שהכבש עליו היו משלחים את השעיר המשתלח הוא הכבש עליו היו לוקחים את הפרה, וכמדומה שהוא טעות (וכבש השעיר היה עראי מעץ, ולא כיפין ע"ג כיפין) וצ"ע.

לסיכום, יישר כוחו וחילו של הרב המחבר שליט"א שזיכה את הרבים במחקריו המקיפים והמקוריים, ובטענותיו ההלכתיות המבוססות. יהי רצון שיזכה לגדיל תורה ולהאדירה וירבה גבולו בתלמידים, ויזכה לראות בבניין המקדש בקרוב ממש.

(אשמח אם יש מישהו שיכול להביא את הדברים לפני כבוד הרב המחבר שליט"א, ולהעביר את תגובתו.)

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » ו' דצמבר 01, 2017 1:19 am

החוברת כולה בונה על בורותם של הקוראים
והיות והיא מגמתית ומלאה המון דוגמאות כאלה שטובה מאוד לשכנוע תמימים וצריך הרבה זמן להקדיש להסביר את כל הטעויות העובדתיות והפרשניות זמן שאין לי כרגע
והנה דוגמה לטעות /הטעיה שבחוברת שמר קלמן מאוד התרשם ממנה
טוב כתב:ב. המחבר קיצר בהסברתן של כמה נקודות, ולהערכתי הדבר איננו מובן לרבים מהקוראים. למשל, מסביר שאם נציב את הצכרא במערב קודש הקודשים, ושיעור האמה 56 ס"מ ויותר - החיל מתלכד עם הכותל המזרחי, ואם מציבים את המקדש בהתאם לרוחות השמים החיל יוצא מחוץ למתחם הר הבית ממזרח (עמ' 13 והערה 19). כדאי לגבות אמירה כזו בנתונים ובמפות (וע"ע במפה שבעמ' 22).

הנה קישור למפות גוגל שיראה לכם מה המרחק ממזרח למערב לפי רוחות השמים מהכותל המזרחי עד קיר מזרח של כיפת הסלע כ- 160 מטר
https://www.google.co.il/maps/place/%D7 ... authuser=0
והנה מפת כיפת הסלע הפנימית שיראה לכם כי המרחק ממזרח כיפת הסלע עד קצהו המערבי של הסלע הוא יותר מ-30 מטר *
viewtopic.php?t=28514&start=40#p295424
סה"כ מעל 190מטר מקצה אבן השתייה

אם נמקם את אבן השתיה בקצה מערב קודש הקדשים אז המרחק הנדרש ע"פ מסכת מידות ממערב קודש הקדשים עד תחילת עזרת נשים היה 294 אמות (עשרת נשים 135+ עזרה עד האולם 76 + 22 עד ההיכל +61 עד קיר קוה"ק) ולפי הרמב"ם והרדב"ז החיל הוא חומת העזרות ועשר אמות החיל הכוונה לגובה חומת העזרה, וגם לפי הפירוש שהחיל היה אורך 10 אמות אז מקצה החיל עד קיר מערב קודש הקדשים סה"כ 304 אמות ולפי שיעור האמה שלדעתו וכן דעת הרב קורן בספרו היא 0.56 מטר לאמה סה"כ 170 מטר, דהיינו כ- 20 מטר מרוחק מהכותל המזרחי, (וגם לפי הפרשנות השניה שלו של השיעור המוגדל של 0.574 מטר לאמה עדיין יש 15.5 מטר)
הזווית של כותל המזרח של הר הבית הוא כ5 מעלות כך שגם בהצבה לפי רוחות השמיים מיקום קצה החיל מצפון עדיין מרוחק מהכותל המזרחי כ-16.2 מטר (20מטר -טנגס 5 מעלות * 155 אמות/2* 0.56) (וגם לפי השיעור המוגדל של 0.574 מטר לאמה עדיין יש כ-12 מטר)
יתכן שחלק מטעותו היתה שכל מדידותיו היו כאילו קצהו המזרחי של הסלע היה אבן השתיה דבר שהוביל אצלו לשרשרת טעויות בעניין מיקום עזרת נשים והגבהים
ואכן ראה בקישור דברי הרב זלמן קורן שלפי הגבהים רק באזור מערב הסלע יכל להיות חשוף בקודש הקדשים
viewtopic.php?f=54&t=19997&hilit=%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%94&start=520#p327209

יש לציין כדברי יוסיפיוס פלביוס שמתאר שהיות והחומה המזרחית הייתה מזמן בית ראשון נמנעו להרחיב את הר הבית גם בצד מזרח,
ובחפירות הכותל המערבי ידוע שהכותל נבנה בחלקו מעל מקוואות ישנות שהיו שם וכן נמצאו שם מטבעות מהתקופה שזה נבנה, ועוד הוכחות שידוע שגם הכותל המערבי הוא הכותל המערבי של הר הבית שאחרי ההרחבה שאחרי הורדוס, וכיום ניתן להייווכח כפי שכותב הארכיאולוג לין ריטמאייר חוקר הר הבית שכל הנתונים מעלים שמידת האמה היא 52.5 ס"מ.
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב א' דצמבר 03, 2017 4:30 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ש' דצמבר 02, 2017 8:41 pm

בתבונה כתב:יש לציין כדברי יוסיפיוס פלביוס שמתאר שהיות והחומה המזרחית הייתה מזמן בית ראשון נמנעו להרחיב את הר הבית בצד מזרח,
ובחפירות הכותל המערבי ידוע שהכותל נבנה בחלקו מעל מקוואות ישנות שהיו שם וכן נמצאו שם מטבעות מהתקופה שזה נבנה, ועוד הוכחות שידוע שגם הכותל המערבי הוא הכותל המערבי של הר הבית שאחרי ההרחבה שאחרי הורדוס, וכיום ניתן להייווכח כפי שכותב הארכיאולוג לין ריטמאייר חוקר הר הבית שכל הנתונים מעלים שמידת האמה היא 52.5 ס"מ.


בחוברת עמוד 39 כתב (טענה זו הזכיר למעלה בקיצור הרב לענין)
הרב זלמן קורן שליט"א רצה להוכיח מדברי המשנה בכלים (ו, ב) האומרת שבלשכת הנזירים היה
סלע של ההר חשוף, שלא כל העזרה היתה בנויה כיפין על גבי כיפין (ועיי"ש בפירוש המשנה לרמב"ם)
אך ממקום שבא להוכיח, משם נסתרת כל שיטת ההוכחה לחלוטין. שהרי אם נציב את
מקום קה"ק בכיפת הסלע כפי שעשה הרב קורן, נמצא שלשכת הנזירים עומדת כ11 מטר מעל
לסלע האם של ההר ולא יתכן שבלט שם הסלע. אם נאמר שהסלע בלט בזמן שבית המקדש היה
קיים אך עם השנים נכתש כאחד עשר מטר (!), כך יש לומר גם על מקום אבן השתיה ומקומות
אחרים ונסתרה כל ההוכחה הטופוגרפית. מכאן הוכחה ברורה דוקא עפ"י שיטתו של הרב קורן
שכיפת הסלע לא היתה מקום קה"ק.


כמדומני שאם נמדוד באמה בת 52.5 כדעת ריטמאייר וכמו שכתב הרב בתבונה קושיא זו אינה קשה שכן עזרת נשים ממוקמת הרבה יותר מערבה, לפני שההר יורד בצדו המזרחי,
אשמח אם אחד הרבנים יוכל לחשב זאת ולבדוק במפת טופוגרפיה כמה עזרת נשים גבוהה ממפלס הסלע ע''פ שיטת ריטמאייר ואמה של 52.5.

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » א' דצמבר 03, 2017 4:13 am

לפי הרב קורן גובה עזרת נשים אמור להיות כ-734.5 מטר מעל פני הים שירטוט מפת פני הסלע המשוערת בלשכה הדרומית מזרחית בעזרת הנשים (שהייתה 40 אמות)הוא כ-730 מטר מעל פני הים, ומובאת פה קושיה שבמשנה נאמר שבלט שם סלע. לדבריו 11 מטר
מדובר לפי הרב קורן סה"כ בפער של 4.5 מטר לא 11 מטר ולהקשות מזה זה לא מתחיל למי שמבין איך מדדו

1. לא מודדים את פני הסלע של כל ההר מדדו איפה שניתן למדוד בורות מים וסלע חשוף. והשאר משערים לפי שיפועים ממוצעים, באיזור זה אין בורות מים או סלע והשיפוע המשוער בסביבת המקום ההוא הוא 0.18 בממוצע לשם המחשה - ממוצע הגילאים של יולדת בת 30 והילוד שלה הגיל הממוצע של בממוצע גיל 15, רק אם השיפוע היה אחיד הגובה היה 730 מטר מעל פני הים, ובאיזור זה גם אם נקודתית מתואר שם גובה של 4.5 מטר מעל הצפוי (ממש לא 11 מטר) זה רק הממוצע ולא צפוי להיות מדויק.

אף שהקושיה לא מתחילה אציין להגדיל תורה סיבות נוספות לבאר בעניין זה

2. אגב לציין שהכירות בלשכות שבעז"נ היו נמוכות כמבואר ביחזקאל פרק מו (כב) בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת:(כג) וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב: ולכן החלל שתחת דוד שבישלו בו את השלמים היה עמוק מהקרקע.
3. במשנה בכלים פרק ו משנה ב
עליה ועל האבן עליה ועל הסלע עליה ועל הכותל טהורה וזו היתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע ובתפא"י מבואר שלא היה מעל סלע [size=45]אם כי לכאורה במשנה כתוב על כירה שבירושלים ולא על כירה שבמקדש ולולי דבריהם יתכן שהרי לירושלים כל הנזירים היו באים להקריב קרבנותיהם והיו צריכים מקום שיהיה כשר להם כמו סירים שלא נתבשל בהם ענבים או יין שהיה מצוי מאוד בבישולים אז וכן היו צריכים טהרה לקרבנותיהם ובכירה שם היה הידור זה[/quote]
תפארת ישראל - יכין מסכת כלים פרק ו משנה ב
יח) שכנגד הסלע. בלשכת הנזירים שבעזרת נשים ששם מבשלין שלמיהן, עשו כירה כזו שסמכו אבן לכותל כדי שלא תתטמא הכירה משרץ מת וכדומה [ונ"ל דהא שלא הוצרכו לעשות כן בשאר תנורי המקדש, כגון בלשכת עושי חביתין, שאפו שם את החביתין בכל בוקר, וכ"כ בלשכת בית המוקד שבשלו שם הכהנים קדשים הנאכלין, ה"ט משום דהנך משום דמצויין שם בני אדם כל יום ושעה אין שרץ מצוי שם, משא"כ לשכת הנזירים, אין נזירים מצויין כ"כ בישראל מדנקרא חוטא [כנדרים ד"י א'] לפיכך אפשר שימצא שם שרץ מת]:
וברמב"ם שם גם לכאורה שלא היה הסלע חלק מהכירה גם מלשונו וגם מההבנה בדבריו שהרי שיטת הרמב"ם שם שאם חיבר אבן אחת בטיט מקבלת טומאה ורק בלי טיט אינה מקבלת טומאה, ואין נ"מ מהי האבן השנייה בכירה ולכן יתכן כוונתו לומר שהיתה בלי טיט אלא מעל הסלע או מעל ההר בלי טיט
רמב"ם על משנה מסכת כלים פרק ו משנה ב
[ב] אמרו עליה ועל האבן, רוצה לומר על שתי אבנים בלי שיהא שם טיט, והן אינן מתטמאות לפי שהאבנים טהורות כמו שקדם. ואחר כך אמר שכירת הנזירים היתה מן הסוגים האלה האמורים. שכנגד הסלע, כלומר אבן שכנגד הסלע והוא ההר,[/quote]

לסיכום גם על שיטת הרב קורן אין כאן שום כלום כי לא ידוע דיוק של כזה של גובה הסלע במקום זה שונה מהצפוי לפי שיפוע ממוצע בסה"כ 4.5 מטר כאשר שיפוע ממוצע לא צפוי שיהיה מדוייק, בנוסף מבחינה תורנית יתכן שהכירה היתה מעט עמוקה מגובה הקרקע ובנוסף שגם אין דיוק מוכרח כזה במשנה.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ג' דצמבר 05, 2017 3:00 am

קיבלתי חוברת תגובה למאמר הרב סליבצקי מאת הרב עידו אלבה, אין לי מושג מי זה הרב הזה,
עדיין לא עיינתי בה,
משום מה אני לא מצליח לצרף את הקובץ, אז אני משאיר קישור למי שרוצה.
http://forumpics.a7.org/?file=20171130102306.pdf

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15034
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' דצמבר 05, 2017 6:57 am

הנה הקובץ למי שרוצה
קבצים מצורפים
20171130102306.pdf
(1 MiB) הורד 74 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 05, 2017 7:55 am

נקדש את שמך בעולם כתב:קיבלתי חוברת תגובה למאמר הרב סליבצקי מאת הרב עידו אלבה, אין לי מושג מי זה הרב הזה,
עדיין לא עיינתי בה,
משום מה אני לא מצליח לצרף את הקובץ, אז אני משאיר קישור למי שרוצה.
http://forumpics.a7.org/?file=20171130102306.pdf


הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה הוא בעל מחבר הספרים: מצה עשירה, טהרת שדה המכפלה, גויל וקלף וקול תרועה (לצערינו אינם באוצר כי המכון המו"ל טרם הסכים להכניס את ספריו של המכון לאוצר), ובאמתחתו עוד ספרים
כמו"כ הוא פרסם מאמרים תורניים רבים בהרבה ממקצועות התורה (יעויין, למשל, האוצר ט וירחון האוצר י, למאמרים שלו על זמני היום) והוא עסק רבות בעניין זיהוי המקומות בהר הבית על-פי דברי רבותינו (יעויין במאמריו בקובץ מעלין בקודש, יש באוצר)
לשעבר ראש הכולל במערת המכפלה.
הוא תלמיד קרוב של מרן הגר"מ אליהו
עד כאן בקצה המזלג

קו ירוק
הודעות: 2632
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' דצמבר 05, 2017 12:35 pm

משנתפרסם עד כמה הוא חשוב, מדוע הוא לא כופף עצמו לכל גדולי ישראל שאסרו על העלייה להר הבית, ונותן חרב בידם של פוחזים?

בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 05, 2017 3:53 pm

קו ירוק כתב:משנתפרסם עד כמה הוא חשוב, מדוע הוא לא כופף עצמו לכל גדולי ישראל שאסרו על העלייה להר הבית, ונותן חרב בידם של פוחזים?


יעויין במאמריו בזה, שהוא קבל בזה מרבו מרן הגר"מ אליהו (ומעוד גדולים), כהוראה פרטית, ושאין הוא מורה בזה לרבים כלל, כמבואר במאמר זה

פלוריש
הודעות: 617
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי פלוריש » ד' דצמבר 06, 2017 9:15 am


טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ה' דצמבר 07, 2017 7:39 pm

קיבלתי עוד תגובה מאבי קלמן לפורום
ב"ה

תגובה מידידי אבי קלמן נ"י (הנ"ל):


בפתיחת הדברים אציין שנפלה שגיאה בדברי הנ"ל, שכתבתי:
"והזכיר שהאח' הכריעו כרמב"ם (עי' מג"א ומ"ב תקסא וש"נ; בנין ציון סי' ב שהראב"ד יחידאה; וכ"כ חיי אדם, פאת השולחן ועוד רבים...)"

- והנה נפל בדברים חוסר דיוק, והמילים "וכ"כ חיי אדם, פאת השולחן ועוד רבים...", היו צריכים להופיע קודם דברי הבנין ציון, שהאח' הנ"ל הסכימו שכן ההלכה, וחלקם אף הביאו עוד חבל ראשונים שפסקו כר"מ וכיו"ב, אך למיטב זכרוני לא הזכירו בלשון חריפה כ"כ לומר ששיטת רבנו הראב"ד יחידאה היא.


<><><>


לכבוד הרב 'בתבונה' שליט"א,

אינני יודע זהותו וכנראה שאינני מכירו, וקרוב לוודאי שאינני ראוי להשיב על דבריו (ומה לאזוב להשיב ולכתוב), ומ"מ תורה היא וכו'. כמדומה שכבודו נבהל להשיב ע"ד הרב אב"י סילבצקי שליט"א, ועושה זאת בחריפות יתירה ובמילים בוטות (כגון: "החוברת היא מגמתית", "כולה בונה על בורותם של הקוראים" ועוד), ואפשר שעושה כן כי לדעתו יש מצוה / מעלה רבה בעליה להר הבית, ומ"מ לענ"ד ראוי לת"ח שבארץ ישראל לאחוז במקל נועם, ובפרט שדברי הראי"ס (בדוגמאות שציין כ"ת) כלל אינם מופרכים. יתכן ואפשר ליישב את שיטת 'העולים' להר הבית (במסלול ההיקפי), אך ברור שמדובר על כמה וכמה הכרעות הלכתיות שאינן פשוטות כלל ועיקר.

וכעת לגוף דבריו. ראשית, אינני יודע מהיכן הסיק ש"מר קלמן מאד התרשם" מנקודה מסוימת (בסה"כ כתבתי שכדאי להסביר את הדברים, זה כלל לא אומר אם היא בעיני נכונה או לא, ובטח לא אומר שנקודה זו הינה נקודה מרכזית ומהותית ושיש בה פרכא עצומה על שיטת 'העולים להר הבית' במסלול ההיקפי, לדעתי הענייה).
בכל אופן, לעצם העניין – ציינתי למפה שמובאת בעמ' 22 בחוברת, שהיא צילום מהספר חצרות בית ה' (ס"פ ה, עמ' 116, נמצא באוצר החכמה), שם עדיין הלך לפי שיעור אמה של 56 ס"מ (כפי שציין הרב 'בתבונה'), ומ"מ אפשר לראות בבירור שהמרחק בין הכותל המזרחי לצפון החיל (לפי שיטתו הישנה, שהחיל הקיף עשר אמות מסביב לעזרת נשים), הינה קטנה מהמרחק שבין החיל לעזרת נשים, דהיינו שאם נסיט את קודש הקודש עשר אמות מזרחה (משיטתו של הרב קורן שליט"א, אשר הלך בדעת ריצב"א), יפגע החיל בכותל המזרחי. וכמובן, אין לחשוד ח"ו את כב' הרב זלמן קורן שליט"א בחוסר דיוק.

וכעת לגוף דבריו, בחשבון 294 אמות שמנה כ"ת חיסר את עובי הכתלים המזרחיים של העזרה ועזרת נשים, וא"כ עליו להוסיף לחשבון לפחות עוד עשר אמות (ולשיטת הרדב"ז בתשובה הנ"ל, כותל העזרה הינו שבע וחצי אמות, כמש"כ כבוד הרב זלמן קורן שליט"א ב'מעלין בקודש' ה ול, וא"כ יש להוסיף עוד י"ד אמות). וא"כ לאחר צירוף עשר אמות לחיל, עולה השיעור 314-318 אמות, שהן 175.84-184.44 מטר. (לזה כמובן יש לצרף את הזווית של הכותל המזרחי לעומת כותל העזרה ההולך לפי רוחות השמים, כפי שרמז הרב סילבצקי שליט"א, והאריך בזה הרב זלמן קורן שליט"א בכ"מ).


כמובן, הרב סילבצקי שליט"א בוודאי לא בא להכריע ששיעור האמה גדול, וכידוע שסבו זצוק"ל נטה לשיטת הגר"ח נאה זצוק"ל, ראה בנספח ל'מקראי קודש' (של הרב משה הררי שליט"א) לליל הסדר, אלא רק טען שבהנחה שנקבל את דברי הרדב"ז שגם הכותל המזרחי וגם הכותל המערבי הינם כתלי הר הבית, א"כ שיעור האמה גדול. (בעיני ניסיון ניתוח זה משונה מאד, כמו שלא יעלה על הדעת להמשיך בדרך זו ולחשב את שיעור האמה בהנחה שהצכרה הינה אבן השתיה והכותל הדרומי הוא כותל העזרה, ואז שיעור האמה גדול משש מטר...)



עוד כתב כ"ת: "לפי הרמב"ם והרדב"ז החיל הוא חומת העזרות, ועשר אמות החיל הכוונה לגובה חומת העזרה".
- הנה אע"פ שיש שפירשו כן בדעת הרמב"ם (פ"ה מהל' בית הבחירה ה"ג, ובפירוש המשנה מידות פ"א מ"ד), הכפתור ופרח (פ"ו), הרדב"ז (פ"ג מהל' סנהדרין ה"א) ועוד, מ"מ פירוש זה הוא מחודש, ואין זה ברור כלל שהוא בכוונת הרמב"ם (עי' ציורו המובא בחוברת של הרב סילבצקי עמ' 13 הערה 18), ויש בזה כמה קשיים, כגון הערת המעשה רוקח (שם) שבשבתות יו"ט הייתה הסנהדרין יושבת בחיל (פסחים פח: וע"ש ברש"י), והערת 'הר המוריה' מעשר הקדושות שהחיל מקודש מעזרת נשים, ואיננו רק חומה סביבה, וע"ש בשאר מפרשי הרמב"ם (מהד' פרידבערג), והפשטות שהכוונה שהחיל היה 'בר שורא' דהיינו הגבהת מפלס מסביב לעזרת נשים, ואכמ"ל.
כמובן, אפשר לחלוק על הדברים, אך פשטות הדברים שהיה שטח של החיל, ולא רק חומה הצמודה לחומת העזרה, וא"כ כל הצעה לשער את מקום המקדש צריכה לקחת בחשבון אפשרות לזה (ובפרט שכ"ה שיטת כמה וכמה ראשונים, ובהם רש"י והמאירי יומא טז. והר"ש והרא"ש והרע"ב ותפארת ישראל מידות פ"ב מ"ג, ששיעור החיל עשר אמות ממזרח למערב). וכמובן, לפי השיטות שהסורג איננו חומת החיל (וכ"מ ברא"ש הנ"ל בתגובתי הקודמת), צריך להביא בחשבון מקום גם לסורג, ודו"ק.



אגב, היכן נמצאים דברי הארכיאולוג לין ריטמאייר?



בכ"א, יישר כוח גדול על בירור העניינים. אשמח מאד להחכים מכ"ת, ולשמוע עוד ועוד חידושים בנושא זה (כולל הערות על החוברת הנ"ל), מתוך ישרות ונועם. ויהי רצון מפני הבורא יתברך שנזכה לגאולה שלימה ולבניין בית המקדש בב"א.

(הערה: כותב השורות איננו מכיר את הרב אב"י סילבצקי שליט"א כלל.)

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ו' דצמבר 08, 2017 1:52 am

טוב כתב:אגב, היכן נמצאים דברי הארכיאולוג לין ריטמאייר?

החוקר לין ריטמאייר עוסק בנושא ירושלים והר הבית כבר שנים רבות יש עליו גם ערך בויקיפדיה, יש לו אתר פרטי שלו ששם הוא מפרסם את דעתו בנושאים הנ''ל ניתן גם להפנות אליו שאלות באתר שלו,
כתובת האתר http://www.ritmeyer.com/
הוא הוציא גם כמה ספרים על הנושא, ניתן לקרוא בספריה הלאומית בירושלים, אבל הכל רק באנגלית גם הספרים וגם האתר, דבר שכמובן מקשה על מי שאינו מבין היטב אנגלית.

הרב פנחס אברמוביץ' שליט''א הוציא קונטרס על זיהוי מקום המקדש ושיטתו קרובה מאוד ובנויה ע''פ שיטת ריטמאייר, שם הקונטרס הוא 'המקום אשר בחר ה'' יש עליו אשכול מיוחד פה בפורום, viewtopic.php?f=7&t=28489
כמו כן יש לו מצגת שהוא מוסר על הנושא ניתן לצפות ביוטיוב למי שיש גישה.

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » ו' דצמבר 08, 2017 2:56 am

טוב כתב:קיבלתי עוד תגובה מאבי קלמן לפורום
ב"ה

תגובה מידידי אבי קלמן נ"י (הנ"ל):

לכבוד הרב 'בתבונה' שליט"א,

אינני יודע זהותו וכנראה שאינני מכירו, וקרוב לוודאי שאינני ראוי להשיב על דבריו (ומה לאזוב להשיב ולכתוב), ומ"מ תורה היא וכו'. כמדומה שכבודו נבהל להשיב ע"ד הרב אב"י סילבצקי שליט"א, ועושה זאת בחריפות יתירה ובמילים בוטות (כגון: "החוברת היא מגמתית", "כולה בונה על בורותם של הקוראים" ועוד), ואפשר שעושה כן כי לדעתו יש מצוה / מעלה רבה בעליה להר הבית, ומ"מ לענ"ד ראוי לת"ח שבארץ ישראל לאחוז במקל נועם, ובפרט שדברי הראי"ס (בדוגמאות שציין כ"ת) כלל אינם מופרכים


איני מכיר את ר אבי קלמן, זו תגובה טבעית לאור כך שבחוברת יש די הרבה "עובדות" לא נכונות בעליל, כאלו שניתן להפריך בבדיקה במפות גוגל ובמפת כיפת הסלע (הבאתי לעיל קישור)
זה קצת תמוה שמצד אחד ר' אבי מלין שזה לא ראוי לכתוב שהחוברת מגמתית ואין זה דרכי נועם ובתוך כדי משפט הוא עצמו טוען בתוכן דבריו במילים אחרות שאני מגמתי כי יש מצווה בעליה להר הבית?!, וחשוב לשים לב שבעוד שליראי ה' שעולים יש עניין רק בעלייה בטהרה כהלכתו ובמקומות המותרים שמחוץ למחנה שכינה ולכן חשוב להם לדעת בדיוק מהם המקומות המותרים, יש רבים שסבורים שחוב קדוש למנוע עליה להר הבית וכדי למנוע עליה לא משנה להם אם לא יעלו מסיבה א' או מסיבה ב' כל טיעון שימנע עליה יכול להיות לסיוע לא איכפת להם אם הטיעון שקרי עד השנים האחרונות היו אותם "צדיקים" מפרסמים שטמא מת אסור להיכנס להר הבית היום זה מורכב יותר. ובלבד שירשוש את לב ההמון וימנע עלייה ויציל את עם ישראל מבית המקדש.


יתכן ואפשר ליישב את שיטת 'העולים' להר הבית (במסלול ההיקפי), אך ברור שמדובר על כמה וכמה הכרעות הלכתיות שאינן פשוטות כלל ועיקר.

לאחר בירור המציאות העובדתית הנוכחית בשכל ישר מתברר שזה מאוד פשוט, הרבה יותר פשוט אפילו מהתכלת, ומאוד לא פשוט ליישב את המתנגדים לעלייה
שים לב שכעת ההודעה שלך איך ליישב חלקית בדוחק לתרץ את החוברת של ר' סילבצקי עם המציאות הסותרת, שנראית לעין כל במפות גוגל ומפת וורן לכיפת הסלע
וכעת לגוף דבריו. ראשית, אינני יודע מהיכן הסיק ש"מר קלמן מאד התרשם" מנקודה מסוימת (בסה"כ כתבתי שכדאי להסביר את הדברים, זה כלל לא אומר אם היא בעיני נכונה או לא, ובטח לא אומר שנקודה זו הינה נקודה מרכזית ומהותית ושיש בה פרכא עצומה על שיטת 'העולים להר הבית' במסלול ההיקפי, לדעתי הענייה).

לענ"ד אילו טענה זו הייתה מתארת את המציאות באמת, זאת הייתה אמורה להיות טענה מאוד מרשימה נגד שיטתו של הרב קורן, ולכן אך טבעי שאדם ללא גישה לאינטרנט שיתרשם מאוד מהחוברת של סילבצקי למה לו לחשוד שיש פה סילופים הרי בדרך כלל במילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי (משום מה צ"ע שבדורינו זה כבר לא כ"כ תקף)

בכל אופן, לעצם העניין – ציינתי למפה שמובאת בעמ' 22 בחוברת, שהיא צילום מהספר חצרות בית ה' (ס"פ ה, עמ' 116, נמצא באוצר החכמה), שם עדיין הלך לפי שיעור אמה של 56 ס"מ (כפי שציין הרב 'בתבונה'), ומ"מ אפשר לראות בבירור שהמרחק בין הכותל המזרחי לצפון החיל (לפי שיטתו הישנה, שהחיל הקיף עשר אמות מסביב לעזרת נשים), הינה קטנה מהמרחק שבין החיל לעזרת נשים, דהיינו שאם נסיט את קודש הקודש עשר אמות מזרחה (משיטתו של הרב קורן שליט"א, אשר הלך בדעת ריצב"א), יפגע החיל בכותל המזרחי. וכמובן, אין לחשוד ח"ו את כב' הרב זלמן קורן שליט"א בחוסר דיוק.


ברור שמדידת מרחק ישירה ממפות גוגל שמבוססת על צילומי לווין מאוד מדוייקים (בדיוק כמו הGPS) ומפות וורן של כיפת הסלע הם יותר מלנסות לקבוע מרחקים על פי ציור הדגמה כללי של הרב קורן שאותו הוא לא ביצע כלל לצורך מדידה.
לגבי קביעתך שהרב קורן הלך לפי שיטת הריצב"א הוא לא רומז לכך ולהיפך לפי שרטוטיו אבן השתיה במרכז קודש הקדשים
ובמיוחד בשילוב לדבריו שאבן שתייה במערב הסלע כדבריו בקישור זה
viewtopic.php?f=54&t=19997&hilit=%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%94&start=520#p327209

הנה קישור לפרק ה' של ספרו
http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-haz ... zrot07.pdf
וזה קישור לכלל ספרו
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=225
(יש לי ספקולציה שסילבצקי משוכנע א. שהארון היה במרכז קוה"ק ב. שמידת האמה היא כ-52.5 ס"מ לאמה ג. שהעזרה מתחילה בדיוק בסוף המדרגות הרמה המזרחיות. ומזה הוא עשה חישוב שבהכרח לפי הרב קורן זה יצא כדברי הריצב"א שהרי מתחילת העזרה עד מרכז קודש הקדשים יש 149 אמות ועד תחילת קודש הקדשים יש 139 אמות ולכן המרחק המטרים המחושב ממרכז קודש הקדשים לפי שיעור 0.56 מ' לאמה כמעט זהה לשיעור של 0.525 מ' לאמה ממרכז קודש הקדשים 149*0.525~139*0.56)


וכעת לגוף דבריו, בחשבון 294 אמות שמנה כ"ת חיסר את עובי הכתלים המזרחיים של העזרה ועזרת נשים, וא"כ עליו להוסיף לחשבון לפחות עוד עשר אמות (ולשיטת הרדב"ז בתשובה הנ"ל, כותל העזרה הינו שבע וחצי אמות, כמש"כ כבוד הרב זלמן קורן שליט"א ב'מעלין בקודש' ה ול, וא"כ יש להוסיף עוד י"ד אמות). וא"כ לאחר צירוף עשר אמות לחיל, עולה השיעור 314-318 אמות, שהן 175.84-184.44 מטר.

הדברים המחודשים הנ"ל שיש להוסיף את עובי כותל העזרה מופרכים אפילו ברדב"ז (וכך בשאר חישובי הראשונים והאחרונים לגבי רובו בדרום ע"ש) שהרי כותב הרדב"ז שיש שי"ג אמה ממזרח למערב שהם לא מחנה שכינה ומותר להכנס אליהם דהיינו 500-187 של העזרה, ז"א שלא הוסיף את חישוב הכתלים הרדב"ז שכתב 11 אמה מלבד עובי הכתלים

כפי שהוסבר אחד מהאשכולות כאן כוונת הרדב""ז בדבריו שיש להתרחק מכתל מערב כיפת הסלע 11 אמות מלבד עובי כתלי ההיכל (שהם בכלל מידות ההיכל) כי הרדב"ז כותב שכתלי כיפת הסלע משקפות את מיקום כתלי ההיכל וקירו המערבי של כיפת הסלע את הכותל המערבי ביותר של ההיכל, אלא שאינו משקפים את כל עובי כותל ההיכל ולכן צריך לחשב את עוביו, בנוסף ל11 אמות שטח העזרה, וכך גם בדבריו על המרחק מהצדדים.

(
לזה כמובן יש לצרף את הזווית של הכותל המזרחי לעומת כותל העזרה ההולך לפי רוחות השמים, כפי שרמז הרב סילבצקי שליט"א, והאריך בזה הרב זלמן קורן שליט"א בכ"מ).


התייחסתי לזה
הזווית של כותל המזרח של הר הבית הוא כ5 מעלות כך שגם בהצבה לפי רוחות השמיים מיקום קצה החיל מצפון עדיין מרוחק מהכותל המזרחי יותר מ-16.2 מטר (20מטר -טנגס 5 * 155\2 * 0.56)
ואפילו נניח את כל ההנחות החדשות שיש את עובי כותל העזרה ועובי כותל עזרת נשים ושאינם בכלל המידות ושכל אחד מהם היה 7.5 אמות סה"כ נוסיף 15 אמות למידת החיל עדיין יש יותר מ8 מטר שהם כ-15 אמות.

עוד כתב כ"ת: "לפי הרמב"ם והרדב"ז החיל הוא חומת העזרות, ועשר אמות החיל הכוונה לגובה חומת העזרה".
- הנה אע"פ שיש שפירשו כן בדעת הרמב"ם (פ"ה מהל' בית הבחירה ה"ג, ובפירוש המשנה מידות פ"א מ"ד), הכפתור ופרח (פ"ו), הרדב"ז (פ"ג מהל' סנהדרין ה"א) ועוד, מ"מ פירוש זה הוא מחודש, ואין זה ברור כלל שהוא בכוונת הרמב"ם (עי' ציורו המובא בחוברת של הרב סילבצקי עמ' 13 הערה 18), ויש בזה כמה קשיים, כגון הערת המעשה רוקח (שם) שבשבתות יו"ט הייתה הסנהדרין יושבת בחיל (פסחים פח: וע"ש ברש"י), והערת 'הר המוריה' מעשר הקדושות שהחיל מקודש מעזרת נשים, ואיננו רק חומה סביבה, וע"ש בשאר מפרשי הרמב"ם (מהד' פרידבערג), והפשטות שהכוונה שהחיל היה 'בר שורא' דהיינו הגבהת מפלס מסביב לעזרת נשים, ואכמ"ל.

אכן כל השרטוטים מתארים שהחיל הוא לא רק חומה שלא כדעת הרמב"ם בפ"ה ה"ב מהל' ביה"ב
לפנים ממנו סורג מקיף סביב, גובהו עשרה טפחים. ולפנים מן הסורג החיל, גובהו עשר אמות; ועליו הוא אומר בקינות "ויאבל חיל וחומה" (איכה ב,ח), זו חומת העזרה. וכן בפיה"מ בכת"י

אגב, היכן נמצאים דברי הארכיאולוג לין ריטמאייר?


Leen Ritmeyer
The Quest: Revealing the Temple Mount in Jerusalem
ניתן להשיג בקישור שהובא בהודעה מעלי

טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ו' דצמבר 22, 2017 12:30 pm

עוד תגובה שמסר לי אבי קלמן על דברי בתבונה
ב"ה

תגובה נוספת מידידי אבי קלמן נ"י (הנ"ל):


לכב' הרב 'בתבונה',

ראיתי שכבודו השיב על תגובתי, וכתב כמה וכמה דברים תמוהים (בעיני), ואפרט שיחתי בלי נדר.


1. פתיחה

אני מסכים שיש בחוברת כמה טעויות (והערתי על חלקן בתגובתי הראשונה באשכול), ואינני רואה בזה רעותא, ראשית, משום ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", סביר שבכל חוברת/מאמר שיכתוב אחד - ימצאו טעויות לדעת אחרים; ושנית, מפני שמדובר בנושא מאד מורכב (וכולל שימוש בידע של מדעי החול בכמה תחומים), ואף מומחים בתחומי הארכאולוגיה וכד' טעו בכמה נקודות בזה (כפי שהעירו על שיק שזיהה את הצ'כרה כמקום המזבח). השאלה היא האם בנקודות העקרוניות שבחוברת, המחבר צדק או טעה.

אציין לכמה נקודות עיקריות בחוברת, והן לענ"ד שרירים וקיימים, אמִתיים ויציבים: (א) יש הרבה אגדות ושמועות היסטוריות לגבי זיהוי הצ'כרה כאבן השתייה, אך אין לראות בהן 'מסורת' הלכתית (בדומה למסורת ההלכתית על יום השבת או על חמשת מיני דגן או על מראות הדמים), אלא 'קול'; (ב) בתשובת הרדב"ז ישנן סתירות, ואין להוציא מדברי הרדב"ז קביעה אחת בעוד היא סותרת לאחרות; (ג)הרדב"ז סבר שקביעתו לגבי אבן השתייה מתאימה לאוסף נתונים נוספים (כדוגמת זיהוי הקיר המערבי של הכיפה ככותל קודש הקודשים), דבר שהוברר בימינו כטעות, לכן יתכן שלא היה אומר את דבריו נוכח הנתונים שבידינו (גם מבלי להתייחס לסתירות בדבריו) (כמובן, יתכן לטעון שלפי הידע שבידינו כיום, ישנו בסיס רחב בהרבה לקביעות אלו, אך על זה אין פלומבה של הרדב"ז); (ד) הכפתור ופרח לא הביא להלכה את זיהוי הצ'כרה כאבן השתיה, ובפשטות עולה מדבריו שהמקדש לא היה במרכז מתחם הר הבית דהיום; (ה) גודלו של החיל איננו ברור כלל, ויש חשש מכניסה אליו; (ו) אין להתעלם משיטת הרא"ש ורבנו שמעיה בחשבון "רובו מן הדרום"; (ז) המחקרים הטופוגרפיים והארכאולוגים עדיין לא אינם מביאים לוודאות גמורה שיש בה בכדי להכריע להלכה בספקות כה חמורים, ולדחות שיטות ראשונים; (ח) התיאור כאילו העלייה להר הבית היא לפי כל השיטות וכו', איננה נכונה.

וכעת לדברי כבודו.

כבודו כתב כי הרב סילבצקי שליט"א "כותב הרבה "עובדות" לא נכונות בעליל... ומקשה קושיות בדוחק", – בעניותי אציע לכבודו, אם מגמתו האמת ולא הניצחון הפולמוסי, להראות דוגמאות לטענתו (וכמובן, טעות או שתיים בחוברת זה לא "הרבה" טעויות, ובוודאי לא בנושא כעין זה המצריך בקיאות והבנה בתחומים רבים, ובפרט שאף בדברי כבודו באשכול זה ג"כ נפלו כמה טעויות, וכדלהלן), במקום לכתוב משפטי מחץ שלא ברור כלל מה עומד מאחוריהם (יתכן שהם נכונות ויתכן שלא, ועל הטוען להוכיח).

כדוגמא לכך ציין לטענתו אותה הוכיח באמצעות "בדיקה במפות גוגל ובמפת כיפת הסלע", אך לענ"ד יש להעיר בדבריו, כפי שכתבתי, ובלי נדר אבאר יותר להלן.

כבודו כתב: "אנו עסוקים כעת בלנסות ליישב את הבדיות שבחוברת". – אציע ואבקש שאת שורות הסיכום נשאיר לגורם חיצוני. בינתיים כמה מההשגות על החוברת התבררו כמשגה (למשל, "המאמר מתעלם מתפר דומה בחלק הדרומי של הכותל המזרחי", כפי העירו בזה).

אציין עוד כי, לדבריו, טענתו ש"מר קלמן מאד התרשם" מטענה מסוימת של הרב סילבצקי שליט"א, התבססה אך ורק על העובדה שאין לי אינטרנט, ו"אך טבעי שאדם ללא גישה לאינטרנט שיתרשם מאד מ[טענה מסוימת ב]חוברת של [הרב] סילבצקי" שליט"א, ללא שום רמז בדברים שכתבתי. ובמחילה, גם זה לא מוסיף אמינות.

עוד כתב לימוד זכות כי הרב סילבצקי שליט"א "עושה כן לשם שמים, ו[לומר שהוא] מגמתי - אין זה גנאי עבורו, כי לשיטתו זה כזב ותרמית דמצווה". – אינני ראוי לומר, אך לימודי זכות כאלו, מעידים רק על הכותב אותם שבעיניו אין גנאי לשקר בכה"ג, ותו לא (וכבר דרשו את המשנה בנגעים פ"ב מ"ה: "כל הנגעים אדם רואה חוץ" - כל חסרונות וקלקולים שאדם רואה אצל אחרים, "מנגעי עצמו"; וראה שע"ת ג, ריז).
ואף לדידו, גם אם הרב סילבצקי שליט"א טעה וחישב את המרחק בין הצ'כרה לכותל המזרחי, ולא הביא בחשבון את רוחב הצ'כרה (כ-13 מטר!), אין כאן הטעיה מכוונת, "כזב ותרמית דמצוה", אלא טעות, ואין מי שאינו טועה (ובפרט ש'תחום התמחותו' של הרב סילבצקי שליט"א איננו בטופוגרפיה וארכאולוגיה, אלא בלמדנות ישיבתית, בהרבצת תורה, בחינוך וכו').
בנוסף, כבר הזכרתי שהחוברת מליאה בטיעונים רבים מאד, חלקם משכנעים יותר וחלקם פחות, אך גם אם 'יפלו' עשרה (!) טיעונים, כלל לא בטוח שהאמירה העיקרית שבחוברת בטילה.


2. הערת אגב,
כבודו כתב: "...זאת הייתה אמורה להיות טענה מאד מרשימה נגד שיטתו של הרב קורן", וכבודו שקרא הרבה בתחום זה, ודאי יודע ששיטת הרב זלמן מ. קורן שליט"א שאנו רשאים להכריע במחלוקות ראשונים לפי המציאות הנראית לנו (שלא ידעו ממנה רבותינו), וכפי שכתב בכמה מקומות (ומהם בתחו"מין ט, עמ' 479-482). לכן, אין כאן בכלל טענה, ובוודאי לא "טענה מאד מרשימה" כנגד שיטתו ודרכו של הרב קורן שליט"א.
כמובן, בנקודה זו חלוק עליו הרב סילבצקי שליט"א (אע"פ שהציג את הדברים כאילו איננו חולק), ולדעתו אין להכריע במחלוקות ראשונים אלא מראיות מוחלטות, שאין בהן כל ספק כלל, ולדבריו, הראיות שהובאו אינן כאלו. לכן, הרב אבי"ס שליט"א בעצמו מצהיר כי ביקורתו איננה על "מחקרו של הרב קורן כשלעצמו, כי אם בהתכנות להכריע על פיו להלכה ולמעשה [ולהתיר] עליה להר הבית (ובאמת הרב קורן שליט"א בעצמו מעולם לא התיימר לפסוק לדינא במחקרו ולהתיר עליה להר הבית על פי מה שכתב)".
[כמובן, הרב קורן שליט"א עצמו סומך על זיהוי המקדש בכיפת הסלע (והוא כן "התיימר לפסוק לדינא במחקרו", והדבר נוגע לחיילים וכיו"ב), ולדעתו זיהוי זה ברור בוודאות המספיקה להכריע בשאלות הלכתיות, והסיבה שהוא מתנגד לעליה להר הבית הינה בעיקר מפני סיבות אחרות, ובראשן - התקלות הרבות הנוצרות מעליה ציבורית להר הבית, הזילותא של המקום, חובת הציות לגדולי התורה שבדור ולגזרותיהם, וגם מחשש כניסה לחיל וכיו"ב, כדבריו ב'מעלין בקודש' גיליונות ד-ה, לא-לג.]

נקודה נוספת העומדת בבסיס הוויכוח הינו בתוקפן של הכרעות ארכאולוגיות. הרב קורן במבוא לספרו 'חצרות בית ה'' האריך לבאר כי אומדנות של ראשונים ואחרונים בנוגע לזיהוי ארכאולוגי מבוססות על 'חזקות' הלכתיות שונות. גם בנקודה זו חלוק הרב סילבצקי שליט"א, אשר ציין (בעמ' 12 הערה 17) לדברי הרב קורן בנוגע להשערת הרדב"ז כי קירות כיפת הסלע בנויות על גבי כתלי ההיכל, "משום שבניה על גבי יסודות קדומים היא דבר ידוע ומקובל בבניה הקדומה" (ולא מפני איזו מסורת שהייתה לו, ע"ש). ומובן מהדברים בהקשרם, שלדעתו אין בזה קריטריון ברור בכדי להכריע בספקות הלכתיים. אך לדעת הרב קורן (חצרות בית ה', עמ' 17) זהו דבר הנובע מהלכות סימנים בהשבת אבידה. וממילא, לדעתו אפשר על פי ממצאים מסוג זה לברר להכריע את ההלכה.
כמו כן, ביחס לדברי יוסף בן מתתיהו, הרב זלמן קורן שליט"א (מעלין בקודש לב) מאריך לבאר שיש להתייחס אליו כעד ראיה, ובשל כך ישנה עדיפות לדבריו על פני פרשנות הראשונים (למשנה, לסוגיות התלמוד ולדברי חז"ל), שלא ראו את הבית מעולם. וזאת בניגוד לעמדת הרב עידו אלבא שליט"א (שם) שיש להתחשב בדברי יוסף בן מתתיהו כל עוד אינם סותרים את המקורות התורניים (כולל המקורות המאוחרים יותר, כדוגמת דברי הראשונים). הרב סילבצקי שליט"א עוד יותר מסתייג מהכרעה על פי דברי יוסף בן מתתיהו, והוא מסתמך על דבריו בעיקר כדי לעורר ספקות או כדי לבסס השערה העולה מדברי הראשונים (כגון הכפתור ופרח), וגם זה 'בערבון מוגבל'.


3. ולעצם הדברים.
כתב כבודו: "מדידת מרחק ישירה ממפת גוגל, המבוססת על צילומי לווין מאד מדוייקים (בדיוק כמו ה-GPS), ומפת כיפת הסלע של וורן, הם יותר מלנסות לקבוע מרחקים על פי ציור הדגמה כללי של הרב קורן, שאותו הוא לא ביצע לצורך מדידה".
- במדידות הנ"ל ישנן שתי שאלות לבדוק: (א) המרחק של הסלע מהכותל המזרחי, (ב) אורך בית המקדש מאבן השתיה עד סוף החיל. לגבי השאלה הראשונה, הנתונים שהביא כבודו נכונים, ולא ערערתי עליהם, ואם הייתי בא לערער הייתי צריך להציג מפה ללא שִׂרטוטי הרב קורן שליט"א. רק לגבי השאלה השנייה (כלומר מידות בית המקדש) אני פקפקתי, ובזה הבאתי את ציורו המדויק של כבוד הרב קורן שליט"א. את הנימוק לשגיאה של כבודו (לענ"ד) הבאתי בהמשך הדברים (- עובי כתלי העזרה ועזרת נשים), אך הצגתי הוכחה ראשונית זו, כדי לעורר את כבודו לבדוק את דבריו שוב.

(אגב, כבודו כתב שהכותל המזרחי נוטה מערבה בזווית של 5 מעלות, אך פרופ' דניאל מיכלסון ('מעלין בקודש' יא, אדר תשס"ו, עמ' 13) כתב שהזווית הינה 6 מעלות ויותר, וכך כתבו גם אחרים.)


4. לגבי שיטת הרב קורן שליט"א, אכן לא זכרתי נכון, ובספרו הוא הלך בשיטה שהאבן הייתה במרכז קודש הקודשים (כמבואר להדיא בתחומין שם, עמ' 180). ואכן, עדיין לא מצאתי את המקום בו הרב קורן הלך בשיטת הריצב"א (אם זכרוני איננו מטעה אותי), אך אני משער שזה לאחר שהגדיל את שיעור האמה ל-58 ס"מ, והוצרך להתאים את קביעת הצ'כרה כאבן השתיה וקביעת כותל הרמה המזרחי ככותל העזרה, ונוספו לו קרוב לשלושה מטרים בין כותל הרמה ממזרח ובין אבן השתיה, וכנראה לכן הוצרך לחשב את השטח המוגבה שבסלע הצ'כרה על פי שיטת הריצב"א (אם אני צודק בהשערתי וזכרוני איננו 'בוגד' בי).

5. לגבי חישוב הכתלים, לא הזכרתי זאת לעניין חישוב המקומות האסורים בכניסה, אלא לעניין גבול החיל, שאיננו יכול לפגוע בחומה המזרחית של הר הבית, כמובן. (וראה דברי הרב סילבצקי בעמ' 13)

6. אגב, הערתו לגבי כך שמותר להיכנס לשטח כתלי העזרה (או לחילופין: שכתלי העזרה היו בתוך שיעור קפ"ז על קל"ה), מעוררת שוב לדיון את דברי הרדב"ז על ארבעים אמה מצפון לכיפה, שלפי ביאור הרב זלמן קורן שליט"א (חצרות בית ה', עמ' 20; מעלין בקודש ה ול) הוא כולל את חומת העזרה וכנ"ל, ולפי דברי כבודו צ"ב מידה זו שהזכיר הרדב"ז.

7. במענה לדבריי שמפרשי הרמב"ם פירשו את דברי הנשר הגדול שלא כפירוש כבודו, והזכרתי מקצת מראיותיהם, והוספתי שכך עולה מהציור שהביא הרב סילבצקי שליט"א (בעמ' 13 הערה 18), השיב כבודו: "אכן כל השרטוטים מתארים שהחיל הוא לא רק חומה שלא כדעת הרמב"ם פ"ה ה"ב [צ"ל: ה"ג] מהלכות בית הבחירה... וכן בפירוש המשנה בכתב ידו" (מידות פ"א ה"ד).
– ותימה שלא השגיח שהרמב"ם בפירוש המשנה שם (אליו רמז כבודו), מציין לשרטוט המופיע בפירושו לתחילת פ"ב של מסכת מידות (הוא-הוא השרטוט שהביא הרב סילבצקי שם), ובשרטוט זה רואים בבירור שהחיל הינו חומה נפרדת (והרמב"ם אף מצייר את החיל בצורת מרובע, ואילו את העזרה ועזרת נשים כמלבן), ומבואר שהרמב"ם עצמו פירש את דבריו כהבנת מפרשיו (הנ"ל בתגובתי הקודמת), ושלא כפרשנות כבודו.
אציין, שאחרי כותבי את תגובתי הקודמת, ראיתי שכבר העיר בזה בבהירות כבוד הרב זלמן קורן שליט"א ב'מעלין בקודש' לב, עמ' 60-63 (אם אני זוכר נכון את מספרי העמ') ע"ש.


לסיכום, לענ"ד בהחלט יש מקום לדיון בדברי הרב סילבצקי שליט"א, אך בצורה מכובדת ועניינית, ולא מתוך קריאות משולהבות על "כזב ותרמית דמצוה", אלא ביישוב הדעת, דייקנות, הנמקה מסודרת ויושר אינטלקואלי, ומתוך מטרה כנה לכוון לאמת (ולא להצדיק איזו אג'נדה מקדמית).




טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ו' דצמבר 22, 2017 12:33 pm

תגובה שמסר לי אבי קלמן על דברי הרב עידו אלבא

המשך דברי ידידי אבי קלמן:

וכעת אפנה בלנ"ד להעיר כמה הערות על כמה פרקים במאמר התגובה הארוך של הרב עידו אלבא שליט"א (אע"פ שאינני ראוי להעיר וכנ"ל):

א. הרב אלבא כתב שההיתר להתקרב לכותל המערבי הינו אך ורק בשל ה'מסורת' (?) שמקום המקדש בכיפת הסלע. ואתמה איך תלי תניא בדלא תניא, הרי ישנן עדויות עתיקות למכביר על גדולי ישראל שהתפללו בכותל המערבי, ונזכיר למשל, את דברי ר' שמואל בר' שמשון המעיד שהלך עם רבנו יהונתן הכהן מלוניל להתפלל בכותל המערבי (יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ' 78; ביאור מפורט ויסודי של דבריו אלו, נמצא במאמרו של הרב זלמן מ. קורן שליט"א ב'מעלין בקודש' גיליון ל, סביבות הערות 63, 108), וכן את דברי ר' בנימין מטודלה (עמ' כד במהדורת ר' מרדכי בן הרב ד"ר נתן אדלר; ובהמשך אתייחס לפרשנות דבריו בלנ"ד) ואחרים.

לעומת שמועות, 'מסורות', אגדות וכד' העוברות ע"י ההמון, אשר לעיתים מוסיף וגורע בהן, 'מסורת' הלכתית הינה 'שמועה' הנוגעת להלכה העוברת מרב לתלמיד כהוראה למעשה או כהמשך ההתנהגות בנושא הלכתי העוברת אצל ת"ח ואצל הציבור כולו (כדוגמת מנהג ישראל להתפלל ברחבת הכותל המערבי כשהפנים מופנות לכיוון הכותל המערבי, מבלי לצדד שמאלה; דבר שנוהגים בו המוני העם ואף גדולי התורה בדור האחרון, וכנראה שעשו כן עפ"י הנהגת רבותיהם לפני כמאה שנה, ואף הם בהוראת רבותיהם וכו'). מסורת התפילה בכותל המערבי הינה עתיקה ומבוססת בהרבה, מכל השמועות האחרות בנוגע להר הבית.

[אוסיף עוד, שמקורות קדומים אחרים, עוד מתקופת הגאונים, מזכירים את המנהג להגיע "עד הכתלים" ולסבוב אצל השערים (ואכמ"ל, וראה גם להלן). גם ממקורות אלו עולה שאין כל חשש בהגעה לחומות המתחם (אע"פ לחומות שהיו בזמנם), שהן חומות הר הבית או חיצוניות להן.]
וראה אודות כל זה בדבריו הכנים והמשכנעים הרב זלמן מ. קורן בספרו 'חצרות בית ה'', פרק א סעיף ג - המנהג פשוט להתקרב לכותל המערבי, עמ' 30-34, ודפח"ח.


ב. גם מתמיה מאד, שהרב אלבא עצמו הזכיר שהכפתור ופרח (פ"ו, עמ' קיב-קיג) אִימת "בהיקש חיפושי", ש"נוכל להתקרב לעניין תפילה והשתחוויה עד אותם הכתלים" (ודבריו רלוונטיים, לא פחות, בנוגע לכותל המערבי, אע"פ ככל הנראה בימיו לא היה ניתן להגיע לכותל המערבי, או משום שהיה מכוסה באשפה כהשערת לונץ עפ"ד מהר"ם חאגיז' ב'פרשת אלה מסעי', עמ' יט-כ, או – וכן יותר סביר בעיני – שהכניסה להר הבית, מערבו וירושלים נמנעה אז מיהודים, וכמדומה שראיתי שכתבו כן). ואם כן, ברור הדבר שאע"פ שאין לנו שום ידיעה ברורה בנוגע לכיפת הסלע, מ"מ נוכל לסמוך ולהתקרב עד כתלי מתחם הר הבית, כמסורת הדורות וכפי העולה מ'היקש חיפושי'.

הרב אלבא מזכיר שבפאת השולחן פקפק באותו 'היקש חיפושי' שהעלה הכפתור ופרח, וכנראה כוונתו לחשש שמא "חידשו זו החומה" (פאת השולחן, הלכות ארץ ישראל, סי' ג, בית ישראל סוף ס"ק כו, דף טז.). לפי הידע שבידינו, ניתן לתמוה כך על חלק מהחומות, אך לא על הכותל המערבי, שהוא לכל אורכו הכותל שהיה בזמן בית המקדש השני (וראה גם 'משכנות לאביר יעקב' ח"ב תמיד פ"א ריש סי' א, הובא בציץ אליעזר).

הרב אלבא, בהמשך הדברים (סוף עמ' 39) מעלה פקפוקים נוספים על הוכחותיו של הכפתור ופרח, שכן "עיון במציאות מראה שיש הרבה יותר מחמישים אמה עד המקום שבו העמק ממש חתוך, ועל כורחך כוונתו להתחלת ירידה תלולה שניכרת בעיקר בצד הצפוני של החומה". – לא מדדתי את דבריו במפות טופוגרפיות מדויקות, אך מהתרשמותי בנסיעה בכביש הסמוך לכותל המזרחי, סמוך מאד לכותל (פחות מחמישים אמה) כבר מתחיל השיפוע. ואפילו אם נניח שאני טועה, מ"מ ברור שאין אפשרות להכניס שם עוד קל"ה אמה של עזרת נשים, ולהוסיף עוד את עובי כותל עזרת נשים ואת החיל ועוד שטח של הר הבית, וא"כ אין בהערה זו אלא דיוקי מדידות, אך הוכחת הכפתור ופרח במקומה עומדת.

הרב אלבא (שם) מוסיף: "גם ההוכחה שלו מאורך החומה קלושה, כי יכולה להיות תוספת". מעבר לשאלת הסגנון של השגה ותמיהה בדברי חד מרבותינו הראשונים ("ההוכחה שלו... קלושה"), דבריו אינם מובנים. בהנחה שמדובר בכותל עתיק מימות הבית (כפי שעולה מזיהוי סגנון הבניה וכד' או ממסורת, וראה דברי הרב זלמן קורן במבוא לספרו 'חצרות בית ה'', עמ' 15-17), דבר שהכפתור ופרח כלל לא הסתפק בו, ברור שאין אפשרות לתוספת חומה כה גדולה בתוך שטח הר הבית, וא"כ הוכחתו קמה וניצבה.
(וראה 'חצרות בית ה'', שם עמ' 10-14, ובפ"א סעיף ב, עמ' 27-30, שביאר הוכחות מוחלטות אלו בהרחבה.)


ג. הרב אלבא עצמו מציין לדברי ה'יביע אומר' (ח"ה יו"ד סי' כז אות ג) שכתב:
"אולם האמת יורה דרכו שהכותל המערבי שלנו אינו כותל העזרה כלל, אלא חומת הר הבית, וכמ"ש כן בפשיטות הגאון בעל אבני נזר (בחיו"ד ריש סי' תנ). וממקומו הוא מוכרע, לפי הנחת הרדב"ז עצמו (בח"ב סי' תרצא) הנ"ל: שבלי ספק אבן השתיה היא האבן שתחת כיפת המסגד, והנקראת אצלם אל צכרא. שהיתה במערבו של בית קדשי הקדשים. והנה לפי קנה מדה יש כשמונים מטר מהכותל המערבי עד האבן הזאת, שהם למעלה ממאה וששים אמה, (לפי השיעורים שכתב ידידנו הגרא"ח נאה זצ"ל בס' שיעורי תורה, שהאמה היא ארבעים ושמונה סנטימטר. ודבריו נכונים ואמתיים, ושלא כדברי החולקים עליו. ואכמ"ל. וגם לדברי החולקים עליו וסוברים שהאמה חמישים ושמונה סנטימטר, יוצא יותר ממאה ושלשים אמה מהכותל המערבי עד האבן השתיה הנ"ל). ובאמת שהדבר ברור מאד שהמרחק שבין כותל העזרה לבין אבן השתיה אינו עולה יותר על שלשים ושמנה אמות, כי אחורי בית הכפורת, שהוא בית קה"ק, י"א אמה, ועובי הכותל של קה"ק עם התא שבפנים י"ז אמה, בסך הכל כ"ח אמה, ואבן השתיה היתה במערבו של בית קה"ק, וכמ"ש הרמב"ם, וכ"כ הרדב"ז בתשו' הנ"ל, ואפילו את"ל שהאבן היתה באמצע בית קה"ק, כמ"ש בתוס' יום טוב (פ"ה דיומא מ"ב), ובס' דרך הקדש (דף כד ע"ג) בשם מהרימ"ט, מ"מ כיון שבית קה"ק כולו היה עשרים על עשרים, הוסיף מחצית העשרים על כ"ח הו"ל ל"ח אמה, נמצא שאין בין הכותל המערבי של העזרה לאבן השתיה יותר מל"ח אמות. וא"כ איך יתכן שהכותל המערבי שלנו הוא כותל עזרה, בזמן שהמרחק בינו לבין האבן השתיה הוא יותר ממאה ושלשים אמה. ועל כרחך לומר שאין הכותל המערבי הזה אלא כותל הר הבית. ודלא כד' הרדב"ז..."
(ועיין שם בהמשך דבריו.)

הרב אלבא (בעמ' 5, והערה 2) מבין שכוונת הדברים לומר שההוכחה היחידה להיתר להתפלל ליד הכותל הינה תשובת הרדב"ז לגבי כיפת הסלע (לכן הוא נדחק בדברי הגר"ע יוסף זצ"ל שכתב במק"א ע"ד הרדב"ז שהצ'כרה הינה אבן השתיה: "...אבל במקום אחר כתבנו לפקפק ע"ז, וכבר מצאנו עוררים על כך", וכתב שכוונתו רק למיקום המדויק, אבל ודאי שכיפת הסלע היא במקום ההיכל, ועכ"פ בסביבות מקומו). אכן, לענ"ד אין זו כוונת הגר"ע יוסף זצ"ל, אלא שבאמת אין שום ספק שהכותל המערבי איננו כותל העזרה (כפי שהוכיח הגרי"מ טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'עיר הקודש והמקדש'), וכך נקט הגרע"י בפשטות, וציין שכ"ה באבני נזר.
אלא שכל הספק התעורר (כפי שנתבאר באריכות באות א-ב בתשובה הנ"ל) בשל העובדה שהרדב"ז, עמוד ההוראה, כתב שכותל זה הינו כותל העזרה, ועל זה כתב הגרע"י: "וממקומו הוא מוכרע", וא"כ מאחר שהרדב"ז עצמו סותר דבריו אין כלל לחוש לדבר שמכחיש החוש.


ד. הרב אלבא עצמו (עמ' 6) מציב שלושה קריטריונים לקביעת מסורת כוודאית: 1. מועברת ע"י ראשי העדה וידועה לכל; 2. מסורת על מקום בעל חשיבות הלכתית; 3. מסורת שיש לה תימוכין בהיגיון או בממצאים בשטח.
בעצם הצבת קריטריונים אלו הוא מודה שאין המדובר במסורת הלכתית, כדוגמת המסורת על העופות והחגבים הטהורים (או על נוסח התורה וטעמיה) וכד', לגביה לא הצריכו הפוסקים לתימוכין בהיגיון או בממצאים, והיינו במסורות המעבירות את ההלכה, כהבחנת הרב סילבצקי. כך המסורת לגבי חמשת מיני דגן (שהזכיר הרב אלבא, בעמ' 17) נאמנת עלינו אפילו כנגד פשטות הממצאים המדעיים, ואין כל מקום להשוואה בינה לבין מסורת על נקודה כלשהי בתוך המתחם. המסורת האמתית העוברת במהלך הדורות הינה בנוגע לזיהוי הר המוריה, אך איננו יודעים בדיוק היכן מקום המקדש "היה מהלך" בתוך המתחם/ההר (כדברי השל"ה הקדוש).

הקריטריונים שהביא הרב אלבא הינם קריטריונים לאמינות של שמועה, 'קול' בלשון הלכתית. לקריטריונים אלו יש להוסיף עוד כמה:
4. שמועה שאין סיבה להמציא אותה עדיפה על 'מסורת' שיש לה מניע. למשל, אם יש לאדם אויבים בעיר, יש לתלות בו את השמועות כנגדו, ואין לסמוך עליהם. ובנידון דידן, סביר שכשהערבים שמעו על המסורת כי "אבן הייתה שם... ושתיה הייתה נקראת", "שממנה הושתת העולם", תלו זאת בדִמיונם הכוזב ישר באבן הבולטת והגדולה במרכז המתחם... (ואין צורך להשערות הרב סילבצקי גבי בתי תיפלה בהר הקודש והשוואתם לאירופאיים).
5. 'מסורת' שיתכן שהתפתחה במשך השנים גרועה ממסורת שיש לגביה עדויות לאורך כל התקופה. למשל, איננו יודעים אם וכיצד עברה המסורת על אבן השתיה בפרט ועל הרמה כמקום המקדש בכלל, במהלך הדורות. לעומת זהות מתחם הר הבית בכלל, לגביו אנו מוצאים שאף אחרי החורבן תנאים ואמוראים היו בהר הבית, ובדורות מאוחרים יותר נהגו לסבב על השערים וחומות המתחם (גנזי הגאונים, אליו ציין הרב אלבא, ב"ב ס: עמ' שנד; וכן מופיע במקורות רבים, ואכמ"ל); – המסורות על אבן השתיה ומיקום המקדש בתוך מתחם הר הבית הינן מאוחרות במאות שנים, כפי שהעיר הרב סילבצקי שליט"א (עמ' 8).



ה. מתמיה שאנשים רציניים עוסקים בשמועות משונות אודות עמדת הגר"א שפירא זצ"ל בנוגע לעלייה להר הבית. הדברים דומים לשמועות שהראי"ה קוק זצ"ל בסוף ימיו חזר בו ואימץ את שיטת הגר"ח זוננפלד זצ"ל ביחס לציונות וכו' (אגב, מדובר בשמועה שיסודה ממקורות אמינים, ראה מאמרו של הרב איתן הנקין זצ"ל הי"ד, 'עדותו של הרב הוטנר אודות הראי"ה קוק והאוניברסיטה העברית', 'המעין', גיליון 205, ניסן תשע"ג [נג, ג], עמ' 61-69); ושהרצי"ה שלח את בנותיו לצפייה בסרט בקולנוע במסגרת פעילותן בתנועת הנוער המעורבת עליה המליץ בחום...

אצטט את דבריו המפורשים והידועים של הגר"א שפירא זצ"ל:
- "חובתנו להדגיש שבגלל חומרת קדושתו גם בחורבנו, אסור לכל אדם להיכנס לשטח [- של מתחם הר הבית], כיון שלא נתבררו הגבולות של השטח המקודש, ואין לנו טהרה בימינו, והוא מהאיסורים החמורים, הקיים עד ביאת משיח צדקנו". (דברי הגר"א שפירא זצ"ל בהחלטות מועצת הרבנות הראשית לישראל, כ"ד בשבט תשמ"ו)
- "ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל, ובתוככי ירושלים, הר הבית מקודש יותר, ואסור לטמאים להיכנס לתוכה. ופשוט וברור, כי ע״פ ההלכה אסור להיכנס לתחומי הר הבית, ולא מפני שאין המקום ברשותנו, אלא מפאת הציווי הגדול והעמוק של ״מורא מקדש״, ״לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על כך״. וכך הורה מרן הרב זצ״ל לחזור על היסוד הזה. וכך הוחלט מאז מקדם ע״י גדולי ישראל, והרבנות הראשית לישראל. ופלא, האיך מעודדים יהודים לעלות להר הבית. אַל לנו לשנות כי הוא זה בעניין הלכה זו ממה שנהגו בכל הדורות בנוגע לשמירת קדושת המקום. וכשם שקיבלו שכר על הדרישה, כן יקבלו שכר על הפרישה!
כשהביאו לרב צבי יהודה ספר שחובר בשעתו, על היתר כניסה להר הבית, במקומות מסויימים, אמר להם: נאך אשטיקלע כרת, נאך אשטיקלע כרת..." (מדבריו ביום ירושלים ה'תשס"ז, זו הופעתו הציבורית האחרונה).

דברים דומים הוא כתב במכתב לשר יעקב נאמן (כ"ד תשרי תש"ן), והדברים ידועים.

ומעבר לכך, איסור זה הינו אחד הנושאים הבודדים עליו שָׂם הגר"א שפירא זצ"ל את מלוא כובד משקלו ההלכתי. הוא חזר על איסור זה בתדירות גבוהה מאד (במשך שנים לפחות פעמיים בשבוע!!!), הן בתשובות לשאלות (בחורי ישיבות, שבו"שים, ישל"צניקים, פעילי הר הבית, רבנים, אנשי ציבור ועוד) והן ביוזמתו (בשיחות שונות וכד'), ולא ההין שישמע ממנו צד כלשהו של היתר. גם לאנשי כוחות הביטחון הוא לא הסכים לתת היתר גורף, אלא במקום פיקוח נפש. והמפורסמות אי"צ ראיה.
גם אני הקטן הייתי שמעתי במו אוזניי כמה וכמה פעמים כשאסר זאת בפירוש. באחת מהן, היה נוכח ג"כ מו"ר הרב חיים שטיינר שליט"א. לאחר שהגר"א שפירא זצ"ל אמר שאסור לעלות להר הבית, הגיב הרב שטיינר ואמר "לחיילים מותר", ר' אברום לא הסכים, והרב שטיינר השיב "אם לא יהיו חיילים על הר הבית, יזרקו אבנים על הכותל", ר' אברום הגיב: "מי אמר?"...
(בזמנו מאד תהיתי על הדברים, אך כיום אני מבין שכוונתו לשלול דעת כמה מורי הוראה האוסרים עלייה להר הבית, ובכל זאת מתירים לאנשי כוחות הביטחון 'להסתובב' בחלקים מסוימים של הר הבית מבלי אומדנא ברורה שבכל צעד יש תועלת לפיקוח נפש, ראה 'מעלין בקודש' ד, עמ' 164-165, אך הגר"א שפירא זצ"ל עצמו, אשר פקפק על כל זיהוי של כיפת הסלע בנקודה מסוימת הר הבית, לא יכול היה להסכים להיתר שכזה).

דברים אלו נאמרים ע"י כל תלמידיו המובהקים של הגר"א שפירא זצ"ל, כולל בני משפחתו (שהרב סילבצקי הינו רק אחד מהם, וכידוע זו אף דעת חותנו, הרב יעקב שפירא שליט"א, ראש ישיבת 'מרכז הרב' וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל) ולא רק הם, והם ידועים הן בישיבת מרכז הרב (למשל, הרב ינון ויסמן שליט"א מישיבת 'מרכז הרב' כתב על כך ב'שמעתין' גיליון 172-173, תשס"ח, עמ' 116-122) והן במקומות אחרים.


ו. אוסיף עוד ואומר, שהרב אלבא עצמו (בעמ' 2) מודה במקצת שהגר"א שפירא זצ"ל "שימר את המנהג שלא לעסוק" בדבר הדורש עיון "במחקרים סבוכים של ממצאים ארכאולוגיים, גובה פני הסלע וכתבי יוסף בין מתתיהו", "דברים שרבנים אינם נוהגים לעסוק בהם"; אך הוא לא שת לבו להבחין בטעם הדבר, ובפקפוקו הגדול של הגר"א שפירא זצ"ל בטיבם של מחקרים ומאמרים מסוג זה.

בהקשר זה יש לצטט את הפתיחה המפורסמת לתשובתו של הגר"א שפירא זצ"ל (מנחת אברהם ח"א סי' טז, עמ' קפ), בנוגע לעולי אתיופיה, וזה לשונו:
"החלטות הרבנות הראשית אינן מסתמכות על מאמרים או מחקרים, של חוקרים, ואפילו תורניים או רבנים, אלא על דברים של פ[ו]סקי הלכה. פסקי הלכה למעשה של רבותינו פוסקי ההלכות לישראל הם-הם עמודי יסוד שעל פיהם אנו חיים ופוסקים הלכות למעשה לדורות, ואילו כתבים אחרים הם בגדר השערות. רבותינו הקדמונים, בשעה שכותבים פסקי הלכות, עליהם נאמר מ"ש חז"ל 'הראשונים כמלאכים', ורוח הקודש הייתה שורה עליהם אז, ואם נכתבו ונשארו לדורות, הרי זה אות נוסף לסייעתא דשמיא שכל פוסק זקוק לה."

במילים אלו רומז הגר"א שפירא זצ"ל את דעתו על מחקרים היסטוריים וארכאולוגים, דעה שהחזיק בה גם בנוגע לנושאים אחרים (כגון זיהוי נקודות מסוימות כשרידי ערים מקופות חומה מימות יהושע), והדברים ידועים.
(לקראת סיום אתייחס בלי נדר לפסקה נוספת בהמשך הדברים, בנוגע לסמכות הרדב"ז.)


ז. אוסיף עוד, כי מעבר לפקפוק באמינותם ובתוקפם של מקורות חול היסטוריים והארכאולוגיים, בולט מאד כי חוסר בהירות במחקרים מעין אלו הוא המאפשר את החופש הפרשני בו נוקט הרב אלבא (ואחרים). במאמרו כל מקור המזכיר שמקום כיפת הסלע הינו מקום המקדש ודאי "מעיד" על 'מסורת' כזו, ואילו מי שנוקט לפשוט שמקום קודש הקודשים היה במקום אחר במתחם - כתב זאת "מהשערה אישית שלו", ראה עמ' 8. כך הוא מצדד (שם) גם לגבי עובדות מסוימות שהן רק "תפילה והסתה שכך יהיה" (ולא "תיאור מציאות"); וכך לגבי הכתלים שנשארו שם, שיתכן שהם כתלי הר הבית, אך לדעת הרב אלבא הכוונה לכותלי המקדש אשר על הרמה.
כבר הראו החוקרים (ראה למשל ב'תזכיר על הכותל המערבי' ש'הוגש לועדה היוחדת של חבר הלאמים', סיון תר"צ, נמצא ב'אוצר החכמה'; וכן במאסף 'ציון' גיליון 3, תרפ"ט), שלשון "מקדש", "עזרה", "היכל", "מזבח" וכד' שימשו במגוון משמעויות, ואין להוכיח מהם בבירור את הכוונה המדויקת. גם כינויים דווקניים יותר כדוגמת 'מקדש שלמה' שימשו בתקופות שונות הן למסגד אל-אקצא והן לבניין ה'מחכמה'. בוודאי שמטבע לשון כמו "הבית הגדול והקדוש" (באגרות הרמב"ם והרמב"ן) יכול לשמש לבית הכנסת הסמוך לכותל (כהשערת ב.צ. דינבורג, 'ציון' שם; וכבר קדמו הגרי"ח זריהן זצ"ל) כמו לבית כנסת שהיה על הר הבית ממש, באם יוכח שאכן היה.
כך משפט כמו "ובירושלים בית מקדש ועזרה חדשים אצל כותל מערבי" מתפרשים ע"י הרב אלבא (בעמ' 15 הערה 9) כמכוונים לכיפת הסלע, מבלי להזכיר כלל את השערתם המבוססת של החוקרים הנ"ל, שבית הכנסת הסמוך לכותל כונה בתקופה זו 'בית מקדש' ו'עזרה', ולעמוד התפילה קראו 'מזבח', ע"ש בהוכחותיהם לזה.
כך ג"כ דברי ר' בנימין מטודלה (הנ"ל), המכילים סתירות רבות, וראיתי מי שכתב שבימיו [ובימי הרדב"ז] היה כותל מערבי של קודש הקודשים במערב לכיפת הסלע (דבר המוכחש מציורים עתיקים ואכמ"ל), אך 'שכח' כי בימיהם כיפת הסלע הייתה בנויה, וא"כ כעשרים מטר מערבה מהצ'כרה לא היה 'כותל' עתיק בו התפללו יהודים... וודאי כוונתם לכותל המערבי הידוע.
גם הצעת פרשנותו של הרב אלבא בעמ' 15 הערה 8, שהמילים "ולפני אותו מקום כותל מערבי... ולשם באים כל היהודים להתפלל לפני הכותל בעזרה", שהכוונה שהיהודים באו בכלל לכותל המזרחי, אלא שכוונתם בתפילה הייתה לכיוון הכותל המערבי ממנו לא זזה שכינה, ולא למבנים מוסלמיים דחוקה מאד. פשוט שלהשערת החוקרים הנ"ל, שבכותל המערבי היה בית תפילה עתיק, אשר כונה 'עזרה' (כעולה ממקורות רבים, ע"ש), מתיישבת היטב עדותו של ר' בנימין מטודלה, ואינו מופקע שגם הכינוי 'שערי רחמים', 'הודבק' לעיתים למקומות שונים בחומות אלו, לפי הצורך. כמובן, לא הייתי סומך על השערות אלו להתיר אשת איש, אך זוהי ההשערה הסבירה לענ"ד (ולדעתם של דינבורג ועוד היסטוריונים) לביאור דברי הנוסע הנ"ל.
(יש עוד דוגמאות במאמרו של הרב אלבא, למשל ראה עמ' 9, 14-16, וכמדומה שבכל אחד מהמקורות המובאים שם פירושו של הרב אלבא מחודש, ובוודאי שאיננו מוכרח ומוכח, ואין צורך להאריך.)


ח. בהקשר זה אומר, שההחלטה שיש 'מסורת' לגבי זיהוי כיפת הסלע, ואשר ניתן לסמוך עליה בוודאות אף מבחינה הלכתית, מצריכה את הרב אלבא לדוחקים רבים, הן בפרשנותם של מקורות היסטוריים (וכנ"ל) והן בנוגע למקורות תורניים. לגבי פרשנותו של הרב אלבא לדברי הרדב"ז, כבר העיר זאת הרב זלמן קורן ב'מעלין בקודש' גיליון לא ע"ש (ועוד נידרש לכך), אולם שם ניתן ללמד זכות על הרב אלבא שהוא לפחות ניסה ליישב קושיא חמורה ו'להציל' את הרדב"ז מטעויות מציאותיות גסות; – אך בנוגע לפרשנותו של הרב אלבא (בעמ' 9-11) לדברי הכפתור ופרח, שאין בדבריו כל צורך לפרשנות כה דחוקה, לא מצאתי כל סיבה לדחוק כדבריו (מלבד ההנחה המוקדמת כי הכל מסכימים לתוקף ההלכתי של זיהוי כיפת הסלע כמקום ההיכל).

ונפרט את הדברים.
בכפתור ופרח (פ"ו, עמ' קז) כתוב: "נחזור לבית המקדש. מכל מקום צריכין אנו לדעת גדר וגבול מקום האסור וחייב ליכנס היום שם בבית הקדוש". לאחר מכן בא פירוט ארוך (עמ' קז-קיב) של מבנה הר הבית והמקדש, כפי העולה מהמשנה וממקורות חז"ל. לאחר שסיים את התיאור המפורט, מוסיף הכפתור ופרח (עמ' קיב):

"מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלשה חלקים יהיה זה הפתח בחלק הראשון מצד קרן מזרחי דרומי וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב, שער הצפון שהוא הטדי אינו ניכר שאותו צד נחרב.
ואנו צריכין לאמת זה בהקש חפושי, וזה שאם היו אלו חומות מרובע שכ"ב על קל"ה, היה קל"ה לבד מצפון לדרום ואנחנו רואים היום שהחומה ההולכת מצפון לדרום הרבה מאד יותר מקל"ה והיא חומת המזרח. ואם נאמר שהם חומות מרובע העזרה, כלומר מרובע קפ"ז על קל"ה, יהיה בזה גם כן הקושיא הראשונה. ועוד שהיה צריך שיהיה רוחב למזרחו קל"ה מעזרת נשים, גם מה שבין חומת הר הבית והסורג, ומה שבין הסורג והחיל, והנה אין אנו רואים שיהיה משפת ההר, כלומר הר המוריה של מזרחו תחתיו הוא עמק יהושפט אלא כמו חמשים אמה או פחות, ואין טעם לומר שנאכל מן ההר כל כך, א"כ בהכרח יש לנו לומר שהם כותלי הר הבית.
"

הרב אב"י סילבצקי שליט"א (עמ' 14-15) מוכיח מדברים אלו, כי לכפתור ופרח לא הייתה שום מסורת בנוגע לצ'כרה, שהרי אם הייתה לו מסורת - לא היה נזקק כלל ל"היקש חיפושי", שהרי המרחק בין הצ'כרה לכותל המזרחי גדול בערך כפליים מקפ"ז אמה של אורך העזרה ממזרח למערב. (יש שהעירו בצדק, ובהם הרב עזריה אריאל שליט"א, שהערכה זו לא ניתנת להבחנה אלא באמצעות מפה/תצ"א, ולא במבט מהר הזיתים וכד'. אע"פ העדר אזכור של הצ'כרה בכפתור ופרח מלמד שהוא לא הכיר, או – יותר מסתבר – לא קיבל, את הזיהוי שלה כאבן השתיה, או למצער שפקפק בוודאותו של זיהוי זה.)
לעומתו, הרב עידו אלבא שליט"א (עמ' 9-11) מפרש את המילים "מכל זה יראה" כמתייחסות רק לסיום הסקירה המפורטת של מבנה הר הבית והמקדש בדברי חז"ל:
"העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מן הדרום של הר הבית יותר מכל הרוחות, וקרובה למערבו יותר מכל הרוחות, ובינה ובין הצפון יותר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יותר ממה שבינה ובין הצפון. נמצא היותר קרוב המערב, אחריו הצפון, אחריו המזרח, אחריו הדרום." (שם, עמ' קיב)
לדברי הרב אלבא, "ההוכחה [של הכפתור ופרח] בנויה על המסורת שהכיפה עומדת על מקום ההיכל, והרמה שסביבה נועדה להזכיר את העזרה, ולפי דעתו זה מלמד על חומות הר הבית שהם במקומם בגלל התאמת המרחקים שאנו רואים בין הרמה לחומות לפי המשנה האומרת שהר הבית רובו הפנוי בדרום, ושני לו במזרח, והשלישי בצפון" (עמ' 10).

הרב אלבא נכנס בדוחקים רבים: (א) הכפתור ופרח 'בונה' על 'מסורת' שלא נזכרה בדבריו; (ב) ההיגיון וההוכחה של הכפתור ופרח כלל לא מפורטים (למרות שהם כוללים הנחות מחודשות, ללא מקור ובסיס); (ג) לשון "מכל זה יראה" מורה שההוכחה איננה מדין אחד, אלא מכל הסקירה שהופיע קודם לכן. (ד) אם אנו מניחים שכיפת הסלע היא על מקום ההיכל, אין צורך בחשבון מסובך ומסופק זה, די לדעת שהכותל המזרחי מרוחק יותר מ-ע"ו אמות מן הכיפה (כ-40 מטר), בכדי להבין שהכותל המזרחי איננו כותל העזרה. בפועל בין הכותל המזרחי למבנה הכיפה יותר מ-160 מטר! (ה) אם הכפתור ופרח חישב בשיטת "שני לו מן המזרח" הוא היה צריך לבדוק את המרחק בין צפון הר הבית לצפון הכיפה, אך בפועל אין לנו מושג מהו צפון הר הבית (הרב אלבא מיישב קושי זה בכך בהשערה ללא בסיס, שהרמה הינה הרחבה של העזרה, תוך ניסיון לשמור את המרחקים "רובו מן הדרום" וכו' ביחס למתחם הר הבית, המורחב מהר הבית המקודש, שהיה ת"ק אמה על ת"ק אמה, ובו התקיימה משנה זו ביחס לעזרה עצמה. חשבון זה הוא שגרם לכפתור ופרח להניח שחומת הר הבית איננה חומת העזרה).

מאחר ואין בדברי הכפתור ופרח מצד עצמם שום קושי או דוחק, אינני מבין מה גרם לרב אלבא לחשוב שרבי אשתורי הפרחי היה עילג ובעל היגיון עקום (ובפרט שהשערה מעין זו יכולה להיות תירוץ דחוק, אך לא בסיס לראיה).
הפירוש הפשוט בדברי הכפתור ופרח הינו ש"מכל זה" – דהיינו מכל הסקירה הארוכה של מבנה הר הבית, העזרות והמקדש, "יראה, כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית[B]". וזאת, משום שהן החומות החיצוניות של המתחם, וחומות הר הבית הן החומות החיצוניות ביותר המוזכרות במשנה ובחז"ל, ועוד, שחז"ל מתארים שערים שונים לחומת הר הבית, ו"[B]עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית... וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב", מלבד "שער הצפון שהוא הטדי, אינו ניכר, שאותו צד נחרב". מאחר וזו איננה הוכחה מוחלטת, ולכן הוסיף הכפתור ופרח: "ואנו צריכין לאמת זה בהיקש חיפושי".

בכל אופן, גם לדברי הרב אלבא, ברור שהכפתור ופרח לא סמך על החשבון המבוסס על זיהוי כיפת הסלע, אלא נצרך ל"היקש חיפושי". ולכן, תמוה שהוא מציג את הדברים כאילו דבריו אודות 'היקש חיפושי' הינם מפוקפקים, ואילו זיהוי כיפת הסלע הינה 'מסורת' יציבה, והיא המאפשרת להתקרב לכותלי הר הבית (ולכותל המערבי בפרט). אדרבה מדברי הכפתור ופרח עולה היפך הדברים.


ט. בנוגע לפרשנותו של הרב אלבא בנוגע לדברי הרדב"ז, הזכרתי כבר את דברי הרב זלמן קורן ב'מעלין בקודש' גיליון לא, שכתב שפרשנותו של הרב אלבא מוסיפה בתשובת הרדב"ז משפטים המשנים לחלוטין את הכוונה המקורית, והופכת את הרדב"ז לאדם עילג שאיננו יודע להסביר את כוונתו כראוי, ולבעל היגיון משונה למדי.

למשל, הרדב"ז (ח"ב סי' תרצא) כתב בתוך דבריו: "ולעניין הרוחב, כבר ידעת כי רוחב העזרה מצפון לדרום הם קל"ה אמה, וכבר הנראה לעין כותל הדרום במקומו הראשון הוא, שהרי העומד בקרן דרומית מזרחית רואה כי משם לצד דרום הוא עמק יהושפט, ולא הייתה העזרה נמשכת לצד דרום אלא עד שם, גם כי אבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון. וא"כ סוף בנין הנקרא 'מדרש שלמה' [- מסגד אל-אקצא, הבנוי בכותל הדרומי] לצד הדרום הוא סוף העזרה, אלא שהוא חוץ מקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב, והוא מכלל הר הבית, ועד היום בנוי כיפין על גבי כיפין.
מ"מ למדנו כי הכותל ההוא בעצמו היה כותל העזרה אשר לצד דרום וא"כ צריך לשער אם העליות אשר כנגד כותל זה לצד צפון רחוקים מכותל זה קל"ה אמה אינם בכלל העזרה ואני שיערתי שיש בין כותל זה של צד דרום עד הבתים והעליות אשר בנויות לצד צפון יותר מקל"ה אמה ואינם בכלל הקדש ומותר ליכנס להם."

לדברי הרב אלבא,
(א) "הכותל ההוא בעצמו" - איננו הכותל שהוזכר קודם לכן (כותל הר הבית הדרומי), אלא כותל אחר לא הוזכר עד כה בדברי הרדב"ז;
(ב) המילה 'עזרה' בשורות המצוטטות לעיל משמשות בשני מובנים: 1. עזרה ממש (במילים: "הכותל ההוא בעצמו היה כותל העזרה אשר לצד דרום וא"כ צריך לשער אם העליות אשר כנגד כותל זה לצד צפון רחוקים מכותל זה קל"ה אמה אינם בכלל העזרה"), 2. כל הר הבית (במילים: "ולא הייתה העזרה נמשכת לצד דרום אלא עד שם... וא"כ סוף בנין הנקרא 'מדרש שלמה' לצד הדרום הוא סוף העזרה");
(ג) כוונת הרדב"ז במילים: "סוף בנין הנקרא 'מדרש שלמה' לצד הדרום הוא סוף העזרה, אלא שהוא חוץ מקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב", שבניין זה איננו חלק מהעזרה מפני שהוא דרומי בהרבה לקל"ה אמה של רוחב העזרה מצפון לדרום, ומה שהזכיר הרדב"ז את הקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב, היינו לומר שזו הסיבה שהייתי טועה לחשוב שהוא מכלל העזרה, מפני שהוא בתוך טווח קפ"ז אמה הנ"ל (רק שהוא דרומי להם בהרבה, ולכן הוא חוץ לעזרה)...
(ד) המילים "למדנו כי הכותל [- של הרמה, לפי הרב אלבא]... היה כותל העזרה אשר לצד דרום", כוונתו לומר שמאחר ויש מרחק רב בין כותל הר הבית הדרומי לכותל העזרה, א"כ ברור כי כותל זה הוא כותל העזרה, והדברים כלל אינם ברורים, מה הקשר? (הרב אלבא מוסיף חשבונות שאינם כתובים בדברי הרדב"ז, ואינם מוכחים מבחינה לוגית, כפי שביאר הרב זלמן קורן ב'מעלין בקודש' לא).


י. הרב זלמן מ. קורן שליט"א ('מעלין בקודש' לא, עמ' 56) כתב:
"מי שמנסה להעמיס בדברי הרדב"ז (או לגרוס בתוך דבריו) כוונה שכזו, שאין לה רמז בכתוב, הוא עצמו גורם לכך שלמעשה לא יהיה לתשובה זו כלל את הערך ההלכתי האותנטי של תשובת הרדב"ז, שהרי המילים הנחוצות ביותר למדידת התחום*, כלל לא באו לידינו באופן ישיר מהרדב"ז, אלא ממחבר שחי אִתנו לאורך ימים ושנים כיום הזה".

* כוונת הדברים, ש"המילים הנחוצות ביותר למדידת התחום", דהיינו שמרחק קל"ה נמדד מכותל הרמה הדרומי (ולא מכותל מתחם הר הבית הדרומי) אינן כתובות כלל ברדב"ז, אלא בדברי הרב אלבא.
(נוסיף שלפי מהלך מחשבה זה, המפריד בין הכותל הסמוך לעמק יהושפט ובין "הכותל ההוא בעצמו", יתכן להציע כתלים אחרים למדוד מהם, כפי שעשה למשל הרב ישראל אריאל שליט"א, באותו גיליון של 'מעלין בקודש').


ואם כן, המסקנה העולה מדברי הרב אלבא (והרב ישראל אריאל) שליט"א, זהה לדברים שכתב הרב סילבצקי, שאין אפשרות לסמוך על תשובת הרדב"ז ולהוציא ממנה מסקנות להלכה ולמעשה, אלא שהרב סילבצקי נימק זאת בסתירות שיש בתשובה זו, ואילו לדברי הרב אלבא ניתן ליישב את התשובות, אך מגוון הפרשנויות שסובלת תשובה זו הוא אין-סופי, וממילא עולה מדבריו שאין כל אפשרות מעשית להסתמך על משפט כלשהו ממנה (למשל, "הדבר ברור שתחת הכיפה שם – [מדרום...] – אבן השתיה", וכהצעת הרב סילבצקי בשיטת הכפתור ופרח..., המעיין ימצא שהצעה זו איננה מופרכת פחות מפרשנויות אחרות שהעלו הרבנים הנ"ל בכוונת הרדב"ז).


יא. וכעת עוד כמה הערות נקודות בנוגע לפרשנותו לדברי הרדב"ז:
1. כתב הרב אלבא (עמ' 19): "אבל כיום אנו רואים במפה שיש משמאל לשער הכותנה מבנה הצמוד לכיפה שעליותיו פרושות על הרמה עצמה, במידה והיה שם פתח..." – הרב זלמן קורן ('במעלין בקודש' גיליון לא הנ"ל, עמ' 72-74) הוכיח שאין ולא היה שם פתח (ולא שייך שיהיה שם פתח), ע"ש.
2. בהמשך (ריש עמ' 20) הוא מבאר שדברי הרדב"ז על העליות ממזרח, כוונתם למבנים הצמודים לרמה ממזרח, כפי שניתן לראות (לדבריו...) במפת ברנהרר. – אך לפי זה לא מובן כיצד כתב הרדב"ז: "הבתים או העליות אשר לצד צפון וצד מזרח אין בהם ספק אצלי ומותר ליכנס להם אם לא תהיה בולטת הרבה לתוך המקדש דאז צריך אומד". הרי מדובר במבנים הגובלים עם הרמה, דהיינו עם העזרה. (אגב, בהתבוננתי במפה הנ"ל, המובאת בחוברת של הרב סילבצקי עמ' 16 ו-29, לא מצאתי מבנים הסמוך לרמה ממזרח, מלבד מבנה אחד בקצרה הדרום-מזרחי של הרמה, ושער מפואר ממזרח הרמה לכיוון המדרגות, וגם מצפון לרמה כמעט ולא נמצאו מבנים).
3. בהמשך (בסמוך) תמה על דברי הרב סילבצקי (עמ' 12) "שהנחת היסוד של הרדב"ז שהכיפה בנויה על יסודות ההיכל התבררה עובדתית כלא נכונה", וכתב הרב אלבא (שם, עמ' 20): "ואיני יודע על סמך מה כתב כך, הרי גודל הכיפה כמאה אמה, בדיוק כגודלו של ההיכל. ברור שצורתה שונה, ולכן גם הרדב"ז מרחיק בצפון ובדרום ארבעים אמה, כמרחק שיש להרחיק מכותלי ההיכל במקום הצר (ולא במקום שרחב מאה אמה), אבל לעניין המיקום בגבול המזרח והמערב, לא ידוע לי על סתירה במציאות לדברי הרדב"ז". – ראשית, קוטר הכיפה הינו כחמישים מטר, וא"כ הכיפה איננה בנויה על כתלי ההיכל במקום הצר, כפי שמדד הרדב"ז.
ולעצם העניין, קיר הכיפה המערבי הינו כעשרים מטר מערבית לצ'כרה (שהרדב"ז כנראה דימה שממוקמת במערב הכיפה ולא במרכזה), וא"כ קיר הכיפה איננו ממוקם על כותל ההיכל (בהנחה השצ'כרה הינה אבן השתיה), שמרוחק מאבן השתיה הרבה פחות מ-12 מטר. (לכן, הרב קורן משרטט את כותל העזרה המערבי כחופף לקיר הכיפה המערבי, ודו"ק).
כמובן שבהנחה שכותל ההיכל המערבי היה סמוך לצ'כרה, יש למדוד את כותל ההיכל המזרחי - מאה אמה מזרחה ממנו, דבר שמביא לכך שכותל ההיכל המזרחי היה לפחות כ-12 מטר מזרחית לקיר הכיפה המזרחי.


יב. בפרק ט' (עמ' 20-21) מנסה הרב אלבא לגייס גם את השל"ה ל'מסורת' זיהוי כיפת הסלע כמקום ההיכל, דבר שהעדר כל אזכור אליו בולט מאד במכתבו של השל"ה, העוסק במסורת על מקום המקדש. לשם כך הרב אלבא נטפל לכל מיני דיוקי לשון טפלים, ומנסה להוכיח מהם את השערתו שהשל"ה התכוון ל'מסורת' שכלל לא הזכיר. וננסה להשיב לדיוקים אלו אחד-לאחד:
1. לענ"ד ברור שכוונת השל"ה לומר שבמסורת עבר הזיהוי של הר המוריה, דהיינו שהמקדש במקום כלשהו בתוך 'מתחם הר הבית', ולכן "אין ספק במקום בית המקדש (- מתחם הר הבית) ובכותל המערבי, רק אין אנו יודעים נגד איזה מקום הלך המקדש".
2. "סימנם" של הכותל המערבי והר הבית (המוזכרים בחז"ל, כדברי השל"ה בתחילת המשפט, ע"ש). ובכלל, לא כדאי לדייק מאות אחת (סימנם/סימנו), שמא יש כאן ט"ס (בכ"י או בפיענוח), ואולי בכלל כתב "וסימנך"?...
3. השל"ה עסק בחששות המעשיים שהיו בימיו (הוא חשש בכל שוק אל-קאטנין שהוא מהר הבית, ואולי אפילו מהעזרה), כשתושבי ירושלים היהודיים באו להר הבית בעיקר ממערב (שם התגוררו), ולא ממזרח.


יג. בהמשך הדברים (עמ' 21-22) מנסה הרב אלבא לטעון כי מהר"ח אלפנדרי ידע למדוד ת"ק אמה, וכדי שיוכל לעשות זאת ללא מפה על כורחנו שהבין שיש תוספת בדרום מתחם הר הבית, אע"פ שלא ידע כלל ששוק זה מקביל לכיפת הסלע ממערב, אך מרוחק ממנה הרבה.
הדוחק בדברים הוא ברור (ללא מפה קשה עד בלתי אפשרי להעריך את המרחק בין שוק אל-קאטנין לדרום הכותל המערבי, ולקבוע שיש כאן תוספת מאוחרת), ובוודאי שיותר קל לדעת ששוק זה מקביל לכיפת הסלע, דבר שניתן לראות בעיניים מבאב-אל-קאטנין.
ובכלל, אין זו כוונת מהר"ח אלפנדרי (שכנראה דימה שכל אורך מתחם הר הבית הינו ת"ק אמה, ולא ידע שאורכו מצפון לדרום בערך כפליים משיעור זה), שכתב: "...והרואה יראה, שאם היה חוט מתוח מכותל מערבי שלא זזה משם שכינה, מקרן דרומית שלה עד הצפון במידה שאדם מודד ת"ק אמה, נכנס בתוכו מקום מסילה זאת לפנים בהר הבית."
אלא כוונתו ששוק זה הינו מזרחי לכותל המערבי (שבעבר סברו בטעות שלא נותר לכל אורכו, מחמת הבתים הבנויים בצמוד אליו, ומונעים להבחין – מבחוץ – בתוואי הכותל), דהיינו מחוץ לחוט שמהנקודה הדרומית מערבית של הר הבית לנקודה הצפונית מערבית שלו. וגם בזה טעה מהרח"א, כפי שכתב הרב זלמן מ. קורן שליט"א ב'מעלין בקודש' גיליון ל, סביבות הערות 47-51). (ובנקודה זו השגתי היא גם על הרב סילבצקי.)


יד. ואם כן, עדיין אין לנו מקור לדון ממנו על עמדת המהר"ח אלפנדרי בנוגע לזיהוי אבן השתיה. אלא שהרב יצחק שילת שליט"א (במאמרו 'בית ה' נלך', ב'מעלין בקודש' ד, כסלו תשס"ב, עמ' 180) הוכיח ממק"א בדבריו שהוא איננו סומך על הזיהוי של כיפת הסלע כמקום המקדש לעניין ההיתר להיכנס להר הבית, ולכן נזקק לחשבון "רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח" וכו' ע"ש. (וכמדומה שכן מוכח ג"כ מדברי המהרי"ט שהובאו ב'דרך הקֹדש' שם, ומשם הועתק לספר 'פסקי ותשובות מהרי"ט החדשים', הוצאת מכון ירושלים תשל"ח, עמ' רפד, ע"ש ודו"ק.)

הרב אלבא (שם) ניסה להוכיח מדברי המהרח"א "שהוא מקבל את מסורת (הכיפה) [אבן השתיה]", מדבריו "לא ידענו מציאות אבן השתיה כיצד היא עומדת" וכו', ופירש שלא היה למהרח"א שום ספק בזיהוי אבן השתיה, אלא רק בשאלה האם באוויר כעדות הערבים או שהיא בקרקע כדברי חז"ל (וכפרשנות הרב זלמן מ. קורן שליט"א [בכמה מקומות: 'המעין' [טז, ד], עמ' 37, 'חצרות בית ה'', פ"ה סוף ס"ב עמ' 97-98, ובדפוסים אחרים עמ' 305-306, ב'מעלין בקודש' גיליון ד, כסלו תשס"ב, עמ' 155], ודלא כפרשנות הציץ אלעזר ח"י סי' א ס"ק ס, טענה א), וכבר הזכיר זאת הרב סילבצקי (עמ' 5 הערה 1), והעיר בצדק שרואים שהכיר את השמועה על זיהוי הצ'כרה, ואולי הניח שזו האמת, אך לא סמך עליה כבירור המאפשר להקל בספיקות הלכתיים של כניסה לעזרה בטומאה.


טו. רבנו החיד"א (ברכי יוסף או"ח סי' תקסא ס"ק ג) כתב: "מותר להתקרב אל פתחי בית המקדש וליכנס לעליות אשר סביב בית המקדש. הרדב"ז בתשובה סי' תרצ"א". (ודבריו הועתקו בשערי תשובה וכף החיים שם.)
ומקור זה מצוטט הרבה ע"י תומכי העלייה להר הבית (ובכללם הרב אלבא, בעמ' 22), אולם כבר העירו על זה כמה ת"ח (ובהם הרה"ג בעל 'אורחותיך למדני'), שרבנו החיד"א עצמו כתב: "העידותי בכם היום שכל דין מראשונים ואחרונים אשר הבאתי בספרי הקטן ברכי יוסף אין כוונתי בד"ל מסכים הולך לעניין דינא דאפשר דלא עמדתי בתשובה אז בדין ההוא כפי עיוני הקצר רק אגב רהטא עין לו ראתה והבאתיו להקל מעל המעיין טורח החיפוש" (שו"ת חיים שאל ח"א ריש סי' ח). "כל עוד שאיני כותב וכן עיקר או כיוצא בה האות שלא עמדתי בענין עד שידי מגעת" (שו"ת יוסף אומץ סי' פב ד"ה והנה נסתפק; וראיתי מציינים שכ"ה בהקדמת המחב"ר, ואינו תחת ידי).
וברור כשמש שכ"ה בנידון זה, שבברכי יוסף כלל לא ציטט איזושהי קביעה הלכתית של הרדב"ז (כגון, הצ'כרה היא אבן השתיה או שהכותל הדרומי הינו כותל העזרה), אלא רק ציין לנושא התשובה, ולא הזכיר משום קושי המוזכר בתשובה זו (ואפילו מקשיים שאין צורך בהכרת השטח כלל, כגון התעלמות הרדב"ז מעזרת נשים והחיל או הקושי בחשבון מ' אמה מצפון לכיפה, ופשיטא שלא עמד בקשיים אלו, אלא שלא עיין כלל בתשובה זו, אלא רק ציין לה וכנ"ל). וה"ה לשע"ת (שציטט מהברכי יוסף, אלא שהחליף הסדר "כתב הרדב"ז..." להורות שלא נתכוון אלא לציין לדבריו, ולא שבדק אותם והסכים להם מדעתו הרחבה) וכף החיים.

ואוסיף, שאפילו אם יאמר החולק שהאח' הנ"ל הסכימו לדברי הרדב"ז, אזי אחת משתיים: או שלא הרגישו בתמיהות העצומות שבדבריו, או שהרגישו בהם והיה להם יישוב מרווח, אלא שלא גילוהו לנו. בין כך ובין כך, אנו שאיננו יודעים ליישב את הדברים על מכונם (מבלי לדחוק בדבריו ומבלי לחדש פרושים המאפשרים לטעון כל הצעה שהיא ולהכניסה בדבריו) - איננו יכולים לעשות מעשה לדינא על פי תשובה זו, כפי שהאריך הרב סילבצקי שליט"א.


טז. [אגב, בעמ' 2 הערה 1 מובא בשם הרב אליעזר מלמד שליט"א, "שבלא להיכנס לכל הפלפולים הדורשים מומחיות מיוחדת, יש להתיר את העלייה למקומות שרוב הרבנים הסכימו שאינו אסור לטמאי מתים". – דהיינו מחוץ לחומות מתחם הר הבית... (לתוך המתחם רק מיעוט קטן של הרבנים וגדולי התורה התיר, וכבר כתב דודנו הרב יואל קטן שליט"א, ב'המעין', גיליון 223 - תשרי תשע"ח [נח, א], 'נתקבלו במערכת', עמ' 110, שאין כמעט נושא בו יש קונצנזוס רבני כ"כ רחב וחוצה-מגזרים כדוגמת איסור העלייה להר הבית) (מלבד איסור הנסיעה ברכב בשבת וכיו"ב).]


יז. הערת אגב שנייה – הזכרתי לעיל את דברי הגר"א שפירא זצ"ל בנוגע לעולי אתיופיה (מנחת אברהם ח"א טז, עמ' קפ), ושם כתב עוד דברים בנוגע לסמכותו של הרדב"ז, וזה לשונו:
"אין בכוח רבני דורנו לדחות פסק שפסק הרדב"ז, שהיה גדול הדור, ובין תלמידי המפורסמים היו האר"י הקדוש ורבי בצלאל אשכנזי, והיה מגדולי המשיבים בכל הדורות, ומימיו אנו שותים, ובין שואליו נמנו רבותינו הבית יוסף והמבי"ט, הריב"ל והרשד"ם, ועוד גדולי הדורות."
(וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ח אה"ע סי' יא, באותו הקשר, ע"ש).

דברים אלו מצוטטים רבות ע"י תומכי העלייה להר הבית. וכמובן, התמיהה זועקת, מדוע סמך הגר"א שפירא זצ"ל על הרדב"ז בעניין האתיופים, ולא קיבל פקפוקים וספיקות של חכמי זמננו, ואילו בנוגע לעלייה להר הבית הוא לא קיבל את ההסתמכות על תשובת הרדב"ז? (כמובן, שאלה זו יש לשאול גם על הגר"ע יוסף זצ"ל).
וכפי שכתבתי כמה פעמים, לענ"ד שלוש תשובות בדבר (שכ"א מהן מספיקה בפנ"ע): (א) כאן היו שחלקו על הרדב"ז, ולא סמכו על זיהוי הצ'כרה כאבן השתיה, ואולי אף זיהו את מקום המקדש בנקודה אחרת במתחם; (ב) המנהג היה שלא לסמוך על הרדב"ז, ולהיכנס להר הבית (רחוק מכיפת הסלע); (ג) בתשובת הרדב"ז כשלעצמה קיימות סתירות וקשיים רבים.
(כל תשובות אלו מופיעות במפוזר במאמרו של הרב סילבצקי שליט"א, והוא אף מוסיף נימוק נוסף, והוא שידוע לנו שהרדב"ז הסתמך על מידע שגוי בתשובתו וכנ"ל, וא"כ אין אפשרות להסתמך עליה.)


יח. בעמ' 10 הערה 6 נוקט הרב אלבא כי לשיטת הרמב"ם והכפתור ופרח החיל היה חומה קטנה הצמודה לחומת העזרה. בסוף תגובתי הקודמת (על דברי הרב 'בתבונה') סעיף 7 הערתי שפרשנות זו סותרת את ציורו של הרמב"ם עצמו, ושם ציינתי לדברי הרב זלמן קורן שליט"א שדחה פרשנות זו הן בדברי הרמב"ם והן בדברי הכפתור ופרח.


יט. במידה הרב אלבא שליט"א עצמו, או מישהו ממקורביו/ממכריו 'מסתובב' כאן ויכול לשאול אותו, על המשפט בעמ' 32: "אך המרחק מהקצה המערבי של קודש הקדשים הוא המרחק ממרכז קדש הקדשים עד החומה", שברור שנפלה ט"ס, וכדאי לתקנה ולהוסיף משפט הבהרה או שניים (אולי צ"ל "מהקצה המערבי של הצ'כרה הוא מתאים לדברי המשנה אודות המרחק ממרכז קודש הקודשים עד חומת הר הבית המזרחית").



אציין, שעדיין לא נגעתי בכמה וכמה נקודות עיקריות במאמרו של הרב אלבא שליט"א.

בסיום הדברים, אתנצל אם בלהט הוויכוח פלט קולמוסי איזה ביטוי לא ראוי ביחס לרב עידו אלבא שליט"א, חלילה, לא הייתה כוונתי אלא להעיר על נקודות מסוימות בדבריו, אך לא לזלזל בכותב ח"ו.

טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ו' דצמבר 22, 2017 12:38 pm

תגובה שמסר לי אבי קלמן על הקובץ תשובות קצרות לחוברת הרב סילבצקי
קבצים מצורפים
תשובות קצרות לחוברת של הרב סילבצקי2 - עם הערות לתשובות.docx
(71.44 KiB) הורד 66 פעמים

פלוריש
הודעות: 617
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי פלוריש » ב' דצמבר 25, 2017 12:28 am

טוב כתב:תגובה שמסר לי אבי קלמן על הקובץ תשובות קצרות לחוברת הרב סילבצקי


בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » ג' דצמבר 26, 2017 5:37 am

טוב כתב:עוד תגובה שמסר לי אבי קלמן על דברי בתבונה
ב"ה

תגובה נוספת מידידי אבי קלמן נ"י (הנ"ל):


אני מסכים שיש בחוברת כמה טעויות (והערתי על חלקן בתגובתי הראשונה באשכול), ואינני רואה בזה רעותא, ראשית, משום ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", סביר שבכל חוברת/מאמר שיכתוב אחד - ימצאו טעויות לדעת אחרים; ושנית, מפני שמדובר בנושא מאד מורכב (וכולל שימוש בידע של מדעי החול בכמה תחומים), ואף מומחים בתחומי הארכאולוגיה וכד' טעו בכמה נקודות בזה (כפי שהעירו על שיק שזיהה את הצ'כרה כמקום המזבח). השאלה היא האם בנקודות העקרוניות שבחוברת, המחבר צדק או טעה.

אציין לכמה נקודות עיקריות בחוברת, והן לענ"ד שרירים וקיימים, אמִתיים ויציבים: (א) יש הרבה אגדות ושמועות היסטוריות לגבי זיהוי הצ'כרה כאבן השתייה, אך אין לראות בהן 'מסורת' הלכתית (בדומה למסורת ההלכתית על יום השבת או על חמשת מיני דגן או על מראות הדמים), אלא 'קול'; (ב) בתשובת הרדב"ז ישנן סתירות, ואין להוציא מדברי הרדב"ז קביעה אחת בעוד היא סותרת לאחרות; (ג)הרדב"ז סבר שקביעתו לגבי אבן השתייה מתאימה לאוסף נתונים נוספים (כדוגמת זיהוי הקיר המערבי של הכיפה ככותל קודש הקודשים), דבר שהוברר בימינו כטעות, לכן יתכן שלא היה אומר את דבריו נוכח הנתונים שבידינו (גם מבלי להתייחס לסתירות בדבריו) (כמובן, יתכן לטעון שלפי הידע שבידינו כיום, ישנו בסיס רחב בהרבה לקביעות אלו, אך על זה אין פלומבה של הרדב"ז); (ד) הכפתור ופרח לא הביא להלכה את זיהוי הצ'כרה כאבן השתיה, ובפשטות עולה מדבריו שהמקדש לא היה במרכז מתחם הר הבית דהיום; (ה) גודלו של החיל איננו ברור כלל, ויש חשש מכניסה אליו; (ו) אין להתעלם משיטת הרא"ש ורבנו שמעיה בחשבון "רובו מן הדרום"; (ז) המחקרים הטופוגרפיים והארכאולוגים עדיין לא אינם מביאים לוודאות גמורה שיש בה בכדי להכריע להלכה בספקות כה חמורים, ולדחות שיטות ראשונים; (ח) התיאור כאילו העלייה להר הבית היא לפי כל השיטות וכו', איננה נכונה.


א. פרקי דרבי אליעזר ומדרש דרשב"י הם לא אוסף שמועות וכן מכתבם של ראש הישיבה בירושלים ד' תקמ"ז וכן הרדב"ז ושאר הפוסקים שהביאו זאת לגבי העליה וכן לגבי דיני הקריעה כמובא בב"ח בשם הליקוטים ועוד, ומופיע בספרות הגאונים שעם ישראל עלו להר הבית וכן בס"ח וזה היה לאחר שנבנה כיפת הסלע [size=50](בפשטות בכיבוש הפרסי 70 שנה קודם כיפת הסלע רצו לבנות את המקדש) [/size] כיפת הסלע ומקומו בלט יותר וגם כשלא נתנו לעלות היה לזה נפק"מ הלכתית מעשית לגבי קריעה, ולכן לכאורה המסורת על הר הבית היא שההר שסביב מקום המקדש שהוא בכיפת הסלע הוא הר הבית, אמנם מי שמפקפק עלול גם לפקפק גם במסורת על הר הבית שמא הוא בהר ציון הסמוך,לענ"ד יסודו דומה לפקפוק בעוד דינים שבתורה שעל פה אגב רק לפני כ500 שנה התחילו להתפלל בכותל המערבי ולפי המהר"ם חגיז לפניהסולטן סולימאן לפני 500 שנה הכותל המערבי היה מכוסה אשפה דהיינו אין מסורת על הכותל המערבי כלל.
ב +ג אם יש קושיות מהשערות שהרדב"ז כותב שמשער אז הוא חלילה עד שקר הרדב"ז כותב שאין ספק על אבן שתייה ואין צורך לראיות אחרים דהיינו כי יש מסורת ברורה, בניגוד למתואר - הרדב"ז כותב שחלק מקיר המערבי של הכיפה נבנה על מקומו של כותל ההיכל המערבי ולא כותל קודש הקודשים (היו 4 כתלים במערב וכותל קודש הקדשים הוא הראשון ביניהם המרחק הכולל בין הכתלים הוא 17 אמות), ולפי שיעור חזו"א זה אפשרי. ניתן למדוד בגוגל מפות(בפרט בצד דרום של הקיר המערבי) ועיקר דבריו הם שידע שנבנה מעל כותל מכתלי המקדש ואכן לפי הזיהוי המקובל זה עובר על מקום כותל העזרה
https://www.google.co.il/maps/place/%D7 ... authuser=0
ד. הכפתור ופרח בהכרח לא פירש שמקום המקדש שהמקדש בדרום שלא כפי המקובל וניתן להראות זאת מ3 מקומות לפחות 1. שכתב שהר הבית רובו בדרום כפי פירוש הרמב"ם ושאר הראשונים ולא כפי שרצית לפרש בדברי הר"ש והרא"ש 2. שבא עם הר"י מפאריז להקריב קרבנות ולזה צריך לדעת את מקום המקדש ,3. שלא מציין שמקום המקדש בניגוד למקובל אינו בכיפת הסלע, רק דברים ברורים וידועים לכל לא ציין.
ה. בראשונים מבואר שהחיל היה מכל הצדדים רק עשר אמות ולא מצינו חולק וכך משמע גם בר"ש (ובחולין ב ע"ב כתבו הראשונים והתוס' שמהצדדים טמא מת יכול להיכנס עד סמוך מאוד לעזרה וזהו שטמא מת עומד ושוחט בעזרה וברשב"א בסכין ארוכה קצת), וכן ברא"ש בתחילת מסכת תמיד שטמא מת אסור רק בחיל ולכן יכל מהצדדים להתקרב לעזרה
ו. 1. גם אם נפרש ברא"ש או בר"ש שהמקדש היה בדרום ההר אז מקסימום היה יוצא שלדעה זו ההרחבה בדרום הר הבית הייתה גדולה יותר מאשר לדעת הרמב"ם 2. אין כזו שיטה וזה בלתי אפשרי גיאומטרית למקם את מלבן (בית המקדש) בתוך ריבוע (הר הבית) ביחסים אלו, (ולא ניתן לפרש שלדעתם עם החיל היה ריבוע שכפי שהובא לעיל הראש והרש כתבו שגבול החיל מהצדדים היה סמוך לעזרה וטמא מת יכל לעמוד מחוץ לחיל מהצדדים ולשחוט בעזרה עד כדי כך שזה לא מילתא דלא שכיחא לגזור על טמא מת שלא יוכל לשחוט קרבן בעזרה כשהוא עצמו מחוץ לחיל)
ובאמת ברא"ש כתב מפורש על רוב בניין הלשכות שהיו ברובם בהר הבית כפי שביאר התוי"ט וממש לא על רוב המקדש וכפי שכתב התוספות יום טוב מסכת מידות פרק ב משנה א
יפה פי' בעל שלטי הגבורים שכתב שהוא על לשכות הרבה ובתים שהיו עשוים באמת ויושר למשמשי הבית נוסף על הלשכות שנאמרו במשנה כי אותן לא יספיקו ובפכ"ה מספרו עמד למנין וחשב ומנה אותן שלשים ואני אומר לסיוע לו שכן נמצא בבנינא דיחזקאל [מ' י"ז] (במספר) שלשים לשכות אל הרצפה (שבחצונה). ועוד נסתפק (בש"ל) [בט"ו] לשכות שמן הראוי [שיהיה] לשכה לכל אחד מט"ו הממונים שברפ"ה דשקלים כשירצו ללון בהר הבית. ואמר שעל תשמישי אלו הלשכות השלשים או מ"ה אמרו שרובן בדרום כו'. אבל שגגה יצאה מלפני השליט בפ"ב כשכתב שם שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח שהיה גלוי לשמים. והרי אין מזבח אלא בעזרה. אבל בלאו הכי ודאי שאין הר הבית מכוסה שלא היה מסוכך אלא ע"ג האצטבאות [כאותה ששנינו במשנה ה' פ"ק דפסחים] והן בצדדים סביב לא באמצע. וטעמא שהיה רובו מן הדרום יראה לפי ששם היתה כניסת כל אדם מהעיר שהיא בנגב ככתוב ביחזקאל. ולפיכך ראוי שתהיה רוב התשמיש במקום הראשון שבו נכנסים. שני לו מן המזרח. שכן מקיף דרך ימין [וברוך ה' שכיונתי רובו מן הדרום לראבי"ה דלקמן בד"ה לפנים וכו']:

וכן פירש בדברי הר"ש והרא"ש בספר עזרת כהנים.
והרא"ש את הפסוק כמבנה עיר מנגב שעיקר בניין הלשכות היה בדרום, ועל זה הקשה הרא"ש שכתוב הר ציון ירכתי צפון קריית מלך רב משמע שעיקר הבניין היה בצפון ההר, ועל זה עונה שקרית מלך רב זה שלא הולך על הלשכות ומצד שני אף שהמקדש עצמו היה עיקרו במערב הולך על שחיטת קדשי קדשים שבצפון.
3. גם לו יצוייר שהרא"ש היה אומר דבר כזה [שכאמור לא אמרו מעולם] וגם אם נניח שהיה מזה סתירה [שכמבואר אין] אז הרא"ש לא היה מתכחש למראה עינים וכפי שהרמב"ן בקבר רחל הודה לרש"י למרות שיכל לומר טוביותר מהקרעכצן

ז+ח המחקרים הטופוגרפים הם בהחלט ודאות מוחלטת כי לא ניתן לשתול את סלע ההר, ראה הסבר מפורט ויפה עם ציורים בחוברת המקום אשר בחר ה' עמוד 51 והלאה
(ואגב כשמצאתי את החוברת נדמה שלפחות חלק מקושיות הר' סילבצקי על הרב קורן זה משם בסוף החוברת).
וכאמור עדיין לא נמצאה שיטת ראשוניםלסתור את המסורת על מקום המקדש המוכחת טופוגרפית וגם אם כן אין בכך כלום.

לענ"ד יש להתייחס לטיעונים ואין שום טעם לדון בתעסוקתו ועמדותיו או בקשריו המשפחתיים של פלוני או אלמוני.
3. ולעצם הדברים.
כתב כבודו: "מדידת מרחק ישירה ממפת גוגל, המבוססת על צילומי לווין מאד מדוייקים (בדיוק כמו ה-GPS), ומפת כיפת הסלע של וורן, הם יותר מלנסות לקבוע מרחקים על פי ציור הדגמה כללי של הרב קורן, שאותו הוא לא ביצע לצורך מדידה".
- במדידות הנ"ל ישנן שתי שאלות לבדוק: (א) המרחק של הסלע מהכותל המזרחי, (ב) אורך בית המקדש מאבן השתיה עד סוף החיל. לגבי השאלה הראשונה, הנתונים שהביא כבודו נכונים, ולא ערערתי עליהם, ואם הייתי בא לערער הייתי צריך להציג מפה ללא שִׂרטוטי הרב קורן שליט"א. רק לגבי השאלה השנייה (כלומר מידות בית המקדש) אני פקפקתי, ובזה הבאתי את ציורו המדויק של כבוד הרב קורן שליט"א. את הנימוק לשגיאה של כבודו (לענ"ד) הבאתי בהמשך הדברים (- עובי כתלי העזרה ועזרת נשים), אך הצגתי הוכחה ראשונית זו, כדי לעורר את כבודו לבדוק את דבריו שוב.

בראשונים עולה שעובי הכתלים נכלל במידת העזרה והחיל ואם זה נראה אחרת במדידה של פיקסילים בציור כלשהו אז צריך לתקן את הציור (א"א למדוד מציור ) גם בציור הרמב"ם העז"נ הייתה מלבן שארכו פחות מחצי רחבו בעוד שהעז"נ הייתה ריבוע 135X 135 וכן בציור מחנה שכינה מצויר כריבוע בדיוק כמו שדייקת על החיל בעוד שאנו יודעים שמחנה שכינה היה מלבן אלא שאין לדייק דיוקים כאלה אפילו לא מציור הרמב"ם וק"ו לא מציור של הרב קורן ובודאי שאין ליחס לו כוונות נסתרות.
(אגב, כבודו כתב שהכותל המזרחי נוטה מערבה בזווית של 5 מעלות, אך פרופ' דניאל מיכלסון ('מעלין בקודש' יא, אדר תשס"ו, עמ' 13) כתב שהזווית הינה 6 מעלות ויותר, וכך כתבו גם אחרים.)

הרב קורן כתב 5 מעלות וסה"כ ההבדל זניח של כ75 סמ (ועדייין יצא פער של 15.45 מקצהו הצפוני מזרחי של החיל לכותל המזרחי לפי שיעור האמה הגדול 56 ס"מ ולשיעור חזו"א הגדול יצא פער של כ- 11.3 מטר צא וחשב כפי שפירטתי לעיל)
אם זה כל השגיאה שלי אזיי שישו בני מעי שישו ומה ספיקות שלכם כך ודאית שלכם על אחת כמה וכמה.
4. לגבי שיטת הרב קורן שליט"א, אכן לא זכרתי נכון, ובספרו הוא הלך בשיטה שהאבן הייתה במרכז קודש הקודשים (כמבואר להדיא בתחומין שם, עמ' 180). ואכן, עדיין לא מצאתי את המקום בו הרב קורן הלך בשיטת הריצב"א (אם זכרוני איננו מטעה אותי), אך אני משער שזה לאחר שהגדיל את שיעור האמה ל-58 ס"מ, והוצרך להתאים את קביעת הצ'כרה כאבן השתיה וקביעת כותל הרמה המזרחי ככותל העזרה, ונוספו לו קרוב לשלושה מטרים בין כותל הרמה ממזרח ובין אבן השתיה, וכנראה לכן הוצרך לחשב את השטח המוגבה שבסלע הצ'כרה על פי שיטת הריצב"א (אם אני צודק בהשערתי וזכרוני איננו 'בוגד' בי).

הרב קורן הביא מידה של 57.4 ולא 58 ס"מ (יוצא 2.08 מטר חישוב קל 149*(0.574-0.56 ) זה סה"כ3 אמות נוספות מתחילת הרמה, רחוק מאוד מפער של 10 אמות, אם כי כאמור מומלץ מאוד ללמוד את דברי המומחה לין ריטמאייר שלענ"ד דבריו אמת...

6. אגב, הערתו שכתלי העזרה היו בתוך שיעור קפ"ז על קל"ה, מעוררת שוב לדיון את דברי הרדב"ז על ארבעים אמה מצפון לכיפה, שלפי ביאור הרב זלמן קורן שליט"א (חצרות בית ה', עמ' 20; מעלין בקודש ה ול) הוא כולל את חומת העזרה וכנ"ל, ולפי דברי כבודו צ"ב מידה זו שהזכיר הרדב"ז.

הרדב"ז מדבר על כתלי ההיכל 5 אמות ולא על כתלי העזרה והחישוב פשוט (135-70)/2 +5 =37.5 וכתב מידה עגולה שמובן שלא ניתן לשער בעין בדיוק 37.5 ולחומרה לא דק כדברי הגמ' בסוכה לכבי סוכה העשויה ככבשן.
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב ד' דצמבר 27, 2017 9:19 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.


בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' דצמבר 28, 2017 6:16 pm

ראיתי היום:
קבצים מצורפים
forumpics.a7.org.docx
(23.8 KiB) הורד 73 פעמים

טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ב' ינואר 01, 2018 7:23 pm

ועוד תגובה שמסר לי אבי קלמן לפורום
קבצים מצורפים
תשובות קצרות לחוברת של הרב סילבצקי4 - עם התכתבות.docx
(109.41 KiB) הורד 60 פעמים

טוב
הודעות: 37
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » ו' ינואר 12, 2018 12:15 pm

עוד תגובה מאבי קלמן אל בתבונה
קבצים מצורפים
תגובה ל'בתבונה' - כ' טבת תשע''ח.docx
(68.07 KiB) הורד 52 פעמים

פלוריש
הודעות: 617
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי פלוריש » ג' ינואר 16, 2018 12:42 am

טוב כתב:ועוד תגובה שמסר לי אבי קלמן לפורום


בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 18, 2018 8:25 am

תגובת הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א להערות הרב אבי קלמן על מאמרו.
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תשובתי לרב קלמן (003).docx
(59.45 KiB) הורד 43 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 22, 2018 8:52 pm

ראיתי היום
קבצים מצורפים
הרב יאיר וייץ.docx
(39.58 KiB) הורד 45 פעמים

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » ג' ינואר 23, 2018 8:49 am

תגובה לר' קלמן ניסיתי קודם לכתוב ופעמיים נמחק לי לאחר שסיימתי (בלי יכולת שחזור), אז כתבתי פעם שלישית ולא בצורה מסודרת
ואגב לכאורה עדיף להגיב על התכלת שיותר נ"מ למעשה, עוד שמעתי מת"ח אחד שרמז שעניין התכלת קודם לבירור הר הבית בדברי הגמ' במנחות מג :
"כל הזריז במצוה זו - זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא: וראיתם אותו, וכתיב התם: את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד" ,
בניגוד לדברי איש שפולמסנותו אומנותו ומגמת חייו היא אפולוגטיקה שאים שמי שיקיים מצוות תכלת הילדים שלו יצאו חילונים ועם בלבול ואי סדר של נתונים ניסה לשכנע שלא ניתן לברר את התכלת לאשורו .
(וכבר היה שקבע שברור בלי כל הוכחה שהזרעה מלאכותית יוצרת הלכתית אב חלקי) וכמאמר גלילאו גלילי לאחר שהאינקוויזיציה "ניצחה" אותו בויכוח על המודל הליוצנטרי ואף על פי כן, נוע תנוע.

בתבונה כתב:א. פרקי דרבי אליעזר ומדרש דרשב"י הם לא אוסף שמועות וכן מכתבם של ראש הישיבה בירושלים ד' תקמ"ז וכן הרדב"ז ושאר הפוסקים שהביאו זאת לגבי העליה וכן לגבי דיני הקריעה כמובא בב"ח בשם הליקוטים ועוד, ומופיע בספרות הגאונים שעם ישראל עלו להר הבית וכן בס"ח וזה היה לאחר שנבנה כיפת הסלע [size=50](בפשטות בכיבוש הפרסי 70 שנה קודם כיפת הסלע רצו לבנות את המקדש) [/size] כיפת הסלע ומקומו בלט יותר וגם כשלא נתנו לעלות היה לזה נפק"מ הלכתית מעשית לגבי קריעה, ולכן לכאורה המסורת על הר הבית היא שההר שסביב מקום המקדש שהוא בכיפת הסלע הוא הר הבית, אמנם מי שמפקפק עלול גם לפקפק גם במסורת על הר הבית שמא הוא בהר ציון הסמוך,לענ"ד יסודו דומה לפקפוק בעוד דינים שבתורה שעל פה אגב רק לפני כ500 שנה התחילו להתפלל בכותל המערבי ובפרט שאם נקבל את הסיפור שלפני 500 שנה הכותל המערבי היה מכוסה אשפה, אז אין מסורת על הכותל המערבי כלל.

1. הרדב"ז וכן הברכי יוסף והשע"ת מביאים את המסורת לענייני הלכה, וכך גם הב"ח בשם ליקוטים ועוד אחרונים, וכן לעניין קרבנות הובא ע"י גדולי האחרונים משו"ת חת"ס עד הליקוטי הלכות לח"ח, (אלו לא היו מחזיקים בירושלים שאסור לעלות הברכ"י שהיה בן ירושלים היה יודע מזה)
2. ידוע שחכמי הדורות היו מקפידים אפילו בכינוי שמות באגרות חולין שלא ילמדו מזה לשמות בגיטין וכדברי המשנה חכמים הזהרו בדבריכם. ועל אחת כמה וכמה כשהראשונים והגאונים מביאים מסורת בלי שום הסתייגות, ברור שהכוונה לכל עניין הלכתי בפרט בעניין שנוגע ליותר מ 200 מצוות בתורה.
3. מקום אבן השתייה בכיפת הסלע מופיע כדבר ידוע ומוסכם לכל אורך הדורות ללא שום מפקפק או חולק (הראשון שחלק היה אברהם ברור באבן הטועין וגם זה בעקבות טיעוני חוקר גוי)
4. הפרקי דרבי אליעזר וכן נסתרות דר"ש ואגרת ראשי הישיבה לא מדברים סתם (גם אם נניח שהיו תוספות מאוחרות בפרדר"א ודאי שבא מגדולי ישראל)
5. הספר חסידים כמו רבי אברהם הנשיא לצד מה שהוא מספר על הר הזיתים הוא מספר גם על תפילה ואפילו בנייה יהודית בהר הבית, אלא שאח"כ גורשו היהודים מהר הבית.
6. מאז ניסיון בניית המקדש עד התקופה הפרסית היה רצף מגורים יהודי (בתקופה הפרסית יש ממצאים שכנראה גם היה ניסיון לחידוש העבודה) שנים לא רבות אח"כ נבנה כיפת הסלע, וגם כשיהודים לא הורשו לגור בקביעות בתוכה היו מגיעים לבקר בה (ככה"נ הייתה גם תקופה שרק הצבעים היהודים הותרו לגור בירושלים אבל לבקר כן יכלו)
7. אם היה נתק במסורת על מקום המקדש כי לא היה יהודים בסביבה אז גם אין מסורת יהודית על הר הבית והכותל, ובפרט שלפחות מאז בניית כיפת הסלע לפני כ-1400 שנים זה המבנה הכי בולט למרחק מהר הבית.
8. בסיפור האשפה מסתבר שהכוונה שהמקום היה חרב ומוזנח בשנים מאז שבוצע נסיון בניית המקדש, בשנים אלו גם אם הנוצרים רצו ללכלך את הר הבית בזבל, היות והאוכלוסייה הייתה דלילה ואז כמות הזבל לא הייתה כמו היום ולכן בהר הבית יכל להצטבר מעט אשפה אבל לא סביר שכמות עצומה כזו שיכלה להעלים לגמרי את פסגת ההר ואת מקום המקדש.




ב +ג אם יש קושיות מהשערות שהרדב"ז כותב שמשער אז הוא חלילה עד שקר הרדב"ז כותב שאין ספק על אבן שתייה ואין צורך לראיות אחרים דהיינו כי יש מסורת ברורה, בניגוד למפקפקים שמקרוב באו
- עובדה זו מופיעה עוד פעמיים בשו"ת הרדב"ז
שאר דבריו כותב שמשער ומסביר למה הוא משער כך

2 הערות היסטוריות
1. מסוף תשובתו משמע שכתב אותה הרדב"ז עוד בשבתו בירושלים
שכותב שם שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי.
זאת אומרת לפני הגיעו לגיל 74 שאז עבר לצפת.
2. בתשובה זו מתבאר שבזמנו של הרדב"ז התאפשר ליהודים להיכנס דרך הפתחים לראות, וכן להיכנס מעל עליות להר הבית ולזה הוא קבע כללים ובסוף מסכם שכל האופציות האפשריות בזמנו ליהודים מותרות. (יותר מזה לא התאפשר כפי שמובן מתשובה זו וכך גם מקונן על כך בביאור הרדב"ז סוף הל' מעשה הקרבנות, ובשו"ת חת"ס יו"ד ב' רל"ו משמע שבזמנו כבר לא נתנו להתקרב להר הבית) – איסור זה ידוע גם ממקורות חיצוניים.

ואגב אביא את הנלענ"ד בביאור דברי הרדב"ז
שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרצא
בתשובה זו כוונת דברי הרדב"ז לתחום את המקום בו יש חשש למחנה שכינה האסור לכניסה לטמא מת וזאת ע"י שתי עקרונות.
1. מידות הר הבית מחוץ למחנה שכינה שרובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי מן הצפון ורביעי מן המערב וזאת על פי כי ניתן לקבוע שהר הבית מדרום וממזרח סגור בתוך הכתלים שבימינו. (ממזרח כבר מתקרבים להר הזיתים ושם שערי רחמים ומדרום מתקרבים לעמק יהושפט ואבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון)
2. מרחק מכיפת הסלע וזאת על פי עיקרון שצדדי ההיכל כלואים בתוך מבנה כיפת הסלע, אלא שמסתפק האם בצדדים החלק הרחב של צידי ההיכל כלוא שם או רק החלק הצר (כותב שברור שאבן השתיה הא הצכרא ולאחר שמביא דיון בכך שכיום הסלע גבוה יותר מהכתוב במשנה ומישב זאת הוא מסכם שוב שמכל מקום אין שום ספק והדבר ברור ששם אבן שתייה.
ולא מביא לכך ראייה והדבר בעיניו דבר ידוע שאין בו כל חידוש ותמה על מקצת חכמים שנמנעים ממקום שרחוק לכיוון מערב הרבה יותר מי"א אמה מכיפת הסלע.

על פי עיקרון 1 הוא מבסס תיחום בצד המזרחי והדרומי
ממזרח- היות ושטח הר הבית במזרח גדול מאשר במערב יש מכיוון מזרח יותר ממחצה של שי"ג אמה >(500-187)/2
מדרום- היות ושטח הר הבית בדרום גדול מאשר בצפון יש מכיוון דרום לפחות קפ"ג אמה >(500-135)/2
לפי עיקרון 2 הוא מבסס תיחום גם לצד המערבי והצפוני
ההיכל תחום בתוך מבנה כיפת הסלע, ולכן במרחק X מכיפת הסלע שזהה למרחק המקסימלי שבין קצה ההיכל לקצה העזרה בכל צד בהתאם הוא כבר בוודאות מחוץ לתחום מחנה שכינה
דהיינו ממערב מקצה ההיכל במערב עד לקצה העזרה במערב המרחק הוא 11 אמות +עובי הכותל.
וקצוות צפון ודרום ההיכל עד קצוות צפון ודרום העזרה, שם הגבול המקסימלי הוא 32.5 אמות + עובי הכתלים,. ואפרט רוחב העזרה מצפון לדרום 135 אמה ההיכל באמצע העזרה צר מאחוריו ורחב מלפניו – פירושו שממערב ההיכל שם רוחב ההיכל 70 אמה ולכן המרחק מקצה ההיכל לקצה העזרה הוא 32.5 אמות (135-70)/2=32.5 וממזרח ההיכל שם ישנו גם את האולם ולכן רחבו 100 אמה ואז המרחק מקצה האולם לקצה העזרה, הוא רק 17.5 אמה , (135-100)/2=17.5, ולחומרה לקח הרדב"ז את המרחק המקסימלי מההיכל שהוא 32.5 אמה ולזה יש להוסיף את מקסימום עובי הכתלים ,סה"כ הרדב"ז כותב 40 אמות (יתכן 5 אמות עובי כותל ההיכל החיצוני (כותל המסיבה מהדרום וכותל בית הורדת המים מהצפון) +2.5 עובי כותל העזרה כדברי השלטי גיבורים ע"פ מלכים שיש ספק האם וכמה מעובי כתלי ההיכל תחום בכיפת הסלע) או שהחישוב באמת קצת פחות (37.5 /38.5) ועיגל למעלה כרבי יוחנן במס' סוכה ז' שלחומרא לא דק.

לענ"ד הכוונה ברדב"ז כפי שהתפרש לעין ולהלן הצעת תיקון כדלהלן,
1. יש שם בהכרח טעות דפוס בין צפון לדרום, שהרי כבר בתחילה כותב שהעליות מצפון רק מה שמחוץ לאורך קפ"ז של העזרה הם ללא חשש, ואח"כ כותב זאת ההיפך שמצפון אין חשש ורק מדרום אז אם כן יש לתקן אחד מהם, ולפי המבואר יש לתקן בסוף שהעליות מדרום אינם צריכים אומד
(טעות מסוג זה שייכת ע"פ הג' הגר"א גיטין ז' ע"ב אף בגמ' שנוסחה מוחזק בכל ישראל)
במקום אחד בין עזרה להר הבית (בעבר היה נפוץ הכינוי עזרה לשטח הר הבית שהוא חצר הר הבית החיצונה- כך שאפשר בדוחק גם בלי תיקון) בדבריו על כותל הדרומי פשוט מדבריו שכוונתו לכותל הר הבית הדרומי ולא לכותל העזרה הדרומי.
שהרי הסימן שמביא שהוא סוף ההר ומשם כבר מתחיל עמק יהושפט הוא סימן שמתאים אך ורק כסימן לקצה הר הבית. וכן שהרי בדבריו כתוב שהכותל הדרומי מגיע מכותל מזרחי של הר הבית ו ובתוך דבריו שהכותל עד הקיר המערבי של הר הבית על כל אורך הר הבית והרי כותל העזרה לא חצה את הר הבית לשניים אלא רק הקיף את העזרה או גם את עזרת נשים ולא היה באורך 500 אמה. וכותב שהאבני היסוד שם גדולים מורה שהוא קדום וכותב שזה ניכר בפרט בקרן דרומית זאת אומרת שאין כוונתו שבדורות מאוחרים הוסיפו על כותל העזרה לכיוון מזרח,
2. לגבי המרחק המחושב מדבריו מכותל הדרומי של הר הבית היינו מדרום לכיוון צפון קפ"ג אמה כמבואר לעיל ע"פ הכלל של הר הבית רובו בדרום ומסתבר שהמעתיק טעה וכתב קל"ה כי לא הבין מהו קפ"ג, בפרט שפירש בדבריו שכותל הדרום הוא כותל העזרה.
3. הוספת המילה רוב לפני שי"ג וכן כתב הרב שילת- שוב ע"פ הכלל של הר הבית רובו בדרום


ד. הכפתור ופרח בהכרח לא פירש שמקום המקדש בדרום שלא כפי המקובל וניתן להראות זאת מ3 מקומות לפחות 1. שכתב שהר הבית רובו בדרום כפי פירוש הרמב"ם ושאר הראשונים ולא כפי שרצית לפרש בדברי הר"ש והרא"ש 2. שבא עם הר"י מפאריז להקריב קרבנות ולזה צריך לדעת את מקום המקדש ,3. שלא מציין שמקום המקדש בניגוד למקובל אינו בכיפת הסלע, רק דברים ברורים וידועים לכל לא ציין.
ה. בראשונים מבואר שהחיל היה מכל הצדדים רק עשר אמות ולא מצינו חולק וכך משמע גם בר"ש (ובחולין ב ע"ב כתבו הראשונים והתוס' שמהצדדים טמא מת יכול להיכנס עד סמוך מאוד לעזרה וזהו שטמא מת עומד ושוחט בעזרה וברשב"א בסכין ארוכה קצת), וכן ברא"ש בתחילת מסכת תמיד שטמא מת אסור רק בחיל ולכן יכל מהצדדים להתקרב לעזרה



1. כל הדיוק מדברי הכפתור ופרח (אליבא דהמשמע בהו"א בגמרא ששער שושן ממול פתח העזרה). מתחילתו שגוי כשליש הכותל זה די קרוב למקום השער המזרח ,שאמור להיות כ- 42 אחוז מהכותל (בערך שתי חמישיות) מרחק קרוב בפרט לאמדן בראייה, (ועוד שלענ"ד הכפו"פ כמו שהיה נהוג לא נהג להשתמש בשברים קטנים ושתי חמישיות בהחלט קרוב לשליש) וזה גם תואם את העובדה שהכפו"פ כותב סימן נוסף ששער שושן נמצא במרחק של מטחווי קשת משער הרחמים, והמרחק של מטחווי קשת נמצא לגבי מערת המכפלה קטן מאוד ובפרט אם כונתו לשליש מחומת העיר שהמשיכה את חומת הר הבית עד לאחר שער האריות.
2. ברבינו שמעיה במסכת מידות פ"ב מ"ד מבואר שהשער שמול ההיכל הכוונה רק לשער החיל שהיה מכוון כנגד שער פתח ההיכל , כותב שמה שנאמר ששכותל המזרח נבנה נמוך הכוונה לכותל החיל המזרחי שנבנה נמוך כדי שבעת שחיטת פרה אדומה יהיה ניתן לראות את ההיכל וממילא הגמ' ביומא דף טז ע"א על הפתח שיוצא שהיה מכוון מול ההיכל מדובר על הפתח בכותל החיל. ובזה מיושב קושיית השפת אמת שם שמקשה שאם מדובר בגמ' על שער שושן הרי גובה תחילת הר הבית אמור להיות נמוך מגובה החיל ולא מובן שם למה אם ההיכל גבוה רק19.5 אמה יכול לראות דרך הפתח בכותל המזרח. וז"ל השפ"א "דבכ"מ משמע דהר הבית הי' משופע דמה"ט אין הר הבית מתכבד." ובאמת כל הגבהים המתוארים במשנה הוא רק מהחיל ופנימה, וא"כ לשיטת הר"ש אפילו בהו"א בשל הגמ' ביומא לא מצינו ששער שושן ממול קוה"ק בציר צפון דרום, שהרי מדובר שם על כותל החיל ולא על כותל הר הבית.
3. הכפתור ופרח כותב שהעזרה קרובה יותר לצפון הר הבית המקודש, וכן שערי הרחמים בהר הבית נבנו ע"י שלמה המלך לכניסת חתנים ואבלים להר הבית והיינו שנמצאים בתוך הר הבית המקודש, משילוב זה עולה שאם שער שושן נמצא מול אמצע המקדש, בהכרח הוא קרוב יותר לשערי הרחמים מאשר לקצה הדרומי של של הכותל המזרחי, (אפילו אם שערי הרחמים נמצאים ממש בקצה הצפוני של הר הבית המקודש).
ואם הכוונה ששער שושן נמצא בדיוק בשליש מדרום של הכותל המזרחי יצא ההיפך ששער שושן יצא הרבה יותר קרוב לקצה הכותל המזרח מדרום מאשר לקצה שער הרחמים מצפון (כ-153 מטר לעומת כ-225 מטר), פער בלתי אפשרי לפי הכפו"פ.
4. בנוסף היות והכפתור ופרח מבאר שהעזרה קרובה יותר לצפון מאשר לדרום צריך שיהיה יותר מ250 אמה עד שער שושן שמנוגד לנסיון של הר' סילבצקי למקם את שער שושן בתפר הדרומי, שנמצא כ- 32 מטרים מהקצה הדרומי,
5. לפי הסעיף הקודם יותר מ250 אמה לפי פרשנות הר' סילבצקי פירושו ששער שושן הוא יותר מ140 מטר צפונה לגבול הדרומי של הר הבית המקודש, והיות והכותל המזרחי אינו נוטה לפי רוחות השמים אלא נוטה בזווית מעט אז הפרה האדומה שהיתה נשחטת בזווית שמאפשר צפייה לקודש הקדשים ז"א בכיוון המבנה של המקדש שהוא לפי רוחות השמים, ואם כן גם לדעה לעיל שהובאה שממקמת את שער שושן על ציר היינו ממול לפי רוחות השמים כך שגם אם נמקם בדיוק בשליש עדיין זה יוצא שמרכז קוה"ק קרוב לגבול הרמה מדרום, וא"כ אין בעייה בעליה להר הבית שהנתיב נמצא מספיק רחוק מדרום.
6. הכפתור ופרח מביא שמקובל מקום שחיטת פרה האדומה והוא צפוני כמטחווי קשת לקבר חולדה ושפל ממנו והרי מקום שחיטת פרה אדומה הוא כנגד המקדש גם בגובה וגם ממול המקדש בנקודה מקבילה על הציר צפון שהרי המקדש בנוי לפי רוחות השמים וכמבואר לעיל. ואם כן ישנה סתירה שהמקדש בקצה הכי הצפוני של הר הבית אלא אם נאמר שהיה שם טעות שכיחה בין דרום לצפון ואכן מעט מדרום לו יש מקום תיפלה נוצרי דומיני פלויט שם יש גם סלע חלול תחתיו וממוקם בדיוק ברוחב בזווית ובגובה המתאים מול אבן השתייה בכיפת הסלע.
7. זה מגוחך לטעון שהר"י מפריז יכל להקריב על פי שער שושן, שער שושן מקסימום יכול להצביע על מיקום המקדש בציר צפון דרום ולא בציר מזרח מערב.
8. אם שער שושן היה ממוקם במקום אחר היו מעירים בראשונים מכיפת הסלע, שקשה לפי הדעות ששער שושן מממוקם מול קודש הקדשים.
9. הכפתור ופרח כותב פרק על המקדש ומביא על עניין המקדש את הסיפור ששמע מרבי ברוך בירושלים שהר"י מפריז רצה להקריב קרבנות בזמן הזה, אם לא ידוע איפה המקדש ההערה הייתה עולה מאליה שלא ניתן להקריב מחוץ למקום המקדש.
10. אמנם הקשו על הר"י מפאריז גם משקלים ובגדי כהונה (ומוכח מדברי האחרונים שהיה ברור להם שמבחינה הלכתית לא הייתה כל מניעה להר"י מפאריז להקריב בפועל ) הובאה הקו' בשו"ת חת"ס יו"ד ב' רל"ו במכתבו לגרע"א שם הביא גם את הקושיא מבגדי כהונה וז"ל "וביעב"ץ ח"א סי' פ"ט הביא ממנו בקיצור וכתב עליו שיש לשאול גם על שקלי ציבור ואולי קרבן פסח רצה להקריב דבא בטומאה בציבור ולא בעי שקלים והנה מבגדי כהונה לא שאלו כי פשוט הוא שאין כה"ג מעכב ונוכל להקריב בלעדו" (הקושיא רק מתכלת כן מארגמן ותולעת שני שאגב היו שארגמן כשר גם מ-לכא ותולעת שני הוא הכרמיז) שסבר שאבנט לבן כשר לכהן הדיוט שהרי ביומא יב ר"א בר"ש סובר שאבניטו של כהן הדיוט תמיד מלבן וגם רבי דוסא מכשיר בגדי לבן והיינו מחלוקת רבי מחבריו שאין הלכה כרבי והיו שפירשו שגם לרבי דוסא אבנט כהן הדיוט עשוי מד מינים אלא שמכשיר באבנט לבן בדיעבד שדורש מייתור המילה ילבש שבגדי לבן של כה"ג ביו"כ כשרים לכהן הדיוט, ורבי דוסא לפי"ז היא דעה מכרעת (ואין להקשות מסתמא דגמ' בשבת כ"א שאבנט כהן עשוי מכלאים ומשמע שהכוונה שם לאבנט כהן הדיוט –היינו בגלל שלכתחילה האבנט גם של כהן הדיוט הוא מכלאיים), ובנציב בסוף מנחות מפרש דעתו שאפילו לרבי אבנט לבן כשר.
(בנוסף שאין צורך שהשקלים יהיו מכל עם ישראל ואפילולא מרובו, שהרי כבר באמצע בית ראשון גלו עשרת השבטים ולכאורה רובם לא הצטרפו למחצית השקל גם לפני שגלו בנוסף גם בקרבן תמיד אם הנודבים ידעו למסרו לציבור יפה יפה כדבעי כשר גם בלי שקלים.)
11. גם בתקופת הכפתור ופרח היה מפורסם שכיפת הסלע היא מקום המקדש ואם היה מקום לסתור את הידוע ומפורסם אז לכה"פ הכפתור ופרח שכותב רבות בעניינים אלו אפילו כשלא נוגע להלכה היה צריך להסביר זאת ובפרט שכן נוגע להלכה.
12. הכפתור ופרח כותב וז"ל "העזרה לא הייתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מן הדרום של הר הבית יותר מכל הרוחות, וקרובה למערבו יותר מכל הרוחות, ובינה ובין הצפון יותר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יותר ממה שבינה ובין הצפון. נמצא היותר קרוב המערב, אחריו הצפון, אחריו המזרח, אחריו הדרום. מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית" משמע קצת שמסתמך על כך שמיקום העזרה מתאים ליחסים אלו והיינו שמקום העזרה ידוע דהיינו שהסתמך על המסורת.


ו. 1. גם אם נפרש ברא"ש או בר"ש שהמקדש היה בדרום ההר אז מקסימום היה יוצא שלדעה זו ההרחבה בדרום הר הבית הייתה גדולה יותר מאשר לדעת הרמב"ם 2. אין כזו שיטה וזה בלתי אפשרי גיאומטרית למקם את מלבן (בית המקדש) בתוך ריבוע (הר הבית) ביחסים אלו, [size=50](ולא ניתן לפרש שלדעתם עם החיל היה ריבוע שכפי שהובא לעיל הראש והרש כתבו שגבול החיל מהצדדים היה סמוך לעזרה וטמא מת יכל לעמוד מחוץ לחיל מהצדדים ולשחוט בעזרה עד כדי כך שזה לא מילתא דלא שכיחא לגזור על טמא מת שלא יוכל לשחוט קרבן בעזרה כשהוא עצמו מחוץ לחיל)
ובאמת ברא"ש כתב מפורש על רוב בניין הלשכות שהיו ברובם בהר הבית כפי שביאר התוי"ט וממש לא על רוב המקדש וכפי שכתב התוספות יום טוב מסכת מידות פרק ב משנה א
יפה פי' בעל שלטי הגבורים שכתב שהוא על לשכות הרבה ובתים שהיו עשוים באמת ויושר למשמשי הבית נוסף על הלשכות שנאמרו במשנה כי אותן לא יספיקו ובפכ"ה מספרו עמד למנין וחשב ומנה אותן שלשים ואני אומר לסיוע לו שכן נמצא בבנינא דיחזקאל [מ' י"ז] (במספר) שלשים לשכות אל הרצפה (שבחצונה). ועוד נסתפק (בש"ל) [בט"ו] לשכות שמן הראוי [שיהיה] לשכה לכל אחד מט"ו הממונים שברפ"ה דשקלים כשירצו ללון בהר הבית. ואמר שעל תשמישי אלו הלשכות השלשים או מ"ה אמרו שרובן בדרום כו'. אבל שגגה יצאה מלפני השליט בפ"ב כשכתב שם שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח שהיה גלוי לשמים. והרי אין מזבח אלא בעזרה. אבל בלאו הכי ודאי שאין הר הבית מכוסה שלא היה מסוכך אלא ע"ג האצטבאות [כאותה ששנינו במשנה ה' פ"ק דפסחים] והן בצדדים סביב לא באמצע. וטעמא שהיה רובו מן הדרום יראה לפי ששם היתה כניסת כל אדם מהעיר שהיא בנגב ככתוב ביחזקאל. ולפיכך ראוי שתהיה רוב התשמיש במקום הראשון שבו נכנסים. שני לו מן המזרח. שכן מקיף דרך ימין [וברוך ה' שכיונתי רובו מן הדרום לראבי"ה דלקמן בד"ה לפנים וכו']:

וכן פירש בדברי הר"ש והרא"ש בספר עזרת כהנים.
והרא"ש את הפסוק כמבנה עיר מנגב שעיקר בניין הלשכות היה בדרום, ועל זה הקשה הרא"ש שכתוב הר ציון ירכתי צפון קריית מלך רב משמע שעיקר הבניין היה בצפון ההר, ועל זה עונה שקרית מלך רב זה שלא הולך על הלשכות ומצד שני אף שהמקדש עצמו היה עיקרו במערב הולך על שחיטת קדשי קדשים שבצפון.
3. גם לו יצוייר שהרא"ש היה אומר דבר כזה [שכאמור לא אמרו מעולם] וגם אם נניח שהיה מזה סתירה [שכמבואר אין] אז הרא"ש לא היה מתכחש למראה עינים וכפי שהרמב"ן בקבר רחל הודה לרש"י למרות שיכל לומר טוב יותר מהקרעכצן של הר' סילבצקי




האם יתכן לפרש בדעת הרא"ש והר"ש שהמקדש עצמו בדרום הר הבית,
כמבואר כבר הוכיחו שבלתי אפשרי גיאומטרית שהמקדש יהיה קרוב יותר לדרום הר הבית ואח"כ למזרח ואח"כ לצפון ואח"כ למערב, כי אז בהכרח שהרוחב מדרום לצפון המקדש גדול מהאורך ממזרח למערב, והיו שניסו ליישב שכוונת הרא"ש והר"ש לומר שהמקדש עם החיל קרוב יותר לדרום מאשר למזרח וכו' וזה אפשרי אם המקדש יחד עם החיל רחב יותר מדרום לצפון מאשר ארכו ממזרח למערב, דהיינו שנפרש שדברי המשנה שהחיל הוא עשר אמות הכוונה רק ממזרח דהיינו שגודל החיל מדרום לצפון גדול מאוד (מעל 207 אמות), אמנם כפי שיתבאר הדבר אף שאולי יתכן היה לפרש כך במשנה אבל זה בהחלט לא נכון לפי שיטת הר"ש והרא"ש עצמם.
אלא בהכרח יש לפרש את דעתם כפי שפירשו התיו"ט והעזרת כהנים שהכוונה ללשכות ולא למקדש עצמו וכפי פשטות לשון הרא"ש שרוב בניין הלשכות היה בדרום ולא רוב המקדש, שבפשטות לשונו כפי התויו"ט וכפי שהביא בתויו"ט מהכתוב ביחזקאל על הלשכות בהר הבית יותר משלושים לשכות לשכות כמו בית פאגי בית המדרש שבהר הבית חנויות ועוד שהיו בהר הבית (לשכות הלווים בשערי ההר) (הרבה לשכות לא יודעים איפה היו כמו לשכת עושי הפרוכת ולשכתו של כה"ג .


ההוכחה בדעת הרא"ש
1. הרא"ש בפירושו למסכת תמיד כה: ד"ה וישב כותב שטמא שלא יכול להיכנס לחיל יכול לשחוט עם סכין ארוכה כשעומד מחוץ לחיל.
וז"ל הרא"ש שם "ור"י זל תירץ שלא גזרו אלא על החיל ועזרת נשים הוא שער איתן המשמש כניסה ויציאה לעשות הרחקה לטמאים שלא יקרבו שמה אבל על כל שאר מחנה לויה לא גזרו". מוכח שלדעת הראש הטמא שאסור בכניסה לחיל יכול לעמוד מחוץ לחיל ולשחוט מהצדדים דהיינו שאין החיל גדול כל כך (ולא כפי הקושיא שכל הטמאים אסורים בכל מחנה לוויה שאפילו טבול יום אסור במחנה לוויה אלא שטבו"י אסור בעזר"נ ושאר הטמאים כטמא מת אסורים בחיל וכאן מדובר גם בטמא מת)
2. תוספות מסכת חולין דף ב עמוד ב הקשה רבינו אפרים איך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך מהר הבית עד עזרת ישראל דהאי טמא מוקמינן לה בסמוך אף בטמא מת ותנן בפ"ק דכלים (מ"ח) החיל מקודש מהר הבית שאין טמא מת ועובדי כוכבים נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם ואפילו למאן דמוקי לה בנטמא בשרץ והלא עזרת נשים ארוכה קל"ה אמה ואיך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך.
3. ולא מדובר לא בגמ' ולא ברא"ש על טבול יום שכתב הרא"ש להדיא שמדובר באחד שאסור בחיל שלא גזרו אלא על החיל ועזר"נ בנוסף כבר התוס' בקושייתו מדגיש שמדובר בגמ' על טמא מת ששוחט קדשים וז"ל "דהאי טמא מוקמינן לה בסמוך אף בטמא מת " (ובגמ' מדובר בטמא שיכול לטמא את הסכין), ואמנם הקשו בתוס' שם שכל הטמאים אמורים להיות אסורים בכל מחנה לוויה שהרי אפילו טבול יום אסור במחנה לוויה (וזה הקשר לטבול יום) אלא מפרש שמה שנאמר שטבו"י אסור במחנה לוויה היינו רק בעזר"נ ומותר בשאר הר הבית ושאר הטמאים כטמא מת אסורים בחיל ובעזר"נ ומותרים בשאר הר הבית שהסוגיא מדברת על טמא מת כמו שכתב רבינו אפרים בתוס')
4. לגבי הקושיא על דברי הראשונים שאם עומד רחוק איך ייגע בקרבן, לכאורה הכוונה שחששו שיכנס לעזרה ויגע, שאם הקרבן יצא לחוץ הוא יפסל ביוצא ואם הקרבן יישאר בפנים ושם הטמא ייגע בו א"כ הטמא נכנס לעזרה בטומאה בפרט למ"ד שביאה במקצת שמה ביאה,
וכבר הקשו בתוס' בחולין ב: למה לא גזרו שלא ישחוט טמא שמא יכנס לעזרה בטומאה ותירצו ב' תירוצים
א' שבאמת זה אותו החשש ואותה הגזירה, (ולפי תירוץ החשש הוא שיכנס ויטמא )
ב' שמשום חשש כניסה בטומאה אין לגזור שנחשב חשש רחוק. וצריך לפרש בתירוץ זה שמשום הדין שיכנס בטומאה אין לגזור בחשש כזה וחז"ל גזרו רק משום האיסור של טומאת הקרבן ולא משום האיסור של כניסה בטומאה ואולי כדפירש שם רש"י משום דין משמרת הקדשים. ג. עוד אפשר היה לבאר בתירוץ זה כמ"ד ביאה במקצת לאו שמיה ביאה שגזרו שמא יכניס את ידו לעזרה ויטמא את הקרבן ומשום האיסור דרבנן שלכניסה לחיל וכן ביאה במקצת לעזרה לא גזרו שהוא גזירה לגזירה, אמנם לכאורה לא יתכן שהרי אותה הסוגיא בזבחים לב: שם מובאת הברייתא שלא ישחוט בסכין ארוכה שמה יגע בבשר ודנה הגמ' שם שלסמוך על קרבן לא יכול לסמוך אם ביאה במקצת שמה ביאה ולביאור זה היה להם להוכיח מברייתא זו שלאו שמיה ביאה)
5. ועוד י"ל כדברי התוס' זבחים לב. לתירוץ ר"ת שבנטמא בעזרת נשים לא צריך לצאת ומדובר שעומד בשער ניקנור והקשו התוס' שהרי המשנה מדברת גם על טמא ששוחט קדשי קדשים ששחיטתם בצפון במרחק 22 אמות משער ניקנור, ואיך חששו שמא יגע כשהקרבן רחוק כ"כ. וכתבו שאמנם סכין ארוכה כזו שייך גם בקודשי קדשים אבל את הפרט שמא יגע שייך רק בקדשים קלים וכן נאמר גם לפי הנ"ל כפי שהביא ברא"ש שהפרט הזה שייך רק במחוסר כיפורים או בטבול יום. (וכמו שלר"ת צ"ל שמשאסרו בקדשים קלים אסרו גם קדשי קדשים כך לר"י משאסרו טבו"י אסרו גם טמא מת אמנם לדברי הט"ז ביו"ד א' א' באמת מותר לטמאים לשחוט קדשים לכתחילה בסכין ארוכה)




ההוכחות שדעת הר"ש שאורך החיל בצדדים הוא 10 אמות בלבד
1. בר"ש מידות פרק ב' משנה ג' ד"ה "החיל י' אמות- מדלא קתני גבוה כדקתני בסורג שמע מינה אורך ורוחב קא חשיב"
מה זה גם אורך וגם רוחב אלא שאחד על ציר הדרום צפון והשני על ציר המזרח מערב
(במידות האורך הוא ממזרח למערב והרוחב הוא מדרום לצפון)

2. המשך לשון הר"ש הנ"ל וז"ל ו"בגובה לא נתנו שיעור, דתנן לקמן(פ"ב משנה ד) כל הכתלים שהיו שם גבוהים חוץ מכותל מזרחי שבו הכהן השורף את הפרה מכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם ואם לא היה נמוך כותל מזרחי זה של החיל לא היה מצינו רואה מעל גבי פתח היכל כדמפרש ביומא". והיינו שלכתלים משאר הצדדים חוץ ממזרח אין שיעור לגובהם דהיינו שהר"ש הבין שתיאור החיל הכוונה לא רק ממזרח , ובפרט שהר"ש מפרש שגובה גובה חומת החיל מצד מזרח היא כ- 10 אמות אלא שלפי הר"ש לא יתכן לפרש את המשנה שאמרה שהחיל 10 אמות שהכוונה לגובה כי הרי משאר רוחות אין הגובה 10 אמות המשנה מתארת את החיל מכל הצדדים. וא"כ בהכרח שלפי פירושו שהכוונה לאורך ורוחב היינו מכל הרוחות שכאמור אם כל הכוונה רק לתאר את החיל ממזרח מה הראיה שלא הכוונה לגובה הרי שמה יש שיעור לגובה ובפרט ששם הגובה אמור להיות כעשר אמות. גובה החיל ממזרח מבואר בר"ש במשנה ד' הנ"ל "מן הכותל המזרחי - של החיל שהיה נמוך כעשר אמות לראות מעליו פתחו של היכל" - והיינו שגובה כותל החיל ממזרח היה נמוך רק כעשר אמות שהרי כתב שלגובה שאר הכתלים אין שיעור, וגם אם נניח שכוונתו שהיות ושנינו שכל הפתחים גובהם עשרים אמה כאן גובה הכותל נמוך מאותם פתחים בכעשר אמה עדיין הגובה הוא כ- 10 אמה .
13. אגב בר"ש הנ"ל מבואר שהכוונה שהכותל ממזרח היה נמוך כדי שבעת שחיטת פרה אדומה יהיה ניתן לראות את ההיכל הולך על כותל החיל וא"כ דברי הגמ ביומא ט"ז על גובה השער בכותל זה היינו על שער החיל והוא באמת מכוון כנגד שער פתח ההיכל, ובזה מיושבת קושיית השפת אמת שם – שקושיית הגמ' על גובה הפתח לא מובנת שהרי גובה תחילת הר הבית אמור להיות נמוך מגובה החיל "דבכ"מ משמע דהר הבית הי' משופע דמה"ט אין הר הבית מתכבד." ובאמת כל הגבהים המתוארים במשנה הוא רק מהחיל ופנימה, וא"כ לשיטת הר"ש אפילו בהו"א בשל הגמ' ביומא לא מצינו ששער שושן ממול קוה"ק בציר צפון דרום, שהרי מדובר שם על כותל החיל ולא על כותל הר הבית. אגב בר"ש מבואר שהכוונה שהכותל ממזרח היה נמוך הולך על החיל ובזה מיושב קושיית השפת אמת ביומא דף טז ע"א דבכ"מ משמע דהר הבית הי' משופע דמה"ט אין הר הבית מתכבד. ובאמת כל הגבהים המתוארים במשנה הוא רק מהחיל ופנימה, וא"כ חשיטת הר"ש אפילו בהו"א בשל הגמ' ביומא לא מצינו ששער שושן ממול קוה"ק בציר צפון דרום, שהרי מדובר שם על כותל החיל ולא על כותל הר הבית.
עוד בדברי הר"ש והרא"ש
1. לגבי כך שלא ניתן גיאומטרית לפרש שקרבת העזרה לכתלי הר הבית היא כך לדרום >מזרח>צפון>מערב, בגלל שמדובר במלבן בתוך ריבוע אם מבנה ההר היה מלבני למשל 247*175 אמות אז היה ניתן למקם את המקדש במרחק 10 אמות מדרום 20 אמות ממזרח 30 מצפון ו40 ממערב).
אמנם אם הכוונה לכמות הבניין בהר ולפרש את זה על המקדש אז אכן בלא"ה זה לא אפשרי. את הבעיה הגיאומטרית העתקתי מהחוברת הנפלאה 'המקום אשר בחר ה'' של הרב אברומוביץ' נדמה שהר' סילבצקי העתיק משם את הקושיות.
2. אם עיקר המקדש הוא במערב ולא בצפון א"א אפשר לפרש שירכתי צפון הולך על מיקום המקדש בתוך הר, שהיה צריך לכתוב ירכתי מערב,
אמנם לפי הרא"ש לא כתוב על מיקום העזרה בהר הבית אלא רק מפשטו המקרא שהיה בראש ההר, אם כי לכאורה גם לשיטתו רוב השטח הוא בדרום שהרי המשך המשנה היא מקום שהיה רוב מידתו שם היה רוב תשמישו, וכן כתב הר המוריה הל' ביה"ב ה' ו' על ביאור הר"ש ומביא את התויו"ט וכותב שלפי"ז הביאור קרוב להיות שווה לפירוש הרמב"ם.
וכן מוכח מדברי הברייתא בגמ' שלמ"ד שירושלים נתחלקה לשבטים אז הר הבית בחלקו של יהודה שכתוב שבחלק יהודה הר הבית והעזרות וגבולות מקום המזבח בבית שני מדרום וממזרח, ואילו בחלקו של בנימין שאר שטח מקום המזבח וכן ההיכל וקוה"ק. דהיינו נחלת יהודה הייתה ממזרח ומדרום (שבקצה מקום המזבח מצד דרום ומזרח החלה נחלת יהודה שכמבוא ביהושע היתה דרומית לנחלת בנימין ובדרום להר הבית אכן עיר דוד) ואילו לכיוון צפון ומערב היה חלק של בנימין, והרי כתוב בברייתא שהר הבית היה בחלק יהודה, ובהכרח שהמקדש היה הכי מרוחק מדרום וממזרח ולכן רוב הר הבית בחלקו של יהודה, אבל אם המקדש היה הכי מרוחק ממערב ואח"כ מצפון יצא שרוב הר הבית בחלק בנימין.
ברור שזה הבל לומר שהמ"ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים חולק איפה מקום המקדש בהר הבית.

ויתכן לבאר עוד בדברי הר"ש והרא"ש שלא היה ניחא להם לפרש שהכוונה למרחק העזרה מכותלי הר הבית אף שכך הוא כפי שהוכח לעיל מחלוקת הנחלות שרוב הר הבית ורוב העזרות היו בנחלת יהודה שאם כן היה למשנה לומר העזרה רחוקה מן הדרום וכו' ולכן ביארו שהכוונה ללשכות הבנוית בהר הבית ולאחר העיון בדברי יוספיוס פלביוס נראה שהלשכות היו בנויים בסטוים והכוונה שהסטוים הבנויים בהר הבית רובם מדרום שם היה הסטיו המלכותי שהיה הגדול והרחב ביותר והעיקרי ביותר כמתואר וגם שרידיו מרוחקים מהכותל הדרומי, והסטיו המערב שלפי דברי הר"ש והרא"ש הוא הקטן ביותר הוא היחיד שעדיין קיים בימינו סטיו לפנים מסטיו והוא יחסית מאוד קטן.
וכבר מצינו שכתוב הר הבית והכוונה רק לאיזור הסטווים בתענית פ"ג שבימי שמעון בן שטח חוני ביקש על הגשמים ויצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים ובירושלמי שם "הדא אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מסטיו היה" וביאר התויו"ט ועוד שהכוונה שרק איזור הסטוים היה מקורה, וכך משמע לשון הירושלמי, וכן מפורש בספרי יוספוס פלביוס.
ויתכן עוד שה-500 אמה לא כוללים את הסטווים, שהם נכללים כחלק מעובי החומה או חלק מבית השער שהרי נכנסו בשערים ומשם שנמשכו עד לאחר הסטווים, ומהסטוים לשטח הר הבית היו דלתות.
ובפרט שקשה איך עלו ישראל לסטוים בהר הבית מפני הגשמים הרי אילו לבית כנסת אסור להיכנס מפני הגשמים, ועוד הרי בכלל ישראל היו בעלי קרי נידות ויולדות. ועוד שמצינו שהסטוים ובפרט המלכותי ניהלו בו עניני חולין ואף חלפני כספים היו שם, ואם הם כחלק מבית השער יתכן שכל הסטוים הם תחת האגוף, שלא קדשו תחת האגוף בהר הבית, וכתוב שזה כדי שטמאים יוכלו להיכנס מפני הגשמים, וכן כתבו שמשמע שהוא בכדי להניח את הנעליים שם ואם הכוונה- רק לעובי החומה תחת השער כיצד יכול להיות בכך שימוש לציבור גדול רק 3 שערים שמשו לכניסה ויציאה, ואם ה-500 אמה היו מחוץ לסטווים ואם רק מחוץ לסטווים היה קדוש ניחא וכן יתכן מעליהם מצד עובי החומה כמו שיהיה דין עובי הקירות בין הסטווים לשטח הר הבית הפתוח ה-500 אמה, ולפי"ז המשנה דיברה על הר הבית כפי שהיה לפני החורבן וברוח צפונית היתה חומה.
ואגב דברי יוספוס פלביוס יתבאר עניין החיל שכבר הקשו איך הספיק שטח 10 אמות לחיל למתואר במשנה
ורבינו שמעיה מבאר במידות א ג שכותל המזרחי היה שער המזרחי שבחומת עזרת הנשים וזהו שער שושן ובתחילת המשנה שם מבואר בדבריו שזו אותה החומה שהקיפה גם את עזרת ישראל לפנים מן החיל ובהמשך בפ"ב מ"ד מבאר שהכותל המזרחי נבנה נמוך הכוונה לכותל החיל המזרחי שנבנה נמוך כדי שבעת שחיטת פרה אדומה יהיה ניתן לראות את ההיכל וזהו שער שושן והגמ' ביומא דף טז ע"א על הפתח שיוצא שהיה מכוון מול ההיכל מדובר על הפתח בכותל החיל. ובגמ' מחושב הגבהים המתוארים במשנה מתחילת החיל וכאמור אם אין הכוונה לחומת הר הבית מיושבת קושיית השפת אמת ביומא שם שמקשה שאם מדובר בגמ' על שער שושן הרי גובה תחילת הר הבית אמור להיות נמוך מגובה החיל ולא מובן שם למה אם ההיכל גבוה רק19.5 אמה יכול לראות דרך הפתח בכותל המזרח. וז"ל השפ"א "דבכ"מ משמע דהר הבית הי' משופע דמה"ט אין הר הבית מתכבד." ובאמת כל הגבהים המתוארים במשנה הוא רק מהחיל ופנימה, וא"כ לשיטת הר"ש אפילו בהו"א בשל הגמ' ביומא לא מצינו ששער שושן ממול קוה"ק בציר צפון דרום, שהרי מדובר שם על כותל החיל ולא על כותל הר הבית.
עכ"פ יש כאן סתירה בדברי הר"ש שמצד אחד קורא לזה חומת החיל ומצד שני חומת עזרת הנשים שלפנים מן החיל. ועוד שהקשו איך הספיקו 10 אמות לכל רוחב הלשכות ובר"ש כפי שהתבאר לעיל מבואר ש-10 אמות החיל היה כך גם מצפון ודרום.
ועוד יש להקשות קושיא שלישית שלכאורה הרי שנינו במידות ב ג "לפנים ממנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום המעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם" ולהלן משנה ה' מבואר שמעזרת נשים יש חמש עשרה מעלות לעזרת ישראל" סה"כ 15+12=27 מעלות אפילו לעזרת ישראל והיות וכל המעלות חוץ משל אולם היו ברוחב חצי אמה אז 10 אמות לחיל לא יספיק שהגודל מהצדדים היה צריך להיות 13.5 אמות לפחות לעזרת ישראל ומשמע ש-10 אמות החיל היו במישור אחד ובהרבה מקומות מבואר שהחיל היה במישור העזרה כמו הלשכות שחציים בחיל ועוד.
והנה ביוספיוס פלביוס מבאר (מלחמות ספר ה פ"ה) מהצדדים עלו מדריגות ואז היה מישור של 10 אמות ושוב מדריגות. וכן מתאר שם שבכתלי העזרות היו אולמות שער כמו בסטווים שבכתלי הר הבית אלא שהיו קטנים מהם, ועוד יש לההעיר שבגמ' מבואר להדיא ש"ויאבל חיל וחומה" היינו שורא ובר שורא, וכיצד ניתן שאין קשר לחומה.
להדבר שמיישב את הכל הוא ש-10 אמות בכל צד היינו הרוחב המישורי שבכניסה מלבד המדרגות לעזרות ומיוסף בן מתתיהו יוצא שהיה בין המדרגות הראשונות לשניות וכן משמע שהיו חלק מעובי החומה
שבדברי יוספיוס מתבאר שהיה מבנה שהקיף את העזרות, ובה לשכות ולפי זה השערים היו מוארכים כמו בשערי דרום ההר שבתחילתו מדרגות ואח"כ מישור החיל, אח"כ מישור 10 אמות , וממזרח מתחילה עזרת הנשים ואילו מצפון ודרום לאחר המישור יש את המדרגות לעזרה שע"פ המשנה נמשכים 7.5 אמות כמו מעזר"נ לעזרת ישראל. ולפי"ז מהצדדים היה החיל כ-23.5 אמות, אמנם המדרגות היו רק כנגד השערים ולא לכל הרוחב ולכן מצדי השערים במזרח היה מקום הלשכות 16 אמות ,ובצדדים צפון ודרום היה מקום הלשכות-23.5 אמות, (כולל עובי הקירות משם לעזר"נ ולהה"ב אמנם הלשכות שבחיל היו גם בקומה מעל שהוא גובה העזרה ששם היו הלשכות שחצים בקודש וחצים בחיל כמתואר במשנה. ושם שוב היו כ- 23.5 אמות אלא שזה כולל המחיצות בינם להה"ב ולעזרה, (ועובי הקיר שבין עז"נ לעזרה וכן שבין חללי החיל למחנה שכינה דינו כלפנים)
לסיכום 10 אמות בכל צד היינו הרוחב המישורי שבכניסה מלבד המדרגות לעזרות ומיוסף בן מתתיהו יוצא שהיה בין המדרגות הראשונות לשניות וכן משמע שהיו חלק מעובי החומה
3. כאמור בכל אופן אין לזה קשר למקום המקדש בגלל תוספות הורדוס מדרום
4. אמנם ניתן היה לפרש בדוחק ברא"ש ובר"ש בשונה מפשטות דבריהם ולפרש שהחיל היה יותר מ-10 אמות רק מכיוון דרום (ובתמיד כוונת הרא"ש לחיל מצד צפון וכן בר"ש שהחיל מכל הרוחות 10 אמות מלבד דרום) וכדי לפתור את הבעיה הגיאומטרית החיל עם המקדש ארוך מדרום לצפון יותר מאשר ממזרח למערב דהיינו יותר מאשר 342 אמות (187+135+20=342) ולפי זה החיל מכל הרוחות היה 10 אמות ואילו רק מדרום היה יותר מ197 אמות מלבד שטח הר הבית מדרום , אפילו לביאור זה יוצא שהמקדש מתאים לכיפת הסלע ועכ"פ לא מדרום לרמה המוגבהת מקסימום זה היה יוצר ספק ספק ספיקא באיסור כניסה מדרבנן (ספק א. אם כפירוש דחוק זה בר"ש או כפירוש התיו"ט והעזרת כהנים בר"ש, ספק ב' האם רובו בדרום פירושו כהרמב"ם ושאר ראשונים או כפירוש זה ברא"ש והר"ש, ספק ג' אם גזירת החיל נוהגת בחורבן או כדברי הרדב"ז שלא נוהגת בחורבנה, וכל זה הוא בחשש דרבנן)
5. אפשרות נוספת ברא"ש


ז+ח המחקרים הטופוגרפים הם בהחלט ודאות מוחלטת, ראה הסבר מפורט ויפה עם ציורים בחוברת המקום אשר בחר ה' עמוד 51 והלאה
(ואגב כשמצאתי את החוברת נדמה שלפחות חלק מקושיות הר' סילבצקי על הרב קורן זה משם בסוף החוברת).
וכאמור עדיין לא נמצאה שיטת ראשונים לסתור את המסורת על מקום המקדש המוכחת טופוגרפית וגם אם היה אין בכך כלום.



לגבי ההוכחה היצוקה בסלע מהטופוגרפיה עי' בקונטרס הנפלא המקום אשר בחר ה'
ולכן רק אכתוב נקודה על קצה המזלג בלבד.
1.מעיון מעט רציני יותר עולה שהקונטרס הנ"ל ממשיך בהוכחות טופוגרפיות ומביא את ההוכחות הטופוגרפיות הנוספות כולל התייחסות לטיעונים שהעלה (כולל הוכחות מגובה ההיכל והעזרות גם לפי הטיעון שאבן שתיה הינה אבן מיטלטלת והמפה בעמ' 52 היא תחילת ההוכחות הטופוגרפיות ואף שהיא מספיקה כדי לעלות להר הבית
. ואגב חציבה של הסלע איננה חרישה חורשים אדמה ולא סלע (כבפאה פ"ב) ובשילוב כל ההוכחות נדרשת חציבה עצומה ובנוסף היות שלא יתכן שחצבו ועקרו את אבן שתיה א"כ נדרשת השתלת סלע דבר שלא אפשרי.
2. כאמור שם היה ניתן להוסיף על השטח הסגול שהרי יש פער בין הר הבית לחיל (לפי הרמב"ם לפחות עוד 12 אמות)
במשנה נאמר שקרקע ההיכל ואבן שתיה הוא המקום הכי גבוה לפחות מהחיל פנימה לכיוון אבן שתיה כך שבתוך שטח זה של ההיכל העזרה והחיל לא תתכן עלייה בסלע ההר למקום גבוה יותר וזה סותר מיקומים גם אם הם מתאימים למפה התחלתית זו .
4.אם נניח שהצעת הר' סילבצקי מתאימה למפה ההתחלתית בעמוד 52 , אז הוא יכול לעלות להר הבית שלפי"ז יש לפחות 30 מטר מרחק מאלאקצא לחיל (של 10 אמות).


ואגב גם כשיבנה המקדש לפי חלק מהאחרונים ע"כ שהוא יהיה בדיוק על סמך הוכחות כאלה הטופוגרפיה (וכן המסורת)
שהרי חבל מגדולי האחרונים אומרים שאפילו לברר דברים של מציאות אי אפשר על פי רוח הקודש והביאו ראיה מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור, והיה מהלך מעכו לכזיב, והיה רבי אילעאי מהלך אחריו. מצא גלוסקין בדרך, אמר לו: אילעאי, טול גלוסקין מן הדרך.... באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש. ושלשה דברים למדנו באותה שעה... שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים. וצ"ע מה הראיה שהולכים אחר רוב עוברי דרכים, אולי לא הולכים, אלא שרבן גמליאל כיון ברוח הקודש שגלוסקא זו נפלה מנכרי? ומוכח דאפילו לברר דבר שבמציאות אי אפשר ברוח הקודש.

וכן הביאו ראייה
מדאמרינן בזבחים דף ס"ב שלשה נביאים עלו עמהם מהגולה אחד העיד על המזבח ואחד העיד על מקום המזבח ואחד העיד שמקריבין אעפ"י שאין בית, דהרי אף דשלשה אלה מציאות, דגם מאי דמקריבין אף שאין בית, היינו דכך הלכה רווחת, והכי גמיר לה, מ"מ דייק הש"ס למנקט בכולהו לשון העיד, ולהורות נתן דאמטו להכי העד העיד בנו אהניא לן אסהדתיה, ואולם אי צופים אמרום בנבואה, הגם דהוי מציאות, לא בשמים היא, ולא צייתינן.

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » א' ינואר 28, 2018 2:22 pm

עוד [
אמנם לפי הר"ש והרא"ש אף שלא ביארו במשנה במידות ב' א' להדיא מהו מיקום העזרה בהר הבית עולה שגם הסכימו לדברי הרמב"ם שרוב השטח הפנוי בהר הבית הוא בדרום
1. כך מוכח מדברי הברייתא בגמ' שלמ"ד שירושלים נתחלקה לשבטים אז הר הבית בחלקו של יהודה שכתוב שבחלק יהודה הר הבית והעזרות וגבולות מקום המזבח בבית שני מדרום וממזרח, ואילו בחלקו של בנימין שאר שטח מקום המזבח וכן ההיכל וקוה"ק. דהיינו נחלת יהודה הייתה ממזרח ומדרום (שבקצה מקום המזבח מצד דרום ומזרח החלה נחלת יהודה שכמבוא ביהושע היתה דרומית לנחלת בנימין ובדרום להר הבית אכן עיר דוד) ואילו לכיוון צפון ומערב היה חלק של בנימין, והרי כתוב בברייתא שהר הבית היה בחלק יהודה, ובהכרח שהמקדש היה הכי מרוחק מדרום וממזרח ולכן רוב הר הבית בחלקו של יהודה, אבל אם המקדש היה הכי מרוחק ממערב ואח"כ מצפון יצא שרוב הר הבית בחלק בנימין.
ברור שזה הבל לומר שהמ"ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים חולק איפה מקום המקדש בהר הבית.
2. שהמשך המשנה היא מקום שהיה רוב מידתו שם היה רוב תשמישו, ולכאורה שהיות והם ביארו את המשנה שרוב לשכות הר הבית הם בדרום כדברי התויו"ט אם כן היכן שרוב תשמשו שם הוא רוב מידתו וכן כתב הר המוריה הל' ביה"ב ה' ו' על ביאור הר"ש שמביא את התויו"ט וכותב שלפי"ז הביאור קרוב להיות שווה לפירוש הרמב"ם.[/size]
3. אמנם לא היה ניחא להם לפרש שהכוונה במילים רובו בדרום שמרחק העזרה מכותלי הר הבית היה הכי גדול מדרום אף שכך הוכח לעיל מזה שרוב הר הבית ורוב העזרות היו בנחלת יהודה ע"ש שאם כן היה למשנה לומר העזרה רחוקה מן הדרום וכו' ולכן ביארו שהכוונה ללשכות הבנוית בהר הבית.

אמנם לאחר העיון בדברי יוספיוס פלביוס ניתן לבאר הסבר מרווח יותר בדברי הר"ש והרא"ש,שכך גם עולה מהמציאות בשטח , שיוספיוס פלביוס מבאר שהלשכות בהר הבית היו בנויים בסטוים שבכתלי ההר, ובדרום היה הסטיו המלכותי שהיה הגדול הרחב והעיקרי ביותר וגם שרידיו כיום מרוחקים מהכותל הדרומי (ראה ויקיפדיה), והסטיו המערבי שעדיין קיים בימינו סטיו לפנים מסטיו והוא יחסית מאוד קטן, ולפי דברי הר"ש והרא"ש שלשכות הר הבית היו ברובם בדרום ואח"כ במזרח וכו' ולפי דברי יוסיפון שהם הסטווים הדבר מתאים מאוד למציאות.
וכבר מצינו בלשון המשנה שכתוב הר הבית והכוונה רק לאיזור הסטווים בתענית פ"ג שבימי שמעון בן שטח חוני ביקש על הגשמים ויצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים ובירושלמי שם "הדא אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מסטיו היה" וביאר התויו"ט ועוד שהכוונה שרק איזור הסטוים היה מקורה, וכך משמע לשון הירושלמי, וכן מפורש בספרי יוספוס פלביוס שרק איזור הסטווים בלבד בהר הבית היה מקורה. ויתכן עוד שה-500 אמה לא כוללים את הסטווים, שהרי הסטוים היו צמודים לחומה ומשם לשטח הר הבית היו דלתות.
ואמנם קשה איך עלו ישראל לסטוים בהר הבית מפני הגשמים הרי אפילו לבית כנסת אסור להיכנס מפני הגשמים, ועוד הרי בכלל ישראל שבירושלים יש בעלי קרי נידות ויולדות ואיך יכלו להיכנס להר הבית. ועוד שמצינו בספרי ימיהם ובדברי יוספיוס פלביוס שהסטוים ובפרט הסטיו המלכותי ניהלו בו ענייני חולין ואף חלפני כספים היו שם,
או חלק מבית השער שהרי נכנסו בשערים ומשם שנמשכו עד לאחר הסטווים,
והנה מצינו שלא קדשו תחת האגוף בהר הבית, כדי שיוכלו להיכנס לשם מפני הגשמים ובטומאה, וכן כתבו שהוא בכדי להניח את הנעליים שם.
ולא נתפרש בחז"ל מהו האגוף- ואפשר שהסטווים על כל פנים הסטוויים הפנימיים הם מן האגוף ולפי רש"י האגוף היינו מקום נעילת שהדלתות נסגרות,ומשמע שלסטווים היו דלתות, נקראו אולמות שער שם היה את מקום הסנהדרין קטנה ליד השער וכן בית מדרש ולא משמע שהיו פרוצים.
ואם הכוונה- רק לעובי החומה רוחב 10 אמות כ5 מטר כיצד אפשר לעשות שימוש לכל הציבור לנעליים וכן לטמאים ובפרט שרק 3 שערים שמשו לכניסה ויציאה
ואם הסטווים עכ"פ הפנימיים הם כחלק מבית השער תחת האגוף שלא קדשו היינו כל הסטווים שכולם הם בתוך עובי בית השער שמפנימה להם נמצאים הדלתות להר הבית, ובפרט אם ה-500 אמה הם מחוץ לסטווים ובזה מתבאר השינוי בין הנראה לעינינו למידות הר הבית שהמשנה דיברה עליהם, שההרחבות היו לפנים מן הסטווים ולכן אין להם שום נפק"מ.גם אם נניח שעובי החומה כלפנים גם אם הוא לא בגובה העזרה, כמו שיש שדייקו מסתימת הרמב"ם והיינו בניגוד למסקנת דברי הגמ' , לכאורה הוא מצד
טפילות שהרי הגמ' מדייקת מזה לבית כנסת, ואם כן גם אם עיבו את החומה דינה כלפנים ושוב ליכא נפק"מ בהרחבה
.

עוד דבר מתבאר מדברי יוספוס פלביוס יתבאר עניין החיל שכבר הקשו איך הספיק שטח 10 אמות לחיל למתואר במשנה
ורבינו שמעיה מבאר במידות א ג שכותל המזרחי היה שער המזרחי שבחומת עזרת הנשים וזהו שער שושן ובתחילת המשנה שם מבואר בדבריו שזו אותה החומה שהקיפה גם את עזרת ישראל לפנים מן החיל ובהמשך בפ"ב מ"ד מבאר שהכותל המזרחי נבנה נמוך הכוונה לכותל החיל המזרחי שנבנה נמוך כדי שבעת שחיטת פרה אדומה יהיה ניתן לראות את ההיכל וזהו שער שושן והגמ' ביומא דף טז ע"א על הפתח שיוצא שהיה מכוון מול ההיכל מדובר על הפתח בכותל החיל. ובגמ' מחושב הגבהים המתוארים במשנה מתחילת החיל וכאמור אם אין הכוונה לחומת הר הבית מיושבת קושיית השפת אמת ביומא שם שמקשה שאם מדובר בגמ' על שער שושן הרי גובה תחילת הר הבית אמור להיות נמוך מגובה החיל ולא מובן שם למה אם ההיכל גבוה רק19.5 אמה יכול לראות דרך הפתח בכותל המזרח. וז"ל השפ"א "דבכ"מ משמע דהר הבית הי' משופע דמה"ט אין הר הבית מתכבד." ובאמת כל הגבהים המתוארים במשנה הוא רק מהחיל ופנימה, וא"כ לשיטת הר"ש אפילו בהו"א בשל הגמ' ביומא לא מצינו ששער שושן ממול קוה"ק בציר צפון דרום, שהרי מדובר שם על כותל החיל ולא על כותל הר הבית.
עכ"פ יש כאן סתירה בדברי הר"ש שמצד אחד קורא לזה חומת החיל ומצד שני חומת עזרת הנשים שלפנים מן החיל. ועוד שהקשו איך הספיקו 10 אמות לכל רוחב הלשכות ובר"ש כפי שהתבאר לעיל מבואר ש-10 אמות החיל היה כך גם מצפון ודרום.
ועוד יש להקשות קושיא שלישית שלכאורה הרי שנינו במידות ב ג "לפנים ממנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום המעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם" ולהלן משנה ה' מבואר שמעזרת נשים יש חמש עשרה מעלות לעזרת ישראל" סה"כ 15+12=27 מעלות אפילו לעזרת ישראל והיות וכל המעלות חוץ משל אולם היו ברוחב חצי אמה אז 10 אמות לחיל לא יספיק שהגודל מהצדדים היה צריך להיות 13.5 אמות לפחות לעזרת ישראל ומשמע ש-10 אמות החיל היו במישור אחד ובהרבה מקומות מבואר שהחיל היה במישור העזרה כמו הלשכות שחציים בחיל ועוד.
והנה ביוספיוס פלביוס מבאר (מלחמות ספר ה פ"ה) מהצדדים עלו מדריגות ואז היה מישור של 10 אמות ושוב מדריגות. וכן מתאר שם שבכתלי העזרות היו אולמות שער כמו בסטווים שבכתלי הר הבית אלא שהיו קטנים מהם, ועוד יש לההעיר שבגמ' מבואר להדיא ש"ויאבל חיל וחומה" היינו שורא ובר שורא, וכיצד ניתן שאין קשר לחומה.
להדבר שמיישב את הכל הוא ש-10 אמות בכל צד היינו הרוחב המישורי שבכניסה מלבד המדרגות לעזרות ומיוסף בן מתתיהו יוצא שהיה בין המדרגות הראשונות לשניות וכן משמע שהיו חלק מעובי החומה
שבדברי יוספיוס מתבאר שהיה מבנה שהקיף את העזרות, ובה לשכות ולפי זה השערים היו מוארכים כמו בשערי דרום ההר שבתחילתו מדרגות ואח"כ מישור החיל, אח"כ מישור 10 אמות , וממזרח מתחילה עזרת הנשים ואילו מצפון ודרום לאחר המישור יש את המדרגות לעזרה שע"פ המשנה נמשכים 7.5 אמות כמו מעזר"נ לעזרת ישראל. ולפי"ז מהצדדים היה החיל כ-23.5 אמות, אמנם המדרגות היו רק כנגד השערים ולא לכל הרוחב ולכן מצדי השערים במזרח היה מקום הלשכות 16 אמות ,ובצדדים צפון ודרום היה מקום הלשכות-23.5 אמות, (כולל עובי הקירות משם לעזר"נ ולהה"ב אמנם הלשכות שבחיל היו גם בקומה מעל שהוא גובה העזרה ששם היו הלשכות שחצים בקודש וחצים בחיל כמתואר במשנה. ושם שוב היו כ- 23.5 אמות אלא שזה כולל המחיצות בינם להה"ב ולעזרה, (ועובי הקיר שבין עז"נ לעזרה וכן שבין חללי החיל למחנה שכינה דינו כלפנים)
לסיכום 10 אמות בכל צד היינו הרוחב המישורי שבכניסה מלבד המדרגות לעזרות ומיוסף בן מתתיהו יוצא שהיה בין המדרגות הראשונות לשניות וכן משמע שהיו חלק מעובי החומה
ולפי הנ"ל לכאורה אפשר לבאר שכתוב שבמקומות שהיו שומרים גם כהנים וגם לווים מחד כתוב שהלוויים למטה והכהנים מלמעלה ומצד שני כתוב שהלווים מבחוץ והכהנים היו נועלים וישנים מבפנים שראשית יש כאן סתירה, ושנית הרי הכל היה בחוץ דהיינו בחיל שהרי בעזרה לא היו ששם אסור לשבת וכמבואר במשנה, ולפי הנ"ל הכוונה שהכהנים היו בקומה העליונה שבגובה העזרה ולכן היה לפנים מהשער שהרי היה בקומת העזרה, והלווים שהיו בקומה התחתונה היה מחוץ לשער
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב ד' ינואר 31, 2018 4:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד