פורום אוצר החכמה

נהר שלום כתב:הרב מאזוז נמנה על רבני השורה הראשונה בציבור החרדי, והוא גם חבר במועצת החכמים של תנועת ש"ס. היתרו והתייחסותו החיובית לעליה להר הבית מהווה פריצת דרך בחוג הרבני החרדי הבכיר

מקרב החרדים, כבר הקדים אותו ראב"ד העדה החרדית הגר"י פישר זצוק"ל, בספרו "אתר הר הבית", סי' קסג.

אב בבינה כתב:וגם השר משה מנטיפיר עלה להר הבית, ורבני ירושלים רצה לנדותו, ורק אחרי שהודה בבכיות שלא ידע על איסורו הסכימו שלא לנדותו

לא רק השר משה מנטיפיר עלה להר הבית, אלא גם הרמב"ם עלה להר הבית, כפי שסיפר על כך באיגרותיו. וגדולי הרבנים שרפו את ספריו, שזה יותר חמור ממה שקרה לשר משה מנטיפיר, ואף על פי כן, הדיון כאן איננו על מה שרצו רבני ירושלים לעשות לשר משה מנטיפיר (ולא עשו), אלא הדיון כאן הוא על ההלכה הפסוקה (רמב"ם, ש"ע, מ"ב וכדומה).[/quote]
עי' ביביע אומר חלק ה' סימן כ"ו סע"ק ח' ובמאור ישראל (דרושים) עמוד שנ"ט.

אלי כהן כתב:

נהר שלום כתב:הרב מאזוז נמנה על רבני השורה הראשונה בציבור החרדי, והוא גם חבר במועצת החכמים של תנועת ש"ס. היתרו והתייחסותו החיובית לעליה להר הבית מהווה פריצת דרך בחוג הרבני החרדי הבכיר

מקרב החרדים, כבר הקדים אותו ראב"ד העדה החרדית הגר"י פישר זצוק"ל, בספרו "אתר הר הבית", סי' קסג.

לרב הנזכר אין ספר כזה, ספריו נקראים "אבן ישראל". כנראה כונת למה שהבאתי מדבריו כאן.
הרב הנ"ל לא עלה מימיו ולא התיר לעלות, ורק עסק בדברי תורה ודן בדברי השואל שאין אנו יכולים ליטהר מטומאת זב דרבנן שגזרו על ע"ה. ועדיין ישנם שקולים נוספים שלא לעלות כדס"ל לרוב הרבנים.

מה שנכון נכון כתב:

אלי כהן כתב:

נהר שלום כתב:הרב מאזוז נמנה על רבני השורה הראשונה בציבור החרדי, והוא גם חבר במועצת החכמים של תנועת ש"ס. היתרו והתייחסותו החיובית לעליה להר הבית מהווה פריצת דרך בחוג הרבני החרדי הבכיר

מקרב החרדים, כבר הקדים אותו ראב"ד העדה החרדית הגר"י פישר זצוק"ל, בספרו "אתר הר הבית", סי' קסג.

לרב הנזכר אין ספר כזה, ספריו נקראים "אבן ישראל". כנראה כונת למה שהבאתי מדבריו כאן.
הרב הנ"ל לא עלה מימיו ולא התיר לעלות, ורק עסק בדברי תורה ודן בדברי השואל שאין אנו יכולים ליטהר מטומאת זב דרבנן שגזרו על ע"ה. ועדיין ישנם שקולים נוספים שלא לעלות כדס"ל לרוב הרבנים.

א. יישר כח, אכן התכוונתי לאבן ישראל.
ב. מזה שהגר"י פישר זצוק"ל לא עלה להר הבית - אין ראיה, שהרי: גם הגר"מ אליהו זצוק"ל, שקרא לבנות בית כנסת על הר הבית (עם הגבלות שונות), לא עלה להר הבית (שאליו עליית היהודים אינה נוחה בהיותה מוגבלת מאד ע"י המשטרה לביקור של דקות ספורות מה שיוצר תור ארוך והתפרעויות של ישמעאלים וכו').
ג. לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל אסר לעלות, אבל כן מצינו שאמר ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית.
ד. אכן יש שיקולים אחרים, שבהם משתמש כל מאן דס"ל לאסור, ושאגב - צויינו כבר בהודעתי הראשונה, אבל לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל העלה אותם, ואין שום סיבה לחשוב דס"ל לחוש לשיקולים אלו - כל עוד שלא העלה אותם, ובמיוחד אחרי שהתבטא ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית, דאילו היה הגר"י פישר חש לשיקולים האחרים, אז מסתמא לא היה מתנסח בלשון פסוקה כזו של "אין לחוש", אלא מסתמא היה מסייג את דבריו, כגון שהיה אומר על חששו של השואל: "אי מהא לא איריא", וכדומה; אבל לשון "אין לחוש" (אף שהיא מתייחסת רק לחששו של השואל) היא הרבה יותר פסוקה וחד-משמעית. הגע בעצמך: אילו מאן דהו היה טוען: "לענ"ד לא מהני לשחוט חזיר בסכין שנפלה בה איזושהי ריעותא קלה", אז האם היית מעלה בדעתך שהגר"י פישר זצוק"ל היה מגיב: "הואיל והריעותא קלה - אין לחוש לה"? אתמהה. לפיכך, מפשטות דברי הגר"י פישר זצוק"ל נראה יותר לומר שדעתו היתה קרובה - יותר אל דעתו של הגר"מ אליהו זצוק"ל (שאיתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי) - מאשר אל דעתו של הגר"י וייס זצוק"ל (שאף איתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי), וכל החושב אחרת, מוזמן להציג את ראיותיו, ומינאי ומיניה תסתיים שמעתתא.

התפרסם היום שיש מתירים גם לעלות לתוך המקדש עצמו מדין כיבוש ויש שעושים כן, ונראה מזה כמה מיגדר מילתא היה בזה שאסרו לעלות בכלל, וחששו שיתגלגל ההיתר ויתרחב בכל פעם.

יש מכתב ממרן בעל הק"י זי"ע ושם הוא מאריך לבאר מדוע אסור בזמן הזה להעלות להר הבית.

אוצר החכמה כתב:התפרסם היום שיש מתירים גם לעלות לתוך המקדש עצמו מדין כיבוש ויש שעושים כן, ונראה מזה כמה מיגדר מילתא היה בזה שאסרו לעלות בכלל, וחששו שיתגלגל ההיתר ויתרחב בכל פעם.

אינני מבין את טענתך: הרי - הן סיעת הפוסקים זצוק"ל ושליט"א שגזרו על כל הר הבית - והן סיעת הפוסקים זצוק"ל ושליט"א המתירים (אחרי ז"נ וטבילה כדין) את המקומות על הר הבית שהינם בוודאות מחוץ לחיל, מסכימים - הן שיש מקומות שאותם יש להתיר בזה"ז בוודאות הלכה למעשה (כגון הכותל המערבי) - והן שיש מקומות שאותם יש לאסור בזה"ז בוודאות הלכה למעשה (כגון מקום המקדש והחיל), ואם כן אלו שעליהם פורסם היום שהם מתירים אף את מקום המקדש, אינם שועים - לא לסיעת הפוסקים הראשונה שהתירה רק את הכותל וכדומה - ולא לסיעת הפוסקים השניה שהתירה רק את מה שמחוץ לחיל בוודאות, אלמא, אם אנחנו נתלה בקולרה של אחת משתי הסיעות את מעשי אלו שעליהם פורסם היום, אז נצטרך להטיל אותם גם בקולרה של הסיעה האחרת משתיהן.

לגופו של עניין, כל אחת משתי הסיעות הנ"ל תתנער מהניסיון להטיל בקולרה את מעשי אלו שעליהם פורסם היום, כי לכאו' ניתן לטעון, שהואיל ואלו שהתירו בימינו כניסה אל מקום המקדש עצמו (בניגוד למשנה מפורשת במסכת כלים ח א) - אינם פוסקים, אז אין לחוש להיתרם, ועל זה נאמר "הלעיטהו". ואמנם, במקור נאמר ביטוי זה רק על רשעים - ולא על שוגגים, ומיהו: אטו בגלל שיש מסורתיים המתירים בשיגגתם (היינו מחמת עם-ארצותם) להדליק גפרור שבת - בטענה שזו לא "עבודה", נגדור אנחנו לאסור בשבת את כל הדברים שבעולם? אלא (לכאו'), מה שמותר - מותר, ומה שאסור - אסור, ועמי הארץ - שאינם בקיאים בפרטי ההלכה ושלכן מתירים גם את האסור - אינם חלק מעולם ההלכה, ואין אנו נזקקים להם.

שאלה צדדית ----
האם העולים להר הבית יש בידם הלכות מסודרות בענין חפיפה לטבילה לטהרות [ושל זכרים]?

סגן אלוף כתב:שאלה צדדית ----
האם העולים להר הבית יש בידם הלכות מסודרות בענין חפיפה לטבילה לטהרות [ושל זכרים]?

למיטב ידיעתי, כן (יעויין בספר אל הר המור)

[בור וע"ה אני בנושא האשכול.] קבלתי במייל עכשיו.

שאלות ותשובות - הרב בן ציון מוצפי שליט"א בענין עליה להר הבית

אני חשבתי על זה בזמנו
שמבואר בהלכות נזקי שכנים שצריך להרחיק כותל מכותל לפחות 8 אמות
אז לפחות 8 אמות מאחורי הכותל המערבי ודאי אינו החיל
שודאי לא נבנה ביהמ"ק בצורה שיהרסו הכתלים

"הקריבהו נא לפחתך"

אתה רציני?

תשובה חדשה לאסור תמצא בשו"ת הראשון לציון ח"א סימן י"ג-ט"ו.

תשובת הגר"מ אליהו

נהר שלום כתב:תשובת הגר"מ אליהו

לא נאמר בדבריו שאסור לעלות לכל ההר וייתכן מאוד (וכך מסתבר) שכוונת מרן הגרמ"א רק למקומות האסורים (וכפי שכתב במאמרו בתחומין בזה)

אלי כהן כתב:מקרב החרדים, כבר הקדים אותו ראב"ד העדה החרדית הגר"י פישר זצוק"ל, בספרו "אתר הר הבית", סי' קסג.

נכתב כאן כי הרב ישראל יעקב פישר מתיר לעלות להר הבית. אך הדבר הוא שקר גמור (ומצא לו אחד מהעולים אילן גדול להתלות בו, וטען בשם הרב פישר דברים שלא היו ולא נבראו, ו"תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז"). הרב אסר בפירוש לעלות להר!!! אני עצמי שמעתי מפי אחיו (הגר"ש שליט"א) שכל הדברים שקר. ולגופו של ענין: הרב פישר בספרו אבן ישראל (בית הבחירה, פרק ו' הלכה ז') כתב בזה הלשון "ואסור ליכנס לשם לפי"מ דקיי"ל דהלכה כדעת הרמב"ם דקדושת המקדש לא בטלה"!!! וראה שם כל הקטע, שדעתו הוודאית היא שאסור לעלות להר!!! ולא מטעם ספק אלא מטעם וודאי!!!

וראה עוד:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=391794#p391794

לא הבנתי מה רצית בזה שהעלת את התשובה המפורסמת של הגרי"י שאין חשש זבין, הוא כותב שאין חשש זבין אבל עדיין לא מתיר כלום, וגם אם אין חשש זבין עדיין אסור לפי מה שכתב בהל' בית הבחירה שכשאין מחיצות הרי הכל לשכות הפתוחות לקדש ואסורות.
וחלילה מלתלות בוקי וסריקי בגברא רבא

1. מה לא הבנת השואל כותב שלא יעזור טבילה בגלל חשש זבים והגרי"י משיב לו שאין לחשוש לזבים, ומזה נראה ברור ששניהם סוברים - השואל והעונה, שבלי חשש זבים אפשר לעלות אחרי טבילה.
הוא כותב שאלת שלא יועיל טבילה. תשובה: כן יועיל טבילה.
2. לא נראה שחשש לחששות נוספים מדסתם ולא פירש.

אם במקום אחר כותב בפירוש שיש איסור כיוון שלכל הר הבית יש דין של גגין ועליות הפתוחים לקודש שדינם כקודש, ממילא נצטרך להבין שלמרות שכתב "אין לחוש לזה" ולא כתב "אי מהא לא איריא" למרות זאת וודאי שאסר וככה"נ לא דק בנוסח מטעמים שונים.
כמו"כ אם יש לנו עדות של אחיו מו"ר הגרש"פ שאמר לי בפרוש שאחיו אסר (וכן דעת בנו הובאה לעיל בפורום ) כמדומני שזה חזק יותר מדיוקים שונים.
וכי יש לך הסבר אחר לפרש את התשובה הנ"ל לאחר שהוא כותב מפורש

תורה בטהרה כתב:1. מה לא הבנת השואל כותב שלא יעזור טבילה בגלל חשש זבים והגרי"י משיב לו שאין לחשוש לזבים, ומזה נראה ברור ששניהם סוברים - השואל והעונה, שבלי חשש זבים אפשר לעלות אחרי טבילה.
הוא כותב שאלת שלא יועיל טבילה. תשובה: כן יועיל טבילה.
2. לא נראה שחשש לחששות נוספים מדסתם ולא פירש.

זה טענה לא מובנת. אתה צריך להוכיח שדן באופן מעשי. לדוגמה אם מישהו ישאל האם יש לסמוך על כהני חזקה לעניין הקרבת קרבנות בזמן הזה, והנשאל יענה שלדעתו חזקת הכהנים בזמן הזה תקיפה ואפשר לסמוך על כהני חזקה. האם יחשוב מישהו שזה ראייה שס"ל משהו על התכלת או על מקום המזבח או על התגרות בערבים? כך דרכה של תורה שאם השואל רק דן בדברי תורה ולא שואל שאלה מעשית דנים על הנושא הזה ולא על כל שאר העניינים שאפשר לדון בזה.

איש פלוני כתב:אם במקום אחר כותב בפירוש שיש איסור כיוון שלכל הר הבית יש דין של גגין ועליות הפתוחים לקודש שדינם כקודש, ממילא נצטרך להבין שלמרות שכתב "אין לחוש לזה" ולא כתב "אי מהא לא איריא" למרות זאת וודאי שאסר וככה"נ לא דק בנוסח מטעמים שונים.
כמו"כ אם יש לנו עדות של אחיו מו"ר הגרש"פ שאמר לי בפרוש שאחיו אסר (וכן דעת בנו הובאה לעיל בפורום ) כמדומני שזה חזק יותר מדיוקים שונים.
וכי יש לך הסבר אחר לפרש את התשובה הנ"ל לאחר שהוא כותב מפורש

אבן ישראל הלכות בית הבחירה ו%2C ז - הר הבית.jpg

הוא מדבר שם על החלקים של הר הבית שמותר לטמא מת להכנס לשם?
הוא מדבר על מישהו שטבל?
כדאי שפעם הבאה תעשה לכידה קצת יותר גדולה שלא נצטרך לנחש לבד מה הנושא שם.
עושה רושם של "ציטוטים חלקיים".
אם כי לגופו של עניין מסתמא הרב פישר סבר שהלכתית "יבש" מותר להכנס לשם, אך אין זה נכון בגלל תקנת הרבנים.

להבהרת הנושא ולמען הסר ספק, אאריך מעט ואסביר את דברי הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל:
הגרי"י (אבן ישראל, בית הבחירה, פרק ו' הלכה ז') מתייחס לתשובת ה'בית הרידב"ז' (סי' ל"ח) שמתיר להיכנס לשטח רחבת הכותל (שלשיטתו הוא חלק מהר הבית) מכיון שהניחו חול מעל החול שהיה בזמן ביהמ"ק והוי כגגין ועליות שלא נתקדשו אף לא בקדושת הר הבית.
הגרי"י חולק עליו בשתי דברים. ראשית, הוא מבין שהכותל המערבי הוא כותל הר הבית (וא"כ מותר להכנס לשטח הרחבה ודאי). ושנית, שהחול הוי כגגין ועליות הפתוחות לאויר העזרה שקדושים בקדושת העזרה (ומאריך שם שמספיק שיהיה פתוח לאויר העזרה ולא רק לקרקעה).
ומוסיף הגרי"י, שעל פי זה כיון שכל שטח הר הבית נחשב כגגין ועליות הפתוחין לעזרה, א"כ כל שטח הר הבית (וגם השטח שכשביהמ"ק קיים מותר לטמאי מת להכנס לשם) כיום שביהמ"ק חרב כל הר הבית כיון שהוא פתוח לעזרה נחשב כקדוש בקדושת העזרה ואסור לאף אחד להכנס לשם - גם למי שטבל מטומאת קרי (וקטע זה ציטטתי ממנו לעיל).
ואוסיף אני שבספר דרך הקודש הביא תשובת מהרי"ט דהקשה על הכפתור ופרח שסובר שבזמנינו אסור להיכנס בכל שטח ההר ונותר בצ"ע, ולפיי הגרי"י מובן.
ומי שיש לו דרך אחרת להסביר את דברי הגרי"י שיכתוב כאן וידונו ביה חו"ר אתרא הדין.
---
מצ"ב דברי בית הרידב"ז, דבריו המלאים של הגרי"י באבן ישראל, ודרך הקדש.

איש פלוני כתב:ומוסיף הגרי"י, שעל פי זה כיון שכל שטח הר הבית נחשב כגגין ועליות הפתוחין לעזרה, א"כ כל שטח הר הבית (וגם השטח שכשביהמ"ק קיים מותר לטמאי מת להכנס לשם) כיום שביהמ"ק חרב כל הר הבית כיון שהוא פתוח לעזרה נחשב כקדוש בקדושת העזרה ואסור לאף אחד להכנס לשם - גם למי שטבל מטומאת קרי (וקטע זה ציטטתי ממנו לעיל).

מבלי להכנס לאקטואליה, רק לבירור הסוגיא.

יש כאן שני נושאים.

א. החול והמבנים שהוסיפו בתוך שטח העזרה, האם נחשב כגגין ועליות שלא נתקדשו (פסחים פה:). על זה טוען הגריי"פ בדעת הרמב"ם, שאויר העזרה בעצמותו נתקדש, ובעצם גגין ועליות היו אמורים גם הם להיות קדושות, כיון שהם פתוחות לאויר העזרה, וכל מה דקיי"ל שלא נתקדשו, הוא משום שלא היה בדעתם לקדש אותם כשבנו אותם, אבל גגין ועליות שבנו אח"כ, הרי הם קדושים כיון שהם פתוחות לאויר העזרה.

ב. גגין ועליות הבנויות מחוץ לאויר העזרה (וביחס לעזרה נחשב שהן בנויות בחול), אלא שפתוחות לאויר העזרה, ובאנו לקדש אותם מדין 'בנויות בחול ופתוחות לקודש' (מעשר שני ג, ח; זבחים נו.), - בזה הרי מבואר להדיא בתוספתא (מע"ש ב, טו, הובא בר"ש במתני' שם) "בנויה בחול ופתוחה לקודש ולחול כולה חול". וכל גגין ועליות שקיימים על שטח הר הבית מחוץ לעזרה, הן פתוחות לקודש ולחול, ובזה גם הגריי"פ מודה שהן חול, ואינן קדושות בקדושת העזרה, אלא בקדושת הר הבית בלחוד (ראה בדבריו עמ' מט, ד"ה ונראה בטור הימני, ובעמ' צא ד"ה ולפי"מ).

וכל מה שכתב הגריי"פ שאסור להכנס בזמן הזה, היינו כל מקום כדינו - הר הבית כהלכתו, והעזרה כהלכתה. ולא בא אלא לאפוקי מההיתר של הרידב"ז ש'גגין ועליות לא נתקדשו'.