מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

על המתפרצים לעלות בהר ה' ומסיגים גבול שגבלו ראשונים
שלח
הודעות: 1543
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שלח » א' נובמבר 29, 2015 1:53 pm

מצאתי מאמר זה מאוד מעניין האם יש הערות?
קבצים מצורפים
הר הבית.pdf
(298.14 KiB) הורד 454 פעמים


לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' נובמבר 29, 2015 4:16 pm

מביאו הרב עדס שליט"א
קבצים מצורפים
מכתב מהסטייפלר זל.png
מכתב מהסטייפלר זל.png (1.33 MiB) נצפה 3584 פעמים

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » א' נובמבר 29, 2015 11:31 pm

בתשובות האוסרים מאריכים מאד לומר שעדיין יש איסור ליכנס למקום המקדש אף בזמנינו, אך לענין הכניסה להר הבית בלבד בטהרה אין להם כ"כ מה להגיד חוץ מלחוש לדעת יחידים או חששות רחוקות, או לומר שא"א לברר את הענין. אך אף א' מהם טוען שניסה לבדוק את המציאות של הדבר וגילה שזה מסובך מדי לברר.
יש את ספרו של ר' זלמן קורן בחצרות בית ה' שמברר באריכות את מקום המקדש וחלקיו ומביא הרבה מקורות לדבריו וכן מבדיקות ארכיאולוגיות. וכן יש מאמר של ר' יצחק שילת שמתאר הלכה למעשה להיכן ודאי מותר ליכנס וכו'.
ואף בדברי הארכיאולוגים יש כמה שיטות שונות היכן אבן השתיה, אבל יש מקומות שלכל השיטות ברור לגמרי שאינם מקום העזרה, וע"ז נשאר רק הצד של גזרה אטו שאר מקומות ואטו מי שאינם מקפידים בהלכה. ור' שילת מצא לכך פתרון שיהיה מקום בהר הבית סגור בלי אפשרות ליכנס לחלקים האחרים של הר הבית.

שלח
הודעות: 1543
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שלח » ב' נובמבר 30, 2015 7:25 pm

שמעתי שהרב זלמן קורן לא עולה להר הבית

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ב' נובמבר 30, 2015 11:25 pm

שלח כתב:שמעתי שהרב זלמן קורן לא עולה להר הבית

ואני שמעתי שעדיין סבור שמותר לעלות.
יתכן שאינו עולה מסיבות פרקטיות, כגון שלא לריב עם הערבים וכדומה.
ספרו חצרות בית ה' ניתן לקריאה כאן http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=225. מלבד כמה דפים שהוסיף אח"כ בעקבות חפירות שנעשו בהר הבית שלדבריו גילו בהם את קיר העזרה.
דברי ר' שילת "בניית בית כנסת בהר הבית בימינו" נמצאים כאן http://www.ybm.org.il/default.htm#/less ... 7&format=H.
דבריהם ברורים ואין שום סיבה לחזור בהם.

בברכה המשולשת
הודעות: 8603
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 01, 2015 7:55 am

כמדומני שהגרז"מ קורן הסביר מדוע הוא עצמו אינו עולה (ולא בגלל הישמעאלים ימש"ו) וייתכן שגם במאמרו המקיף על תשובת הרדב"ז שיצא לאור לאחרונה בכתב העת מעלים בקודש

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' דצמבר 01, 2015 11:59 am

בטעות מחקתי תגובה שכתבתי כאן, האם ניתן להיטהר בזמן הזה מטומאת קרי כאשר כולנו טמאי מתים, וכמדומני שהרב עדס בקישור לעיל לא עמד על כך, במידה ונתפוס כדברי הגר"ח מבריסק ז"ל וראה קישור, לכאו' יש בעיה להיכנס לכל ההר הבית, גם למחנה לויה.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=140
ועיין גם תשובות והנהגות שיש לו תשובה בעניין.

צונאמי
הודעות: 728
הצטרף: ב' נובמבר 18, 2013 12:08 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי צונאמי » ג' דצמבר 01, 2015 1:51 pm

לפי הרב מאזוז שצוטט כאן נראה שעקרונית אין בעיה לעלות להר הבית בזה"ז.

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ג' דצמבר 01, 2015 10:42 pm

לומד_בישיבה כתב:בטעות מחקתי תגובה שכתבתי כאן, האם ניתן להיטהר בזמן הזה מטומאת קרי כאשר כולנו טמאי מתים, וכמדומני שהרב עדס בקישור לעיל לא עמד על כך, במידה ונתפוס כדברי הגר"ח מבריסק ז"ל וראה קישור, לכאו' יש בעיה להיכנס לכל ההר הבית, גם למחנה לויה.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=140
ועיין גם תשובות והנהגות שיש לו תשובה בעניין.

וכתב ר"ח בברכות כו. -"וקי"ל כרבנן דמצטרכי טבילה בטומאה קלה, ואע"ג דטומאה חמורה השתא אינו עולה לטהרה אפ"ה מצוה קעביד. ש"מ דהאידנא אע"ג דאנן בארץ טמאה ואין לנו טהרה לגמרי צריכין אנו טבילה מכל טומאה דמצוה היא."
מבואר בדבריו שהבין שיש בזה טהרה חלקית מהטומאה קלה, ואף בזה אמרינן דטבילה בזמנה מצוה. ועי' בהערות לר"ח שבוגשל 247 שהאריך בענין והביא שכן דעתו במקומות אחרות, ואף הביא מר' צדוק דכיון שטבילה אף בזמנינו מהני לבעל קרי להכנס להר הבית לכן צריך לברך על הטבילה אם דרים בירושלים.
דהביאו מירו' שבועות מיירי בטובל טבילה המועיל אף לטומאה חמורה רק שלא נודע לו שנטמא בו, ונתחדש שצריך לדעת מהטומאה חמורה כדי להטהר ממנו וכדכתב פני משה שם. ואינו ענין ליודע מב' הטומאות ורוצה להטהר מטומאה הקלה כשיש בו דבר שחמור מהטומאה חמורה, שלא יועיל טבילתו.

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ד' דצמבר 02, 2015 10:15 am

בדברי לומד בישיבה, הנכון בזה דלכו"ע ניתן ליטהר מטומאה קלה, דאל"כ לא יוכלו נשים ליטהר מנדתן כשהן טמאות ממת. ודנחלקו ר' יהודה ורבנן הוא לענין תקנת עזרא או לענין טבילה בזמנה או לענין טבילה לרגל, אבל לא לענין עצם הטהרה דודאי מהני.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' דצמבר 03, 2015 10:46 am

עיין שערי ישר כל העניין, וגם הוא עוסק במה שטען הגר"ח והוא כותב שם ששמע כך בשם מרן הגר"ח סולוביצ'ק עיין שם. נדה אינה ניטהרת מטומאה, התורה ציוותה עליה לטבול וראה שם כל העניין.

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 03, 2015 10:17 pm

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהגרז"מ קורן הסביר מדוע הוא עצמו אינו עולה (ולא בגלל הישמעאלים ימש"ו) וייתכן שגם במאמרו המקיף על תשובת הרדב"ז שיצא לאור לאחרונה בכתב העת מעלים בקודש

מה הוא אומר שם, האם יש לזה לינק?

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 03, 2015 10:25 pm

לומד_בישיבה כתב:עיין שערי ישר כל העניין, וגם הוא עוסק במה שטען הגר"ח והוא כותב שם ששמע כך בשם מרן הגר"ח סולוביצ'ק עיין שם. נדה אינה ניטהרת מטומאה, התורה ציוותה עליה לטבול וראה שם כל העניין.

נא לציין מקום מדויק.
אצלי בחומש כתוב בויקרא פרק יח פסוק יט - וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ: ובדברי חז"ל ראשונים ואחרונים זה מוזכר כטומאה באלפי מקומות, וכשאינה נדה מכונה טהורה, וכשהיא טמאה נדה היא אב הטומאה וגם יש איסור בביאתה, וכשטובלת אינה אב הטומאה ואין איסור בביאתה, כך שאין דבריך מובנים כלל.

בברכה המשולשת
הודעות: 8603
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' דצמבר 03, 2015 10:55 pm

יבנה כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהגרז"מ קורן הסביר מדוע הוא עצמו אינו עולה (ולא בגלל הישמעאלים ימש"ו) וייתכן שגם במאמרו המקיף על תשובת הרדב"ז שיצא לאור לאחרונה בכתב העת מעלים בקודש

מה הוא אומר שם, האם יש לזה לינק?


זה מאמר של 150 עודים בערך המקיף היטב את כל הנושא של תשובת הרדב"ז.
לי אין לינק, אבל למיטב זכרוני היה לינק שהעלה הרב עדיאל ברויאר שליט"א

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' דצמבר 03, 2015 11:11 pm

יבנה כתב:
לומד_בישיבה כתב:עיין שערי ישר כל העניין, וגם הוא עוסק במה שטען הגר"ח והוא כותב שם ששמע כך בשם מרן הגר"ח סולוביצ'ק עיין שם. נדה אינה ניטהרת מטומאה, התורה ציוותה עליה לטבול וראה שם כל העניין.

נא לציין מקום מדויק.
אצלי בחומש כתוב בויקרא פרק יח פסוק יט - וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ: ובדברי חז"ל ראשונים ואחרונים זה מוזכר כטומאה באלפי מקומות, וכשאינה נדה מכונה טהורה, וכשהיא טמאה נדה היא אב הטומאה וגם יש איסור בביאתה, וכשטובלת אינה אב הטומאה ואין איסור בביאתה, כך שאין דבריך מובנים כלל.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 55&hilite=

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 03, 2015 11:24 pm

לומד_בישיבה כתב:
יבנה כתב:
לומד_בישיבה כתב:עיין שערי ישר כל העניין, וגם הוא עוסק במה שטען הגר"ח והוא כותב שם ששמע כך בשם מרן הגר"ח סולוביצ'ק עיין שם. נדה אינה ניטהרת מטומאה, התורה ציוותה עליה לטבול וראה שם כל העניין.

נא לציין מקום מדויק.
אצלי בחומש כתוב בויקרא פרק יח פסוק יט - וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ: ובדברי חז"ל ראשונים ואחרונים זה מוזכר כטומאה באלפי מקומות, וכשאינה נדה מכונה טהורה, וכשהיא טמאה נדה היא אב הטומאה וגם יש איסור בביאתה, וכשטובלת אינה אב הטומאה ואין איסור בביאתה, כך שאין דבריך מובנים כלל.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 55&hilite=

שם כתב טעמים שכתבתי לדחות דברי הש"ש לענין איסור נדה.
היכן מצאת שדן בדברי רח"ס?


יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ו' דצמבר 04, 2015 12:03 am

לומד_בישיבה כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20983&st=&pgnum=158&hilite=

בעמ' הקודם שם מבואר דמיירי רק באופן שאין שום חומר בטומאה קלה יותר מבחמורה, אבל כשיש בו חומר ודאי דמהני טבילה. וגם כאן מאחר שיש חומר בטומאה היוצאת מגופו שמונעתו ליכנס למקדש שפיר טובל ועולה מטומאה זו. ואף בנדה יש בה חומר לענין איסורה לבעלה.

יבנה
הודעות: 1446
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 10, 2015 3:06 pm

בברכה המשולשת כתב:
יבנה כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהגרז"מ קורן הסביר מדוע הוא עצמו אינו עולה (ולא בגלל הישמעאלים ימש"ו) וייתכן שגם במאמרו המקיף על תשובת הרדב"ז שיצא לאור לאחרונה בכתב העת מעלים בקודש

מה הוא אומר שם, האם יש לזה לינק?


זה מאמר של 150 עודים בערך המקיף היטב את כל הנושא של תשובת הרדב"ז.
לי אין לינק, אבל למיטב זכרוני היה לינק שהעלה הרב עדיאל ברויאר שליט"א

לא מצאתי את המאמר המדובר, אך בהכוונת עדיאל ברויאר הגעתי למאמר הזה http://www.elhamikdash.com/site/detail/ ... _id=636513, ובסופו כתב-
"ואף על פי כן, ולמרות הדברים הברורים בנושא, עמדתי הנחרצת היא שאין לזוז מקביעתם של חכמי הדור, שבנסיבות העניין אין לאפשר לציבור להיכנס להר הבית, וכפי שהדגשתי בהערה שכתבתי בהקדמה ("ריש מילין") שבראש ספרי. וגם כיום, כאשר רבים סוברים שנשתנו דברים ביחס לצורך בהדגשת הבעלות היהודית על הר הבית, עדיין במקומי אני עומד בהתנגדותי לכניסת הציבור למקום, וטעמי ונימוקי עמי (וכבר פרסמתי דברים על כך במקום אחר, ואין כוונתי לחזור כאן על הדברים).
לא אכחד כי היו לי לבטים בעניין זה של פירסום הגבולות של הר הבית והעזרות, ויכולתי לשער מראש כי יהיו פורצי גדר, שיסתמכו על הדברים האלה, לנהוג שלא כהלכה, ומכל מקום לא נמנעתי מפרסום הלכות אלו, וזאת ברוח הדברים המפורשים במדרש בראשית רבה: [10]"
ובספרו כאן http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-haz ... zrot02.pdf [בהערה שבעמ' הראשון] כותב "ובאשר לכניסה בטהרה לצורך תפילה למקום שטמא מת מותר בו, גם בזה אי אפשר להורות הלכה למעשה כל עוד אין בידינו כח למנוע מן הטמאים להיכנס פנימה מן המחיצה המותרת להם על פי דין, ועל כן למעשה אין להקל בנושא כלל."
הרי סובר שבתנאים של היום אף שמצד הדין מותר לעלות, אסור משום גזירה. אך אילו היו גודרים מקום בהר הבית וכדומה היה ניתן לעלות וכדברי ר' שילת.

סמל אישי של המשתמש
רוצה את כל היד
הודעות: 47
הצטרף: ג' יוני 09, 2015 11:11 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי רוצה את כל היד » א' דצמבר 13, 2015 3:07 pm

אעתיק כאן קטע חשוב, מקיף ויסודי, לדובב שפתי ישנים:

א. הרמב"ם (פ"ו מה' בית הבחירה הי"ד) כ' וז"ל: קדושה ראשונה שקידש שלמה את ביהמ"ק וירושלים קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, לפיכך מקריבין קרבנות ואף על פי שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה, אף על פי שהיא חריבה, ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים, אף על פי שאין שם חומות, שהקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעת"ל. ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיו"ב לא קדשה לעת"ל, לפי שקדושת ירושלים והמקדש מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, הרי הוא אומר: והשמותי את מקדשיכם, אמרו חכמים: אף על פי שהן שוממים בקדושתן הן עומדים. אבל חיוב שביעית ומעשרות בא"י אינו אלא מפני הכיבוש, וכיון שנלקחה הארץ מידם בטל הכבוש, ונפטרה מה"ת ממעשרות ושביעית, שהרי אינה מא"י וכו'. וכתב ע"ז הראב"ד בהשגות: אמר אברהם, סברת עצמו היא זו, ולא ידעתי מנין לו, ובמשנה (פ"א דמע"ש מ"ה) אם אין מקדש ירקבו. ובגמרא (ב"מ נג:) דנפול מחיצות, אלמא דלמ"ד לא קידשה לעת"ל אין חילוק בין המקדש וירושלים לשאר א"י. ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו ר' יוסי דאמר (יבמות פב:) קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר, לפי שיודע היה עזרא שירושלים והמקדש עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר בכבוד ה' לעולם. כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת, ע"כ. ומרן הכ"מ הראה מקור דברי רבינו, בגמ' שבועות (טז), דאמרינן, תנאי היא, דתנן א"ר אליעזר, שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל וקלעים לעזרות וכו'. א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית, אוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים וכו', לפי שקדושה ראשונה קדשה לעת"ל. לאו מכלל דר' אליעזר סבר לא קידשה לעת"ל? ודחי, דילמא לכ"ע קדשה לעת"ל, ומר מאי דשמיע ליה קאמר, ומר מאי דשמיע ליה קאמר, וכ"ת קלעים למה לי, לצניעותא בעלמא. נמצא שלפי המסקנא לכ"ע קדשה לעתיד לבא. ואף להס"ד ר"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע. ועוד דבזבחים (קז:) המעלה בחוץ בזה"ז, ר' יוחנן אמר חייב, ר"ל אמר פטור, ריו"ח מחייב משום דקדושה ראשונה קדשה לעת"ל וכו'. וידוע דהלכה כריו"ח נגד ר"ל. [וכ"פ רבינו פי"ט מה' מעשה הקרבנות הט"ו]. ומיהו קושית הראב"ד מדתנן אם אין מקדש ירקבו, ודאי דקשיא לפסק רבינו, ורבינו בעצמו פסק כן בפ"ז מה' מעשר שני. וצ"ע. ע"כ. והמגן אברהם (סי' תקסא סק"ב) תירץ קו' הראב"ד, לפמ"ש במכות (יט), ובתוס' שם, לעולם קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, ושאני אכילת בכור שהוקשה לדמו, (את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר, ובשרם יהיה לך,) לומר, דבעינן שיהיה המזבח קיים בשעת אכילת בשרו, ומקיש מעשר שני לבכור, (ואכלת לפני ה"א מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך), מה בכור אינו אלא בפני הבית, אף מע"ש אינו אלא בפני הבית. נמצא שגזה"כ הוא לגבי מע"ש, שכאשר אין מזבח אינו נאכל. וכ"כ הטור יו"ד (סי' שלא). לכן כשאין מקדש ירקבו. וכן תירץ המשנה למלך (פ"ו מה' בית הבחירה). והמהר"ם בן חביב בכפות תמרים (סוכה לד:) ד"ה של מע"ש. ובשו"ת שער אפרים (סי' עט). וכ"כ בס' דברי אמת (בקונטרסים ס"ס יוד דק"ב ע"ג). וכבר תירץ כן בשו"ת הרשב"ץ ח"ג (סי' רא). ע"ש.

ב. ובעיקר חילוקו של הרמב"ם בין קדושת א"י לקדושת ירושלים והמקדש, שכותב הראב"ד שסברת עצמו היא זו, ולא ידעתי מנ"ל, הנה לכאורה יש הוכחה לזה, ממה שהסכימה הגמרא בשבועות (טז) לומר דר' אליעזר נמי ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לעת"ל, והרי בחגיגה (ג:) אמר ר"א גופיה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, שקדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל. ועל כרחך לחלק, דבחגיגה מיירי בקדושת א"י בלבד, ובשבועות מיירי בקדושת המקדש, ומשום הכי אמרינן דקדשה לשעתה וקדשה לעת"ל. וכ"כ לחלק התוס' (בשבועות טז ובזבחים ס:). וכ"כ הרמב"ן בחי' לשבועות (טז) ע"ש. וכן י"ל אליבא דהרמב"ם. נוסף לזה מצינו ביבמות (טז) על מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, וא' מהם: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. אלמא דס"ל דלא קדשה לעת"ל (כדאמרינן בחגיגה ג: הנ"ל). ואילו בזבחים (סב) ג' נביאים עלו מן הגולה, (חגי זכריה ומלאכי, רש"י). אחד העיד על מדת המזבח, ואחד העיד על מקום המזבח, ואחד: שמקריבין אף על פי שאין בית, ומשמע דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי. ועל כרחך לחלק בין קדושת א"י לקדושת המקדש. וכמ"ש התוס' (זבחים סב). ע"ש. וכ"כ בס' טירת כסף (דף קיח ע"ד). ע"ש. וה"ט כמ"ש הרמב"ם דילפינן מדכתיב והשמותי את מקדשיכם, אף על פי ששוממין בקדושתן הן עומדין. ואף שבמתני' (מגילה כח) דרשו זאת לענין בתי כנסת שחרבו, היינו מן הריבוי, שהיל"ל מקדשכם, ואמר מקדשיכם בל' רבים, לרבות בהכ"נ. אבל עיקר הדרשא על ביהמ"ק עצמו, שלא יהיה טפל חמור מן העיקר. (וכ"כ בשו"ת משפט כהן סי' צו). ועוד ממה שסיים הכתוב אחר זה: ולא אריח בריח ניחוחכם, ומאחר שהן שוממין, מהיכן יהיה ריח ניחוח? הוי אומר שמקריבין אף על פי שאין שם בית, ולכן הזהיר שבכל זאת לא אריח בריח ניחוחכם. וכן כתב מהר"י חאגיז בעץ החיים. וכן משמע ממ"ש בס' האשכול בהל' בהכ"נ, אמתני' דמגילה: שנא' והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם. וכ"כ בשו"ת בנין ציון (סי' ב). וניחא בזה קושית הגאון מהרימ"ט בתשו' (סי' קכב), מדאמרינן בגיטין (מב) מאי עבדי שהיה כבר, וה"נ נימא מקדשכם שהיה כבר. ע"ש. ולפי האמור ניחא. וע' במוצל מאש דת (סי' מג). ע"ש. ושו"ר כן בשו"ת מהרש"א אלפנדארי (חאו"ח סי' טו דס"ט ע"ד). [והיינו כמו שהסביר הרמב"ם: שקדושת ירושלים והמקדש משום שכינה, ושכינה אינה בטלה לעולם]. ואין להקשות שהרי שנינו: לשם ו' דברים הזבח נזבח, ואחד מהם לשם ריח ניחוח, וכיון שנאמר ולא אריח בריח ניחוחכם, היאך מקריבין אף על פי שאין בית, כי באמת לא נתקיימו רוב הקללות וכמ"ש באיכה רבתי (פרשה ב' פסוק ע): והלכתי עמכם בחמת קרי, וכי עשה כן? אלא פשורי מפשר וכו'. ועוד בהדי כבשי דרחמנא למה לן, ועלינו רק לזבוח לשם ריח ניחוח. וכן תירץ בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א (סי' פח). וע"ע בשו"ת בנין ציון שם. ובהעמק דבר (ויקרא כו, לא). ע"ש.

ג. אלא שלכאורה יש להעיר מדברי המדרש (שמות רבה פ"ב): ומשה היה רועה, הה"ד וה' בהיכל קדשו. א"ר שמואל בר נחמני, עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שרוייה בתוכו, משחרב ביהמ"ק נסתלקה שכינה לשמים, שנא' ה' בשמים הכין כסאו. ר' אחא אמר לא זזה שכינה מתוך ההיכל וכו' אף על פי שהוא חרב הוא בקדושתו. אר"א לעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי. ע"ש. הרי שעיקר טעמו של הרמב"ם ששכינה אינה בטלה לעולם שנוי במחלוקת, ולדעת ר"ש בר נחמני נסתלקה שכינה לאחר החורבן. ולפי"ז בטלה קדושת המקדש, כד' הראב"ד. [וכ"כ המהרש"ם בתשו' ח"ד (סי' סו)]. ברם לקושטא דמילתא נראה שאין מזה ראיה להראב"ד, שאין כוונת רשב"נ שנסתלקה משם השכינה לצמיתות, אלא באופן זמני בלבד, וכמ"ש בסנהדרין (צו:) שא"ל עמון ומואב לנבוכדנצר שיבא ויחריב את ביהמ"ק, כי אין האיש בביתו, (זה הקדוש ברוך הוא, שנא' ה' איש מלחמה) כלומר שנסתלקה השכינה. ובפתיחתא דאיכה רבתי (סי' כד), בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא להחריב את ביהמ"ק, אמר: כל זמן שאני בתוכו אין עכו"ם נוגעים בו וכו', אסלק שכינתי ואעלה למכוני הראשון. הה"ד אלך אשובה אל מקומי וכו'. ובר"ה (לא) עשר מסעות נסעה שכינה, שנא' ויעל כבוד ה' מעל העיר וכו', ונאמר אלך אשובה אל מקומי וכו'. ובמדרש איכה רבתי: ויצא מבת ציון כל הדרה, זה הקדוש ברוך הוא, שנא' הוד והדר לפניו. (וכן בשעת חורבן בית שני נסתלקה שכינה וגרמו העונות שיוכלו ערל וטמא כטיטוס הרשע לחלל את קדושת ביהמ"ק (כמ"ש בגיטין נז:). והשיב אחור ימינו מפני אויב). ומכל מקום חזרה שכינה אל המקום המקודש, כמו שנאמר: זאת מנוחתי עדי עד. (ע' זבחים קיט). ובשעה שחזרה שכינה לבית השני פתחו אנשי כנסת הגדולה ואמרו: בא"י המחזיר שכינתו לציון. (כמ"ש הארחות חיים מהמדרש. הובא בב"י סי' קיב). ואף על פי שאמרו ביומא (כא:) חמשה דברים חסרו בבית שני, ארון כפורת וכרובים, אש שכינה ואורים ותומים. הנה מלבד שבירושלמי (פ"ב דתענית ה"א) איתא, ה' דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון, אש ארון ואורים ותומים שמן המשחה ורוח הקדש. והיינו דכתיב וארצה בו ואכבדה. ע"ש. (וכ"ה בשיר השירים רבה פ"ח). ולא נזכר שם שחסרה שכינה, עוד י"ל כי מדרגות מדרגות יש בהשראת השכינה, וכמ"ש כיו"ב ביבמות (מט:) כאן באספקלריא המאירה כאן באספקלריא שאינה מאירה. וכן מבואר בזהר הקדוש ח"א (דף כו ע"א): בבית ראשון איהי שכינתא עלאה, ובבית שני שכינתא תתאה. ע"ש. אבל לעולם ודאי שהיתה שכינה בדרגא מסויימת בבית שני, ורק באופן יחסי לגבי בית ראשון, אמרו שחסרה שכינה בבית שני. וזה ברור מאד. וע' בברכות (ז) תניא א"ר ישמעאל בן אלישע כ"ג, פ"א נכנסתי להקטיר קטרת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שיושב על כסא רם ונשא, א"ל, ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך וכו'. ונענע לי בראשו. ובירושלמי (פ"ה דיומא סוף ה"ב): ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק בכהונה גדולה, בשנה האחרונה אמר להם בשנה הזאת אני מת, אמרו לו מהיכן אתה יודע, אמר להן: כל שנה ושנה כשהייתי נכנס לבית קדש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, ובשנה הזאת נכנס עמי ולא יצא עמי. בעון קומי ר' אבהו, והכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו, וקי"ל אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם, אמר לון, אני אומר הקדוש ברוך הוא היה. ע"כ. (וכ"ה בת"י יומא לט:). ובסוכה (נג) שהיה הלל אומר בשמחת בית השואבה, אם אני כאן הכל כאן. ופרש"י שעל השכינה הוא אומר. ועל כרחך שגם בבית שני שרתה שכינה. (וכן משמע ביומא ט:) ורק באופן יחסי לגבי בית ראשון אמרו שחסרה שכינה. וכיוצא בו מצינו ביבמות (סג סע"ב) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל. והקשו התוס' (ב"ק פג) דהא בסנהדרין (לט) כל בי עשרה שכינתא שריא. ע"ש. ולפמש"כ ניחא, שהכוונה על דרגא גבוהה בשכינה. וכ"כ התוס' ערכין (ו) ד"ה כגון אמה דכליא עורב, פי' הערוך, שבמקדש ראשון היתה קדושתו רבה ושכינה שרויה בו, ולא היו עופות פורחין עליו, אבל בבית ב' שאין קדושתו כקדושת הבית הא' פחדו שמא יפרחו עופות על גג המקדש וישליכו שם דבר טמא, לכן עשו כליא עורב וכו'. ע"ש. וע"ע לרבינו בחיי פר' ויגש (פמ"ו פכ"ז) שג"כ כ' שישנם מדרגות רבות שונות לגבי השראת שכינה. וכ"כ הגר"ח בן עטר באור החיים פר' וזאת הברכה (בפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר). וע"ע בס' התניא ליקוטי אמרים (פרק נג), שבבית א' היתה השכינה בגילוי רב ועצום ביתר שאת ויתר עז מפני קדושת הארון והלוחות וכו', משא"כ בבית שני שלא היו בו הארון והלוחות לפיכך ארז"ל שלא שרתה בו שכינה, פי' מדרגת שכינה שבבית ראשון וכו'. עש"ב. וע"ע בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים ח"ב סי' ה). ע"ש. וידוע שחרדה רבה היתה תוקפת את הכהן הגדול בכניסתו אל הקדש ביוהכ"פ אף בבית השני, וכמ"ש בזוה"ק פר' אמור (דק"ב ע"א) שאם לא הי' ראוי מיד הי' מת, וכן מתבאר ביומא (יט:). ולכן היו זקני ישראל מזהירים אותו: ראה לאן אתה נכנס למקום אש להבת שלהבת. ויו"ט היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מן הקדש (יומא ע). וע' בתפארת ישראל (פ"ה דיומא אות כב). וכ"ז בתקופת הבית השני. וע"כ דמ"ש שלא שרתה שם שכינה היינו באופן יחסי לגבי הארת השכינה שבבית א'. ולכן אף שבשעת חורבן בית שני נסתלקה שכינה באורח זמני, חזרה ושבה, ועיניה מיחלות וצופיות לתשובה של עם ישראל, להחיש מפלט להם לגואלם גאולה שלמה, כמ"ש (סנהדרין צח) היום אם בקולו תשמעו. ומ"ש פתאום יבא האדון אל ביתו, היינו בהארה עליונה ונשגבה כיאות לקדושת הבית השלישי, שגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון. (וע' בתוס' שבת כ: ד"ה אנן. ודו"ק). ומ"מ ודאי שאין הארת השכינה בזמן החורבן כאשר היתה באמנה אתו בזמן שהיה ביהמ"ק בנוי לתלפיות. וזהו שאמרו בברכות (סא:) לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח, א"ר יוחנן, לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ובשאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ז מה' בית הבחירה ה"ח) וז"ל: בזמן שהמקדש בנוי אסור לו לאדם להקל ראשו מן הצופים ולפנים, והוא שיהיה רואה את המקדש ואין גדר מפסיק בינו ובין המקדש. אלמא שאחר החורבן אין להקפיד בכל זה. והגם שר' יוחנן עצמו (בזבחים קז:) ס"ל דקדושה ראשונה קידשה לעת"ל, (ואמרינן דס"ל כר' יהושע שמקריבין אף על פי שאין בית). אפ"ה מחלק בין כשהמקדש קיים בין לאחר החורבן, והיינו מן הטעם הנ"ל, לפיכך גם הרמב"ם פסק כן לדינא אף על פי שסובר ששכינה אינה בטלה. ובחידושי הרש"ש (ברכות סא:) כ' דמ"ש ריו"ח בזמן שהשכינה שורה היינו לאפוקי בית שני שלא שרתה שם שכינה, כמ"ש ביומא (כא:). ע"ש. ולפמש"כ אין זה מוכרח לדינא. וגם מד' הרמב"ם הנ"ל מתבאר דלא אתא לאפוקי אלא בזמן החורבן, אבל בהיותו בנוי אף בתקופת הבית השני צריך להחמיר, ומשום שעכ"פ היתה שכינה שרויה בבית שני בדרגא מסויימת, רק שלא הגיעה לאותה השראה והארה גדולה שבבית הראשון. וכמ"ש הרש"ש עצמו בסוכה (נג) ומכל מקום מאחר שגם בחורבנו בקדושתו עומד, אסור להקל ראש בתחום הר הבית עצמו, להכנס במנעלו ובאפונדתו, ולעשותו קפנדריא ורקיקה וכו'. וכמ"ש ריב"ל (ברכות סב:) כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבבת עינו, שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. וזהו שכ' הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ז): אף על פי שהמקדש חרב היום בעוה"ר, חייב אדם במוראו, כמו שהיה נוהג בבנינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם, ולא ישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח, שנא' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם, שאע"פ שחרב בקדושתו עומד. (ומקור הדרשא מה שבת לעולם מהתורת כהנים ויבמות ו: ע"ש). וע' לחם חמודות (ברכות סא:). ובס' ערוך לנר (יבמות ו:). ובדברי הגאון מלבי"ם בארצות החיים (סי' ג' אר"י סק"ג). ובמשנ"ב בבאה"ל שם. ודו"ק.

ד. אמנם יש ליישב דעת הראב"ד ע"פ מ"ש בע"ז (נב:) גבי אבני המזבח ששקצום היונים לע"ז, וגנזום בית חשמונאי, משום דקרא אשכחו ודרשי: ובאו בה פריצים וחללוה. וכיו"ב אמרו בנדרים (סב), ומה בלשאצר שנשתמש בכלי קודש של בהמ"ק לאחר שנעשו כלי חול, שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה, כיון שפרצום נעשו חול, נעקר מן העולם, דכתיב ביה בליליא קטיל בלשצר, המשתמש בכתרה של תורה עאכ"ו. והרמב"ן במלחמות (ע"ז שם), דחה פי' הרז"ה בעל המאור, שכתב, דהיינו טעמא משום שחללום פריצי ישראל ונפקי לחולין ע"י מעילה שמעלו בהם, שאין זה נכון, שאבני מזבח ודאי דלא נפקי לחולין דקדושת הגוף נינהו, ועוד שהרי בהמ"ק עצמו יצא מקדושתו על ידם ונעשה חול, דהא בבית כתיב ובאו בה פריצים וחללוה, והתם אין בו מעילה. אלא ודאי שע"י עכו"ם יצאו לחולין וגזרת הכתוב היה הכל אף על פי שאין מעילה בקרקעות, ואף על פי שאין העכו"ם בני מעילה. ע"ש. וה"נ ס"ל להראב"ד שע"י שבאו פריצים בבהמ"ק חללו בקדושתו ונסתלקה שכינה מהחורבן והלאה. וכן מצאתי להריטב"א בחי' למכות (יט), שלפי גירסת רש"י, הא דמסיק רבינא דקדושה /ראשונה/ לא קדשה לעת"ל, היינו לענין קדושת הבית משום דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה, והא דאמרינן ביבמות (פב:) קדושה ראשונה ושניה יש להם שלישית אין להם, דקדשה לעתיד לבוא, היינו לענין תרומות ומעשרות. ע"ש. וע"ע בחידושי הרמב"ן (מכות יט). וזהו כחילוקו של הראב"ד בין קדושת הבית לקדושת א"י, דאזיל בתר איפכא ממ"ש הרמב"ם. אולם ראיתי בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' כה) שהסביר ד' הרמב"ם דלא שייך הכא ובאו בה פריצים וחללוה, דקרקע אינה נגזלת. ולא דמי לאבני מזבח שיש בהם תפיסת ידי אדם, דהו"ל תלוש ואח"כ חיברו. ע"ש. ומדברי הרמב"ן הנ"ל לא משמע כן. ועכ"פ ע"כ לחלק כן בד' הרמב"ם. וע' בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' רלג) שנתעורר ג"כ מזה. ע"ש. וע' בשו"ת בית יצחק (חאו"ח סי' כז). ובשו"ת אור המאיר (סי' עו). ובשו"ת חזון נחום (סי' ב). וע"ע במחזיק ברכה א"ח בקונט' אחרון (סי' קנא). ובאמת שיש להוכיח כדברי הרמב"ם שלא נסתלקה שכינה מבית המקדש, מדקי"ל בברכות (ל) שהעומד בירושלים צריך לכוין לבו כנגד ביהמ"ק ובית קדשי הקדשים, ונפקא לן מדכתיב כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים לו. (וכן נפסק להלכה ברמב"ם פ"ה מה' תפלה ה"ג. ובטוש"ע סי' צד ס"ב), מוכח שגם בזה"ז יש השארת שכינה בבית המקדש, ולכן, לשכנו תדרשו להתפלל כנגדו. שאין לומר שכל זה הוא מפני שעתיד להבנות שם בית קדשי הקדשים, שהרי לפי המדרש שהובא במהרש"א בח"א (ב"ב עה:) עיר ירושלים לעתיד תהיה גדולה כל כך כמו כל ארץ ישראל, ובהמ"ק שבתוכה יהיה גדול כל כך כמו כל ירושלים. וי"ל. וע' בחי' הרש"ש (ב"ב קכב) דבהמ"ק דלעתיד לבא יהיה רחוק מ"ה מיל לצפון. ע"ש. וצע"ג. וע' באור שמח (בפ"ו מבית הבחירה ה"י) שדייק מד' הרמב"ם שאין להוסיף על הר הבית. וי"ל. (וע' בחי' הרש"ש סנהדרין ב ודו"ק). ובזוה"ק (פר' משפטים דקט"ז רע"א), דשכינתא תתאה כותל מערבי דיורא דילה, על שם דאיהו תל שהכל פונים בו. ומ"ש בנחל אשכול על ס' האשכול ח"א צד נט אות יב שהאשכול ס"ל כד' הראב"ד חתנו שבטלה קדושה בזה"ז, אינו מוכרח כלל. ודו"ק היטב.

ה. ועינא דשפיר חזי להסמ"ג (מ"ע קסג), שהביא מ"ש בזבחים (סב) ג' נביאים עלו מן הגולה וכו', וא' העיד שמקריבין על המזבח אף על פי שאין בית, וכן בסוף עדיות תנן א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין שם בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל, וכתב, ואף על פי שהלכה היא בקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות קדשה לשעתה ולא קדשה לעת"ל, וכמש"כ לעיל (סימן קלג), חילוק יש ביניהם, שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה קדשתם לעולם ועד, הרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם, אף על פי שהם שוממים בקדושתן הן עומדים. וכן אמרו במדרש תנחומא (בובר, פר' שמות סי' נא): א"ר אחא לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי שנא' הנה זה עומד אחר כתלינו. ואומר וה' בהיכל קדשו. וכ"כ בספר התרומה (הלכות א"י), שקדושת הבית והעיר ירושלים קיימת מדכתיב אשר לו חומה אף על פי שאין לו עכשיו, אבל חיוב הארץ בשביעית ומעשרות אינו אלא מפני כיבוש, וכיון שבטל הכיבוש נפטרה מה"ת מתרו"מ ומשביעית שהרי אינה א"י. עכת"ד. וכן כתב רבינו שמשון (פ"ו דשביעית מ"א), שאע"פ שבחורבן בית ראשון לא בטלה קדושת הבית, קדושת הארץ דתרו"מ בטלה, שאין זה תלוי במחיצות, שקדושת מחיצות נפק"ל מאשר לו חומה אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, א"נ מדכתיב זאת מנוחתי עדי עד וכו' ע"ש. וכ"כ בתוס' הרא"ש (יבמות פב:) שאין לדמות קדושת הבית לקדושת א"י, דאפשר שלא נתקדשה א"י לענין מעשרות, אבל ירושלים ובהמ"ק קדשו, דכתיב אשר לוא חומה וכו', א"נ דכתיב זאת מנוחתי עדי עד. ע"כ. וכן כתבו התוס' (יומא מד) בשם ריב"א, דדין הוא שטמא שנכנס למקדש אפילו בתר דנפל מחיצות חייב, שהרי איסורו איסור עולם, וכו'. ע"ש. וכ"כ התוס' שבועות (יד:). ע"ש. וכ"כ הר"א ממיץ בס' יראים השלם (עמוד ז, סי' רעז) שיש להחמיר כסברת ר' יוסי דאמר קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, הילכך הנכנס לירושלים בזה"ז צריך ליזהר שלא יכנס במקום המקדש והעזרות, שכולנו טמאי מתים, ואין לנו הזאת שלישי ושביעי. ע"ש. וכ"כ בספר החינוך (מצוה שסב ושס"ג). (וע"ע בס' החינוך סי' רנד ותקסה). ע"ש. והרשב"ץ בתשובה ח"ג (סי' רא) האריך הרחיב לבסס שיטת הרמב"ם מד' הגמ' והמדרשים שהשכינה קיימת לעולם בבהמ"ק וירושלים. וסיים: ויש ג"כ סמך לזה, שהרי עדיין הם עולים לרגל ממצרים ושאר ארצות, ויש רמז מהמדרשים וכו', ועדיין נשאר מן הנסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים צריכים הם לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה אל פה בעת התקבץ החוגגים יותר מג' מאות בחג השבועות, וכולם נכנסים ויושבים רווחים כי עדיין בקדושתה היא, וזה סימן גאולה שלישית. עכ"ל. וע"ע בחי' הרשב"א (הנד"מ בניו יורק תשט"ז, למגילה י) ובחי' הריטב"א שם. ובחי' הרמב"ן (שבועות טז) ע"ש. והן אמת שמצינו חבר להראב"ד, הוא המאירי בשבועות (טז) שהסכים לשיטתו שקדושת ביהמ"ק בטלה בזה"ז. וסיים: שכן המנהג פשוט ליכנס למקדש לפי מה ששמענו. ע"ש. ומתוך דבריו למדנו שהראב"ד סובר להתיר לכתחלה בזה"ז ליכנס למקדש. וכן הבין בדעת הראב"ד בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא). ע"ש. וזה שלא כמ"ש בס' מלא הרועים (ערק /ערך/ קדושה ראשונה קדשה לעת"ל), שאף הראב"ד מודה להרמב"ם לענין מעשה, ולכן לא השיג עליו (בפי"ט ממעשה הקרבנות) במ"ש לחייב המעלה בחוץ בזה"ז, ע"ש. גם בשו"ת בנין ציון (סי' ב) כתב לדייק מלשון הראב"ד שכתב שהנכנס לשם אין בו כרת, משמע שעכ"פ יש איסור בדבר, ומשום דמספקא ליה בהאי מילתא וכו', ע"ש. וכ"כ הגאון ר' צדוק הכהן מלובלין בשו"ת תפארת צבי (חיו"ד סי' כז אות יא). ע"ש. גם בשו"ת משפט כהן (סי' צו) ס"ל דאיכא איסורא בהכי אף להראב"ד. וכ"כ הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בס' ארץ ישראל (ס"פ כב עמוד עא) שמודה הראב"ד שיש בזה איסור לאו. ע"ש. אבל מד' המאירי הנ"ל מבואר להדיא שהבין בד' הראב"ד שאין בזה איסור כלל. וכ"כ בנחל אשכול ח"א (צד נט). ע"ש. אלא דלדינא ודאי דנקטינן כדעת רוב הפוסקים הנ"ל שפסקו לאסור. ואין לסמוך על השמועה ששמע רבינו המאירי שנהגו להקל בזה, כי ידוע שבזמן המאירי לא היה קיים ישוב בירושלים של גדולי תורה הראויים להכריע בין הרמב"ם וסיעתו לבין הראב"ד באיסור כרת כגון זה. ובאגרת הרמב"ן ששלח לבנו רבי נחמן ז"ל, כתב, ובאתי בשלום לירושלים עה"ק ביום ט' אלול ה' אלפים כ"ז, ועמדתי בה עד מחרת יוהכ"פ, ופני מועדות לחברון עיר קברות אבותינו הקדושים וכו'. ומה אגיד בענין הארץ כי רבה העזובה וגדול השממון, כללו של דבר: כל המקודש מחבירו חרב מחבירו, וירושלים חריבה יותר מן הכל, וארץ יהודה מן הגליל, ואין ישראל בתוכה, כי מעת שבאו התתרים ברחו משם, ומהם שנהרגו בחרבם, ורק שני אחים צבעים שקונים צבע מן המושל, אליהם יאספו עד מנין, ומתפללים בביתם בשבתות וי"ט, והנה זירזנו אותם ומצאנו בית חרב ולקחנוהו לביהכ"נ וכו', ע"ש. והמאירי היה נושא ונותן עם הרשב"א תלמיד הרמב"ן, נמצא שבתקופה ההיא היה יישוב דל, ואין להכריע ממנהג כזה נגד הרמב"ם והרא"ש ורוב הפוסקים באיסור חמור כזה. (ואף אם נאמר שכוונת רבינו המאירי לעולי הרגל שהיו עולים לירושלים גם בחורבנה, וכמ"ש באגרת הרמב"ן הנ"ל, שרבים מדמשק ואר"צ וכל גלילות הארץ עולים לראות בהמ"ק ולבכות עליו. מ"מ כל זה איננו שוה להכריע הלכה נגד כל הפוסקים הנ"ל, מאחר שלא נוסד מנהג זה ע"פ הוראת גדולי הדור כי אם ע"י דלת העם, וכמ"ש כיו"ב מרן החיד"א בשיורי ברכה יו"ד (סי' ריד), ע"ש. וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' מ אות יד). וזה ברור לדינא. והמאירי עצמו (בסוף עדיות) פסק לדינא כד' הרמב"ם, דבמקדש וירושלים קדשה גם לעתיד לבא. ע"ש. ודו"ק).

ו. וכן בקודש חזיתיה להרדב"ז בחיבורו על הרמב"ם (ספ"ו מה' בית הבחירה) שכ', אני תמה עמ"ש הראב"ד: א"א סברת עצמו היא זו, ולא ידעתי מנ"ל וכו', והלא כמה סתמי איכא דס"ל הכי, וסוגיא דשבועות (טז) כולה הכי. לפיכך אני אומר שלא אמר כן על הדין שכ' רבינו, דפשיטא להראב"ד דהוי פלוגתא דתנאי, אלא על הטעם שכתב רבינו שקדושת המקדש וירושלים משום השכינה, ואין השכינה בטלה לעולם, ואם ע"ז השיג, הרי טעמו מפורש מדכתיב והשמותי את מקדשיכם וכו'. וכן מ"ש הראב"ד ולא עוד אלא וכו', כל זה נגלה אלי מסוד ה' ליראיו, אם נגלה הדבר אליו בסוד ה' ליראיו, אני מאמין, אבל לא הייתי סומך על עצמי ליכנס למקדש אפילו אם היה נגלה אלי, כי הייתי אומר לא בשמים היא, ומידי פלוגתא לא נפק. עכת"ד. ונראה מד' הרדב"ז דס"ל כמ"ש מהרח"ו, שהביאו מרן החיד"א בפתח עינים (ב"מ פו), שאליהו זכור לטוב נגלה להראב"ד, והיינו דקאמר הראב"ד (בפ"ח מה' לולב): רוה"ק הופיעה בבית מדרשינו ופסלנו ההדס שנקטם ראשו, וכ"כ הראב"ד (בפ"ו מה' בית הבחירה): כ"ז נגלה מסוד ה' ליראין /ליראיו/, ע"כ. (וכ"כ בתפארת ישראל עדיות פ"ח בועז אות א. ע"ש). ולכן העיר כאן הרדב"ז דלא בשמים היא. וכמ"ש כיו"ב בשו"ת מהריב"ל ח"ג (סי' קטז), שהרמב"ן חלק על הראב"ד בדין הדס שנקטם ראשו, ופסק להכשיר, שלא בשמים היא. ע"ש. ומרן בש"ע (סי' תרמו) פסק ג"כ להכשיר הדס שנקטם ראשו דלא כהראב"ד. וה"ט כאמור, דלא בשמים היא. וכ"כ בס' מעשה רוקח (פ"ח מה' לולב ה"ה). ובס' בית יוסף חדש (דע"ח ע"א), ע"ש. ואם בדין ההדס שהראב"ד מחמיר, לא חשש מרן לסברתו, והכשירו אפילו ביום טוב ראשון דאורייתא, כל שכן בנ"ד דהראב"ד מיקל ע"פ סוד ה' שנגלה אליו, בודאי שיש להחמיר כהרמב"ם והרא"ש ורוה"פ כיון דהוי איסור כרת. וזה כסיוע לסברת הרדב"ז הנ"ל. וכ"כ הרדב"ז עוד בתשובתו ח"ב (סי' תרצא) הנ"ל, דלדינא נקטינן כהרמב"ם לאסור ליכנס למקדש בזה"ז, ע"ש.

ז. וחזות קשה הוגד לי בדברי הרדב"ז בתשובה ח"ב (סי' תרמח) שכתב, מי שאנסוהו ליכנס בין הכותל המערבי לבין קדש הקדשים, והגיע זמן תפלת מנחה, נראה שיתפלל כנגד בית קדשי הקדשים, ואחוריו כלפי הכותל המערבי, שאע"פ שאמרו לא זזה שכינה מכותל המערבי הרי ראש הכותל גבוה וחולק רשות לעצמו, ומקום בית קדש הקדשים בקדושתו הוא עומד, ותו דהא אמרינן שכינה בכל מקום, ותו שלא אוכל לצייר שתהיה שכינה מצויה בזמן הזה בכותל מערבי בין טומאת הגוים, ומה שארז"ל לא זזה שכינה מכותל מערבי, דומה שהכוונה למ"ש [ב"ב כה] שכינה במערב, ר"ל במערבו של עולם, וצד מערב נקרא כותל מערבי. ע"כ. הנה השיא כוונת מאמר חז"ל לדבר אחר, היפך פשט משמעות דבריהם (בילקוט שמעוני שיר השירים ב', ובזוה"ק פר' שמות דף ה ע"ב) הנה זה עומד אחר כתלינו אחר כותל מערבי של ביהמ"ק שנשבע הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם. ומ"ש לא אוכל לצייר שתהיה שכינה מצויה בזה"ז בין טומאת הגוים, תמיהני שהרי הודה הרב שהשכינה בביהמ"ק לעולם ועד, אף על פי שהוא ביד הישמעאלים הטמאים, ושועלים הלכו בו בעוה"ר. וע' בזוהר חדש (ר"פ ויצא) דר' אלעזר הוה קא בכי, דחמי, דהאי אבנא קדישא דמינה אשתיל עלמא, והיא אבנא דשוי יעקב רישיה עלה, זמינן לשוואה סואבת עממיא ופגרי מיתייא דילון על האי אבנא, ווי לעלמא ווי לההוא דרא, ע"ש. וכתב מהר"מ חאגיז בס' אלה מסעי (דף ט), שעינינו הרואות שנתקיים דבר זה בעוה"ר, שכל מת של הישמעאלים קודם קבורה מכניסין אותו לכיפה במסגד אל אקצא הנקרא היום מדרש שלמה סמוך לאבן השתיה וכו'. והובא בס' חיבת ירושלים (צד רסד - רסה). ע"ש. ושכינתא בגלותא בעוה"ר. וא"כ יש להניח מאמר חז"ל שמעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי, פשוטו כמשמעו, על הכותל המערבי שלנו, ואין צורך להשיאו לדבר אחר. וצ"ע. ועכ"פ גם הרדב"ז מודה לסברת הרמב"ם והרא"ש ורוב הראשונים הנ"ל שאסור ליכנס למקדש בזמן הזה. ויש להעיר עוד ממ"ש הרמב"ם (פי"א מה' מעשר שני ה"ד) וידוי מעשר נוהג בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. וכ' הראב"ד בהשגות, אמר אברהם, זה שיבוש, שהוידוי אינו אלא לפני ה', (שנא' ואמרת לפני ה' אלהיך), ואין לפני ה' אלא בבית. ולכאו' לטעמייהו אזלי, שלד' הרמב"ם דקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא שפיר קרינן ביה לפני ה', גם בזה"ז, אבל להראב"ד שלא קדשה לעת"ל, לא קרינן ביה בזה"ז לפני ה', ומרן הש"ע יו"ד (סי' שלא סעיף קמב) פסק כרמב"ם, אלמא דשכינה שרויה שם לעולם. וכ"כ בס' השקפה לברכה (עמוד מג - מה). ע"ש. וכ"כ באשל אברהם ניימרק על חולין (פירות גינוסר סי' יז). והוסיף להעיר מפרש"י ותוס' (זבחים נו:). ע"ש. ולפי דרכנו למדנו שגם מרן הש"ע פוסק כהרמב"ם שאסור ליכנס למקדש בזמן הזה. וכן פסק המגן אברהם (סימן תקסא). וכ"כ בס' מגיד מראשית (בקונט' דרך הקודש דנ"ט ע"ג), שלהלכה אנו תופסים סברת הרמב"ם שקדושת המקדש קדשה לעת"ל, ואסור לנו להכנס תוך המקדש. ע"ש. וכן דעת הגאון מהר"י בכר דוד בס' דברי אמת (סוף קונט' יו"ד). וכ"כ בשו"ת בנין ציון בישנות (סימן ב). וע"ע בשו"ת אבני נזר (חיו"ד סי' תנ) שכן פשוט לו להלכה. וכן פסק הגאון בעל משנה ברורה בליקוטי הלכות (פי"ג דזבחים). וע"ע במשנ"ב (סי' תקסא). וכן דעת הגאון רידב"ז בשו"ת בית רידב"ז (סימן לח). וכן העלה בטוטו"ד הגאון מרא דארעא דישראל מהרא"י קוק בשו"ת משפט כהן (סימן צו). ע"ש.

ח. והנה ראיתי להר"ח הירשנזון בס' מלכי בקודש ח"א (עמוד מג), שהביא את הסיפור על השר הצדיק רב פעלים ר' משה מונטיפיורי ז"ל, שכאשר בא לא"י יחד עם רבו ד"ר לוי ז"ל, בשנת התרכ"ז, נכנסו למקום המקדש, וכשנודע הדבר ברבים, ואז היה בירושלים ר' יוסף משה מליסא (בנו של הגאון מליסא בעל חוות דעת ודה"ח) לקח שופר ותקע בחוצות ירושלים ונידה את השר, ובהיות השר ירא ה' מאד, פנה יחד עם רבו אל רבני ירושלים, ויתנצלו כי עשו זאת בתום לבב עפ"י התר הראב"ד ז"ל, ורבני ירושלים פייסו אותם, כי חרמו של ר' יוסף משה הוא כחרמו של י"ם (ר"ת יוסף משה), כי איננו אחראי על מעשיו, ואל יחושו לנדויו. עכת"ד. ובאמת שהדבר ברור שלא כיוונו גאוני ירושלים לומר שכדין עשה השר שביקר במקום המקדש, היפך דעת הרמב"ם והרא"ש ורוב הפוסקים, אלא ר"ל שאינו חייב נידוי על כך, כיון ששוגג היה, שאומר מותר דינו כשוגג, כמ"ש התוס' בכורות (כג רע"א). והרמב"ן בחי' לשבועות (כו:). וע"ע בט"ז ופר"ח ושאר אחרונים ביו"ד (סי' צט). ומבואר ביבמות (קכא) בעובדא דר' שילא, שאין חיוב נידוי אלא לעושה במזיד, ולא למי שטועה ואומר מותר. וכ"פ בטוש"ע יו"ד (סימן שלד סעיף לח), שאם היה שוגג ולא ידע שזה אסור, אסור לנדותו, ע"ש. וכ"פ בשו"ת המבי"ט ח"ג (ס"ס קמט). ע"ש. ומ"ש בסנהדרין (כו:) גבי הנהו קבוראי, והא משמתינן להו ועבדי זימנא אחריתי (כ"ה ברש"י והרי"ף), קסברי כפרה עבדי להו רבנן, אלמא דאע"ג דמכשרינן להו לעדות משמתינן להו, י"ל דהתם לא שוגגין ממש הוו, אלא שלענין לפסול לעדות כל טצדקי דאית לן לדונם לכף זכות עבדינן. וכמ"ש הרא"ש שם. וע' בב"י חו"מ (סי' לד). שו"ר במוצל מאש דת (סי' סט - ע) שכ', דדוקא לר"ה דהוה פוסלן לעדות מש"ה משמית להו, דס"ל דמזידין הוו, אבל למאן דמכשר להו לעדות אה"נ שפטורים גם מנדוי כיון דהוו שוגגים. ע"ש. ועוד דבפסחים (נג:) אמרינן שלא נידו את תודוס איש רומי מפני שמטיל מלאי לכיס ת"ח היה. וכ"כ החק יעקב (סי' תעו), שיש ללמוד מכאן שאף למי שראוי לנדותו מותר לשאת לו פנים אם הוא מטיל מלאי לכיס ת"ח וכיו"ב. וכ"כ בברכ"י (שם סק"ג). ע"ש. וכ"ש השר ר' משה מונטיפיורי הנ"ל שהיה אדם חשוב מאד ומציל ישראל באונו והונו. וראה מקצת שבחו בדרשת הגאון הראש"ל מהר"ר רפאל מאיר פאניזיל, בס' לב מרפא (דקט"ו ע"ד), בשנת התרמ"ה, במלאת מאה שנה להשר הנ"ל. עש"ב. ועוד שהיה לו לחוש לכבודו של הראב"ד שלא לנדותו, (ובפרט שכ' המאירי שכן המנהג להקל), וכיו"ב כ' הכנה"ג בשיורי ברכה (סי' תקנא הגב"י אות כא), והמהר"ח פלאג'י בס' רוח חיים (א"ח סי' תקנד סק"א ויו"ד סי' שלד ס"ק קטז), שאף במי שמיקל נגד רוה"פ אין לנדותו מה"ט. אולם הגאון יעב"ץ במור וקציעה (סי' תמג דמ"ג סע"ג) לא ס"ל הכי. ע"ש. ומיהו אם משום הא י"ל דבדיעבד נידויו נידוי. ומחוורתא כדשנינן מעיקרא, דהו"ל שוגג. [והלום ראיתי בקובץ אחד בשם שערי ירושלים (נדפס בשנת תרל"ט), שכ', שהשר ר' משה מונטיפיורי יצ"ו היה היהודי הראשון מתקופת חורבן הבית ועד הנה אשר הרהיב עוז להכנס למקום המקדש, ע"י רשיון מיוחד מהשולטן בקושטא, וע"י פיזור ממון רב לפחה של ירושלים וגדולי ישמעאלים, ועשה זאת שלא ברצון חכמים גדולי ישראל שבירושלים. ובס' וילקט יוסף (סי' קלד) הוסיף, שמרן הגר"ש סלאנט הוכיחו על פניו על שנכנס בשגגה למקום המקדש. ע"כ. ומ"ש שהוא היה היהודי הראשון וכו', הנה בשומר ציון הנאמן (טבת תרט"ז) הובאה תשובת הגאון ר' יצחק מפראג, על אודות פריצי בני עמנו בדורכם על אדמת הקדש, שנכנסו למקום המקדש ובשאט בנפש חצבו אבן מהאבן השתיה אשר ממנה הושתת העולם וכו', אוי לעינים שכך רואות, והאריך במחלוקת הרמב"ן והרז"ה בענין באו פריצים ויחללוה. ע"ש. וע' בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' ד אות ד)].

ט. אך כמדומה לי ששמעתי בילדותי שהשר ורבו נכנסו למקום המקדש ע"י שידה תיבה ומגדל, שנשאום גוים, וכנראה שסברו לומר שכשם דקי"ל גגין ועליות לא נתקדשו, כן מותר ליכנס בשידה תיבה ומגדל, דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש (זבחים כד) אבל האויר של העזרה לא נתקדש. וע' בתוס' מכות (יב) וז"ל: אילן שהוא עומד לפנים מן החומה כלפנים (ומותר לאכול עליו פירות מעשר שני), וא"ת דבשלהי כיצד צולין (פה:) אמרינן גגות ועליות לא נתקדשו, ואם כן אין לאכול מע"ש על האילן, וי"ל דמיירי שענפיו מועטין שאין בהן ארבעה דלא חשיבי והוי כאילו עומד באויר נגד הקרקע, א"נ דמיירי אפילו באילן שענפיו מרובין, ואויר ירושלים כירושלים. ופי' המהרש"א, דלא אמרו דגגין לא נתקדשו אלא באויר עזרה דלא הוי כעזרה, אבל הכא אויר ירושלים הוא כירושלים. עכ"ל. ומכיון דאויר עזרה לאו כעזרה, מותר ליכנס לשם ע"י שידה תיבה ומגדל. ולפ"ז הוא הדין לטוס בהליקופטר באויר מקום המקדש, שיש להתיר. אולם באמת מבואר להיפך בתוס' שבועות (יז) וז"ל: תלה עצמו באויר עזרה מהו, אית ספרים דגרסי, אויר עזרה כעזרה דמי או לא, ותימה דבזבחים (לב) אמרי' טמא שהכניס ידו לפנים חייב, דביאה במקצת שמה ביאה. והכי אמרינן נמי התם, ואי אמרת ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה בבהונות, מוכח דאויר נמי נתקדש וכו'. ונ"ל כגירסת הספרים דגרסי כי גמירי שהייה היכא דבר השתחוואה הוא או לא. עכ"ל. וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א והר"ן בחידושיהם לשבועות (יז). והוסיפו שאף לגירסת הר"ח דגריס אויר עזרה כעזרה דמי או לא, יל"פ, אויר עזרה כעזרה לענין שהייה, או לא, דכי גמירי שהייה בקרקע עזרה גמירי דבת השתחוואה היא, מה שא"כ באויר לא גמירי ע"ש. וכן יש לפרש בד' הרמב"ם (בפי"א מה' שגגות ה"ד) שכ' ואם תלה עצמו באויר עזרה, הדבר ספק אם אויר עזרה כעזרה, או לא. דהיינו דוקא לענין שהייה וכנ"ל. וכ"כ המשנה למלך שם, ותמה על המהרש"א הנ"ל. ע"ש. וכ"כ הלחם משנה שם בד' הרמב"ם. והגאון ר' רפאל בן רבי בדרך המלך (דקי"א ע"ג) כתב, שאף מהרש"א מודה באויר שאינו מפסיק לקרקע. ע"ש. וע' להמהר"ם מלובלין (מכות יב) שפי' כוונת התוס' הנ"ל, דדוקא גגות שע"ג הבתים לא נתקדשו, אבל האויר שע"ג האילן נתקדש עד לרקיע, ע"כ. וכן מתבאר בחידושי הראב"ד לתמיד (ל סע"ב), אהא דאמרינן בסוטה (מא:) לגבי הבימה של פרשת הקהל, שהיה יושב עליה המלך וקורא, והא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד, ומשני בעזרת נשים. וקשה, דהא ע"ג הבימה הו"ל כגגין ועליות שלא נתקדשו, ותירץ הראב"ד, שאפילו את"ל דהבימה הוי בנין קבע, מ"מ הגג שלה קדוש כשאר קדושת העזרה, שאפילו לרב דגגין ועליות לא נתקדשו, ה"מ אותן שהיו בשעה שנתקדשה העזרה, אבל מכאן ואילך כל מה שנעשה באויר העזרה שום דבר הכל קדוש, דלאו כל כמיניה להפקיע הקדושה ע"י בנינו, שהאויר נתקדש עד רום הרקיע. ע"ש. וכן י"ל באילן שניטע בירושלים אינו מפחית מקדושת אויר ירושלים. וכן מתבאר בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא), לענין האיסור ליכנס בזה"ז לעליות הבנויות סביב לבהמ"ק, ובולטות לתוך אויר המקדש דאע"ג דגגין ועליות לא נתקדשו, ה"מ אותם שנבנו בעת שבהמ"ק קיים, אבל גגין ועליות שנבנו עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר עזרה הם, ומידי ספקא לא נפיק, ע"ש. ותנא דמסייע ליה הוא הראב"ד הנ"ל, וע"ע בס' דרך הקודש (דף ה ע"א). ובמנחת חינוך (מצוה שס"ב) ע"ש. ומעתה הדבר ברור שאסור ליכנס בשידה תיבה ומגדל בזה"ז למקום המקדש דאויר עזרה כעזרה. וה"ה שאסור לרחף על פני שטח מקום המקדש ע"י הליקופטר. והן אמת שלכאורה היה מקום לצדד להקל ע"פ מ"ש בשבועות (יז:), טמא שנכנס להיכל דרך גגין פטור, שנא' ואל המקדש לא תבא, דרך ביאה אסרה תורה, וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מביאת מקדש הי"ט): טמא שנכנס למקדש דרך גגות פטור, שנא' וכו', ואף על פי שהוא פטור מכרת מכין אותו מכת מרדות, ואפילו נכנס במגדל הפורח באויר, בין שנכנס למגדל דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים. ע"כ. ולפ"ז י"ל דהוי כספק ספיקא להקל, שמא הלכה כהראב"ד והמאירי שמותר ליכנס למקדש בזה"ז, וא"ת שהלכה כהרמב"ם והרא"ש שאוסרים, שמא אם נכנס דרך גגות מותר, ואף על פי שבספק האחרון לא פלט מאיסור דרבנן, מ"מ חשיב שפיר ס"ס, וכמ"ש כיו"ב הש"ך (כללי ס"ס ס"ק טז) בשם הסמ"ק והאו"ה והתורת חטאת, דציר דגים ודגים מלוחים יש להתיר מס"ס, שמא לא נמלחו עם דגים טמאים, ואת"ל שנמלחו, שמא לא היה בהן שומן ואז צירם אינו אסור אלא מדרבנן, ע"ש. וכ"כ הפר"ח ושאר אחרונים. (ואף בנ"ד הספק דשמא הלכה כהראב"ד והמאירי חשיב שפיר ס"ס, וכמ"ש כיו"ב בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא) להתיר מטעם ספק ספיקא ע"ש). אלא שי"ל שכל הטעם שהתירו האחרונים הנ"ל בס"ס בכיו"ב, משום שבספק השני מצרפים הספק הראשון והוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא. אבל כאן רוה"פ ס"ל להחמיר, ובדרבנן נמי אזלינן בתר רובא המחמירים. ולפ"ז אסור לנסוע בהליקופטר שמרחף על שטח מקום המקדש, ודו"ק. [ובעיקר מ"ש בס' מלכי בקודש הנ"ל להכריע כד' הראב"ד להקל, כבר מחו ליה אמוחא כמה גאונים, ומהם הגרא"י קוק בתשו' בס' מלכי בקודש ח"ד ד"ב ע"ב, ובספרו שו"ת משפט כהן (סי' צו), והגרי"ז מינצברג שם דמ"ה ע"א, ובספרו שארית ישראל (חחו"מ ס"ס ג). ע"ש. ועוד].

י. ואגב יש להעיר שבכניסה למקום המקדש בשידה תיבה ומגדל ע"י גוי, יש לאסור משום אמירה לגוי שבות, דהוי בכל האיסורים שבתורה, לדעת הרמב"ם (בפי"ג מה' שכירות ה"ג), וכתב ה"ה שכן הסכים הרמב"ן. וכ"פ בש"ע חו"מ (סי' שלח ס"ו). (וע' בשו"ת בית יהודה עייאש חיו"ד סי' נה). וגדולה מזו כתב בס' דרך הקודש (דף י ע"א) בשם המהרי"ט, שהמכניס גוי למקדש עובר על לפני עור לא תתן מכשול. ונראה דס"ל שהאיסור של כניסה למקדש לעכו"ם, הוא על הגוי עצמו, ולכן מי שמכניס אותו ע"י צווי וכיו"ב עובר משום לפני עור. וכ"כ בס' חזון נחום (פ"ק דכלים מ"ו). ע"ש. אלא שלפע"ד נראה שאין האיסור חל על הגוי עצמו, כיון שבגוי עצמו אין שייכות לשום טומאה כלל. וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מטומאת מת הי"ג): עכו"ם שנגע במת או נשאו והאהיל עליו הרי הוא כמי שלא נגע, הא למה זה דומה לבהמה שנגעה או האהילה על המת. ולא בטומאת מת בלבד, אלא בכל הטומאות כולן אין העכו"ם והבהמה מתטמאין כלל, ע"כ. ואף על פי שגזרו על העכו"ם להיות כזבים לכל דבריהם, היינו לגבי דידן שעלינו להתרחק מהם לחשבם כזבים, ומשום לא תסור, אבל עכו"ם לא נצטוו לשמוע לחכמי ישראל בגזירותיהם. וכן ראיתי להשדי חמד (מע' ו כלל כו אות לג), שהביא מ"ש הרב שמש ומגן (נדפס תרנ"א, בדמ"ו ע"ב), שיש לבטל המנהג שנהגו פעה"ק ירושלים לצוות לעכו"ם להביא להם מים מן הבור שבעזרת ביהמ"ק, שמימיו זכים ונקיים, שיש בזה ביטול העשה של וישלחו מן המחנה וכו', ועוד יש לצדד בזה משום אמירה לעכו"ם בשאר איסורין, ועוד שאפשר שהעכו"ם עצמו מוזהר לבלתי יכנס למקדש, והגורם לו ליכנס עובר על לפני עור, ואף דבלא"ה היה נכנס עכ"פ יש בזה איסור מדרבנן, וכעין מה שכתב כיוצא בזה בברכי יוסף (חו"מ סי' ט אות ג). ועכ"פ לא פליט ד"ז מאיסור דרבנן, וצריך לבטל המנהג. והעיר ע"ז השד"ח, דנראה דלא שייך בזה איסור לפני עור, והרי גם הרב הנ"ל לא ברירא ליה שיהיה הב"נ מוזהר שלא יכנס למקום המקדש, ובספק לפני עור אין להחמיר וכו', ובאמת שאיני מבין איך יתכן לומר שהעכו"ם מוזהר ע"ז, מאחר שאין לעכו"ם שום טומאה כלל, כמ"ש הרמב"ם (הנ"ל). וכו'. עכת"ד. והנה לא זכר שר שהמהרי"ט והחזון נחום ס"ל כד' הרב שמש ומגן שיש בזה משום לפני עור. ומיהו תנא דמסייע ליה הוא הרב דרך הקודש, שכתב ע"ד המהרי"ט בזה: ולא זכיתי להבין דבריו, וסיים, שאף שיש לאסור לומר לישראל מומר ליכנס למקדש, משום לפני עור, שאע"פ שחטא ישראל הוא, ואפילו למ"ד שאיסור כניסה למקדש בזה"ז מדרבנן, איכא משום לפ"ע גם בדרבנן, אבל לגוי מותר לומר ליכנס למקדש, ומתני' שאסרו ליכנס לגוי מהחיל והלאה, מעלה דרבנן היא, ע"כ. (וכן י"ל שיש שליחות לגוי לחומרא. וע' בברכי יוסף אה"ע (סי' ה ס"ק טז). ובפתחי תשובה שם. ואכמ"ל). וע' בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרלג) שכ', דה"ט של התושבים שבירושלים ת"ו שאינם נזהרים בעשר קדושות שיש בירושלים, אף על פי שכתב הרמב"ם (פ"ו מה' בית הבחירה) שקדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבא, משום דהני מילי בדברים הנוהגים מן התורה, אבל מה שהוא מדרבנן לא אמרו אלא היכא דשייך טעמא שבשבילו החמירו, משא"כ בזה"ז שבטל הטעם נסתלקה הגזרה, ואף שבכל גזרות חז"ל אף על פי שבטלה הסיבה שבשבילה גזרו, אין הגזרה בטלה, ל"ק, דגזרה לחוד וקדושה לחוד, וכיון שנתבטלה הסיבה בטלה הקדושה, ותו איכא טעם כללי שלא גזרו אלא בזמן שאפשר לקיים גזירתם, אבל בזה"ז הרוב בירושלים גוים, וא"א שתתקיים גזירתם, ואם לא יעשו ישראל יעשו גוים, ומה הועילו בתקנתם. עכת"ד. ויש לדון עפ"ז בכניסת הגוים לחיל בזה"ז. וע' בשו"ת שאלת יעב"ץ ח"ב (סי' יז). ובשו"ת אבני נזר (חיו"ד סי' תמט אות ה). ובשו"ת הר צבי (דף רפא ע"ב). ואכמ"ל.

יא. המורם מכל האמור שהדין נותן לפסוק כדברי הרמב"ם ורוב הראשונים והאחרונים שקדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבא, ולכן אסור להכנס בזמן הזה למקום המקדש, בגלל היותינו טמאי מתים, ואסור גם לטוס ולרחף במטוס או במסוק (הליקופטר) באויר מקום המקדש, מפני שהקדושה חלה גם על אויר העזרה עד לרקיע. ומצוה רבה לפרסם האיסור ולהודיע לרבים שעון כרת הוא ולא יכשלו באיסור חמור זה, ותניא בתוספתא (פ"ק דשבועות ה"ב), א"ר שמעון, קשה טומאת מקדש וקדשיו יותר מכל עבירות שבתורה, שכל עבירות שבתורה מתכפרות פעם אחת בשנה, וטומאת מקדש וקדשיו מתכפרת בכל חדש וחדש וכו'. ע"ש. והנה שנינו בברייתא פ"ק דיבמות (ו:) לענין מורא מקדש: אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין ביהמ"ק קיים מנין, ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירה האמורה בשבת לעולם, אף מורא האמורה במקדש לעולם. ואיזו היא מורא מקדש? לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שע"ג רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מק"ו. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ז). והראב"ד בהשגות לא כתב ע"ז ולא כלום, ולכאורה מדשתק אודויי אודי ליה, אלמא דלכ"ע דין מורא מקדש נוהג בזה"ז. (כשם שמצוה להתפלל כנגד בית קדש הקדשים גם בזה"ז). וכן ראיתי להמנחת חינוך (סי' רנד), שכ', דלכאורה הרמב"ם והחינוך שהביאו דרשא זו, לשיטתם דס"ל דקדשה לעת"ל, אבל אפשר לומר שאף הראב"ד דס"ל דלא קדשה לעת"ל, כיון שקדושת ירושלים אין אחריה היתר (מגילה י ובתוס' שם), וגם שהבית השלישי עתיד להבנות במקום הזה במהרה בימינו, לכן לכ"ע גם בזה"ז נוהג דין מורא מקדש מן התורה. ע"ש. כל קבל דנא מצינו להטורי אבן (במגילה כח) שכ', שהברייתא (דיבמות ו:) גבי מורא מקדש בזה"ז, אתיא כמ"ד קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא, אבל מ"ד דלא קדשה לעת"ל לית ליה האי דרשא, ואין מצווים על מורא מקדש בזה"ז. ואין להקשות דלמ"ד קדשה לעת"ל נמי, תיפוק ליה מדרשא דר' יהודה (מגילה כח), והשמותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין, ולמה לי דרשא דמקדשי תיראו, י"ל דהך דרשא דוהשימותי את מקדשיכם אינה דרשא גמורה אלא אסמכתא בעלמא ומדרבנן. תדע דהא בברכות (סא:) ת"ר הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב, פי' מפני כבוד ירושלים, שאם יפנה לצד מזרח ומערב, יהיה פרועו לצד ירושלים, ר' יהודה אומר בזמן שביהמ"ק קיים אסור, בזמן שאין ביהמ"ק קיים מותר, ואי לר' יהודה קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, וכדדריש: והשמותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין, אין לחלק אם בהמ"ק קיים או לא, א"ו דהאי דרשא אסמכתא בעלמא היא, וכשחרב ביהמ"ק בטלה קדושתו מה"ת, ורק מדרבנן עומד בקדושתו, והנפנה ביהודה איסורו רק מדרבנן אפילו בזמן הבית, ולכן ס"ל דלא גזרו ע"ז בחורבנה הואיל וקדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל. עכת"ד. ותמיהני שהרי אמתני' דלא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים וכו', אמרי' עלה בגמ' (ברכות סא:) א"ר יוחנן לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וכו' ובזמן שהשכינה שורה, ור' יוחנן ס"ל (בזבחים קז:) קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, ואפ"ה קא מפליג, דדוקא בזמן שהשכינה שורה, דהיינו בזמן שביהמ"ק קיים. וכ"כ הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ח): בזמן שהמקדש בנוי אסור לו לאדם להקל ראשו מן הצופים ולפנים וכו'. הרי שגם הרמב"ם דס"ל דקדשה לעת"ל מחלק בין זמן שבהמ"ק קיים או לא. וכ"כ הגאון מלבי"ם בארצות החיים (סי' ג ארץ יהודה סק"ג). וע"כ דה"ט משום שעכ"פ אין הארת השכינה בתוקף בזמן החורבן כאשר היתה בזמן שבהמ"ק קיים, (וכמש"כ לעיל אות ג), וא"כ ה"נ לר' יהודה אף דס"ל דקדשה לעת"ל, וכדדריש: והשימותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין, אעפ"כ בזמן שאין בהמ"ק קיים ס"ל שמותר לפנות מזרח ומערב. ושו"ר בתועפות ראם על היראים ח"ב (סי' תט אות ח) שהקשה על הטו"א מסברת ר' יוחנן. וע"ש. ובעיקר קו' הטורי אבן, ג"כ י"ל שאע"פ שקדושתן אף כשהן שוממין, הו"א כיון שעכ"פ אין הארת השכינה בתוקף כמלפנים, אין מורא מקדש בזה"ז, קמ"ל ומקדשי תיראו, לעולם. וכ"כ בס' ערוך לנר (יבמות ו) שדין מורא מקדש נוהג בזה"ז גם להראב"ד. וכ"כ בס' רביד הזהב (פר' בהר). ע"ש. ועכ"פ האיכא ס"ס לחומרא, שמא הלכה כרמב"ם וסיעתו דקדשה לעת"ל, ואת"ל כהראב"ד שמא במורא מקדש גם הוא מודה שיש לאסור גם בזמן הזה. ומכ"ש שנתבאר שהעיקר להלכה כהרמב"ם ורוב הפוסקים שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא. ולכן אסור להכנס בזה"ז להר הבית אפילו לאחר טבילה במנעלו ובאבק שע"ג רגליו וכו', וכן אסור להכנס להר הבית דרך טיול בעלמא, שהרי אף לגבי בית הכנסת ובית המדרש שנינו בברייתא (מגילה כח:), אין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וכו'. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ב), שמכלל מצות מורא מקדש, שלא להכנס להר הבית אלא לדבר מצוה. וכ' הכ"מ שהמקור כנ"ל. והנה גם זה לא הותר אף לאחר שטבל לקריו, אלא חוץ למקום העזרות, והחיל, שמשום טומאת מת צריך להזהר מאד ולהתרחק באופן שלא יכשל ויכנס למקום העזרות והחיל, והוא לא ידע ואשם ונשא עונו. ובאמת שקשה מאד לצמצם ולדעת מקום העזרות והחיל, שאף שבשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא) כ', שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכרא (כיפת הסלע) היא האבן השתיה, שעליה היה הארון בבית קדש הקדשים. ע"ש. (וע"ע בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רלו). אבל במקום אחר כתבנו לפקפק ע"ז, וכבר מצאנו עוררים על כך. ואף שידוע לנו שהכותל המערבי, הוא חומת הר הבית המערבית, (ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה), ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קדש הקדשים, ומ"ש בתוס' יום טוב (רפ"ב דמדות) שמאה אמות מבדילים ביניהם, אינו אלא דרך משל, וכמ"ש בעצמו שם, ובתפארת ישראל שם כ' שהמרחק ביניהם ס"ג אמות. וע"ע בשו"ת שאילת דוד (בקונט' דרישת ציון וירושלים די"ד סע"ג), שכ', שאי אפשר לנו בשום פנים לכוין מקום המזבח, ויש לחוש בזה באיסור כרת. ע"ש. ואכמ"ל. ולכן בודאי שיש להתרחק ולהשמר שלא להכנס להר הבית אפי' לאחר טבילה ולצורך מצוה, כי יבאו ההמון לפרוץ ולהכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל, דילפי אינשי מקלקלתא ולא מתקנתא. (וכמ"ש בירושלמי פ"ב דמ"ק ה"ב). וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה לבל יהין שום אדם להכנס לשטח הר הבית, עד כי יבא שילה, שאז יקויים בנו: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ושומע לנו ישכון בטח. והשי"ת יחיש לגאלינו גאולה שלמה נכון יהיה בית ה' בראש הרים ואפריון על מכונו ישב. וישראל נושע בה' תשועת עולמים. אמן.

המצפה לישועת ה' עובדיה יוסף ס"ט

[שו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן כו]

רון
הודעות: 483
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי רון » ג' אפריל 26, 2016 8:13 am

אל כל אותם תמהונים שעושים מעשה זמרי, ומסכנים את כלל ישראל בירידתם להר הבית!
לו יצוייר ויאמרו להם שיש סיכוי אחד לאלף, שבהר הבית יש סכנת הידבקות במחלה מסוכנת. האם יהיה מאן דהו מאותם משוגעים שיחשוב להגיע לשם? ודאי שלא!
ואם גדולי ישראל אומרים שכאשר הם מגיעים לשם הם יכולים להגיע לאיסור כרת, הם, או מי שילמד מהם, וזה יותר קרוב מאשר אחד לאלף, אך הם המשוגעים מה אכפת להם! ימותו כל יושבי תבל! העיקר שיתנוסס בהר הבית דגל המדינה! דגל או טבעת נישואין, היינו הך!
ואחרי זה מתפלאים אותם אלו שתומכים בהם או שותקים על מעשיהם, מדוע אנו מתייחסים בזלזול לאותם רבנים? הם בשלהם מתפלפלים עד היכן מותר והיכן הגבול, ואנו בשלנו גדולי ישראל הם מאור עיננו, ולאורם נלך, וכל אותם רבנים שיודעים קצת ללמוד ימשיכו להנהיג את צאן מרעיתם בלי התחשבות בכלל ישראל, העיקר ימשיכו להתנהג כמו בריון ולשחק שוטרים וגנבים שם, ולסכן את כלל ישראל. אה, איזה התעלות מצפה להם שם? למשוך עליהם אור האורות של אורות הקודש, ממש ....

לייטנר
הודעות: 4060
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי לייטנר » ג' אפריל 26, 2016 8:37 am

רון כתב:אל כל אותם תמהונים שעושים מעשה זמרי, ומסכנים את כלל ישראל בירידתם להר הבית!
לו יצוייר ויאמרו להם שיש סיכוי אחד לאלף, שבהר הבית יש סכנת הידבקות במחלה מסוכנת. האם יהיה מאן דהו מאותם משוגעים שיחשוב להגיע לשם? ודאי שלא!
ואם גדולי ישראל אומרים שכאשר הם מגיעים לשם הם יכולים להגיע לאיסור כרת, הם, או מי שילמד מהם, וזה יותר קרוב מאשר אחד לאלף, אך הם המשוגעים מה אכפת להם! ימותו כל יושבי תבל! העיקר שיתנוסס בהר הבית דגל המדינה! דגל או טבעת נישואין, היינו הך!
ואחרי זה מתפלאים אותם אלו שתומכים בהם או שותקים על מעשיהם, מדוע אנו מתייחסים בזלזול לאותם רבנים? הם בשלהם מתפלפלים עד היכן מותר והיכן הגבול, ואנו בשלנו גדולי ישראל הם מאור עיננו, ולאורם נלך, וכל אותם רבנים שיודעים קצת ללמוד ימשיכו להנהיג את צאן מרעיתם בלי התחשבות בכלל ישראל, העיקר ימשיכו להתנהג כמו בריון ולשחק שוטרים וגנבים שם, ולסכן את כלל ישראל. אה, איזה התעלות מצפה להם שם? למשוך עליהם אור האורות של אורות הקודש, ממש ....

דברי חכמים בנחת נשמעים

רון
הודעות: 483
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי רון » ג' אפריל 26, 2016 9:40 am

לכבוד הרה"ג לייטנר שליט"א
ראשית חן חן על הערתך, ותמיד אני נהנה ממה שאתה כותב בבהירות.
אך לגופו של ענין, האם כשהיית רואה בית נשרף היית צועק "אש אש" וקורא בקול ניחר או שהיית מדבר בנ ח ת ל א ט ומתוך מתינות? הרי לא יאומן מה שקורה כאן, בשם התורה באים לסכן אותך ואותי ואת שאר אחב"י, בשם משיחיות הזויה! שבינה לבין התורה אין כלום! רק כל אחד שיודע לקרא בלי ניקוד ברמב"ם כבר נהיה מאן דאמר!
אם היו דברי נשמעים כשהיו נאמרים בנחת, ניחא. למה לקיים "הרם כשופר קולך" אם אפשר בנחת. אבל כשמדובר באנשים שעושים את הרמב"ם כגרזן לחפור בו בורות ריקים, וכל מגמתם היא להראות כמו אותו "דל גאה" שהם בעה"ב על הר הבית, ואם תדבר בנחת יעזור משהו? יש שם מישהו שבכלל מעניין אותו מה התורה הקדושה עצמה אומרת?
אם נשאל אותם האם הסכם השלום עם מצרים היה הסכם טוב, כפי שכבר הורה זקן רבינו בעל האבי עזרי זלה"ה, יביאו לך כל מיני ציטוטים החל בסימן שכט' וכלה ..... ואם ח"ו היו דבריהם נשמעים מי יודע כמה דם יהודי היה נשפך בגללם! ברוך ד' שלא השבית לנו גואל רבותינו ראשי הישיבות זצ"ל ויבלח"א.

אך איך שלא יהיה תודה שוב על הערתך הנכונה כשלעצמה, ובאמת אין דרכי לבא בסופה וסערה, ובודאי שבדרך כלל דברי חכמים בנחת נשמעים. ודי בזה.

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' אפריל 26, 2016 11:10 am

באחד התגובות שבאשכול נכתב, כי האיסור האידנא על עלייה להר הבית הינה 'גזירה'.
אולי קשה להתבטאות כך, כי גזירות יכלו לתקן רק חז"ל (לפעמים הגאונים), אבל דומה כי תקנה ברורה של חכמי הדור האחרון ישנה גם ישנה.
הסיבה לכך היא, כי לבטח זה יוביל למכשולות ואיסורים חמורים, ולכן כל חכמי הדור האחרון בלא יוצא מן הכלל גדרו איסור חמור לא לעלות להר, וזה השתרש בקרב היהדות החרדית.
זו גם כוונתו של הרב קורן שהובאה לעיל באשכול, כי הסיבות הפרקטיות מונעות את הגישה להר הבית, והכוונה למכשלה הרבה שיכולה לבא בעקבות כך,
ולא מצד שיש 'איסור' באמת לנטהר כהלכה, ללכת במקומות שלכו"ע אינם מחנה שכינה.
אין ספק שבמקומות שטכנית הם גדורים ונמנעת כניסה להר מעבר למחסום, אי אפשר לומר שישנו איסור כזה,
וישנו מקום אחד כזה; בשער וורן הסתום שבמחילות הכותל (משמאל לאבן הענקית), יש קיר בטון הסוגר את השער/מחילה המובילה לקודש.
אמנם יתכן שזה הופך רק לביאה במקצת, כי א"א להיכנס יותר בלא"ה, אך הרי יש לחשוש לביאה במקצת כהגריל"ד והאדר"ת (לא כהאב"נ שהיקל), אלא שאפשר להיטהר מטומאת זב (לחושש לכך) ולטבול לקריו ולשהות שם ב-40-50 ס"מ הללו...
אמנם מי שירצה לחוש לדעת הגרח"ס שא"א להיטהר מזיבה וקרי בגלל טומאת מת, וגם יחשוש שאין הגדרת מחילות אלו 'פחותות לחול' (ועל כן הינן קדושות), אזי יחמיר על עצמו גם שם.
ויתכן שצריך לנהוג במקום זה מורא מקדש (ועכ"פ לא יברך על טבילה, כי להראב"ד אין קדושת הר הבית בזה"ז, וטבילה שכזו לא מעלתו לשום טהרה האידנא).

בהקשר לזה אציין שסיפר לי ר' מאיר קוז'ניץ שליט"א מסנהדריה, שכאשר עלה לארץ והיה צריך למלאות חובת ימי מילואים בהג"א (היה מהנדס מומחה מקוואות במקצועו), ניגש להגרש"ז אוירבך ושאלו, שמא הוא יכול לבקש להיות קצין הג"א בהר הבית (שער המוגרבים - שבוודאות אינו מחנה שכינה), כי הוא ירויח כמה דברים, ראשית הוא יציל אדם חילוני מאיסור לעלות ללא טבילה מטומאה היוצאת מגופו, והוא גם ישתדל שהפיקודים שלו יטבלו, ואילו הוא ירויח שיכול לחקור את הר הבית במקומות שאפשר.
הגרש"ז אמר לו שהוא יכול, כמובן בהקפדה על חציצה וטבילה כדת. ולשאלתו על חשש טומאת זיבה שמצרכת ז' נקיים וטבילת מים חיים, השיב לו הגרשז"א כי זו מחלה או חולשה בכלי הזרע, ומי שלא ידוע לו שחלה או נחלש א"צ לחשוש לזה.
הביאו באשכול שהקה"י ומסתמא עוד גדולים חששו לזיבה מצד חומרה, אבל זהו הסיפור כפי ששמעתי מפיו לפני 8 שנים. וע"פ פסקו של הגרשז"א זצ"ל, הוא נהג למעשה.
כמובן שאף אחד לא ילמד הלכה ממעשה זה, וכל אחד יורה לו רבו.

ע. התשבי
הודעות: 324
הצטרף: ג' אוקטובר 13, 2015 1:41 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי ע. התשבי » ב' מאי 02, 2016 9:27 pm

רון כתב:לכבוד הרה"ג לייטנר שליט"א
ראשית חן חן על הערתך, ותמיד אני נהנה ממה שאתה כותב בבהירות.
אך לגופו של ענין, האם כשהיית רואה בית נשרף היית צועק "אש אש" וקורא בקול ניחר או שהיית מדבר בנ ח ת ל א ט ומתוך מתינות? הרי לא יאומן מה שקורה כאן, בשם התורה באים לסכן אותך ואותי ואת שאר אחב"י, בשם משיחיות הזויה! שבינה לבין התורה אין כלום! רק כל אחד שיודע לקרא בלי ניקוד ברמב"ם כבר נהיה מאן דאמר!
אם היו דברי נשמעים כשהיו נאמרים בנחת, ניחא. למה לקיים "הרם כשופר קולך" אם אפשר בנחת. אבל כשמדובר באנשים שעושים את הרמב"ם כגרזן לחפור בו בורות ריקים, וכל מגמתם היא להראות כמו אותו "דל גאה" שהם בעה"ב על הר הבית, ואם תדבר בנחת יעזור משהו? יש שם מישהו שבכלל מעניין אותו מה התורה הקדושה עצמה אומרת?
אם נשאל אותם האם הסכם השלום עם מצרים היה הסכם טוב, כפי שכבר הורה זקן רבינו בעל האבי עזרי זלה"ה, יביאו לך כל מיני ציטוטים החל בסימן שכט' וכלה ..... ואם ח"ו היו דבריהם נשמעים מי יודע כמה דם יהודי היה נשפך בגללם! ברוך ד' שלא השבית לנו גואל רבותינו ראשי הישיבות זצ"ל ויבלח"א.

אך איך שלא יהיה תודה שוב על הערתך הנכונה כשלעצמה, ובאמת אין דרכי לבא בסופה וסערה, ובודאי שבדרך כלל דברי חכמים בנחת נשמעים. ודי בזה.

אם דבריך אינם נשמעים בנחת, כל שכן שלא יישמעו בסגנון המתלהם בו אתה משתמש, המראה על מחסור בראיות מוצקות מול שפע של אלימות מילולית. ובמיוחד שאין ענין דיון זה לכאן.
וברוך ה' שלא השבית לנו גדולי תורה מכל הקוים והשיטות, ואין אנו צריכים להוכיח מעלתנו בפסילת אחרים.

רון
הודעות: 483
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי רון » ג' מאי 03, 2016 1:23 am

לכבוד הרב תשבי שיחי'
שלו' רב!
מדוע אינך עונה לגופו של ענין? חוץ מלומר שאני מתלהם וכו' וכו' וכו', אתה וחבריך היקרים לנו באמת, לא מוכנים להתמודד עם הטענה שהעלתי!
והיא,
מי התיר לסכן חיי יהודים בשביל פעולה שלפי רוב הפוסקים אסורה [לא משנה כרגע מדוע], ואף למי שמתיר אין זה מכלל העבירות המתירות לסכן חיי ישראל.
ובכן אנא מכם תענו תשובה על שאלה כה פשוטה, הלא אם שמירת שבת נדחית להצלת נפש, לעלות להר הבית על אחת כמה וכמה!

נ.ב.
חשוב לי להקדים שאיני בא לזלזל בכבוד אף ת"ח, לא משנה השקפתו וכיפתו!
אך שאלה נוספת יש לי לשאול ממעלתכם. ושוב אנא בלי התחמקות!
אם תצטרכו לשאול שאלה רפואית, ויהיה לכם פרופסור מומחה שאומר משהו מסויים, ויש ד"ר מכובד שאומר להיפך, למי תשמעו? ואם בקונסוליום שעשו הרופאים מתברר שכל הפרופסורים בדיעה אחת וכמה דוקטורים נוקטים להיפך, למי תשמעו?
ומעתה,
עם כל הכבוד, ויש כבוד, לכל הרבנים החיים עמנו היום לאוי"ט אמן, שסבורים שמותר לעלות להר הבית, האם עומדים בדרגת האוסרים? אם אתם סבורים שכן, אמרו בקול ברור, שהעיקר שפלוני מכונה בשם רב לא משנה רב עיר או רב מושב, וכבר זכותו להביע דיעות נגד גדולי ישראל מדורות קודמים. אך כמדומני שגם אתם מבינים את הגיחוך שבענין! ואם כך מה הנידון בכלל.
השתדלתי לא להיות מתלהם. אנא ענו לגופו של ענין.

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 03, 2016 1:39 am

דומה ששתי ההודעות שקדמוני חורגות ממטרת האשכול הנוכחי.
זה מתאים לאשכול מסוג שונה.

היות ולכל הדיעות גם הרבנות הראשית שהיתה תמיד קרובה יותר לציונות הדתית מאשר לחוגי החרדים,
אסרה את העליה להר הבית בכל תוקף (מלבד שכל רבני וגדולי ארץ ישראל קראו איסור גורף בשנת תשכ"ז) - אזי הרבנים המתירים כיום בעמדה נחותה.
אין ספק שזה גורם מכשולות הלכתיים וזו הסיבה שכל כך הקפידו לאיסור גורף בענין.
יחד עם זאת הנושא של התגרות באומות הוא רחב מדי מכדי שידון בו ע"י חכמי הפורום דנן, זה נושא השמור לגדולים שבגדולים. זו שאלה כבדת משקל גם ביחס לסכנה של לתת לערבים שליטה מלאה בהר (ללא קשר לביקורים פרטיים), וברור שלא זו הסיבה שבגללה אסרו לעלות להר הבית.

רון
הודעות: 483
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי רון » ג' מאי 03, 2016 1:45 am

לכבוד הרב קו ירוק מחדש חידושים שליט"א
יש"כ על חידוד הדברים והעמדת השאלה בצורה חדה ומדויקת.
אתה צודק שבסערת הדברים היה קצת ערבוב בטענות. אך מה שהפליא אותי במיוחד בלי קשר לנושא ההלכתי היה בהקשר למה שקורה בתקופתנו שיהודים בסכנה ואלו היורדים להר הבית מפטירין כדאשתקד
אך שוב תודה על הבהירות

מודיעין
הודעות: 33
הצטרף: ד' מאי 13, 2015 8:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי מודיעין » ג' מאי 03, 2016 1:46 am

אם יורשה לי להוסיף תמיהה נוספת על כל התמהונים ה''מהדרים'' במצוות עלי להר הבית,
איפה הם בשאר המצוות????
כשמחללים אחינו הטועים את השבת בריש גלי והם יושבים ושותקים???!
כשמוכרים ליהודים חמץ בפסח אין קולם נשמע???!
כשכל הג עבירות שביהרג ןעל יעבור כיום פרוצים עד למאוד זה כבר לא מעניין אותם???!

ומה כן מעניין אותם מצווה של עלייה להר הבית שאינני יודע מהיכן המציאו אותה וגם אם קיימת אזי וודאי שישנם תרי''ב מצוות נוספות שלעולם לא שמענו את קולם למען קיומם בשם הדת היהודית

ואם רצונם להשתמש ברעיון פופוליסטי הזוי אין אני כותב את דברי, אולם כשהם באים בשם עם ישראל ובשם תורת ישראל מכאן אני זועק מנהמות ליבי - מה מצאתם במצווה זו מיוחד על פני שאר המצוות?????
כשאחיך הטועה מחלל את השבת ועובר על איסורי עריות שפיכות דמים ועוד כהנה וכהנה זה לא כואב לך זה לא עוקר את עמ''י מאדמתם???!!!

לכן אנא מכם תמהונים אל תשתמשו בחומת הדת והתורה למען פורקן האנדרלנין שלכם, תודו שזה ענין פופוליסטי וזה בסדר אנשים אוהבים להיות כאלה, אבל שוב אל נא תבזו את עם ישראל תורת ישראל וארץ לישראל

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 03, 2016 2:05 am

חבל שאנו הורסים בידיים את האשכול ומזיקים לכל הפורום.
אולי תעברו לויכוח על זה באשכול מיוחד לשם כך?

אגב, משהו אישי. פעם רציתי להיכנס להר הבית במקום שאף אחד לא מכיר, לא יזהה אותי, ולא ידע בכלל שזה הר הבית. חקרתי את המקום היטב, ידעתי בדיוק כל ס"מ וס"מ ממנו היכן הוא ההר והיכן הוא חוץ להר. כל זה בשביל לקיים בצנעה מורא מקדש.
אך לא עשיתי זאת כדי לא לפרוץ גדר, וגם שהסתפקתי שמא צריך לטבול לזיבה במים חיים וז' נקיים, וזה כבר יותר מסובך מטבילה במקווה מי גשמים מ' סאה.
רק אספר היכן הוא המקום.. בימים כתיקונם לא בחול המועד או בימי חירום קריטיים, ניתן להגיע לבית השער של שער השלשלת בסוף רחוב השוק, באמצע רוחב בית השער הזה, יש מתחתיו כבר את הכותל המערבי, ומי שהולך מעליו זה כבר בתוך ההר, ק"ו מי שנוגע בשער העץ הירוק שבסופו. שעד שם - הן החיילים והן הוואקף, לא מונעים מלגשת.
כמובן לא העזתי לפרוץ גדר, אף שזה מקום שאנשים לא מסתובבים בו (והוא בטוח להליכה זהירה), וגם לא יודעים היכן בדיוק ההר..

מענין לענין אני נזכר שפעם חייל הכניס אותי לבסיס משמר הגבול בדלת הסמוכה לבית השער הזה, ועלינו עד לרמקולים והפרוז'קטורים שמעל קשת ווילסון, שם הרבנות צבעה בצבע זרחן כתום, פס רחב היכן הוא הכותל, כדי שהחיילים לא יפסעו סתם על הר הבית.

מצורפת תמונה של הר הבית ממקום עמדי שם..
גג המחכמה.JPG
גג המחכמה.JPG (354.68 KiB) נצפה 2783 פעמים
27120014.JPG
27120014.JPG (232.79 KiB) נצפה 2783 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 2304
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2016 9:26 am

אלו שעולים להר הבית חייבים כרת

שמואל דוד
הודעות: 2304
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2016 9:27 am

כן כתבו כל גדולי עולם

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 03, 2016 10:39 am

לכבוד הרב קו ירוק ---יש"כ על חידוד הדברים והעמדת השאלה בצורה חדה ומדויקת.
אתה צודק שבסערת הדברים היה קצת ערבוב בטענות. אך מה שהפליא אותי במיוחד בלי קשר לנושא ההלכתי היה בהקשר למה שקורה בתקופתנו שיהודים בסכנה ואלו היורדים להר הבית מפטירין כדאשתקד


הרב רון
האמת שכלל לא התיישבתי בדעתי לגבי הנקודה שאותה הבאת בתגובותיך. כלומר אין ספק שישנם אנשים הזויים שבעצם עלייתם להר גורמים להתעוררות השנאה הערבית / או לתת להם במה להיתלות. באינתיפאדה הנוכחית (שב"ה נחלשה בהרבה) הערבים טענו שהיהודים פוגעים בהר הבית, אף שכמדומני זה שקר מוחלט, וזה רק סיבה לכיסוי השנאה שלהם, ולכן אנשים פרטיים צריכים להיזהר שבעתיים, כי בודאי שהעליה להר הבית יוצרת מתח מיותר.
ידוע לי, שבמשך שנים רבות כשלא התעוררה תנועה לאומנית לעלות להר הבית, אזי אנשים חילוניים שרצו לעלות להר לצלם (ה' יכפר להם על שגגתם) היו מתאמים גם עם הוואקף כדי למנוע חיכוחים. זה היה מעין סטטוס קוו. כיום זה נפרץ וזה מסכן, ומאידך לתת לערבים להרגיש שהם ניצחו זו כבר גם בעיה ביטוחנית, בקיצור די סבוך.
לגבי אנשי צבא, הסיפור שונה. ראשית; הרי אין חלקנו מחלקם, וכל השלטון כאן הוא שלטון רשע ופשע נגד התורה ובלי שום אחריות על עם ישראל, אך מנגד כנראה זו סכנה ברורה לתת לערבים את השליטה במקום באופן מוחלט. זכורני כילד קראתי בספר 'האיש על החומה' על הגרי"ח זוננפלד שלא נמנע מלעבור ברחוב השוק אחרי פרעות תרפ"ט בהיותו כבר זקן ממש, כדי להראות לערבים שהם לא בע"ב על ירושלים. כל השנים אני מסופק אם זה נכון לא (ואם למחבר הספר ש.ז. זוננפלד לא היתה רוח ציונית במידה כזו או אחרת, שבעקבותיה כתב תיעוד זה). אם זה נכון אזי לא נוכל לומר על שלטון הרשע במדינת ישראל שהם עושים מעשה שגוי - במקרה ספציפי זה.

אך כ"ז לפלפולא. א"א להמרות את פי כל הרבנים שאוסרים בתוקף לקהל לעלות להר הבית.

אני מתנצל על מראש בפני חכמי הפורום על שבכלל כתבתי שורותי אלו, היות וזה ממש לא שייך לא למדור "בית המדרש" שבפורום, ואפילו לא לאשכול ספציפי זה..
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ד' מאי 04, 2016 10:07 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 2304
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2016 9:45 pm

לא הבנתי

משולש
הודעות: 3604
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי משולש » ג' מאי 03, 2016 9:53 pm

נראה לי שנושא חייבי הכריתות האלו כבר נטחן בפורום הזה עד אשר דק לעפר. כל הצדדים מחופרים היטב בדיעותיהם. ואין טעם לטחון קמח טחון. אלא אם כן יש עוד ראיות חדשות שעדיין לא הועלו.
ויהי רצון שיחזרו במהרה בתשובה שלמה.

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 03, 2016 10:32 pm

על ידי משולש » ג' מאי 03, 2016 8:53 pm

נראה לי שנושא חייבי הכריתות האלו כבר נטחן בפורום הזה עד אשר דק לעפר. כל הצדדים מחופרים היטב בדיעותיהם. ואין טעם לטחון קמח טחון. אלא אם כן יש עוד ראיות חדשות שעדיין לא הועלו.
ויהי רצון שיחזרו במהרה בתשובה שלמה.


איפה הוא נטחן מה הלינק ?
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ד' מאי 04, 2016 10:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

משולש
הודעות: 3604
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי משולש » ג' מאי 03, 2016 11:50 pm

קו ירוק כתב:
שמואל דוד כתב:לא הבנתי

האב"נ כמדומני בסימני ה-ת' (ראיתיו מזמן) מתקיף את ר' מאשיל גלבשטיין שכתב שאיסור עליה להר הוא בכרת,
ומלגלג עליו שנשמט ממנו שכרת זה רק לעולה למחנה שכינה בטומאה, אבל הר הבית הוא בלאו בלבד.

על ידי משולש » ג' מאי 03, 2016 8:53 pm

נראה לי שנושא חייבי הכריתות האלו כבר נטחן בפורום הזה עד אשר דק לעפר. כל הצדדים מחופרים היטב בדיעותיהם. ואין טעם לטחון קמח טחון. אלא אם כן יש עוד ראיות חדשות שעדיין לא הועלו.
ויהי רצון שיחזרו במהרה בתשובה שלמה.


איפה הוא נטחן מה הלינק ?

כאן יש 12 עמודי פורום: viewtopic.php?f=17&t=19997
וכאן עוד 3 viewtopic.php?f=17&t=18353
ויש עוד פה ושם אשכולות קטנים נוספים, וכנראה יש עוד שלא הבאתי.

קו ירוק
הודעות: 2223
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מאי 04, 2016 12:13 am

תודה למשולש, על הבאת הלינקים.

שמואל דוד
הודעות: 2304
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מאמר כנגד עליה להר הבית יסודי ביותר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 04, 2016 7:37 am

סליחה , אבל כך שמעתי מגדולי ישראל


חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד