מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

על המתפרצים לעלות בהר ה' ומסיגים גבול שגבלו ראשונים
בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 29, 2018 8:23 pm

שתי התייחסויות חדשות של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
העליה להר הבית לכבוד אורחותיך.docx
(38.05 KiB) הורד 262 פעמים
העליה להר הבית תשובה למאמרים.docx
(44.3 KiB) הורד 366 פעמים

טוב
הודעות: 81
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » א' פברואר 04, 2018 3:42 pm

תגובה מאבי קלמן לרב עידו אלבה

עוד תגובה מידידי אבי קלמן הנ"ל:

כבוד הרב עידוא אלבא שליט"א כתב תגובה ארוכה ומפורטת לדבריי, בה החכים אותי בכמה נקודות, אך באופן כללי ברוב ככל נקודות המחלוקת אין שום שינוי. כתבתי בשולי תגובתו הערות שהצטברו לאורך רב. מחמת אורכן ומסיבות נוספות לא אפרסם אותה כאן (ובלנ"ד אשלח אותה למייל של הרב אלבא). כאן אכתוב כמה הערות קצרות, ותו לא.
אני מתנצל אם בלהט הוויכוח פלטתי מקולמוסי ביטוי שלא בכבוד הראוי. זה ח"ו לא אישי, ולא בכוונה. אינני מתיימר לחשוב עצמי יותר ממישהו, ובטח שלא מת"ח שכתב ספרים רבים בהרבה מקצועות בתורה.
(אוסיף עוד כי הרב אלבא הי"ו משום מה חשב שאני רב, וכתב אליי בכבוד ובדרך ארץ, ואני לא ת"ח, אלא יהודי פשוט, תלמיד ישיבה, ותו לא.)

א. הרב אלבא סובר שהמסורת על מקום המקדש היא העומדת בבסיס ההיתר להתקרב לכתלים. למיטב ידיעתי, אין שום מקור המנמק את ההיתר להתקרב לכתלים בזיהוי כיפת הסלע. (ובכלל, אין שום מקור מפורש המתייחס לזיהוי כיפת הסלע כ'מסורת' העובדת בעם ישראל מאב לבן ומרב לתלמיד, בוודאי שלא מקור תורני).

ההיתר להתקרב לכתלים של מתחם הר הבית מנומק ע"י הפוסקים בשל אורכם וקרבתם לעמק, וזו סברא ברורה, שלא נזקקה בדבריהם (וגם באמת איננה נזקקת) לשום חיזוק, בטח שלא מ'מסורת' מפוקפקת.

ב. הרב אלבא טוען שהגר"ע יוסף פקפק רק בזיהוי של הצכרה כאבן השתייה, אך לא בזיהוי הכיפה [והרמה?] כמקום המקדש, אך לענ"ד מבואר בדבריו לא כך, כי אחרי שכתב שיש לפקפק בקביעת הרדב"ז, כתב שאי אפשר לסמוך על חשבונות מהכותל המערבי, כי אין לנו מידה מדויקת של מרחק, ולדברי הרב אלבא א"צ לכך.

ג. הרב אלבא דוחק מאד בדברי הכפתור ופרח והרדב"ז ובכוונתם, ומבלי להאריך נאמר שאם אנו נותנים 'חופש פרשני' כה רחב למקור כלשהו - הוא מאבד את משמעותו. למשל, אם 'היקש חיפושי' המבואר בכפתור ופרח להדיא - איננו מספיק (אע"פ שלשון הכפתור ופרח שהוא העיקר), אך עיקר סמיכתו היא על כך מסורת שרמוזה כחמישה עמודים קודם: "צריכין אנו לדעת גדר וגבול מקום האסור וחייב ליכנס היום שם בבית הקדוש" (דהיינו הרמה, לפירוש הרב אלבא), היא בסיס ההיתר, תוך הסתמכות על רובו מן הדרום (מבלי להבחין שבמתחם שני לו מהצפון ולא מהמזרח כבמשנה), אזי אי אפשר לסמוך על הכפתור ופרח בכל דבריו.

ד. תמוה מאד שהרב אלבא טוען על דבר שהגר"א שפירא כתב עליו "והוא מהאיסורים החמורים שבזמננו", וחזר על דבריו בכתב ובעל פה, שוב ושוב, ש'אין ולא ורפיא בידיה'. האם גם בנוגע לסירוב פקודה נאמר כך? האם היה נושא שלא היה 'אין ולא ורפיא בידיה'?
[הסתמכותו על כך שהגר"א שפירא זצ"ל לא הכחיש תמוהה, כאשר (א) בעיתונים מתפרסמות חדשים לבקרים שמועות שקר בשם רבנים שונים, ורק לעיתים רחוקות הם טורחים להכחיש; (ב) הנוסח שפורסם הוא שהעושה כשיטת הרב גורן יש לו על מי לסמוך, ופרסום הכחשה בקלות יתפרסם כזלזול ברב גורן, בפרט לנוכח המתיחות בינו ובין המגזר החרדי; (ג) הגר"א שפירא חזר ואמר 'חתיכת כרת', שוב ושוב, ובפרט בהופעה הציבורית האחרונה שלו; (ד) כל תלמידיו וממשיכי דרכו סוברים שהוא אסר בתוקף, מפני שאיננו יודעים את הגבולות.]

ה. אינני יודע אם יש צורך להידרש לכל הפרטים, אם יבקשו הקוראים אכניס זאת, ואם לא, בלנ"ד אסתפק בשליחת התגובה לכב' הרב אלבא (מפני הכבוד).

טוב
הודעות: 81
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » א' פברואר 04, 2018 3:43 pm

תגובה מאבי קלמן לרב יעבץ
תגובה נוספת מידידי אבי קלמן הנ"ל:

קראתי את תגובותיו של הרב יוסף מאיר יעב"ץ הי"ו לדבריי, ושנינו מסכימים שבחלק מהנקודות הדיון כבר די מיצה את עצמו. (גם השיטה של ציטוטים בצבעים שונים נוחה כשיש שלושה ארבעה צבעים, ולא כשיש יותר מחמישה, והקורא כבר מתבלבל מתגובה על תגובה על תגובה, ואיננו זוכר מי כתב מה ובאיזה הקשר.)
לכן חשבתי להגיב כאן על מיעוט קטן מהטענות ומהתגובות של הרב יעב"ץ, משום שהן לענ"ד העיקריות, ולהשאיר את שאר הדיון וההערות ללא התייחסות. אם הרב יעבץ (או מישהו אחר מקוראים) סבור שיש טענה משמעותית שלא התייחסתי, אשמח שיציין זאת.

בפתח הדברים אבקש להתנצל על ביטויים לא מכובדים שהשתמשתי בהם במהלך הוויכוח, שלא במתכוון. (אגב, אינני ת"ח, אפשר לקרוא לי פשוט "אבי", כמו שחברַי ומכירַי קוראים לי. אינני ת"ח, ואינני מלמד באף מקום. אפשר לדבר איתי בגוף שני, ובלי לתת כבוד שלא מגיע.)

א. כמדומני שעיקר הוויכוח ביני ובין הרב יעב"ץ הוא על התוקף של הזיהויים השונים. הרב יעב"ץ סבור כי הזיהוי של הצח'רה כאבן השתייה מבוסס על ראיות טופוגרפיות וארכאולוגיות המקבילות לסימנים מובהקים, המועילים להתיר אשה לבעלה; ואילו אני סבור כי מדובר על ראיות המקבילות לסימנים לא מובהקים, כשגם זיהויים אחרים מביאים ראיות וסימנים שונים לטענותיהם (אם כי ברור שלשיטה המקובלת של הצח'רה יש עדיפות הן מבחינת טיב 'הסימנים' והן מבחינת כמות 'הסימנים', מ"מ עדיין לא הגיעו הדברים להכרעה ודאית).
(למשל, העובדה שיש מחילה המובילה למקווה ולשירותים דווקא בחלק הדרומי של הר הבית, מלמדת שהיה שם קדושת הר הבית. כמובן, אפשר שמחילה זו שימשה למטרה שלא נודעת לנו, כמו שאפשר שקיר הרמה המזרחי שימש למטרה שאיננה ידועה לנו, ומ"מ לפי ההסבר הפשוט העולה בידינו אלו סימנים מרשימים מאד, אם כי לא מובהקים.)

ב. הרב יעב"ץ חילק את תשובת הרדב"ז לשלושה חלקים: (א) קביעות הלכתיות שאינן נזקקות לזיהוי של ממצאים בשטח (כגון שאיסור הכניסה הינו רק לקפ"ז על קל"ה אמה בתוספת לעובי הכתלים, מבלי לחשוש לעזרת נשים ולחיל); (ב) קביעה חד-משמעית וללא צורך לנמק, כי שאבן השתייה היא הסלע שתחת הכיפה; (ג) הוא משער השערות, וכותב שהן רק השערות, גם אם הוא משוכנע בהן.
אני מקבל את ההבחנה בין החלק הראשון לחלקים השני והשלישי, אך אינני מקבל את ההבחנה בין החלק השני והשלישי. כלומר, יכול אדם לומר לפקפק בזיהויים של הרדב"ז, ולומר שכל קביעה הנוגעת לשטח מחייבת ידע טופוגרפית, ארכאולוגי וכו' שלא היה בימיו, ואם כן אין מקום לסמוך על תשובתו; אך לומר שבנוגע לזיהוי הצח'רה כאבן השתייה הוא מקבל את סמכותו של הרדב"ז, אך בנוגע לזיהוי הכותל המערבי והכותל הדרומי ככתלים של העזרה הוא איננו מקבל את סמכותו - זאת מנ"ל? מה ההבדל ביניהם? הרי שני הזיהויים היו ודאיים בעיניו, ועל שניהם ניתן היה לדבריו לסמוך בנוגע לאיסור כניסה לעזרה, וכי מפני שהוא לא נימק הכרעה כלשהי היא יותר חזקה?
יתכן שאם הרדב"ז היה יודע שהקביעות שלו סותרות האחת את רעותה, הוא היה מעדיף אחת מהן על חברתה, אך באותה מידה יתכן והוא היה מניח את הספק בין שתי הקביעות, וחושש לשתיהן לחומרא, או שהיה אומר שאם הקביעות סותרות האחת את השנייה סימן שכל טיב ההוכחה הזה הינו רעוע ואין לסמוך על אף אחת מהן. אין עמנו יודע, ולכן לכל החלטה שנחליט אין גושפנקה של הרדב"ז.
(כמובן, רשאי אדם לומר שהוא מקבל את סמכותו של הרדב"ז רק בדבר שבו לא התבררה הטעות של הרדב"ז, ואכן הסתירה בין הקביעות/הזיהויים מחייבת לומר שיש טעות באחת מן הקביעות/הזיהויים, אך להכריע ולהעדיף אחת עדיפה על חברתה, לזה אין גושפנקה של הרדב"ז, גם אם זה הגיוני ומסתבר.
יתירה מזו, יתכן מאד לומר שאם הרדב"ז טעה באחת מקביעותיו, יש מקום לבדוק את שתי הקביעות, שמא שתיהן נובעות מאותה טעות שורשית, ויתכן שאין לסמוך על שתי הקביעות, גם אם ישנה הוכחה חד-משמעית [שלא הייתה ידועה לרדב"ז] איזו מהן שגויה.)

ג. בנוגע לניסוחים אני חייב להעיר, שלפוסק הלכה ישנן שתי סמכויות: האחת הינה לקבוע קביעות עקרוניות שאינן נוגעות לשטח, והשנייה היא לקבוע איזה ראיות/אומדנות/ספקות מספיקות בכדי לנהוג על פיהם בנוגע להלכה כלשהי.
לכן, הקביעות של הרדב"ז בנוגע לזיהוי כיפת והסלע (הן הצח'רה והן הכיפה) ובנוגע לזיהוי הכותל הדרומי והכותל המערבי ככתלים של העזרה, הינן קביעות הלכתיות, שיש לראות אומדנות אלו כוודאיות, ולהסתמך עליהן להלכה (להקל באיסור דאורייתא שעונשו כרת).
זיהויים אלו אינם "השערות, גם אם הוא משוכנע בהן", אלא קביעות הלכתיות, המבוססות גם על עדויות, 'מסורות', אומדנות והשערות.

ד. בנוגע לטיב המפות שהיו בימי הגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל, החל משנת תרכ"ה היו מפות מדויקות של הר הבית (1 ס"מ במפה = 5 מטר במציאות), אלא שהיום הן יותר נגישות. (הרב קורן עושה בהן שימוש ב'מעלין בקודש' לא, עמ' 62.) גם המפה הטופוגרפית של הר הבית איננה חדשה, והיא מבוססת על מדידות מלפני כמאה שנה.

ה. כפי שכתב הרב יעבץ, דעתו של הרב קורן היא שהיו "כיפין ע"ג כיפין" רק במקום שהיה צורך (עכ"ל הרב יעבץ). ככל הנראה כוונת הדברים, שהיה צורך מפני שיש בין סלע היסוד של עצם ההר עד גובה הרצפה מרחק שקיים חשש שמא נקבר בו מת. – זהו בעצמו דוחק מסוים בלשון המשנה ("הר הבית והעזרות תחתיהן חלול מפני קבר התהום") והרמב"ם ("הר הבית... היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, והיה מוקף טומאה, וכיפין על כיפין היו בנויות מתחתיו"), שמשמעותם שתחת כל הר הבית (והעזרות) היה חלל לכיפין ע"ג כיפין.
הרב יעבץ טוען שהכוונה שאין הכוונה שכל הר הבית והעזרות היה חלל לכיפין ע"ג כיפין, אלא רק מקום שהיה בו צורך, אך לעניות דעתי זהו דוחק בלשון המשנה והרמב"ם. דוחק זה לא "דוחה" את הזיהוי של כיפת הסלע, אך מוריד משמעותית את טיבה של ההתאמה הטופוגרפית. אם נסתכל על הדוגמה שהביא הרב יעבץ, עדים הזוכרים נקב בצד אות פלונית, ונמצא הגט עם נקב בצד אותה אות, הרי שכאן מדובר על עדים שפשוט זוכרים שהיה נקב ליד האות הראשונה של שמו הפרטי של כותב הגט, אך בפועל נמצא נקב ליד האות של שמו השני. (יתכן מאד שזיכרונם לא מדויק, אך ראיה מספיקה להתיר אשה לבעלה, אין כאן, אפילו אם היא מצטרפת לראיות אחרות דומות לה, וק"ו אם ישנם זיהויים אחרים שגם להם סימנים לא מובהקים, אם כי פחות טובים).

ו. שאלה נוספת הינה האם יש צורך בראיות חזקות יותר לענייני מקדש וקודשיו. הרב יעבץ מוכן לקבל שלקביעת מקום המזבח לדורות יש צורך בראיות מכריעות יותר (ואולי אפילו בנבואה, אם כי זה לא ברור); אך תמה מנ"ל שצריך ראיות חזקות יותר לשילוח טמאים. [עכת"ד.]
ועל זה אומר, ראשית, הרב יעבץ מבין שמסברא ישנו מקום גדול לומר שלקביעה הנוגעת למקום המקדש לדורות עולם, יש צורך בראיה חזקה יותר (ולא נסמוך על נאמנות קטן או קטנה בדבר שאין בו טורח, אע"פ שנאמנות כזו מועילה אפילו בדאורייתא, לדעת הרבה ראשונים). ואע"פ שכל קרבן כשלעצמו איננו שונה משאר איסורי תורה, מ"מ אם לכל קרבן נסמוך על זיהוי מזבח ברמה נמוכה, לעולם לא נדרש לרמת הזיהוי הנדרשת לקביעה לדורות. לכן, לענ"ד פשוט שאם בקביעת מקום המזבח (העזרות וכו') נדרשת ראיה חזקה יותר, זה נדרש לכל הדינים הנובעים מקביעה זו (וא"א לומר שלקרבן תמיד באופן חד פעמי ניתן לסמוך על ראיה חלשה, אע"פ שלקביעת מזבח לדורות נדרשת נבואה או ראיה חזקה יותר, כי אז יקריבו תמיד קרבן תמיד כל פעם באופן חד-פעמי...).
שנית, הרב קורן ('מעלין בקודש' לא, אדר ב תשע"ו, עמ' 106) דן בשאלה מדוע בנוגע להגעה עד הכתלים של הר הבית הצריך הכפתור ופרח "היקש חיפושי", יותר מאשר בשאר קביעותיו בספרו (המבוססות על ראיות ברמת ודאות נמוכה מ"היקש חיפושי"), והוא מעלה אפשרות שלעניין 'מורא מקדש' יש צורך בזהירות יתר, ואין לסמוך על ראיות 'רגילות'. הוא מוסיף להסביר בזה את השמטת הכפתור ופרח ל'מסורת' על כיפת הסלע, בשל העובדה שלזיהוי מקום המקדש נדרשת ראיה חזקה יותר ("היקש חיפושי").
[אציין, כי לדעת הרב קורן, שם, כיום יש בידינו "היקש חיפושי" ל'מסורת' כיפת הסלע. כמו כן אציין, כי בדבריו אלו שינה מעט ממש"כ במבוא לספרו, ואכמ"ל.]
גם הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל (משנת יעבץ או"ח סי' מז) נקט שלעניין 'מורא מקדש' נדרשת ודאות גדולה יותר מאשר לשאר איסור תורה (והרב קורן הזכיר דבריו ב'מעלין בקודש' ל, אלול תשע"ה, עמ' 99 הערה 104, והביא לא סמך מדברי השל"ה באגרת הנ"ל).

ז. ובחזרה לתשובת הרדב"ז. גם הרב יעבץ וגם אנכי הקטן מסכימים כי ההיתר לדעת הרדב"ז להיכנס לגגין ועליות המרוחקות מהכיפה יותר מהשיעורים המבוארים בתשובה (המיוסדים על גודל העזרה - קפ"ז על קל"ה), איננו זקוק לסניפים הנוספים (שיטת הראב"ד, גגין ועליות שלא נתקדשו וכו').
ואעפ"כ לענ"ד יש מקום להגיד שכל ההיתר שלו נוגע לגגין ועליות ולא להליכה בהר הבית עצמו, וזאת משתי סיבות: (א) יתכן שהסיבה שהרדב"ז לא חשש לעזרת נשים ולחיל היא מפני שלדעתו אין איסור להיכנס לעליות שעל גבי עזרת נשים והחיל (מפני שאיסורם מפני הרחקה, ולא בשל קדושת המקום מצד עצמו); (ב) יתכן והרדב"ז מסכים לשיטות שכשאין גדר לחיל כל הר הבית נאסר לטמאי מתים (כפי שיש שרצו לומר בדעת הכפתור ופרח והרמ"ע מפאנו), מלבד שטחים מגודרים כגגין ועליות (ואולי אף פתחים).
[אעפ"כ, לענ"ד יש לפקפק בדרכים אלו, הן מדברי הרדב"ז בנוגע לפתחים, והן מדברי הרדב"ז בנוגע לשוק אל-קאטנין, ואולי יש ליישב בדוחק ואכמ"ל.]

ח. כתבתי שלדעתי אין להשוות את רצף המקורות ההיסטוריים המעידים שהצח'רה היא אבן השתייה ושכיפת הסלע היא מקום המקדש, לעומת המסורת הרצופה והוודאית לגבי זיהוי הר המוריה (והמתחם בכללותו).
הרב יעבץ כתב: "מי בדק את המסורת על הר המוריה? האם ערכתם רשימת מקורות? על מה זה מבוסס? וממתי ואם יש רצף? מעניין לבדוק."
ראשית, אומר שלענ"ד אינני זקוק כלל לבדיקה מסוג זה. בדיוק כשם שלא ערכתי בדיקה לגבי הרצף של זיהוי האתרוג, צבע שחור בתפילין וצבע אדום בהלכות טהרת המשפחה, כך אינני צריך לעשות רשימה שתבדוק את הרציפות של המסורת על מתחם הר הבית. ברור בעיני, שאם הייתה ח"ו מפסיקה מסורת מסוג זה, לא היו מחדשים אותה וסומכים עליה להלכה (אפילו לא דור אחד), ללא תיעוד רציני של בירור יסודי של העניין, וכולי האי ואולי.

בהקשר זה אזכיר ג"כ את דברי השל"ה הנודעים:
"דע כי מעולם לא היה ספק במקום בית המקדש, כמו שאין ספק שהיה בית המקדש ושיהיה בית המקדש, כך אין ספק במקום בית המקדש כי הוא זה, ולא נתעלם מהעין אפילו רגע אחד. ואע"פ שהייתה ירושלים הולכת מממלכה לממלכה, מכל מקום לא נפסקה הקבלה והידיעה. על כן גזר ד' יתברך על כותל מערבי שלא תחרב, ויהיה רישומו ניכר. ונוסף על זה הראיה הר הבית וסימנם וכל ההרים, הר המשחה וכיוצא בם, ועמק יהושפט ונחל קדרון ומי השלוח, הכל מסומן וברור לעיניים. והרבה עניינים כיוצא בזה, כולם גלויים להאומות והמבדיל לאומה ישראלית, והדברים מקובלים ונראים עין בעין, וכולם בשמות הראשונים נקראו אף לאומות מאומה לאומה.
ואין ספק בעולם במקום בית המקדש ובכותל המערבי, רק אין אנו יודעים נגד איזה מקום הלך המקדש, כי מפני החטאים חרב ולא נשאר רק כותל מערבי, ועל כן משערים לפי מה שהיה הר הבית חמש מאות אמה לעשות הרחקה לפי אומד הדעת לפי שיעור זה."

שנית, לא ערכתי בדיקה מסודרת של המקורות שבידינו, אך כמדומה שאם נאסוף את המקורות ההיסטוריים על זיהוי מתחם הר הבית פשוט שיהיה בידינו רצף היסטורי. אפילו הפער בין רצף העדויות שבידינו על יהודים שנכנסו להר הבית (בימי האמוראים) ועד בניית כיפת הסלע איננו גדול (מדוע בפער של פחות ממאה שנה, כ"כ הרב עזריה אריאל שליט"א), כ"ש כשנאסוף את כל המקורות הנוגעות למתחם (או לפרט מפרטיו).
(אציין ג"כ שלמיטב ידיעתי, לא נתקלתי עד כה בשום עדות מפני בניית כיפת הסלע על מסורת כלשהי על אבן השתייה. מביאים סיוע מדברי הנוסע הצליין מבורדו על אבן נקובה שהיו מושחים אותה ובאים אליה להתאבל על החורבן, אך לא נזכר בדבריו שראו בה אבן השתייה, ואולי אדרבה באו אליה כי הייתה מסורת שהיא מחוץ לתחום?)

ט. בנוגע להרחבת החיל ע"י הרב קורן, לא הבנתי את דברי הרב יעבץ. הנדבך הקדום בקיר הרמה הינו בצפונה, דבר המעיד שהחלק הצפוני של הרמה אף הוא קדום. גובה פני הסלע צמוד לרמה ממזרח גבוה מאד בצפון הרמה (בנקודות שנמדדו הגובה 739.1, ו-740.1 מטר מעל פני הים, כפי שניתן לראות במפה טופוגרפית, ודלא כדברי הרב יעבץ בהערה 42). אם נקבל את ההנחה שהחלק המוגבה הינו החיל (דבר שהיה נראה שהרב יעבץ מקבל), זה מורה את דברי הרב קורן שליט"א.

י. למיטב הבנתי, שיטת הרב קורן בנוגע לגודל החיל איננה קשורה כלל לשיטתו בגודל האמה, ולכן אינני מבין את הקשר שהרב יעבץ (בהערה 43) קושר ביניהם.
אדרבה, הקשר בין זיהוי כיפת הסלע וקביעת כותל העזרה ממזרח הוא תלוי שיעור האמה, וא"כ לשיטת הרב יעבץ שמקבל זיהוי זה עליו לקבל אמה גדולה (לפחות 51.8 ס"מ).

יא. עוד תמה הרב יעבץ (הערה 44) על החיל לשיטת הרב קורן, שגם אם נקבל שהחיל התרחב צפונית לעזרה בשביל הלשכות גדולות (בית המוקד, לשכת הגזית ועוד), מ"מ "מניין שקו החומה הצפוני של החיל היה ישר? רצועה של עשר אמות צפונית לעזרת נשים איננה מתקרבת כלל לאזור 'שערי רחמים' (והקירות הסמוכים להם), החיל מתרחב לשם רק אם נאמן לומר שהוא התרחב במקום שהיה צורך (כנגד בית המוקד ועוד), אך בסמוך לעזרת נשים (מצפון) החיל היה מצומצם (עשר אמות). מדוע לא?"
והתשובה פשוטה, שאם אנו מקבלים את עדותו של יוסף בן מתתיהו על צורת החיל, הרי שהחיל היה מרובע (וכנראה - ריבוע), וא"כ צריך לומר שקירות החיל היו ישרות (ושצורתו לא הייתה בצורת T, או שהכתלים נעו שלא במבנה של צורה הנדסית מוכרת, אלא בהתאם לגודל הלשכות ולצרכים).

יב. אוסיף עוד כי, כפי שהזכרתי, לשיטת הרא"ש (מידות פ"ב מ"א) הלשכות של עזרת נשים היו מחוצה לה, וא"כ יש להוסיף עוד ארבעים-חמישים אמה לחיל מעבר לעזרת נשים, וזה כבר מגיע קרוב לקירות של 'שערי רחמים' (כמה קרוב? - תלוי בשיעור האמה וכו').


יישר כוח לרב יעבץ!

טוב
הודעות: 81
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי טוב » א' פברואר 04, 2018 3:44 pm

תגובה מאבי קלמן לבתבונה
תגובה נוספת מידידי אבי קלמן הנ"ל:

שמחתי מאד לראות שהרב 'בתבונה' שב והגיב, שכן למדתי מדבריו בהתכתבות עמו, ואני שמח ללמוד עוד בנושא; אך לצערי, בשל תקלות במחשב התגובה נמחקה כמה פעמים (מומלץ לכתוב את התגובות במעבד תמלילים כוורד וכיו"ב, ואח"כ להעתיק לפורום), ואשר על כן יצאה לא מסודרת ואינני מבין מספיק את כוונתו.

אגב, אם הרב 'בתבונה' כתב מאמרים, חוברות וספרים בנושא, אשמח לקבל ממנו בהודעה פרטית (או באשכול) קבצים, בכדי ללמוד מהם.

(לא אתייחס לנושא התכלת, שאינני מכירו כלל, ובכלל אינני יודע כנגד מי יצא הרב 'בתבונה'.)

ראשית, אעיר כי בתגובותיו איננו מוצאים טעויות נוספות בדברי הרב סילבצקי, אלא הוויכוח חוזר לדרכי הוראה (האם ניתן לסמוך על כתבים היסטוריים, ומה תוקפם של מקורות לא-הלכתיים), כפי שהיה ברור עוד קודם לכן, ואני מתרשם שהרב סילבצקי מייצג את הדרך הקלאסית והרווחת (ואין טעם לשוב ולפרט את העניין לפרוטות).

[אגב, מפליא מאד שכל הטעויות שמצא אצל הרב סילבצקי, מקורן – לדבריו – בחוברת 'המקום אשר בחר ה'', ואעפ"כ מכנה אותה "נפלאה", ואילו על הרב סילבצקי כתב לחרף ולגדף.]

(בהמשך הדברים בכמה דברים חזר על טענותיו מהאשכול הקודם, ובכמה דברים הוסיף וחידש, ולא טרחתי לחזור ולהשיב ולהעתיק תגובתי הקודמת.)

שנית, האם כבודו מוכן לצטט את המשפטים הרלוונטיים בתשובת הרדב"ז, ולציין בסוגריים עגולים את המחיקות ובסוגרים מרובעים את תיקוניו (כמקובל)?

[ברצוני לעיין בתשובה לפי הצעתו, ולראות אם הדברים מתיישבים היטב, או שהם דוחק עצום ורב.]

שלישית, האם גרסאותיו פותרות את כל הקשיים בדברי הרדב"ז (או רק את הקושי מהכותל המערבי ומהכותל המזרחי)?

רביעית, שער שושן נמצא מול העזרה, זה מפורש בדברי הכפתור ופרח (ולא כדברי הרב 'בתבונה', ששגה בזה בעקבות דברי הרב סילבצקי):
"העולה בידינו שהשערים שהם למזרח הם חמשה, הראשון שער שושן בחומת הר הבית, השני שער התחתון והוא בחומת החיל והוא כדי לכנס לעזרת נשים, השלישי שער ניקנור שהוא בחומת העזרה, הרביעי הוא שער האולם... השער החמישי שער ההיכל, – מכוונים זה לזה." (עמ' קיא)

[דעת הרמב"ם (פ"ו מבית הבחירה) והכפתור ופרח (עמ' קי, ליד הערה 129) שהר הבית ממזרח עד החיל היה בשווה ובמישור (ודלא כשפת אמת שציין). אגב, מה הפשט בר"ש שציין אליו? כיצד הכהן רואה את שריפת הפרה, אם חומת הר הבית גבוהה, ורק חומת החיל נמוכה? ואם הכוונה ששתי החומות נמוכות, אזי בהו"א ביומא טז. הכוונה שגם שער שושן מכוון כנגד פתחי העזרה וכו'.]

חמישית, אם שער שושן הוא מול כיפת הסלע, זה יותר קרוב לחצי חומת הר הבית מאשר לשליש החומה, והיה כותב בחצי הדרומי. ובכלל, היאך הגיע כבודו למידת 42% מאורך הכותל?

(כמובן, הצעתו של הרב סילבצקי שהתפר הוא השער של הכפתור ופרח משונה מאד. אם זה היה השער, הכפתור ופרח לא היה מציין את היותו בשליש הדרומי, אלא את היותו כחמישים אמה מהפינה הדרומית מזרחית. ובצדק העיר עליו הרב 'בתבונה' מכמה צדדים. אע"פ שהשגתו מכך ש"רובו מן הדרום" איננה מובנת, שכן להצעה זו שער שושן לא היה מול העזרה.)

(לגבי מה שציין על חומת העיר, כבר השיב ע"ז הרב סילבצקי בעמ' 16 וסביבותיו באריכות. לגבי "כמטחווי קשת" ג"כ כתב שם, אע"פ שאפשר להתווכח, כמובן.)

שישית, לגבי השגתו ששליש הכותל המזרחי יוצא בדרום הרמה, וא"כ אפשר להקיף תוך שמירת מרחק מהרמה גם מדרום, - כ"ז אם כוונת הכפתור ופרח הייתה ששער שושן בדיוק בגבול השליש הדרומי, אך הוא כתב ששער שושן בשליש הדרומי, ולא ציין שדווקא בקצהו (מצפון).

שביעית, מה שכתב שא"א לדעת את מקום ההקרבה לפי שער שושן, הממקם את המקדש בציר צפון דרום, ולא בציר מזרח מערב, י"ל בפשטות שבציר מזרח מערב קודש הקודשים במקום הגבוה בהר (כפשט המשניות), אך אין במשנה פירוט מפורש בנוגע לציר צפון דרום (וי"מ שהמקדש לא בפסגה, כפי שהביא הרב סילבצקי, היינו מבחינת ציר צפון דרום).

שמינית, כתב שאם שער שושן היה שלא מול כיפת הסלע היו מעירים בזה "הראשונים", ואני לא ידעתי למי כוונתו, ובכלל לא ראיתי מישהו מהפוסקים הראשונים הידועים שכתב בוודאי שכיפת הסלע הוא מקום המקדש (ואע"פ שכותבי מסעות, ובהם ת"ח, כתבו כן, י"ל שכתבוהו דרך סיפור בעלמא וכנ"ל), ובפרט שאפשר שהם לא סברו כמו הזיהוי של הכפתור ופרח.

תשיעית, ומה שכתב להוכיח מזה שהכפתור ופרח לא הקשה ממקום המזבח, לענ"ד אין להוציא מזה כלום, הרי הוא כותב להדיא שהיה טרוד וכו', ובכלל לא כתב את סוף המעשה אמאי לא הקריב, ואפשר שמרחוק סבר שמא מקום המזבח ידוע וגילה שא"א כלל להיכנס לירושלים ולמתחם (ובוודאי ש'מסורת' לא עברה, כמו ששיער מחו"ל), ואפשר באופנים אחרים, וקשה מאד להוכיח מזה. ובכלל פשטות הגמרא בזבחים סב. שאע"פ שיודעים לבנות המקדש במדויק (כי נמצאו יסודות הכתלים), מ"מ למזבח בעי' דיוק טפי, שא"א להוציא מכיוון כתלי ההיכל והעזרה (כמדומה שזו כוונת הגרי"ז), ולכן גם הסומכים על זיהוי הרדב"ז לא בהכרח ס"ל שאפשר לחדש העבודה (וידועה שיטת הגר"ד ליאור שליט"א).

עשירית, לגבי הוכחתו מהרא"ש בריש תמיד, כבר מילתי אמורה שהכוונה לטבול יום, שהוא ישחוט בחיל, כי אם הכוונה שטמא מת ישחט בסכין "ארוכה קצת", דהיינו יותר מעשר אמות(!), של החיל ורוחב כותל העזרה, אזי מה החשש "שמא יגע בבשר"? (כפי שהקשה הריטב"א בחולין ב: אליו ציין הרב 'בתבונה'). ובכלל, פירוש ר"י איננו אלא על טבול יום כמו שכתב להדיא הרשב"א שם (אליו ציין הרב 'בתבונה') בסו"ד: "ואומר רבינו יצחק ז"ל דלא החמירו ליכנס טבול יום אלא בעזרת נשים לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל אדם אבל בשאר מקומות נכנס סמוך ממש לעזרה ובסכין ארוכה קצת [- כעובי כותל העזרה] ניחא".

(אוסיף שפירושו בדברי התוס' בחולין ב: איננו הפשט. גם לשאר דבריו יש להשיב.)

יא. לגבי הוכחתו בשיטת הר"ש שהחיל עשר אמות מכל הכוונים מדקדוקים בדבריו (בפירושו למידות פ"ב מ"ג), לענ"ד אין דיוקים אלו מוכרחים, אך אפילו אם היו מוכרחים י"ל שהכוונה שהחיל הינו במרחק עשר אמות מסוף הלשכות, אך הלשכות עצמם אפשר שגדולות טובא.

יב. לגבי הקושי הגאומטרי בדברי הר"ש והרא"ש, (א) כמדומה שלא מצאתי התייחסות לשיטתם בכלל בחוברת 'המקום אשר בחר ה'', והניסוח השגוי לגבי "מלבן בתוך ריבוע" מקורו ברב סילבצקי; (ב) הצעתו שאם הר הבית היה מלבני, היה אפשר שהרווח בדרום פחות מכולם, ובמערב גדול מכולם, וכן כל פירוט המשנה ע"ז הדרך, איננו מתקבל כבר בפירוש "רובו מן הדרום", דהיינו רוב הבניין (לפירוש זה), ולא מיעוט הרווח.

יג. לגבי המשך ההוכחה הטופוגרפית שבחוברת הנפלאה 'המקום אשר בחר ה'' (עמ' 56-60 בקובץ, עמ' 48-52 בעמודי החוברת), רק כתבו שסדר הגבהים במשנה מסתדר רק עם הזיהוי של כיפת הסלע, אך לא פירטו את החשבון כלל (ורק נתנו איזה מפה טופוגרפית מטושטשת, ולא הסבירו, פירטו והדגימו דבריהם, לפי נתוני גובה פני הסלע בהתאם למרחקים);
ואילו טוביה שגיב (בתחומין כח, תשס"ח, עמ' עמ' 474 ואילך) מכוח הוכחה זו גופא הוכיח את שיטתו הדרומית, שלפי "הנתונים שנמדדו ע"י וורן ווילסון", לפי השיטה הדרומית (באחת משתי האפשרויות שמעלה) הסלע איננו 'פורץ' כלל להיכל, לעזרה, לעזרת הנשים ו/או לחיל. (ולעומת זאת, טען שם שלפי השיטות שהצח'רה הינה אבן השתיה הסלע 'פורץ' ממפלס רצפת הר הבית, ולשיטת הרב קורן גם בחיל, יעו"ש).

יד. אציין עוד כי בחוברת המרתקת והחשובה 'המקום אשר בחר ה'' יש חוסר עִקביות, בעיקר בנוגע לשיעור האמה. למשל, את ההוכחה הטופוגרפית ביססו על 294 אמות מזרחיות שא"א שאבן השתייה נמצאת בהם, וסימנו שטח זה בסגול, ולא כתבו מידותיו, אך במבט העין נראה שמדובר על כמאה וחמישים מטר (ויותר), דהיינו שההוכחה מבוססת על כך ששיעור האמה גדול מ-51 ס"מ, אך אם שיעור האמה קטן יותר אזי יתכנו עוד מקומות רבים (בעיקר בדרום) למקם בהם את אבן השתייה.
כמו כן, בעמ' 53-54 (עמ' 61-62 בקובץ) הובאה הראיה מכותל הרמה המזרחי, ושוב ראיה זו מתאימה לשיעור אמה של יותר מ-51.8 ס"מ, אך בנספח ב' בסוף החוברת נקטו ששיעור האמה העיקרי הוא בערך 45.8 ס"מ, וא"כ ראיות אלו אינן נכונות. (והרב סילבצקי כבר העיר מזה בחוברתו, וכן הרב זלמן קורן שליט"א במכתבו מתשרי תשע"ח.)

טו. כבודו כתב שכשיבנה המקדש – לדעת חלק מהאחרונים – זה יהיה בדיוק על סמך ההוכחות כאלו: ה'מסורת' והטופוגרפיה, והביא ראיה משיטות האח' הסוברות שבירור מציאות א"א ע"י רוח הקודש. - ויש להעיר: (א) והנה נידון זה י"ל שהוא בירור הלכה, שלכו"ע א"א ברוח הקודש, ואעפ"כ כתבו כמה אחרונים שלענייני המקדש מהני רוח הקודש; (ב) לא הבנתי מה ראייתו, אף לדידו - אין מכאן ראייה אלא שצריך הוכחות (ולא רוח הקודש), אך לא שהוכחות אלו הינן חזקות ומשכנעות. (ואולי בעתיד, כשנחפור ההר נמצא יסודות כתלי העזרה?)


הערתי בעיקרי דבריו, אע"פ שיש עוד לדון ולפלפל בדברים.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

תשובה וקישור לדברי הרדב"ז

הודעהעל ידי בתבונה » א' פברואר 04, 2018 7:22 pm

לא כתבתי שום קונטרס או משהו דומה בעניין גבולות בהר הבית רק כקורא את הנתונים שנגישים לכולם מחוקרי ההר +ממפות גוגל, והיות והדברים מוכרחים הגבתי פה, לדעתי האיפכא מסתברניקים בעניין הר הבית יוצרים מצג שווא, ובלתי אפשרי בשופו"א למקם את גבולות המקדש אחרת מהמקום שבמסורת.

אתייחס לכמה נקודות ולענ"ד הדברים מוסברים כבר קודם.
מבחינת דרכי ההוראה כבר הרחיב בזה הרב קורן בתחילת ספרו, שהראה שצורת הכרעה זו, היא צורת ההכרעה של בעל הכפתור ופרח בעניין הר הבית
באופן כללי סומכים הרבה יותר מזה למשל ברואה מחמת תשמיש התירו איסור כרת כשיש מכה שתולים במכה אף שיתכן להמציא שהדם לא מהמכה, וק"ו שלא לחשוש כשאין שום מקום שכלי לחשוש

1. בסוגיא בחולין ב: מדובר בגמרא בטמא מת ולא בטבול יום וכבר כתב כן בתוס' בקושייתו, הראיות מהר"ש והרא"ש וכן שאר הנקודות כמו למשל מנחלת יהודה ובנימין הם יסודיות ועל כל הנ"ל נאמר יגעת ומצאת....

2. לגבי המסורת של כיפת הסלע כפי שהראו קודם היא ותיקה ומבוססת הרבה יותר ממסורת הכותל המערבי, כמו כן מסורת זו הובאה במדרשים ובדברי חכמי הדורות והם לא נקטו זאת כספק וגם הביאו מזה להלכה.

3. בתיאורו של בעל הכפתור ופרח על שער סתום מדרום לשער הרחמים שלכאורה היה שם שער סתום שמשום מה נעלם במהלך השנים
ואכן מתואר מתקופה קרובה איליו שער מול כיפת הסלע, בספר תולדות ירושלים וחברון מהשנים 1495-1496 שהתחבר ע"י שופט ירושלמי בשם מוג'יר א-דין כתב "שער נוסף לשערי רחמים בחומה המזרחית הוא זה הנמצא מדרום לשני השערים האמורים. זהו שער קטן סתום באבני החומה וניצב מול מדרגות אלבראק" [המדרגות המובילות אל הרמה שעליו בנויה כיפת הסלע]. הרי מסתבר שהוא השער הנוסף עליו מדבר הכפתור ופרח, והוא ניצב ממול כיפת הסלע! צוטט מהחוברת המקום אשר בחר ה'
הרב קורן שיער כי אותו השער שראה ר' אשתורי הפרחי מוסתר באמצעות קבר מוסלמי גדול שנמצא במקום שמול כיפת הסלע (ומכוון מולו לפי רוחות השמים).

אמנם קשה שבדברי הכפו"פ משמע שהשער היה בשליש החומה מדרום, ובהנחה שלא חל שינוי במקום (מלבד העלמות השער) דהיינו שמיקום המבנים המסמנים את ביום הר הבית בצפון ההר היה זהה לימינו, ורק עד מיקום מבנים אלו מדד הכפ"פ את החומה ממזרח לפני שנבנתה חומת ירושלים, אז ניתן להקשות שיוצא פער שכנגד מקום קודש הקדשים זה כ-43% מהקצה הדרומי * ולא שליש כדברי הכפו"פ. אמנם יתכן שגם אם ההנחות שבבסיס קושיה זו נכונות שלא דקדק בפער קטן זה או שגם לא יכל לדעת בדיוק פערים אלו ממקום עמדו, או ששניהם אמת.(ולא יתכן לפרש בדברי הכפו"פ שהמקדש בדרום שלדבריו המקדש קרוב יותר לשער הרחמים מלדרום).
* בהודעות הקודמות יש קישור למפות גוגל שם יתן לבצע מדידות גם בהתאם לרוחות השמים.
2. עוד הסבר עם לא נניח את כל ההנחות שבבסיס הקושיה, אם מדד את החומה ממזרח שהיתה קיימת בזמנו וכדברי הרב קורן שכוונתו לשליש החומה ממזרח שהמשיכה מצפון להר הבית, שהרי לא ניכר הבדל בחומת המזרח וממשיכה גם כיום באותו תוואי עד אחרי שער האריות .
ב. יתכן שהכוונה לשער קטנטן שקרוב מדרום לשער הרחמים, והכפו"פ חשב שזה מתאים לשער שושן שלפי מקום הפרה שמצויין בספרו מעט צפוני לקבר חולדה, שער זה נמצא בציר לכיפת הסלע.
מכל מקום מקובל שאין להקשות בדוחק.

גם באמה מוקטנת לא יתכן למקם את המקדש בדרום, נדרשת ירידה מההיכל לעזרה של לפחות ו' אמות וג' אצבעות שצריך להיות במרחק של עד כ-73 אמות מאבן שתייה במרחק של לפחות 233 אמות* מחומת מזרח ההר ועוד ירידה של 10 אמות עד עזרת ישראל עד 149 אמות מאבן שתיה ולא פחות מ157 אמות מחומת המזרח, וכן הלאה אבל די בזה בלבד לשלול הצד הדרומי גם אמה בשיעור אמה קטן, בנוסף היו גם סטווים ממזרח, יש לציין שבדרום הרמה הגבהים ברורים שהאזור ההוא נבדק ויש שם הרבה בורות ועי' גם בספרו של הרב זלמן קורן עוד הוכחות.
*(ולפחות 221 אמות לפי הפירוש המוקשה שניסו לפרש ברא"ש נגד התוי"ט ושאר אחרונים)

יש לצייןשניתן למדוד כל חציבה שם , כי ניתן למדוד את עובי שכבת המלכה, הסבר יש שכבה חיצונית שעשויה מלכה, שללא חציבה אמור להיות אותו עובי בכל ההר ושכבה עמוקה מגיר רך למשל כל המחילות העמוקות תחת הר הבית הם בשכבת הגיר הרך.



הרחבה נוספת בעניין דברי הגמ' ביומא שכותל המזרח היה נמוך, שלפי השיטה שחומות העזרת נשים גבוהות והמזבח באמצע כולו או חלקו, לכאורה דברי הגמרא הם על חומת עז"נ וכדברי הר"ש, שהרי לפי דעתם שער חומת עזרת נשים ככל השערים במקדש גובהו 20 אמה. נחשב מהו המפלס מעליו יש את גובה -20 אמות השער בחומת עזרת הנשים, ממ"נ אם הגובה הוא ממפלס החיל דהיינו שהמדרגות היו בעובי השער, הרי יש בדיוק את הכרח הגמ' ביומא טז. שגובה ההיכל 22 אמות מעל מפלס החיל. וזוהי בדיוק דעת הר"ש שהגובה נמדד ממפלס החיל לפני עזרת הנשים והמדרגות הם בעובי השער בכותל עזרת הנשים.
ואם נחשב את גובה 20 אמה של השער ממפלס עזרת הנשים, הרי עדיין לשיטות אלו יש בעיה לכהן השורף את הפרה לראות את ההיכל, נתחיל לשיטת רבי יהודה שהמזבח באמצע , גובה המזבח עם גובה המערכה/התפוח הוא 10 אמה שהרי הגובה בין הקרנות הוא 9 אמות ובמקום המערכה אמה נוספת, וזה כי גובה עצי המערכה שהיו אמה וכן מצד גובה התפוח שהיה אמה שכתב הראב"ד שרוחב התפוח היה 22 אמות מרכזיים של המזבח ובגובה אמה. סה"כ 10 אמות מעל קרקע עזרת כהנים, ואם עזרת כוהנים הוא 2.5 אמה מעל גובה עזרת ישראל ועזרת ישראל 7.5 מעל גובה עזרת נשים סה"כ 20 אמה בדיוק גובה המקסימלי במרכז השער וכך לא נותר מקום להסתכל, (וקשה לדחוק שלשיטת ר"י שהמזבח באמצע גובה עזרת כהנים הוא באותו גובה כעזרת ישראל] אמנם אפילו כשיטה המובאת שם בגמרא וכך פסק הרמב"ם שהמזבח חלקו באמצע (25 אמה בדרום ו-7 בצפון) , הגובה המקסימלי הוא 10 אמות כנגד מרכז השער שם ההיכל מוסתר, (השערים היו קשתיים מלבד טדי)/size], [size=60]ובקצהו הדרומי היה יתכן חלון אמה על אמה כנגד מקום הילוך רגלי הכהנים אלא שמהצד גובה השער נמוך יותר כי הוא קשתי כמו בשערי חולדה וממבט שטחי נראה שכמעט ואין אף חור הצצה, וקשה לראות דרך חור קטן מרוחק)
, . וכאמור אם נמדוד את 20 אמות גובה השער של חומת עזרת הנשים, ממפלס החיל והמדרגות היו בעובי השער,כדברי הר"ש הרי כאמור חוזר ההכרח של הגמ' ביומא. ולא יקשה האמור לעיל
אמנם לשיטת הרמב"ם שגובה החיל 10 אמות, והחיל הוא לבדו חומת עזרת הנשים לשיטתו לא יקשה, שהרי גובה 10 אמות לא מסתיר כלל. אמנם לפי שאר הראשונים שהחיל הוא רוחב השטח לפני עזרת הנשים וחומת עזרת נשים ככל החומות הרי קיימת טענה זו.
לדברי הר"ש שהחומה עליה מדובר ביומא טז שהייתה נמוכה ממזרח היא חומת החיל, אבל חומת הר הבית על אף שהיתה גבוהה כלפי חוץ מאות אמה עקב פער הגבהים בין החלק החיצוני לפנימי , אבל כלפי פנים לא היה צורך בהוספת גובה והיתה בגובה הסטווים בכל הצדדים נמוכה
( כנראה 6 אמות .

לגבי תשובת הרדב"ז, ראה הסבר אפשרי כאן
viewtopic.php?f=54&t=19997&p=434263#p434263

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 12, 2018 6:45 pm

תגובת הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה להערות הרב אבי קלמן
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תמצית מהמשא ומתן.docx
(70.41 KiB) הורד 261 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 13, 2018 8:27 am

בברכה המשולשת כתב:תגובת הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה להערות הרב אבי קלמן



כעת צירפתי גירסא מתוקנת לתגובה
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תמצית מהמשא ומתן.docx
(71.07 KiB) הורד 211 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 27, 2018 7:56 pm

מאמר תגובה חדש מהגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
תשובה לר' אבי קלמן ומענה על המענה.docx
(211.52 KiB) הורד 341 פעמים

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בתבונה » ג' פברואר 27, 2018 11:56 pm

עיקרי העניין הם
1. הוכחות טופוגרפיות מובהקות וודאיות שהובאו בפורומינו ועקרי הדברים מופיעים בספר הרב קורן ועוד ספרים.
2. המסורת של אבן השתיה שהובאה בדברי הרדב"ז לגבי עליה להר הבית וצוטטה בעוד אחרונים והובאה אצל עוד ראשונים ואחרונים בהקשרים אחרים,מפרשנות תורנית, קריעה על המקדש והקרבה בזה"ז ועוד.

הביאו קושיות
1. תשובת הרדב"ז חוץ מציטוט המסורת על אבן שתיה יש בתשובה זו פרטים אחרים בעניין הר הבית שלא מובנים ושנראים כשגויים ר"ל, ולכן אולי אין לסמוך על המסורת שהביא בתשובתו.
2. דייקנות מהכפתור ופרח והשערות בכוונתו על מיקום שער שושן.
3. מפשטות הטופוגרפיה בהר הבית ניתן להגיע למסקנות על שיעור האמה למשל שהוא מעל -50 ס"מ ושיעורי אורך קטנים דחוקים מבחינה טופוגרפית בהר הבית .
4. לפי המפות הטופוגרפיות של הר הבית יש קושיה על פרשנות במשנה לפי חלק מהמפרשים (שהסלע עצמו היה גלוי בלשכת הנזירים בהנחה שלא היה עמוק מהרצפה),
5. ואם היה שינוי טופוגרפי כלשהו למשל בלשכת הנזירים) אז אולי כל טופוגרפית סלע ההר לא קשורה כלל להר הבית מזמן המקדש.. ובפרט שכתוב שנחרש ההיכל ואולי הכוונה שחצבו את סלע הבסיס של ההר לכל שטחו ושינו את כל הטופוגרפיה של ההר.

ענו
1. אין קשר בין מהימנות המסורת המובאת ברדב"ז ובעוד ראשונים ואחרונים לבין שאר התשובה, בלי כל קשר ציינתי להסבר אפשרי בדברי הרדב"ז
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 63#p434263
2. בכפתור ופרח הוראה באשכול זה לעיל שהדייקנות מאוד חלשה ורחוקה ואפשר גם לדייק מדבריו גם ההפך.
3. בשיעורי האמה הפשטות היא שאכן ניתן לצמצם את מידת הספק בשיעור האמה. למרות שיש שדחקו גם שיעורי אמה קטנים. ובכל אופן אם מהר הבית ניתן להוכיח גם את שיעור האמה אדרבה ואדרבה אין שום מצווה להישאר בספק על שיעור האמה.
ויש שיישבו ששיעור הנפח היבש קטן ותואם את הביצים בימינו, ושיעור סאת הלח גדולה פי 1.5 משיעור הסאה ביבש וכדבריו של הקליר בפיוט לשקלים, והקשר בגמרא בין שיעורי האורך לשיעורי הנפח מופיע בשיעור נפח הלח הגדול יותר וזהו כוונת המנה 40 סאה בלח שהם כוריים ביבש וגודש שליש מסביר איך נוצר השינוי לפי"ז שיעור ביצה הוא 4.8 אצבעות מעוקבות וביצה בת ימינו בערך 50 סמ"ק ותואם לשיעור אצבע של בערך 2.2 ס"מ ומתאים לכל הממצאים, וכע"יז במלבי"ם ובתשב"ץ ועוד קדמונים
4. ראשית אם יש הוכחה טופוגרפית נגד פרשנות מסוימת אז זה קושיא רק על אותה פרשנות והיא כמובן לא עונה על ההוכחות הטופוגרפיות של הר הבית.
אמנם למעשה אין ראיה נגד הפרשנות הנ"ל היות ואף שכל המפה הטופוגרפית משקפת את מבנה ההר, רזולוציית הדיוק פוחתת במקומות המרוחקים מהבורות ומהסלעים החשופים, והידע על מקום המקדש וההוכחות הטפוגרפיות מבוססים על הבדלים ברורים ובולטים בשטחים גדולים ומקומות שנמדדים ולא על הערכה במקומות מרוחקים מהבורות והסלעים.
5. יתכן שהיו שינויים טופוגרפיים אבל לא שכל ההר נחצב מטרים רבים,
א. כי לא היה להם את אפשרות לכך, אפילו בימינו זה מסובך מאוד ונדרש לכך מאות משאיות עמוסות
ב. הכפתור ופרח והרדב"ז והיעבץ מתייחסים לכך ופשוט בעיניהם שאין לטעון שמבנה ההר עבר שינויים קיצוניים.
ג. המקום שנחרש - היינו שהאדמה נחרשה ולא ההר נחצב (סלע מוגדר במשנה כאינו ניתן לחרישה).
ד. אבן שתיה שלא שייך לומר שנעקר, ואם כן עד אליו ההר צריך להיות בעליה וכ"ש אם היה חציבה לפניו שהרי לא ניתן לשתול סלע
הרי הקב"ה יחזיר את הארון למקומו על אבן שתיה וכן ממנו הושתת העולם, וכן ע"פ הקבלה הוא קיים
ה. חציבה ניכרת בכל סלע ובפרט בהר הבית ככל ירושלים שהסלע הוא גירי עם שכבה קליפתית מחומר קשה ה"מלכה" ושכבה מחומר רך תחתיה בה בנוים המחילות בהר הבית.
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב ד' יולי 15, 2020 4:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 24, 2018 7:18 pm

שני מאמרים חדשים מהגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תמצית מבירורים א (נשמר אוטומטית).docx
(1 MiB) הורד 300 פעמים
העליה להר הבית תשובה שניה לר קלמן.docx
(1.06 MiB) הורד 285 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 28, 2018 8:35 am

בברכה המשולשת כתב:שני מאמרים חדשים מהגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א


גרסא מעודכנת לאחד המאמרים
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תמצית מבירורים א (נשמר אוטומטית) - עותק.docx
(1 MiB) הורד 279 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 13, 2018 9:30 am

בירור נוסף בדברי הרדב"ז
מאמר קצר של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
בירור דברי הרדבז בכותל הדרומי.docx
(20.19 KiB) הורד 214 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 27, 2018 9:37 pm

מספר מאמרים חדשים של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
העליה להר הבית תשובה ג לר אב קלמן.docx
(280.8 KiB) הורד 259 פעמים
באו בה פריצים וחללוה.docx
(86.57 KiB) הורד 305 פעמים
העליה להר הבית היתר מכח ספק ספיקא.docx
(90.56 KiB) הורד 242 פעמים
העליה להר הבית לפי הרב גורן מסוכם.docx
(50.51 KiB) הורד 278 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יולי 29, 2018 9:55 pm

מצ"ב שני מאמרים חדשים של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
(לבקשת ת"ח אחד שליט"א מצ"ב גם בוורד וגם בPDF)
קבצים מצורפים
העליה להר הבית מכתב לרב קורן.docx
(35.28 KiB) הורד 202 פעמים
העליה להר הבית מכתב לרב קורן.pdf
(379.57 KiB) הורד 205 פעמים
העליה להר הבית תשובה רביעית לר אבי קלמן.docx
(128.25 KiB) הורד 205 פעמים
העליה להר הבית תשובה רביעית לר אבי קלמן.pdf
(657.55 KiB) הורד 211 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "עוד חתיכת כרת" - מאמרו של הרב אב"י סילבצקי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' נובמבר 14, 2018 4:31 pm

מצ"ב שני מאמרים חדשים של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א
קבצים מצורפים
העליה תגובת רב קלמן ד ותגובה שלי.docx
(1.11 MiB) הורד 259 פעמים
תשובה ה לרב אבי קלמן.docx
(62.69 KiB) הורד 165 פעמים
תשובה ה לרב אבי קלמן.pdf
(704.93 KiB) הורד 214 פעמים
העליה תגובת רב קלמן ד ותגובה שלי.pdf
(1.65 MiB) הורד 278 פעמים


חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים