דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה? - פורום אוצר החכמה

דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

על המתפרצים לעלות בהר ה' ומסיגים גבול שגבלו ראשונים
בברכה המשולשת
הודעות: 9140
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 07, 2018 2:03 pm

שאל נשאלתי בזה בעקבות וכו'.
והשבתי שאני הקטן לא מכיר התייחסות כזו (וכמובן שאין בזה שום ראיה לכאן או לכאן אלא לעובדה המבישה שלצערי אינני זוכר את התשובות באגר"מ כראוי), אולם מסתבר לי (כקביעה כלית ברמת העיקרון) שלא הורה בזה, כי לא היתה דרכו לפסוק בענייני ארץ ישראל.
ידוע משהו לאחד מחכמי אתרא קדישא הדין?

חלמישצור
הודעות: 961
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' מרץ 07, 2018 2:35 pm

כמדומה שמעבר לתשובה עקרונית זו, אין דברים ידועים:
ומה שתירצת מה שהקשה בספר אומר השכחה מה שבטור וש"ע לא הוזכר הדין דאסור לרקוק בזה"ז בהר הבית, משום שלא יצוייר למעשה דאסור ליכנס טמאי מתים לשם וכולנו טמאי מתים, הנה הא יש מקום בהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס לשם אף מדרבנן שהוא עד החיל שהיה לפנים מהסורג. ולמה דאיתא ברמב"ם פ"ה מביה"ב ה"ג שהסורג היה מקיף סביב אפשר גם החיל היה סביב ובתי"ט מדות פ"ב מ"ג מפורש כן בשם הראבי"ה, הרי מותר מכל צד אף במערבי ליכנס טמאי מתים עד הסורג שהיה רוחב איזה אמות, ולא מצאתי השיעור, ולפי' הרא"ש במדות שם שהסורג היה רק לצד המזרח מצפון לדרום אפשר גם החיל היה רק שם, וא"כ אפשר שבצדדים האחרים אחר העשר אמות של החיל אחורי העזרת נשים וכן מצד מערב היה מותר לטמאי מתים. ומשאר טומאות הא אפשר לטבול, ואם יחוש לזיבה יספור שבעה נקיים ויטבול במים חיים ויעריב שמשו, ואף שהוא מחו"כ הא מותר מחו"כ אף בעזרת נשים וכ"ש בשאר הר הבית כדאיתא ברמב"ם פ"ג מביה"מ ה"ה. ונמצא שנוגע הדין שאסור לרקוק באותו המקום מהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס ומקשה שפיר. ואולי אינו ברור כ"כ איזה כותל היא אם היה קבלה ברורה שהוא כותל מערבי של הר הבית או כותל העזרה שאחורי בית הכפורת שלכן אסור לשם טמאי מתים כתירוצך וגם אפשר שהוא כותל התא שאף להרא"ש אסור. וכמדומני שבס' שאילת דוד להגאון ר"ד מקרלין מסתפק בהכותל איזה הוא. ואולי זהו טעם הגאון רי"ז מבריסק זצ"ל שאמרו עליו שלא הלך אל כותל המערבי מחשש טומאה. אבל אני תמה כי מקום שמתפללין שם הוא ודאי קבלה מדורות רבותינו הראשונים שמותר לילך לשם ואיך שייך לחלוק עליהם. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין (אגרות משה או"ח ב, קיג)

בברכה המשולשת
הודעות: 9140
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 07, 2018 4:10 pm

ייש"כ גדול.
התכוונתי להוראה מעשית, ושיערתי שלא היתה כזו.

פלוריש
הודעות: 619
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי פלוריש » ש' מרץ 10, 2018 11:54 pm

בברכה המשולשת כתב:מסתבר לי (כקביעה כלית ברמת העיקרון) שלא הורה בזה, כי לא היתה דרכו לפסוק בענייני ארץ ישראל

מצאתי התבטאות מפורשת בזה (אגרות משה חושן משפט ב, עח):
בענין מלחמת מצווה. כ"ה תשרי תשל"ט. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר נחום טרעבניק שליט"א אב"ד ור"מ בכפר חב"ד א"י. הנה כמדומני שידוע דרכי לכתר"ה אשר איני ממהר להשיב אף להשואלים אותי ולדברים שלא נשאלתי לא שייך כלל שאשיב אף שהיה זה שאלה פרטית בדיני איסור והיתר וכל תשובותי אף להשואלים אותי היו רק בענינים פרטיים שנוגע להיחיד ששאל אותי ודוקא כשלא היתה פגיעה לאיזה רב, ושאלה כללית לא השבתי מעולם לא בכתב ולא בעל פה, ואולי שמעו ממני מה שאמרתי לתלמידי מה שאני סובר שענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני, ולא דנתי כלום אף לא במחשבה איך להכריע כי לא שייך שישאלו ממני מי שבידם במלכות השולטת בא"י ענינים אלו והיה עצם הנידון לפני בזה רק לבטלה וגם לא ברור לפני איך לדון וכ"ש שלא שייך לפני להשיב, שלכן אנו בטוחים רק על השי"ת שהכל הוא רק בידו ומתפללים אליו שירחם עלינו ועל כל ישראל ויהיה הכל לטובה וגם ישלח לנו בקרוב משיח צדקנו. והנני ידידו ואוהבו בלו"נ, משה פיינשטיין.

דרומי
הודעות: 3394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 11, 2018 12:13 am

יש כאן ראיה שלא רצה להורות בענינים כלליים השייך לציבור כולו, אולם העליה להר הבית לכאורה היא ענין פרטי של כל אדם בפני עצמו

שמואל אריאל
הודעות: 33
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי שמואל אריאל » ג' מרץ 20, 2018 10:18 pm

אנצל את ההזדמנות להעלות תמיהה גדולה שיש לי כבר כמה וכמה שנים על התשובה שהועלתה כאן. נאמר בה:
"ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני".
אך הדברים לכאורה מנוגדים לדברי הרמב"ם המפורשים:
רמב"ם מלכים ה'
הלכה א
אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.
הלכה ב
מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת, אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

ובפשטות כך עולה מדברי המשנה:
משנה סנהדרין א' משנה ה
אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד
דהיינו שלמלחמת מצוה אין צריך הוראת בית דין הגדול. וברמב"ם זה מפורש לגמרי.

אשמח אם יש למישהו תירוץ.

חלמישצור
הודעות: 961
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' מרץ 20, 2018 10:37 pm


שמואל אריאל
הודעות: 33
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי שמואל אריאל » ג' מרץ 20, 2018 11:01 pm

לא ראיתי שם תירוץ לקושיה זו.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 4:36 pm

שמואל אריאל כתב:אנצל את ההזדמנות להעלות תמיהה גדולה שיש לי כבר כמה וכמה שנים על התשובה שהועלתה כאן. נאמר בה:
"ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני".
אך הדברים לכאורה מנוגדים לדברי הרמב"ם המפורשים:
רמב"ם מלכים ה'
הלכה א
אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.
הלכה ב
מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת, אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

ובפשטות כך עולה מדברי המשנה:
משנה סנהדרין א' משנה ה
אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד
דהיינו שלמלחמת מצוה אין צריך הוראת בית דין הגדול. וברמב"ם זה מפורש לגמרי.

אשמח אם יש למישהו תירוץ.

ברמב"ם מבואר שמלחמת כיבוש ארץ ישראל צריכה להעשות מדעת כל ישראל
ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו.
ולכאורה דעת רוב ישראל היינו בית דין הגדול שהם המופקדים על היצוג של הדעה של כלל ישראל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:01 pm

א. מה זה תשובה על הקושיה העצומה ששאל שמואל אריאל על מרן הגרמ"פ שדיבר בפירוש על מלחמת עמלק ולכאורה הוא היפך דברי הרמב"ם המפורשים.

ב. דברי הרמב"ם שהבאת שכותב מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל משמעותם הפשוטה היא שמלך ישראל מעשיו הם כיבוש רבים והדוגמא הנגדית שהביא היא יחיד או משפחה או שבט. וכן מסתבר שמעשי המלך הם נחשבים כדעת רוב ישראל ולא צריך ב"ד לזה. ודוד מה שנחשב כיבוש יחיד הוא משום שעשה שלא כסדר.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:08 pm

אוצר החכמה כתב:א. מה זה תשובה על הקושיה העצומה ששאל שמואל אריאל על מרן הגרמ"פ שדיבר בפירוש על מלחמת עמלק ולכאורה הוא היפך דברי הרמב"ם המפורשים.

ב. דברי הרמב"ם שהבאת שכותב מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל משמעותם הפשוטה היא שמלך ישראל מעשיו הם כיבוש רבים והדוגמא הנגדית שהביא היא יחיד או משפחה או שבט. וכן מסתבר שמעשי המלך הם נחשבים כדעת רוב ישראל ולא צריך ב"ד לזה. ודוד מה שנחשב כיבוש יחיד הוא משום שעשה שלא כסדר.

לא מבין מה לא מובן.
בהנחה שהמובאה שלי מהרמב"ם כן שייכת, ודלא כס"ק ב' שלך. אם כן כשם שמבואר בדברי הרמב"ם שכלפי מלחמת ז' עממין צריך דעת רוב ישראל ה"נ י"ל לגבי מלחמת עמלק.
ולענין ס"ק ב בשביל זה יצאתי מגדרי להעתיק את דברי הרמב"ם שכתב שלכן הוצרך יהושע לחלק כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד.

אני הייתי סבור שההשגה על דברי תהיה לחלק בין הריגת ז' עממין לכיבוש הארץ, שהריגת ז' עממין כעמלק היא סתם מצות עשה שאפשר למלך להוציא על כרחם, אך כיבוש הארץ שכל מהותו הוא ירושת הארץ ע"י כלל ישראל שם צריך דעת רוב ישראל, אך אני רואה שלא הלכת לכיוון הזה כלל.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:13 pm

ועיקר כוונת הגרמ"פ היא שאף מלחמת מצווה, איננה כסתם מצוות עשה המוטלת אקרקפתא דגברא והרי הוא מבטל עשה ואין בה מקום לצווי נביא וכו' שהרי לא בשמים היא.
ואילו שכשנאמר בתורה והיה בהניח נמסרה מלחמת עמלק לנבואה ולא לחכמה, ואין דנים בה תורת לא בשמים היא ולא מחויבים להלחם אלא כל שדעת תורה של גדולי העם מורה לצאת ולהלחם ואין בזה חשש מבטל מצוות עשה, וכבר מיוחסים דברים כאלו לגרי"ז מבריסק.
אמת, שאין בזה ישוב לעיקר לשונו של הגרמ"פ, אלא לעיקר הרעיון.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:15 pm

מה הכוונה יש לומר. הרמב"ם כותב בפירוש שאינו צריך רשות בית דין לזה כמו שהביא שמואל אריאל. אז מה יש לענות על זה?

אגב הלכך הוצרך הוא ראיה היפך הבנתך. שרק בגלל שעושים את זה שבטים היה צריך לחלק אבל אם היה ממשיך יהושע לכבוש לא היתה בעיה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:19 pm

צעיר_התלמידים כתב:ועיקר כוונת הגרמ"פ היא שאף מלחמת מצווה, איננה כסתם מצוות עשה המוטלת אקרקפתא דגברא והרי הוא מבטל עשה ואין בה מקום לצווי נביא וכו' שהרי לא בשמים היא.
ואילו שכשנאמר בתורה והיה בהניח נמסרה מלחמת עמלק לנבואה ולא לחכמה, ואין דנים בה תורת לא בשמים היא ולא מחויבים להלחם אלא כל שדעת תורה של גדולי העם מורה לצאת ולהלחם ואין בזה חשש מבטל מצוות עשה, וכבר מיוחסים דברים כאלו לגרי"ז מבריסק.
אמת, שאין בזה ישוב לעיקר לשונו של הגרמ"פ, אלא לעיקר הרעיון.


אם אתה אומר שהגרמ"פ לא התכוון למה שכתב אז אכן אין קושיה עליו כמו שאי אפשר להקשות על אף אחד אם אינו מתכוון למה שכותב.
למעשה כתב שאין מלך יכול להוציא בלא רשות בי"ד ועל זה היתה הקושיה מהרמב"ם.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:21 pm

אני לא הבנתי מה כוונתו שמוכח מזה שדוד המלך לא יצא שצריך רשות בית דין. דממ"נ אם אפשר להלחם למה לא יורו הבית דין להלחם, ואם יש סיבות טובות שלא להלחם למה לא נאמר שדוד ושלמה גם הבינו את זה? רק אם נאמר שכוונתו ששאלו באורים ותומים ולא הסכימו. אבל אם כן אפשר סתם לומר שמיירי ששאלו באורים ותומים אע"פ שלא היו חייבים ואמרו להם לא לעלות.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:23 pm

אוצר החכמה כתב:
צעיר_התלמידים כתב:ועיקר כוונת הגרמ"פ היא שאף מלחמת מצווה, איננה כסתם מצוות עשה המוטלת אקרקפתא דגברא והרי הוא מבטל עשה ואין בה מקום לצווי נביא וכו' שהרי לא בשמים היא.
ואילו שכשנאמר בתורה והיה בהניח נמסרה מלחמת עמלק לנבואה ולא לחכמה, ואין דנים בה תורת לא בשמים היא ולא מחויבים להלחם אלא כל שדעת תורה של גדולי העם מורה לצאת ולהלחם ואין בזה חשש מבטל מצוות עשה, וכבר מיוחסים דברים כאלו לגרי"ז מבריסק.
אמת, שאין בזה ישוב לעיקר לשונו של הגרמ"פ, אלא לעיקר הרעיון.


אם אתה אומר שהגרמ"פ לא התכוון למה שכתב אז אכן אין קושיה עליו כמו שאי אפשר להקשות על אף אחד אם אינו מתכוון למה שכותב.
למעשה כתב שאין מלך יכול להוציא בלא רשות בי"ד ועל זה היתה הקושיה מהרמב"ם.

כוונתו שכשדעת תורתם של רוב הסנהדרין שלא לצאת מפני פיקוח נפש אזי אין מלך ישראל כופה אותם.
ואני לא מבין איך אתה מצליח להבין אחרת את דבריו, הוא שואל למה דוד ושלמה הצדיקים לא יצאו למלחמת עמלק? ומה התשובה שלו - שהבית דין לא הסכימו לצאת? אז שוב השאלה היא על הבית דין למה לא רצו לצאת?
אמנם ענין הדין שלא יוצאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין הוא עקרוני הרבה יותר, שבעצם המלחמה היא לא של המלך לפי רצונו, אלא של העם ולכן אינו בעלים לכוף אותם, במלחמת מצווה הנושא הוא אחר לגמרי שצריך דעת תורה בשביל לכוף לצאת למלחמה ולא לחשוש לפיקו"נ ושאר שיקולים. אם כי אני מודה שאין בזה ישוב גמור לסגנון דבריו.

אחרי שכתבתי את התגובה כששלחתי אותה, קפץ לפני שנתעוררת לשאול את אותה שאלה ומשנה לא זזה ממקומה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:33 pm

צר לי אבל לא הבנתי אם אתה מיישב את דבריו או תמה על דבריו.

ושוב אני חוזר לא מדובר על סגנון דבריו אלא על דין שכתב בפירוש נגד הרמב"ם וצע"ג.

בברכה המשולשת
הודעות: 9140
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 25, 2018 5:37 pm

צעיר_התלמידים כתב: כוונתו שכשדעת תורתם של רוב הסנהדרין שלא לצאת מפני פיקוח נפש אזי אין מלך ישראל כופה אותם.
ואני לא מבין איך אתה מצליח להבין אחרת את דבריו, הוא שואל למה דוד ושלמה הצדיקים לא יצאו למלחמת עמלק? ומה התשובה שלו - שהבית דין לא הסכימו לצאת? אז שוב השאלה היא על הבית דין למה לא רצו לצאת?
אמנם ענין הדין שלא יוצאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין הוא עקרוני הרבה יותר, שבעצם המלחמה היא לא של המלך לפי רצונו, אלא של העם ולכן אינו בעלים לכוף אותם, במלחמת מצווה הנושא הוא אחר לגמרי שצריך דעת תורה בשביל לכוף לצאת למלחמה ולא לחשוש לפיקו"נ ושאר שיקולים. אם כי אני מודה שאין בזה ישוב גמור לסגנון דבריו.

אחרי שכתבתי את התגובה כששלחתי אותה, קפץ לפני שנתעוררת לשאול את אותה שאלה ומשנה לא זזה ממקומה.


יש על זה קושי גדול מגוף הדברים: וכי חיישינן לפיקו"נ במלחמת מצוה?
ולגוף הסברא של תפקיד בית דין הגדול בזה, כבר עסקתי בזה בס"ד בספרי, אותו הבאתי באשכול שצויין לעיל.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:41 pm

אוצר החכמה כתב:צר לי אבל לא הבנתי כלום.
דוד המלך דן דין תורה ויש לו "דעת תורה" בדיוק כמו הסנהדרין כך שאני לא מבין מה אתה עונה.
ושוב אני חוזר לא מדובר על סגנון דבריו אלא על דין שכתב בפירוש נגד הרמב"ם וצע"ג.

זו כבר השאלה המתוקנת שלך, שלדידי לא קשיא כלל.
הגרמ"פ מדבר על דוד המלך כ1.מלך 2.צדיק, ושואל למה לא יצא למלחמת חובה.
תשובתו היא שהוא נמלך בסנהדרין, כלומר שישנם שיקולים כאלו ואחרים בשביל להחיל את חובת המצווה, כשנדבר על השיקולים האלו אפשר לשאול את דוד בכובע השלישי שלו כחכם מחכמי ישראל שיושב בסנהדרין ודן ודנים אותו, ואין הכי נמי אפשר שגם דעתו חשובה מאד.

ולכן כשיש ציווי מפורש ע"י נבואה, לא צריך בית דין ולא כלום, ומלך ישראל יכול לכוף את העם לצאת בלי בית דין, זה כוונת הגרמ"פ . אבל כשאין ציווי אזי צריך הוראה של בית דין בשביל להנהיג את המצווה, המעמד של אורים ותומים בנושא באמת קשה יותר, ושוב ככה"נ זה עיקר כוונת הגרמ"פ ועיקר לשונו היא לצדדים ציווי מפורש או בית דין, הגם שלשונו מורה שיש ממש את כל תנאי מלחמת הרשות, ונראה שלא דק קולמוסו.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:42 pm

בברכה המשולשת כתב:
צעיר_התלמידים כתב: כוונתו שכשדעת תורתם של רוב הסנהדרין שלא לצאת מפני פיקוח נפש אזי אין מלך ישראל כופה אותם.
ואני לא מבין איך אתה מצליח להבין אחרת את דבריו, הוא שואל למה דוד ושלמה הצדיקים לא יצאו למלחמת עמלק? ומה התשובה שלו - שהבית דין לא הסכימו לצאת? אז שוב השאלה היא על הבית דין למה לא רצו לצאת?
אמנם ענין הדין שלא יוצאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין הוא עקרוני הרבה יותר, שבעצם המלחמה היא לא של המלך לפי רצונו, אלא של העם ולכן אינו בעלים לכוף אותם, במלחמת מצווה הנושא הוא אחר לגמרי שצריך דעת תורה בשביל לכוף לצאת למלחמה ולא לחשוש לפיקו"נ ושאר שיקולים. אם כי אני מודה שאין בזה ישוב גמור לסגנון דבריו.

אחרי שכתבתי את התגובה כששלחתי אותה, קפץ לפני שנתעוררת לשאול את אותה שאלה ומשנה לא זזה ממקומה.


יש על זה קושי גדול מגוף הדברים: וכי חיישינן לפיקו"נ במלחמת מצוה?
ולגוף הסברא של תפקיד בית דין הגדול בזה, כבר עסקתי בזה בס"ד בספרי, אותו הבאתי באשכול שצויין לעיל.

ובזה אומר הגרמ"פ שחיישינין.

כלומר, לא סתם דין 'פיקוח נפש דוחה כל התורה' הרגיל, שבודאי לא שייך כאן שאל"כ ביטלת תורת מלחמה, אלא עיקר הכוונה לדעת תורה כמה נזק ואבידות ראוי לתת למען המצווה הזו, ועוד שיקולים כיד הדמיון הטובה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:43 pm

זו כבר השאלה המתוקנת שלך, שלדידי לא קשיא כלל.
הגרמ"פ מדבר על דוד המלך כ1.מלך 2.צדיק, ושואל למה לא יצא למלחמת חובה.
תשובתו היא שהוא נמלך בסנהדרין, כלומר שישנם שיקולים כאלו ואחרים בשביל להחיל את חובת המצווה, כשנדבר על השיקולים האלו אפשר לשאול את דוד בכובע השלישי שלו כחכם מחכמי ישראל שיושב בסנהדרין ודן ודנים אותו, ואין הכי נמי אפשר שגם דעתו חשובה מאד.


מה לא טוב לענות על הקושיה כך?
מפני מה לא יצא דוד המלך למלחמה בעמלק כי הוא חשב שזה לא טוב להלחם כרגע מכל מיני שיקולים.

אבל אם זו תשובה טובה אזלא לה ראיית הגרמ"פ שצריך בי"ד ואורים ותומים. וזה מה ששאלתי. אני מבין שאתה עונה על זה נכון הגרמ"פ באמת לא התכוון להגיד שצריך בי"ד זה רק "סגנון דבריו" כל מה שהוא התכוון להגיד זה שצריך שיקולים. על זה כתבתי שאם הגרמ"פ לא התכוון להגיד הפוך מהרמב"ם אז אין קושיה עליו מהרמב"ם כמו שמי שכותב שדבר מותר ולא התכוון אי אפשר להקשות עליו שכתוב שהדבר אסור.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 5:46 pm

אוצר החכמה כתב:
זו כבר השאלה המתוקנת שלך, שלדידי לא קשיא כלל.
הגרמ"פ מדבר על דוד המלך כ1.מלך 2.צדיק, ושואל למה לא יצא למלחמת חובה.
תשובתו היא שהוא נמלך בסנהדרין, כלומר שישנם שיקולים כאלו ואחרים בשביל להחיל את חובת המצווה, כשנדבר על השיקולים האלו אפשר לשאול את דוד בכובע השלישי שלו כחכם מחכמי ישראל שיושב בסנהדרין ודן ודנים אותו, ואין הכי נמי אפשר שגם דעתו חשובה מאד.


מה לא טוב לענות על הקושיה כך?
מפני מה לא יצא דוד המלך למלחמה בעמלק כי הוא חשב שזה לא טוב.

כי קשה לענות על שאלה מקבילה למה דוד לקח את בת שבע או מנה את ישראל או נשא את הארון בעגלה בתשובה סתמית כזאת כי הוא חשב שזה טוב/לא טוב.
עיקר כוונת הגרמ"פ להפקיע מהתפיסה השטחית שנראת בקריאת לשון הרמב"ם כאילו מצוות מלחמת עמלק כיבוש הארץ ובנין בית המקדש היא מצווה כנטילת לולב ואכילת מצה, שמכח זה יש שרוצים היום לבנות את הבית וכל הטיעונים שנביא יבטלו באומרם בהדי כבשי דרחמנא ל"ל מאי דמיפקדת תעביד, וכמו יהודי באושביץ שלא יכול לשמוח לפני ה' ואעפ"כ נוטל לולב וקדוש יאמר לו.
זה מה שבא הגרמ"פ להפקיע, שצריך לדעת ולהבין בכבשי דרחמנא, דהיינו מה שנקרא היום בשפה זולה 'דעת תורה', כלומר ציווי נבואה או לכה"פ בית דין הגדול שיורו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 5:54 pm

אני רואה שאנחנו מתווכחים פה אם ר' משה פיינשטיין כתב מה שהתכוון לכתוב או התכוון להגיד ענייני "השקפה"?
אני נוהג להבין את דברי הגרמ"פ כמו שאני מבין רמב"ם טור ושולחן ערוך. וכשהוא כותב שיש לו ראייה שצריך בית דין למלחמת מצווה אני רואה בזה חידוש דין הלכתי כמו בכל עניין ועניין שעוסקים בו ולא עניין "השקפתי" בדיוק כמו שהיה כותב דין בעולת העוף. וכמו ששם אם יש על זה קושיה מרמב"ם מפורש זה צע"ג גם כאן כן הוא.

בברכה המשולשת
הודעות: 9140
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 25, 2018 5:58 pm

צעיר_התלמידים כתב:
בברכה המשולשת כתב: יש על זה קושי גדול מגוף הדברים: וכי חיישינן לפיקו"נ במלחמת מצוה?
ולגוף הסברא של תפקיד בית דין הגדול בזה, כבר עסקתי בזה בס"ד בספרי, אותו הבאתי באשכול שצויין לעיל.

ובזה אומר הגרמ"פ שחיישינין.

כלומר, לא סתם דין 'פיקוח נפש דוחה כל התורה' הרגיל, שבודאי לא שייך כאן שאל"כ ביטלת תורת מלחמה, אלא עיקר הכוונה לדעת תורה כמה נזק ואבידות ראוי לתת למען המצווה הזו, ועוד שיקולים כיד הדמיון הטובה.


ייש"כ, זה באמת מובן הרבה יותר, ויעויין מש"כ על כעין זה בס"ד בספרי, מצ"ב.
קבצים מצורפים
מומחה.docx
(22.31 KiB) הורד 44 פעמים

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 6:04 pm

אוצר החכמה כתב:אבל אם זו תשובה טובה אזלא לה ראיית הגרמ"פ שצריך בי"ד ואורים ותומים. וזה מה ששאלתי. אני מבין שאתה עונה על זה נכון הגרמ"פ באמת לא התכוון להגיד שצריך בי"ד זה רק "סגנון דבריו" כל מה שהוא התכוון להגיד זה שצריך שיקולים. על זה כתבתי שאם הגרמ"פ לא התכוון להגיד הפוך מהרמב"ם אז אין קושיה עליו מהרמב"ם כמו שמי שכותב שדבר מותר ולא התכוון אי אפשר להקשות עליו שכתוב שהדבר אסור.

אתה מוסיף ואני לא שם לב לתוספת.
הגרמ"פ אומר שזה ''דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז'' שמלחמת עמלק צריכה ציווי וכו'.
אתה מבין את דבריו שהגיע לכתוב שזה דבר ברור שמלחמת עמלק צריכה את כל התנאים של מלחמת הרשות, ומעמת אותו עם הרמב"ם שהוא יסוד ושורש לכל דיבור בנושא, ויצא העגל הזה.
אבל ברור שהגרמ"פ עוסק עכשיו ברמב"ם הזה שכתוב בו מפורש (לכאורה) שא"צ שום תנאים לצאת, ועל זה הוא כותב שמסברא פשוטה שכן צריך ציווי וכו'.
כלומר הוא כותב את ההנחה היסודית שלו שאי אפשר להכחישה מהרמב"ם, והוא לא מנסה כרגע לטפל בביאור דברי הרמב"ם.
וברור הוא שכוונתו היא כמו שכתבתי, שצריך ציווי או הוראת חכם וכו' ויש שיקולים ליציאה למלחמה, ודלא כמו אותו רב חבדי שאומר שזו הלכה פסוקה שאין מה לעיין בה וצריך להורות לכבוש את הארץ וכו'.

ומה הקשר להשתמש במילה הידועה ''השקפה'' לכאן למוסס את מה שאני טוען? שהרי זו סגולתה להעכיר כל דיון, והיא נשק ביד כל מי שרוצה להגחיך את דברי חברו.
הגרמ"פ טוען כאן טענה פשוטה, שמגדרי הלכות מצוות מלחמת עמלק וכיבוש הארץ (הוא תולה את זה במה שהם פיקוח נפש, אך פשוט שזה לדוגמא ובכלל זה כל דיני הציבור כמו בנין בית המקדש או העמדת מלך) שאין בהם הלכה מוגדרת וס"ק בשלחן ערוך, אלא הם נמסרים לחכמת הלב של גדולי ישראל ומנהיגיהם, ושאין לטעות בדברי הרמב"ם שכמו שבטו בתשרי צריך בודאי ליטול לולב ואין כאן שאלה של דברים המסורים לנבואה או לחכמת מנהיגי העם וגדוליו, ה"נ כשמתקיים הזמן של 'והיה בהניח' צריך להלחם בעמלק מלחמת חרמה עד עולם ושכל המתרשל בזה בטענות עניניות אף הוא פורק עול ומבטל עשה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 6:10 pm

אני משתומם על טענותיך עלי מי עירב כאן ענייני השקפה ודעת תורה ו"מושגים זולים" וכולי.

שמואל אריאל שאל שאלה פשוטה כתוב בדברי הגרמ"פ וז"ל
"ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק"
כלומר שאומר שצריך סנהדרין גם במלחמת עמלק ועל זה שאל שהוא היפך דברי הרמב"ם.
ועל זה כתבתי שזו קושיה עצומה. מי דיבר על דעת תורה?

בתחילה אתה היה לך תירוץ שיש דין שיהיה מדעת רוב ישראל ולכן צריך סנהדרין. זה היה יכול להיות תירוץ טוב אילולי שהרמב"ם כותב בפירוש לא כך. איך הגעת מזה לענייני השקפה ודעת תורה אין לי מושג.

אתה צודק שזה פלא שלכאורה אשתמיטתיה רמב"ם במקומו ממש ולא איזה רמב"ם במקום נידח בעניין אחר. אבל מה אפשר לעשות לכן זה צריך עיון גדול ומצווה ליישב. אבל אני לא חושב שלהגיד הוא לא התכוון למה שכתב זה יישוב.

עוד דבר אחד אוסיף בזה. הנוב"י מקשה במקום מסויים על רבינו תם מגמרא וטוען שלפחות היה רבינו תם צריך להגיד חילוק מהגמרא הזאת. נכון שאנחנו על רבינו תם לא יכולים לומר כך אבל על הגרמ"פ זה קשה מאד שאילו היה כדבריך היה לו לומר ואע"פ שמבואר ברמב"ם שאין צריך רשות בי"ד היינו דווקא רשות ממש אבל רשות... (אני לא יודע בדיוק מה להגדיר כאן רשות דעת תורה? התייעצות על כללות העניין?) כן צריך. אבל הוא לא אומר את זה ולכן הקושיה קושיה גדולה.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 6:19 pm

אוצר החכמה כתב:אני משתומם על טענותיך עלי מי עירב כאן ענייני השקפה ודעת תורה ו"מושגים זולים" וכולי.

שמואל אריאל שאל שאלה פשוטה כתוב בדברי הגרמ"פ וז"ל
"ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק"
כלומר שאומר שצריך סנהדרין גם במלחמת עמלק ועל זה שאל שהוא היפך דברי הרמב"ם.
ועל זה כתבתי שזו קושיה עצומה. מי דיבר על דעת תורה?

בתחילה אתה היה לך תירוץ שיש דין שיהיה מדעת רוב ישראל ולכן צריך סנהדרין. זה היה יכול להיות תירוץ טוב אילולי שהרמב"ם כותב בפירוש לא כך. איך הגעת מזה לענייני השקפה ודעת תורה אין לי מושג.

אוצר החכמה כתב:אני רואה שאנחנו מתווכחים פה אם ר' משה פיינשטיין כתב מה שהתכוון לכתוב או התכוון להגיד ענייני "השקפה"?
אני נוהג להבין את דברי הגרמ"פ כמו שאני מבין רמב"ם טור ושולחן ערוך. וכשהוא כותב שיש לו ראייה שצריך בית דין למלחמת מצווה אני רואה בזה חידוש דין הלכתי כמו בכל עניין ועניין שעוסקים בו ולא עניין "השקפתי" בדיוק כמו שהיה כותב דין בעולת העוף. וכמו ששם אם יש על זה קושיה מרמב"ם מפורש זה צע"ג גם כאן כן הוא.

אני משתומם עליכם, במחילת כבוד תורתכם כי רבה.

ביחס לשאלת הג"ר שמואל אריאל מישיבת עתניאל הסכמתי שלשונו של הגרמ"פ נותן תחושה לטעות בו כאילו התכוון לומר שצריך תנאי מלחמת הרשות למלחמת עמלק, וזה דבר מוכחש ואין לו פשר.

אלא שהגרמ"פ התכוון כאן לכתוב רק את מה שהתכוון לכתוב, והוא חידוש שראוי לו לדעתו הרחבה ולעומק שכלו הידוע, וזה בדיוק כמו שהיה מחדש אותו בהלכות קינים ופתחי נידה, עולת העוף ועגלה ערופה, שהסברא נותנת, ובודאי שאי אפשר לנטות מן הדעת, שמלחמת עמלק לא תצטרך ציווי - כלומר נבואה - או לכה"פ אורים ותומים או לכה"פ הוראת בית דין הגדול, ולהוציא מדברי בן פלוגתתו במכתב שמיד כשיש עמלק או כיבוש הארץ יוצאים למלחמה בחיוב מצוות עשה, וכל מי שלא יוצא הוא מבטל מצוות עשה.

ובעניותי כתבתי לפרש קצת ולהוסיף בדברי הגרמ"פ על השאלה איך יישב את ההנחה שלו עם דברי הרמב"ם?, שענין הבית דין כאן הוא לא בשביל לייצג את דעת העם ע"י הגוף המייצג המוסמך שלהם כלומר בית דין הגדול, אלא שצריך כאן הוראת חכם, והוספתי לסבר את האוזן שההוראה כאן איננה הוראה על פי הלכה פסוקה אלא מאובנתא דליבא שהרי אין כאן שאלה של קיום הלכה מוגדרת אלא החכם כאן מתפקד תמורת נביא כמפורש בדברי הגרמ"פ.

ובכן, מה הכוונה שלפי דברי רמ"פ התכוון לכתוב עניני השקפה??? לא הבנתי.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 6:24 pm

לסיכום עיקר תירוצי והדוחק שלי בדברי הגרמ"פ לעוצם התימה הוא לפרש לשונו 'ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין' כאילו אמר 'או', ועיקר כוונתו שאין מקום לומר שממילא מיד כשיש כזה מצב מחויבים במלחמת מצווה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 6:26 pm

עכשיו אני רואה שלא הבנתי את דבריך בכלל.
האם מלך ישראל שרוצה לצאת להלחם בעמלק צריך רשות מסנהדרין? כן או לא?
הגרמ"פ כותב כן.
הרמב"ם כותב לא.
זו הקושיה.
מה התשובה שלך?

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 6:30 pm

אוצר החכמה כתב:עכשיו אני רואה שלא הבנתי את דבריך בכלל.
האם מלך ישראל שרוצה לצאת להלחם בעמלק צריך רשות מסנהדרין? כן או לא?
הגרמ"פ כותב כן.
הרמב"ם כותב לא.
זו הקושיה.
מה התשובה שלך?

אם יש ציווי של נביא לא.
אם יש אורים ותומים כנראה שגם כן לא.
(אם כי אינני מבין מהיכי תיתי אורים ותומים בנושא, ושמא לא דק)
אם אין ציווי של שניהם, ומוציא מדעת עצמו, אין לו יכולת לכפות וצריך הוראה של בית דין הגדול, שהמצווה קיימת ברגע זה.

אם אני כנה בזה, אין שום סתירה בין הרמב"ם לרמ"פ.
ומה אתה סבור? שלרמ"פ גם אם הגיע עכשיו נביא צריך דעת בית דין הגדול? כלומר יכול להיות שהם צריכים להחליט אם לקבל את הנבואה שלו על פי אותות וכו' אבל הרי בזה אין הכוונה שמוציאין על פיהן.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 25, 2018 6:33 pm

בהתחלה חשבתי שאנחנו מסכימים וכתבתי כך.
אחרי הסיכום שלך אני רואה שאין בינינו ויכוח ממש אני מעדיף להשאר בקושיה ואתה מעדיף לדחוק דוחק שגם לדעתך הוא מחמת חוסר ברירה.

אבל עכשיו אני רואה שלא.
אתה אומר שהמלך צריך או סנהדרין או נביא או אורים ותומים. והרמב"ם בהלכה ב אומר שהמלך אינו צריך סנהדרין ולא רמז מאומה שמיירי בציווי נביא או ע"פ אורים ותומים כי ללא צריך.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' מרץ 25, 2018 6:37 pm

אוצר החכמה כתב:בהתחלה חשבתי שאנחנו מסכימים וכתבתי כך.
אחרי הסיכום שלך אני רואה שאין בינינו ויכוח ממש אני מעדיף להשאר בקושיה ואתה מעדיף לדחוק דוחק שגם לדעתך הוא מחמת חוסר ברירה.

אבל עכשיו אני רואה שלא.
אתה אומר שהמלך צריך או סנהדרין או נביא או אורים ותומים. והרמב"ם בהלכה ב אומר שהמלך אינו צריך סנהדרין ולא רמז מאומה שמיירי בציווי נביא או ע"פ אורים ותומים כי ללא צריך.

אני לא מעדיף לדחוק דוחק מחמת חוסר ברירה, אלא מחמת היכרות מסוימת עם סגנונו של הגרמ"פ ומבט כולל על השיח בין השואל והנשאל.

הרמב"ם לא כותב שצריך סנהדרין, כי אין דין כאן דין של סנהדרין שהם המוציאין למלחמת הרשות. במלחמת מצווה הקב"ה מוציא ע"י המצווה שציוונו בתורתו הקדושה והטהורה, רק אנו צריכים לדעת שהמצווה קיימת ובשביל זה יש לנו נביאים שאומרים את דבר השם כמו שמואל שאמר בשם השם 'פקדתי' , וכשנתבטלה הנבואה נמסר על כרחך לחכמים.

והבוחר יבחר.

שמואל אריאל
הודעות: 33
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי שמואל אריאל » א' מרץ 25, 2018 8:55 pm

אתם דנים כאן רק על הפרט של סנהדרין, שבזה הסתירה היא חזיתית. אבל לכאורה גם התנאים של ציווי מיוחד (בפשטות - ע"י נביא) ואו"ת שמופיעים באגר"מ, אינם מתיישבים בלשון הרמב"ם:

רמב"ם מלכים ה' הלכה ב
מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת, אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ג' מרץ 27, 2018 11:03 am

שמואל אריאל כתב:אתם דנים כאן רק על הפרט של סנהדרין, שבזה הסתירה היא חזיתית. אבל לכאורה גם התנאים של ציווי מיוחד (בפשטות - ע"י נביא) ואו"ת שמופיעים באגר"מ, אינם מתיישבים בלשון הרמב"ם:

רמב"ם מלכים ה' הלכה ב
מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת, אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

קודם כל צריך לזכור שגם הרמב"ן בספר המצוות כותב 'ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי והוא שיראה לי שמצוה על המלך או על השופט ומי שהעם ברשותו להוציאם למלחמת רשות או מצוה להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בענין'. אם כי יש שדחקו שכוותנו שמדבר על מלחמת הרשות רק מגדיר את שאלתו במלך שמוציא למלחמת מצוה כלומר שכח השלטון בידו.

לעיקר הענין איך שאני מסביר לעצמי את דברי הגרמ"פ, עיקר יסודו הוא שצריך הכרעה על יציאה למלחמה וזה דבר ברור ופשוט שעדיין לא שמעתי איך לנטות ממנו, ואני משער כאן שאתה מציג את לשון הרמב"ם נגדי אך ההיסטוריה והסברא מכחישה אותך. לשון הגרמ"פ כאילו יש כאן תנאי יציאה מוגדרים כמו מלחמת הרשות אכן לא מובנים, ובהתחשב בסגנון דבריו ודרכו בקדש אני מציע להבין כמו שכתבתי, ומי שמעוניין ישאר בשאלה.

אבל בגוף עיקר טענתו שמלחמת מצווה צריכה הכרעה ואין המלך רשאי להוציא בכל עת שירצה, נראה לענ"ד ברור כדבריו ואין לשון הרמב"ם הסתומה יכולה לעקור את הסברא, ולכן אינני מבין את דרכו של מר ושל הרב אוצר החכמה לא להתמקד בעיקר דבריו וטענתו ולהודות שהיא אמת, ורק להשיג - אם תרצו - על לשונו.

שמואל אריאל
הודעות: 33
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי שמואל אריאל » ד' מרץ 28, 2018 9:09 am

א. זה שמוצאים ברמב"ן סתירה לרמב"ם, זו לא קושיה. מותר לרמב"ן לחלוק על הרמב"ם, והרי הדברים מופיעים בהשגות הרמב"ן על סהמ"צ. אבל כאשר אחרון כותב בפשיטות דברים כנגד רמב"ם מפורש, ואף כותב "וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז", זו תמיהה רבתי.

ב. לענ"ד, הפער בין דברי הרמב"ן לרמב"ם הוא קטן יותר מאשר הפער בין דברי הגרמ"פ לרמב"ם. משתי סיבות:
1. לענ"ד, הפשטות ברמב"ן היא שהצורך באו"ת הוא לכתחילה, אבל אם אין או"ת עדיין קיים דין מלחמת מצוה.
2. גם אם נאמר שזה לעיכובא, עדיין לפי הרמב"ן היוזמה להילחם היא של המלך, אלא שיש תנאי שצריך להתייעץ באו"ת. וכמו במלחמת רשות, שהיוזמה לה היא ודאי מצד המלך, אבל יש דין שצריך להיוועץ. בעוד שלפי הגרמ"פ, המלך לא אמור כלל ליזום מלחמת מצוה, אלא צריך ציווי מיוחד כדי שייצא למלחמה.

ג. אני מסכים לגמרי שמלחמת מצוה צריכה שיקול הדעת, ולא יוצאים למלחמה בכל תנאי ובכל מצב. השאלה היא האם זו מצוה שמוטלת על עם ישראל, אלא שצריכים לשקול בדעתם בכל עת אם זה מתאים להילחם כעת (שלפי"ז בעיקרון זה כמו כל מצוה, שהיא חובה על האדם אבל צריך לשקול את התנאים, כגון שרוב המצוות נדחות מפני פיקו"נ, ומצוות עשה נדחית כשזה מחייב להוציא חומש ממונו, וכדומה), או, כפי שעולה מדברי הגרמ"פ, שזה כלל לא מוטל על ישראל, עד שיקבלו ציווי מיוחד להילחם כעת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 28, 2018 10:51 am

ולכן אינני מבין את דרכו של מר ושל הרב אוצר החכמה לא להתמקד בעיקר דבריו וטענתו ולהודות שהיא אמת, ורק להשיג - אם תרצו - על לשונו.


תשובה ראשונה:
אותך מעניין עניין אחד ואותי מעניין עניין אחר.

אני שלא כמוך חושב שהגרמ"פ התכוון למה שהוא אומר ולא רק נכשל בלשונו. ולדעתי סבר שאכן צריך סנהדרין כדי לצאת למלחמת מצווה (אני לא מתעניין בויכוח בין הרב החבד"י או מי שזה לא היה לבין הגרמ"פ אלא בשאלה ההלכתית נטו כמו בשאלה גבי עולת העוף) האם דוד מלך ישראל צריך לשאול את הסנהדרין כאשר ברצונו לצאת למלחמת מצווה. אין כאן עניין של הכרעה לעומת פיקוח נפש כי דוד מלך ישראל יודע להכריע בזה ואם יהיה דוד המלך בכף אחד וכל חכמי ישראל בכף אחר וכולי. ולפי הבנתי הגרמ"פ טוען שאכן אסור לו לצאת למלחמה בלי להמלך בסנהדרין כמו שהדין במלחמת הרשות. ועל זה שאלו קושיה גדולה. ואשמח למצוא תירוץ עליה. התירוץ שהגרמ"פ לא באמת התכוון לא מתיישב על לבי.

התשובה הראשונה זה מה שדנתי כאן בפורום. וזה היה הנושא שלי.

אבל כיוון שהעלית את ההתייחסות לעניין. לעצם דבריך לא ירדתי לעומק הטענה וההסבר שלך בדברי הגרמ"פ. כל מצווה צריך להפעיל שיקול דעת אם אפשר לעשות אותה אם לאו ומה המחיר שצריך לשלם בשביל זה ואם התורה חייבה אותנו בזה. כמו חומש מהממון וכדומה.
האם במלחמת עמלק יש תנאי נוסף שונה מאשר בכל המצוות?
לא הבנתי את התשובה שלך לזה.

לכאורה לפי ריהטת לשונו של הגרמ"פ היתה לו התייחסות לזה אבל אני לא רואה איך זה מתיישב עם הסברך. אני לא בטוח בזה אבל לכאורה הגרמ"פ עונה. המצוה הזאת בעצם אי אפשר לקיימה כי תמיד זה פיקוח נפש וממילא לעולם פטורים ממנה. אבל אם התקיימו תנאי מלחמה כמו במלחמת הרשות הרי שאין כבר דין פיקוח נפש כמו שבמלחמת הרשות אין טענת פיקוח נפש ואז חוזרת אפשרות קיום המצווה.
אבל אם זה באמת כוונת הגרמ"פ יש על זה כמה קושיות. א. אם זה הפירוש אז עיקר טענת הגרמ"פ מושתתת על חיוב לשאול בסנהדרין כמו במלחמת הרשות והקושיה העצומה של הרב אריאל מהרמב"ם נוגעת לעיקר טענתו של הגרמ"פ ולא רק לדין צדדי שטען אותו. ב. מה שאתה ובברכה משולשת דנתם מה שייך כאן פיקוח נפש. ג. מה הסברא בעניין? למה ההחלטה של סנהדרין לצאת למלחמת הרשות מפקיעה מזה דין פיקוח נפש ומצוות המחייה עצמה לא תפקיע. אלא אם כן נגיד שתלה את כל העניין באורים ותומים וסבר שאי אפשר להלחם על שום עניין בכלל לעולם כי זה פיקוח נפש אבל אם האורים ותומים אומרים לצאת אז מותר. אני חושב שזה יהיה תימה גדול לענות כך. ד. אפשרות אחרת שהזכירה שמואל אריאל בקטע הקודם שהגרמ"פ סבר שצריך "ציווי מיוחד" וזה מה שמפקיע את דין פיקוח נפש. ואכן זה מוזכר בדבריו אבל זה מאד לא מובן איזה ציווי מיוחד צריך במלחמת הרשות ? כיוון שעמך ישראל צריכים פרנסה יוצאים ופושטים ידיהם בגדוד (אחר התייעצות באחיתופל המלכות בסנהדרין ושאלת האו"ת) ולמה יגרע חלקה של מלחמת עמלק מזה?

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ד' מרץ 28, 2018 5:39 pm

אוצר החכמה כתב:
ולכן אינני מבין את דרכו של מר ושל הרב אוצר החכמה לא להתמקד בעיקר דבריו וטענתו ולהודות שהיא אמת, ורק להשיג - אם תרצו - על לשונו.


תשובה ראשונה:
אותך מעניין עניין אחד ואותי מעניין עניין אחר.

אני שלא כמוך חושב שהגרמ"פ התכוון למה שהוא אומר ולא רק נכשל בלשונו. ולדעתי סבר שאכן צריך סנהדרין כדי לצאת למלחמת מצווה (אני לא מתעניין בויכוח בין הרב החבד"י או מי שזה לא היה לבין הגרמ"פ אלא בשאלה ההלכתית נטו כמו בשאלה גבי עולת העוף) האם דוד מלך ישראל צריך לשאול את הסנהדרין כאשר ברצונו לצאת למלחמת מצווה. אין כאן עניין של הכרעה לעומת פיקוח נפש כי דוד מלך ישראל יודע להכריע בזה ואם יהיה דוד המלך בכף אחד וכל חכמי ישראל בכף אחר וכולי. ולפי הבנתי הגרמ"פ טוען שאכן אסור לו לצאת למלחמה בלי להמלך בסנהדרין כמו שהדין במלחמת הרשות. ועל זה שאלו קושיה גדולה. ואשמח למצוא תירוץ עליה. התירוץ שהגרמ"פ לא באמת התכוון לא מתיישב על לבי.

התשובה הראשונה זה מה שדנתי כאן בפורום. וזה היה הנושא שלי.

אבל כיוון שהעלית את ההתייחסות לעניין. לעצם דבריך לא ירדתי לעומק הטענה וההסבר שלך בדברי הגרמ"פ. כל מצווה צריך להפעיל שיקול דעת אם אפשר לעשות אותה אם לאו ומה המחיר שצריך לשלם בשביל זה ואם התורה חייבה אותנו בזה. כמו חומש מהממון וכדומה.
האם במלחמת עמלק יש תנאי נוסף שונה מאשר בכל המצוות?
לא הבנתי את התשובה שלך לזה.

לכאורה לפי ריהטת לשונו של הגרמ"פ היתה לו התייחסות לזה אבל אני לא רואה איך זה מתיישב עם הסברך. אני לא בטוח בזה אבל לכאורה הגרמ"פ עונה. המצוה הזאת בעצם אי אפשר לקיימה כי תמיד זה פיקוח נפש וממילא לעולם פטורים ממנה. אבל אם התקיימו תנאי מלחמה כמו במלחמת הרשות הרי שאין כבר דין פיקוח נפש כמו שבמלחמת הרשות אין טענת פיקוח נפש ואז חוזרת אפשרות קיום המצווה.
אבל אם זה באמת כוונת הגרמ"פ יש על זה כמה קושיות. א. אם זה הפירוש אז עיקר טענת הגרמ"פ מושתתת על חיוב לשאול בסנהדרין כמו במלחמת הרשות והקושיה העצומה של הרב אריאל מהרמב"ם נוגעת לעיקר טענתו של הגרמ"פ ולא רק לדין צדדי שטען אותו. ב. מה שאתה ובברכה משולשת דנתם מה שייך כאן פיקוח נפש. ג. מה הסברא בעניין? למה ההחלטה של סנהדרין לצאת למלחמת הרשות מפקיעה מזה דין פיקוח נפש ומצוות המחייה עצמה לא תפקיע. אלא אם כן נגיד שתלה את כל העניין באורים ותומים וסבר שאי אפשר להלחם על שום עניין בכלל לעולם כי זה פיקוח נפש אבל אם האורים ותומים אומרים לצאת אז מותר. אני חושב שזה יהיה תימה גדול לענות כך. ד. אפשרות אחרת שהזכירה שמואל אריאל בקטע הקודם שהגרמ"פ סבר שצריך "ציווי מיוחד" וזה מה שמפקיע את דין פיקוח נפש. ואכן זה מוזכר בדבריו אבל זה מאד לא מובן איזה ציווי מיוחד צריך במלחמת הרשות ? כיוון שעמך ישראל צריכים פרנסה יוצאים ופושטים ידיהם בגדוד (אחר התייעצות באחיתופל המלכות בסנהדרין ושאלת האו"ת) ולמה יגרע חלקה של מלחמת עמלק מזה?

אינני יודע מה אתה סח, ולמה אתה לא מתמודד עם הטיעונים שלי. התורה הקדושה מסרה את מלחמת עמלק לנבואה. נקודה.
וזה לא דומה כלל לשאלה של חומש במצוות. יש כאן גם שיקולים מדיניים ופוליטיים והשיקול הגדול מכולם הם שיקול של חיי בני ישראל שעל המאזנים. וזה הרי הענין הבסיסי שנמסר תמיד לנבואה מתי לצאת למחלמה עם מי לכרות ברית וכו' וכו', והנביא אומר לשאול 'פקדתי', כלומר לא שהגיע עכשיו הזמן הטכני הראוי לקיום מצוות מלחמת עמלק, אלא פקידה יש כאן.
זה שורש דברי הגרמ"פ, ואידך פירושא - זיל גמור.
זה לא שפיקוח נפש דוחה מלחמת עמלק, וצריך נבואה להפקיע את המפקיע כמו שאתה מצייר, אלא כמו שכתבתי יש גבול לסיכון שאפשר להוציא בשבילו להלחם, וצריך לזה נבואה, וכשאין עמנו עוד נביא או לפחות שיקול דעת של סנהדרין. ובמלחמת הרשות התפקיד של הסנהדרין הוא לא רק להגדיר את המצב אלא לתת רשות.

צעיר_התלמידים
הודעות: 383
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ד' מרץ 28, 2018 5:40 pm

שמואל אריאל כתב:ג. אני מסכים לגמרי שמלחמת מצוה צריכה שיקול הדעת, ולא יוצאים למלחמה בכל תנאי ובכל מצב. השאלה היא האם זו מצוה שמוטלת על עם ישראל, אלא שצריכים לשקול בדעתם בכל עת אם זה מתאים להילחם כעת (שלפי"ז בעיקרון זה כמו כל מצוה, שהיא חובה על האדם אבל צריך לשקול את התנאים, כגון שרוב המצוות נדחות מפני פיקו"נ, ומצוות עשה נדחית כשזה מחייב להוציא חומש ממונו, וכדומה), או, כפי שעולה מדברי הגרמ"פ, שזה כלל לא מוטל על ישראל, עד שיקבלו ציווי מיוחד להילחם כעת.

לא מצינו מעולם ששאלת חומש במצווה נמסרה לנבואה, אם כי זה בהחלט לא מופקע, והן הן דברי הגרמ"פ.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 28, 2018 6:22 pm

צעיר_התלמידים כתב:
אוצר החכמה כתב:
ולכן אינני מבין את דרכו של מר ושל הרב אוצר החכמה לא להתמקד בעיקר דבריו וטענתו ולהודות שהיא אמת, ורק להשיג - אם תרצו - על לשונו.


תשובה ראשונה:
אותך מעניין עניין אחד ואותי מעניין עניין אחר.

אני שלא כמוך חושב שהגרמ"פ התכוון למה שהוא אומר ולא רק נכשל בלשונו. ולדעתי סבר שאכן צריך סנהדרין כדי לצאת למלחמת מצווה (אני לא מתעניין בויכוח בין הרב החבד"י או מי שזה לא היה לבין הגרמ"פ אלא בשאלה ההלכתית נטו כמו בשאלה גבי עולת העוף) האם דוד מלך ישראל צריך לשאול את הסנהדרין כאשר ברצונו לצאת למלחמת מצווה. אין כאן עניין של הכרעה לעומת פיקוח נפש כי דוד מלך ישראל יודע להכריע בזה ואם יהיה דוד המלך בכף אחד וכל חכמי ישראל בכף אחר וכולי. ולפי הבנתי הגרמ"פ טוען שאכן אסור לו לצאת למלחמה בלי להמלך בסנהדרין כמו שהדין במלחמת הרשות. ועל זה שאלו קושיה גדולה. ואשמח למצוא תירוץ עליה. התירוץ שהגרמ"פ לא באמת התכוון לא מתיישב על לבי.

התשובה הראשונה זה מה שדנתי כאן בפורום. וזה היה הנושא שלי.

אבל כיוון שהעלית את ההתייחסות לעניין. לעצם דבריך לא ירדתי לעומק הטענה וההסבר שלך בדברי הגרמ"פ. כל מצווה צריך להפעיל שיקול דעת אם אפשר לעשות אותה אם לאו ומה המחיר שצריך לשלם בשביל זה ואם התורה חייבה אותנו בזה. כמו חומש מהממון וכדומה.
האם במלחמת עמלק יש תנאי נוסף שונה מאשר בכל המצוות?
לא הבנתי את התשובה שלך לזה.

לכאורה לפי ריהטת לשונו של הגרמ"פ היתה לו התייחסות לזה אבל אני לא רואה איך זה מתיישב עם הסברך. אני לא בטוח בזה אבל לכאורה הגרמ"פ עונה. המצוה הזאת בעצם אי אפשר לקיימה כי תמיד זה פיקוח נפש וממילא לעולם פטורים ממנה. אבל אם התקיימו תנאי מלחמה כמו במלחמת הרשות הרי שאין כבר דין פיקוח נפש כמו שבמלחמת הרשות אין טענת פיקוח נפש ואז חוזרת אפשרות קיום המצווה.
אבל אם זה באמת כוונת הגרמ"פ יש על זה כמה קושיות. א. אם זה הפירוש אז עיקר טענת הגרמ"פ מושתתת על חיוב לשאול בסנהדרין כמו במלחמת הרשות והקושיה העצומה של הרב אריאל מהרמב"ם נוגעת לעיקר טענתו של הגרמ"פ ולא רק לדין צדדי שטען אותו. ב. מה שאתה ובברכה משולשת דנתם מה שייך כאן פיקוח נפש. ג. מה הסברא בעניין? למה ההחלטה של סנהדרין לצאת למלחמת הרשות מפקיעה מזה דין פיקוח נפש ומצוות המחייה עצמה לא תפקיע. אלא אם כן נגיד שתלה את כל העניין באורים ותומים וסבר שאי אפשר להלחם על שום עניין בכלל לעולם כי זה פיקוח נפש אבל אם האורים ותומים אומרים לצאת אז מותר. אני חושב שזה יהיה תימה גדול לענות כך. ד. אפשרות אחרת שהזכירה שמואל אריאל בקטע הקודם שהגרמ"פ סבר שצריך "ציווי מיוחד" וזה מה שמפקיע את דין פיקוח נפש. ואכן זה מוזכר בדבריו אבל זה מאד לא מובן איזה ציווי מיוחד צריך במלחמת הרשות ? כיוון שעמך ישראל צריכים פרנסה יוצאים ופושטים ידיהם בגדוד (אחר התייעצות באחיתופל המלכות בסנהדרין ושאלת האו"ת) ולמה יגרע חלקה של מלחמת עמלק מזה?

אינני יודע מה אתה סח, ולמה אתה לא מתמודד עם הטיעונים שלי. התורה הקדושה מסרה את מלחמת עמלק לנבואה. נקודה.
וזה לא דומה כלל לשאלה של חומש במצוות. יש כאן גם שיקולים מדיניים ופוליטיים והשיקול הגדול מכולם הם שיקול של חיי בני ישראל שעל המאזנים. וזה הרי הענין הבסיסי שנמסר תמיד לנבואה מתי לצאת למחלמה עם מי לכרות ברית וכו' וכו', והנביא אומר לשאול 'פקדתי', כלומר לא שהגיע עכשיו הזמן הטכני הראוי לקיום מצוות מלחמת עמלק, אלא פקידה יש כאן.
זה שורש דברי הגרמ"פ, ואידך פירושא - זיל גמור.
זה לא שפיקוח נפש דוחה מלחמת עמלק, וצריך נבואה להפקיע את המפקיע כמו שאתה מצייר, אלא כמו שכתבתי יש גבול לסיכון שאפשר להוציא בשבילו להלחם, וצריך לזה נבואה, וכשאין עמנו עוד נביא או לפחות שיקול דעת של סנהדרין. ובמלחמת הרשות התפקיד של הסנהדרין הוא לא רק להגדיר את המצב אלא לתת רשות.


הכל טוב ויפה אם זה היה נכון. איפה כתוב שהתורה מסרה את מלחמת עמלק לנבואה?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15282
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 28, 2018 6:26 pm

זה הרי הענין הבסיסי שנמסר תמיד לנבואה מתי לצאת למחלמה עם מי לכרות ברית וכו' וכו'


אתה מוכן לתת דוגמאות לעניין שכשרוצים לכרות ברית צריך נבואה?


חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד