פורום אוצר החכמה

ברזלים כתב:מצאתי כעת בגיליון מס' 7, ואולי הדברים שם מסבירים יותר באופן נכון את הדברים:

והנה עינינו נשואות לצמיחת קרן דוד
והעמדת מלכות אמת ממלכת כהנים ע"י גוי
קדוש. אמנם יש מקום בזה גם לאתערותא
דלתתא, ומה טוב ומה נעים אם היה חפץ ה' בידינו
מצליח, לכונן שלטון התורה בפועל בהעמדת
רשויות בעלות סמכות כמו המועצות המקומיות
בערי יראי ה', בקביעת משפטם בכפיפות לחוקי
השו"ע בכל פרטיהם, הן בדיני שכנים ושותפים
והן בדיני טונ"ט ומו"מ או רבית, ולהעמידם תחת
סמכות תורת ה' ע"פ עצת החכמים כמבואר בגמ'
)ב"ב ט. ובשו"ע חו"מ רל"א, כ"ח(. ומלבד שאנו מחויבים
בזה מדיני חו"מ ומדיני יו"ד, עוד יש בזה מעין
תחילת חזרתה של ממלכת כהנים לתיקונה,
וכמה קידוש שמו ית' יש בזה "אשר ישמעון את
כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי
הגדול הזה" )דברים ד', ו'(. וכמה חילול ה' בהפכו,
כאשר לא עלתה אף ביד יראי ה' ושומרי התורה
להעמיד מערכת חיי הכלל שלהם אלא בחציבת
בורות נשברים תחת חוקי חיים. ולמעלה מזו אם
היה בידינו הרשות והיכולת להעמדת שוטרים
סמוכים לשופטי משפטי אמת לסעדם, להחזיק
מעשיהם ולאמץ זרוע צדק. ונזכה לגאולה שלמה
בב"א בהעמדת השלטון המדיני בתיקון שלם,
ממלכת כהנים וגוי קדוש.

ואף מה שמובטח אצל בעל המאמר על קץ הגאולה של חציה האחר - עדיין מוטל בספק הבטיחות הזאת כל זמן שלא בא משיח צדקנו.
והלא עוד לא הגענו להזמן שנאמר 'וכתתו חרבותם לאיתים', והרשעים כים נגרש, ואומות העולם מתקוטטים זו עם זו, ובזמן מלחמה ה' יודע מה יהיה אתנו, ודרכי ה' נעלמו מאתנו.

קטע זו כדוגמא קלאסית מעיד על השיבוש העמוק.
לכל יהודי יר"ש, יש שאיפה שמי שגר בארץ יתנהל על פי תורה בכל מאי דאפשר, בין בציבור בין ביחיד. ושאיפה כזו קיימת אצל כל יהודי בכל מקום בעולם.
האם זה קשור משהו לגאולה ?
ומה ההזייה הזו בהתערותא דלתתא בקיום אורח חיים ע"פ התורה דוקא בארץ ישראל - למלאה הארץ דעה את השם בבנין הבית והשבת לב אבות על בנים.
ההתערותא דלתתא היחידה שאנו מכירים מרבותינו היא התפילה על בנין הבית, ועבודת השם כל מאי דאפשר, בכל מקום שיהודי קיים

קו ירוק כתב:כאן המקום להודות להרב מעט דבש, על תגובותיו המעולות

ואף מה שמובטח אצל בעל המאמר על קץ הגאולה של חציה האחר - עדיין מוטל בספק הבטיחות הזאת כל זמן שלא בא משיח צדקנו.
והלא עוד לא הגענו להזמן שנאמר 'וכתתו חרבותם לאיתים', והרשעים כים נגרש, ואומות העולם מתקוטטים זו עם זו, ובזמן מלחמה ה' יודע מה יהיה אתנו, ודרכי ה' נעלמו מאתנו.

מעט דבש כתב:עד עתה עסקנו ב'רשות' לדעתנו, ו'חובה' לדעתכם.

אך אתם כבר עליתם למדרגה נוספת. הנכם מעוניינים לעסוק אף בדברים שאנו טוענים שהם אסורים בתכלית.

לדעתכם, כיון שהמלכות כיום ביד ישראל, הרי:

מחובתנו להלחם בערבים ולסלקם מן הארץ, ולהודיע זאת לכל ללא פחד ומורא (גליון 3; גליון 16 - בהלכות); שחרור מקום המקדש מידי הערלים הישמעאלים הינו מפתח גם לנושא הגשמים שיעמוד על תיקונו (גליון 15); שלטון שלא נותן לבנות את בית המקדש, ודאי יש להתאבל עליו (גליון 9).

"מי יתן ונזכה לחזות בחקיקת 'חוק הפעמונים', אשר יאסור על קיומן של הכנסיות הארורות בארץ הקודש, אשר ודאי מהוות עבודה זרה, אותה צווינו לשבר ולנתץ... כמובן שממשלת ישראל החילונית, אשר כבוד שמים וקיום ההלכה אינם מהווים עבורה כל גורם - לא תעלה על הדעת לחוקק את אותו חוק מתבקש... הם לא יסכנו את 'מעמדנו הבינלאומי' עבור קיום דבר ה'.
אותם אנשים רואים הכל דרך משקפיים של "ריאליות" ו"יחסי כחות בינלאומיים".
אולם עלינו יראי ה', מוטלת החובה להיות ערוכים ליום בו השלטון בארץ יהיה בידינו, ואז לחוקק את אותם חוקים הכרחיים, למורת רוחם של אנשי ה"ריאליה" וה"פרקטיקה" שאינם יודעים את ה'" (גליון 16).

אמרו לנו אחינו: זו מנין לכם?
דל מהכא ג' שבועות; דל מהכא 'דחיקת הקץ' - מה עם פיקוח נפש?

האם באמת חובת השמדת הכנסיות היא 'יהרג ואל יעבור'? האם חובת בנין בית המקדש היא 'יהרג ואל יעבור'? למה לא להתייחס לזה ריאלית? אם המצב הריאלי הוא שזה יביא ודאי לפיקו"נ, וכי לא נמנע מכך?
הרי הסכמתם (גליון 14 עמ' 2) שסילוק נכרים הדרים ביננו אינו אלא בלאו של 'לא תחנם'; וכי לאו זה הוא ב'יהרג ואל יעבור'?

ושמא הנכם סבורים שכל זה הוא מדין מלחמה וכיבוש הארץ, ובמלחמה אין דין פיקו"נ, כדברי המנ"ח (תכה; תרד). [וראה בקובץ המצורף כאן].

בין כך ובין כך, חידוש גדול זה ודאי צריך 'דעת תורה' עליו, וזה לא ראינו בעלון.

האמונה בצדקת הדרך כה חסרה אצל ראשי העם, המצטדקים ומתרפסים בפני האויב, שעה שבני השפחה מעיזים את מצחם וטוענים ללא צל של בושה לבעלות על הארץ.

במקום בו כל זה מתרחש, היה מקום לצפות, שיראי ה' יבחינו בשעת הכושר, ויעלו על הבמה הציבורית את עמדת התורה הנאמנה, לפיה ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ה', ושצוואתה של שרה אמנו - "גרש האמה הזאת ואת בנה" הינה אקטואלית מתמיד... התוצאות בשטח לא היו מאחרות לבוא, הטרור היה מחוסל, והאויב היה נס על נפשו, כאשר הם, ולא אנחנו, היו מפחדים להסתובב ברחובות...

אגודת "קדושת ציון" שמה לה למטרה לפני כל דבר אחר, לשנות את אותו הלך חשיבה הרה אסון שקנה שביתה בקרב הציבור החרדי, ולהוליד הלך חשיבה אחר, הלך חשיבה המבוסס על התנ"ך וחז"ל, ולא על אמרות כנף שנאמרו על-ידי פלוני או אלמוני בהקשר מסויים, והפכו ברבות הימים ל"יסודות הדת" (גליון 3).

בכלל הציפיה לגאולה, בכלל הכיסופים שליוו אותנו בכל שנות הגלות, הייתה גם השאיפה לגאולת האמת התורנית, שנוכל לומר בגאון את דבר ה' בלא פחד ומורא, בלא צנזור רשמי או בלתי-רשמי, ובלא צורך למצוא חן בעיני הגויים הערלים. על כן השתוממנו מאד בחודש שחלף, כאשר כאן בארצנו הקדושה, כשכבר כמעט שבעה עשורים איננו זקוקים לחסדי הגוי, ואנו חיים תחת שלטון המתקרא "יהודי", לפחות לפי המוצא של ראשיו, והנה אנחנו מקבלים תזכורת כאובה, לפיה וורשה זה כאן.

לשכת הרבנות "מטעם" פרסמה הצהרה רשמית, ולפיה חובת גרוש הגויים מארצנו אם לא יקבלו על עצמם מעמד של גר תושב אינה אלא "הלכתא למשיחא" ו"חלילה" לומר שדין זה נוהג כיום.
וכאילו לא די בכך, הלשכה אף התפארה בכך שהרה"ר מתנגד להריגת "מחבל מנוטרל". לקינוח נאמר באותו מכתב כי תורת ישראל היא שוחרת שלום ואוהבת אדם וכו' וכו'.

הייתה זו תזכורת כאובה לכך, שעל-אף שה' גאלנו משעבוד מלכויות, וביכולתנו לשוב ולחיות כעם ה' בארצו, מ"מ עדיין אנו מצויים בין יהודים מתיוונים, התופסים בשררה, ועדיין אין דבר ה' נשמע בלא מורא, כשרבים חיים בתודעתם תחת אימת הצנזור (גליון 8).

ישיבת הארץ והנהגתה על פי תורת ה' אינם שני דברים, אלא היינו הך. באופן סמלי ניתן לראות זאת באירועים האחרונים שחווינו החודש. הסכם הכניעה המביש של ישראל עם טורקיה, חידוש הטרור הערבי באזור חברון ועוד, כאשר אנו רואים שההנהגה המתכחשת לתורת ה' מזלזלת בצורה עקבית ביושבי הארץ ובלוחמיה, ופעם אחר פעם נותנת תמיכה לאויבי ה', וכל זה בהיותם נעדרים את המבט התורני. ודאי שלתורתנו ישנם דרכים הראויים הן למלחמה והן לשלום, וכאשר פועלים על פיה אין הדברים נראים כה מגוחכים וכה עצובים (גליון 11)

... וממוצא דבר תבין, שמה שיש החושבים שהאיסור "להתגרות באומות" פירושו הוא "אסור לעצבן את הגוים", אין לו יסוד ושורש, ואי אפשר לצרף הבנה מוטעית זו כאבן פינה אשר עליה נבנה את השקפתנו התורנית (גליון 14)

ואל תתמה על כך שבזמן החורבן רצו הקנאים למרוד ברומאים ולא היתה דעת רוב חכמי ישראל נוחה מכך. ובכן דע, שיש חילוק בין זמן גזרת גלות, שאז לא יועיל שום מרד, לבין זמן שאין בו גזרת גלות (גליון 14)

יש לסלק את המואזין, ולהגיב ולהסביר לכל "שצריך לסלקו משום שקריאתו מהווה התרסה כלפי אלוקי ישראל" (גליון 16).

...אמנם מתגוררים שם נכרים (=ברובע המוסלמי) ואין היום במצבנו (שאנו עומדים בו אמנם מרצון ההנהגה, אבל מכל מקום היום זה המצב) אפשרות לגרשם משם...

נעמן כתב:לגבי הרב שך; עם כל הכבוד ל"לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו" ולאחיזתו האיתנה ב"מורשת אבותיו" (שאינו חשוד כלל על זיוף כל שהוא ח"ו), ועד כדי שאפילו את השתיקות שלהם הוא מפנים כאמת לא מעורערת,
זה עדיין לא כל היהדות, ומלבד שרבותיו לא היוו את כל שדרות הציבור וחכמיו,
היומרה שאי-עיסוקם בעניינים מסוימים מהווה הכרעה ברורה כלפי חשיבות העניינים האלו, היא (במחילה) קצת ללא כיסוי.

מעט דבש כתב:

נעמן כתב:לגבי הרב שך; עם כל הכבוד ל"לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו" ולאחיזתו האיתנה ב"מורשת אבותיו" (שאינו חשוד כלל על זיוף כל שהוא ח"ו), ועד כדי שאפילו את השתיקות שלהם הוא מפנים כאמת לא מעורערת,
זה עדיין לא כל היהדות, ומלבד שרבותיו לא היוו את כל שדרות הציבור וחכמיו,
היומרה שאי-עיסוקם בעניינים מסוימים מהווה הכרעה ברורה כלפי חשיבות העניינים האלו, היא (במחילה) קצת ללא כיסוי.

נא לדייק.

הרב שך לא כתב שרבותיו לא עסקו בעניין ארץ ישראל.

הוא כתב שהם לא הפכו את נושא זה לאחד מעיקרי היהדות.

נדמה לי שאם הרב "נעמן" מתווכח עם הרב שך מה היתה דעתם של גדולי הדור הקודם (שהרב שך בעצמו שימש את רובם) אין לי מושג ממה זה נובע...

אוצר החכמה כתב:

נדמה לי שאם הרב "נעמן" מתווכח עם הרב שך מה היתה דעתם של גדולי הדור הקודם (שהרב שך בעצמו שימש את רובם) אין לי מושג ממה זה נובע...

גם לי הפריע הסגנון שבו נקט נעמן (אין כיסוי). אבל מותר להגיד שאע"פ שהרב שך סבר ששתיקתם מוכיחה, לי לא נראה שכן הוא.

נעמן כתב:השתדלתי לכתוב בכבוד,

לא כתבתי ש"הזרם המרכזי של חכמי ישראל" אחז בכל העניינים כמו דברי העלון,
אלא שהרעיונות הכללים שמופיעים בעלון, קרובים יותר אליהם, מאשר דעות ה"קנאים" (כולל תומכיהם הפרגמטיים יותר).

אינני בטוח שהרב שך שימש את "רוב גדולי הדור", וגם אלא ששימשם, לאו דווקא ששימשם לכל דבר (ושוב, יחסו לקבלה יוכיח).

לא חשבתי שאין מקום כלל לא"י במשנת הרב שך,
אבל, להשאר בתפיסת א"י ו(אי) מרכזיותה כדרך יהודי ליטא וחכמיהם, גם בא"י גופא, ועוד כשהיא מיושבת ע"י מיליוני יהודים,
זה חידוש עצום ומפליא,
(ורבי זירא התענה 40 תעניות כדי לשכוח את תורת חו"ל...)

ואל תתמה על כך שבזמן החורבן רצו הקנאים למרוד ברומאים ולא היתה דעת רוב חכמי ישראל נוחה מכך. ובכן דע, שיש חילוק בין זמן גזרת גלות, שאז לא יועיל שום מרד, לבין זמן שאין בו גזרת גלות (גליון 14)

היה מקום לצפות, שיראי ה' יבחינו בשעת הכושר, ויעלו על הבמה הציבורית את עמדת התורה הנאמנה, לפיה ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ה', ושצוואתה של שרה אמנו - "גרש האמה הזאת ואת בנה" הינה אקטואלית מתמיד... התוצאות בשטח לא היו מאחרות לבוא, הטרור היה מחוסל, והאויב היה נס על נפשו, כאשר הם, ולא אנחנו, היו מפחדים להסתובב ברחובות...

אגודת "קדושת ציון" שמה לה למטרה לפני כל דבר אחר, לשנות את אותו הלך חשיבה הרה אסון שקנה שביתה בקרב הציבור החרדי, ולהוליד הלך חשיבה אחר, הלך חשיבה המבוסס על התנ"ך וחז"ל, ולא על אמרות כנף שנאמרו על-ידי פלוני או אלמוני בהקשר מסויים, והפכו ברבות הימים ל"יסודות הדת" (גליון 3)

בכל הכרעה בנוגע ליהודי ארץ ישראל, צריכים להביא בחשבון גם את כל יהודי העולם, שלא יהיו נזוקים ח"ו בעקבות מעשים שנעשו כאן ע"י יהודי א"י, ושלא תתעורר עליהם ביתר שאת שנאת העמים והאנטישמיות בעטים של הנהגת יהודי הארץ.

ואפילו אם הדברים נראים שבעתיד הקרוב לא תגדל שנאת העמים ליהודים היושבים ביניהם, אבל צריך לקחת בחשבון את מה שעלול להיות גם בעתיד הרחוק, בעוד חמש שנים, או בעוד עשר שנים.

אכן מי שצועד בדרכה של תורה, אצלו הכרעות שכאלו נעשות בכובד ראש, וברצינות מלאה לנושא מכל צדדיו והיבטיו.

ובטוח אני שבעקבות הדברים הנאמרים כאן יקומו עוררים ויאמרו: "זהו אדם גלותי, הרוקד 'מה יפית' לפני הגוי מרוב פחדו ממנו"

אמנם כן רבותי! עלינו לפחד מן הגוי, כי אכן עדיין אנו שרויים בגלות! ועלינו איפוא להיות אחראים על כל כלל ישראל בכל מקום שהם, ולא לגרום להם ח"ו רעה.

יעזרנו ד' שאכן לא תהיה שום רעה, ושבאמת ננצח את אויבינו, וננצל מן הצרות. אבל חלילה לנו להתעלם ממה שצריך באמת לעלות על הדעת ולהביא בחשבון כשבאים להכריע בשאלות של נפשות וכשקמים לבצע הכרעות כבדות משקל שכאלה (עיי"ש עוד באריכות).

וכל הגדולים הלא ידעו ממצות ישוב ארץ ישראל ומקדושתה, אבל אין לעשות מזה עיקר, כי אין לנו עיקרים אחרים, רק אלו מה שנמסרו לנו.

אל לנו לסכן את כלל ישראל בכמו אלו. ואיך אפשר לדבר דברים אלו, שיש לסרב אפילו עד כדי מלחמה ח"ו. ולא כך נהגו אבותינו, ואין זה דרך ישראל סבא, ולא דרך תורתנו הקדושה. ומקובלני שאין שום סתירה מפנימיות התורה למה שנגלה לנו, ומסורה לנו, ושנתנה לנו להתנהג כן.

ו. כמובן, שתחילה לכל עלינו להתקדם למצב בו הארץ הנמצאת כבר בידי עם ישראל, תונהג על פי תוה"ק, ושיראי ה' הנאמנים יתוו את דרכה, וזה ה'יישוב ארץ ישראל' היותר גדול. אמנם כמובן שיחד עם זאת אין לנו לשכוח את המטרה בצורתה המושלמת, שכל הארץ לגבולותיה סביב תהיה בידי מדינה המונהגת ע"פ התורה הקדושה, ושנזכה לראות את הר בית ה' בראש ההרים, וינהרו אליו כל הגויים לשם ה' אלוקי ישראל לירושלים.

אמנם כמובן שיחד עם זאת אין לנו לשכוח את המטרה בצורתה המושלמת, שכאשר השליטה תהיה בידי היראים, אזי נכבוש את כל שטחי הארץ לגבולותיה, נסלק את כל בני הנכר מתוכה, נהרוס את המסגד המטמא את מקום המקדש, ונבנה את בית ה' בראש ההרים

ברזלים כתב:יקום מלך מבית דוד ויגאלנו ולא שאנו נמליך אותו, מבין בתרי העלון נשמע שזה עבודתינו להעמיד מלך מבית דוד ע"י שנחליף השלטון העכשווי לשלטון התורה!

תנא משום ר''ש בן יוחאי בג' דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקד' הה''ד (מלכים א יב) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל (שם) אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך ראה ביתך דוד (שם) זה ב''ה אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' זו מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש כד''א ההר הטוב הזה

איש גלילי כתב:

ברזלים כתב:יקום מלך מבית דוד ויגאלנו ולא שאנו נמליך אותו, מבין בתרי העלון נשמע שזה עבודתינו להעמיד מלך מבית דוד ע"י שנחליף השלטון העכשווי לשלטון התורה!

מלך שיקום מעצמו? והלא אין מלך בלא עם!

תנא משום ר''ש בן יוחאי בג' דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקד' הה''ד (מלכים א יב) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל (שם) אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך ראה ביתך דוד (שם) זה ב''ה אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' זו מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש כד''א ההר הטוב הזה

מוישי כתב:שלום רב לכל החברים, אחר שהונף הכורת על ישוב יהודי בארץ ה', וזאת על-ידי ממשלה המכילה את המרכיבים העיקריים של הציונות החילונית ושל הציונות ה"דתית" יחדיו, אשר עשו יד אחת עם מתיווני בית המשפט העליון כנגד עם ה', תורתו וארצו, לא ראינו מנוס מכינוס של כל החברים, בו יושמע ברמה דבר ה' על זכותו הבלעדית של עם ה' על ארצו וחובתו לכונן בה את מלכות התורה בלא כל פשרות. מלבד המחאה על עקירת הישוב "עמונה" תוצג בכינוס השקפת העולם התורנית האמיתית, כפי שבוטאה עד כה בעלוני "קדושת ציון".

אנו תרים כעת אחר זמן ומקום מתאימים עבור הכינוס, ככל הנראה בשבוע הבא בירושלים.

חשוב מאד שמי שחושב להגיע, יודיע על כך במייל זה או בטלפון 052-7178725 או 052-7137627.

כל מי שמעוניין לעזור בתרומות, בהצעת מקום לאירוע, בציוד הגברה, בחלוקת פליירים וכדומה מתבקש ליצור קשר בהקדם.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו".

אגודת "קדושת ציון".

צולניק כתב:מעבר לטרגדיה האנושית שבפינו ישובים, האם יש תוספת ענין במצוות ישוב א"י בכך שהישוב מתפרס על פני שטח נרחב יותר [לאו דוקא על ידי יותר אנשים]? האם יש תוספת מצוה ליישב שטח הנתון כביכול במחלוקת בין יהודים לשאינם יהודים?
אשמח לקבל תשובות תורניות לענין.

מלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל

הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר: כִּי רָאָה יְקֹוָק אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל: וְלֹא דִבֶּר יְקֹוָק לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ:

מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות

אוצר החכמה כתב:לא. הקב"ה רוצה שתמשיך להפגין את לב האבן שלך.

בן גוריון וחביריו העבירו כמה תימנים ממשפחה ענייה למשפחה עשירה.
שרון וידידיו העבירו כמה אלפי משפחות ממקום למקום. ואתה (אולי )תמכת בזה.

ועכשיו אתה בעד להעביר כמה מתנחלים ממקום למקום. למה לא?

דוד העיתונאי כתב:שמעתי כמה ת"ח שדנים בהיבט ההלכתי של פינוי עמונה. אביא את מסקנת הדברים לפני כבוד מעלתכם:
ארץ ישראל חולקה כולה ליהודים ולי"ב שבטים, וכל אחד קיבל נחלה. וקרקע אינה נגזלת, גם אם ע"י כיבוש גוי קרקע נגזלת, הרי שוב כבשו אותה ישראל. עכ"ד.
ואני מוסיף: א"כ ח"כ חבר ממשלה או שופט שיש לו חלק בפינוי, עובר על איסור "לא תחנם" אל תתן להם חנייה בקרקע, ומה עוד שזה במתנה בלא תשלום.

אוצר החכמה כתב:אני מערבב?
אתה זה שכתב כאן "מלבד מעבר דירה של כמה מתנחלים מהתנחלות אחת לשניה."

מעט דבש כתב:מתוך דברי החזו"א עולה לכאורה, שאמנם לא החשיב את הכיבוש הישראלי כ'כיבוש מלחמה', אף שאת כיבוש הערבים כן החשיב ככזה.

חזון איש דמאי טו, א - כיבוש מלחמה של הערבים.GIF

מעט דבש כתב:מתוך דברי החזו"א עולה לכאורה, שאמנם לא החשיב את הכיבוש הישראלי כ'כיבוש מלחמה', אף שאת כיבוש הערבים כן החשיב ככזה.

ברזילי כתב:

מעט דבש כתב:מתוך דברי החזו"א עולה לכאורה, שאמנם לא החשיב את הכיבוש הישראלי כ'כיבוש מלחמה', אף שאת כיבוש הערבים כן החשיב ככזה.

בקטע שהבאת מבואר בדברי החזו"א שמה שהותירו אחריהם הערבים הרי הוא הפקר, ויכול ישראל לזכות בו. אם כן מה אכפת לי אם נקרא לזה כיבוש או לא, והסיפור על הלולבים צ"ב.

ולעצם הענין של כיבוש מלחמה לענין גזל ולענין שביעית, עיין הר צבי או"ח עד.

ברזילי כתב:והסיפור על הלולבים צ"ב.

כלים שנפלו לידי צה"ל אם חייבים בטבילה. זה כתשע שנים עברו מיום אשר זכינו לראות חסדי השי"ת, שרוב אה"ק נכבשה מידי הגוים ובתוך שלל האויב נפלו ביד צבא הגנה לישראל, הרבה כלי סעודה חדשים גם ישנים, שהוכשרו בהגעלה או בליבון. והשאלה באה אם מחויבים בטבילה כדין קונה כלי סעודה מהנכרי, ורבו הדעות בין המורים, ויש שהורו, דמכיון שבאופן רשמי אין רצונה של ממשלת ישראל לשנות חזקת הבעלות של הערבים והרכוש רשום בתורת נפקדים מרכוש האויב, ולכן אין הכלים הללו חייבים בטבילה, דדינם ככלים השאולים מן הנכרי שאינם חייבים בטבילה וגם לא מהני להו טבילה כ"ז שלא יצאו מרשות הנכרי.

ולדידי מה שהממשלה מצביעה עליהם שהם רכוש האויב, רשום זה אינו משמש כלום להתיש כחו של כיבוש מלחמה שהוא קנין גמור ע"פ התורה, ומעשה מוציא מידי דבור, ועובדא היא שכל יחיד ויחיד שתפס מהכלים לתשמישו נתכוין שיהא שלו לגמרי לחלוטין וגם הממשלה בעצמה מה שנטלה להשתמש בהם, מחשבתם ניכרת שדעתם להשתמש בהכלים עד שיכלו לגמרי ושם זה שיש על הכלים שהם רכוש האויב אינו משנה את הדין, שבאמת כבר נעשו רכוש יהודי ויש לחייבם בטבילה.

לעומת זאת ידע גם ידע לנער מערומי בני האדם, היחיד, והציבור, שמערימים הרבה פעמים מסיבות שונות על פני המציאות הנכונה ומעלים עליה צעיף של אמת - מדומה, ולחדור פנימה אל נקודת האמת כדי "לדון דין אמת לאמיתו", וגם לכך נציין כדוגמא ראש דברי תשובתו בהר צבי חיו"ד סי' ק"ט, בנוגע לכלים שנפלו לידי צה"ל אם חייבים בטבילה...
זוהי הוראת אמת לאמיתה של המציאות.

איש גלילי כתב:

ברזילי כתב:והסיפור על הלולבים צ"ב.

או שנניח שהוא לא היה.

בקטע שהבאת מבואר בדברי החזו"א שמה שהותירו אחריהם הערבים הרי הוא הפקר, ויכול ישראל לזכות בו. אם כן מה אכפת לי אם נקרא לזה כיבוש או לא, והסיפור על הלולבים צ"ב.