יום ירושלים בהשקפה חרדית

דרישה במצות ישוב ארץ ישראל ומשמעותה המעשית, וחקירה בסוגיית מדינת ישראל, סמליה וחגיה במשנת חכמים
המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המתעתע » ה' מאי 14, 2015 3:40 am

מאיר סובל כתב:הכי טוב הגדיר זאת [במחכ"ת הייתי קורא זאת הודאת בע"ד] הרב ברכה משולשת בסוף העמוד הקודם.
שהחגיגה היא על החלפת השלטון ב"ה ובס"ד.
וקביעת חגיגה על רעיון כזה כמובן שאינו ללא שום סמך ואסמכתא, ואין לזה קשר לכל תקחז"ל והמועדים שתוקנו במקורותינו.

רמב"ם הלכות חנכה כתב:בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם א-להי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני....

בברכה המשולשת
הודעות: 8387
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 14, 2015 7:30 am

מאיר סובל כתב:הכי טוב הגדיר זאת [במחכ"ת הייתי קורא זאת הודאת בע"ד] הרב ברכה משולשת בסוף העמוד הקודם.
שהחגיגה היא על החלפת השלטון ב"ה ובס"ד.
וקביעת חגיגה על רעיון כזה כמובן שאינו ללא שום סמך ואסמכתא, ואין לזה קשר לכל תקחז"ל והמועדים שתוקנו במקורותינו.


עם הסיפא של דברי כתר"ה איני מסכים כלל ועיקר, ומלבד הראיה מהרמב"ם שהביאו למעלה (הנוגעת יותר ליום העצמאות, כמובן), יש הרבה מהימים במג"ת שתוקנו בדיוק על שחרור חלקים מא"י,- ואיני רואה למה קשה לכב' לקבל שחז"ל תיקנו ימים טובים על כך שהקב"ה רומם קרן ישראל וגאל אדמת ארץ ישראל הקדושה מידי הגויים ימש"ו

ברזילי
הודעות: 3175
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ה' מאי 14, 2015 8:10 am

עולה מן הארץ כתב:
ברזילי כתב:ואפשר בהחלט גם להניח שהשמחה בעצמה, בלי שום קשר להודאה, היא המכוון הנרצה גם ברגלים.

ז"א - לא רק שהשמחה העממית היא המקור ההסטורי לימים טובים שבמגילת תענית אלא היא היא גם המכוון הנרצה בתורה במצות הרגלים.
כמה חבל שחנניה בן חזקיה בן גוריון לא היה בשיעור כללי שלך, והלך והרס את השמחה העממית שהיא כוונתה האמיתית של התורה על ידי תקנות לשם הודאה על נס.

חנניה בן גרון תיקן את הרגלים? או איזה שהוא חג אחר שהוא מן התורה? אולי הוא גם כתב את התורה? אמרתי משהו על שמחה עממית ברגלים? תקנתו של בן גרון עשתה משהו כדי שיודו על נס? על מטרת של בן גרון אולי יש לדון, אבל לרגלים איננה קשורה. בקיצור, המילה הנכונה היחידה בהודעה שלך היא ״חבל״.

ברזילי
הודעות: 3175
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ה' מאי 14, 2015 8:17 am

צופר הנעמתי כתב:הפואנטה כאן היא שפשטות התקנה היא ימי שמחה, וההיתפסות לבדיוק למה עשו כך ולא איך שנראה לי שהיה צריך לעשות את זה מניחה שאתה יוכל להבין שיקולים של פרטי פרטים של תקנות חברתיות של חז"ל הרבה הרבה יותר ממה שאתה באמת יכול להבין, כך שהטענה הזאת מתגמדת מול הפשטות.

היטבת להגדיר. שורש העניין הוא שהדעה המוקדמת שלך חזקה בעיניך מכל קושיה ותירוץ, וממילא אין טעם בדיון ארוך, אפשר לומר מלכתחילה ״כך עלה במחשבה לפני״. אולי זה גם ההסבר למה אינך מבין את ההגיון הפנימי של מי שאינו משועבד לדעה הקדומה הזו.

עולה מן הארץ
הודעות: 129
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:30 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עולה מן הארץ » ה' מאי 14, 2015 8:37 am

הויכוח הזה באמת מידרדר להתכתשות
ברזילי כתב:חנניה בן גרון תיקן את הרגלים? או איזה שהוא חג אחר שהוא מן התורה? אולי הוא גם כתב את התורה? אמרתי משהו על שמחה עממית ברגלים? תקנתו של בן גרון עשתה משהו כדי שיודו על נס? על מטרת של בן גרון אולי יש לדון, אבל לרגלים איננה קשורה. בקיצור, המילה הנכונה היחידה בהודעה שלך היא ״חבל״
אני נאלץ לקבוע בצער ששוב לא טרחת לקרוא את הודעתי.
אני מפנה אליך טענה ברורה שהיית אמור להפנות לעצמך בעצמך - אם התורה קבעה בימי נס שהם זכר ליציאת מצרים חגים ושמחות ללא תכלית הודאה למה ראו לנכון כותבי מגילת תענית לכתוב את מגילתם מטעמים שונים?

ברזילי כתב:
צופר הנעמתי כתב:הפואנטה כאן היא שפשטות התקנה היא ימי שמחה, וההיתפסות לבדיוק למה עשו כך ולא איך שנראה לי שהיה צריך לעשות את זה מניחה שאתה יוכל להבין שיקולים של פרטי פרטים של תקנות חברתיות של חז"ל הרבה הרבה יותר ממה שאתה באמת יכול להבין, כך שהטענה הזאת מתגמדת מול הפשטות.

היטבת להגדיר. שורש העניין הוא שהדעה המוקדמת שלך חזקה בעיניך מכל קושיה ותירוץ, וממילא אין טעם בדיון ארוך, אפשר לומר מלכתחילה ״כך עלה במחשבה לפני״. אולי זה גם ההסבר למה אינך מבין את ההגיון הפנימי של מי שאינו משועבד לדעה הקדומה הזו.
הצורך לחדש ולחדשן כופה את הנתון לו לא פחות מהצורך להצמד לדעות קדומות.
viewtopic.php?f=19&t=21600#p212538

צופר הנעמתי
הודעות: 1553
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ה' מאי 14, 2015 8:58 am

ברזילי כתב:
צופר הנעמתי כתב:הפואנטה כאן היא שפשטות התקנה היא ימי שמחה, וההיתפסות לבדיוק למה עשו כך ולא איך שנראה לי שהיה צריך לעשות את זה מניחה שאתה יוכל להבין שיקולים של פרטי פרטים של תקנות חברתיות של חז"ל הרבה הרבה יותר ממה שאתה באמת יכול להבין, כך שהטענה הזאת מתגמדת מול הפשטות.

היטבת להגדיר. שורש העניין הוא שהדעה המוקדמת שלך חזקה בעיניך מכל קושיה ותירוץ, וממילא אין טעם בדיון ארוך, אפשר לומר מלכתחילה ״כך עלה במחשבה לפני״. אולי זה גם ההסבר למה אינך מבין את ההגיון הפנימי של מי שאינו משועבד לדעה הקדומה הזו.


לא מכל קושיה ותירוץ. רק מהקושיה הזאת. אבל באמת כי זה לא כזאת קושיה חזקה. נדמה לי שזה בדיוק מה שהסברתי קודם, אבל כמעט כל דבר שכתבתי כאן בהודעות האחרונות זה משהו שהסברתי קודם.

ברזילי
הודעות: 3175
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ה' מאי 14, 2015 9:31 am

צופר הנעמתי כתב:
ברזילי כתב:
צופר הנעמתי כתב:הפואנטה כאן היא שפשטות התקנה היא ימי שמחה, וההיתפסות לבדיוק למה עשו כך ולא איך שנראה לי שהיה צריך לעשות את זה מניחה שאתה יוכל להבין שיקולים של פרטי פרטים של תקנות חברתיות של חז"ל הרבה הרבה יותר ממה שאתה באמת יכול להבין, כך שהטענה הזאת מתגמדת מול הפשטות.

היטבת להגדיר. שורש העניין הוא שהדעה המוקדמת שלך חזקה בעיניך מכל קושיה ותירוץ, וממילא אין טעם בדיון ארוך, אפשר לומר מלכתחילה ״כך עלה במחשבה לפני״. אולי זה גם ההסבר למה אינך מבין את ההגיון הפנימי של מי שאינו משועבד לדעה הקדומה הזו.


לא מכל קושיה ותירוץ. רק מהקושיה הזאת. אבל באמת כי זה לא כזאת קושיה חזקה. נדמה לי שזה בדיוק מה שהסברתי קודם, אבל כמעט כל דבר שכתבתי כאן בהודעות האחרונות זה משהו שהסברתי קודם.
אתה צודק, ואם כן אנחנו לא מסכימים בדבר החוזק היחסי של ההנחה הקדומה שכל שמחה היא לתכלית הודאה לעומת הקושיה הנ"ל. ומכיוון שבלא"ה הכל כבר נכתב כמה פעמים, רק אזכיר שוב, שכל זה איננו קשור לנושא הדיון העיקרי שהוא האם היו מתקנים יום הודאה במנותק משמחה לחלוטין.

ברזילי
הודעות: 3175
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ה' מאי 14, 2015 9:51 am

עולה מן הארץ כתב:הויכוח הזה באמת מידרדר להתכתשות
ברזילי כתב:חנניה בן גרון תיקן את הרגלים? או איזה שהוא חג אחר שהוא מן התורה? אולי הוא גם כתב את התורה? אמרתי משהו על שמחה עממית ברגלים? תקנתו של בן גרון עשתה משהו כדי שיודו על נס? על מטרת של בן גרון אולי יש לדון, אבל לרגלים איננה קשורה. בקיצור, המילה הנכונה היחידה בהודעה שלך היא ״חבל״
אני נאלץ לקבוע בצער ששוב לא טרחת לקרוא את הודעתי.
אני מפנה אליך טענה ברורה שהיית אמור להפנות לעצמך בעצמך - אם התורה קבעה בימי נס שהם זכר ליציאת מצרים חגים ושמחות ללא תכלית הודאה למה ראו לנכון כותבי מגילת תענית לכתוב את מגילתם מטעמים שונים?
פשוט אינני מבין מה אתה שח: שמחת הרגל (או שמחת יו"ט) היא בימי זכרון על נס דווקא? איזה נס חוגגים בשמיני עצרת או בראש השנה? ואם נניח ששמחת הרגל היא בימים שהם לזכר נס, האם מזה נגזר שהשמחה תלויה בנס דווקא, או אולי במשמעויות נוספות שיש ליום? ואם נניח שבתורה יש שמחה ללא תכלית הודאה, האם מזה נגזר שכל השמחות שבעולם צריכות להיות דומות לה? אולי גם תשאל למה לא התקינו כותבי מגילת תענית להביא שלמי שמחה? וכל זה עוד לפני שנדון האם טעם כתיבת המגילה זהה לטעם תקנת הימים עצמם וכו' וכו' (שכאן כבר אפשר לשמוע שאלה ותירוץ, או מקום לדיון)

בקיצור, מה שאתה קורא לו "טענה ברורה" הוא בעיני רחוק מאד מזה. מאידך, לך הטענה נהירה עד שאתה מתפלא איך לא שאלתי אותה את עצמי. המסקנה שאני מסיק מזה היא שחבל שתשחית את זמנך בכתיבת הודעות אלי, כנראה איננו דוברים את אותה השפה, או שיש סיבה אחרת. כך או כך, תודה לך על הרצון הטוב להעמידני בקרן אורה.

המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המתעתע » ה' מאי 14, 2015 3:37 pm

דווקא בסיום מגילת תענית אנחנו מוצאים
סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיהו איש גורון הם כתבו מגלת תענית, מפני שאינן למודין בצרות, ואין הצרות מצויות לבא עליהם.
אבל בזמן הזה שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם אם יהיו כל הימים דיו וכל היערות קולמוסים וכל בני אדם לבלריים אין מספיקים לכתב הצרות הבאות עליהם ותשועות הנעשות להם.
דבר אחר: אין השוטה נפגע ואין בשר המת מרגיש באזמל.

או בנוסח הגמ' שבת יג
ת"ר מי כתב מגילת תענית אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות אמר רשב"ג אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין ד"א אין שוטה נפגע ד"א אין בשר המת מרגיש באיזמל

וכדברי ברזילי הפשוטים שאי אפשר לחייב ציבור לשמוח כשאינם חווים אותו כך.

וירטואלי
הודעות: 252
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי וירטואלי » ה' מאי 14, 2015 3:57 pm

המתעתע כתב:דווקא בסיום מגילת תענית אנחנו מוצאים
סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיהו איש גורון הם כתבו מגלת תענית, מפני שאינן למודין בצרות, ואין הצרות מצויות לבא עליהם.
אבל בזמן הזה שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם אם יהיו כל הימים דיו וכל היערות קולמוסים וכל בני אדם לבלריים אין מספיקים לכתב הצרות הבאות עליהם ותשועות הנעשות להם.
דבר אחר: אין השוטה נפגע ואין בשר המת מרגיש באזמל.

או בנוסח הגמ' שבת יג
ת"ר מי כתב מגילת תענית אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות אמר רשב"ג אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין ד"א אין שוטה נפגע ד"א אין בשר המת מרגיש באיזמל

וכדברי ברזילי הפשוטים שאי אפשר לחייב ציבור לשמוח כשאינם חווים אותו כך.

בפשטות שם מיירי על חכמי ישראל עצמם שאינם יכולים להרגיש בשמחת ההצלה ולא רק בהמון העם.

עולה מן הארץ
הודעות: 129
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:30 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עולה מן הארץ » ה' מאי 14, 2015 8:13 pm

ברזילי כתב:איזה נס חוגגים בשמיני עצרת או בראש השנה?
יציאת מצרים.
ברזילי כתב:ואם נניח ששמחת הרגל היא בימים שהם לזכר נס, האם מזה נגזר שהשמחה תלויה בנס דווקא, או אולי במשמעויות נוספות שיש ליום?
יתכן להסתובב בכל מיני דרכים אך הפשטות (ולא הדעה המוקדמת) היא שהשמחה עצמה היא מדרכי ההודאה. וכנ"ל כמה פעמים.

ברזילי כתב:חבל שתשחית את זמנך בכתיבת הודעות אלי
אתה יכול פשוט לסמן אותי כנודניק

המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המתעתע » ה' מאי 14, 2015 8:28 pm

עולה מן הארץ כתב:
ברזילי כתב:איזה נס חוגגים בשמיני עצרת או בראש השנה?
יציאת מצרים.

חבל שהרמב"ם לפני שכתב את פרק מג בח"ג שבמורה הנבוכים, לא נכח בשיעור כללי שלך בכדי לראות אותך מנופף באצבעך ואומר - טעמם של שמיני עצרת וראש השנה הוא לחגוג על ניסי יציאת מצרים.

המעיין
הודעות: 969
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המעיין » ה' מאי 14, 2015 8:34 pm

ועוד יותר חבל שלא היה בשיעור כללי שלכם ולא הבין שבעצם לא צריך טעם בכלל פשוט מקיימים מנהגים עממים.

אגב מה נוסח התפילה שלך בשמיני עצרת? בעדתך לא נהגו לומר זכר ליציאת מצרים?

וירטואלי
הודעות: 252
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי וירטואלי » ה' מאי 14, 2015 8:42 pm

המתעתע כתב:
עולה מן הארץ כתב:
ברזילי כתב:איזה נס חוגגים בשמיני עצרת או בראש השנה?
יציאת מצרים.

חבל שהרמב"ם לפני שכתב את פרק מג בח"ג שבמורה הנבוכים, לא נכח בשיעור כללי שלך בכדי לראות אותך מנופף באצבעך ואומר - טעמם של שמיני עצרת וראש השנה הוא לחגוג על ניסי יציאת מצרים.

שבולי הלקט סימן רפו.PNG
שבולי הלקט סימן רפו.PNG (108.55 KiB) נצפה 2319 פעמים

המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המתעתע » ה' מאי 14, 2015 8:49 pm

המעיין כתב:
אגב מה נוסח התפילה שלך בשמיני עצרת? בעדתך לא נהגו לומר זכר ליציאת מצרים?


כתב הרמב"ן סו"פ בא -

וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים. והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישתכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים. כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פנות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותיהם החפצים ביראת שמו:

ארפכשד
הודעות: 97
הצטרף: ש' אוקטובר 25, 2014 8:43 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ארפכשד » ה' מאי 14, 2015 8:53 pm

המתעתע כתב:
המעיין כתב:
אגב מה נוסח התפילה שלך בשמיני עצרת? בעדתך לא נהגו לומר זכר ליציאת מצרים?


כתב הרמב"ן סו"פ בא -

וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים. והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישתכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים. כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פנות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותיהם החפצים ביראת שמו:
אשתחוה אפים לפניך להודיעני נא האם לא דבר הוא בעיניך הזכות שתקנו חז"ל להודיע במועדים שהם זכר ליצי"מ, ואם כן הוא בכל המצוות מה משמיעים אנו בזה כמה וכמה פעמים מדי חג.

המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי המתעתע » ה' מאי 14, 2015 8:57 pm

ארפכשד כתב:אשתחוה אפים לפניך להודיעני נא האם לא דבר הוא בעיניך הזכות שתקנו חז"ל להודיע במועדים שהם זכר ליצי"מ, ואם כן הוא בכל המצוות מה משמיעים אנו בזה כמה וכמה פעמים מדי חג.

אשתחוה אפים לפניך להודיעני נא האם לא דבר הוא בעיניך מה שהשמיט הרמב"ם טעם זה מטעמיו שבמורה הנבוכים.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 14, 2015 9:11 pm

בברכה המשולשת כתב:
מאיר סובל כתב:הכי טוב הגדיר זאת [במחכ"ת הייתי קורא זאת הודאת בע"ד] הרב ברכה משולשת בסוף העמוד הקודם.
שהחגיגה היא על החלפת השלטון ב"ה ובס"ד.
וקביעת חגיגה על רעיון כזה כמובן שאינו ללא שום סמך ואסמכתא, ואין לזה קשר לכל תקחז"ל והמועדים שתוקנו במקורותינו.


עם הסיפא של דברי כתר"ה איני מסכים כלל ועיקר, ומלבד הראיה מהרמב"ם שהביאו למעלה (הנוגעת יותר ליום העצמאות, כמובן), יש הרבה מהימים במג"ת שתוקנו בדיוק על שחרור חלקים מא"י,- ואיני רואה למה קשה לכב' לקבל שחז"ל תיקנו ימים טובים על כך שהקב"ה רומם קרן ישראל וגאל אדמת ארץ ישראל הקדושה מידי הגויים ימש"ו

איני רוצה לפתוח ויכוח, אבל כאן לא בדקתי מי רשע יותר מבין שני השלטונות, (הירדנים למשל לא גזזו פיאות וזקנים לחסרי ישע). כך שליהודים שומרי תו"מ זה לא נקרא "רומם וגאל".

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10243
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מאי 14, 2015 9:42 pm

באמת לא יפה לדבר סרה בחיילי הלגיון של עבר הירדן, כידוע שהם עליהם השלום, היו יורים כדורים של עלי גפן ממולאים באורז, בילדי ירושלים, ובאמת אמרו שמרוב טובה שהשפיעו עליהם נפחו הם את נשמתם.

או בלשון אחר, שבחי הירדנים תבשר לילדך הפעוטים בשלאף שטונדה.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 14, 2015 9:46 pm

גדול המחטיאו...

אום אני חומה
הודעות: 767
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אום אני חומה » ו' מאי 15, 2015 9:21 am

משולש כתב:גדול המחטיאו...

מבחינה רעיונית ודאי גדול המחטיאו אך למעשה פיקו"נ עדיפא.
וכבר איפליגו בזה בחורי ישיבת טלז כשנסו מפני הגרמנים, וכשיצאו את העיר התגלע ויכוח, הללו אומרים הרוסים הם מחטיאו והגרמנים הם הורגו ולכן נשוב העירה, והללו (ובהם הגר"ח שטיין ואאל"ט גם הגר"א אוזבנד) אומרים פיקו"נ עדיף, הראשונים חזרו לטלז ועלו בלהב והאחרונים המשיכו לרוסיה ובנו מחדש את עם ישראל ואת ישיבת טלז.


אי"ס, ש"י עגנון בלחץ...
נערך לאחרונה על ידי אום אני חומה ב ו' מאי 15, 2015 10:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אלכסנדר וימפן
הודעות: 156
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » ו' מאי 15, 2015 9:22 am

אום אני חומה כתב:
משולש כתב:גדול המחטיאו...

מבחינה רעיונית ודאי גדול המחטיאו אך למעשה פיקו"נ עדיפא.
וכבר איפליגו בזה בחורי ישיבת טלז כשנסו מפני הגרמנים, וכשיצאו את העיר התגלע ויכוח, הללו אומרים הרוסים הם מחטיאו והגרמנים הם הורגו ולכן נשוב העירה, והללו (ובהם הגר"ח שטיין ואאל"ט גם הגר"א אוזבנד) אומרים פיקו"נ עדיף, הראשונים חזרו לטלז ועלו בלהב והאחרונים המשיכו לרוסיה ובנו מחדש את עם ישראל ואת ישיבת טלז.
נראה לי שאי אפשר להוכיח מזה מי צודק כי זה לא הולך ככה

אום אני חומה
הודעות: 767
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אום אני חומה » ו' מאי 15, 2015 10:12 am

אלכסנדר וימפן כתב:
אום אני חומה כתב:
משולש כתב:גדול המחטיאו...

מבחינה רעיונית ודאי גדול המחטיאו אך למעשה פיקו"נ עדיפא.
וכבר איפליגו בזה בחורי ישיבת טלז כשנסו מפני הגרמנים, וכשיצאו את העיר התגלע ויכוח, הללו אומרים הרוסים הם מחטיאו והגרמנים הם הורגו ולכן נשוב העירה, והללו (ובהם הגר"ח שטיין ואאל"ט גם הגר"א אוזבנד) אומרים פיקו"נ עדיף, הראשונים חזרו לטלז ועלו בלהב והאחרונים המשיכו לרוסיה ובנו מחדש את עם ישראל ואת ישיבת טלז.
נראה לי שאי אפשר להוכיח מזה מי צודק כי זה לא הולך ככה

אתה צודק התכוונתי רק להביא מעשה שקשור לעניין

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 15, 2015 10:50 am

זו הלכה פשוטה בלי פלפולים: אם אומרים לאדם להמיר דתו, (למשל להיות חילוני אתאיסט) יהרג ואל יעבור.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 15, 2015 11:15 am

השאלה שאלה בלי קשר לענייני מדינה וציונות.
אע"פ שמה שכתבת הוא פשוט. השאלה שהועלתה בסיפור הזה היא כזאת: אדם יכול ללכת לשני מקומות באחד יש סכנה של פיקוח נפש ובשני יש סכנה שיחטא וימיר את דתו (לא שיאנסו אותו להמיר את דתו אלא שיתפתה או ייאלץ אבל תהיה לו בחירה), האם ע"פ דין צריך ללכת לראשון משום גדול המחטיאו, או דלמא לא כל כמיניה להסתכן אלא אדרבה מחוייב ללכת למקום השני ולעמוד בנסיון, או שכיוון שעתה יודע שאולי אח"כ לא יעמוד מחוייב להסתכן במיתה יותר מאשר בחטא.

אני לא יודע כמה השאלה יכולה להיות מעשית בעולם האמיתי ממש כצורתה כי המקרים המעשיים מורכבים, אבל אפשר לחשוב ששאלה זו הנחתה ויכוח שהוזכר בסיפור.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 15, 2015 1:02 pm

אוצר החכמה כתב: בלי קשר לענייני מדינה וציונות.

אכן ח"ו לערב כאן את הציונות הקדושה.

(שמעתי פעם שרבנים גדולים ממנהיגי עדות המזרח והמערב הורו לצאן מרעיתם לא לעלות לא"י לאור מסע השמד שהתנהל כאן נגד עדות אלו בפרט).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 15, 2015 2:42 pm

משולש כתב:
אוצר החכמה כתב: בלי קשר לענייני מדינה וציונות.


אכן ח"ו לערב כאן את הציונות הקדושה.

מצחיק מאד!

הדיון שלך כאן הוא על ציונות, ואני כתבתי לך שבלי קשר לעניין דיונך יש כאן דיון הלכתי, אם אינך מסוגל לדון בנושא כלשהוא בלי לערב בו ענייני ציונות מה נעשה.

הכהן
הודעות: 1594
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי הכהן » ו' מאי 15, 2015 4:46 pm

אוצר החכמה כתב:השאלה שאלה בלי קשר לענייני מדינה וציונות.
אע"פ שמה שכתבת הוא פשוט. השאלה שהועלתה בסיפור הזה היא כזאת: אדם יכול ללכת לשני מקומות באחד יש סכנה של פיקוח נפש ובשני יש סכנה שיחטא וימיר את דתו (לא שיאנסו אותו להמיר את דתו אלא שיתפתה או ייאלץ אבל תהיה לו בחירה), האם ע"פ דין צריך ללכת לראשון משום גדול המחטיאו, או דלמא לא כל כמיניה להסתכן אלא אדרבה מחוייב ללכת למקום השני ולעמוד בנסיון, או שכיוון שעתה יודע שאולי אח"כ לא יעמוד מחוייב להסתכן במיתה יותר מאשר בחטא.

קרוב לזה שאלת הריגת התינוקות

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 15, 2015 5:54 pm

אוצר החכמה כתב:
משולש כתב:
אוצר החכמה כתב: בלי קשר לענייני מדינה וציונות.


אכן ח"ו לערב כאן את הציונות הקדושה.

מצחיק מאד!

הדיון שלך כאן הוא על ציונות, ואני כתבתי לך שבלי קשר לעניין דיונך יש כאן דיון הלכתי, אם אינך מסוגל לדון בנושא כלשהוא בלי לערב בו ענייני ציונות מה נעשה.

האשכול בנוי על ציונות. וכנראה לא הבנתי נכון את דבריך.

גביר
הודעות: 569
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי גביר » א' מאי 17, 2015 8:25 am

אום אני חומה כתב:
משולש כתב:גדול המחטיאו...

מבחינה רעיונית ודאי גדול המחטיאו אך למעשה פיקו"נ עדיפא.
וכבר איפליגו בזה בחורי ישיבת טלז כשנסו מפני הגרמנים, וכשיצאו את העיר התגלע ויכוח, הללו אומרים הרוסים הם מחטיאו והגרמנים הם הורגו ולכן נשוב העירה, והללו (ובהם הגר"ח שטיין ואאל"ט גם הגר"א אוזבנד) אומרים פיקו"נ עדיף, הראשונים חזרו לטלז ועלו בלהב והאחרונים המשיכו לרוסיה ובנו מחדש את עם ישראל ואת ישיבת טלז.


אי"ס, ש"י עגנון בלחץ...

שמעתי מהישיש הרב שמואל גרוסברד ז"ל מפתח תקווה, משרידי ישיבות גרודנה וקמיניץ, שבראשית המלחמה רוב ככל בני העיירה נסו מפני הגרמנים. והוא ואחיו לא רצו בתחילה לברוח לאזור הסובייטי כי ידעו על רדיפות הדת שם ואמרו לשם מה לחיות שם אם בלאו הכי לא ניתן לשמור אצלם תומ"צ. רק לאחר כמה ימים החליטו בכל זאת לברוח [כשהם רכובים על אופניים], ונצלו הוא אמו [אביו נלב"ע עוד קודם לכן] ושני אחיו.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » א' מאי 17, 2015 6:50 pm

גאולה שלמה בקרוב כתב:
משולש כתב:האשכול בנוי על ציונות. וכנראה לא הבנתי נכון את דבריך.

במחילה, שים לב לשם האשכול, ותחשוב האם זה מתאים לאשכול שבנוי על ציונות...

הסברתי ואסביר שוב: שם האשכול הוא "החג הציוני בהשקפה חרדית".

מבני ציון וירושלים
הודעות: 59
הצטרף: ב' ספטמבר 30, 2013 1:20 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מבני ציון וירושלים » ב' מאי 18, 2015 7:38 pm

לידיעת מעריצי הגרי"ש אלישיב זצ"ל המשפריצים לכל עבר "השקפה צרופה".
לפי עדויות ותיקי המתפללים ב"תפארת בחורים", עד שלא עזב את ביה"ד הגדול היה נוהג לאחר חזרת הש"ץ ביום העצמאות לדפוק על הסטנדר לאות שלא יאמרו תחנון. ואכן לא אמר ולא אמרו (מפי הרב דוד כהן מ"עטרת כהנים" ועוד). רצו"ב חתימתו על כרוז למען חזית דתית מאוחדת משנת תש"ט ובו הגדרת המדינה כ"נצנים הראשונים של קבוץ גלויות" (כתה"י נמצא ב"מוסד הרב קוק". הנקדנים טוענים שחתימתו שם מזויפת, שכן היא שונה משאר חתימותיו, שהיה חותם בדרך כלל "שלו'" ולא "שלום". אולם ישנן עוד חתימות שלו בשם "שלום". ובכלל, בתש"ט הוא לא היה בעל מעמד שיטרחו לזייף את חתימתו בכרוז של רבנים משכונות ירושלים). למרות שכל מוסדות הישוב והמדינה היו בכף מפא"י וגרועים מהם שנים ארוכות קודם.
כנראה שאז הוא סבר שהג"ר משולם ראטה זצ"ל הוא "גדול הדור", כפי שכינה אותו ה"דובב מישרים". והגרמ"ר זצ"ל הרי היה סבור שיום הקמת המדינה הוא יום בשורה לישראל ככתוב ב"קול מבשר" (נדפס בשנת תשט"ו).
ידוע לי מבני ביתו של הגריש"א שהגישו לפניו את ה"ויואל משה" ולאחר שקרא בו מעט, לא מצא בספר ענין.
בכלל צ"ע על משפחת הגרב"י לוין זצ"ל, שרואים עצמם נאמני הגרי"ז וגם נאמני הגריש"א. הרי הגרי"ז אמר על הגריש"א דברים שא"א להעלותם על הכתב, ואילו הפקחים הללו גם קיבלו משכורות נכבדות מכספי המדינה כהגריש"א וגם רואים בה אסון כהגרי"ז.
מעניין מה ההסבר שיתנו לסיפור הגירות של חיילת שקודם נישואיה התברר לה שאמה גויה ולאחר שחלפה שנה מבקשת הגיור (כפי דרישת החוק אז) ולימודים במשך שלושה חודשים, גיירה הגריש"א (בניגוד לאמור בספר "השקדן") כפי הצילום הרצו"ב.
רצו"ב שני המסמכים המוזכרים לעיל.
קבצים מצורפים
סיון 1.pdf
(583.02 KiB) הורד 118 פעמים
נערך לאחרונה על ידי מבני ציון וירושלים ב ג' מאי 19, 2015 11:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10243
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' מאי 18, 2015 8:10 pm

מבני ציון וירושלים כתב:לידיעת מעריצי הגרי"ש אלישיב זצ"ל המשפריצים לכל עבר "השקפה צרופה".
לפי עדויות ותיקי המתפללים ב"תפארת בחורים", עד שלא עזב את ביה"ד הגדול היה נוהג לאחר חזרת הש"ץ ביום העצמאות לדפוק על הסטנדר לאות שלא יאמרו תחנון. ואכן לא אמר ולא אמרו (מפי הרב דוד כהן מ"עטרת כהנים" ועוד). רצו"ב חתימתו על כרוז למען חזית דתית מאוחדת משנת תש"ט ובו הגדרת המדינה כ"נצנים הראשונים של קבוץ גלויות" (כתה"י נמצא ב"מוסד הרב קוק". הנקדנים טוענים שחתימתו שם מזויפת, שכן היא שונה משאר חתימותיו, שהיה חותם בדרך כלל "שלו'" ולא "שלום". אולם ישנן עוד חתימות שלו בשם "שלום". ובכלל, בתש"ט הוא לא היה בעל מעמד שיטרחו לזייף את חתימתו בכרוז של רבנים משכונות ירושלים). למרות שכל מוסדות הישוב והמדינה היו בכף מפא"י וגרועים מהם שנים ארוכות קודם.
כנראה שאז הוא סבר שהג"ר משולם ראטה זצ"ל הוא "גדול הדור", כפי שכינה אותו ה"דובב מישרים". והגרמ"ר זצ"ל הרי היה סבור שיום הקמת המדינה הוא יום בשורה לישראל ככתוב ב"קול מבשר" (נדפס בשנת תשט"ו).
ידוע לי מבני ביתו של הגרמ"ר שהגישו לפניו את ה"ויואל משה" ולאחר שקרא בו מעט, לא מצא בספר ענין.
בכלל צ"ע על משפחת הגרב"י לוין זצ"ל, שרואים עצמם נאמני הגרי"ז וגם נאמני הגריש"א. הרי הגרי"ז אמר על הגריש"א דברים שא"א להעלותם על הכתב, ואילו הפקחים הללו גם קיבלו משכורות נכבדות מכספי המדינה כהגריש"א וגם רואים בה אסון כהגרי"ז.
מעניין מה ההסבר שיתנו לסיפור הגירות של חיילת שקודם נישואיה התברר לה שאמה גויה ולאחר שחלפה שנה מבקשת הגיור (כפי דרישת החוק אז) ולימודים במשך שלושה חודשים, גיירה הגריש"א (בניגוד לאמור בספר "השקדן") כפי הצילום הרצו"ב.
רצו"ב שני המסמכים המוזכרים לעיל.

א. נא לתת בבקשה שם של אדם שאפשר למצוא אותו בספר טלפונים, לא דוד כהן או משה לוי. אני מתנדב לברר את הסיפור בעצמי, כל עוד שלא תעמוד במשימה הינך מוחזק כשקרן.
ב. תתפלא, אבל אפשר להחזיק משני גדולים, אע"פ שאמרו מה שאמרו על זולתם, אתה לא רוצה דוגמאות מה אמרו אנשים מסוימים שאתה מחזיק מהם על הרצי"ה, נכון?
ג. הגדרת המדינה כניצן של קבוץ גלויות, או אפילו אתחלתא דגאולה אין בה שום בעיה כל זמן שזה נשאר מליצה בעלמא ולא כסניף הלכתי, כמקובל בחוגים מסוימים, וכבר נתבאר הדבר באשכול יום העצמאות שבפורום.
ד. מה הבעיה עם החיילת?

בברכה המשולשת
הודעות: 8387
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 18, 2015 10:06 pm

ללא קשר לעצם הדיון, הרב דוד כהן מעטרת כהנים הוא דמות מפורסמת, וחיבר כמה ספרים בהלכה (ייתכן שמצויים באוצר)

מבני ציון וירושלים
הודעות: 59
הצטרף: ב' ספטמבר 30, 2013 1:20 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מבני ציון וירושלים » ג' מאי 19, 2015 12:03 pm

לאיש ספר.
א) מה לך כי נזעקת להגן על מהדו"ק של הגרי"ש זצ"ל?! הרי הגר"ש דויטש שליט"א, בתקופה ההיא היה קוראו בשם "אלישיב" בלבד, כפי המסורת שקלט בבריסק; והרי ספרים של הגרמ"א עמיאל זצ"ל, שהוא פסול בעיניך עפ"י החזו"א, שהתנגד לו נחרצות עד שבשעה ששמע שהגרמ"א נפטר, אמר: הרי על כך אני מתפלל כל יום (מפי בנו של הגר"מ שטיצגל זצ"ל), ספרים משלו נקראו ע"י הגריש"א ובדרשותיו משוקעים רעיונות שלקוחים מגליונות "אל עמי". במקום שבכת"י הוזכר בפירוש ספר של הגמ"א, הושמטו הדברים ע"י המו"ל, כפי שסיפר אחד העורכים. מלבד ספרו בהלכה "דרכי משה" שהגריש"א קנה אותו סמוך לחתונתו (ובודאי הוא נמצא עדיין בספרייתו).
ב) כל טענתי היתה כלפי מי שמציגים אותו כמי שהיה מעודו אחד ממועצת השבעים של העדה החרדית, ומעריצים את כל דעותיו והליכותיו, שהן כביכול תואמות את ראייתם כ"אסון" את הקמת המדינה.
ג) רצ"ב דברי הגרא"י ולדנברג זצ"ל בנוגע להקמת המדינה.
קבצים מצורפים
סיון 7.pdf
(589.41 KiB) הורד 106 פעמים

ברזילי
הודעות: 3175
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ג' מאי 19, 2015 12:40 pm

איש_ספר כתב:הגדרת המדינה כניצן של קבוץ גלויות, או אפילו אתחלתא דגאולה אין בה שום בעיה כל זמן שזה נשאר מליצה בעלמא ולא כסניף הלכתי, כמקובל בחוגים מסוימים, וכבר נתבאר הדבר באשכול יום העצמאות שבפורום.
ושם נתבאר שבעוד שדעתך היא כך, רבים אחרים רואים בהגדרה כזו בעיה חמורה, שלא לומר סטיה מיסודות האמונה, ולדידהו יש משמעות לציטוטים הנ"ל (ככל שיש בכלל טעם לברר נושא כזה מתוך ציטוטים, מליצות ואמרות כנף).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10243
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מאי 19, 2015 2:15 pm

תשמע הרב מבני ציון, אתה מקור בלתי אכזב לסיפורים פנטסטיים, (וכיון שאני מכירך אני יכול לומר בלי חשש שמעולם לא דיברת עם הגר"ש דויטש ואעפ"כ אתה יודע בדיוק מה הוא אומר ואיך) והאחרון הגדיל שהחז"א היה מתפלל כל יום למותו של הרב עמיאל, לא פחות!, כבר כתבתי למעלה שאני מעונין לקחת סיפור אחד ולבדוק. ובכן, כתבת שהרב אלישיב היה דופק על העמוד שלא יאמרו תחנון, ביקשתי ואני חוזר ומבקש שם של איש אחד כולל מספר טלפון שיכול להעיד על כך. (לא הצלחתי למצוא את מספר הטלפון של הרב דוד כהן). כל עוד שאינך ממלא בקשה אלמנטרית זו, כל סיפוריך מוחזקים כבדיה. ואני בל"נ אכתוב הודעה זו לצד כל הודעה שלך המכילה סיפורים ומעשיות.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1412
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' מאי 19, 2015 2:32 pm

ברזילי כתב:
איש_ספר כתב:הגדרת המדינה כניצן של קבוץ גלויות, או אפילו אתחלתא דגאולה אין בה שום בעיה כל זמן שזה נשאר מליצה בעלמא ולא כסניף הלכתי, כמקובל בחוגים מסוימים, וכבר נתבאר הדבר באשכול יום העצמאות שבפורום.
ושם נתבאר שבעוד שדעתך היא כך, רבים אחרים רואים בהגדרה כזו בעיה חמורה, שלא לומר סטיה מיסודות האמונה, ולדידהו יש משמעות לציטוטים הנ"ל (ככל שיש בכלל טעם לברר נושא כזה מתוך ציטוטים, מליצות ואמרות כנף).


לכאו' יש חילוק מהותי בין ביטוי "אתחלתא" לבין ביטוי "קיבוץ גלויות". הראשון הוא אמוני, השני עובדתי.
ואין חולק על העובדה שמאחרי סיום שלטון המנדט התקבצו לכאן כל הגלויות, האשכנזים כתוצאת מלחה"ע והשמדת כל קהילות ישראל באירופה, והמזרחיים בשתדלנות של הציונים.

בספרים שמתעדים את הימים ההם מופיעים כל הכרוזים לבחירות הראשונות, וכל הכרוזים שווים בנוסחם, מלבד כרוזי רבני החרדים שנשמט מהם הביטוי אתחלתא, הלא דבר הוא! לכן מה שנרשם קיבוץ גלויות אין להביא ממנו ראיה לציונותם, אלא לראות את הרקע ולהבין שזה להיפך...

יתר10
הודעות: 649
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי יתר10 » ג' מאי 19, 2015 2:47 pm

מאיר סובל כתב:
לכאו' יש חילוק מהותי בין ביטוי "אתחלתא" לבין ביטוי "קיבוץ גלויות". הראשון הוא אמוני, השני עובדתי.
ואין חולק על העובדה שמאחרי סיום שלטון המנדט התקבצו לכאן כל הגלויות, האשכנזים כתוצאת מלחה"ע והשמדת כל קהילות ישראל באירופה, והמזרחיים בשתדלנות של הציונים.

עוד לא ראיתי אחד שמכנה את הקיבוץ היהודי בארה"ב ובשאר מדינות אמריקה כ'קיבוץ גלויות' למרות שגם הוא כמו כאן כולל את כלל ישראל לשבטיו ולפלגיו

וירטואלי
הודעות: 252
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי וירטואלי » ג' מאי 19, 2015 2:50 pm

יתר10 כתב:
מאיר סובל כתב:
לכאו' יש חילוק מהותי בין ביטוי "אתחלתא" לבין ביטוי "קיבוץ גלויות". הראשון הוא אמוני, השני עובדתי.
ואין חולק על העובדה שמאחרי סיום שלטון המנדט התקבצו לכאן כל הגלויות, האשכנזים כתוצאת מלחה"ע והשמדת כל קהילות ישראל באירופה, והמזרחיים בשתדלנות של הציונים.

עוד לא ראיתי אחד שמכנה את הקיבוץ היהודי בארה"ב ובשאר מדינות אמריקה כ'קיבוץ גלויות' למרות שגם הוא כמו כאן כולל את כלל ישראל לשבטיו ולפלגיו

כבודו מתכוון ברצינות? קיבוץ גלויות בגולת אמריקה?


חזור אל “דרישת ציון”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים