מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יום ירושלים בהשקפה חרדית

דרישה במצות ישוב ארץ ישראל ומשמעותה המעשית, וחקירה בסוגיית מדינת ישראל, סמליה וחגיה במשנת חכמים
ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ג' מאי 19, 2015 2:56 pm

מאיר סובל כתב:
ברזילי כתב:
איש_ספר כתב:הגדרת המדינה כניצן של קבוץ גלויות, או אפילו אתחלתא דגאולה אין בה שום בעיה כל זמן שזה נשאר מליצה בעלמא ולא כסניף הלכתי, כמקובל בחוגים מסוימים, וכבר נתבאר הדבר באשכול יום העצמאות שבפורום.
ושם נתבאר שבעוד שדעתך היא כך, רבים אחרים רואים בהגדרה כזו בעיה חמורה, שלא לומר סטיה מיסודות האמונה, ולדידהו יש משמעות לציטוטים הנ"ל (ככל שיש בכלל טעם לברר נושא כזה מתוך ציטוטים, מליצות ואמרות כנף).
לכאו' יש חילוק מהותי בין ביטוי "אתחלתא" לבין ביטוי "קיבוץ גלויות". הראשון הוא אמוני, השני עובדתי.
ואין חולק על העובדה שמאחרי סיום שלטון המנדט התקבצו לכאן כל הגלויות, האשכנזים כתוצאת מלחה"ע והשמדת כל קהילות ישראל באירופה, והמזרחיים בשתדלנות של הציונים.

בספרים שמתעדים את הימים ההם מופיעים כל הכרוזים לבחירות הראשונות, וכל הכרוזים שווים בנוסחם, מלבד כרוזי רבני החרדים שנשמט מהם הביטוי אתחלתא, הלא דבר הוא! לכן מה שנרשם קיבוץ גלויות אין להביא ממנו ראיה לציונותם, אלא לראות את הרקע ולהבין שזה להיפך...
אתה צודק חלקית, אבל אני מניח שתסכים שהחזו"א הגרי"ז או הרב שך לא היו חותמים גם על הנוסח הזה, וגם יתד\המודיע דהיום לא היו מאשרים אותו לפרסום (מאת ד' היתה זאת, הקמתה של מדינת ישראל, מדינתנו וכו'). זאת משום שקבוץ גלויות איננו רק עובדה, אלא רמז ברור להיות הקמת המדינה שלב בדרך לגאולה. כמו כן, בביטוי הזה, ובכל הרוח הנושבת מן הכרוז הזה, טמונה השקפה הרואה צד חיוב במדינה ובתוצאות פעולתה, והזדהות עמה. אני לא בקי בפרטי הנוסחאות השונות של הכרוזים, אבל בזכרוני שגם על הגירסא היותר "ציונית", שבה הופיע "אתחלתא דגאולה" במקום "קבוץ גלויות" (אותו כרוז מקורי שיזמו הרבנים הראשיים) היו חתומים כמה וכמה רבנים הנחשבים היום חרדים (רצ"פ פרנק, ר' יחזקאל סרנא, רשז"א, ועוד רבים רבים). מכל מקום, כפי שרמזתי לעיל, באופן אישי העיסוק בניסוחי כרוזים איננו משמעותי בעיני לגופו של ענין, ויש בו טעם רק כמדד לשינוי שחל ברבות השנים בעמדה החרדית המרכזית.

לענין קיבוץ גלויות - לולא שתדלנות הציונים גם שרידי השואה לא היו באים לארץ (כי לא היה להיכן לבוא), וזה כבר נידון באותו אשכול בארוכה.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי יתר10 » ג' מאי 19, 2015 3:03 pm

וירטואלי כתב:
יתר10 כתב:
מאיר סובל כתב:
לכאו' יש חילוק מהותי בין ביטוי "אתחלתא" לבין ביטוי "קיבוץ גלויות". הראשון הוא אמוני, השני עובדתי.
ואין חולק על העובדה שמאחרי סיום שלטון המנדט התקבצו לכאן כל הגלויות, האשכנזים כתוצאת מלחה"ע והשמדת כל קהילות ישראל באירופה, והמזרחיים בשתדלנות של הציונים.

עוד לא ראיתי אחד שמכנה את הקיבוץ היהודי בארה"ב ובשאר מדינות אמריקה כ'קיבוץ גלויות' למרות שגם הוא כמו כאן כולל את כלל ישראל לשבטיו ולפלגיו

כבודו מתכוון ברצינות? קיבוץ גלויות בגולת אמריקה?

הוא אשר דברתי, כינוי שם קיבוץ גלויות הינו בהכרח כינוי אמוני ולא עובדתי

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי הוה אמינא » ג' מאי 19, 2015 3:10 pm

החזו"א או הגרי"ז או הגרא"מ שך לא היו חותמים על זה מסיבה אחרת -
כי זה להצביע ל"חזית דתית".

ובכלל כל מה שתרצה להוכיח מהנוסח, על אודות העמדה החרדית דאז ביחס להיום, בטל בכלל מאתיים מנה מההוכחה שחתמו להצביע חזית דתית!

אבל אל תחשוב שהעמדה החרדית המרכזית השתנתה, זה לא נכון.
כי אמנם רוב הרבנים השייכים לזרם החרדי חתומים שם, אבל הם היו אז בעת החתימה צעירים לימים, ובעיקר - לא מובילים.
המובילים, וזו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת שלא חתמו ולא היו חותמים.
א"כ הציבור לא השתנה. החרדיות לא השתנתה.
ואדרבה, אותם רבנים שכן חתמו - הם אלו שיישרו קו עם ההנהגה החרדית המרכזית.
יתכן וסביר, לפחות בחלק מהרבנים הנ"ל, שבעת חתימתם פשוט לא חשבו שיש חילוקי דעות, או לא היה ידוע להם דעותיהם הנחרצות של גדולי הדור דאז, החזו"א והגרי"ז.
אל תשכחו שלא היו עיתונים ולא תקשורת, ודאי שלא דוברי חצר. לרבותינו החזו"א והגרי"ז.

וירטואלי
הודעות: 253
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי וירטואלי » ג' מאי 19, 2015 3:10 pm

יתר10 כתב:
וירטואלי כתב:
יתר10 כתב:עוד לא ראיתי אחד שמכנה את הקיבוץ היהודי בארה"ב ובשאר מדינות אמריקה כ'קיבוץ גלויות' למרות שגם הוא כמו כאן כולל את כלל ישראל לשבטיו ולפלגיו

כבודו מתכוון ברצינות? קיבוץ גלויות בגולת אמריקה?

הוא אשר דברתי, כינוי שם קיבוץ גלויות הינו בהכרח כינוי אמוני ולא עובדתי
ברור שהמבט על ישיבת הגלויות בארץ ישראל כקיבוץ גלויות תלוי בכך שנאמין שארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי, אבל דומני שלזה מסכימים כל פולמוסני ווכחני הפורום.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מאי 19, 2015 6:32 pm

הוה אמינא כתב:החזו"א או הגרי"ז או הגרא"מ שך לא היו חותמים על זה מסיבה אחרת -
כי זה להצביע ל"חזית דתית".

ובכלל כל מה שתרצה להוכיח מהנוסח, על אודות העמדה החרדית דאז ביחס להיום, בטל בכלל מאתיים מנה מההוכחה שחתמו להצביע חזית דתית!

אבל אל תחשוב שהעמדה החרדית המרכזית השתנתה, זה לא נכון.
כי אמנם רוב הרבנים השייכים לזרם החרדי חתומים שם, אבל הם היו אז בעת החתימה צעירים לימים, ובעיקר - לא מובילים.
המובילים, וזו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת שלא חתמו ולא היו חותמים.
א"כ הציבור לא השתנה. החרדיות לא השתנתה.
ואדרבה, אותם רבנים שכן חתמו - הם אלו שיישרו קו עם ההנהגה החרדית המרכזית.
יתכן וסביר, לפחות בחלק מהרבנים הנ"ל, שבעת חתימתם פשוט לא חשבו שיש חילוקי דעות, או לא היה ידוע להם דעותיהם הנחרצות של גדולי הדור דאז, החזו"א והגרי"ז.
אל תשכחו שלא היו עיתונים ולא תקשורת, ודאי שלא דוברי חצר. לרבותינו החזו"א והגרי"ז.


מרן הגרצ"פ סבר שהחזו"א והגרי"ז הם גדולי הדור שדעתם מחייבת אותו?

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' מאי 19, 2015 9:51 pm

בברכה המשולשת כתב:
הוה אמינא כתב:החזו"א או הגרי"ז או הגרא"מ שך לא היו חותמים על זה מסיבה אחרת -
כי זה להצביע ל"חזית דתית".

ובכלל כל מה שתרצה להוכיח מהנוסח, על אודות העמדה החרדית דאז ביחס להיום, בטל בכלל מאתיים מנה מההוכחה שחתמו להצביע חזית דתית!

אבל אל תחשוב שהעמדה החרדית המרכזית השתנתה, זה לא נכון.
כי אמנם רוב הרבנים השייכים לזרם החרדי חתומים שם, אבל הם היו אז בעת החתימה צעירים לימים, ובעיקר - לא מובילים.
המובילים, וזו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת שלא חתמו ולא היו חותמים.
א"כ הציבור לא השתנה. החרדיות לא השתנתה.
ואדרבה, אותם רבנים שכן חתמו - הם אלו שיישרו קו עם ההנהגה החרדית המרכזית.
יתכן וסביר, לפחות בחלק מהרבנים הנ"ל, שבעת חתימתם פשוט לא חשבו שיש חילוקי דעות, או לא היה ידוע להם דעותיהם הנחרצות של גדולי הדור דאז, החזו"א והגרי"ז.
אל תשכחו שלא היו עיתונים ולא תקשורת, ודאי שלא דוברי חצר. לרבותינו החזו"א והגרי"ז.


מרן הגרצ"פ סבר שהחזו"א והגרי"ז הם גדולי הדור שדעתם מחייבת אותו?


מרן הגרצ"פ בהחלט לכולי עלמא היה שייך לעבר השני של המתרס, למרות שהוא עבר לאחרונה גיור לחומרא בספר גאון ההוראה. ואין בזה פירכא, הוא לא מה"צעירים לימים" ולא מה"לא מובילים" שנזכרו בתגובה שציטטת.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ברזילי » ד' מאי 20, 2015 12:17 am

הוה אמינא כתב:החזו"א או הגרי"ז או הגרא"מ שך לא היו חותמים על זה מסיבה אחרת - כי זה להצביע ל"חזית דתית".

ובכלל כל מה שתרצה להוכיח מהנוסח, על אודות העמדה החרדית דאז ביחס להיום, בטל בכלל מאתיים מנה מההוכחה שחתמו להצביע חזית דתית!

אבל אל תחשוב שהעמדה החרדית המרכזית השתנתה, זה לא נכון.
כי אמנם רוב הרבנים השייכים לזרם החרדי חתומים שם, אבל הם היו אז בעת החתימה צעירים לימים, ובעיקר - לא מובילים.
המובילים, וזו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת שלא חתמו ולא היו חותמים.
א"כ הציבור לא השתנה. החרדיות לא השתנתה.
ואדרבה, אותם רבנים שכן חתמו - הם אלו שיישרו קו עם ההנהגה החרדית המרכזית.
יתכן וסביר, לפחות בחלק מהרבנים הנ"ל, שבעת חתימתם פשוט לא חשבו שיש חילוקי דעות, או לא היה ידוע להם דעותיהם הנחרצות של גדולי הדור דאז, החזו"א והגרי"ז.
אל תשכחו שלא היו עיתונים ולא תקשורת, ודאי שלא דוברי חצר. לרבותינו החזו"א והגרי"ז.
לא רק צעירים חתמו, אלא רובא דובא של הרבנים מכל שכבות הגיל ומכל המעמדות.

אינני חושב שזו הבמה לניתוח היסטורי של הפוליטיקה החרדית, אבל אם כבר העלית את הדברים אך אומר שלענ"ד דבריך כי "זו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת" אינם משקפים נאמנה את מצב הענינים דאז. לגבי הרב שך ודאי אצ"ל שלא היתה לו שום השפעה ציבורית של ממש בתש"ט. לחזו"א ולגרי"ז היה משקל רב, אבל רוב הציבור החרדי לא ראה את דעתם כמכרעת כנגד שאר חכמי הדור, ועצם קיומה של חזית דתית (שהיו נגדה בתוקף) יוכיח, וכך גם פרשות רבות מן השנים שאח"כ. כמובן, אין ללמוד הרבה מכרוז אחד, אבל המעיין בעיתונות חרדית, גם משנות החמישים והשישים, יראה שם לאורך ולרוחב ביטויי הזדהות עם המדינה בסגנון הכרוז הזה שלא יעלו על הדעת בזמננו (כמובן, השינוי היה הדרגתי, ולא הרי תש"ט כהרי תשכ"ט). אין ספק שהעמדה המרכזית של זמננו לא הומצאה יש מאין, אותם שלשה גדולים שהזכרת היו כנראה באותה דעה עצמה גם לפני ששים שנה, אבל אז היתה זו דעה בקצה הימני של הספקטרום, אמנם חשובה ומוערכת אך לא מכריעה. היום זהו המרכז.

לא ידען
הודעות: 1093
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי לא ידען » ד' מאי 20, 2015 1:05 am

הוה אמינא כתב:החזו"א או הגרי"ז או הגרא"מ שך לא היו חותמים על זה מסיבה אחרת -
כי זה להצביע ל"חזית דתית".

ובכלל כל מה שתרצה להוכיח מהנוסח, על אודות העמדה החרדית דאז ביחס להיום, בטל בכלל מאתיים מנה מההוכחה שחתמו להצביע חזית דתית!

אבל אל תחשוב שהעמדה החרדית המרכזית השתנתה, זה לא נכון.
כי אמנם רוב הרבנים השייכים לזרם החרדי חתומים שם, אבל הם היו אז בעת החתימה צעירים לימים, ובעיקר - לא מובילים.
המובילים, וזו שדעתם קבעה לרוב ככל הציבור, הם בדיוק אותם השלושה שהזכרת שלא חתמו ולא היו חותמים.
א"כ הציבור לא השתנה. החרדיות לא השתנתה.
ואדרבה, אותם רבנים שכן חתמו - הם אלו שיישרו קו עם ההנהגה החרדית המרכזית.
יתכן וסביר, לפחות בחלק מהרבנים הנ"ל, שבעת חתימתם פשוט לא חשבו שיש חילוקי דעות, או לא היה ידוע להם דעותיהם הנחרצות של גדולי הדור דאז, החזו"א והגרי"ז.
אל תשכחו שלא היו עיתונים ולא תקשורת, ודאי שלא דוברי חצר. לרבותינו החזו"א והגרי"ז.

אנסה לענות בקיצור, אף שיש להרחיב בראיות רבות, אולי אין כאן המקום.
א. החזו"א והגרי"ז לא היו חותמים, כי לא חתמו על שום כרוז ציבורי כמעט. בפרט לא החזו"א.

ב. רוב הרבנים החתומים שם, היו מבוגרים יותר מהגרי"ז וחלק אף מהחזו"א. הם היו מובילים הרבה יותר מהחזו"א, בבחינה הציבורית. ברור שבני התורה ושאר תופשי תורה, שהיו מועטים מאוד בשנים ההן, ידעו להעריך את גדלותם התורנית העצומה וקומתם התמירה. (לא בהכרח שהרבה יותר מהגרא"ז מלצר שגם נטל חלק פעיל בעול הנהגת הציבור, שלא כמותם. איני חלילה נותן ציונים לגדלות תורנית, כפי שניסה קודמי לחלק בין 'גדולי הדור' לסתם כך 'רוב הרבנים'. אבל בהשפעה ציבורית פוליטית בשנים ההם היו האחרים הרבה יותר משפיעים. הרבה בגלל שהחזו"א ציין מפורשות שאינו מתערב בשאלות ציבוריות, ככתוב אינספור פעמים בסדרת פאר הדור למשל)
בקיצור: דעתם של שני גדולי עולם אלו, לא קבעה לרוב הציבור בעניינים ציבוריים מכיון ומיעטו לעסוק בהם.
דוגמא קטנה ואולי לא ממש מחייבת: פאג"י, מפלגה שקמה כקונטרה לחזית הדתית ורצה בעיקר עם העניין האידאולוגי הזה, לא עברה את אחוז החסימה למרות שזכתה לתמיכה בלתי רשמית של החזו"א. בבני ברק, עירו של החזון איש זכתה לקצת יותר ממאה קולות...

ג. וודאי שהחרדיות השתנתה מבחינה ציבורית. אינו דומה הימים כיום בהם הציבור החרדי מבוסס, יושב בטח ואיתן, לימים בהם רוב הציבור היה רץ כל בוקר אל בית ההסתדרות בת"א לראות אם התווספו רשימות ניצולי הכבשנים והמחנות ואחר אץ לעבודה ולמאבק ההישרדות על המחיה.
גם הרכב האוכלוסיה השתנה עשרת מונים. אז היו מעטים ממש אברכי כוללים, וכיום, הרבה בגלל תמיכת המדינה בעבר, ברוך ד' איכשר דרא. זה המון בהשפעת החזון איש זצוק"ל.
שני עובדות אלו ומנהיגותו הבולטת של הרב שך, [שהייתה כמה עשורים אחריהם ובצורה שונה לחלוטין. איני מבין מה יש להשוות בין התקופות וצורת ההנהגה] הביאו לחיזוק (ויש שיאמרו 'הקצנת') 'ההשקפה' והזהות החרדית.
כמובן, ההתרחקות של המדינה ודמותה כפי שהתעצבה, הרחיקו רבים ממנה. עדיין, הזקנים, ניצולי השואה, אינם יכולים לדבר נגדה באותה תקיפות כמו חלק מהיושבים בטח איתן ועוסקים בהלכות 'השקפה'.

א. לגדולי ישראל שחתמו על החזית, אותם 'צעירים לא מובילים' כנכתב מבורות וזלזול, שהיו רב מנין ובנין, בחכמה ובמנין, לא היו עיתונים ולא דוברי חצר.
דווקא לחזו"א ולגרי"ז היה 'דובר חצר' ר' משה שנפלד, והדעות שהביא היו בשעתו ממש במיעוט ושוליים.

אדרבה: בא נראה היכן יש 'התנגדות נחרצת' של החזו"א והגרי"ז נגד החזית הדתית בתש"ט. מי שיביא משהו שפורסם בשעתו, אודה לו.
בשנת תשי"ט כשהיה רק נראה חשש לחזית דתית, ידע הגרי"ז היטב להשתמש בכל אמצעי התעמולה וכפי שכונו 'עיתונאי חצר' ללחום נגדה. היכן התייחסויות שלו מלפני הבחירות הראשונות או סמוך לאחריהן, בבקשה?

מבני ציון וירושלים
הודעות: 71
הצטרף: ב' ספטמבר 30, 2013 1:20 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מבני ציון וירושלים » ד' מאי 20, 2015 5:29 pm

תיתי לי שאיש הברזל של הפורום מסכים במקצת עם דברי. גם אני סבור שאין לדקדק בלשונות כרוזים, אבל מי שחותם על ניסוח המציין את הזכות לראות בניצני קיבוץ גלויות, נוקט עמדה ערכית בניגוד לעמדה שהמדינה היא מלחמה בקב"ה (כלשון הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשם הגר"מ פרוגרומנסקי זצ"ל) וכבר העירו כאן על נקודה זו.
בעצם הגריש"א זצ"ל גם במהדו"ב לא ראה את המדינה עין בעין עם רבים משומעי לקחו. בשיעורו בר"ה י"ח ע"ב העיר על דברי רש"י שזמן שלום, הוא זמן שאין יד העכו"ם תקיפה על ישראל, וציין על כך שכך המצב כיום בארץ ישראל בניגוד למצב בחו"ל, ולמחרת חזר על כך וביטל לגמרי את דברי המערערים.
ניתן לראות בכל הדוגמאות האלו מבט הלכתי צרוף, שנקבע גם לפי מאורעות וחיי היום יום.
אני חושש ש"איש ספר" ואחוזת מרעיו קפצו על העגלה הלא נכונה (מכבר אמרתי לאיש ספר שהגרי"ד מבוסטון אמר להגר"ב כהן שיקוביצקי, גם הוא מרבני המזרחי: "אני חושש שקפצנו על העגלה הלא נכונה". כך שהוא בחברה טובה...).
נערך לאחרונה על ידי מבני ציון וירושלים ב ד' מאי 20, 2015 7:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 20, 2015 6:45 pm

"ובזמננו כולם הושוו בהשקפתם על הציונות והמזרחי וכן בכל המתרחש על ידם וכמעט שאיני יודע חילוקי דעות בין היראים בענינים אלה , עד שכל מי שדעתו לקרב במקום שאנו מרחקים נשפט ע"י הרגש החרדי למי שצריך בדיקה אחריו" . ( אגרות ה"חזון אי"ש " חלק ב' אגרת ע"ה )

נופל וקם
הודעות: 87
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 5:22 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי נופל וקם » ד' אפריל 05, 2017 4:09 pm

יש לציין שדעתו של מו"ר ראש ישיבת איתרי ר' שלמה פישר שליט"א כלפי יום ירושלים היא חיובית ואף אחד הדרושים בספרו "בית ישי" הדרוש האחרון נדמה לי העוסק בקדושת ירושלים נאמר על ידו בישיבה תמיד בשבוע שחל בו יום ירושלים, לעומת זאת יחסו כלפי יום העצמאות הוא שלילי כפי שאמר לי בעצמו:"איזו עצמאות יש לנו הרי אנו תלויים בארה"ב". נדמה לי שזו היא גישה מיוחדת ומעניינת ביותר.

משה נטע
הודעות: 417
הצטרף: ד' ינואר 11, 2017 7:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משה נטע » ד' אפריל 05, 2017 4:49 pm

אריה במסתרים כתב:יש לציין שדעתו של מו"ר ראש ישיבת איתרי ר' שלמה פישר שליט"א כלפי יום ירושלים היא חיובית ואף אחד הדרושים בספרו "בית ישי" הדרוש האחרון נדמה לי העוסק בקדושת ירושלים נאמר על ידו בישיבה תמיד בשבוע שחל בו יום ירושלים, לעומת זאת יחסו כלפי יום העצמאות הוא שלילי כפי שאמר לי בעצמו:"איזו עצמאות יש לנו הרי אנו תלויים בארה"ב". נדמה לי שזו היא גישה מיוחדת ומעניינת ביותר.

נשמעת גישה ציונית די רדיקלית הטובעת עצמאות מליאה על ארץ ישראל, וכל עוד היא איננה אז ממילא אין מה לחגוג...

הרואה
הודעות: 2124
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי הרואה » א' אפריל 09, 2017 9:06 am

משה נטע כתב:
אריה במסתרים כתב:יש לציין שדעתו של מו"ר ראש ישיבת איתרי ר' שלמה פישר שליט"א כלפי יום ירושלים היא חיובית ואף אחד הדרושים בספרו "בית ישי" הדרוש האחרון נדמה לי העוסק בקדושת ירושלים נאמר על ידו בישיבה תמיד בשבוע שחל בו יום ירושלים, לעומת זאת יחסו כלפי יום העצמאות הוא שלילי כפי שאמר לי בעצמו:"איזו עצמאות יש לנו הרי אנו תלויים בארה"ב". נדמה לי שזו היא גישה מיוחדת ומעניינת ביותר.

נשמעת גישה ציונית די רדיקלית הטובעת עצמאות מליאה על ארץ ישראל, וכל עוד היא איננה אז ממילא אין מה לחגוג...

נשמעת גישה מוזרה די רדיקלית הטובעת מת"ח להיות בדיוק בהשקפת העולם שלך, וכל עוד הוא איננו, ממילא אין כלל מה להתייחס לדעתו...

משה נטע
הודעות: 417
הצטרף: ד' ינואר 11, 2017 7:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי משה נטע » ד' אפריל 12, 2017 4:03 pm

הרואה כתב:
משה נטע כתב:
אריה במסתרים כתב:יש לציין שדעתו של מו"ר ראש ישיבת איתרי ר' שלמה פישר שליט"א כלפי יום ירושלים היא חיובית ואף אחד הדרושים בספרו "בית ישי" הדרוש האחרון נדמה לי העוסק בקדושת ירושלים נאמר על ידו בישיבה תמיד בשבוע שחל בו יום ירושלים, לעומת זאת יחסו כלפי יום העצמאות הוא שלילי כפי שאמר לי בעצמו:"איזו עצמאות יש לנו הרי אנו תלויים בארה"ב". נדמה לי שזו היא גישה מיוחדת ומעניינת ביותר.

נשמעת גישה ציונית די רדיקלית הטובעת עצמאות מליאה על ארץ ישראל, וכל עוד היא איננה אז ממילא אין מה לחגוג...

נשמעת גישה מוזרה די רדיקלית הטובעת מת"ח להיות בדיוק בהשקפת העולם שלך, וכל עוד הוא איננו, ממילא אין כלל מה להתייחס לדעתו...

איפה ראית כזאת בדברי?
רק חידדתי מה שהיה נראה לי מהדברים, לא אמרתי שיש בכך פגם ח"ו.

הרואה
הודעות: 2124
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי הרואה » ה' אפריל 13, 2017 11:09 am

משה נטע כתב:איפה ראית כזאת בדברי?
רק חידדתי מה שהיה נראה לי מהדברים, לא אמרתי שיש בכך פגם ח"ו.

מצטער ומבקש מחילה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 24, 2017 9:28 am

מתוך שומע ומוסיף - בין פסח לעצרת (אסופת מכתבים ותשובות מהגרש"ד במהדורה פנימית)

יום ירושלים.jpeg
יום ירושלים.jpeg (262.32 KiB) נצפה 9068 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יוני 02, 2019 11:57 pm

שאל אותי פלוני, מה טעם לקבוע יום הודיה בכ"ח אייר, בעת שעדין הקרבות התנהלו בכמה גזרות?
אטו הסכנה היתה רק ליושבי ירושלים?

השבתי שאולי בירושלים הסכנה היתה אחר כתלנו, ואילו בשאר הגזרות הקרבות התנהלו בגבולות הרחק ממקום ישוב.

האם בתוך כל הדיונים על יום ירושלים דנו בפרט זה, אבע"א מצד המציאות ואבע"א מצד הצורך להודיה?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2514
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' יוני 03, 2019 12:20 am

בישיבות חברון (הישנה והחדשה) עד הלום מחלקים ארטיקים לכל בחורי הישיבה לרגל יום ירושלים.
אבל אומרים תחנון.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 03, 2019 12:38 am

איש_ספר כתב:שאל אותי פלוני, מה טעם לקבוע יום הודיה בכ"ח אייר, בעת שעדין הקרבות התנהלו בכמה גזרות?
אטו הסכנה היתה רק ליושבי ירושלים?

השבתי שאולי בירושלים הסכנה היתה אחר כתלנו, ואילו בשאר הגזרות הקרבות התנהלו בגבולות הרחק ממקום ישוב.

האם בתוך כל הדיונים על יום ירושלים דנו בפרט זה, אבע"א מצד המציאות ואבע"א מצד הצורך להודיה?


ראה בפרוטוקולי הרה"ר (מארכיון המדינה).
00071706.81.D3.DA.DD-2.pdf
(447 KiB) הורד 198 פעמים

וע"ע בס' הרבנות הראשית לישראל ח"ב מעמ' 970.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' יוני 03, 2019 7:20 am

יש"כ גדול. אחרי שקראתי הכל, התרשמתי שהמצדדים לקבוע יום הודיה על הצלה ממות לחיים אין נימוק רציני לכ"ח דווקא. אולי ראיתי שם בדברי אחד הרבנים שמזכיר את הנימוק הנזכר שבירושלים היתה הצלה מיוחדת.
חיפשתי את מה שכתב סבי אז ולא מצאתי עתה. אודה למי שימציא את זה כאן, אולי מתייחס שם לנקודה זו.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי גביר » ב' יוני 03, 2019 8:11 am

איש_ספר כתב:שאל אותי פלוני, מה טעם לקבוע יום הודיה בכ"ח אייר, בעת שעדין הקרבות התנהלו בכמה גזרות?
אטו הסכנה היתה רק ליושבי ירושלים?

השבתי שאולי בירושלים הסכנה היתה אחר כתלנו, ואילו בשאר הגזרות הקרבות התנהלו בגבולות הרחק ממקום ישוב.

האם בתוך כל הדיונים על יום ירושלים דנו בפרט זה, אבע"א מצד המציאות ואבע"א מצד הצורך להודיה?

בזמנו, באחד מימי ירושלים, אחד המורים שלי בבית הספר, חניך 'חברון', סיפר שראש הישיבה שם [אמר אז את שמו, אך איני זוכר, יתכן שהרב יחזקאל סרנא או אולי הרב משה חברוני] נהג לערוך סעודת הודיה בתאריך סיום המלחמה [איני זוכר את התאריך שאמר, מסתמא ב סיוון].

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 03, 2019 12:18 pm

איש_ספר כתב:יש"כ גדול. אחרי שקראתי הכל, התרשמתי שהמצדדים לקבוע יום הודיה על הצלה ממות לחיים אין נימוק רציני לכ"ח דווקא. אולי ראיתי שם בדברי אחד הרבנים שמזכיר את הנימוק הנזכר שבירושלים היתה הצלה מיוחדת.
חיפשתי את מה שכתב סבי אז ולא מצאתי עתה. אודה למי שימציא את זה כאן, אולי מתייחס שם לנקודה זו.

כוונתך לזה?
קבצים מצורפים
הרב שריה דבלצקי יום ירושלם.pdf
(2.44 MiB) הורד 223 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 03, 2019 12:48 pm

עקביה כתב:
איש_ספר כתב:יש"כ גדול. אחרי שקראתי הכל, התרשמתי שהמצדדים לקבוע יום הודיה על הצלה ממות לחיים אין נימוק רציני לכ"ח דווקא. אולי ראיתי שם בדברי אחד הרבנים שמזכיר את הנימוק הנזכר שבירושלים היתה הצלה מיוחדת.
חיפשתי את מה שכתב סבי אז ולא מצאתי עתה. אודה למי שימציא את זה כאן, אולי מתייחס שם לנקודה זו.

כוונתך לזה?

יישר כח.
וכיצד נהג הגרש"ד זצ"ל בעצמו?
(אולי הובא לעיל, ולא ראיתי)

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 03, 2019 12:48 pm

ומדוע לא קבעו חג לזכר נס ההצלה ממלחמת יום כיפור?

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 03, 2019 1:55 pm

עזריאל ברגר כתב:ומדוע לא קבעו חג לזכר נס ההצלה ממלחמת יום כיפור?

נדון באריכות לעיל. (וצע"ג).

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יוני 03, 2019 2:06 pm

מה שנכון נכון כתב:
עזריאל ברגר כתב:ומדוע לא קבעו חג לזכר נס ההצלה ממלחמת יום כיפור?

צע"ג. ונדון בארוכה באשכול לעיל.

א) לצערינו הרב, אחרי מלחמת יוהכ''פ, התוצאות העצובות היו כאלה, שלאף אחד לא התחשק לקבוע עליהן יו''ט.
ב) האמת הברורה לכל מתבונן, שהן ה' באייר והן כ''ח באייר נקבעו לא על ההצלה ע''י ניצחון המלחמה, כ''א על תקומת המדינה כשלעצמה. כ''ח באייר היה בעצם ההשלמה של ה' באייר, כאשר ירושלים אוחדה תחת הריבונות של מדינת ישראל.

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' יוני 03, 2019 2:12 pm

פרנקל תאומים כתב:
מה שנכון נכון כתב:
עזריאל ברגר כתב:ומדוע לא קבעו חג לזכר נס ההצלה ממלחמת יום כיפור?

צע"ג. ונדון בארוכה באשכול לעיל.

א) לצערינו הרב, אחרי מלחמת יוהכ''פ, התוצאות העצובות היו כאלה, שלאף אחד לא התחשק לקבוע עליהן יו''ט.
ב) האמת הברורה לכל מתבונן, שהן ה' באייר והן כ''ח באייר נקבעו לא על ההצלה ע''י ניצחון המלחמה, כ''א על תקומת המדינה כשלעצמה. כ''ח באייר היה בעצם ההשלמה של ה' באייר, כאשר ירושלים אוחדה תחת הריבונות של מדינת ישראל.

נכון, אם כי ללא ששת הימים, לא היו מתייחסים למלחמת יום כיפור ככשלון, ויתירה מכך אם בששת הימים זו היתה התוצאה, הרי שהשמחה היתה עצומה - יחס ההרוגים ביו"כ היתה אחד על עשר דהיינו על כל הרוג יהודי, עשרה הרוגים ערבים (שלושת אלפים מול שלושים אלף), כך גם ביחס לתוצאות המלחמה החד משמעיות שהותירו את מצרים ואת סוריה ללא יכולות הגנה מול צה"ל ולולי הלחץ הבינלאומי הרי שישראל יכלה לכבוש את קהיר ודמשק ללא כל קושי.
אלא שלאחר המושגים שהתפתחו בששת הימים והנצחון המדהים אף יותר, כשיחס ההרוגים עמד על אחד לשלושים! (אלף מול שלושים אלף), וביחס לימיה הראשונים של המלחמה, הרי שהצער היה גדול.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יוני 03, 2019 2:16 pm

פרנקל תאומים כתב:
מה שנכון נכון כתב:
עזריאל ברגר כתב:ומדוע לא קבעו חג לזכר נס ההצלה ממלחמת יום כיפור?

צע"ג. ונדון בארוכה באשכול לעיל.

א) לצערינו הרב, אחרי מלחמת יוהכ''פ, התוצאות העצובות היו כאלה, שלאף אחד לא התחשק לקבוע עליהן יו''ט.
ב) האמת הברורה לכל מתבונן, שהן ה' באייר והן כ''ח באייר נקבעו לא על ההצלה ע''י ניצחון המלחמה, כ''א על תקומת המדינה כשלעצמה. כ''ח באייר היה בעצם ההשלמה של ה' באייר, כאשר ירושלים אוחדה תחת הריבונות של מדינת ישראל.


א) אליבא דאמת, היה ניסיון כזה, ואני מכיר ת"ח חשוב שליט"א שדורש כל שנה בסוכות על ניסי מלחמת יוה"כ ומבקש לכוון על זה בייחוד בהושע"ר, שאז הייתה נקודת המפנה במלחמה (אולי יש עוד ת"ח שעושים כן).
ב) בודאי, וכבר כתבתי את זה לעיל באשכול (וגם באשכולות אחרים) [אמנם, בדרשות יום ירושלים מזכירים בדר"כ גם את ההצלה].

אליסף
הודעות: 1124
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אליסף » ד' יוני 05, 2019 6:57 am

גביר כתב:
איש_ספר כתב:שאל אותי פלוני, מה טעם לקבוע יום הודיה בכ"ח אייר, בעת שעדין הקרבות התנהלו בכמה גזרות?
אטו הסכנה היתה רק ליושבי ירושלים?

השבתי שאולי בירושלים הסכנה היתה אחר כתלנו, ואילו בשאר הגזרות הקרבות התנהלו בגבולות הרחק ממקום ישוב.

האם בתוך כל הדיונים על יום ירושלים דנו בפרט זה, אבע"א מצד המציאות ואבע"א מצד הצורך להודיה?

בזמנו, באחד מימי ירושלים, אחד המורים שלי בבית הספר, חניך 'חברון', סיפר שראש הישיבה שם [אמר אז את שמו, אך איני זוכר, יתכן שהרב יחזקאל סרנא או אולי הרב משה חברוני] נהג לערוך סעודת הודיה בתאריך סיום המלחמה [איני זוכר את התאריך שאמר, מסתמא ב סיוון].

ר' חצקל סרנא נפטר בתשכ"ט

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי גביר » ד' יוני 05, 2019 7:50 am

אליסף כתב:
גביר כתב:
איש_ספר כתב:שאל אותי פלוני, מה טעם לקבוע יום הודיה בכ"ח אייר, בעת שעדין הקרבות התנהלו בכמה גזרות?
אטו הסכנה היתה רק ליושבי ירושלים?

השבתי שאולי בירושלים הסכנה היתה אחר כתלנו, ואילו בשאר הגזרות הקרבות התנהלו בגבולות הרחק ממקום ישוב.

האם בתוך כל הדיונים על יום ירושלים דנו בפרט זה, אבע"א מצד המציאות ואבע"א מצד הצורך להודיה?

בזמנו, באחד מימי ירושלים, אחד המורים שלי בבית הספר, חניך 'חברון', סיפר שראש הישיבה שם [אמר אז את שמו, אך איני זוכר, יתכן שהרב יחזקאל סרנא או אולי הרב משה חברוני] נהג לערוך סעודת הודיה בתאריך סיום המלחמה [איני זוכר את התאריך שאמר, מסתמא ב סיוון].

ר' חצקל סרנא נפטר בתשכ"ט

המלחמה היתה בתשכ"ז, ר' חצקל סרנא נפטר בו' אלול תשכ"ט, אם מדובר בו יתכן שנהג כן בשנתיים שעברו בין המלחמה להסתלקותו.

קו ירוק
הודעות: 5796
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' יוני 05, 2019 8:12 am

בשנותיו האחרונות כשסבל מסוכר לא כ"כ נראה שזה שייך עליו הסיפור הזה, למי שיודע.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי לענין » ד' יוני 05, 2019 9:11 am

מה שברור הוא שבחברון היו מחלקים גלידות, לזכר הצלת הישיבה, עד שעמדו הקנאים ובטלום.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יוני 05, 2019 9:17 am

בזמני אמרו שהמחלק הוא בעצם ר' אבי זלושינסקי מנהל המשק. ולא חילקו גלידה כי אם קרמבו. וחשובי הבחורים לא אכלוה כמנהג העולם שאינו מכובד דיו אלא בכפית.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 05, 2019 10:21 am

עקביה כתב:
איש_ספר כתב:יש"כ גדול. אחרי שקראתי הכל, התרשמתי שהמצדדים לקבוע יום הודיה על הצלה ממות לחיים אין נימוק רציני לכ"ח דווקא. אולי ראיתי שם בדברי אחד הרבנים שמזכיר את הנימוק הנזכר שבירושלים היתה הצלה מיוחדת.
חיפשתי את מה שכתב סבי אז ולא מצאתי עתה. אודה למי שימציא את זה כאן, אולי מתייחס שם לנקודה זו.

כוונתך לזה?

אכן. תודה רבה.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' יוני 23, 2019 8:38 pm

לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר שבו כתב בין השאר:
אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים...הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד
(ירחון בית יעקב, גיליון המאה, אלול תשכ"ז)


חידה: מי האישיות?

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי בן מיכאל » א' יוני 23, 2019 11:22 pm

פרנקל תאומים כתב:לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר שבו כתב בין השאר:
אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים...הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד
(ירחון בית יעקב, גיליון המאה, אלול תשכ"ז)


חידה: מי האישיות?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%9E%D7%9F

שומר
הודעות: 1170
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי שומר » ב' מאי 30, 2022 11:07 am

מישהו העיר לי שיום ירושלים בימי הספירה הוא חסד שבמלכות

ווידער
הודעות: 173
הצטרף: א' אוגוסט 25, 2019 2:50 am

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי ווידער » ג' מאי 31, 2022 9:36 pm

פורסם בתקשורת - שבוע שעבר
חשבון נפש פנימי על היחס ליום ירושלים
מי שבאמת חרד לכבוד ה' בעולם יודע שכשם שמצוה להלחם בכל הרע שיש כאן, כך מצוה להודות על כל הטוב שה' הרעיף עלינו
הרב יהודה אפשטיין כ"ב אייר תשפ"ב - 14:32 23/05/2022

בעוד מספר ימים יחול יום ירושלים, בו נציין 55 שנים לשחרור מקום מקדשנו, מקום השראת השכינה והמקום אליו היו עינינו נשואות במשך קרוב לאלפיים שנה, ויכולנו רק לחלום עליו. מלבד זאת, נציין אף את ההצלה המופלאה ממוות לחיים, כידוע לכל מי שמכיר מעט את קורות העתים. המבוגרים שבינינו יכולים אף לספר מחוויה אישית את התחושה הנוראה שלוותה את הישוב באותם ימים שלפני המלחמה, כאשר רק מעט יותר מעשרים שנה אחר שואת יהודי אירופה, היה חשש כבד שאף שארית הפליטה תכחד, והאויב הערבי האכזר והפראי אף לא נסה להסתיר את כוונתו לעשות כן, אלא שתחת תאי הגזים של הגרמנים ה'נאורים', הועידו לנו בני-בריתם הישמעאלים סכינים וגרזנים כמיטב המסורת שלהם. והנה, כאילו בהבזק של רגע – הכל התהפך! לא רק שלא עלה זממם בידם, אלא זכינו להשמיד את צבאות האויב, ובראש ובראשונה את חיל האויר המצרי, הנסנו אותם אחורנית, וכבשנו מרחבים עצומים בארצנו הקדושה, את אותם חלקים שלא הצלחנו לכבוש במלחמת העצמאות, ובראש ובראשונה – מקום מקדשנו, מחמד עינינו. לא לחינם התבטא אז המשגיח מפוניבז', מגדולי בעלי האמונה שבדור, הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, ואמר שהנסים שראינו אינם נופלים מקריעת ים סוף! הייתה זו תחושה מרוממת ומופלאה, לראות את השגחת ה' במו עינינו, למשש את האמונה בחוש, לומר בלב מלא ערגה – אילו פינו מלא שירה כים... אין אנחנו מספיקים...".

באותם ימים הייתה תחושה אמיתית של רוממות בקרב הציבור, וביחוד בקרב ציבור יראי ה', היודעים להודות למי שההודאה שלו. אולם במשך השנים, קרתה לנו, הציבור החרדי, תאונה מצערת, ואת תוצאותיה אנו רואים באחד החטאים שחז"ל הפליגו בחומרתם, והוא חוסר הכרת הטוב, ובצורתו החמורה ביותר – חוסר הכרת הטוב כלפי שמיא. מרוב שרצינו, ובצדק, להבדל מהתרבות החילונית השלטת, שכחנו שאת הנסים עשה לנו הקב"ה, ואם הוא בחר באישים חילונים כדי להלביש את אותם נסים בדרכי הטבע – על-כך אנו אומרים בכל בוקר בתפילה - "ומי יאמר לך מה תעשה". וכך נוצר מצב אבסורדי, שאם אדם חרדי יקלע למארב של מחבלים ויהיה כפסע בינו ובין המוות, ופתאום יגיח ג'יפ צה"לי ויציל אותו – הוא יברך הגומל ויעשה סעודה הודאה גדולה, וירבה לספר בשבח אותו הנס. אבל כשעם ישראל כולו היה בסכנת כליה, ולא רק שנצלנו, אלא שזכינו לאותם הישגים מפוארים, וקבלנו את מקום מקדשנו במתנה מה' – שם מידת ה'פרומקייט' נמדדת במדת ההתעלמות מהנס! ואין לך כפיות טובה גדולה מזו!

הגיע הזמן, לדעת להתבונן בהסתכלות בוגרת ומושכלת על המציאות. הגיע הזמן, לדעת להבחין בכל תחום, להבדיל בין נושאים שונים. הגיע הזמן להבין, שגם אם אנו מצויים במלחמת חורמה כנגד נסיונות הממשלה לשנות את אורחות חיינו ולפגוע בכל הקדוש והיקר, דבר אין לכך עם העובדה, שה' הביאנו לארצו בנסים גלויים, הצילנו מיד האויב הערבי האכזרי והשיב לנו את נחלת אבותינו ואת מקום מקדשנו, ועל-כך אנו חייבים להודות לו בפה מלא!

גם אם ניתן לטעון, שבה' באייר קמה מדינה חילונית, ויש ביום הזה רע שמעורב בטוב של קץ שלטון הבריטים והקמת שלטון יהודי בארץ-ישראל, וגם אם קשה לאנשים מסוימים בציבור שלנו לשמוח ביום העצמאות בשל האבחנה השלילית על-אף גודל הנסים - איזה תירוץ ישנו בשביל לא לחגוג את יום ירושלים? יום שכולו הודאה לה' על ההצלה המופלאה ועל התשועה האדירה! וידוע, כי רבים מגדולי ישראל אכן חגגו את אותו היום, והגאון האדיר רבי חיים שמואלביץ' זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ענק התורה והיראה, היה עורך סעודה מיוחדת באותו היום, וכן עשו רבים וטובים, אלא שבעלי השקפה מסוימת דאגו להשתיק את הענין ולגמד אותו, וכך בנו להם עולם משלהם, שבהם הצדיק המושלם הוא זה שכופר בטובתו של מקום, ואילו זה שמודה לה' על רוב טובו וחסדו נחשב לאחד ש'מקרר את האמבטיה', לחצי-מזרוח'ניק.

אבל האמת תורה דרכה, וכל מי שבאמת חרד לכבוד ה' בעולם יודע שכשם שמצוה להלחם בכל הרע שיש כאן, כך מצוה להודות על כל הטוב שה' הרעיף עלינו למרות, לא בגלל, השלטון החילוני. אגודת 'קדושת ציון' עורכת את הועידה השנתית שלה במיוחד בימים אלו, ביום חמישי הקרוב, אל תוך ליל שישי – לילו של היום בו פרצה מלחמת ששת הימים והתרחש אותו נס אדיר, אותה תשועה גדולה של חיסול חיל האויר המצרי, מה שפתח את הדרך לשאר התשועות, ובראש ובראשונה לשחרור מקום המקדש. נתכנס יחדיו ביום חמישי הקרוב באולם 'שירת ירושלים' בשעה 19:00 אחרי מנחה, נודה לה' על נסיו הגדולים, נתעודד יחדיו ונטכס עצה כיצד להשלים את הגאולה, כיצד להפוך את מדינת ישראל למדינה יהודית באמת, כשמקדש ה' במרכזה, והארץ כולה ירושה בידינו. נשמע את ברכתו של מרן הראשל"צ הגרש"מ עמאר רבה של ירושלים ואת שאר דברי התורה הנפלאים, ונמחיש קבל עם ועולם, כי גם בקרב הציבור החרדי מודים לה' על הנסים הגדולים, שחלילה לא נחשב לכפויי טובה כלפי בוראנו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 02, 2022 7:13 pm

אכתוב מעט מדעתי הדלה, בהתבסס על מה שקראתי ושמעתי וכו'.

א. ידועה הקושיא דמצד אחד קיי"ל דבטלה מגילת תענית, ומצד שני ראינו שבמהלך הדורות הוסיפו עוד ועוד ימי חגים קהילתיים וכדו'.
וא' התירוצים שנאמרו בזה (כמדומני בשם החת"ס), שמגילת תענית היא חגים שקשורים עם ביהמ"ק וארה"ק, ואותם איננו יכולים לחגוג בתקופת החורבן, שהם מעוררים ביותר את הצער על חסרון בית-המקדש וכו', ולעומתם החגים שנוספו במקומות שונים ("פורים חברון", יט-כסלו, וכל כיו"ב) - אינם קשורים לבית-המקדש ולכן יש בהם שמחה אף בזמן הגלות.
והנה עפ"ז היה מקום לחגוג את "יום חברון" - כ"ט אייר שבו שוחררה חברון, אבל דווקא "יום ירושלים" הוא היום הכי בעייתי להוסיפו לחגי-ישראל!
ב. (כיוון נוסף לאותה הסברא) איך אפשר לחגוג את יום ההכרזה "הר הבית בידינו" כאשר הר הבית כבר איננו בידינו?! האם זה לא ביזיון לחגוג את שחרור הכותל, כאשר בושה וכלימה מכסה את פנינו על כך שתיכף ומיד לאחר שחרור העיר מסרו את החלק הכי מקודש בה לידי מחללי קדושתו שנואי נפשינו ימח שמם וכו'?!
ג. מה קרה ביום כ"ח באייר? היה בו נצחון מדיני, שהמדינה הצליחה להכניס לבעלותה את הכותל וכו'.
ולכן, מי שבעיניו המדינה היא "יסוד כסא ה' בעולם" וכיו"ב - מובן שהוא חוגג את היום שבו המדינה כבשה את הכותל, אבל מי שבעיניו המדינה היא דבר שהוקם בחטא וכו' - איך יחגוג את היום הזה?!
הנצחון של עם ישראל היה שבוע לאחר מכן, בחג השבועות, כשבפועל ניתנה הרשות להגיע אל הכותל לכל יהודי ויהודיה (כולל אמי מורתי שתליט"א, שזכתה ב"ה להגיע אל הכותל המערבי באותו יום גדול וחשוב לעם ישראל).
ואכן ביום זה - כולנו אומרים הלל שלם בברכה בשם ומלכות, בלי שום פקפוק...
ד. במשפחתי, אנחנו רגילים לשוחח בסמיכות לימים אלו על הנסים הגדולים שעשה עמנו ה' במלחמה זו, וכולנו מלאי תודה על המתנות הגדולות שנתן לנו ה'. אך זה עדיין לא מצדיק קביעת יום-חג.

נ.ב. על דרך הצחות: לפני כמה שנים שמתי לב לכך שחסידי חב"ד נוהגים לומר ב"יום ירושלים" אחרי התפילה (עם תחנון(!)) "הלל הגדול" (כמנהגנו לומר בכל יום את התהילים כפי שנחלק לימי החודש, וביום כ"ח בחודש אומרים בין שאר המזמורים את ההלל הגדול, וגם את מזמור "על נהרות בבל" שבו מזכירים את "יום ירושלים")...

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: יום ירושלים בהשקפה חרדית

הודעהעל ידי גביר » ב' יוני 13, 2022 3:41 pm

תימוכין לכאורה לקביעת יום שמחה ביום ב סיוון שתמה בו המלחמה - אבן עזרא במדבר י י -

י} וביום שמחתכם ובמועדיכם. ששבתם מארץ אויב או נצחתם האויב הבא עליכם. וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקי''ה (ס''א חנוכה) שמחה. רק המעתיקים פירשו וביום שמחתכם שבת והתקיעה שישמעו ישראל וידעו כי העולות יקריבו ויכונו לבם לשם:


חזור אל “דרישת ציון”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים