פורום אוצר החכמה

איתן כתב:בגלל שדיון על העלון התארך, וקצת קשה למצוא את גליונותיו השקועים בתוך האשכול. וכמו כן - קשה למצוא דברי פולמוס בנושא שצורפו באשכול קקבצים. על כן החלטתי לנסות לאסוף קצת את הקישורים...

גליונות העלון שיצאו עד כה:
גליון 1
גליון 2
גליון 3
גליון 4
גליון 5
גליון 6
גליון 7
גליון 8
גליון 9
גליון 10
גליון 11
גליון 12
גליון 13
גליון 14
גליון 15
גליון 16

דברים ברוח העלון מאחד ממחברי המאמרים בו:
קדושת ארץ ישראל

קונטרס "ציפית לישועה? באמת??" שעליו יש אשכול בפורום, אמנם לא פעיל. הקונרס הזה בהחלט ברוח העלון, ואף נשלח בזמנו בתפוצה של העלון.

דברים שנאמרו נגד העלון:
מאמר ממרן הגר''מ שטרנבוך שליט''א פרשת וירא תשע''ז
ישיב לציון

הראשון לציון כתב:הנה לאחרונה התגלגל לידי עלון בשם 'קדושת ציון'' העלון היוצא אחת לחודש מאחורי העלון עומד ארגון שאף מפרסם על כנס בשבוע הקרוב בנושאי קדושת הארץ מטרתו היא להפיץ את קדושת הארץ בציבור החרדי מאחורי העלון עומד ארגון שאף מפרסם על כנס בשבוע הקרוב בנושאי קדושת הארץ
הנה רציתי לפנות אל רבני וחכמי הפורום דפה (לאחר שעשיתי חיפוש בנושא ולא מצאתי יותר מידי תוצאות) בנושא דעת רבותינו בנושא טעון זה של התיחסות הציבור החרדי אל קדושתה של הארץ

גימפעל כתב:בגיליון 5 יש ראיון עם לייבל מינצברג ממתמידים, שם הוא טוען שכיום יש יותר תורה מזמן הבית.

סתם איש כתב:אני מכיר את חלק מעורכי העלון. מדובר על אברכים בגיל 30, בוגרי ישיבות ליטאיות 'רגילות'. הם עוסקים הרבה גם בענין פשוטו של מקרא וכדו', ארגנו גם ישיבת 'המשך הזמן' לבחורים בנושא זה של פשוטו של מקרא והמסתעף.
לעצם התוכן יש דברים שגם אם אפשר לקבל אותם הסגנון מאוד צורם.....

הראשון לציון כתב:האם הגאון ר' לייב מינצברג שייך לפלג זילברמן או שסתם הוא כתב להם לעלון?

נוה הלבנון כתב:אכן כן. מוציאי העלון נמנים על הקהילה של הרב זילברמן בירושלים שבין החומות (המכונים: זילברמנים).
דעתם[url][/url] בנושא ישוב הארץ ידועה.

מוישי כתב:

נוה הלבנון כתב:אכן כן. מוציאי העלון נמנים על הקהילה של הרב זילברמן בירושלים שבין החומות (המכונים: זילברמנים).
דעתם[url][/url] בנושא ישוב הארץ ידועה.

מישהו יכול להעלות בקיצור את תמצית משנתם של הזילברמנים בנושא ישוב הארץ?
כפי שאני מבין, מטרתו של העלון כפול: א. ללמוד באופן מעמיק את מעלת ישוב ארץ ישראל ב. להסיק מסקנות מעשיות כמו לקחת את השלטון מידי החילונים ולכונן מדינת הלכה.
ולאחר ששוחחתי עם ת"ח מופלג אשר ידיו רב לו בהשקפה אמיתית, ( לא חרדית נבובה) התברר לי שגם טעותם כפולה: הם לומדים את חוקי התורה מתוך גישה מאד ארצית, כמו למשל שמצוות התורה נועדו לחיי חברה תקינים לא כאופן להתקרב להשי"ת. ב. כפי שמובן לכל הם הזויים לגמרי מבחינה מעשית ואי"צ לפנים.

נוה הלבנון כתב:אכן כן. מוציאי העלון נמנים על הקהילה של הרב זילברמן בירושלים שבין החומות (המכונים: זילברמנים).
דעתם בנושא ישוב הארץ ידועה. מאמין שנמצאים פה אשכולות בנושא (ובכללם בעניין הספר קול התור).

מוישי כתב:

נוה הלבנון כתב:אכן כן. מוציאי העלון נמנים על הקהילה של הרב זילברמן בירושלים שבין החומות (המכונים: זילברמנים).
דעתם[url][/url] בנושא ישוב הארץ ידועה.

מישהו יכול להעלות בקיצור את תמצית משנתם של הזילברמנים בנושא ישוב הארץ?
כפי שאני מבין, מטרתו של העלון כפול: א. ללמוד באופן מעמיק את מעלת ישוב ארץ ישראל ב. להסיק מסקנות מעשיות כמו לקחת את השלטון מידי החילונים ולכונן מדינת הלכה.
ולאחר ששוחחתי עם ת"ח מופלג אשר ידיו רב לו בהשקפה אמיתית, ( לא חרדית נבובה) התברר לי שגם טעותם כפולה: הם לומדים את חוקי התורה מתוך גישה מאד ארצית, כמו למשל שמצוות התורה נועדו לחיי חברה תקינים לא כאופן להתקרב להשי"ת. ב. כפי שמובן לכל הם הזויים לגמרי מבחינה מעשית ואי"צ לפנים.

11) ישוב ארץ ישראל ובנין ירושלים.
השיטה אוחזת מישוב פעיל של ארץ ישראל משום שכך נקטו חז"ל ותלמידי הגר"א, כמו למשל ר' מנחם מנדל משקלאוו.
על פי שיטת הגר"א המובאת בספר קול התור (ובכתבים אחרים שלו, עיין בספר "אחרית כראשית") הם נוקטים שהגאולה תבוא בהדרגה (קימאה [בכתיב לא-ירושלמי "קימעה"] קימאה בלשון ירושלמי ברכות פ"א ה"א (דף ד' ע"ב)). ואנחנו עכשיו בתוך תהליך של גאולה ההדרגתית (כבר תלמידי הגר"א כינו תקופתם בכינוי "אתחלתא דגאולה" עיין במכתב שדרות שנמצא בכניסה לביהכנ"ס החורבה). ועיין בגמרא סנהדרין צח ע"א שכתוב: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'". אנחנו לא זכינו לגאולה של "זכו -אחישנה" אבל ל"לא זכו – בעתה". ועכשיו הגיע זמן הגאולה. בשום אופן אין לראות במדינה חילונית דבר קדוש, כמו שאוחז הרצי"ה קוק. בהתחלה - גאולה גשמית (שמגיע על יד רשעים (אף שבהתעוררותא דלתתא, הדחף ההתחלתי מצד בני אדם, של תלמידי הגר"א הפרושים בהתחלתה של הגאולה, על ידי עלייתם ארצה.)), ורק אז - הגאולה הרוחנית. א"י וירושלים (לא בית המקדש שהוא בעוונותינו עדיין הרוס!) כבר בנויים גשמית ברמה מסוימת (תמיד יש מה לשפר. למשל שבעיר העתיקה רק רובע אחד קטן נמצא בידיים יהודיות) אך עכשיו צריך להתחיל (או להמשיך) גאולה רוחנית, דהיינו ליישב אותה על ידי "אנשי אמנה" דהיינו - אנשים שעושים רצון ה' ומקיימים מצוותיו בלי פשרות. כל זה הוא מענינו של "משיח בן יוסף". למשל, אנשי הקהילה השקיעו מאמץ לא מבוטל בשביל שביהכנ"ס החורבה אחרי בנייתו מחדש לא יהפך למוזיאון אלא יחזור להיות ביהכנ"ס פעיל. עם מניינים קבועים וביהמ"ד. וכן הם משקיעים בהתיישבות ברובע היהודי בעיר העתיקה, כדי שהרובע יקבל צביון יותר יהודי ודתי. וזאת אע"פ שמחירי השכרת הדירות בו יותר גבוהים, וחלקם (משפחות צעירות ברובם המוחלט) נאלצים בגלל זה להשכיר דירות בשבתות ולהימצא חלק ניכר מהשבתות מחוץ לבית (בדרך כלל אצל ההורים) בשביל להרשות לעצמם לגור בעיר הקודש ירושלים שבין החומות בשאר ימות השבוע ולתת לה צביון היותר ראוי למעלתה. וכן כדי להסתופף בנחלת ה'. ועוד דוגמא לאהבתם לא"י: בזמן פינוי גוש קטיף הכריזו בישיבה על תענית ציבור וקריאת תחנונים. והוא הדין למבצע "צוק איתן". ועוד דוגמא: בישיבה מחלקים קצת עוגיות וקוקה קולה ביום ירושלים בתור הודאה על הנס שהקב"ה עשה לעם ישראל (בפרט שהוא מוזכר בספר קול התור ובספר מדרש שלמה), אך לא ביום העצמאות (שאותו לא חוגגים כלל). חלק מפנימיות של הישיבה נמצאים ברובע המוסלמי. וכן יש כמה משפחות מן הקהילה, שגרות שם. והישיבה עצמה נמצאת על הגבול בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי. וכן בישיבה עושים מדי פעם סיבוב של שערי הר הבית (אף שאין לעשות מבית מקדש וא"י נושא אחד). ומקווים שבזכות מצוות שלנו הקב"ה ימשיך ויגמור את תהליך הגאולה.

12) זילברמן הם קהילה חרדית.
לדעתי, אין בשום פנים ואופן להחשיב אותם בתור דתיים לאומיים, אלא בתור חרדים יחודיים, שלא כמו שאר החרדים לא אמרו להד"ם למעלת ארץ ישראל, בגלל התבדלות וסייג מאלה שאוחזים ממדינה חילונית בתור דבר קדוש או מאלה שאוחזים שיש לאומיות יהודית מחוץ לתורה. (או שהדברים סתם נשכחו במשך הזמן. כהרבה דברים אחרים.) בקהילה רק ממשיכים דרכי תורה האותנטיים. בקהילה כלל לא מזדהים עם מדינה החילונית, רק אוחזים ממצוות ישיבת א"י, וכן רואים את יד ה' בתהליכי ההיסטוריה. ביחס לישוב א"י הם קרובים לא רק לתלמידי הגר"א, אלא גם לר' יצחק ברויאר, שהרב זילברמן זצ"ל העריץ אותו רבות. וכן ביחסם לציונות שיטת בית זילברמן ושיטת הרב ברויאר זהה היא. יש לציין שבהתחלת קום המדינה הייתה רווחת בין הרבנים הליטאיים גישה אוהדת-מסתייגת למדינה שקמה (למשל אצל הרב יוסף שלמה כהנמן או הרב יחזקאל אברמסקי, עיין ציטוטים בספר "אתחלתא היא") שחוסלה כמעט כליל על ידי כמה פרשיות של יחסי הדת והמדינה וכן על ידי תהליכים חרדיים פנימיים של הקצנה. דהיינו גישה הרואה בתקומת המדינה גם יד אלוקית ניסית של התחלת הגאולה וגם חילון נורא של מהות של עם ישראל. גם צדדים חיוביים, וגם צדדים שליליים של התפתחויות. ואכמ"ל. אחד מרבני הקהילה המשיל יחס של ציבורים דתיים שונים לקום המדינה לבני אדם שראו מרחוק אדם מציל ילד שטבע בנהר. ואחרי כך האדם הזה הלך ואכל את הסרטן. היו כאלה שאמרו, שאם הוא הציל ילד, לא יתכן שהוא יאכל אחרי זה את הסרטן. ועל כרכך שהסרטן הזה היה כשר (רצי"ה קוק). אחרים אמרו שאם הוא אכל את הסרטן, לא יתכן שהילד הזה היה יהודי. וממילא למעשה ההצלה אין ערך חשוב (הזרם המרכזי החרדי ויותר - סאטמר ובריסק). וקבוצה שלישית אמרה, שזה כלל לא סתירה, אלא שהאדם הזה באמת הציל את הילד, והילד היה יהודי, ואחרי זה המציל הלך ואכל את הסרטן. ועל אכילת הסרטן הוא ענוש יענש (זילברמן ועוד). שתי הקבוצות הראשונות לא מקבלות את המציאות שהקב"ה יכול ליצור דבר טוב על ידי הרשעים למרות שיש הרבה מקורות בזוהר שכך יהיה. ועל כרכך אחד משנים: או שהמדינה היא מעשה ה' וצריכה להיות דבר טוב בתכלית (רצי"ה), או שהיא מעשה רשעים (ו/או סטרא אחרא) ודבר רע בהכרח (סאטמר למשל). ובקהילה אוחזים שגם פעילות רשעים יכולה להיות מכוונת על ידי הקב"ה, ולהביא לדברים טובים ולתהליך הגאולה. וכן עיין על נושא הרע בתור פעולת הקב"ה בדרך ה' ח"א פ"ה פיסקא ח ובעוד מקומות בהרמח"ל. ברצוני להביא ממדרש תנחומא, פרשת חוקת, פ"ג:
זאת חוקת התורה זה שאמר הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד). כגון אברהם מתרח. חזקיה מאחז. יאשיה מאמון. מרדכי משמעי. ישראל מאומות העולם. העולם הבא מן העולם הזה. מי עשה כן? מי גזר כן? מי צוה כן? לא אחד?! לא יחידו של עולם!? תמן תנינן: בהרת כגריס טמא. מאי כגריס? כחצי הפול באדם - טמא. פרחה בכולו - טהור. מי עשה כן? מי גזר כן? מי צוה כן? לא אחד?! לא יחידו של עולם!? תמן תנינן: האשה שמתה ולדה בתוך מעיה והושיטה חיה את ידה ונגע בה. החיה טמאה טומאת ז', והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור. יצא מתוכו - הבית טמא. מי עשה כן? מי גזר כן? מי צוה כן? לא אחד?! לא יחידו של עולם!? תמן תנינן כל העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים. היא גופה מטהרת בגדים. אלא אמר הקב"ה חקה חקקתי, גזרה גזרתי, ואין אתה רשאי לעבור על גזרתי.
אף בקהילה יגידו "מי יתן טהור מטמא? לא אחד!? מי עשה כל הנסים והנפלאות ליהודים בא"י? מי הביא את כל הגאולה הזאת על ידי רשעים, לא אחד!? לא יחידו של עולם!? מי יתן מלכות ה' הטהורה ממדינת ישראל הטמאה!? לא הקב"ה!???".
כמו שר' יצחק ברויאר שאל באחד מהתכנסויות של אגודת ישראל. מעשה של מי היא הצהרת בלפור - של השטן או של הקב"ה? אם של השטן (כמו שאוחזים חסידות סאטמר) - שיפעלו בהתאם.ואם של הקב"ה - שיעלו לארץ, ויקבלו מתנה של הקב"ה. ולא קבל תשובה. והיהדות החרדית בתור ציבור בחלקה המכריע קפאה על שמריה והמשיכה להתייחס להתפתחויות היסטוריות בצורה ניטרלית, כאלו לא קורא כלום. אף שהיו הרבה רבנים פרטיים שראו בכל יד השגחה. אבל הכל היה בעיקר בתאוריה, ולא התבטא ביותר בפעילות מעשית. כך גם הקול של זילברמן נשאר די מבודד בציבור הכללי (אמנם הקהילה בד”כ מעדיפה לא להרים את הקול שלה). אף שיש עוד אנשים שדעותיהם קרובות לאלו של הקהילה. אבל יש לציין, שהרוב המוחלט של הרבנים החרדים שרואים בתוך התפתחויות היסטוריות של מאה השנים האחרונות תהליך הגאולה, מסתכלים על זה כמתנת הקב"ה גרידא, ולא כעל תוצאות של יוזמה אנושית ארצית. ובעצמם נשארים יותר משקיפים מן הצד מאשר דמויות פעילות.
למעשה יש שתי הבדלים מהותיים בין חרדים לדתיים לאומיים (לא נתייחס לכל מיני פלגים וגוונים של שתי השיטות. למשל להבדלים בין הרצ”ה קלישר לרי”י ריינס ולראי”ה קוק. כרגע אנחנו דנים על תלמידי ראי"ה). א) אמונה שהגאולה מגיעה ע"י התעוררותה דלתתא. (לדעתי שאלה של “מסירת שטחים” היא שאלה הלכתית גרידא ולא קשורה להבדלים השקפתיים מהותיים. אף שלפעמים ההכרעה מושפעת מההשקפה.) ב) הסתכלות על לאומיות בתור מה שמאחד את עם ישראל. ועל חילונים בתור אנשים שמתעסקים בדבר בעל ערך – בניין הארץ. שזה באמת נובע מ"ניצוצים יהודיים” שלהם, ולא ממניעים פסולים, כפי שנראה למבט ראשון.
בדבר הראשון בקהילה ודאי אוחזים שהגאולה מגיעה גם ע"י השתדלות האנושית. ואילו בדבר השני – הם לא רואים ערך במצווה שנעשית ע"י מישהו שכופר בבורא עולם.
ועיין עוד בספרו של פרופ' אביעזר רביצקי "הקץ המגולה ומדינת היהודים". שדן ביחס של פלגים שונים ביהדות הדתית למדינת ישראל. ומכנה המשותף של פלגים הדומיננטיים הרשמיים - הוא שעם ישראל יכול להיות רק באחד משתי המצבים - או בתוך גלות גמורה, או בתוך גאולה גמורה. ואין מצב ביניים יציב, אלא רק מעבר מהיר. בגלל היחס הדיכוטומי שכזה, כל אחד מפרש תקומת המדינה והמשך קיומה באופן מסוים. הזרם המרכזי של החרדים טוענים שאנחנו עדיין נמצאים בגלות שלמה שהיא בלב א"י. רצי"ה קוק - שאנחנו בגאולה כמעט גמורה. סאטמר - שאנחנו בגלות הכי גרועה מכולם. ואנשים שאוחזים שאנחנו נמצאים במצב ביניים, דמדומי חמה, שאינם לא גלות, ולא גאולה. כמעט ושאינם בנמצא. אולי, ליתר דיוק, יש הרבה אנשים כאלה, אך אין קהילות שלמות שאוחזות כך, ומצהירות על זה. זילברמן וודאי נמצאים בתוך המחנה המצומצם הזה. וכבר הארכתי יותר מדאי. לא בגלל שיש לי כוח לדבר, אלא בגלל שאין לי כוח לשתוק. ויכול להיות ולמעשה דיברתי מליבי, יותר מאשר תיארתי את הרווח בקהילה. אבל יראה לי שבקהילה יסכימו עם כל מה שכתבתי.
יש לציין שזילברמן מגדירים את עצמם בתור חלק מהצבור החרדי, ורואים את עצמם בתור חרדים גמורים. אף שבעלי ייחודיות מסוימת. ומרגישים עצמם שייכים לצרות של כלל הציבור החרדי. חלק לא מבוטל מבוגרי הישיבה אחרי החתונה השתלבו בתוך כוללים החרדים הרגילים.
וכן יש הרבה בחורים שעברו לישיבות חרדיות אחרות. וכן יש הרבה אנשים שעברו לקהילה מהצבור החרדי הכללי. הרבה יותר מהאנשים שעברו לזילברמן ממחוזות של הציונות הדתית, וגם אלו שעברו מהציונות הדתית – "נשרפו" והפכו לחרדים. כמו שאר החרדים הם לא משרתים בצה"ל. הם מתלבשים כמו החרדים וגרים בריכוזים חרדים (ביתר עילית, גאולה וכו') וכלל לא דתיים לאומיים (פרט לעיר העתיקה. אבל שם הם חיים בחברה של עצמם, ולא של ציבור הדתי לאומי. וגם בעיר העתיקה של ירושלים לא חסר חרדים לא-זילברמנים). עוד יש לציין שבקהילה מצביעים ג וש"ס בבחירות. וחלק קטן של האנשים שמצביעים לעוצמה לישראל (או גלגולי כ”ך האחרים(ואפילו “יחד” שמשכה הרבה יותר קולות)) אינם מייצגים את כלל הקהילה). ואילו זילברמני שיצביע לבית היהודי אינו בנמצא כלל. לציין שעם הזמן הקהילה נהיית יותר ויותר חרדית במובן הקלסי של המילה, בעיקר אחרי פטירתו של הרב זצ"ל. ומנסה להשתלב לגמרי בציבור החרדי הכללי. והיא משקיעה מאמצים גדולים לצורך זה ומוכנה לפשרות מסוימות. כמובן, שהם לא מוותרים על הייחודיות שלהם לגמרי, אלא רק מנסים לא להדגיש אותה יתר על מידה.

קו ירוק כתב:מכובדנו הרב איתן, תאמר בבקשה
אתה מתייחס אליהם כמוצג מוזיאני...
עלה בדעתך, חלילה, שמישהו מחשיב את הקהילה הזו לדתיים לאומיים או מזלזלי במצוות, שהינך טורח לשלול זאת ?????
לא ביקרתי את עצם דבריך (אף שהינם כר נרחב)

בן ירושלים כתב:לא שמתי לב אם כבר הועלה הענין.
אחד מהמיוחדים בקהילת זילברמן הוא הגאון ר' אריה שפירא (אחיינו של רמ"ש שפירא רה"י בבאר יעקב) וחתנו של ר' זלמן נחמיה גולדברג. הוא חיבר ספר נפלא המלמד על מצבנו בתקופה זו של פעמי משיח לפי תורת הגר"א , וזה מקביל להרבה דברים בקול התור. (פרח ממני שמו). הספר זכה להסכמה חמה של דודו הגר"ש אויערבאך שהיה ידיד אמת של הגרי"ש זילברמן.

מוישי כתב:רוב הספר מדבר על עניינים קבליים עמוקים מתורת הרמח"ל.
ולא מצאתי בו שום עניין הקשור ליחודיות שיטת זילברמן וכ"ש שלא לעלון קדושת ציון.

בן ירושלים כתב:

מוישי כתב:רוב הספר מדבר על עניינים קבליים עמוקים מתורת הרמח"ל.
ולא מצאתי בו שום עניין הקשור ליחודיות שיטת זילברמן וכ"ש שלא לעלון קדושת ציון.

ראה דבריו ב"פתח דבר" אפילו מבלי להיכנס לעניני הקבלה וכל זה ממש הבסיס הרעיוני לתפיסתם את דורנו, קבוץ גלויות, פקידה וזכירה, שני משיחים, שלטון הערב רב וכו',

מוישי כתב:ב. כפי שמובן לכל הם הזויים לגמרי מבחינה מעשית ואי"צ לפנים.

מוישי כתב:

בן ירושלים כתב:

מוישי כתב:רוב הספר מדבר על עניינים קבליים עמוקים מתורת הרמח"ל.
ולא מצאתי בו שום עניין הקשור ליחודיות שיטת זילברמן וכ"ש שלא לעלון קדושת ציון.

ראה דבריו ב"פתח דבר" אפילו מבלי להיכנס לעניני הקבלה וכל זה ממש הבסיס הרעיוני לתפיסתם את דורנו, קבוץ גלויות, פקידה וזכירה, שני משיחים, שלטון הערב רב וכו',

כת"ר מתכוין שאפשר לתפוס כך את דורנו.
אבל אפשר גם אחרת ולא בא מטרת הספר לתפוס את דורנו ועל כן אין בו התיחסות אליו.
דבר נוסף, על הספר אין חולק כי מביא דברים מוסמכים וללא פרשנות הנתונה למחלוקת.

וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד ב
תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים: סתור! וילדים: בנה! - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים - בנין, ובנין נערים - סתירה, וסימן לדבר: רחבעם בן שלמה.

מוישי כתב:א. יתכן שיש מתלמידי הגרא שתפסו את המאורעות כתחילת תהליך הגאולה. אבל הספר החשוב 'אחרית כראשית' לא זה מה שבא ללמד בכלל.
ב. מקובל מהחזוא שאתחלתא דגאולה אין כאן אלא סוף הגלות וכידוע שסוף הגלות קשה מהגלות. וכונת דבריו שמשהו קורה ואין אנו יודעים לפרשו. ואמר ה'פחד יצחק' הראנו אות לטובה, אותות אנו רואים אבל לא רואים שהם לטובה.
ג. מש"כ שאין גלות, תמיהני הרי כל ישיבתנו בארץ הוא מכח רשיון האומות ולא מכח יד ישראל תקיפה.
ד. ומש"כ שיש אוטונומיה מדינית, גם תמיהני הרי כל צורת השלטון אינו מאמין בתורה ומצוות וכי לזה יקרא שלטון יהודי בארה"ק?
ה. בעניין מש"כ בריש דבריו על האופן המעשי של אנשי הגאולה, צדקת לגבי קהילת הר' זילברמן, אבל בעלון 'קדושת ציון' מבואר שכעת יש להכניס בגוף את הנשמה, קרי : לתפוס את השלטון מיד החופשיים. וזה הרי לא מציאותי גם בעוד 50 שנה ויותר. אז מה שנשאר זה רק לברר את ערכה ומעלתה של ארץ הקודש לפי מה שלימדונו חז"ל והראשונים ולא לפי סברות בטן שאין להם כל מקור או בסיס בספרות היהודית לדורותיה.

בשיעור הזה:http://www.kolhalashon.com/New/Media/PlayShiur.aspx?FileName=0033-20000101-010811-75.Mp3&ShiurNum=2 במיקום: שעה ו48 שניות הגרי"א וינטרוב אומר שאחרי השואה היה קיבוץ של כלל ישראל, אלא שזה היה בלי נשמה. וזה תחילה של תהליך של התפתחות של כלל ישראל שא"א להפסיקו, והרע-חילוניות מנסה לעצור אותו. והוא לא יכול, כמו ביצי"מ התחיל התהליך והמצרים בים-סוף ניסו לעצור אותו.