גבולות הארץ

[ונתנו ידידים]

זה לא באופן גורף.
א. ירושלים, לוד, יפו, עכו, עזה, אשקלון, צפורי, מגדל, טבריה, חמת, שכם, בית שאן, שילה, בית לחם, חברון, ג'נין-גנים, ועוד רבים רבים. לא נותנים מקום לספק.
ב. לפי החקירות, גזר, דור, יבנה בית שמש, צרעה, כסלון, כפירה, גבעון, ציפורי ועוד רבים אחרים, רשמתי מקופיא מה שנפל בראש ברגע זה.

איך יודעים הדברים האלו גם חלק א' וגם חלק ב'
תן לי בבקשה כמה דוגמאות אבל לא דברים מפורסמים כמו ירושלים עזה טברי' אלא כגון לוד צפורי חמת בית שאן
וכן בחלק ב כגון גבעון ועוד

א. למה ירושלים ועזה יותר מפורסמות מלוד ובית שאן? בשניהם ישנם ערים בנויות כל השנים ללא הפסק, וזה מה שמורה לנו שאלו הערים. [גם צפורי היתה מיושבת במשך כל הדורות גם ביהודים ואח"כ בצלבנים וערבים, וכך שם חרבותיה האחרונים בפי הערבים עד העת החדשה].
ב. גבעון כך שם הישוב הפעיל הדבוק לה כל השנים עד היום. גזר - כתובות מפורשות באתרן.

לוד המפורסם של היום הי' משיושבת כל השנים (יהודים, ערבים?), והיתה נקראת לוד? וכן בית שאן היתה נקראת בית שאן?
מהיכי תיתי ש'גיב' הוא גבעון, ובכלל איך יודעים שהיא עיר ישנה? היא הרי אינו עיר גדולה אלא כפר בעלמא. האם יש שם חכירות?
איך יודעים על בית שמש? ואיך יודעים על דור צרעה כסלון וכדו' רק משמות ערביות?

[קו ירוק]

א. לוד נקראת לוד - יותר מירושלים שבמשך 300 שנה נקרא אלייה קפטלינה.. וכנ"ל בית שאן.
ב. המקום הגאוגרפי של ג'יב עם השם שהשתמר, וכך בית שמש ושאר השמות שהזכרת, בתוספת העתיקות שנמצאו בכל מקום כזה, מכריחים בדרגה ב.

[איש גלילי]

אמנם ברוב המקומות שבתורה 'ירדן' הוא החלק הדרומי שלו,
אבל לא מעט מקומות מתפרשים גם על החלק הצפוני שלו, ואתן רשימה חלקית כדי לא להלאות בהפניות:
'את שלש הערים תתנו מעבר לירדן' (במד' לה יד). וגמלא שבבשן היא כנגד הירדן הצפוני.
ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון' (דבר' ג ח). עבר הירדן מתואר כאן עד הר חרמון, ומרת פמיייס יוצאת לרגלי החרמון.
וכן: דברים ד מא; שם, מז; יהו' א יג-יד; שם, ב י; שם, יב א; שם, ז; שם, יד ג; שם, יח ז.

וכשחז"ל אומרים שירדן ע"ש שיורד מדן, וכשאומרים ירדן יוצא ממערת מפייס, נקרא שמו ירדן מתחילתו לרגלי החרמון ועד ים המלח.

כל המקומות שהזכרת הם לא מקומות שהירדן הצפוני נקרא ירדן, אלא שהארץ המזרחית נקראת עבר הירדן, וזה אפשר לפרש משום שרוב שטח הארץ ההיא הוא כנגד הירדן הדרומי. ואדרבה, הלא בגבול המזרחי של הארץ - בצפון - הגבול אינו חופף עם הירדן, וא"כ בלא"ה לא שייך לכאורה לקרוא לחלק זה עבר הירדן, כיון שגם נחלת דן היא מעבר לירדן הצפוני (ואולי גם חלק מנפתלי?), אלא מחוורתא ששם "עבר הירדן" הוא שם כוללני לארץ על שם החלק שגבולו הוא הירדן (ולכו"ע, יש חלק שהכנרת היא הגבול).

לגבי מאמר חז"ל על שיורד מדן, כבר כתבתי דעתי.

[קו ירוק]

אמנם ברוב המקומות שבתורה 'ירדן' הוא החלק הדרומי שלו,
אבל לא מעט מקומות מתפרשים גם על החלק הצפוני שלו, ואתן רשימה חלקית כדי לא להלאות בהפניות:
'את שלש הערים תתנו מעבר לירדן' (במד' לה יד). וגמלא שבבשן היא כנגד הירדן הצפוני.
ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון' (דבר' ג ח). עבר הירדן מתואר כאן עד הר חרמון, ומרת פמיייס יוצאת לרגלי החרמון.
וכן: דברים ד מא; שם, מז; יהו' א יג-יד; שם, ב י; שם, יב א; שם, ז; שם, יד ג; שם, יח ז.

וכשחז"ל אומרים שירדן ע"ש שיורד מדן, וכשאומרים ירדן יוצא ממערת מפייס, נקרא שמו ירדן מתחילתו לרגלי החרמון ועד ים המלח.

כל המקומות שהזכרת הם לא מקומות שהירדן הצפוני נקרא ירדן, אלא שהארץ המזרחית נקראת עבר הירדן, וזה אפשר לפרש משום שרוב שטח הארץ ההיא הוא כנגד הירדן הצפוני. ואדרבה, הלא בגבול המזרחי של הארץ - בצפון - הגבול אינו חופף עם הירדן, וא"כ בלא"ה לא שייך לכאורה לקרוא לחלק זה עבר הירדן, כיון שגם נחלת דן היא מעבר לירדן הצפוני (ואולי גם חלק מנפתלי?), אלא מחוורתא ששם "עבר הירדן" הוא שם כוללני לארץ על שם החלק שגבולו הוא הירדן (ולכו"ע, יש חלק שהכנרת היא הגבול).

לגבי מאמר חז"ל על שיורד מדן, כבר כתבתי דעתי.

מסכים עם דבריך שירדן צפוני לא משמש כגבול, וממילא שם ארץ 'עבר הירדן' משום שעיקר כניסת בנ"י היה משם.

יחד עם זאת לגבי מאמר חז"ל לא יפול הספק שכולו נקרא ירדן, שהרי אמרו (ב"ב עד: בכורות נה.) שם ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי וכו'
וגם אמרו (ילקוט ברא' ו) הדא ירדנא עובר בימא דטבריא ולא מתערב בה.

[איש גלילי]

קיצורו של דבר, אין לנו ראיה מפורשת שהפסוק קורא בשם 'ירדן' לחלק הצפוני של הירדן. בלשון חז"ל זה משהו אחר, אבל מהלשון "ירדן יוצא ממערת פמייס" אין לענ"ד ראיה שהגמ' מתכונת לומר שירדן בלשון מקרא הוא ממערת פמייס והלאה (ולהזכיר מאיפה התחלנו, אי אפשר להביא ראיה שיש ליהודה חלק בגולן מכך שכתוב שנפתלי נפגש ביהודה על ידי הירדן, אמנם אף אחד לא הביא כאן ראיה זאת, אבל אני באתי לשלול אותה. את הספר אליו הפנה הרב לייטנר לא קראתי, אבל אני משער שכונתו בעיקר על סמך יאיר בן מנשה).

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

בירורים נוספים לאשכול:

זיהוי מוטעה/מוחלף של הנחלים בשור וגרר.
זיהוי מוטעה? של נחל קישון, במקום לזהותו בנחל תבור של היום. (ובאמת כך זיהה זאת הכו"פ. וראיתי שהעיר זאת יואל אליצור)

יש לך פרטים נוספים אודות הקישון (והיכן כתב ע"ז אליצור?).

[בן מיכאל]

בספרו מקום בפרשה.

[עושה חדשות]

שאלה להמומחים בגבולות הארץ:
האם כאשר ים המלח מתייבש מעט, ושפתו משנה את מקומה בכמה מטרים,
הגבול זז יחד איתו, או נשאר על מקומו? דהיינו סימן או סיבה או משהו שלישי?
(ובזכרוני שיש בזה רשב"א ותשב"ץ, ועוד. אולי תשלימו את המקוטע).

[קו ירוק]

זו מח' ראשונים גבי ירדן בב"מ כב. בין רש"י והמאירי לשאר הראשונים. ובירו' חלה הכריע הגר"א והחזו"א, והקה"י סוף זרעים, שזה לא נ"מ לגבול הארץ.
ים המלח וכנרת שנזכרו על הגבול לכאו' זו אותה מחלוקת.

אמנם קצהו שהוא תחילת הגבול הדרומי הוא מהווה 'סיבה', כהגדרתך, ולא גבול שהרי חוט דרום לא משתנה מפאת קצהו המשתנה של ים המלח.
ואולי זה גופא הכרח לפירש"י והכרעת הגר"א. ולדעתי יש עוד הכרעה לדברי רש"י והגר"א, כי מה יהיה הדין של נחל מצרים שכידוע התייבש (הזרוע הפלוסית, לפי חז"ל), הרי גם הוא מצויין כנקודת גבול וכיום הוא יבש.
(ומצינו בירושלמי ריש פ"ו משביעית שהגמ' דוחה, בענין אחר לגבי זיהוי אשקלון ועזה: אלא מעתה ההן תרי נחל מצרים הוו?
כלומר כשמשהו סותר בענין זה ממק"א, נסתרה ההנחה).

[הכתב והמכתב]

אם תוכל לפרט היכן הגר"א - אשמח

לגבי הכינרת השאלה בסיסית יותר שהרי בעונת הגשמים בכל שנה היא מתמלאת ומתרחבת ובקיץ ההיפך, אם כן לפי איזה קו יש למדוד

שוב עולה בדעתי דהנדון ברשב"א שם הוא על ירדן ששינה מהלכו אבל ירידת המיפלס או עלייתו היא נושא בפנ"ע שהרי גוף המים לא השתנה

[קו ירוק]

קן המים הוא דבר משתנה הן בירדן הן בכנרת והן בים המלח והן בנחל מצרים. וממילא לדעת הראשונים זה אמור לשנות את קו הגבול.
ולכאו' אפילו בין חורף לקיץ, שאל"כ מהכ"ת לשנותו בכלל.

הגר"א הוא בירו' פ"ד ה"ד, והחזו"א שביע' ס"ג, ס"ק ל"ב. והקה"י סוף זרעים.

[פלוריש]

שאלה להמומחים בגבולות הארץ:
האם כאשר ים המלח מתייבש מעט, ושפתו משנה את מקומה בכמה מטרים,
הגבול זז יחד איתו, או נשאר על מקומו? דהיינו סימן או סיבה או משהו שלישי?
(ובזכרוני שיש בזה רשב"א ותשב"ץ, ועוד. אולי תשלימו את המקוטע).

רשום לי:
נאמר "וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח" (במדבר לד, יא-יב). הראב"ד (הובא בשטמ"ק בכורות נה ע"א) כתב שהגבול נקבע לפי נתיב זרימת הירדן, וכאשר הזרימה שינתה את מסלולה - הגבול זז (ובכרם ציון השלם ח"ג - תרומות, הלכות פסוקות עמ' יג בגידולי ציון, רצה לחלק בין הטייה טבעית ומלאכותית).

[מאיר נפתלי]

הגולן ועבר הירדן היו קדושות בקדושת הארץ קודם החשמונאים?

[קו ירוק]

לא.

ואמנם זה מורכב לכאו', שהרי ידוע שיש מן האחרונים (תובה"א, החזו"א ודרך אמונה) שאומרים שהכל כיבש עזרא בתחילה. אלא שזה לא יתכן לפי ידיעת קורות הימים כמסל"ת, והרמזים בחז"ל אודות כן.
לדוגמא: האזור של עולי בבל הנקרא 'טרכון זימרא דמתחם לבוצרה' הינו מקום שרק באמצע ימי הורדוס ניתן לישראל ע"י הקיסר, וקודם לכן לא ישבו בו ישראל מעולם. ולכן קראוהו חז"ל טרכון זמרה, שהוא היה השליט שמינה הורדוס לכבוש ולמשול בטרכון/בשן, ולסלק משם את עם ה'יטורים'.
וכאלה רבות תקצר היריעה. וגם מסברא מכמה פנים מופקע לומר שעזרא כיבש כל תחום עולי בבל. וכי למה קידש רק תחום עקמומי זה ולא את כל הארץ.

[מאיר נפתלי]

יש תהליך שצריך לעשות כדי לקדש מקום שנכבש בקדושת א״י? האם ידוע לנו שהחשמונאים עשו זאת על מקומות שכבשו? (אלכסנדר ינאי לא בדיוק הכפיף עצמו לחז״ל כמבואר בגמרא קידושין).

ובקשר למה שכתב

האזור של עולי בבל הנקרא 'טרכון זימרא דמתחם לבוצרה' הינו מקום שרק באמצע ימי הורדוס ניתן לישראל ע"י הקיסר, וקודם לכן לא ישבו בו ישראל מעולם.

לכאורה - אפשר שישבו בו ישראל אף שלא היה שייך להם עד ימי הורדוס.

[קו ירוק]

א. בפשוטו א"צ לעשות מעשה, וסגי בהסכמת בית דין שהכיבוש יקדש. (וכשב"ד לא מסכים לקידוש אינו מתקדש, כמו שהיה בבית שאן שכבשוה ולא קדשוה. כעל מהותו של כיבוש בית שאן, עי' חזו"א שביעי' ס"ג ס"ק כ"ד).
וכל בית חשמונאי וכל בית הורדוס נקרא 'מלכות ישראל' - כלשון הרמב"ם בהלכות חנוכה. ואיננה ענין למדת צדקותם.

ב. בטרכון ישבו העם היטורי כעם של נוודים, מאז גלות בית ראשון, ואולי מאז גלות עשרת השבטים ע"י אשור. ולא ישבו בו ישראל.
ככלל, נחמיה היה פחה של ירושלים בלבד. ואף שישבו בכל יהודה אבל לא היה להם שלטון. ואת אידומאה (דרום נחלת יהודה, מקו עין גדי - בית גוברין ודרומה), כבש לראשונה יוחנן כהן גדול, ואילץ את כל תושביה להתגייר או לברוח או להמית.
ורק מימות בית חשמונאי התחיל השלטון להתרחב, אף כי ישראל ישבו עוד לפני כיבוש חשמונאי ברחבי הארץ, אף בעבר הירדן ובגליל.

[ותנאי בקידוש שצריך שלטון (לא שלטון כובש, אלא אפילו שלטון כשעול מלכות גדולה עליהם) אך לא מספיקה התיישבות, שאל"כ למה נפסק הכח לקדש אחר החורבן, שהרי למ"ד קד' שניה לא קדשה לעתיד לבא, היא בטלה בעת החורבן שניטל מהם השלטון. כדאמרי' בהערל (יבמו' פא.) לדעת ריש לקיש שכהן אנדרוגינוס אין מאכיל תרומה לאשתו בזמן שאין חזה ושוק, דו"ק. ואילו הקדושה חלה בהתיישבות לבד ללא שלטון, הרי קדושה שניה לא בטלה כ"ז שיושבים בה ישראל, ולמה ר"ל שסובר שקדו"ש לא קדשה לעתיד לבא, ס"ל דתרומה דרבנן אחר חורבן הבית, והרי הוא מדבר על אלו שיושבים בה].

[שומע ומשמיע]

מלכים ב, י"ד,כ"ה

הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה

לכאורה הכוונה בעבר הירדן המזרחי, שהרי במלך ישראל עסקינן. הלא כן?

[איש-אחד]

מלכים ב, י"ד,כ"ה

הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה

לכאורה הכוונה בעבר הירדן המזרחי, שהרי במלך ישראל עסקינן. הלא כן?

הכוונה כנראה דווקא לעבר הירדן המערבי.
מימי אחאב ואילך היו תקופות שבהן חזקה יד ישראל על יהודה (ממלכת ישראל היתה הרבה יותר גדולה מבחינת שטח, אוכלוסיה, כלכלית וצבאית), וכך כנראה גם בימי ירבעם בן יואש.
ראה "וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל" (שם, כח). לכאורה הפשט בזה שיהודה היתה אז כביכול חלק ממלכת ישראל. ואף שמלך בה מלך משלה אבל היה כפוף למלך ישראל.

[קו ירוק]

הנבואה איננה על כך שמלך ישראל ישיב לעשרת השבטים/ישראל, גם את יהודה.
אלא הנבואה שאפילו שעם ישראל אינו ראוי, הוא השיב הכל מלבא חמת שהוא קצה הגבול הצפוני של אלה מסעי, עד ים הערבה שם הוא גבול דרומי של א"י. קצה ים המלח קדמה.
ואולי מלך יהודה לא יכול היה לכבוש פלשתים וכדומה והוא הצליח.

שומע ומשמיע:
מה הביאך לומר שזה עבר הירדן המזרחי ?

[איש-אחד]

הנבואה איננה על כך שמלך ישראל ישיב לעשרת השבטים/ישראל, גם את יהודה.

כוונתי שירבעם כבש מחדש שטחים שהיו שייכים קודם לכן חלקם לישראל וחלקם ליהודה, ולמעשה השיב גם ליהודה ומדוע כי "יהודה בישראל" - יהודה היתה מבחינתו חלק ממלכתו כיון שהיתה כפופה אליו.

[קו ירוק]

הנבואה איננה על כך שמלך ישראל ישיב לעשרת השבטים/ישראל, גם את יהודה.

כוונתי שירבעם כבש מחדש שטחים שהיו שייכים קודם לכן חלקם לישראל וחלקם ליהודה, ולמעשה השיב גם ליהודה ומדוע כי "יהודה בישראל" - יהודה היתה מבחינתו חלק ממלכתו כיון שהיתה כפופה אליו.

כדבריך מפרש המלבי"ם. אבל רד"ק מפרש לא כן.

[איש-אחד]

הנבואה איננה על כך שמלך ישראל ישיב לעשרת השבטים/ישראל, גם את יהודה.

כוונתי שירבעם כבש מחדש שטחים שהיו שייכים קודם לכן חלקם לישראל וחלקם ליהודה, ולמעשה השיב גם ליהודה ומדוע כי "יהודה בישראל" - יהודה היתה מבחינתו חלק ממלכתו כיון שהיתה כפופה אליו.

כדבריך מפרש המלבי"ם. אבל רד"ק מפרש לא כן.

אכן.
אצל ההיסטוריונים והאריכאולוגים דהיום מקובל בדומה לדעת המלבי"ם.

[קו ירוק]

לא רלוונטי. אין פה למדע מה להוסיף, וכל המוסיף גורע.
וכי מה בידם להחכים מעבר למה שהוסיפו המפרשים..
אף למלבי"ם אין הכרע, רק ככה נטתה דעתו מצד שקודם לכן היו יהודה כפופים למלך ישראל.

[שומע ומשמיע]

הנבואה איננה על כך שמלך ישראל ישיב לעשרת השבטים/ישראל, גם את יהודה.
אלא הנבואה שאפילו שעם ישראל אינו ראוי, הוא השיב הכל מלבא חמת שהוא קצה הגבול הצפוני של אלה מסעי, עד ים הערבה שם הוא גבול דרומי של א"י. קצה ים המלח קדמה.
ואולי מלך יהודה לא יכול היה לכבוש פלשתים וכדומה והוא הצליח.

שומע ומשמיע:
מה הביאך לומר שזה עבר הירדן המזרחי ?

מכיון שמה שמה שמתואר כאן זה שטח מצפון לדרום שמגיע עד ים המלח, והוקשה שהשטח הדרומי הוא של יהודה. חשבתי שמדובר על נחלת ראובן.

[קו ירוק]

בכל מקרה לבא חמת איננה נחלת שבטי עבר הירדן אלא גבולי אלה מסעי.
וגם נחלקו רז"ל בירושלמי חלה פ"ב ה"א, כתיב הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה גו', ר' חנניה ורבי מנא חד אמר כל מה שכיבש יהושע כיבש זה וחרנה אמר יותר ממה שכיבש יהושע כיבש זה. וימי יהושע ע"כ הכוונה כל מה שכבשו ישראל מכוחו של יהושע וזה כולל גם כל ימי דוד ושלמה (ואכמ"ל). והיינו כל א"י של גבולי מסעי.

[שומע ומשמיע]

התכוונתי שהתחיל מהצפון וכשירד דרומה המשיך למזרח.
יישר כוח על המראה מקום.

נ.ב. למה אתה לא מוציא ספר?

[סעדיה]

נ.ב. למה אתה לא מוציא ספר?

גא"מ לתמיהה

[בן מיכאל]

נ.ב. למה אתה לא מוציא ספר?

גא"מ לתמיהה

אכן, ספרו של הרב קו ירוק יהיה רב מכר כמי שנכתב על ידי תלמיד חכם מופלג עם מחקר ישר וידע מקיף בחכמות החיצוניות הנדרשת להבנת התורה, וכמי שלא זז משמרנותו כמלא נימה!

[יושב ירושלים]

ולדעתי יש עוד הכרעה לדברי רש"י והגר"א, כי מה יהיה הדין של נחל מצרים שכידוע התייבש (הזרוע הפלוסית, לפי חז"ל), הרי גם הוא מצויין כנקודת גבול וכיום הוא יבש.

אפשר אולי לומר ש'נחל מצרים' אינו מציין בהכרח את מקום המים [כ'ים המלח'] אלא את העמק שבו זורמים מים, שהרי במקומות מסוימים נקרא גם עמק ללא מים 'נחל'.

[קו ירוק]

התואי של הנחל סתום. רק אפשר לראות גווני צמחיה שונים וסוג קרקע שונה.

תואי הזרוע הפלוסית.jpg (861.73 KiB) נצפה 7624 פעמים

להאמת, גם 'ים' הוא הבור ולא המים, כדכתי' 'ולמקוה המים קרא ימים'.

[מאיר נפתלי]

במרכז רחוב כסא רחמים בשכונת פסגת זאב מזרח בירושלים יש שם שטח עם מימצאים ארכיאולוגיים. קראתי פעם שאפשר ששם היה ארמונו של שאול ׳גבעת שאול׳. האם מישהו יכול להוסיף לי מידע בענין? (יש כמובן את הזיהוי של גבעת שאול בתל אל פול באיזור בית חנינא ופסגת זאב).

עוד שאלה - בזכרוני כשעסקתי בענין - חשבתי שנוב עיר הכהנים שכנה באיזור שהיום הוא בין שכונת רמת שלמה בירושלים לשכונת סנהדריה המורחבת. שוב ראיתי שכעי״ז כתב ארכיאולוג בשם חנן אשל וייחס זאת לשועפט. האם למישהו יש מה להוסיף בענין?

[קו ירוק]

א. הממצאים ברחוב כסא רחמים מראים על שרידי חווה עתיקה ולא עיר, ולא עוד אלא שתקופתה משוערת לימי בית שני ובן כוזיבא, ולא מהתקופה הכנענית או ההתנחלות.
גם שממעשה פילגש בגבעה (שופ' יט יג) אנו למדים שהיא היתה על הדרך ממש, ולא למזרחה במזרח פסגת זאב.

ב. איך יתכן שנוב היתה בין רמת שלמה לסנהדריה המורחבת, או ברמת שלמה או בשועפאט, בו בזמן שישעי' הנביא אומר (י לב) 'עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו על הר בת צין גבעת ירושלים' - הוי אומר שמנוב רואים את ירושלים ומשם נופף סנחריב את ידו לכיוון ירושלים כאומר למראה עיני קטנה היא, ולבטח אכבשנה גם אם לא היום, ואין מה למהר .. (רש"י שם).
האם רואים משועפאט את העיר העתיקה כולה או חלקה הגדול, אם בכלל?

חשבתי שמא נוב היא הר הצופים, אבל אז פלא למה לא יזכר בחז"ל שצופים היא נוב.
אולי פסגה קרובה אחרת בצפון העיר באזור צופים - אך רק כזו שרואים ממנה את ירושלים

[מאיר נפתלי]

האם משכונת גבעת המבתר למעלה לא רואים את העיר העתיקה? כמדומה שאפשר. אם כי לא בדקתי.

[מלבב]

בספר ארץ ישראל להרב טיקוצינסקי טוען שגבול דרום מגיע עד אילת וזהו מעלה עקרבים, האם יש מי שמסכים איתו בזה?

[קו ירוק]

השאלה איננה האם יש מי שמסכים אתו - אלא האם יתכן שהוא צודק.
התשובה היא - לא

[בן מיכאל]

א. הממצאים ברחוב כסא רחמים מראים על שרידי חווה עתיקה ולא עיר, ולא עוד אלא שתקופתה משוערת לימי בית שני ובן כוזיבא, ולא מהתקופה הכנענית או ההתנחלות.
גם שממעשה פילגש בגבעה (שופ' יט יג) אנו למדים שהיא היתה על הדרך ממש, ולא למזרחה במזרח פסגת זאב.

ב. איך יתכן שנוב היתה בין רמת שלמה לסנהדריה המורחבת, או ברמת שלמה או בשועפאט, בו בזמן שישעי' הנביא אומר (י לב) 'עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו על הר בת צין גבעת ירושלים' - הוי אומר שמנוב רואים את ירושלים ומשם נופף סנחריב את ידו לכיוון ירושלים כאומר למראה עיני קטנה היא, ולבטח אכבשנה גם אם לא היום, ואין מה למהר .. (רש"י שם).
האם רואים משועפאט את העיר העתיקה כולה או חלקה הגדול, אם בכלל?

חשבתי שמא נוב היא הר הצופים, אבל אז פלא למה לא יזכר בחז"ל שצופים היא נוב.
אולי פסגה קרובה אחרת בצפון העיר באזור צופים - אך רק כזו שרואים ממנה את ירושלים

מחייב שמנוב יראה את ירושלים, ולא שאת ירושלים יראה בחנותו עליה כדברי חז"ל בסנהדרין (אף ששם הדברים נאמרו על דרך הדרש, מ"מ בפרט זה יתכן שכונתם לפשט ממש)?

[קו ירוק]

ראה רש"י שם, מה פירוש הפסוק ומה אמר סנחריב.

[מלבב]

השאלה איננה האם יש מי שמסכים אתו - אלא האם יתכן שהוא צודק.
התשובה היא - לא

ומה אתה אומר על הראיה שהוא מביא מרבי סעדיה גאון?

[קו ירוק]

כבר העירו שנים רבות לפני, שאין כל ראיה מרס"ג.
עקבה/נקב בערבית זה מעלה בהר. וכמוהו רבים רבים בכל הארץ, כשם רשמי, וככינוי לא רשמי.
רס"ג לא מתרגם כלום מעבר לזה שהוא מפרש 'מעלה עקרבים - עקבה עקרבין' - את משמעות המילה בערבית. זה הכל.
וזו טעותו של הרימ"ט. כי העיר עקבה אף היא בנויה לרגלי הדרך העולה למזרח אל ההר, ולכן שמה כך.

[מלבב]

השאלה איננה האם יש מי שמסכים אתו - אלא האם יתכן שהוא צודק.
התשובה היא - לא

ויש מי שמסכים איתו שזה כן יתכן?