פורום אוצר החכמה

הכתב והמכתב כתב:עוד יש לעיין בב"ב קכ"ג אם לשבטים נתחלקה או לקרקף גברא וכו'.
ופירש רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכא עמוד ב: לקרקף גברא.
- לראשי אנשים שכל אחד מיוצאי מצרים לרבי יאשיה או לבאי הארץ לרבי יונתן היה נוטל חלקו בארץ בפני עצמו והיו כולם שוין בחלוקה. וכן הביא רש"י בפרשת פינחס [אף שלא פסקו כן בגמ' ואכמ"ל].

ולכאורה איך שייך צד שכל שבט קיבל לפי גדלו הלא אם כן לא שייך במציאות לעשות גורל שהרי אין יודעים לפני הגורל היכן יוצא חלק כל שבט ושבט ואם כן איך מבררים החלקים לפי הגורל ?

קו ירוק כתב:י"ל שהיו ב' דינים בחלוקת הארץ: א' גודל שטח הקרקע מצד איכותו ומצד מקומו בארץ (שמצד משניהם מוגדרת הקרקע כעידית או זיבורית), והב' מצד גודל השבט.
והגורל אומר היכן יקבע מקום כל שבט בארץ אם בדרום או בצפון במזרח או במערב. ולא עיינתי כעת בסוגיא.

איש גלילי כתב:

הכתב והמכתב כתב:

נעמן כתב:וכמובן שהפירוש העיקרי על "ים ודרום" הוא, זכיית נפתלי בכינרת וכל הירדן עד לים המלח בנחלת יהודה

???

אם הבנתי נכון את סימני השאלה, כונתך שתמוה בעיניך שכל הירדן היה בנחלת נפתלי.

אבל כן נאמר בגבולות נחלת נפתלי (יהושע יט לד):

ופגע בזבלון מנגב, ובאשר פגע מים, וביהודה - הירדן מזרח השמש

ועיין במצודת דוד שם:

מצודת דוד (יהושע שם) כתב:וביהודה הירדן. ובגבול יהודה פגע בהירדן העומד במזרח, כי גבול צפון יהודה כלה בקצה הירדן הדרומי, ולנפתלי היה כל הירדן לנחלה, אם כן פגע בגבול יהודה בסוף הירדן, והוא הדין שפגע בכל השבטים שהיה גבולם עד הירדן, אבל בא לומר שאף שהיה נחלת יהודה בסוף הדרומי, מכל מקום פגע גם בו:

איש גלילי כתב:פשט של איזה כתוב?

הירדן שזורם מצפון הכנרת אינו נקרא בשום מקום 'ירדן'.

איש גלילי כתב:ראיתי שבפרשתן יש ברש"י (ג יז), שבני גד נחלו את הירדן, וגם את הערים הסמוכים לעבר הירדן המערבי, וצ"ע.

פירש"י בפר' דברים (ג יז) עה"פ 'והערבה והירדן וגבֻל מכנרת ועד ים הערבה' וגו'; מכנרת, מעבר הירדן המערבי היה, ונחלת בני גד וב"ר מעבר הירדן המזרחי, ונפל בגורלם רוחב הירדן כנגדם ועוד מעבר לשפתו עד כנרת, וזהו שנאמר והירדן וגבול, הירדן ומעבר לו.
ודברי רש"י שמרבי' תיבת 'וגבול', הם לשיטתו דפירש גם בפסוק שלפניו 'ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבֻל'; כל הנחל ועוד מעבר לשפתו כלומר עד ועד בכלל ויותר מכאן'.
ובפשוטו חיליה דרש"י הוא על דרך שדרשו בגיטין ח. עה"פ 'וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבל', דאתי לרבות גם הים ולא רק עד שפתו. אלא דזה תמוה דהא ידוע מחז"ל וכך הוא במציאות שהירדן הולך בתוך הכנרת ולא ממזרח לה (וכבר תמה ע"ז בהעמק דבר).
ועוד יקשה לפירש"י מה הביאו לפרש הכי בפסוק 'הירדן וגבול', הא ביהושע (יג כג,כז) גבי נחלת ב"ג וב"ר כתי' שנחלו הירדן וגבֻל, ושם פירש"י כתרגום יונתן; 'הירדן וגבול, ירדנא ותחומיה הערים על שפתו' (וכ"כ רד"ק), ולא פירש לרבות מעבר לשפתו כדפירש בתורה.
ולולי דבריו מאי דכתי' בתורה וביהוש' 'הירדן וגבול' אתי להורות שקבלו עד הירדן ממש לאפוקי בהירדן העליון היורד מדן עד ים כנרת, ששם לא נטלו חצי המנשה בערבה עד הירדן, ולא הירדן גבולם אלא שהערבה (החולה) שממזרח לירדן שם גם היא מארץ ט' המטות ומשל נפתלי היא עד לרגלי הבשן. וא"כ גם בנחל ארנון 'וגבול' להורות על הנחל ותחומו ולא יותר. ומאי דדרשי' בגיטין 'הים הגדול וגבול' היינו משום דכבר כתי' בו 'וגבול ים' וים כמשמעו, למאי נכפל 'והיה לכם הים הגדול וגבול', ע"כ ד'הים הגדול וגבול' אתי לרבות, אבל באינך הוא כמשמעו עד כאן ולא יותר (העמק דבר שם)]

אפשר כתב:

משולש כתב:מי יודע על זה שבאר שבע נמצאת בגבולו הדרומי של ארץ ישראל (וזה אומר שירוחם ודימונה וכו' בחו"ל, וזה תלוי בזיהוי של נחל צין ונחל מצרים).

זה שבאר שבע היה על הגבול אינו דבר חתוך, דמצד אחד משמע שלא היה על הגבול כי היה בין ערי שמעון שהיה מובלע לכאו' בכל יהודה, וא"כ לא היה על הגבול, והלשון מדן ועד באר שבע מתייחס רק למקומות היישוב, דדרומה לבאר שבע לא התיישב כ"כ מחמת מדבריות וכדומה. ובכלל הרי הגבול הדרים מים המלח ואילך כמבואר במסעי וביהושע פט"ו, ובאר שבע הוא לצפון קצה הדרומי של ים המלח.
אבל יש את הרש"י במסעי שכתב דאחר שהגבול פנה דרומה מים המלח הוא חוזר ומצפין, ונדחקו בזה כל מפרשי רש"י והיפכו המשמעות עי' ט"ז משכיל לדוד וגור אריה, ורק הלבוש למד כן כפשוטו, וכן צייר שם במפה שלו, ולפ"ד אכן היה באר שבע על גבול א"י.

בכל אופן הגבול הריאלי לדרום הוא היכן שהוא בין ירוחם למצפה רימון, וכן נקטו רוב תלמידי החזו"א, ביניהם הגרח"ג, וגם הגרח"ק בדרך אמונה פ"א דתרומות ה"ז נקט כעי"ז. ולפ"ז ירוחם בתוך הגבול, עכ"פ למרבית הדיעות.

בכ"א על הגבול הדרומי נשפך כ"כ הרבה דיו שאם יפתח דיון בזה יש לאשכול הזה סיכוי לשרוד עשרות בשנים. לפני כמה שנים יצא ספר מנחת ערבה שהקיף כל הנושא וכל השיטות וכל הדיוקים והוא מחלק באימייל לכל דורש. [כמובן פרט לכל הנידונים על מקום הגבול, יש את ההבקרה של הגרמ"מ קארפ שיש כיבוש שלמה, ולזה הספר מנחת ערבה לא מתייחס, ודברי הר' קארפ מוקשים מאוד מכמה צדדים ואכ"מ].

קו ירוק כתב:מכתש רמון בלא"ה בחו"ל.

קו ירוק כתב:בשנים האחרונות נתרבו ספסלי דבי מדרשי, וכבר לא יכול כ"א לאחוז מקלו בידו בדקדוקי עניות בלשונות הראשונים, כך שהמחלוקת לא כ"כ גדולה...

איש גלילי כתב:

מאיר נפתלי כתב:ומה תעשה עם רש״י בדברים לג, כב שכתב - שבטו של דן כו׳ תחלה נטלו בצפונית מערבית עקרון וסביבותיה כו׳, הא קמן שעקרון שוכנת קרוב יותר לגבול צפון מערב ארץ ישראל.

זאת הוספה ברש"י.
רש"י ביהושע (יט מא) כתב בפירוש שנחלת דן סמוכה ליהודה, ואין טעם להביא את יהודה לצפון כשזה לא מתחיל להסתדר עם פסוק אחד ביהושע.

לכאו' היה נראה להגיה ברש"י בדרומית מערבית. אלא שאולי כוונתו שהרי יהודה נטל כל הדרום ממזרח למערב, ודן אצלו לצפון מערב 'עקרון וסביבותיה'. ועוד נטל 'לשם' שהיא צפונית מערבית של ארץ ירושת השבטים

הכתב והמכתב כתב:להלן המאמר
לא הצלחתי להעתיק בPDF
מה דעת הת"ח על זה (כוונתי בעיקר היכן יש ראיות מוצקות שאינו כן)

resppic1.jpg

resppic2.jpg

resppic3.jpg

resppic4.jpg

resppic5.jpg

resppic6.jpg

resppic7.jpg

resppic8.jpg

resppic9.jpg

resppic10.jpg

resppic1.jpg

שומע ומשמיע כתב:רש"י כותב על ויבואו שני המלאכים סדומה בערב, 'וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום'.
ואינני מצליח להבין את השאלה לפי כל חישוב שהוא, בין לפי דברי חז"ל הקדושים בהליכתו של אדם, ובין להבדיל אלפי הבדלות לפי החישוב של גוגל.
ובאמת במד"ר זה מובא באופן אחר לגמרי, שמביאים שם את מהירותם של המלאכים שעפים מרחקים ברגע. ועל זה שואלים את השאלה, בל להזכיר כלל את חברון וסדום. אבל איך שרש"י מביא, אינני מבין.

קו ירוק כתב:פרשת השבוע: 'אשר משאל לדמשק' - ת"א דמציפונא לדמשק.
חובה היא דן (תל דן. ואכמ"ל).
האם היא מצפון לדמשק ??

לייטנר כתב:

קו ירוק כתב:פרשת השבוע: 'אשר משאל לדמשק' - ת"א דמציפונא לדמשק.
חובה היא דן (תל דן. ואכמ"ל).
האם היא מצפון לדמשק ??

עיין בהעמק דבר שיוצא נגד זיהוי חובה כ'דן', בגלל הקושי הגאוגרפי.

משוש דורים כתב:

לייטנר כתב:

קו ירוק כתב:פרשת השבוע: 'אשר משאל לדמשק' - ת"א דמציפונא לדמשק.
חובה היא דן (תל דן. ואכמ"ל).
האם היא מצפון לדמשק ??

עיין בהעמק דבר שיוצא נגד זיהוי חובה כ'דן', בגלל הקושי הגאוגרפי.

אבל רש"י פירש שחובה היא דן, ותשש כוחו כיון שעתידין בניו לעשות שם עגל.

ולפרש"י דחובה הוא דן, אינו מובן הפי' אשר משמאל לדמשק

קו ירוק כתב:מה הפשט בברכת יעקב 'זבולן לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידן'. והרי אשר נטל צידן, עד עכו.
וגם לא מצאנו לזבולון בנחלתו שבספר יהושע - שנטל החוף.
במפות ע"פ הגר"א, לרמ"מ משקלוב (מבלי שעיינתי בפירוש) צייר שרצועה של נחלת זבולון חותכת ומפרידה בן שתי נחלות אשר. וזה פלא גדול, ולא הוזכר רמז מזה בפסוקים.

קו ירוק כתב:זה לא באופן גורף.
א. ירושלים, לוד, יפו, עכו, עזה, אשקלון, צפורי, מגדל, טבריה, חמת, שכם, בית שאן, שילה, בית לחם, חברון, ג'נין-גנים, ועוד רבים רבים. לא נותנים מקום לספק.
ב. לפי החקירות, גזר, דור, יבנה בית שמש, צרעה, כסלון, כפירה, גבעון, ציפורי ועוד רבים אחרים, רשמתי מקופיא מה שנפל בראש ברגע זה.

איש גלילי כתב:הירדן שזורם מצפון הכנרת אינו נקרא בשום מקום 'ירדן'.

יואל שילה כתב:

איש גלילי כתב:הירדן שזורם מצפון הכנרת אינו נקרא בשום מקום 'ירדן'.

כתבתי במאמרי על טבילת כלים בירדן
...מבואר בילקוט שמעוני (מסעי תשפ"ז, ובקצרה בבכורות נ"ה., ובתוס' בכורות נ"ה. ד"ה אין 'אמר רבי יוחנן אין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה, למאי הילכתא אילימא לנודר, הלך אחר לשון בני אדם וכל היכא דקרו ליה ירדן איתסר ליה אלא למעשר בהמה, תניא נמי הכי ירדן יוצא ממערת פמיאס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום ונופל לים הגדול, ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה, א"ר חייא בר אחא למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן...') - שאף שכלפי הסבר הפסוקים של גבולות הנחלות 'אין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה' [יריחו שצפונית לים המלח, ויש שהסבירו שהכוונה למקום בשפך הכינרת] - אולם מ"מ כל הירדן קרוי ירדן, והוא יוצא ממערת פמיאס, ושמו נובע מכך שיורד מדן...

ונתנו ידידים כתב:

קו ירוק כתב:זה לא באופן גורף.
א. ירושלים, לוד, יפו, עכו, עזה, אשקלון, צפורי, מגדל, טבריה, חמת, שכם, בית שאן, שילה, בית לחם, חברון, ג'נין-גנים, ועוד רבים רבים. לא נותנים מקום לספק.
ב. לפי החקירות, גזר, דור, יבנה בית שמש, צרעה, כסלון, כפירה, גבעון, ציפורי ועוד רבים אחרים, רשמתי מקופיא מה שנפל בראש ברגע זה.

איך יודעים הדברים האלו גם חלק א' וגם חלק ב'
תן לי בבקשה כמה דוגמאות אבל לא דברים מפורסמים כמו ירושלים עזה טברי' אלא כגון לוד צפורי חמת בית שאן
וכן בחלק ב כגון גבעון ועוד