גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

דרישה במצות ישוב ארץ ישראל ומשמעותה המעשית, וחקירה בסוגיית מדינת ישראל, סמליה וחגיה במשנת חכמים
גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי גוראריה » ה' אוגוסט 11, 2011 11:58 pm

כידוע יש מחלוקת בין ה"זילברמנים" ומתנגדיהם באשר לשיטת הגר"א ומטרתו בנוגע לעליית תלמידיו ארצה. המכיר כאן מישהו איזה מאמר המסכם את הנושא בשפה שפויה? [לא אמת נעדרת ולא מעדר אמיתי. ענייני וקולח]

וכן את החילו"ד בין ב' קבוצות תלמידי הגר"א העולים. [החורבה - מנחם ציון]


גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי גוראריה » ו' אוגוסט 12, 2011 12:15 am

אודה למי שיוריד.
אין לי גישה.

יאיר.
הודעות: 455
הצטרף: א' יוני 12, 2011 12:53 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי יאיר. » ו' אוגוסט 12, 2011 12:37 am

עליית תלמידי הגר"א הוא גל העליות של קבוצות עולים שהגיעו לארץ ישראל מליטא בתחילת המאה ה-19 ובמהלכה. עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, שעלו ארצה בשלושה גלים עיקריים. הם נקראו כך בשל היכרותם וקרבתם לגר"א ולמשנתו.‏[1] עליה זו נתמכה כמו כל היישוב בארץ גם מכספי החלוקה שנאספו על ידי השד"רים. אנשי עלייה זו וצאצאיהם ב"יישוב הישן" נקראו "פרושים".
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 תולדותיהם ומפעלם
1.1 גלי העלייה
1.2 פעולות ויוזמות
1.3 הישגי העולים
2 היסטוריוגרפיה
3 ראו גם
4 לקריאה נוספת
4.1 מקורות
4.2 מחקרים
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים

תולדותיהם ומפעלם
גלי העלייה

הגל הראשון של העולים, היה קבוצה בראשותו של הרב מנחם מנדל משקלוב הגיע לחיפה ביום ח' באלול תקס"ט (1809). תקופה קצרה גרו בטבריה ומשם עברו להשתקע בצפת, על מנת להימנע ממחלוקות עם החסידים שהגיעו ארצה קודם והתגוררו בטבריה.

בגל השני בשנת ה'תקס"ט (1809) עלתה שיירה נוספת בראשות הרב סעדיה משקלוב.

השיירה השלישית, הייתה בראשותם של הרב חיים והרב ישראל משקלוב, הצטרפה לקהילה הקיימת בצפת ור' ישראל משקלוב הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים. בשנת ה'תקע"ו (1816) עזב הרב מנחם מנדל משקלוב יחד עם קבוצה מהעולים את צפת ועבר לירושלים, שם ייסד את הקהילה האשכנזית. בתחילה נמנעו אנשי הקהילה מלהזדהות בגלוי כאשכנזים, בין השאר, בשל החובות שהשאירו אנשי עליית רבי יהודה החסיד, בשנת 1700. הם נאלצו לשנות את מלבושיהם וגינוניהם כלפי חוץ כבני העדה הספרדית. חלקם אף שינו את שם משפחתם, כדוגמת משפחת בסן ("באשע'ס" במקור). רק לאחר עשר שנים סילקו העולים את החובות והותר להם לשבת בעיר. הפרושים, תלמידיו של הגאון מוילנה ייסדו את הכולל הראשון בירושלים, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנא".‏[2]
פעולות ויוזמות
בית הכנסת החורבה מתנשא בנוף העיר העתיקה בירושלים, שלהי המאה ה-19

הקהילה בצפת הונהגה על ידי הרב ישראל משקלוב. בשנים אלו סבל היישוב בצפת מצרות רבות שדלדלו אותו מאוד. לאחר מרד הפלחים (1834), ורעידת אדמה (1837) בה נהרגו למעלה מאלפיים איש הגיעו שרידי הפרושים מהגליל בראשות רבי ישראל משקלוב לירושלים. באותה שנה נחנך בית הכנסת הפרושי "מנחם ציון" בחצר חורבת רבי יהודה החסיד, ולאחר שנתים הוקם גם בית הכנסת "סוכת שלום" של רבי ישעיה ברדקי חתנו של רבי ישראל משקלוב. ב-ה'תקצ"ו, (1836) השיג אברהם שלמה זלמן צורף בעזרת הקונסולים של רוסיה ואוסטריה, פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי באשא, שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אישור לאשכנזים להתיישב בירושלים ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם.

ב-ה'תקצ"ט (1839), חכר מרדכי סלומון יחד עם שותף מהעדה הספרדית, שטח בכפר הערבי אל-מנסורה (בקרבתו הוקמה בהמשך המושבה מזכרת בתיה עקרון), והקימו בו משק חקלאי.[3] על סמך התנסות זאת חיבר תזכיר בצירוף תוכנית מפורטת בדבר ייסוד כפר חקלאי בארץ ישראל. את התזכיר העביר לשר משה מונטיפיורי בעת שהשר ביקר בירושלים. למעשה ביקש סלומון ממונטיפיורי עזרה לביצוע תוכנית התיישבותית במיוחד על ידי קבלת רישיון מאת השליט איברהים פאשה ממצרים וכן בהעמדת שומרים חמושים להגן מפני שודדים. תוכנית זו לא התממשה בין היתר גם מפני שאיברהים פאשה איבד את שלטונו שחזר לידי הטורקים.
הרכב העדות באוכלוסייה היהודית בירושלים, בין השנים 1913-1876‏[4]
(לפי הערתו של המחבר, אלו אומדנים, שאינם מלאים או מופרזים)
1800 1876 1891 1901 1909 1913
ספרדים 2,250 7,200 7,300 7,900 6,000 19,000
אשכנזים בתוך הספרדים 6,600 13,574 15,180 27,170 32,918
מערבים - - 2,280 2,420 1,500 1,987
גורג'ים - - 600 670 1,000 476
בוכרים - - 500 530 500 917
תימנים - - 1,068 1,288 3,000 2,874
פרסים - - - 230 1,200 בתוך הספרדים
ס"ה 2,250 13,920 25,302 28,218 40,370 58,390

בשנת ה'ת"ר, (1840) הזמינה הקהילה הפרושית בירושלים את רבי משה ריבלין משקלוב לכהן כרבה, לצד רבי ישעיה ברדקי שהיה ממונה על העדה. לאחר פטירתו ב-1846 התמנה רבי יוסף זונדל מסלנט לרב הקהילה, וחתנו רבי שמואל סלנט לאב בית הדין שלה. לאחר פטירת רבי יוסף זונדל ב-1864 התמנה רבי שמואל סלנט באופן לא רשמי לרב הקהילה ולרב העיר ירושלים כולה, תפקיד בו כיהן כ-45 שנים, עד לפטירתו ב-1909. בתקופתו התבססה העדה הפרושית בעיר, ומשקלה עלה על הקבוצות האשכנזיות החסידיות שסרו גם הם למרותו.

דמות רבת משקל נוספת בעדה הפרושית בירושלים בתקופת כהונתו של הרב סלנט היה הרב יהושע לייב דיסקין, שכונה: "הרב מבריסק". אף שלא נשא בתפקיד רשמי, הרי ששימש כדמות מפתח מרכזית בעיר וחצרו הייתה הסמן הקיצוני בין הפרושים. הרב מבריסק וממשיכיו הובילו את הקו התקיף והשמרני נגד חדירת רוחות המערב לירושלים, נגד שינויים כלשהם בצביון החיים המסורתי ובעיקר בצביון מוסדות החינוך לבנים, נגד הציונות ונגד "היישוב החדש", מאבקים שנכרכו במלחמות סוערות, חרמות ונידויים.
הישגי העולים

למרות הקשיים העצומים לקחו העולים חלק במפעלות הישגים רבים בירושלים ובארץ ישראל. הם לקחו חלק בהקמת יישוב יהודי גדול בעיר העתיקה בירושלים, וכן בהקמת השכונות שמחוץ לחומות בעיר החדשה, בהקמת בית החולים ביקור חולים (1857), מוסדות חינוך (כמו תלמוד תורה עץ חיים). הפרושים וצאצאיהם השתתפו בקניית אדמות נבי סמואל, ופתח תקווה (1877), והקמת המושבות גיא אוני, מוצא ופתח תקווה.
היסטוריוגרפיה
היסטוריה של ארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל

בין החוקרים קיים דיון הנמשך עשרות שנים בדבר מניעי גל העלייה ומשמעות השגיו.

ההיסטוריון ד"ר אריה מורגנשטרן, שחקר רבות עלייה זו, טוען כי הונעה על ידי רעיונות משיחיים, ומפעלה ביישוב הארץ הונע מן הרצון לזרז את פעמי הגאולה. וזאת על סמך כתביהם של העולים המכנים את קבוצתם כאבן פינה לקיבוץ גלויות, וכהתחלות של גאולה שצריכה לבוא ב'התערותא דלתתא'. מורגנשטרן מזהה בהם חברה יהודית מבוססת כלכלית ואקטיבית מאוד, שיש לה מנגנונים כלכליים וחברתיים; חברה שלא הגיעה לארץ ישראל בשל אנטישמיות או רדיפות אלא בשל אידאולוגיה חיובית שדגלה בשיבת ציון. חוקרים נוספים טוענים כי ניתן לבסס את טענותיו העיקריות של מורגנשטרן לגבי המוטיבציה שעמדה ביסודה של עלייה זו. ביניהם ד"ר רפאל שוח"ט ואת פרופ' יהודה ליבס.[5]

פרופ' ישראל ברטל לעומתם, רואה בעלייה זו תנועה של עלית תורנית שחבריה ביקשו להקים בארץ ישראל קהילת לומדים שתורתה אומנותה. הוא מבסס תפיסה זו על הגדרתם העצמית של העולים כמי ששאפו "לחבר ד' אמות של הלכה ברורה בד' אמות של ארץ קדושה וטהורה".‏[6] בשיטתו תומכים פרופ' יעקב ברנאי ופרופ' עמנואל אטקס. כמו כן, הוא טוען כי אין המקורות מוכיחים שתלמידי הגר"א ביקשו לקיים צוואת עקרונות של מורם הגדול.‏[7]
ראו גם

אברהם שלמה זלמן צורף
אברהם וולפנזון
הלל ריבלין
יוסף רבלין
יעקב ספיר
מרדכי סלומון
יואל משה סלומון
קול התור
רוזני וילנה
ליטאים

לקריאה נוספת
מקורות

ישראל משקלוב, ראשית ישוב הפרושים בארץ ישראל - 1808-1826; ויסורי ארץ ישראל - 1813 - 1836. בתוך: זכרונות ארץ ישראל (עורך: אברהם יערי), תל אביב: הוצאת מסדה, 1947.
ח"ה ריבלין, חזון ציון, ירושלים, תשס"ב.
אלעזר הורביץ, מוסד היסוד, ירושלים, תש"ס.

מחקרים

אריה מורגנשטרן, מנחם פרידמן, יעקב כץ וישעיה תשבי, ‏דיון: ציפיות משיחיות ויישוב ארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט, קתדרה 24, יולי 1982, 78-51 קובץ PDF
ישראל ברטל, ‏ציפיות משיחיות ומקומן במציאות ההיסטורית, קתדרה 31, אפריל 1984, עמ' 171-159 קובץ PDF (תגובה למאמרו של מורגנשטרן)
אריה מורגנשטרן, ‏מציאות היסטורית או משאלת-לב בחקר 'הישוב הישן', קתדרה 31, אפריל 1984, עמ' 181-172 קובץ PDF
אריה מורגנשטרן, ‏הדיון בשאלת חידוש הקרבנות ובניין המקדש ערב שנת ת"ר, קתדרה 82, דצמבר 1996, עמ' 74-45 קובץ PDF
אריה מורגנשטרן, משיחיות ויישוב ארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ה.
אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים - חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19, ירושלים: הוצאת שלם, ה'תשס"ז.
מנחם שטרן, בין הכרזת כורש להצהרת בלפור, ה'תשס"ו-(2006).
יעקב אבן חן, עליות אליהו, תל אביב: הוצאת פאר.
ישראל ברטל, גלות בארץ: ישוב ארץ ישראל בטרם ציונות, בהוצאת הספרייה הציונית
ישראל ברטל, "תורתם אומנותם" או "חלוצי הציונות", שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה, ירושלים: הוצאת מכללת אפרתה, תשע"א, עמ' 17-2.
רפאל שוח"ט, עולם נסתר בממדי הזמן: תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות.
רפאל שוח"ט, ארץ ישראל במשנת הגר"א, אתר דעת
יצחק בן צבי, הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ-ישראל, כתב-עת "סיני", גיליון ל"ד, תשי"ד, באתר דעת

קישורים חיצוניים

אברהם יערי, עליית תלמידי הגר"א, מחניים, אתר דעת.
ממנהגי יהדות אשכנז (פרושים) בארץ ישראל, אתר דעת
יואל יעקובי, ‏המתנחלים הראשונים, באתר בשבע - ערוץ 7
אפרת זמר, העלייה הראשונה באמת, ראיון במעריב, אתר משפחת ריבלין
עליית תלמידי הגר"א, אתר אתרוג.
עליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל- מימוש פרוייקט עתידני או עלייה לצרכי קבורה בלבד? -מחלוקת המלומדים: פרופ' ישראל ברטל וד"ר אריה מורגנשטרן באתר של אלי אשד:
ישראל ברטל, "תורתם אומנותם – או חלוצי הציונות: שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א" חלק א', חלק ב'
אריה מורגנשטרן, "עלייה לצורך הגשמת תוכנית עתידנית
עפרי אילני, חזון העולים הראשונים: הקמת הסנהדרין, באתר הארץ, 30 בינואר 2008


היישוב הישן
מושגים שכונת חצר • כספי החלוקה • שד"ר • חכם באשי • הראשון לציון • פרושים • כולל • לבוש חסידי ירושלמי • חבצלת
אירועים עליית החסידים • מסע נפוליאון בארץ ישראל • עליית תלמידי הגר"א • מרד הפלאחים • הביזה הגדולה בצפת • רעידת האדמה בצפת (1837) • הסכמי הקפיטולציות •
אתרים ארבע ערי הקודש • החורבה • כרם אברהם • בתי ניסן ב"ק • היציאה מן החומות • בית הכנסת העתיק מוצא
אישים וארגונים משה מונטיפיורי • ועד פקידי קושטא • צבי הירש להרן • ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם • יואל משה סולומון • יהושע שטמפפר •



הערות שוליים

^ אליעזר באומגרטן, פרשנות וסמל אצל תלמידי הגר"א במאה השמונה עשרה, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין, תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה, ירושלים: הוצאת מכללת אפרתה, תשע"א, עמ' 25-23.
^ יהושע בן-אריה, מבוא, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, ירושלים: הוצאת מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 10-9.
^ ישראל ברטל "'תכניות ההתישבות' מימי מסעו השני של מונטיפיורי לארץ ישראל (1839)", שלם, ב, (תשל"ו), עמ' 296-231.
^ יהושע בן-אריה, מבוא, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, עמ' 10. הנ"ל, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 631.
^ יהודה ליבס, 'תלמידי הגר"א, השבתאות והנקודה היהודית', דעת, מתאר את האידאולוגיה המשיחית של תלמידי הגאון, ואף על נקודות דמיון של תלמידי הגאון לתורה המשיחית של השבתאות.‏
^ ברטל, גלות בארץ, עמ' 52.
^ למשל: ישראל ברטל, "תורתם אומנותם" או "חלוצי הציונות", שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה, ירושלים: הוצאת מכללת אפרתה, תשע"א, עמ' 17-2.

אליבא דהלכתא
הודעות: 77
הצטרף: ג' אוגוסט 04, 2015 5:18 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי אליבא דהלכתא » ה' מרץ 16, 2017 8:50 am

בחיבור המצורף יש התייחסויות לכמה מהעניינים הללו ואחרים הקשורים לענייני הגר"א והגאולה.
קבצים מצורפים
אבן בחן.pdf
(2.44 MiB) הורד 561 פעמים

איש-אחד
הודעות: 528
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי איש-אחד » א' אוקטובר 15, 2017 9:50 am

מאמרו של הרב דב אליאך שנתפרסמה במוסף חג הסוכות תשע"ח של יתד נאמן:
קבצים מצורפים
New Doc 2017-10-04_1.jpg
New Doc 2017-10-04_1.jpg (585.88 KiB) נצפה 1257 פעמים
New Doc 2017-10-04_2.jpg
New Doc 2017-10-04_2.jpg (777.78 KiB) נצפה 1257 פעמים
New Doc 2017-10-04_3.jpg
New Doc 2017-10-04_3.jpg (711.73 KiB) נצפה 1257 פעמים

קראקובער
הודעות: 2114
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוקטובר 15, 2017 9:59 am

זה מגוחך להפוך תלמידי הגר"א לבעלי השקפה עכשווית ורק דוגמא קטנה, רבי ישראל משקלוב חיפש את עשרת השבטים כדי לחדש הסנהדרין כדי לבטל חרם דר'"ג וככה יתחתנו עם כמה נשים ויכלו כל הנשמות שבגוף ויזרז את הגאולה.

איש-אחד
הודעות: 528
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי איש-אחד » א' אוקטובר 15, 2017 10:11 am

קראקובער כתב:זה מגוחך להפוך תלמידי הגר"א לבעלי השקפה עכשווית ורק דוגמא קטנה, רבי ישראל משקלוב חיפש את עשרת השבטים כדי לחדש הסנהדרין ושהם יבטלו חרם דר'"ג וככה יתחתנו עם כמה נשים ויכלו כל הנשמות שבגוף ויזרז את הגאולה.

השקפה עכשווית?! ההתנגדות לחסידות היתה אז בשיאה!
איך דבריך עונים על טענותיו של אליאך, שבמקורות ההיסטוריים נאמר שהקמת כולל הפרושים היתה על רקע המחלוקת עם החסידים, ושתלמידי הגר"א מעולם לא אמרו שעלו בשליחות רבם הגר"א ומעולם לא עודדו ואף התנגדו לעליה המונית מאורגנת וכו'?
זה נכון שר"י חיפש את עשרת השבטים, אך איך זה מוכיח משהו לגבי המניע לעלייתם של כל חבורת תלמידי הגר"א למעלה מ-20 שנה קודם לכן?

נ.ב. מה המקור ההיסטורי לסיבה שר"י רצה לחדש הסמיכה?

קראקובער
הודעות: 2114
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוקטובר 15, 2017 10:44 am

דברתי באופן כללי.

לגבי המקור זה כתוב בהרבה מקומות תנסה לעשות חיפוש בפורום.

קו ירוק
הודעות: 2653
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אוקטובר 15, 2017 12:46 pm

קראקובער כתב:לגבי המקור זה כתוב בהרבה מקומות תנסה לעשות חיפוש בפורום.

לא מצאתי מקור.

אלא שאני סבור שתמצית המחקר שאליאך היה מוכן להקדיש למאמר הנ"ל לא ממצה, ולפחות משאיר שאלות פתוחות על כוונת העלייה של תלמידי הגר"א (לדבריו), לדאוג עבור קהילת העולים לפניהם, שתהיה להם קהילה מגובשת. לא שמצאתי סתירה, אלא שה'פשטות' הזו לא מספקת.

אני מקווה שבסוגיא היסטורית זו שאינני מכירה על בוריה, אין טעות באסקפלריתו של אליאך, כי לפחות בדימוי שלו לנסיבות הקמת 'דגל התורה' בתשמ"ט עם נסיבות הקמת 'כולל פרושים' ישנה טעות שורשית עמוקה ממש. ומעניין שכאדם שעמד מקרוב על הקמת דגל התורה (כעדותו), לא ידע את המניעים שלא היו קשורים במישרין כלל לויכוח חסידים ומתנגדים, אלא לשיטה חסידית מאוד מסוימת שנגדה נלחמו גדולי התורה שבדור. אדרבא מטרתה היתה למנוע את התפשטותה בקרב הציבור החסידי בדוקא (ואת נזקיה במישור הציבורי מדיני).

איש-אחד
הודעות: 528
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי איש-אחד » א' אוקטובר 15, 2017 1:42 pm

קו ירוק כתב:
קראקובער כתב:לגבי המקור זה כתוב בהרבה מקומות תנסה לעשות חיפוש בפורום.

לא מצאתי מקור.

אלא שאני סבור שתמצית המחקר שאליאך היה מוכן להקדיש למאמר הנ"ל לא ממצה, ולפחות משאיר שאלות פתוחות על כוונת העלייה של תלמידי הגר"א (לדבריו), לדאוג עבור קהילת העולים לפניהם, שתהיה להם קהילה מגובשת. לא שמצאתי סתירה, אלא שה'פשטות' הזו לא מספקת.

אני מקווה שבסוגיא היסטורית זו שאינני מכירה על בוריה, אין טעות באסקפלריתו של אליאך, כי לפחות בדימוי שלו לנסיבות הקמת 'דגל התורה' בתשמ"ט עם נסיבות הקמת 'כולל פרושים' ישנה טעות שורשית עמוקה ממש. ומעניין שכאדם שעמד מקרוב על הקמת דגל התורה (כעדותו), לא ידע את המניעים שלא היו קשורים במישרין כלל לויכוח חסידים ומתנגדים, אלא לשיטה חסידית מאוד מסוימת שנגדה נלחמו גדולי התורה שבדור. אדרבא מטרתה היתה למנוע את התפשטותה בקרב הציבור החסידי בדוקא (ואת נזקיה במישור הציבורי מדיני).

עד כמה שאני הבנתי, ההשוואה שאליאך עושה להקמת דגה"ת אינה במניעים להקמתה אלא בצעדים שנעשו להקמתה.
בהקמת דגה"ת תחילה ניסו להגיע למטרה הרצויה מתוך אגו"י באמצעות אב"ת, למרות שידעו מראש שזה כמעט חסר סיכוי, רק כדי למצות את כל האפשרויות לפני שהולכים על פילוג כפי שקרה בסופו של דבר. לדברי אליאך בהקמת כולל הפרושים היה תהליך דומה (במידה כזו או אחרת), תחילה ניסה רמ"מ משקלוב למצות את הנסיון להנהיג מתוך הקהילה האשכנזית הקיימת (שנשלטה בידי החסידים ובראשם ר"א קאליסקר), וכשכצפוי לא הצליח שלח לר"י משקלוב שיפעל לעבור לתכנית ב' - הקמת קהילה חדשה עצמאית בהנהגת ה'מתנגדים'.

נקודת ההנחה שצריכה להיות מטרה "גדולה" עבור עליית תלמידי הגר"א, מתעלמת מכך - כפי שמציין אליאך, שהיתה עליה באותה תקופה שהלכה וגברה ללא קשר לתלמידי הגר"א. כחלק מתוך אותה התעוררות בעם ישראל (אשכנזים וספרדים כאחד!) לעלות בשנים ההן, גם כמה מתלמידי הגר"א וסביבתו רצו לעלות כמו כולם. כלומר, העליה עצמה של תלמידי הגר"א לא היתה ייחודית ולא שונה מגל העליה שהחלה עוד קודם לכן, ולכן אין צורך לחפש סיבה מיוחדת לעלייתם דווקא של תלמידי הגר"א.

מסכים שהמאמר אינו ממצה את הענין.

קו ירוק
הודעות: 2653
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אוקטובר 15, 2017 2:13 pm

1. לא נעלם ממני שיתכן שכוונת אליאך למיצוי הנסיונות לגישור - אלא שזה קורה בכל התארגנות קהילתית או פוליטית, ולכן ההשוואה ההיסטורית ה'מיוחדת' - מגוחכת.
2. קשה קצת לקבל שהיה זה מהלך הנועד לדאוג לקהילה "שבודאי תתפתח עם הזמן". אמנם ממכתבו של ר' ישראל משקלוב (המצוטט בכתבה) עולה שזה קרה בעקבות עלייתו של ר' מנדל משקלוב שעלה קודם לכן, וראה צורך בחיזוק הקהילה.

יתכבד הרב אליאך להעשירנו בידע התואם למהלך זה. מתי עלה ר' מנדל משקלוב ומדוע. כמה שנים אחרי עלייתו של ר' מנדל משקלוב נכתב מכתבו של ר' ישראל משקלוב.
ולא שאין לי הערכה לפועלו של הרב אליאך אדרבא, מתוך ששאף לדיק בספריו, ראוי שלא יפלו דברים זרים בדבריו.

קראקובער
הודעות: 2114
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוקטובר 15, 2017 2:22 pm

רבי ישראל משקלוב ועשרת השבטים.
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm

איש-אחד
הודעות: 528
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי איש-אחד » א' אוקטובר 15, 2017 3:11 pm

קו ירוק כתב:1. לא נעלם ממני שיתכן שכוונת אליאך למיצוי הנסיונות לגישור - אלא שזה קורה בכל התארגנות קהילתית או פוליטית, ולכן ההשוואה ההיסטורית ה'מיוחדת' - מגוחכת.
2. קשה קצת לקבל שהיה זה מהלך הנועד לדאוג לקהילה "שבודאי תתפתח עם הזמן". אמנם ממכתבו של ר' ישראל משקלוב (המצוטט בכתבה) עולה שזה קרה בעקבות עלייתו של ר' מנדל משקלוב שעלה קודם לכן, וראה צורך בחיזוק הקהילה.

יתכבד הרב אליאך להעשירנו בידע התואם למהלך זה. מתי עלה ר' מנדל משקלוב ומדוע. כמה שנים אחרי עלייתו של ר' מנדל משקלוב נכתב מכתבו של ר' ישראל משקלוב.
ולא שאין לי הערכה לפועלו של הרב אליאך אדרבא, מתוך ששאף לדיק בספריו, ראוי שלא יפלו דברים זרים בדבריו.

1. אולי לכן כשהחל לקשר להקמת דגה"ת פתח את דבריו בקטע מתנצל "אם תרצו, והדברים הלא מתפרסמים באכסניה עיתונאית שמחויבת לאקטואליה".

2. משך מספר שנים עד לתק"ע עלו מאות משפחות מליטא ופולין, חסידים ומתנגדים. כל מי שעלה גם אם היה 'מתנגד' בכל נימי נפשו הצטרף בעל כרחו לקהילה האשכנזית היחידה הקיימת שנשלטה בידי החסידים, דרכם גם קיבל את ה'חלוקה' שלו. זו היתה מציאות חדשה בה האופציה היחידה ליהודי אירופה היא חסידית, לא כך היה כמובן באירופה בה הרוב המוחלט היה עדיין לא-חסידי ואף 'מתנגד'.
אולי בדומה למה שהגר"ח מוולוז'ין עשה בהקמת ישיבתו וחיבור נפה"ח כדי לבצר את הקיים (לאחר השלב הראשון של המלחמה בחסידות בידי הגר"א), ראה הגר"ח ו/או רמ"מ ואחרים מתלמידי הגר"א צורך לתת מענה למגמה ההולכת וגדלה של עולים לא"י.
אם אני זוכר נכון ראיתי בעבר אמירה מאותה תקופה שאנשים האמינו שתוך שנים ספורות כל היהודים יעלו לא"י, עד כדי כך היתה משמעותית גל העליה באותן שנים של יהודים מאירופה.

איש-אחד
הודעות: 528
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי איש-אחד » א' אוקטובר 15, 2017 3:14 pm

קראקובער כתב:רבי ישראל משקלוב ועשרת השבטים.
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm

אין שם את הנקודה של ביטול חרדר"ג.
גם מורגנשטרן מודה שכל העניין של חיפוש י' השבטים היה שנוי במחלוקת בקרב הפרושים, כך שזה עוד יותר קשה לקשר את זה למניע הראשוני לעלייתם.

בתבונה
הודעות: 752
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: גישות ביחס הגר"א לעלייה ולירושלים

הודעהעל ידי בתבונה » א' אוקטובר 15, 2017 10:33 pm

קראקובער כתב:רבי ישראל משקלוב ועשרת השבטים.
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm

טעות במאמר שבקישור כתב:העובדה שעשה"ש מקיימים את הסמיכה בחוץ לארץ - בנגוד לתנאי שהציב הרמב"ם: שהסומך והנסמך יהיו בארץ ישראל - אינה מהווה בעיה, זאת, כנראה, בזכות העובדה ששושלת הסמיכה לא פסקה אצלם, אלא היא נמשכת ברציפות ממשה רבינו ויהושע בן-נון. קיומה של אפשרות כזו נרמז בדברי, ר' יהושע בן לוי המתאר מצב שבו יתכן שסמוך מחוץ לארץ יסמוך חכם בארץ ישראל אבל לא בכיוון ההפוך ועל כן, כסיכום הדיון בנושא זה, מבקש ר' ישראל מעשה"ש "יבחרו נא כמה מחכמיהם הסמוכים... ויבואו נא לא"י נחלת אבותינו ויסמכו לת"ח כדי שימצא ב"ד סמוכים בא"י, אשר תחלת הגאולה תלויה בזה".

1. הדין שאין סמיכה בחוץ לארץ הוא לא של הרמב"ם
2. גם הציטוט כביכול מרבי יהושע בן לוי לא נכון, ריב"ל אמר שאין סמיכה בחו"ל ובגמ' מתבאר שגם הסומך וגם הנסמך צריכים היות בא"י, ראה להלן מסנהדרין יד ע"א הציטוט הנכון
3. אם אין סמיכה בחו"ל איך יתכן סמוך באיזה שבט נידח שמוצאו מעשרת השבטים שהרי אותו "סמוך" לא חי מלפני גלות עשרת השבטים, וא"כ איך נסמך?
(אם הסיפור נכון אולי סבר שזה דרבנן?)

סנהדרין יד ע"א כתב:אמר רבי יהושע בן לוי אין סמיכה בחוצה לארץ מאי אין סמיכה אילימא דלא דייני דיני קנסות כלל בחוצה לארץ והא תנן סנהדרין נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ אלא דלא סמכינן בחוצה לארץ פשיטא סומכין בחוצה לארץ ונסמכין בארץ הא אמרינן דלא אלא סומכין בארץ ונסמכין בחוצה לארץ מאי ת"ש דרבי יוחנן הוה מצטער עליה דרב שמן בר אבא דלא הוה גבייהו דליסמכיה ר"ש בן זירוד וחד דעימיה ומנו ר' יונתן בן עכמאי ואמרי לה רבי יונתן בן עכמאי וחד דעימיה ומנו ר"ש בן זירוד חד דהוה גבייהו סמכוהו וחד דלא הוה גבייהו לא סמכוהו


4. קצת משמע שהסבורים שיש סמוכים אצל עשרת השבטים סבורים שהם מקדשים חדשים ומעברים שנים לעצמם, ולפי"ז שייך שני לוחות שנה של י' שבטים ושלנו (דבר הנסתר גם ממעשה דחנניה אחי עזריה)
5. לגבי י' השבטים ראה כאן
viewtopic.php?f=19&t=28670&p=297638&hilit=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D#p297092
6. לגבי האם המשמעות של העלייה איך ראו אותה תלמידי הגר"א . נידון גם כאן
viewtopic.php?f=55&t=30888&p=367809&hilit=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94#p371107


חזור אל “דרישת ציון”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים