מי - צינזר את מפותיו של רשי מפירושיו? והבלבול של החוקרים בין שמות המאיירים: קליער או קלירס !

[יהודהא]

א.
. .עם פרשת מסעי החל עידן חדש , ייצורן של "מפות יהודיות", ופותח בכך פרשנדתא =רשי ז"ל.
אך קיימת תעלומה על הצנזורה של המפות היהודיות הראשונות שנוצרו ע"י רשי !
והבלבול של החוקרים בין שמות המאיירים: קליער או קלירס ! וע"כ להלן בחלק ג.

א, מתי החלו למפות את א"י ?
ב, מי הפותחים בכך -והיכן הם?
ג, כמה מפות עשה רשי ?
ד, מי זה ז'קוטין ?
ה, מה פירוש P.E.F [פלסטין...]?
ו, הנילוס זורם מ..ל...? -בהרחבות
ז, תעלומת הצנזור של רשי-
ח........ראה להלן

ב.
עידן חדש-
פרשת מסעי על ריבוי המסעות התחנות ושמותיהם השונים, ובעיקר ,מיקומם לאורך המסלול הממשי בים סוף במדבר סיני אדום עמון ומואב ,וגבולות הארץ במסעי כל אלה הביאו לחידוש עצום של רשי,יצירת מפה , המפה היהודית הראשונה של א"י וכו,

לא משלנו -ישן
ולמה כך ? כי יש מפות קודמות של אזור זה על חבליה השונים, ועל נחלות השבטים המתאימות , אבל אין אלה מעשי ידיהם של יהודים,אלא מפות נוכריות ונוצריות :

[היו ויש מפות קודמות ועתיקות יותר, כמו של פתולמאוס ,אבל אלה מפות עולמיות כלליות שגם א"י מופיעה בהן, אבל בלי התייחסות לחבליה לפרטיה וכו,]

כך גם המפות של פוטינגר [על שם החוקר שגילה אותם] מהמאה ה 4, של אוסביוס מקיסריה שהיו ביוונית- , ושל הירונימוס מהמאה 5 שתרגם אותה ללטינית [נמצא בבריטיש מוזיאום],ולפיו נעשה גם הפסיפס של מפת מידבא המפורסמת-מהמאה השישית, וככלל לאורך ההיסטוריה ,א"י היא הארץ הממופה ביותר בעולם ,בגלל חשיבותה למיליארדי איש בעולם,

ג.
לא משלנו -חדש
ואגב - גם המיפוי המודרני של ארץ ישראל, התחיל עי נוכרים עם מיפוי ז'אקוטן בשנת 1799. שכן נפוליאון הקפיד לצרף למסעותיו מדענים וחוקרים משלל תחומים כמו אסטרונומיה, וארכאולוגיה, וכך מיפה פייר ז'אקוטן שהיה קרטוגרף בחיל ההנדסה שלנפוליאון את ארץ ישראל.
מיפוי נוסף ומאוחר יותר ,והטופוגרפי הראשון שכולו התבסס על מדידות בשטח, היה המיפוי שנעשה על ידי על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F) בין השנים 1878-1871 "The Survey of Western Palestine"..

ד.
רשי - מניח את היסודות-
אולם נחזור - למפותיו של רשי שיש להן לא רק זכות ראשונים כנל, אלא משך הזמן הם הפכו נכס צאן ברזל ואבן יסוד בקרטוגרפיה היהודית, והעתקיה והשלמותיה ושיפוציה השאירו חותמם על מפרשי התנך לדורות, כשמפת רשי היתה נקודת המוצא שלהם.

כמה ? והיכן ?
יש לנו מרש"י לפחות 6 שרטוטים גאוגרפיים:
שתיים בתורה לפרשת מסעי -בהם ידובר בהמשך,

שלוש - לנ"ך : והם -
א, תרשים לשופטים כא,יט, על "המסילה העולה מבית קל שכמה " ,
ב,ג. ושתי מפות ליחזקאל, אחד לפרק מה,- המתאר את המקדש ואת נחלת הכוהנים והלויים בירושלים.
ולפרק מ"ח - בו הוא מתאר את נחלות השבטים לעתיד לבוא ,כאשר יש 12 רצועות ממזרח למערב, חמש דרומית לירושלים, ירושלים עצמה באמצע, ועוד שבע שבטים ברצועות מצפון לירושלים,
ד. , ולגמרא - תרשים אחד בגיטין ז,ב, על כזיב עכו. לעניין א"י וחו"ל לעניין שביעית ואמירת בפני נכתב וכו,


[b][u]ה.
ממש - לא !
למעשה - אין לנו את המפות ממש בכתב יד של רשי, אלא העתקים מאוחרים יותר, אולם יש בסיס חזק למהימנותם ולשיוכם של מפות אלו לרשי, (העתקים) שכן :
1 -נכדו של רשי , הרשבם כתב בשולי מפה שבמסעי ש- רבינו זקני פירש וציין תחומין",
וגם רשי עצמו התייחס באחד ממכתביו למפה שהוא עשה לספר יחזקאל.
2 -קיימת הסתברות גבוהה שכתב יד לייפציג הועתק מתלמידו הקרוב של רשי ר שמעיה, שהעיד על שייכות המפות לרשי רבו,
3 - בכתבי יד עתיקים רבים, בהן חסרות המפות, הושארו חללים בלתי מובנים, אאכ מקומם נועד למפות שהיו שהושמטו, יותר מכך לצידו כתוב ברשי "כ ז ה " דהיינו יש התייחסות לציור המצורף , ויש עוד תימוכין רבים, אבל לא של מאה אחוז,

אז מהם מפות רשי על גלגוליה משך הדורות – ועל האפיונים שלה, בהמשך בעהי.

ו.
אבל בינתיים לשאלה מי ? מתי ? ולמה ? צינזרו את מפותיו של רשי מפירושיו ?
שהרי המפות מופיעות כאמור בחלק גדול מכתבי־היד של הפירוש אך טרם נמצאו במהדורות מודפסות .
והרי כל הלומד את רשי יוצא נבוך ומבלי להבין ברור למה התכוון רשי,
מבלעדי המפה שצוזרה - לא ניתן להבין את כוונתו , את מהלך הגבולות ואת מסעות בני,

כן, יש מפות חדשות של אחרים המנסים ללא הצלחה להבהיר את רשי, אינני רוצה לנקוב בשמות ,אבל אפילו בהוצאות היקרות והמתהדרות להוציא מידם דבר ברור ומבורר מכל סיג, מפותיהן כלל אינן פשוטות להתאמה עם המלל שברשי. [ואולי היום הם משנים את המפות כדי להתאימם למציאות, אבל הם לא אומרים זא. אלא מציגים מפות שלפי דברי רשי בפירושו הן אינן נכונות, אלא אם הן יהיו מאוד מאולצות וטעונות בדברים שאינן בפשוטו של רשי.

ז.
ןלהלן מדברי העוסקים בתחום [ד,ש,]
...לנוכח הופעתן של המפות ברבים מכתבי־היד של פירוש רש"י למקרא תמוה מאוד
היעדרן מכל פירושי רש"י למקרא שהודפסו.
..בשנים האחרונות בדקנו עשרות מכתבי־היד של פירוש רש"י למקרא, במגוון
היסטורי וגאוגרפי רחב, ונוכחנו כי הימצאותן בכתבי־היד לאורך ההיסטוריה הנה
עובדה מוצקה למדי...

...מפות רש"י בפירושו למקרא שהוזכרו לעיל מופיעות כאמור בחלק גדול מכתבי־היד
של הפירוש אך טרם נמצאו במהדורות מודפסות שלו, למעט מקרה אחד – חמישה
חומשי תורה עם מגילות והפטרות, פרנקפורט על האֹוֶדר תפ"ה )1725 ,)אך שם צוין
בטעות כי רשב"ם ציירה.

ח.
גרובר- הציע תהליך הדרגתי אופייני, בשלבים ולאורך זמן, שעשוי היה, לדעתו, להוביל להשמטת המפות.במהלך ההיסטוריה של העתקת פירוש רש"י והדפסתו. ואלו שלביו:
1. המפות הופיעו בסמוך להפניה אליהן, ליד המילה 'כזה';
2. הושאר רווח ניכר וברור המיועד לציור המפה אך ללא מפה, אף שהייתה
ָ הפניה למפה על ידי המילה 'כזה'.
3. המילה 'כזה' נשארה אך נמחק הרווח;
4. המעתיקים מחקו את המילה 'כזה', מאחר שלא ראו כל ציור לפניהם, ומילת
ההפניה נראתה להם כמיותרת, וכך ברבות השנים וההעתקות הרבות אבדו
כל העדויות על נוכחות המפות".
הסבר יפה - אך לא מוכח !

ט.
בדפוס הראשון של פירוש רש"י לתורה רג'יו דה קלבריה, 1475, לא מופיעות מפות רש"י, אך סיומו של ספר במדבר נכתב באופן חריג הנותנים לנו להניח - כי לפני המדפיסים עמד ציור המפה, ושהמדפיס התייחס לנוכחות המפה בעותק הפירוש שלפניו.

גם אברהם ברלינר שראה את מהדורתו כמהדורה מדויקת של פירוש רש"י לתורה, ציין בהערותיו לפירוש רש"י במ' לד ,ח' , זאת מצאתי כתוב בציור בתחומי הארץ בכתב יד.. אך חשש כנראה להכניס קטע זה לתוך גוף פירושו של רש"י, למרות שכאמור מצא אותו גם הוא בתוך מפת 'גבולות הארץ' שנמצאת בתוך פירוש רש"י בחלק מכתבי היד של פירושו לתורה.

י.
יש הנותנים הסברים אחרים לאי הוספת מפות רשי בדפוס: וזה קשור כנראה לרצונו של מעתיק הפירוש להעביר את כתב־היד, לאחר שהועתק בשלמות, לגרפיקאי מומחה, כדי שיוסיף ציורים ועיטורים שונים. לכן השאיר רווחים גדולים בגוף הפירוש שהעתיק, ומאחר שכתב־היד לא הגיע לאמן, הרווח נשאר בעינו.
.
על כוונת המעתיק לצרף ציור ניתן ללמוד מהשארת הרווח וכן מן ההפניה המסבירה את נחיצות האיור, כגון: 'וזו היא צורתה'. קשה גם לומר שהסיבה לאי ההדפסה היא טכנית, שכו מוכרים לנו ציורים ועיטורים ברמה אמנותית גבוהה בכתבי יד . וגם לאחר המצאת הדפוס
. .מוכרים לנו מפות ותרשימים של רש"י על התלמוד הבבלי שהודפסו, ובהם מפת המסילה לשילה, ..
מה יכולה להיות אפוא הסיבה לכך, שאף לא אחת ממפות רש"י הודפסה למרות מציאותן ברבים ובחשובים שבין כתבי־היד ?

יא.
לסיכום,
עובדת הימצאות מפות רש"י ברובם של כתבי־היד של פירושו למקרא לא סייעה למפות אלו להיות חלק מפירושו הנדפס של רש"י למקרא. תליית הדבר בנסיבות טכניות איננה עולה בקנה אחד עם הימצאותן של מפות רש"י ורמב"ן במהדורות הדפוס של ביאוריהם לתלמוד, ועם סימנים להימצאות מפות אלו לפני מהדירי מהדורות הדפוס.
סביר יותר שהסיבה היא ככל הנראה עקרונית, והיא קדושת המקרא בעיני המדפיסים, שמפאתה חששו להכניס לתוך הפירושים שנכתבו עליו ציורים ורישומים. דהיינו מסיבות דתיות ־ ומתוך יחס הקדושה לתוכן – וחשש מהוספת ציור בתוך הפירושים לתנ"ך.

נ, ב
נראה לי שיותר נכון לומר " לא ברורה לנו הסיבה לכך"

צילומי מפות -בהמשך . -וגם על הבלבול של החוקרים בין שמות המאיירים והמסקנות המוטעות שלהם.

[חד ברנש]

עופר י, מפות ארץ ישראל בפירוש רש''י לתורה; ומעמדו של כ''י לייפציג 1, תרביץ, 76, תשסז.pdf

(577.44 KiB) הורד 122 פעמים

גרוסמן א וקדר בז$, מפות ארץ ישראל שצייר רש''י ומשמעותן ההיסטורית.pdf

(144.33 KiB) הורד 120 פעמים

[יהודהא]

עופר י, מפות ארץ ישראל בפירוש רש''י לתורה; ומעמדו של כ''י לייפציג 1, תרביץ, 76, תשסז.pdf

גרוסמן א וקדר בז$, מפות ארץ ישראל שצייר רש''י ומשמעותן ההיסטורית.pdf

----------------
ישכח על ההפניות - ואוסיף ע"כ למתעניין עוד מספר מקורות:[אין בידי קישורים רק את הספרים]
1- מהישנים אך ממניחי היסודות בנושא י,שטנר "מפת א"י ותולדותיה".מ, ביאליק.
2 - מאמר של ב, נרקיס "רשי ומפותיו " בתוך ספר ז, וילנאי עמוד 431. אריאל.
3- ומהחדשים - "צורת הארץ" -של ריכב רובין .יב"צ.

[יאיר אתמר]

רשימה של מקורות בעניין:

רשימה של מקורות הדנים במפות ארץ ישראל שצייר רש"י

ב' נרקיס, 'רש"י ומפותיו', בתוך: ספר זאב וילנאי, א, ירושלים 1984, עמ' 435-9

א' גרוסמן, 'הגהות ר' שמעיה ונוסח פירוש רש"י לתורה', תרביץ, ס (תשנא), עמ' 67-97 [בייחוד עמ' 93 הע' 66]

M. I. Gruber and C. Delano-Smith, 'Rashi's Legacy: Maps of the Holy Land', The Map Collector, 59 (1992), pp. 30-35

M. I. Gruber, ‘What Happened to Rashi’s Pictures?’, Bodleian Library Record, 14 (1991-4), pp. 111-124

Id., 'Light on Rashi's Diagrams from the Asher Library of Spertus College of Judaica', The Solomon Goldman Lectures, VI, Chicago, Ill. 1993, pp. 73-85

Id., 'Notes on the Diagrams in Rashi's Commentary to the Book of Kings', Studies in Bibliography and Booklore, 19 (1994), pp. 29-41;

G. Sed-Rajna, ‘Some Further Data on Rashi’s Diagrams to his Commentary on the Bible’, JSQ, 1 (1993–1994), pp. 149–157

Id., Les Manuscrits Hebreux Enlumines des Bibliotheques de France, Leuven 1994, pp. 224-232;

Therese Metzger, 'Exegese de Rashi et Iconographie Biblique Juive au Moyen Age', Rashi et la Culture Juive en France du Nord au Moyen age, Paris-Louvain, E. Peeters, 1997

M. I. Gruber, 'The Sources of Rashi's Cartography', in: Letters and Texts of Jewish History, Hamilton, New Zealand 1998, pp. 61-67

Id., 'Rashi's Map Illustrating his Commentary on Judges 21:19', Proceedings of the Rabbinical Assembly of America, 65 (2004), pp. 135-141

א' גרוסמן וב"ז קדר, 'מפות ארץ ישראל שצייר רש"י ומשמעותן ההיסטורית', איגרת, 25 (תשסד), עמ' 26-9

י"ש פנקובר, 'פירוש רש"י לספר יחזקאל: לרגל הופעתו במהדורה חדשה במקראות גדולות הכתר', עיוני מקרא ופרשנות, ז (תשסה), עמ' 429-430 [= הנ"ל, תולדות פירוש רש"י לתנ"ך, עמ' 323-324]

י' עופר, 'מפות ארץ ישראל בפירוש רש"י לתורה — ומעמדו של כ"י לייפציג 1', תרביץ, עו.ג-ד (תשסז), עמ' 435-443

Β. Z. Kedar, 'Rashi's Map of the Land of Canaan, ca. 1100, and Its Cartographic Background', in: Cartography in Antiquity and the Middle Ages, Leiden and Boston 2008, pp. 155-168

ד' שניאור, הגישה הגיאוגרפית של רש"י: עיונים בפירושי רש"י לתורה בפסוקים העוסקים בגיאוגרפיה, עבודת מוסמך, בר–אילן תשסח

ד' שניאור, 'גישת רש"י בפירושיו לריאליה גיאוגרפית: עיונים בסיפורי האבות בספר שמות', שיח שדה, 5 (2008), עמ' 63-80

הנ"ל, 'ערכה של מפת תחומי ארץ ישראל בפירוש רש"י בכ"י פריז 155', תרביץ, עח.ג (תשסט), עמ' 371-381

ב"ז קדר, 'מפת ארץ כנען שצייר רש"י ורקעה הכרטוגרפי', בתוך: ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן, ירושלים תשע, עמ' 111-128 [= הנ"ל, Cartography in Antiquity and the Middle Ages, 2008, pp. 155-168; הנ"ל, מחקרים בהיסטוריה עולמית, בקורות היהודים וארץ-ישראל, תשעט, עמ' 156-179]

נ' אליקים, 'הגאוגרפיה של ארץ ישראל וסביבותיה בפירושי רש"י לתנ"ך', אורשת, א (תשע), עמ' 21-45

א' טויטו, 'מפת ארץ ישראל שצייר רש"י', אורשת, ב (תשעא), עמ' 295-302

ד' שניאור, גישתם הפרשנית של רש"י, רשב"ם, רד"ק ורמב"ן לנושאים גיאוגרפיים במקרא (ע"ד, בר אילן, תשעב)

הנ"ל, 'גישתם הפרשנית של רש"י, רד"ק ורמב"ן לסוגיית גבולות הארץ המובטחת', אורשת, ו (תשעה), עמ' 103-118

הנ"ל, 'הדרך מבית־אל לשכם: עיון במפת רש"י בפירושו למקרא ולתלמוד', קתדרה, 155 (ניסן תשעה), עמ' 7-16

הנ"ל, 'סוגיית מפות רש"י למקרא: מחקרן והיעדרן ממהדורות הדפוס של פירושו', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כד (תשעו), עמ' 253-266

R. Rubin, Portraying the Land: Hebrew Maps of the Land of Israel from Rashi to the Early 20th Century (De Gruyter, Magnes, 2018)
[גרסה מתורגמת ומתוקנת של: הנ"ל, צורת הארץ: ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים, ירושלים תשעד]

Pnina Arad, 'Cultural Landscape in Christian and Jewish Maps of the Holy Land', Maps and Travel in the Middle Ages and the Early Modern Period, de Gruyter 2019, pp. 81 & n. 16

ח' מזא"ה, ''תוך ארבע חוטין הללו ארץ כנען': מפות ארץ ישראל בפירושי רש"י ויפת בן עלי הקראי', קתדרה, 180 (תשפב), עמ' 33-44

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 45&t=21563

viewtopic.php?f=55&t=60091

[והשווה א' ארנד, פירוש רש"י למסכת סורה: מהדורה ביקורתית, ירושלים תשפא, פרק יא]

[יהודהא]

חלק ב.

חלק ממפות רשי
א.

מפת רשי בגמרא גיטין-למעלה רצועה יוצאת מעכו. למטה- הדרך לשכם.jpg (5.92 MiB) נצפה 3800 פעמים

ב.מפת רשי מיחזקאל-

ליחזקאל, אחד לפרק מה,- המתאר את המקדש ואת נחלת הכוהנים והלויים בירושלים..jpg (6.3 MiB) נצפה 3800 פעמים

ג.
מפת רשי- מסעי שהיא הדרושה לענינינו - להלן התמונה ,ובהמשך דיון וניתוח המפה. אך נקדים כבר שהמפות הנלוות היום לחומשים וההסבר של רשי -"ולא קרב זה אל זה" !

רשי מסעי א.jpg (9.71 MiB) נצפה 3790 פעמים

הקו הצהוב מסמן את מסעי בנ"י וכניסתם לארץ.
שימו לב למיקום הנילוס !

ד.
עוד מפההמיוחסת לרשי כנל -אך יש בה שינויים מעט ביחס לקודם.

[.השוחט]

ראוי לציין שהיום, אור לכט תמוז, הוא יום היא"צ של רש"י.

[יהודהא]

ראוי לציין שהיום, אור לכט תמוז, הוא יום היא"צ של רש"י.

"ודבר בעיתו מה טוב" .במשלי טו,ג. ויש לציין שאין מקום קברו המדוייק ידוע
ישכח.

[יהודהא]

חלק ג-

"נתחלף לו בין איוב לאוייב".
מתנצל על האיכות הגרועה של התמונות.התמונות יפהפיות - ואולי אצליח[ או אחד הקוראים] לצלמם מהמקור כדי להתרשם מיופים.

מפת קלירס 2.jpg (12.59 MiB) נצפה 3772 פעמים

לו בין איוב לאוייב "

א.
ןהנה קוריוז מעניין שקרה למפה מצויירת,
כאשר פרופסור עשה עליו מחקר וכתבה , אולם התחלף לו משה במשה. הר משה קליערס רבה של טבריה ,עם ר משה קליער (קליערס) מצפת שהוא הצייר של המפות , וכך כל הניתוחים והמסקנות לגבי פתיחות מודרניזצייה וכו בשל מפות אלו היו למגוחכות. אגב שני האישים האלו אכן היו בקשרי חיתון, המפות במקור מפוארות ומרשימות,ועדיין קיימות כקישוט סוכה במשפחות וותיקות בירושלים.

הפרטים שלהלן מאוסף המפות של האוניברסיטה המאמר "גלובליזציה בעיניים יהודיות - המפות של רבי משה קליער."שנה 2004.

ב.
המאמר מזהה בטעות שתי דמויות שונות, רבה של טבריה הר משה בן מאיר - מחבר טבור הארץ, ור' משה בן יהודה ליב, מחבר המפות, כאדם אחד.

הפרטים על המפה : מפת ארץ ישראל וסוריא משנת 1905 התרס"ה

זוהי מפת ארץ ישראל וסוריא שנוצרה בידי ר משה קליר[קליער], הוצאת פנחס הלוי הורוויץ מבית הוועד הכללי ירושלים. היה זה מהנסיונות הראשונים להדפיס מפה בעברית, ומטרתה לגיוס תרומות לקופת ר' מאיר בעל הנס.

המפה היא מפת ארץ ישראל על פי גבולות התנ"ך. גבול המפה בצפון הוא ארם צובא שבסוריה והנהר הגדול נהר פרת, במזרח מדבר ערב ומואב, במערב קפריסין ובדרום מצרים.
. . במפה סימון גבולות הנחלות של השבטים, סימונים טופוגרפיים ושרטוט מסעם של בני ישראל ביציאת מצרים.
כן משולבים במפה פסוקים וציורים ושמות של עמים קדומים שישבו בארץ וסמוך לה בתקופת המקרא. במפה סימנים רבים בעברית, אנגלית יידיש וגרמנית, ראשי תיבות רבים ושתי תמונות של שכונת כנסת ישראל בירושלים.

ג.
את המפה הוציא לאור בית הוועד הכללי בירושלים, והיא מוקדשת לכוללים האשכנזים הפרושים וחסידים שבערי הקודש ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
שמו של פנחס הלוי הורוויץ, שכנראה היה האיש שהוציא את המפה לאור, נוסף בכתב יד. עוד נכתב בכתב יד שהמפה היא אחד הפריטים באוסף שלמה מוסאיוף, מיליונר יהודי המתגורר בלונדון ומחזיק באוסף גדול של ממצאים הקשורים לתקופת התנ"ך ולמזרח הקדום.



קישור
אוסף המפות על שם ערן לאור.
https://www.nli.org.il/he/discover/maps/about

ועל הבנת הכתוב ברשי -בהמשך בעזהי.

מפת קליער 2-.jpg (8.61 MiB) נצפה 3772 פעמים

[יהודהא]

להלן הסבר ברשי בצמוד לעיון במפתו [עם הקו הצהוב שסימנתי] - והמסקנות מכך.

מפת רשי לבמדבר לד,ג,
המפה דלעיל היא מכתב יד בספריית מינכן משנת 1233 ונחשב כקדום ביותר ממפות רשי. הוא הועתק עי שלמה בן שמואל מוירצבורג עבור יוסף בר משה.דהיינו כמאה ושלושים שנה לאחר פטירתו ,שהיתה בתאריך כט תמוז ד' תתסה , 1105 .
במפה זו - למעלה זה הצפון (שונה מהמקובל אז ),צורתה מלבנית וסכמטית, וגם האתרים שבה תוארו במלבנים. והיא באה להציג את מקומה של הארץ ביחס לגאוגרפיה ולמדינות שסביב, ומטרתה בעיקר להראות את הדרך הארוכה בה הלכו בני ,לאחר חטא המרגלים "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים" הקצרה.
יש בה כמה תוספות מאוחרות בכתב שונה שנוספו עם הזמן, כך בים הגדול הוסיפו "פלישתים, חבל הים", בדרום ים המלח כתבו "מדבר צין" , ובאדום כתבו "הר ההר",

ןעתה נעקוב בקצרה אחר דברי רשי בצמידות למפה שלו : וכדי להקל ציירתי קו צהוב של המסלול המלווה אותנו,



פסוק ג .
.....זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. ג וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה..

רשי
שימו לב רשי עם קו תחתיו . הסבר בלי קו ואחרי סימן שווה.

"והיה לכם פאת נגב" - רוח דרומית אשר מן המזרח למערב.

"ממדבר צין" - אשר אצל אדום מתחילת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד?

שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל, זו אצל זו: קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה, וארץ מואב כולה:
הסבר = לרשי רובה של מצרים וכל אדום ומואב שוכנים מדרום לא"י. ברור במפה.

ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו "מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה",-
הסבר =מצרים שבדרום היא בפינה הדרום מערבית, הגבול פוגש בנחל מצרים (מה זה - בהמשך) ועימו עד לים בפינה הנל.

ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג): "מן השיחור אשר על פני מצרים", ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל.
הסבר =במפה הנילוס זורם ממזרח למערב ! (בהמשך) ובדרום הוא הגבול בין א"י למצרים לכל ארכה של א"י .


וארץ אדום אצלה לצד המזרח,
הסבר = במפה אדום ממזרח למצרים ולנילוס, ולא ממזרח לא"י כדעות אחרות.

וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח.
= ומואב בקצה הדרומי - מזרחית לאדום, (יש מפות עם שינוי בכך).

וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל,
הסבר = כדי להיכנס ישירות לא"י ,היה חייבים לעבור את הנילוס, ברור לפי המפה,[לא מצויין בתורה ].

ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג): "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב): "יושבי חבל הים גוי כרתים", ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר. והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ): "מדבר העמים", לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו.

והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום, ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה,
הסבר =הלכו ממערב למזרח רוב צד דרום , וכשהיו לצד אדום ביקשו להיכנס מדרום לצפון -לא"י. ( רחבה -הכוונה מדרום לצפון).

והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, (שופטים יא): "וגם אל מלך מואב שלח
ולא אבה". והלכו כל דרומה של מואב עד סופה,
הסבר = ולכן המשיכו הליכתם צד דרום - ממערב למזרח , עד שעברו גם את אדום וגם את מואב.

ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה.
הסבר = רק עכשיו פנו צפונה, והקיפו צד מזרח של מואב.

וכשכילו את מזרחה, מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם, וזהו שנאמר ביפתח (שם) "וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב".
הסבר = ואז כשעלו צפונה פגשו את סיחון וכו

וכבשו את ארץ סיחון ועוג, שהיו בצפונה של ארץ מואב, וקרבו עד הירדן, - והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב. -
הסבר = והוא - למה הכוונה ? אם לירדן אז זה בסדר ,אם כי קצת מרוחק.
ואם והוא הכוונה לארץ מואב ,אז זה מתאים רק בגדול, בפרטים יש קושי : שכן בציור הפינה הצפון מערבית של מואב הוא בים המלח - ולא בירדן.(לא ראיתי שעמדו עכ). וגם הכניסה לא"י היתה בירדן ,ולא בים המלח !

[u]נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב, היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום.
הסבר = מתאים למפה ,דרום מזרח של א"י נוגע באדום

המפה השנייה של רשי במסעי ,היא בעיקר לציון ותיאור התחנות עצמם ,
ועליה -ועליהם אולי בהרחבה הבאה.

[בן פקועה]

והנה קוריוז מעניין שקרה למפה מצויירת,
כאשר פרופסור עשה עליו מחקר וכתבה , אולם התחלף לו משה במשה. הר משה קליערס רבה של טבריה ,עם ר משה קליער (קליערס) מצפת שהוא הצייר של המפות , וכך כל הניתוחים והמסקנות לגבי פתיחות מודרניזצייה וכו בשל מפות אלו היו למגוחכות. אגב שני האישים האלו אכן היו בקשרי חיתון, המפות במקור מפוארות ומרשימות,ועדיין קיימות כקישוט סוכה במשפחות וותיקות בירושלים.

כבר בקטלוג הספרייה הלאומית ישנה הערה בכרטיס המאמר (שמחברו הוא פרופ' אבי ששון, שמלמד במכללה האקדמית אשקלון):

המאמר מזהה בטעות שתי דמויות שונות, משה בן מאיר - מחבר טבור הארץ, ומשה בן יהודה ליב, מחבר המפות, כאדם אחד.

[יהודהא]

כבר בקטלוג הספרייה הלאומית ישנה הערה בכרטיס המאמר (שמחברו הוא פרופ' אבי ששון, שמלמד במכללה האקדמית אשקלון):

המאמר מזהה בטעות שתי דמויות שונות, משה בן מאיר - מחבר טבור הארץ, ומשה בן יהודה ליב, מחבר המפות, כאדם אחד.

היה זה לפני שנים - כאשר ראיתי מאמר על הרב של טבריה שהיה רב תרבותי ושלח ידו בעשיית מפות, הדברים נראו לי תמוהים לנוכח אישיותו של רממ קליערס זצל.
ואז פניתי לבני המשפחה וסיפרתי להם על החידוש המעניין - והם שסיפרו לי על הבלבול בין שתי הדמויות.
כבר אז שלחתי הערה למפרסם הכתבה עכ,
איני בטוח שיש קשר בין הדברים - אבל יש מקום לבדוק מתי נוספה ההערה שציינת.
תודה

[אהרן תאומים]

ראוי לציין שהיום, אור לכט תמוז, הוא יום היא"צ של רש"י.

"ודבר בעיתו מה טוב" .במשלי טו,ג. ויש לציין שאין מקום קברו המדוייק ידוע
ישכח.

כאן דיון על כך viewtopic.php?f=7&t=46829

[לייבעדיג יענקל]

יישר כח על הדברים היקרים (הפעם ובעוד הרבה הזדמנויות).
בספר החדש ים ודרום ירשה מאת הרה"ג ר' בנימין קרלנשטיין יש דיון ארוך אודות מפות רש"י.

[יהודהא]

יישר כח על הדברים היקרים (הפעם ובעוד הרבה הזדמנויות).
בספר החדש ים ודרום ירשה מאת הרה"ג ר' בנימין קרלנשטיין יש דיון ארוך אודות מפות רש"י.

"טוב עין הוא יבורך" -בעזהי אשתדל להשיגו ולעיין בחידושיו.
ישכח.