מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קול התור

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הקיק
הודעות: 389
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי הקיק » ה' אוגוסט 11, 2016 7:34 pm

אני מבקש לדייק: גיסי זצ"ל לא אמר לי שידוע לו שההקדמה כמו שהיא יצאה אות באות מתחת ידו של רח"פ זצ"ל, אלא שהוא היה המו"ל ומהעומדים מאחורי הדפסת הספר, כולל ההקדמה. לכן אין מקום להניח שיש בהקדמה דברים שמנוגדים לדעתו, ומהסגנון אין להביא ראיה כאמור שלא הוא כתבה. רח"פ גם לא הכחיש מעולם כל חייו את חלקו בהדפסת הספר. נכון שאחרי כמה שנים התחיל לפקפק במהימנות המסירה של רש"ז ריבלין, ומתקבל על הדעת שלכן לא שם את הספר במזרח אוצר ספריו, אך גם לא גנז ולא שרף אותו... בקיצור, אין כאן 'פרשיה'. הק' יואל

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אוגוסט 11, 2016 8:05 pm

הקיק כתב:אני מבקש לדייק: גיסי זצ"ל לא אמר לי שידוע לו שההקדמה כמו שהיא יצאה אות באות מתחת ידו של רח"פ זצ"ל, אלא שהוא היה המו"ל ומהעומדים מאחורי הדפסת הספר, כולל ההקדמה. לכן אין מקום להניח שיש בהקדמה דברים שמנוגדים לדעתו, ומהסגנון אין להביא ראיה כאמור שלא הוא כתבה. רח"פ גם לא הכחיש מעולם כל חייו את חלקו בהדפסת הספר. נכון שאחרי כמה שנים התחיל לפקפק במהימנות המסירה של רש"ז ריבלין, ומתקבל על הדעת שלכן לא שם את הספר במזרח אוצר ספריו, אך גם לא גנז ולא שרף אותו... בקיצור, אין כאן 'פרשיה'. הק' יואל

פרשיה פתוחה או סתומה, לי - ואני בטוח שלעוד כמה אנשים - המשנה אחרונה של הגרח"פ זה חידוש שלא פורסם עד הנה בשום הזדמנות (בעוד שלמשל במהדורה השניה של קול התור הזכירו שהוא כתב את ההקדמה בלי שום הסתייגות).
זה שלהגרח"פ בתחילה היה חלק בהוצאת הספר (כלומר באיזה שלב בדיוק הוא חזר בו) באמת לא משמעותי. וכמדומה שגם לגירסת בני המשפחה המובאת כאן זה היה כך.
גם איני רואה כ"כ משמעות בדיון על מי כתב את ההקדמה (או עמד מאחוריה). וגם אצל מע"כ רואני שחזר בו מכיוון שבתחילה טען שזה סגנונו של הגרח"פ.
בכ"א לא זה עיקר הנושא כמובן אלא עצם חזרתו של הגרח"פ מדעתו.
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב ה' אוגוסט 11, 2016 8:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אוגוסט 11, 2016 8:08 pm

ואגב, כמדומני שפעם נידון כאן בארוכה וסיכמו שבכתבי הגר"א לא נמצאת שום מקבילה של פעולה גשמית להחשת הגאולה.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ה' אוגוסט 11, 2016 9:31 pm

לעומקו של דבר כתב:ואגב, כמדומני שפעם נידון כאן בארוכה וסיכמו שבכתבי הגר"א לא נמצאת שום מקבילה של פעולה גשמית להחשת הגאולה.

בספר 'אחרית כראשית' גם כן דן בארוכה וסיכם שבכתבי הגר"א בהחלט מדובר על פעולות כמו קיבוץ גלויות (מצדם של ישראל) ישוב א"י ובנין ירושלים כחלק מתהליך הגאולה.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי עוד יהודי » ה' אוגוסט 11, 2016 9:34 pm

באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 11, 2016 9:55 pm

פרנקל תאומים כתב:
נוטר הכרמים כתב:שנית, אחרי שהראתי דוגמא ליחס מורכב וספקני, הנה ציטוט מתוך רשימות אוטנטיות שרשמתי מיד בצאת השבת לאחר שהותי אצל מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א בביתו בש"ק פר' שמות תשע"ה ממה ששמעתי מפיו במדויק:
נתגלגל לדבר מענין לימוד משניות, והתאונן על מה שבילדותו בעץ חיים לא למדו משניות כלל, אלא הלכו מן החומש לגמרא, ובאמת גם חומש כמעט לא למדו, ובאמת אצל גדולי עולם רואים שהיה להם סדר למשניות. וסיפר שפעם היה בחיפה ולמד כהרגלו משניות אחר התפילה, ור' יעקב רוזנטל נתרעם בפניו שמעולם לא שמענו שלומדים משניות, והשיבו כי הגרע"א חיבר תוס' למשניות, ואין לומר שכתבו כפי' בעלמא דרך לימוד הגמ', שהרי מציין עליו דברי התוס' בגמ' ועוד דברים הגלויים לכל מעיין.

ובאמת שדברי ר"ת (בתוספות קידושין ל, א ד"ה לא צריכא, וז"ל, ור"ת פי' שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם) מחודשים מאוד, ובאמת הגר"א נהג למעשה 'ישליש' כפשוטו, ומ"מ לא הנהיג כן בקול רעש גדול, ותלמידיו וביחוד ר"ח מוואלאז'ין היו 'פרקטיים', והבינו שא"א להשתית כך את הלימוד מתחילה, וישליש נאמר אחרי שככבר למד הכל.

ומענין השבע חכמות שמצטטים בשם הגר"א, יצאו מזה מקולקלים ממש, ואטו בשביל משנה בכלאים צריך ללמוד הנדסה... רק חיפשו תירוץ לקלקולם, ואיני רוצה להזכיר השמות כאן בירושלים...

ואח"כ דיבר מענין הגרי"ש זילברמן שעשה מהפכה בענין, ואמר שכל כוונתו היה לש"ש, אך נשתבש לבסוף, והספר הזה (קול התור) גרם לו, וחבל שלא ידע כל הענין בחייו שהיתה לו השפעה עליו, ונודע לי הכל בעיקר לאחר פטירתו.


הרי כל ההנחה המוטעית על דעת הגרש"א שליט"א היא מכח הסכמתו לספרו של אחיינו הגאון הנפלא ר' אריה שפירא שליט"א, ושם נדפסה גם הסכמה מהגרמ"ש שפירא זצ"ל! לבוא ולומר שהגרמ"ש זצ"ל יחלוק על אמיתות היסוד המבוארות בספרי רבו המובהק מרן הגה"ק רבינו אלחנן זי"ע בקובץ מאמרים בכו"כ מאמרים בהרחבה, והמונחלים בבית בריסק כור מחצבתו תמידים כסדרם, זה מביא לידי גיחוך, ובאור כזה יש לראות את הנסיון לבנות מגדלים פורחים באויר בדעת הגר"ש שליט"א, והרוצה לברר - הרי שמואל חי וכו'....


בעוניי לא זכיתי להבין פשר הגיחוך.
בספר 'אחרית כראשית' עמל להוכיח(כפי שכתב הרב אי"ס), שעיקר תוכנו של 'קול התור' מגובה מכתבי הגר"א המוסמכים.
הגרש"א שליט"א ולהבח"ל הגרמ"ש שפירא זצ"ל כתבו הסכמותיהם לספר. אז צ"ל אחת מהשתיים: או שאין סתירה מהותית בין כתבי מרנא הגראב"ו הי"ד ובריסק, ובין עיקר תוכנו של 'קול התור'(מבלי להתייחס למהימנותו הביבליוגרפית).
או שיש סתירה, ואעפ"כ.

הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוגוסט 11, 2016 9:58 pm

עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

קו ירוק
הודעות: 5796
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 11, 2016 9:58 pm

הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.

לשם בחינת הסכמה ראוי לקרא היטב מה כותב הרב המסכים... שם תובן כוונתו לאשורו.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ד' נובמבר 21, 2018 4:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 5796
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 11, 2016 10:02 pm

שומע ומשמיע כתב:
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

חלילה וחס. העקומים הללו כבר מצאו שתי שיטות בהגר"א...
עליית תלמידי הגר"א מוסכמת על כולם - מעשים לגמרי לא. וגם זה מוסכם על כולם. חוץ מהזילברמנים, שזה אותו סוג פירות כמו של קול התור, נטו אחרי הלך ליבם המיסטי

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוגוסט 11, 2016 10:05 pm

דרך אגב, שמעתי שיש ספר מעניין מאד 'גאולה בדרך הטבע'.
מה הן טענותיו, ומה דעת מי שקרא, עליו?

מנחם-כהן
הודעות: 314
הצטרף: ש' מאי 07, 2016 11:04 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מנחם-כהן » ה' אוגוסט 11, 2016 10:09 pm

שומע ומשמיע כתב:דרך אגב, שמעתי שיש ספר מעניין מאד 'גאולה בדרך הטבע'.
מה הן טענותיו, ומה דעת מי שקרא, עליו?

אתה מדבר על הספר של אריה מורגנשטרן?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 11, 2016 10:11 pm

הגאון הנפלא ר' נתן רוטמן שליט"א, כבודו במקומו מונח. בעצם הוא אמר בשפה עדינה את מה שצעירי הצאן שם טוענים בגסות, יש את תורת הגלות שאותה ייצגו תלמידי הגר"א בגולה והישיבות הקדושות, ויש את תורת הגאולה אותה מייצגים משמיעי 'קול התור' בארצנו. הם קצת נבוכים לשאלה, איך יתכן שעולי הגולה כדוגמת השרף הנורא מהרי"ל דיסקין זי"ע, ר' שמואל סלנט ועוד, לא 'התעדכנו' בתורה הגואלת...

באשכול ישן הנסוב אודותם הבאנו מעשה נפלא ומוסמך בענינם בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אוגוסט 11, 2016 10:24 pm

עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.

המכתב הזה הוזכר כאן וכמדומה שהוא ממכתבי בלאך.

קו ירוק
הודעות: 5796
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 11, 2016 10:27 pm

נוטר מעניין איפה הסיפור שהבאת עם הגראי"ל שטיינמן.

מישהו בקשני להעלות את מכתבו של הגרי"ז מסלנט לרצ"ה קלישר.
מתוך אוצרות ירושלים שבמאגר. דברים מאלפים !

אבל לדידים של הזילברמנים הוא וואלאז'ינער והם שקלאוורע'ס.. לא יודע אם לצחוק או לבכות.
מכתב הגריז''ס לרצ''ה קלישר.PDF
(749.92 KiB) הורד 518 פעמים
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ה' אוגוסט 11, 2016 10:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: קול התור

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אוגוסט 11, 2016 10:34 pm

מצו"ב מאמרים בנושא
קבצים מצורפים
קדושת ציון י.pdf
עיין בעמוד 4
(1.48 MiB) הורד 432 פעמים
קדושת ציון ט.pdf
עיין בעמוד 4
(1.4 MiB) הורד 404 פעמים

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ה' אוגוסט 11, 2016 10:40 pm

שומע ומשמיע כתב:
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

לביסוסה של גישה זו ראה עוד: ישראל א' שפירא, אסכולות חלוקות בשאלת תורה ומדעים בבית מדרשו של הגר"א, בתוך: בדד, חוברת 13, אלול תשס"ג, הוצאת אונ' בר-אילן.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוגוסט 11, 2016 10:56 pm

מנחם-כהן כתב:
שומע ומשמיע כתב:דרך אגב, שמעתי שיש ספר מעניין מאד 'גאולה בדרך הטבע'.
מה הן טענותיו, ומה דעת מי שקרא, עליו?

אתה מדבר על הספר של אריה מורגנשטרן?

כן.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 11, 2016 11:15 pm

נוטר הכרמים כתב:
הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.


עקרונית, מסכים איתך לגמרי, שהרבה מן ההסכמות הינן בעיקר לגופו של המחבר, ולא לגופו של תוכן החיבור.
אומנם, חיבור העוסק בנושא רגיש או בעייתי, יש להניח שהמסכימים נתנו על כך את דעתם, ואם היו רואים את תוכנו באור שלילי, היו נמנעים מלהסכים לו.
כדאי לעיין בגוף נוסח ההסכמות, מסתבר שניתן ללמוד ממנו משהו. האם יש מישהו שיכול להעלותן לאשכול?

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ה' אוגוסט 11, 2016 11:17 pm

פרנקל תאומים כתב:
נוטר הכרמים כתב:
הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.


עקרונית, מסכים איתך לגמרי, שהרבה מן ההסכמות הינן בעיקר לגופו של המחבר, ולא לגופו של תוכן החיבור.
אומנם, חיבור העוסק בנושא רגיש או בעייתי, יש להניח שהמסכימים נתנו על כך את דעתם, ואם היו רואים את תוכנו באור שלילי, היו נמנעים מלהסכים לו.
כדאי לעיין בגוף נוסח ההסכמות, מסתבר שניתן ללמוד ממנו משהו. האם יש מישהו שיכול להעלותן לאשכול?

הספר מצוי באוצר, וההסכמות נכללות בתוך ארבעים העמודים הראשונים...

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אוגוסט 11, 2016 11:18 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב ו' אוגוסט 12, 2016 1:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' אוגוסט 11, 2016 11:35 pm

נוטר הכרמים כתב: באשכול ישן הנסוב אודותם הבאנו מעשה נפלא ומוסמך בענינם בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א.

קו ירוק כתב:נוטר מעניין איפה הסיפור שהבאת עם הגראי"ל שטיינמן.

viewtopic.php?p=64192#p64192

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אוגוסט 12, 2016 12:14 am

קו ירוק כתב:נוטר מעניין איפה הסיפור שהבאת עם הגראי"ל שטיינמן.

מישהו בקשני להעלות את מכתבו של הגרי"ז מסלנט לרצ"ה קלישר.
מתוך אוצרות ירושלים שבמאגר. דברים מאלפים !

אבל לדידים של הזילברמנים הוא וואלאז'ינער והם שקלאוורע'ס.. לא יודע אם לצחוק או לבכות.
מכתב הגריז''ס לרצ''ה קלישר.PDF

המכתב אכן פורסם לראשונה אצל בלוך. וכפי שציין שם משנ"נ ועיין שם גם את הדיאגנוזה שלו.
viewtopic.php?t=17936#p171454

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 12, 2016 12:37 am

קו ירוק כתב:
שומע ומשמיע כתב:
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

חלילה וחס. העקומים הללו כבר מצאו שתי שיטות בהגר"א...
עליית תלמידי הגר"א מוסכמת על כולם - מעשים לגמרי לא. וגם זה מוסכם על כולם. חוץ מהזילברמנים, שזה אותו סוג פירות כמו של קול התור, נטו אחרי הלך ליבם המיסטי

הרב קו ירוק, אהיה כפה לרבים: נא להמנע מהודעות חלולות מעין אלו.
יש לך איזה מידע חדש, מסמך/עובדה/ידיעה/ אבחנה שתף אותנו.
צביטות בלחי לשבח או לגנאי, ציונים, מחמאות, ועקיצות. פחות מעניין, ולפעמים גם מעיק.
תודה.

גבול ים
הודעות: 808
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי גבול ים » ו' אוגוסט 12, 2016 12:57 am

ספרו של הגרי"א וינטרוב זצ"ל 'התקופה בסערת אליהו' ערוך כנגד ספרו של ה' כשר 'התקופה הגדולה' ובכלל זה כנגד קול התור שנכלל שם,
כנגד הספר הזה יצא הספר והאמת נעדרת בעילום שם מחברו, כפה"נ מחוגי הרב זילברמן
קבצים מצורפים
והאמת נעדרת.pdf
(389.23 KiB) הורד 456 פעמים

אורח
הודעות: 627
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי אורח » ו' אוגוסט 12, 2016 1:24 am

היה כאן פעם אשכול, שריכז קונטרסים שונים המתכתבים זה עם זה בשמותם, משהו מעין זה: האמת נעדרת, מול האמת נהדרת. צדק ואמת, ותגובתו על האמת ועל הצדק. וכן עזה"ד. מישהו יכול לתת קישור?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אוגוסט 12, 2016 2:34 am

שומע ומשמיע כתב:הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

בעיקרו אכן זוהי אבחנה נכונה, וכן שמעתי אומרים כן גם מעבר למתרס.
אבל הבה נתבונן באמת לעומקן של דברים ונראה האם אפשר להסתמך כהיום על המסורת השקלובית.
ובכן ראשית כל לך נא ראה בהקדמת בני אדונינו הגר"א לביאור הגר"א לשו"ע שמנו את שבעת תלמידיו הגדולים של הגאון החסיד זי"ע, ובראש ובראשונה העמידו את מאור הגולה מהר"ח מוולאזין, ורק לאחר מכן בהמשך ההקדמה הזכירו את תלמידיו מק"ק שקלוב.
הרי לנו בתור הקדמה היחס בין הגר"ח מוואלזין לבין תלמידי הגר"א משקלוב, כפי שהעמידו בני הגר"א עצמם בהקדמתם.

אך כאן אבוא אל עיקר הנקודה.
הנה בעוד שבית מדרשו של הגר"ח מוואלזין פעל ותסס כל השנים ושלשלת הזהב נמשכת עד ימינו אלה, כאשר רבינו הגר"ח הקים את ישיבתו הרמה בוולאזין ומשם פינה ומשם יסוד לכל עולם הישיבות בדורנו, אם זה תנועות המוסר ובנותיה שנמשכים מאור החיים של הגר"ח, או בית בריסק המפואר המתייחס עד להגר"ח ושואב ממנו את מעיינותיו, רוב השמועות בתורה בהלכה ובאגדה הנמצאים בידינו נמשכים מבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, וכל תבנית הישיבות צביונם ורוחם יסודם אצל רבי חיים מוולאזין, נפש החיים ורוח החיים, ורוחו זה נמשכת עד היום הזה.
ומאידך גיסא, נעבור לבית מדרש של חלק אחר מתלמידי הגר"א שהתקיים לצידו של בית אולפנא רבתא עץ חיים בוולאזין ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, השאלה שראויה להישאל בזה האם בפועל במשך הדורות נשאר ממורשת אותו בית מדרש, או שבמהלך השנים ובצוק העתים נשכחו רוב תורותיו והנהגותיו, שהלא בעוד שעולם הישיבות המשיך לשגשג בליטא ובנותיה בהנהגת הגר"ח מוולאזין ותלמידיו, הרי שרובו ככולו של הבית מדרש השקלובי עלו לארץ, וכעת נתבונן, הרי רוב גדולי ירושלים מנהיגי העדה העומדים בראש הפקודים היו כאלו שהתחנכו בישיבות ליטא שהמשיכו את רוחו ודרכו של הגר"ח מוולאזין, אם זה רבי יוסף זונדל מסלאנט, רבי יהושע ליב דיסקין, רבי שמואל סלאנט, רבי איסר זלמן מלצר, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי צבי פראנק, ורבים אחרים, א"כ כיצד נוכל היום ולבוא ולהמשיך את אותו בית מדרש שקלובי שחדל מלהתקיים לפני מאה שנה ויותר, באמת עלינו לברר איך וכיצד נמסרה מסורת הגר"א במתכונת בית המדרש השקלובי לידי הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל שהיה יליד גרמניה.
או שיתכן ויש כאן רצון לחדש דרך מסוימת ולהיתלות בדברים עמומים שיצאו מבית המדרש השקלובי, הנסיון להחיות מחדש את אותו בית מדרש נראה קצת תמוה, ההסתמכות על כתבים ומחקרים עדיין איננה מספקת לעומת מסורת חיה.

כל זה מבלי להיכנס לאמינות קול התור כשלעצמו, באשר הויכוח סביב מהימנותו קצת עקר, זאת מכיון שאת רוח דבריו אפשר למצוא ג"כ בכתבי הפרושים מאותן שנים, וכפי שאריה מורגנשטרן כבר הביא בהרחבה בספרו (וכעת מתעסק בזה גם הר"ר יחיאל גולדהבר שיחי'), אך עיקר הנקודה היא כאן כיצד ניתן להעמיד את הבית מדרש השקלובי שדבריו עמומים ומסורתו התבטלה, כשוה בשוה מול בית מדרשו של רבינו הגר"ח מוואלזין אבי הישיבות, בית מדרש שחי וקיים עד היום הזה ומסורתו נאמנה.

נ.ב. גם בקרב תלמידי הגר"א שעלו לארה"ק ואף משקלוב עצמה שררו גישות שונות בענין, כאשר כפי הנראה גישתו והנהגתו של רבי ישראל משקלוב נטתה יותר לבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, ואידך זיל גמור.

גבול ים
הודעות: 808
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי גבול ים » ו' אוגוסט 12, 2016 2:54 am

מבלי להכנס לגופם של דברים:
אף אחד לא בא להעמיד מחלוקת בן מהרח"ו לר"י ורמ"מ משקלוב, ולכן אין נ"מ בסדר חשיבותם של התלמידים וכדומה, אין כאן גם שתי גישות כלליות שנבוא לדון איזה בית מדרש נותר פעיל ואיזה לא.
הנקודה שנשמעה כאן היא שמתוך הע' פנים שבתורת אדונינו הגר"א, השקיע מהרח"ו את כולו בהעמדת התורה ומסירתה לכלל ישראל, כפי שהועידה אותו ההשגחה לזה, אבל תלמידי הגר"א שעלו לא"י היה חלקם בקירוב הגאולה כפי תורת הגר"א נ"ע, ולכן העתיקו את השמועה בדברים אלו, כאשר אותם הועידה ההשגחה לחון את עפר א"י ולקומם את ישוב הפרושים שבה, ונגעו הדברים להם למעשה, ולא באו דברים אלו אלא לבאר למה לא נשתלשלה תורה זו דרך מהרח"ו ובית מדרשו, אבל לא שיש איזה מחלוקת בשרשי הדברים.
אלא שעדיין עצם הדבר דורש מקורות נאמנים [וצר לי אבל מורגנשטרן אינו מקור נאמן] וגם האם יש בידינו דבר ממשי שנתקבל במסורה מתלמידי הגר"א השקלוביים שלא דרך משפחת ריבלין, או שהגרי"ש זילברמן ברוחב דעתו כונן את יסודי שיטתו ומצא יתד להתלות בו.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אוגוסט 12, 2016 3:20 am

גבול ים כתב:מבלי להכנס לגופם של דברים:
אף אחד לא בא להעמיד מחלוקת בן מהרח"ו לר"י ורמ"מ משקלוב, ולכן אין נ"מ בסדר חשיבותם של התלמידים וכדומה, אין כאן גם שתי גישות כלליות שנבוא לדון איזה בית מדרש נותר פעיל ואיזה לא.
הנקודה שנשמעה כאן היא שמתוך הע' פנים שבתורת אדונינו הגר"א, השקיע מהרח"ו את כולו בהעמדת התורה ומסירתה לכלל ישראל, כפי שהועידה אותו ההשגחה לזה, אבל תלמידי הגר"א שעלו לא"י היה חלקם בקירוב הגאולה כפי תורת הגר"א נ"ע, ולכן העתיקו את השמועה בדברים אלו, כאשר אותם הועידה ההשגחה לחון את עפר א"י ולקומם את ישוב הפרושים שבה, ונגעו הדברים להם למעשה, ולא באו דברים אלו אלא לבאר למה לא נשתלשלה תורה זו דרך מהרח"ו ובית מדרשו, אבל לא שיש איזה מחלוקת בשרשי הדברים.
אלא שעדיין עצם הדבר דורש מקורות נאמנים [וצר לי אבל מורגנשטרן אינו מקור נאמן] וגם האם יש בידינו דבר ממשי שנתקבל במסורה מתלמידי הגר"א השקלוביים שלא דרך משפחת ריבלין, או שהגרי"ש זילברמן ברוחב דעתו כונן את יסודי שיטתו ומצא יתד להתלות בו.

כמה הערות.

א. הא גופא החילוק, בעוד הגר"ח מוואלזין השקיע את כל אונו ומרצו בהרבצת התורה וביסוס והעמדת מרכזי התורה, הרי החלק השני עסק בדרכים לקירוב הגאולה בדרכים טבעיות ובעליה לארה"ק, ומתוך זה משתקפים ג"כ הבדלי הגישות.
לנגד עיניו של הגר"ח עמדו דברי חז"ל (ויקרא רבה ו, ג) "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות, מה טעמא, (הושע ח) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם", וכמו שסיים באגרת הידועה ששלח קודם הקמת ישיבת וולאזין.

ב. הבית מדרש השקלובי או איך שנקרא לו אכן היו מייסדי קהילת הפרושים בירושלים, אמנם יש כאן נקודה נוספת שלא הדגשתי מספיק, במשך הזמן שבין שנות תר"כ-תר"ע ניתן לומר שפנים חדשות באו לכאן, בתקופה זו הרוח וההנהגה השתנתה בהרבה, ההשפעה של משפחות ריבלין צורף סלומון ועוד ממייסדי הישוב פחתה ואילו משפחות אחרות חעשין ופרוש אף הן מצאצאי מייסדי הישוב הכניעו את עצמם לפני מנהיגי ההעדה הגרש"ס ומהריל"ד.

ג. אינך צריך להזדקק למורגנשטרן ואמינותו, הכתבים קיימים אם כי כפי שציינתי הדברים עמומים, ולדוגמא עיין במכתבים שנדפסו בראש "פאת השלחן" מהדורת פרדס.

עוד על מסורות משפחת ריבלין, כאן
viewtopic.php?p=163787#p163787

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי איש-אחד » ו' אוגוסט 12, 2016 7:34 am

אחת הבעיות במחקריו של מורגנשטרן היא שהחץ אצלו כבר נורה, והוא רקר מצייר את העיגולים סביבו.
כלומר, אם היה בא למחקר (כמו שצריך לבוא למחקר) בהתעלמות מוחלטת מקול התור, לא היה יכול לבנות השקפה ברורה מתוך ביטויים "משיחיים" כביכול בכתבי תלמידי הגר"א והפרושים באר"י. מכמה סיבות: א', חלקם ביטויים שגורים בפי יהודים המייחלים לביאת גואל מקמא דנא ואין בהם שוב חידוש "משיחי" כביכול. ב', הביטויים הכביכול יותר "משיחיים", הינם ביטויים שלאחר מעשה של התלהבות והתרגשות מההצלחות שהשיגה קהילת הפרושים בירושלים, כמו לגבי החורבה.
נקודה נוספת מעוותת אצל מחקרי מורגנשטרן היא טענתו שהגר"א בכוחו הגדול ביטל את ג' השבועות, דבר מופרך לחלוטין. כשבכך הוא מתעלם וסותר לחלוטין את פסקו של ר"י משקלוב בפאה"ש ובאגרתו לי' השבטים שאסור לעלות באופן המוני לאר"י בזה"ז בגלל השבועה שלא לעלות בחומה, שזה גם היפך הנאמר בקול התור שיש להעלות לאר"י ששים ריבוא כדי לעורר קיבוץ גלויות והגאולה.

רוב העוסקים בדבר, בפרט האוחזים בהשקפת קול התור ודומיו, היא שבכתבי תלמידי הגר"א והפרושים באר"י רואים עניין אחר לגמרי שדעתם המוקדמת הוציאה אותו מהקשרו.
כונתי לכך שבכתבי תלמיד בגר"א והפרושים רואים שבא לחז עניין הצפיה לגאולה וה"דרישה לציון". לא במימוש הגאולה בדרך הטבע כהתערותא דלתתא אלא במימוש דבריהם ה"סגוליים" של חז"ל בענין הגאולה כדי לחזק הציפייה לגאולה.
כך כותבים באגרתם הידועה משנת תק"ע "ולמה לא תעלו חורבנות ירושלים על ראש שמחתיכון? הלא תזכרו, הלא תבינו השבועה מימים קדמונים אם אשכחך ירושלים וגו', מדוע היא נשכחת כמת מלב ולא מוצלחת? שכחת הארץ הקדושה גורם חו"ש [- חס ושלום] אריכות הגולה שכחת הימין".
וכך אף כותב רמ"מ משקלוב בענין החורבה: "ועתה עזרני ה' להוציא את החרבה שבירושלם שהיה של אחינו האשכנזים מימי קדם יותר מאה שנה בית-הכנסת בתוכה, נהפכה לזרים ולנוכרים, ונעשה חרבה ושוממה. ועתה ברב רחמיו וחסדיו הוצאתי מידם. ואמרתי זהו שאמרו חז"ל, 'כל הנהנה מסעודת חתן וכו', ואם משמחו זוכה לתורה'. רנב"י אומר 'כאלו בנה אחת מחרבת ירושלם'. על כן בנין ירושלם הוא יותר". ומה הענין בבנין חורבה בירושלים? הכאב על החורבן והציפייה לגאולה. וישנם קטעים ברורים יותר מהם בענין זה.

ויש ליתן הדעת על נקודה נוספת, בניגוד למה שמקובל לחשוב, בעיקר בחוגי קול התור, לא היה תכנון מראש להקים קהילה פרושית באר"י לפני העליה לאר"י!!!
הרעיון להקמת קהילת הפרושים נולדה רק לאחר שכבר עלה רמ"מ משקלוב ולא הסתדר בקהילות אשכנז בטבריה ובצפת (בעיקר בגלל החסידים ששם), ואז פנה לר"י משקלוב שיעזור לו ויעודד את המתכננים לעלות להזדרז כדי להקים קהילה נפרדת חדשה. כך כותב ר"י משקלוב עצמו. וגם זה כמובן היפך סיפורי קול התור.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2096
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: קול התור

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ו' אוגוסט 12, 2016 9:50 am

לעומקו של דבר כתב:אגב, אליהו בן צבי הכותב בעלוני קדושת ציון זהו אינו שם בדוי אלא שמו המלא של אחד מחכמי ירושלים שבין החומות, בנו של אחד מהמורים החשובים וחבר בד"צ חשוב.

ומה בכך שאביו הוא הרב צבי וובר, וכי הרב וובר שליט"א מסכים שמותר לעלות להר הבית?

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 10:55 am

ר_חיים_הקטן כתב:וגם אני שמעתי שמחמת "איומים" מכת-הזילברעמאנים לא מפרסמים את כתבי הגרח"פ.


עשה ה' שאני הקטן מכיר אותה כת, ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות, איומים?? מה הם יכולים לאיים? שיכתבו מאמר בעיתון או שיחרימו את המפרסם או אולי שלא יקבלו לחיידר.. פחד פחדים. אין להם לא עיתון ולא מפלגה לא ועד הישיבות ולא מועצת וכו'. (אני לא מתכוין לבזות שום גוף, אלא רק להראות שלא רק שאין להם כדורים אלא אפילו אקדח אין להם..)

רבינו, השפה הזו בכלל לא קיימת בבית מדרשם, שם ויכוח זה לגיטמי ויודעים שהאמת לפעמים צריכה בירור וליבון ואיננה ברורה לחלוטין, ומכירים במושג טעות (לא פעם ולא פעמיים היו חזרות מהנחות ברורות), יודעים גם שצריך היטב לשמוע את הצד השני בכל ויכוח, (לדוגמא בעלמא, הגרי"ש זללה"ה קרא ויואל משה כמה פעמים עד שהגיע למסקנא הברורה שלו).

שנים עברו והם כמעט לא יצאו מד' אמותיהם המקודשות בעיר ה', כל חפצם הוא להיות אנשי אמ(ו)נה בבורא עולם המסתופפים בצל הבורא, במקום אשר בחר ה' להיות למושב לו. לדעת את ה' באהבה ויראה, לעלות מזהירות ועד רוח הקודש.
ובהיות שבשנים האחרונות גדל ביקוש לדעת את ה', החל אור התורה פוקע מבית מדרשם חוצה, אם זה בשיעורי הגר"א זילברמן או בשיעורי הגר"נ רוטמן או בשיעור הגאון ר' אריה זילברמן או בספרי הגאון ר' אריה שפירא ועוד יודעי ה' ולומדי תורתו. והנידונים שהיו פעם מיוחדים להם, עלו לתודעת הציבור.

אפשר להתווכח איתם, זה רצוי אצלם! אבל חבל לבזות יהודים יקרים הצנועים עם ה' אלוקיהם.

עוד הערה אחת, גם הכינוי 'כת' מציק, אמנם כת זה הגדרה של קבוצה מיוחדת בעלת דפוסי התנהגות שוים, אך כיום מקובל בעולם הכינוי כת כהגדרה לקבוצה דתית בעל אמונות ודעות שונות מהדתות הגדולות והמפורסמות, ולכן הם יהודים, שיודעים (אולי אפי' יותר ברור מיהודים אחרים) שיש בורא לעולם והם יודעים הבורא התגלה בהר סיני לשש מאות אלף והשמיע את עשרת הדברים ומשה הוא שולחו נאמן ביתו וקיבל תורה שבכתב ושבע"פ, והם סוברים שי"ג העיקרים אמת, ע"כ אמנם מסתבר שאינך סובר שהם אינם חלק מהיהודים המאמינים בעיקרי הדת, אז - אנא חכם היזהר בלשונך.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 11:34 am

מחולת המחנים כתב:
שומע ומשמיע כתב:הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.

בעיקרו אכן זוהי אבחנה נכונה, וכן שמעתי אומרים כן גם מעבר למתרס.
אבל הבה נתבונן באמת לעומקן של דברים ונראה האם אפשר להסתמך כהיום על המסורת השקלובית.
ובכן ראשית כל לך נא ראה בהקדמת בני אדונינו הגר"א לביאור הגר"א לשו"ע שמנו את שבעת תלמידיו הגדולים של הגאון החסיד זי"ע, ובראש ובראשונה העמידו את מאור הגולה מהר"ח מוולאזין, ורק לאחר מכן בהמשך ההקדמה הזכירו את תלמידיו מק"ק שקלוב.
הרי לנו בתור הקדמה היחס בין הגר"ח מוואלזין לבין תלמידי הגר"א משקלוב, כפי שהעמידו בני הגר"א עצמם בהקדמתם.

אך כאן אבוא אל עיקר הנקודה.
הנה בעוד שבית מדרשו של הגר"ח מוואלזין פעל ותסס כל השנים ושלשלת הזהב נמשכת עד ימינו אלה, כאשר רבינו הגר"ח הקים את ישיבתו הרמה בוולאזין ומשם פינה ומשם יסוד לכל עולם הישיבות בדורנו, אם זה תנועות המוסר ובנותיה שנמשכים מאור החיים של הגר"ח, או בית בריסק המפואר המתייחס עד להגר"ח ושואב ממנו את מעיינותיו, רוב השמועות בתורה בהלכה ובאגדה הנמצאים בידינו נמשכים מבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, וכל תבנית הישיבות צביונם ורוחם יסודם אצל רבי חיים מוולאזין, נפש החיים ורוח החיים, ורוחו זה נמשכת עד היום הזה.
ומאידך גיסא, נעבור לבית מדרש של חלק אחר מתלמידי הגר"א שהתקיים לצידו של בית אולפנא רבתא עץ חיים בוולאזין ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, השאלה שראויה להישאל בזה האם בפועל במשך הדורות נשאר ממורשת אותו בית מדרש, או שבמהלך השנים ובצוק העתים נשכחו רוב תורותיו והנהגותיו, שהלא בעוד שעולם הישיבות המשיך לשגשג בליטא ובנותיה בהנהגת הגר"ח מוולאזין ותלמידיו, הרי שרובו ככולו של הבית מדרש השקלובי עלו לארץ, וכעת נתבונן, הרי רוב גדולי ירושלים מנהיגי העדה העומדים בראש הפקודים היו כאלו שהתחנכו בישיבות ליטא שהמשיכו את רוחו ודרכו של הגר"ח מוולאזין, אם זה רבי יוסף זונדל מסלאנט, רבי יהושע ליב דיסקין, רבי שמואל סלאנט, רבי איסר זלמן מלצר, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי צבי פראנק, ורבים אחרים, א"כ כיצד נוכל היום ולבוא ולהמשיך את אותו בית מדרש שקלובי שחדל מלהתקיים לפני מאה שנה ויותר, באמת עלינו לברר איך וכיצד נמסרה מסורת הגר"א במתכונת בית המדרש השקלובי לידי הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל שהיה יליד גרמניה.
או שיתכן ויש כאן רצון לחדש דרך מסוימת ולהיתלות בדברים עמומים שיצאו מבית המדרש השקלובי, הנסיון להחיות מחדש את אותו בית מדרש נראה קצת תמוה, ההסתמכות על כתבים ומחקרים עדיין איננה מספקת לעומת מסורת חיה.

כל זה מבלי להיכנס לאמינות קול התור כשלעצמו, באשר הויכוח סביב מהימנותו קצת עקר, זאת מכיון שאת רוח דבריו אפשר למצוא ג"כ בכתבי הפרושים מאותן שנים, וכפי שאריה מורגנשטרן כבר הביא בהרחבה בספרו (וכעת מתעסק בזה גם הר"ר יחיאל גולדהבר שיחי'), אך עיקר הנקודה היא כאן כיצד ניתן להעמיד את הבית מדרש השקלובי שדבריו עמומים ומסורתו התבטלה, כשוה בשוה מול בית מדרשו של רבינו הגר"ח מוואלזין אבי הישיבות, בית מדרש שחי וקיים עד היום הזה ומסורתו נאמנה.

נ.ב. גם בקרב תלמידי הגר"א שעלו לארה"ק ואף משקלוב עצמה שררו גישות שונות בענין, כאשר כפי הנראה גישתו והנהגתו של רבי ישראל משקלוב נטתה יותר לבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, ואידך זיל גמור.


היות ונתגלגל כאן הענין על רבינו הגר"א ותלמידיו ודרכיהם, אכתוב כמה נקודות (חלקם נאמרו ע"י הגרי"ש זילברמן, וחלק אני מוסיף מדילי, לכן אין לראות בהם חותם הגרי"ש, למרות שיש מרוחו).

א. לגר"א לא היו תלמידים במובן הרגיל של המושג! דהיינו, הגאון לא היה ראש ישיבה שהיה בישיבה דרך ברורה וחדה שאפשר לומר כזה ראה וקדש. אלא הגאון ישב ולמד בביתו או בבית מדרשו והגיעו אליו תלמידים לשאול שאלות ולברר ענינים, חלקם למדו איתו חברותא ספרים מסוימים, חלקם שמעו שיעורים בקבוצה קטנה סביבו, וכדו'. הגדולים יותר שבמסתופפים בצילו היו יותר עצמאים, הקטנים היו צמודים יותר לגר"א.
דוגמא דומה מאוד הוא החזו"א, הוא לא היה רה"י, אבל היו רבים שהסתופפו אצלו, הרבה תלמידים, וכל אחד לקח חלקים מסוימים, אינו דומה הגר"ג נדל להגר"ח גריינמן ולא הגר"ח קנייבסקי להגר"י בויאר וכו'.
לכן כדי להכיר את הגר"א ולבנות פורפיל מה היה שיטתו, צריך לדעת מכלול של דברים שהם דברי תורתו הרבים, דברי המסתופפים בצילו, הנהגת הגר"א למעשה, הנהגת תלמידיו למעשה, ומתוך כל זה לבנות מהלך.
ולכן א"א עפ"י הנהגת הישיבות דהשתא שהם המשך של ישיבות ליטא שנולדו מרוחה של וולאזי'ן דהגרח"ס להכיר מה היה הגר"א. זה בערך כמו להכיר את החזו"א דרך ישיבת פונבי'ז.
ב. ברור לדוגמא שהסטייפלר היה האדם הכי גדול שהתיחס לחזו"א בהגדרות קרובות לשל רב ותלמיד וביטל דעתו לפניו, אבל האם הסטייפלר היה כל כולו בדרך של החזו"א? ודאי שלא. אדרבא ר' חיים גריינמן קרוב בהרבה לדרך של החזו"א. (וזה נובע דוקא מגדולתו של הסטייפלר).
יתכן שהגר"ח היה כיחס להגר"א כעין הסטייפלר לחזו"א. ולכן הוא נמנה הראשון כי הוא היה הגדול ביותר שהיה קרוב לגר"א, אבל דוקא משום כך הוא היה יותר עצמאי. (דוגמא לדבר, כמה פעמים מוזכר הגר"א בנהפ"ח, ואל תאמר שבוודקא לא הזכירו שהרי במקומות ספורים שהביא דבר ממנו כן הביאו, ודו"ק).
ג. הגר"ח גם הקים ישיבה לכל בני ישראל שהיתה הצלה לנוער היהודי, יתכן שהגר"ח סבר לעצמו הרבה דברים, אבל את הישיבה הוא עשה לכל עם ישראל, ועמ"י כולו הם לא תלמידי הגר"א, ולכן הוא הנהיג אותה כמו הדרך הכללית יותר. אבל תלמידי הגר"א האחרים היו החוג המצומצם שיותר נהג כמו הגר"א. (ושוב אותו משל, האם העידוד של החזו"א לישיבת פוניביז אומרת שפונביז זה הדרך של החזו"א או הגר"ח גריינמן??).
ד. לא מדובר כאן על שני צדדים בין הגר"ח להגרמ"מ שקלוואר, אלא על הגר"ח כנגד שאר תלמידי הגר"א, 1. שקלאוו זה לא כמה תלמידים אלא קהילה גדולה בעיר שקיבלה ע"ע לנהוג מעשיהם עפ"י הגר"א, עוד בחייו. 2. שאר התלמידים המנויים בהקדמת בני הגר"א הם ג"כ מכלל החוג השונה. לדוגמא ר' סעדיה שהיה קרוב להגאון ביותר והיה חלק מהעליה. 3. השקפות הגר"א ידועים על ענינים רבים חלקם הגדול מפורט בהקדמת בני הגר"א, ואפשר לבדוק מי קרוב יותר. 4. היה קלויז בוילנא שהגר"א קבע את משכנו בו, ורוח הגר"א היתה בו, ואפר ללמוד ממנו.
ה. יש כאן טעות בהעמדת הגר"ח מוולאז'ין כהקונטרה לשקלווב, הקונטרה העיקרית היא בית בריסק ואולי גם הגרי"ז מסלנט. אמנם הם צאצאים של הגר"ח, אבל הנצי"ב היה צאצא לא פחות וקצת יותר, ודרכו ידועה וברורה. אמנם הנצי"ב אינו זילברמן אבל הוא בהחלט קרוב יותר, כמדומה הרב קוק הוא היה הכי קרוב לבדרכו לנצי"ב. (אגב, בנו הרצ"י מאוד החזיק מקול התור, כי המרחק לא היה גדול).
הגר"ח אמנם לא עלה לא"י אבל סייע הרבה להם וכתב מכתב ידוע, כך שלא היה מלחמה בין הצדדים.
ו. ממילא היחס הליטאי הרואה את עצמו מיוחס עד להגר"א דרך הגר"ח מוולאז'ין, לוקה מעט בעצימת עיניים בדרך. א"א להחתים את עולם השיבות בחותם הגאון.
אני הייתי מחתים את עולם הישיבות. בחותם משולב שכולל את בריסק דהגר"ח יחד עם אנשי המוסר ובעיקר נוסח סלבודקא עם התפתחויות מהעלייה ארצה בפונבי'ז וחברון וקצת חזו"א. יש להם חלקים מרוח הגר"א, אבל זה לא הגר"א.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אוגוסט 12, 2016 12:49 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב ו' אוגוסט 12, 2016 1:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אוגוסט 12, 2016 1:12 pm

ישא ברכה, על דא ודאי קא בכינא.
הדרך המקובלת בעולם התורני שאיננו גראניקע'ס, איננו מגן אברהםניקע'ס, לא רבינו תםניקס', לא רמבמיבסטים, לא רבא'ניקעס ולא רבן יוחנן בן זכאי ניקעס. אנחנו עבדי ד'.

כלומר כמדומה שהדרך המקובלת היא לא להיצמד למורשת של חכם אחד, יהיה גבהו כגובה ארזים, אלא למורשת הכללית של חכמי התורה ומנחיליה. וזה נכון גם למי שמחשיב את מורשת הגר"א ונוהג כמו הכרעותיו ההלכתיות ולומד את תורתו וכולו. נזכרתי באחד כזה, הגר"א קוטלר).
למה?
או בגלל שאין לנו האפשרות להיצמד לחכם שאינו ביננו, ואת"ל שאפשר להצמד לחכם שתלמידיו חיים בינינו, א"א להצמד לחכם לפני כמה מאות שנים. וזאת למרות שכמובן אפשר לקבל מתורתו.
ואין רוב כשרי ישראל בריסקערס ולא חזונאישניקעס, וגם חלק גדול מהם אינם שייכים להגדרות הנ"ל אלא הם 'תלמידי הגרי"ד הלוי' או 'תלמידי הגרח"ג' שזה כמובן לא שונה מ'תלמידי הג"ר אריה פינקל'.

כלומר רוב האנשים חושבים אכן שהגרח"ג זה צורה יותר מדוייקת של החזו"א אבל למרות זאת הלכו עם הסטייפלער יחד עם זאת שכולם האמינו (כמו הסטייפלער עצמו וכמו יבדל"א הגרח"ק) שדברי החזו"א קודש ואין לסטות מהם גם אחר הסתלקותו.

בנוסח אחר: כל חכמי ויהודי ליטא רייסין זאמוט כו' שהעריכו את הגר"א, והיו תלמידי תלמידי תלמידיו, לא הלכו בדרך זו. למה? או בגלל שסברו שדרך הגר"א היא לא כמו שחושבים שם, או בגלל שהם חשבו שאין צריך ללכת בדרך הגר"א המדוקדקת. (בעצם זה אותו דבר).

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 2:09 pm

לעומקו של דבר כתב:ישא ברכה, על דא ודאי קא בכינא.
הדרך המקובלת בעולם התורני שאיננו גראניקע'ס, איננו מגן אברהםניקע'ס, לא רבינו תםניקס', לא רמבמיבסטים, לא רבא'ניקעס ולא רבן יוחנן בן זכאי ניקעס. אנחנו עבדי ד'.

כלומר כמדומה שהדרך המקובלת היא לא להיצמד למורשת של חכם אחד, יהיה גבהו כגובה ארזים, אלא למורשת הכללית של חכמי התורה ומנחיליה. וזה נכון גם למי שמחשיב את מורשת הגר"א ונוהג כמו הכרעותיו ההלכתיות ולומד את תורתו וכולו. נזכרתי באחד כזה, הגר"א קוטלר).
למה?
או בגלל שאין לנו האפשרות להיצמד לחכם שאינו ביננו, ואת"ל שאפשר להצמד לחכם שתלמידיו חיים בינינו, א"א להצמד לחכם לפני כמה מאות שנים. וזאת למרות שכמובן אפשר לקבל מתורתו.
ואין רוב כשרי ישראל בריסקערס ולא חזונאישניקעס, וגם חלק גדול מהם אינם שייכים להגדרות הנ"ל אלא הם 'תלמידי הגרי"ד הלוי' או 'תלמידי הגרח"ג' שזה כמובן לא שונה מ'תלמידי הג"ר אריה פינקל'.

כלומר רוב האנשים חושבים אכן שהגרח"ג זה צורה יותר מדוייקת של החזו"א אבל למרות זאת הלכו עם הסטייפלער יחד עם זאת שכולם האמינו (כמו הסטייפלער עצמו וכמו יבדל"א הגרח"ק) שדברי החזו"א קודש ואין לסטות מהם גם אחר הסתלקותו.

בנוסח אחר: כל חכמי ויהודי ליטא רייסין זאמוט כו' שהעריכו את הגר"א, והיו תלמידי תלמידי תלמידיו, לא הלכו בדרך זו. למה? או בגלל שסברו שדרך הגר"א היא לא כמו שחושבים שם, או בגלל שהם חשבו שאין צריך ללכת בדרך הגר"א המדוקדקת. (בעצם זה אותו דבר).


לכותרת שלך אין יהודי כשר שאינו מסכים, כולנו יודעים שיש בורא עולם, והתפקיד הוא לעשות את רצונו, באהבה ויראה.
השאלה היא על הדרך, האם אפשר להיצמד לחכם מסוים ולעשות על פיו הכל. ואם זה אפשר, האם זה רצוי.

אמנם נכון שיש רבים שאין להם חכם מסוים שהוא רבם אלא הם נוהגים כפי רוב החכמים במקרה הטוב, (ובמקרה הרע כפי האוירה הציבורית). אבל זה ודאי לא פוסל את היחידים שהם תלמידים של חכם מסוים ללכת אחריו בכל. ורשאים החזונשינקס ללכת אחרי החזו"א בכל בין לקולא בין לחומרא, וכן הבריסקרס אחרי רבותיהם רבני בית בריסק וכו'. ואין בזה שום חיסרון. (זה מבוסס הלכתית, מי שיש לו רב הולך אחריו בין לקולא בין לחומרא, מי שאין לו רב הולך אחר הגדול בחכמה ובמנין או אחר הרוב).

אני לא חושב שיש בזה דרך מקובלת או לא, אין בזה כללים. ואדרבא יש רבים מהת"ח שיש להם חכם שהוא רבם והם קרובים אליו במעשיהם ובהנהגתם. והגישה שאתה מציג שייכת או אצל המון העם, או אצל ת"ח עובדי ה' שלא הושפעו מבימ"ד מסוים. וגם כיום יש חכמים שהם תלמידים של חכם אחר והם נוהגים כרבותיהם ויש כאלו שאין להם רב ברור אלא הם הולכים אחר הרוב כאמור לעיל.

גם ביחס לגר"א היה כל מיני סגנונות בין החכמים עד כמה להתיחס לדבריו, (אמנם כולם התיחסו לדבריו הרבה מעבר לדברי חכם אחר שחי בתקופתו כמו לדוגמא השאגת אריה),
יש את היחס של המהרי"ל דיסקין/רי"ז מסלנט/חפץ חיים/חזו"א/זקני ירושלים ועוד. כל אחד מסיבות שונות קבע יחס מסוים לגאון, וזו היתה הכרעתו איך להתיחס לגר"א.

השאלה ששואלים על על הגרי"ש זילברמן, היא שאין לו מסורת מהגר"א עד אליו, אלא הוא העמיד את עצמו כתלמיד של הגר"א. (דהיינו האם שייך שאני יחליט שאני תלמיד הרמב"ם). וע"ז יל"ד. האם אפשר להיות תלמיד של חכם שמת ולהיות תלמיד עפ"י ספריו ולא מפיו. ועוד יל"ד שהגרי"ש סבור (במידה רבה) שהוא ממשיך הנהגת זקני ירושלים שנהגו כהגר"א בקיצוניות יחסית.

אבל האמת היא שהגרי"ש לא רק החליט שהוא תלמיד הגר"א, אלא החליט שהגר"א הוא עדיף מהנהגת שאר חכמי הזמן מכמה סיבות, והאמת עם הגר"א, וזה חידוש שלו, שאפשר לומר עליו שאי"ז הנהגת רוב בני ישראל. ואכן בנקודה זו הוא חידש, אינני יודע אם שאר חכמים לא הסכימו אם המושג הזה שיבוא אחד מדורינו ויחליט על דרכים בתורה מה נכון ומה לא, או שהם הסכימו אלא שסברו שאין ראוי לדבר על כך בפרהסיא. (לדוגמא החזו"א ודאי קרוב יותר לצד השני. הרב שך אני לא יודע).

מתושלח
הודעות: 95
הצטרף: א' אוקטובר 19, 2014 12:36 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מתושלח » ו' אוגוסט 12, 2016 2:24 pm

מהיכי תיתי בכלל שהיה להגר"א תלמיד בשם ר' הלל משקלוב? הוא לא נזכר בשום מקום אחר חוץ מן הספר הזה.

גבול ים
הודעות: 808
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי גבול ים » ו' אוגוסט 12, 2016 2:46 pm

מתושלח כתב:מהיכי תיתי בכלל שהיה להגר"א תלמיד בשם ר' הלל משקלוב? הוא לא נזכר בשום מקום אחר חוץ מן הספר הזה.

לא כל תלמידי הגר"א נתייחסו אליו ע"י בני הגר"א, למשל המגיד מפאלאצק שכותב בעצמו שלמד לפניו ולא נזכר במק"א
כמדו' שרבי מאיר בעל אליהו רבא [שאדונינו נ"ע המליץ עליו בעצם כת"י שלמד לפניו שנתיים] לא נזכר במק"א, ועוד כהנה וכהנה.
ומכל מקום אביו רבי בנימין ודאי היה תלמיד הגר"א והנהיג את עיר שקלאוו על פיו כמבואר בהק' גביעי גביע הכסף, ואין תימא אם מסורות ממנו עברו לבנו רבי הלל.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 2:48 pm

מתושלח כתב:מהיכי תיתי בכלל שהיה להגר"א תלמיד בשם ר' הלל משקלוב? הוא לא נזכר בשום מקום אחר חוץ מן הספר הזה.



כמדומה על אביו ר' בנימין מוזכר שהיה מראשי העיר שקלאב ותלמיד הגר"א.

ובכל מקרה בהקדמת בני הגר"א כתוב שרבים מבני העיר שקלוב קיבלו על עצמם לנהוג כהגר"א.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אוגוסט 12, 2016 2:59 pm

כבר יסדונו רבותינו כי תלמיד איננו זה המחקה את רבו ואף איננו מתורגמן, אלא הוא בבחינת שומע ומוסיף, ועל כן אם נבוא לדון מיהו התלמיד המובהק של הגר"א ומנחיל מורשתו לדורות אין ספק כי זהו רבינו הגר"ח מוולאזין.

בבואה להבדלי הגישות ניתן למצוא גם בספר חכמת אדם לרבי אברהם דאנציג מחכמי עיר ווילנא מתלמידי הגר"א ומחותנו, שכידוע הביא בהקדמתו לספרו שהיו חלק מתלמידי הגר"א שבאו נגדו בטענות מדוע הוא מהין לחלוק על הגר"א בספרו חיי אדם, עיי"ש מ"ש, והנה על הספר חכמת אדם בא בהסכמה הגר"ח מוולאזין.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 3:17 pm

מחולת המחנים כתב:כבר יסדונו רבותינו כי תלמיד איננו זה המחקה את רבו ואף איננו מתורגמן, אלא הוא בבחינת שומע ומוסיף, ועל כן אם נבוא לדון מיהו התלמיד המובהק של הגר"א ומנחיל מורשתו לדורות אין ספק כי זהו רבינו הגר"ח מוולאזין.

בבואה להבדלי הגישות ניתן למצוא גם בספר חכמת אדם לרבי אברהם דאנציג מחכמי עיר ווילנא מתלמידי הגר"א ומחותנו, שכידוע הביא בהקדמתו לספרו שהיו חלק מתלמידי הגר"א שבאו נגדו בטענות מדוע הוא מהין לחלוק על הגר"א בספרו חיי אדם, עיי"ש מ"ש, והנה על הספר חכמת אדם בא בהסכמה הגר"ח מוולאזין.


א. אני לא בטוח לאור הידע הידוע כיום, אם הגר"ח היה תלמיד ממש או שהיה לו דרך מגובשת חלקית, והוא בא אל הגר"א וקיבל ממנו עוד, אך לא הלך אחריו בכל. כעין הסטטיפלר לחזו"א.

ב. גם אם הגר"ח כן הלך אחרי רבו, אינני יודע אם ישיבת וולאזין היא משקפת, מפני שהיתה מיועדת להמון העם ולא לתלמידי הגר"א.

ג. גם ישיבת וולאזין דהגר"ח אינה וולאזין דבריסק, א' צורת העיון ב' לימוד המקרא ג' חשיבות לימוד הבקיאות ד' לימוד ההלכה. וכמדומה הנצי"ב היה הקרוב יותר, (והבית הלוי והגר"ח שינו את הסגנון). וולאזין של הגר"ח קרובה הרבה יותר לגר"א ותלמידיו מוולאזין בנוסח בריסק.

ד. הגר"א אמנם לא היה לו ישיבה, אבל היה ביהמ"ד שהתנהל עפ"י רוחו, ולכאו' זה מקור עדיף לדרך הגר"א לעבוד את האלוקים.

סוף דבר, אמנם יתכן שיש דרכים שונות בעבודת הבורא, ובוודאי עולם הישיבות עובד את הבורא בדרך שקיבל מרבותיו, אבל לתלות את הדרך של עולם הישיבות בגאון בגלל ר' חיים זה לא נכון.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 239 אורחים