מנהגי חסידים מקוריים

עמקן
הודעות: 661
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי עמקן » ו' אפריל 14, 2017 2:28 pm

משולש כתב:חלק מהמנהגים להלן נהוגים רק אצל חלק מהחסידים (אפילו חלק קטן מאוד). אשמח אם מישהו יוכל לתייג לי איזה מנהג נוהג אצל מי. תודה.

גידול פאות הראש (אמנם נ"ל שהסלסול המקובל היום (וכ"ש הקפת האזניים או הסתרת הפאות מתחת הכיפה וכו') הוא תסרוקת מודרנית שלא היתה מקובלת בדורות קדמונים).

פאות מסולסלים מנהג יהודי ישן, לאו דוקא חסידי. כך נהגו בתימן. גם אצל הליטאים היה נפוץ, כמו שאפשר לראות בתמונה של הנצי"ב, וכן נוהגים עד היום הפרושים בירושלים. [אבל גידול פאות ארוכות בלי לקצרם כלל כנראה הוי מנהג חדש, וכמעט לא תראה זה בתמונה ישנה, גם לא אצל חסידים.]
משולש כתב:הקפדה שכל העולים לתורה והמגביה יעטפו טלית לכבוד הציבור. וכן ש"ץ של מנחה וערבית.

בחו"ל הרבה ליטאים נוהגים כן, ואני הכרתי חסידים שהתפארו שלא נוהגים כן. כפי שהבנתי דעתם היה שהליטאים נוהגים כן משום שיש להם חליפה קצרה, ולהם החסידים שיש חליפה ארוכה זה מיותר. אני חשבתי תמיד שאשכנזים מדקדקים בזה ביותר, אולי משום שהתפללתי בבכ"נ שהגבאי היה אשכנזי [ייקה] והוא הנהגי שגם הגולל יתעטף בטלית.
לא ברור לי אם כוונת כבודו רק לדעת איזה חסידים נהגו כן, או שהוא חושב שמנהגים הנזכרים נהוג אצל חסידים דוקא. עכ"פ הרבה מהמנהגים כאן אינם מנהג חסידיים, לא במקורם, וגם היום נהוג אצל ליטאים בחו"ל.

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ו' אפריל 14, 2017 2:50 pm

אשמח אם יש לך קישור לאשכול כאן או שנפתח אשכול חדש בנוגע לסלסול הפיאות. זכור לי שרוב הציורים הישנים של גדולי ישראל (האשכנזים לפחות) רואים פיאות רחבות ולא מסולסלות, יתכן שהנציב כבר היה בתקופה המודרנית. על יהודי תימן אין הוכחה לאשכנזים.

לגבי מנהגי חו"ל בוודאי, יש הרבה מקומות שהחסידים לא קיבלו עליהם את "מנהג א"י" שהליטאים קיבלו, למשל ברכת שהחיינו בברית שכל הליטאים מברכים ואצל החסידים יש כמה עדות שלא מברכים.

א' זעירא
הודעות: 350
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי א' זעירא » ג' אפריל 18, 2017 1:14 pm

משולש כתב:ברדיטשאבער טראפ בחסידויות רוזין ובראשם באיאן.
ניגון מה יפית אצל קרלין.
מערבית (נהוג אצל??)לא נהוג לאמרם באמצע ברכות קר"ש, ויוצאי מערב גליציה (חצרות צאנז על הסתעפויותיה, חצרות רופשיץ-דז'יקוב וכדו') נוהגים לשוררם בתוך הסעודות, ולמחרת משוררים בסעודות את פיוטי היוצר, הזולת והגאולה
קריאת התורה בחנוכה כרמ"א בצאנז (ואיפה עוד?)גם בבעלזא
משהו מעין מצוה טאנץ
ניגוני ברכות ק"ש דערבית ליל שבת (אם איני טועה יש ניגון לחסידים שהוא כמו בני אשכנז ושונה מניגון הליטאי העצוב).
ושמרו בליל שבת (משום מה לא אומרים יראו עינינו בחול).יראו עינינו-נמשכו ממנהג הישוב האשכנזי שנוסדה ע"י הפרושים תלמידי הגר"א, משום מה לא ידעו שגם בליל שבת לא נהגו הפרושים לומר את הפסוקים ולכן ממשיכים לומר את הפסוקים בשבת ובמועדים
גידול פאות הראש (אמנם נ"ל שהסלסול המקובל היום (וכ"ש הקפת האזניים או הסתרת הפאות מתחת הכיפה וכו') הוא תסרוקת מודרנית שלא היתה מקובלת בדורות קדמונים).
כובע גם לבחורים וילדים לא נהוג היום, האדמורים מויז'ניץ ובעלזא הנהיגו אותם אצל בני קהילתם ורק בשבתות
חזן מתחילת התפילה (ברכות השחר)ברוב החצרות החסידיים, בבעלזא הקפידו שהחזן יאמר גם את ברכות השחר ופסוקי הקרבנות לפני התיבה
קשר מרובע בתפיליןרק אצל יוצאי גליציה (למעט חסידי צאנז הקושרים כקשר מוהר"נ אדלר), חסידי פולין (גור) קושרים בקשר הד'
צדי הפוכה בסת"םכל חצרות החסידים
הוספת "יתברך" אחרי יהא שמיה רבא.
אמירת "בריך הוא" ביחד עם הש"ץ
הש"ץ מכריז "כהנים" (ולא מישהו אחר).
הקפדה שכל העולים לתורה והמגביה יעטפו טלית לכבוד הציבור. וכן ש"ץ של מנחה וערבית.העולים והמגביה יודעני שבבעלזא נוהגים כן, ולא נהגו שם בש"ץ של מנו"ע
הציבור עונים בקדושת מוסף "אני ה' אלקיכם"
סעודת "זכר" (ולא "שלום זכר")
אמירת וכרות עמו הברית לסירוגין ביום המילה.
סעודת "ואכנאכט"
סעודת שלישי למילה
אין מברכים שהחיינו בברית מילה (גם בא"י, כמה חסידויות).
אמירת סליחות עם י"ג מידות בשחרית מוסף ומנחה של יו"כ (ויזניץ למשל).
הדלקת נר חנוכה בצאת הכוכבים
א"א אבינו מלכנו בתענית ציבור (ידוע לי על באיאן).וכן בבעלזא
ניגוני שמחה במגילת אסתר בפסוקים מיוחדים.
"לעומר" (ולא בעומר).
קישוט בית הכנסת בשבועות
לימוד תיקון ליל שבועות
א"א לדוד אורי באלול ותשריצאנז, החוזה מלובלין
שבת חזון י"א לכה דודי בניגון אלי ציון.
בעל היולדת חיוב ביום מ' ללידה
ברכת המינים ב"נוסח ספרד" החסידי, קרובה יותר למקור מאשר במה שמכונה היום "נוסח אשכנז".
מכסים פניהם ופני ילדיהם בברכת כהנים.
שירה וניגונים בתפילה
סעודת סבלונות בליל שלפני החופה?לא נהוג. בחצרות צ'רנוביל נהוג לעשות 'חתן מאהל' כשאז ראה החתן את פני הכלה

אגב, מה מנהג החסידים בעניין פרקי אבות וברכי נפשי? (אצל הליטאים זה לא חלק מהתפילה, ורק מדקדקים אומרים).לא נהוג לאמרו בתוך התפילה ויחידי סגולה אומרים אותם בסעודה השלישית
האם יש מזמרים "אחד יחיד" לחתן בעלותו לתורה?

(בא"י מצוי מאוד שאין נהרות לתשליך, וכאן נחלקו המנהגים, יש מעדיפים לעשות תשליך דווקא בר"ה ולכן עושים על מים כלשהו, (ורבים מהליטאים ביטלו לגמרי תשליך מחמת הגר"א). והחסידים מעדיפים לעשות דווקא על נהר ולכן דוחים אותו לעשי"ת (ליום י"ג מידות).

רשום אצלי: בשמחת תורה שחרית: 'הגדול' נאמר בניגון יום טוב, 'המלך' – בניגון ימים נוראים, 'שוכן עד' – בניגון שבת, 'וכתוב' – בניגון ברכת המגילה, 'בפי ישרים' – בניגון שני ספרי תורה, (צאנז)

כמובן שיש רשימה ארוכה מאוד גם לצד השני.

איש גלילי
הודעות: 1763
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי איש גלילי » ג' אפריל 18, 2017 3:11 pm

א' זעירא כתב:
משולש כתב:משהו מעין מצוה טאנץ כמעט כל החסידים
גידול פאות הראש (אמנם נ"ל שהסלסול המקובל היום (וכ"ש הקפת האזניים או הסתרת הפאות מתחת הכיפה וכו') הוא תסרוקת מודרנית שלא היתה מקובלת בדורות קדמונים). האדמו"ר מראדומסק זצ"ל התנגד מאד לסלסול הפאות, ויש גם כמה ווארטים חסידיים פולניים בגנות הסלסול, אך כמדומה שבתימן ודאי נהגו כך מקדמת דנא.
כובע גם לבחורים וילדים לא נהוג היום, האדמורים מויז'ניץ ובעלזא הנהיגו אותם אצל בני קהילתם ורק בשבתות כך נהגו כל הגליצאיים מקדמת דנא, בויז'ניץ זה היה נחלת בני ונכדי הרבי בלבד, ואדמו"ר מוהרמ"י הכניס את זה לשאר הציבור
חזן מתחילת התפילה (ברכות השחר)ברוב החצרות החסידיים, בבעלזא הקפידו שהחזן יאמר גם את ברכות השחר ופסוקי הקרבנות לפני התיבה כן נוהגים גם בויז'ניץ
קשר מרובע בתפיליןרק אצל יוצאי גליציה (למעט חסידי צאנז הקושרים כקשר מוהר"נ אדלר), חסידי פולין (גור) קושרים בקשר הד' רק אצל יוצאי גליציא? נדבורנא ויז'ניץ ורוז'ין הם גליצאיים?
הוספת "יתברך" אחרי יהא שמיה רבא. כל החסידים
אמירת "בריך הוא" ביחד עם הש"ץ יוצאי גליציא
סעודת "זכר" (ולא "שלום זכר") למה כונת הרב משולש? אני יודע שבפועל קוראים לזה 'זכר', אבל חשבתי שזה קיצור, כי כותבים 'שלום זכר'
סעודת "ואכנאכט" כל החסידים
סעודת שלישי למילה כל החסידים
הדלקת נר חנוכה בצאת הכוכבים כל החסידים
"לעומר" (ולא בעומר). כל החסידים
קישוט בית הכנסת בשבועות כל החסידים
לימוד תיקון ליל שבועות רוב החסידים
שבת חזון י"א לכה דודי בניגון אלי ציון. לא ידוע לי על נוהגים כן, וחידוש הוא בעיני
בעל היולדת חיוב ביום מ' ללידה כמדומני בבעלזא
מכסים פניהם ופני ילדיהם בברכת כהנים. בויז'ניץ לפחות (לא כולם מקפידים על זה, אבל כן המנהג, וכן נהג אאמו"ר ז"ל ומו"ר שליט"א)
סעודת סבלונות בליל שלפני החופה?לא נהוג. בחצרות צ'רנוביל נהוג לעשות 'חתן מאהל' כשאז ראה החתן את פני הכלה נו, לזאת היתה כונת הרב משולש, וכן נהוג בעוד כמה מקומות
אגב, מה מנהג החסידים בעניין פרקי אבות וברכי נפשי? (אצל הליטאים זה לא חלק מהתפילה, ורק מדקדקים אומרים).לא נהוג לאמרו בתוך התפילה ויחידי סגולה אומרים אותם בסעודה השלישית אומרים לפני התפילה (לפחות בויז'ניץ), אבל לא בציבור

עמקן
הודעות: 661
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי עמקן » ג' אפריל 18, 2017 4:05 pm

א' זעירא כתב:
משולש כתב:ושמרו בליל שבת (משום מה לא אומרים יראו עינינו בחול).יראו עינינו-נמשכו ממנהג הישוב האשכנזי שנוסדה ע"י הפרושים תלמידי הגר"א, משום מה לא ידעו שגם בליל שבת לא נהגו הפרושים לומר את הפסוקים ולכן ממשיכים לומר את הפסוקים בשבת ובמועדים

לא הייתי מזלזל במהנגי ישראל לומר, כנראה מסברא, שהם העתיקו מנהג הפרושים אלא שטעו ולא ידעו מנהגם בליל שבת. יותר מסתבר שהם נגררו בתר הספרדים, שהם אומרים ושמרו בליל שבת ולא יראו עינינו בחול. [כך מונח לי בראש, בדקתי עכשיו בסידור איש מצליח וכן הוא שם.] דומני שאמירת ושמרו בליל שבת הוא ע"פ קבלה, שהוא ענין שהספרדים וחסידים מקפידים עליו ביותר, משא"כ יראו עינינו, שהוא תקנת הגאונים, וממילא נטו אחר השיטת שס"ל שלא צריך סמיכות גאולה בתפילה בליל שבת משא"כ בחול שצריך לחוש להפסק. או אולי ס"ל שע"פ ענין הקבלי לומר ושמרו אין זה הפסק בין גאולה לתפילה.
ונראה שהפרושים התחילו מנהגם בא"י ע"פ דעת הגר"א. בחו"ל תלמידי הגר"א לא נהגו כן, וכנראה לא רצו לשנות ממנהג המקום. בא"י הפרושים מצאו שמנהג המקום אינו לומר יראו עינינו, ומאחר שהפסיקו לומר יראו עינינו כדעת הגר"א הפסיקו לומר ושמרו, גם זה כדעת הגר"א.

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' אפריל 19, 2017 4:12 pm

פרקי אבות נהוג בהרבה חסידויות שיש ע"ז שיעור בשבת אחה"צ.

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' אפריל 19, 2017 4:13 pm

אגב, אם מישהו רוצה לברר מנהגי חסדויות בנות זמננו באיזה מנהג, היכן לבדוק? מלבד נטעי גבריאל. ולוח דבר בעתו אם שייך לענייני הזמנים. ואוצר מנהגי חב"ד.

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ד' אפריל 19, 2017 4:49 pm

הרבה חסידויות מוציאות לוחות מנהגים ולוחות שנה עם מנהגים.

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ד' אפריל 19, 2017 4:51 pm

מערבית נהוג אצל קהילת ערלוי.
(האם הם נחשבים "חסידים"??? יש מקום לפתוח אשכול שכותרתו: "ערלוי - חצר חסידית או קהילה הונגרית?")

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' אפריל 19, 2017 5:03 pm

עכ"פ ודאי שהמערבית לא מגיע מהצד חסידות שלהם...

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' אפריל 19, 2017 5:04 pm

משולש כתב:
לעומקו של דבר כתב:אגב, אם מישהו רוצה לברר מנהגי חסדויות בנות זמננו באיזה מנהג, היכן לבדוק? מלבד נטעי גבריאל. ולוח דבר בעתו אם שייך לענייני הזמנים. ואוצר מנהגי חב"ד.

הרבה חסידויות מוציאות לוחות מנהגים ולוחות שנה עם מנהגים.

ועדיין יש לנו רק מנהגים השייכים בזמנים.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ד' אפריל 19, 2017 6:43 pm

שימוש בלולב לשריפת חמץ, אכילת נוי סוכה בט"ו שבט, ודומיו

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ד' אפריל 19, 2017 6:46 pm

בערלוי מנגנים לכה דודי בשבת חזון בניגון אלי ציון, ולובשים בגדים גרועים משל שבת רגילה, ואומרים תיקון חצות כל ליל שישי, ומדליקים נרות גדולים בקריאת המגילה, וקוראים מגילת אסתר חציה בר"ח אדר

יושב סתר
הודעות: 124
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי יושב סתר » ד' אפריל 19, 2017 7:36 pm

ברים כתב:שימוש בלולב לשריפת חמץ, אכילת נוי סוכה בט"ו שבט, ודומיו

לולב בשריפת חמץ מקורו כאלף שנה לפני פרוץ החסידות

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ד' אפריל 19, 2017 8:25 pm

לפחות כאן תהיה יותר רגוע...
בדיוק על זה מדברים, מנהגים של חסידים שמקורם בתקופה שלפני החסידות.
עכ"פ איני מבין מדוע מחשיבים את זה כחסידי, אני חושב שזה מקובל מאוד אצל כולם, גם ליטאים וגם ספרדים וכו'.

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ד' אפריל 19, 2017 8:26 pm

לא זוכר אם דיברו על אפיית מצות בערב פסח.

נחום וואהלינער
הודעות: 260
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ד' אפריל 19, 2017 9:10 pm

משולש כתב:לא זוכר אם דיברו על אפיית מצות בערב פסח.

מחמירים כדעת הירושלמי לצאת מצות מצוה לאכול מצות שנאפו לאחר חצות של ער"פ ונוהגין לומר אז הלל זכר למקדש, בחצרות טשערנאביל יש קבלה מאליהו הנביא לראש השושילתא - המאור עינים זיע"א לומר אז הלל בברכה.
כדאי לציין שבחצרות רוזין מקפידים דווקא שלא לאכול "ערב פסח מצות" משום חומרא דפסח.

נחום וואהלינער
הודעות: 260
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ד' אפריל 19, 2017 9:11 pm

ברים כתב:בערלוי מנגנים לכה דודי בשבת חזון בניגון אלי ציון, ולובשים בגדים גרועים משל שבת רגילה, ואומרים תיקון חצות כל ליל שישי, ומדליקים נרות גדולים בקריאת המגילה, וקוראים מגילת אסתר חציה בר"ח אדר

כל זה לא מגיע מצד החסידי שלהם

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ד' אפריל 19, 2017 11:59 pm

נכון, אך אילו היו נוטים לצד הליטאי סביר שמנהגים אלו היו נשכחים, עתה שהם חסידים מקפידים המה על שימור המנהגים ההונגרים שכמעט נשכחו מן העולם.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 12:00 am

הליכה על הקברות בערב ר"ה

בערלוי ועוד כמה מקומות אומרים סליחות ביוהכ"פ.
כמו"כ סליחות כ' סיון

בסוכה מקפידים לתלות לנוי הדברים שנמנו בגמרא, שמנים סלתות, ופירות.
כמו"כ מקפידים מאד על אכילת עראי חוץ לסוכה.
מים אחרונים ומים אמצעים

מנגנים י-ה א ל י

מנגנים, יו"ט בברכת כהנים להטבת חלומות

מקפידים באיסור מכנסיים כנפסק ברמ"א (וזה ראוי לאשכול בפנ"ע על מה סמכו המתירים, אשמח לדעת צד ההיתר בזה)

מקפידים לברך שהכל קודם סעודה לצאת מחששות, כמו"כ על שתייה בין דגים ובשר

אין שותים מים בעת התקופה ובסעודה ג'

כפרות עיוה"ק בעלוה"ש

שומרים מצת אפיקומן לשמירה

זימון על הכוס בשבת, תיקון היין במים.

חלות מפתח

אין עושים קידוש בין 6 ל7

אין מוזגים בהיפוך כדרך אבלים

שינויי ניגון בכ"מ במגילת אסתר, כמו בלילה ההוא, ככה יעשה, וכו

תספורת ערב יום טוב

ממונה בביהכ"נ לדאוג שלכולם יש איפה לאכול

ניגון בקדיש תתקבל בימ"נ

ייש"כ לכהנים אחר ברכת כהנים

בחודש אלול סיום פעמיים תהלים כמניןכפר ופעם נוספת בעשי"ת

מקפידים לא ללכת ד"א בלא ציצית

ברהמ"ז רק עם מלבוש עליון

משולש
הודעות: 3213
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי משולש » ה' אפריל 20, 2017 12:09 am

מים אחרונים זה דווקא לא מנהג עתיק. וגם לא נהוג כיום רק אצל החסידים.

יושב סתר
הודעות: 124
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' אפריל 20, 2017 12:13 am

נחום וואהלינער כתב:בחצרות טשערנאביל יש קבלה מאליהו הנביא לראש השושילתא - המאור עינים זיע"א לומר אז הלל בברכה.

רפואה שלימה
נערך לאחרונה על ידי יושב סתר ב ה' אפריל 20, 2017 12:13 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עמקן
הודעות: 661
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי עמקן » ה' אפריל 20, 2017 12:13 am

ברים כתב:
נחום וואהלינער כתב:
ברים כתב:בערלוי מנגנים לכה דודי בשבת חזון בניגון אלי ציון, ולובשים בגדים גרועים משל שבת רגילה, ואומרים תיקון חצות כל ליל שישי, ומדליקים נרות גדולים בקריאת המגילה, וקוראים מגילת אסתר חציה בר"ח אדר

כל זה לא מגיע מצד החסידי שלהם

נכון, אך אילו היו נוטים לצד הליטאי סביר שמנהגים אלו היו נשכחים, עתה שהם חסידים מקפידים המה על שימור המנהגים ההונגרים שכמעט נשכחו מן העולם.

זה לא קשור לצד החסידי שלהם, אלא בזה שהם נשארו קהילה עצמאי ולא נתבטלו לקהילה אחרת.

נחום וואהלינער
הודעות: 260
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ה' אפריל 20, 2017 3:29 am

ברים כתב:מנגנים, יו"ט בברכת כהנים להטבת חלומות

בחו"ל כולם שרים בברכת כהנים ולאו דוקא חסידים

ידידיה
הודעות: 654
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ידידיה » ה' אפריל 20, 2017 8:52 am

האם הבחנתי נכון שבאשכול זה מוזכרות בעיקר חסידויות מ"הסיעה ההונגרית" ולא מ" הסיעה המרכזית"?

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 9:13 am

נחום וואהלינער כתב:
ברים כתב:מנגנים, יו"ט בברכת כהנים להטבת חלומות

בחו"ל כולם שרים בברכת כהנים ולאו דוקא חסידים

היא הנותנת, ממהגי ישראל רבים "נעלמים" ומשתמרים בעיקר אצל החסידים, כולם או חלקם.
ב"ה ישנם גם מנהגים רבים שלאחרונה מתחדשים אצל הכלל,בעקבות ההפרייה ההדדית שלענ"ד קיבלה דחיפה עצומה מתשמ"ט ואילך. כמו אפיית חלות לשב"ק למשל.
חלק מהמנהגים נשתכחו לפני מאות שנים, וחלקם באמצע התהליך.
בכל אופן אני כותב מה שנראה לי נכון ואשתדל בל"נ להמנע מויכוחים.

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אפריל 20, 2017 11:37 am

ר' ברים אתה כותב הרבה בלעה"ר, ואחלק את דבריך לד'
מנהגים שנוהגים בהם גם כמעט כל ה"מתנגדים" בימינו ואתה מגלה לצערי ממש בורות (חלקם כולם, חלקם יותר בהשפעת הגר"א)
מנהגי קבלה אכן יש הקפדה יותר בבחסידות
מנהגים שנוהגים בהם חלק מסויים מחסידים וחלק מסויים מליטאים
ומנהגים שרבוש"ע מה הקשר (אכילת עראי מחוץ לסוכה זה "מקורי"?)

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 3:23 pm

לא אכנס לויכוח בל"נ, אני די נמצא ב2 הצדדים, וכותב את ההבדלים שנראים לעיני.
מש"כ על סוכה, ידעתי שהוא דין התלמוד, ומה לעשות שהחסידים מקפידים ע"כ ביותר, ואצל הליטאים רק המדקדקים ביותר. פוק חזי.
אשמח אם תציין ע"י כל דבר מקורו וגם הערות.

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אפריל 20, 2017 3:31 pm

ברים כתב:לא אכנס לויכוח בל"נ, אני די נמצא ב2 הצדדים, וכותב את ההבדלים שנראים לעיני.
מש"כ על סוכה, ידעתי שהוא דין התלמוד, ומה לעשות שהחסידים מקפידים ע"כ ביותר, ואצל הליטאים רק המדקדקים ביותר. פוק חזי.
אשמח אם תציין ע"י כל דבר מקורו וגם הערות.

כבודו יורה מהמותן בלי סוף, ואנוכי צריך להביא מקורות?...

זיל בתר רובא
הודעות: 44
הצטרף: ג' יולי 02, 2013 2:13 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי זיל בתר רובא » ה' אפריל 20, 2017 4:35 pm

ברים כתב:מקפידים באיסור מכנסיים כנפסק ברמ"א (וזה ראוי לאשכול בפנ"ע על מה סמכו המתירים, אשמח לדעת צד ההיתר בזה)

ואני אשמח לדעת מה צד ההיתר לקשור את הגארטעל לא במתנים כמו שהשכל מחייב, אלא הרבה למטה מזה במקום שכל הרואה מבין שהוא חשש איסור פשוט וברור וא"צ להסביר.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 10:03 pm

מנהג אצל כמה חסידים לא לכנות כל מי שדבריו לא מוצאים חן בעיני "בור" "עמרץ" וכיו"ב

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 10:04 pm

זיל בתר רובא כתב:
ברים כתב:מקפידים באיסור מכנסיים כנפסק ברמ"א (וזה ראוי לאשכול בפנ"ע על מה סמכו המתירים, אשמח לדעת צד ההיתר בזה)

ואני אשמח לדעת מה צד ההיתר לקשור את הגארטעל לא במתנים כמו שהשכל מחייב, אלא הרבה למטה מזה במקום שכל הרואה מבין שהוא חשש איסור פשוט וברור וא"צ להסביר.


מרפסין איגרא

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 11:28 pm

לעומקו של דבר כתב:
ברים כתב:לא אכנס לויכוח בל"נ, אני די נמצא ב2 הצדדים, וכותב את ההבדלים שנראים לעיני.
מש"כ על סוכה, ידעתי שהוא דין התלמוד, ומה לעשות שהחסידים מקפידים ע"כ ביותר, ואצל הליטאים רק המדקדקים ביותר. פוק חזי.
אשמח אם תציין ע"י כל דבר מקורו וגם הערות.

כבודו יורה מהמותן בלי סוף, ואנוכי צריך להביא מקורות?...

אינני יורה מהמותן מילה אחת. מה שכן, גדלתי שנים רבות אצל ליטאים, וחצי יובל האחרון רוב זמני אצל החסידים, מה שנראה לכם מופרך הם כנראה דברים שהשתנו לטובה, (וכן את החסידים השתפרו עניינים רבים שלמדו מהליטאים) ואין לנו אלא לברך ע"כ.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ה' אפריל 20, 2017 11:30 pm

ברים כתב:
זיל בתר רובא כתב:
ברים כתב:מקפידים באיסור מכנסיים כנפסק ברמ"א (וזה ראוי לאשכול בפנ"ע על מה סמכו המתירים, אשמח לדעת צד ההיתר בזה)

ואני אשמח לדעת מה צד ההיתר לקשור את הגארטעל לא במתנים כמו שהשכל מחייב, אלא הרבה למטה מזה במקום שכל הרואה מבין שהוא חשש איסור פשוט וברור וא"צ להסביר.


מרפסין איגרא

ציפיתי לראות לפחות אחד מה"עניניים" והתלמידי חכמים כאן, שיגיב על התשובה הנ"ל, התבדיתי.

מכון חכמי ליטא
הודעות: 25
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ה' אפריל 20, 2017 11:37 pm

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1247
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ו' אפריל 21, 2017 2:32 am

זיל בתר רובא כתב:
ברים כתב:מקפידים באיסור מכנסיים כנפסק ברמ"א (וזה ראוי לאשכול בפנ"ע על מה סמכו המתירים, אשמח לדעת צד ההיתר בזה)

ואני אשמח לדעת מה צד ההיתר לקשור את הגארטעל לא במתנים כמו שהשכל מחייב, אלא הרבה למטה מזה במקום שכל הרואה מבין שהוא חשש איסור פשוט וברור וא"צ להסביר.

לא הבנתי?
הגארטל הליטאי (חגורת המכנסים) נקשר במקום גבוה יותר???

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אפריל 21, 2017 10:05 am

ברים כתב:מנהג אצל כמה חסידים לא לכנות כל מי שדבריו לא מוצאים חן בעיני "בור" "עמרץ" וכיו"ב

viewtopic.php?t=19630&start=80#p346802

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ו' אפריל 21, 2017 11:37 am

טענו בחיטים והודו לזכר קדשו

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ש' אפריל 22, 2017 11:08 pm

הרחת הדסים בליל שבת,

הרחת הדסים מסוכות בהבדלה כמבו' בטו"ז

הרחת נר ההבדלה אחר הכיבוי

הדלקת נרות במוצ"ש

אכילת דגים בכל ג' סעודות כמבו' במג"א

אין מאחלים גוט שבת אחרי מנחה משום אבילות דמשרע"ה
נערך לאחרונה על ידי ברים ב א' אפריל 23, 2017 12:37 am, נערך 4 פעמים בסך הכל.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: מנהגי חסידים מקוריים

הודעהעל ידי ברים » ש' אפריל 22, 2017 11:12 pm

ברכת הבנים בליל שב"ק הוא מנהג שבאופן תמוה לא נהוג אצל חסידים


חזור אל “מאי חסידות ומאי מתנגדות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד