מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

דודי צח
הודעות: 311
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי דודי צח » ג' ספטמבר 05, 2017 10:01 am

היום בלמדי סימן תקפ"א - להכין עצמינו לקראת ראש השנה
ראיתי, כי המשנה ברורה מביא שאומרים 'לדוד ה' אורי' בערב בתפילת מנחה.

בכל בית כנסת נוסח אשכנז אומרים אחרי תפילת מעריב. אם החפץ חיים ובעל המשנה ברורה אמר במנחה, מי אפוא תיקן שיאמרו במעריב, ואני מניח שבוודאי יש מקור טהור לכך, אך מדוע בתי הכנסיות בכל אתר ואתר אימצו את המקור העלום לי, ולא את דברי המשנ"ב הפשוטים והקריאים.

כמו"כ בסימן הנ"ל שש"ץ בתוך שנת האבל אינו ניגש להלל בראש חודש, ומביא בשם הגר"א - כי גם בשחרית של ראש חודש אין האבל ניגש לעמוד.
והנה דבר נפוץ הוא בכל בית כנסת נוסח ספרד, שהחזנים החסידיים שהם בעלי חיוב - לא ניגשים לעמוד, אך הליטאים הקלאסיים כן ניגשים לעמוד.

ומעתה, כאשר המשנ"ב מביא בשם הגר"א אבי אבות הליטאיים - לא להתפלל בתוך שנת האבל בראש חודש לפני העמוד. מי אפוא הנהיג אחרת, ואיך זה הצליח כנגד המשנ"ב והגר"א פוסקי הדור ופוסקי המגזר.

מן הסתם יש עוד עשרות דוגמאות, אך כתבתי כאמור רק מסימן תקפ"א - עניינא דיומא

דרומי
הודעות: 1748
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי דרומי » ג' ספטמבר 05, 2017 10:14 am

ראיתי בהליכות שלמה על מועדים בתחילתו שמדבר על הענין של לדוד ה' אורי אם במנחה או בערבית, עיי"ש

קו ירוק
הודעות: 2117
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' ספטמבר 05, 2017 10:30 am

אם ב'לדוד' קמיירינן, תימה לי, הרי מקורו מהאר"י ומנהג הספרדים.
והרי הם אומרים במנחה. איך נהיה פתאום בערבית ?

אמת קנה
הודעות: 43
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי אמת קנה » ג' ספטמבר 05, 2017 11:36 am

קו ירוק כתב:אם ב'לדוד' קמיירינן, תימה לי, הרי מקורו מהאר"י ומנהג הספרדים.
והרי הם אומרים במנחה. איך נהיה פתאום בערבית ?


לא דק בכתבי האר"י לא נזכר, וכן אינו נזכר בספר כף החיים.

והחיד"א ז"ל בספר עבודת הקודש חלק מורה באצבע סימן ב אות לז כתב: מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לדוד ה' אורי וישעי, ובפרט מראש חודש אלול עד הושענא רבא, הרי שכתב שכל ימות השנה יש לומר מזמור זה אחר התפילה ובפרט מר"ח אלול וכו'.

עוד כתב החיד"א ז"ל שם בספר עבודת הקודש, חלק סנסן ליאיר סימן ה': להצלחה ולשמירה, יאמר מזמור לדוד ה' אורי וישעי כולו אחר כל תפילה מהשמונה עשרה, מראש חודש אלול עד מוצאי יום הכפורים, וכן בהושענא רבא. וכן הוא מנהג בעיר הקודש חברון שהשליח צבור אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו' בקול רם. ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמונה עשרה. ולפחות כל יום האומרו בכונה אחר תפלת שחרית ימצא חיים".

וכאן מתבאר שיאמר מזמור זה מר"ח אלול ועד מוצאי יוה"כ והו"ר, אחר שלוש התפילות, ומה טוב (מצד סגולה) לאמרו כל השנה אחר כל שמונה עשרה של שחרית מנחה וערבית, ולפחות אחר תפילת שחרית.

ורבה של חברון הגאון רבי אליהו מני ז"ל כתב שמנהג חברון בזמנו היה "מראש חודש אלול עד שמיני עצרת אומרים אחר שחרית וערבית מזמור אורי וישעי, ואחריו קדיש", הובא בספר בן איש חי ש"א פרשת פקודי אות ו'. כמדומה שעכשיו מנהג בני ספרד לאמרו רק אחר שחרית.

קו ירוק
הודעות: 2117
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' ספטמבר 05, 2017 11:43 am

יישר כח על המקורות.
אך המסורת היא מהאר"י.
בסידור עליות אליהו (מהדור' תשנ"ד) במסורת התפילה:
לדוד ה'. ר' יעקב רקח בספרו שערי תפילה בשם ר' חיים כהן תלמיד האר"י ז"ל. מ"ב תקפא, ב.

נשארה השאלה מאיפה השינוי בין מנחה לערבית?

סגי נהור
הודעות: 1890
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ספטמבר 05, 2017 2:00 pm

קו ירוק כתב:אם ב'לדוד' קמיירינן, תימה לי, הרי מקורו מהאר"י ומנהג הספרדים.
והרי הם אומרים במנחה. איך נהיה פתאום בערבית ?

א. מקורו איננו ממנהג הספרדים. ראה בכל המאמרים אודות המנהג ומקורו.
ב. הספרדים אינם אומרים אותו במנחה כלל...

מה שנכון נכון
הודעות: 7462
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מי תיקן את סדרי התפילה המקובלים של נוסח אשכנז?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ספטמבר 05, 2017 2:29 pm

קו ירוק כתב:אך המסורת היא מהאר"י.
בסידור עליות אליהו (מהדור' תשנ"ד) במסורת התפילה:
לדוד ה'. ר' יעקב רקח בספרו שערי תפילה בשם ר' חיים כהן תלמיד האר"י ז"ל.


המסורת היא לא מהאר"י אפי' לפי הציטוט הזה.

ר"ח הכהן היה תלמיד הרח"ו.
הסידור המיוחס לו (שערי רחמים שערי רצון) מלוקט מכתביו עם 'תוספת מרובה על העיקר' מהעורך ר"ש עבאדי.


חזור אל “מאי חסידות ומאי מתנגדות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים