מידות הנפש עפ חסידות

אליעזר בלוי
הודעות: 170
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am

מידות הנפש עפ חסידות

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ה' ספטמבר 28, 2017 6:48 pm

חכם א . ידידי ורעי ביקש להעלות שאלה זו
אני נבוך בהבנת ענין מקור ומוצא מדות הנפש שבאדם, כי דברי קדמוניננו בזה נראים לי כסותרים זא”ז. וקוטב העניין בקיצור הוא, דהנה ידועים דברי מוהר”ח ויטל זצוקלל”ה בספרו שער הקדושה, שכל המדות כולם מושרשים בד’ יסודות שבהרכבתו, ומשם מקורם בין לטב ובין למוטב [ועפ”ז הוא מבאר מדוע תיקון המידות הוא הראשית והיסוד לקיום כל התורה כולה, ע”ש].
מאידך, מבואר בכל הספה”ק מתלמידי הבעש”ט הק’ ששורש מדות הנפש הם מז’ מדות העליונות [חג”ת נהי”ם] שנפלו ונתגשמו אצל האדם המגושם ומתלבשים בצורות ותאוות גשמיות כו’ כנודע ליודעים [ועפ”ז מבארים דרך עבודה עמוקה שתיקון המידות והעלאתם לקדושה].
משמע ששורש המידות הם מז’ מידות ז’ ימי הבנין, שכ”ז כלול בכל האדם ואדם בשורש נשמתו שהוא כעולם קטן, ורק עכירת החומר וגשמיות הגוף גורם שהם יתגלו באופן מגושם ביותר. ובספה”ק מבואר באריכות שורש המידות ע”פ הנ”ל, ולדוגמא: אהבה ותאווה מחסד, יראה וכעס מגבורה, וכן עזה”ד. מאידך, משערי קדושה הנ”ל משמע שאדרבא, חומר הרכבת האדם – טרם נפיחת נשמתו בקרבו – טומן בחובו כל המידות כולן, והם המעכבים והמסתירים – או להיפך – מסייעים ומכשירים את האדם מלהשיג מדריגות הקדושה.

דרומי
הודעות: 1748
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מידות הנפש עפ חסידות

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 28, 2017 9:03 pm

אין סתירה בין הענינים, כי ז' המדות הן בעצם מחולקות לד' יסודות:

חסד ונצח - יסוד המים (אברהם)

גבורה והוד - יסוד האש (יצחק)

תפארת ויסוד - יסוד הרוח (יעקב ויוסף)

מלכות - יסוד העפר (דוד)

ובהרבה מקומות מבואר, שעיקר המדות הן רק השלוש הראשונות - חג"ת, כי השלוש שלאחריהן - נה"י - הן הסתעפות שלהן, ומלכות היא בכלל חידוש

ולכן גם מבואר בפרדס שבד' היסודות היסודות העיקריים הם רק מים, אש ורוח ואילו עפר הוא יסוד נוסף שהוא כמו תוצאה של כל השלושה הראשונים

ואני בחפזי כתבתי לפי מה שהבנתי את השאלה.

ניים ושכיב
הודעות: 406
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מידות הנפש עפ חסידות

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ו' נובמבר 03, 2017 5:39 am

אליעזר בלוי כתב:חכם א . ידידי ורעי ביקש להעלות שאלה זו
אני נבוך בהבנת ענין מקור ומוצא מדות הנפש שבאדם, כי דברי קדמוניננו בזה נראים לי כסותרים זא”ז. וקוטב העניין בקיצור הוא, דהנה ידועים דברי מוהר”ח ויטל זצוקלל”ה בספרו שער הקדושה, שכל המדות כולם מושרשים בד’ יסודות שבהרכבתו, ומשם מקורם בין לטב ובין למוטב [ועפ”ז הוא מבאר מדוע תיקון המידות הוא הראשית והיסוד לקיום כל התורה כולה, ע”ש].
מאידך, מבואר בכל הספה”ק מתלמידי הבעש”ט הק’ ששורש מדות הנפש הם מז’ מדות העליונות [חג”ת נהי”ם] שנפלו ונתגשמו אצל האדם המגושם ומתלבשים בצורות ותאוות גשמיות כו’ כנודע ליודעים [ועפ”ז מבארים דרך עבודה עמוקה שתיקון המידות והעלאתם לקדושה].
משמע ששורש המידות הם מז’ מידות ז’ ימי הבנין, שכ”ז כלול בכל האדם ואדם בשורש נשמתו שהוא כעולם קטן, ורק עכירת החומר וגשמיות הגוף גורם שהם יתגלו באופן מגושם ביותר. ובספה”ק מבואר באריכות שורש המידות ע”פ הנ”ל, ולדוגמא: אהבה ותאווה מחסד, יראה וכעס מגבורה, וכן עזה”ד. מאידך, משערי קדושה הנ”ל משמע שאדרבא, חומר הרכבת האדם – טרם נפיחת נשמתו בקרבו – טומן בחובו כל המידות כולן, והם המעכבים והמסתירים – או להיפך – מסייעים ומכשירים את האדם מלהשיג מדריגות הקדושה.

אדרבא, בשע"ק הנ"ל (א,ב) כתוב שבאים מד' יסודות שבנפש ולא מד' יסודות שבגוף.

(אמנם יש ספרים אחרים שמדברים על מדות שמקורן בגוף. ולכאו' לא פליגי, אלא שהם מדברים על היצר הגשמי, והספרים הנז"ל מדברים על היצר הרוחני).


חזור אל “מאי חסידות ומאי מתנגדות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים