יחס החזון איש לחסידות

מתפעל
הודעות: 2935
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי מתפעל » ב' אוקטובר 10, 2011 11:57 am

ראיתי ציטוט:

"הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד חסידות וקבלה, וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי אדמו"ר הזקן לא מצוטטים מכלי ראשון."

הרב קמנצקי מביא את הדברים בשם ר' אברהם ישראל גליס, ששמע מפי דודנו ר' אפרים גליס, שראה את החזו"א לובש בגדי חג ושאלו לפשר הדבר.

מישהו יודע מי הוא ר' אפרים גליס הנ"ל?

הייתי מעוניין לנסות ליצור איתו קשר ולברר את הסיפור.

תודה רבה

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10234
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 10, 2011 12:00 pm

'כמנהג קהילות אחרות בליטא' - איזה?
ר' אפרים גליס לא חי הרבה שנים. היה יהודי יקר, מדקדק ובעל קורא.
בנו הוא ר' צבי המכונה צביקה, לשעבר בבנק מזרחי בבני ברק. בשנים האחרונות גר בפ"ת. תנסה אצלו. איש נעים שיחה מאד.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' אוקטובר 10, 2011 12:17 pm

ולא חשש שהסטיפלער שהיה מבית חסידי יראהו במעשה זה?

מאד מוזר להקפיד לשמוח על חרם ישן, כשכבר החסידות הוכחה ברורות שכוונתה ומעשיה לשם שמים!

אם יש רק מקור יחידי ומפוקפק למעשה זה, אני מציע מספק "שב ואל תעשה" ואל תאמין...

וכבר העיר הגריד"ס זצ"ל, שבאושוויץ כששרפו את כולם בלי הבחנה, ודאי כבר עשו שלום למעלה הגר"א והגרש"ז.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10234
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 10, 2011 12:21 pm

גני תקוה לא פ"ת.

03-7369984

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוקטובר 10, 2011 12:25 pm

ראה באמונה ובטחון כאשר החזו"א כותב להתווכח עם החסידים בנוגע למהות הבטחון, דומני שהוא מתייחס אליהם בכבוד הראוי, ובכל אופן מסגנון הדברים שם קשה להאמין שאחז בחרם על החסידים, גם יש לבדוק בספרי החזו"א איך הוא מתייחס לאגלי טל ועוד כהנה.
--
בזמנו שמעתי מאחד שהיה שכנו של החזו"א ז"ל לטענתו אמר לו החזו"א שמזכיר רק את האגלי טל ולא את האבני נזר בהיות ובעל השם משמואל זי"ע טיפל בזה.
אך גם מזה אין כל כך ראיה. וצ"ב:

היא שיחתי
הודעות: 3272
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוקטובר 10, 2011 12:32 pm

אם כבר
האם מישהו יכול לברר כאן יחס החזו"א למוהר"א מבעלזא?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוקטובר 10, 2011 12:38 pm

שמעתי ממקור מוסמך שהיה החזו"א שולח להוועץ עם האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע
--
לר' היא שיחתי: האם ר' דוד פרנקל ז"ל היה חסיד בעלז?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' אוקטובר 10, 2011 1:01 pm

לגבי 'אמונה ובטחון', לא מפורש שם שדן עם תנועת החסידות, אלא "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים", ולאו דוקא מהחסידות.
וכמדומה שהשיטה ששוללה שם יש לה כבר מקורות בקדמונים, אבל האמת ששיטתו שלו יותר ברורה, וכן נקט מרן הראי"ה בעולת ראיה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוקטובר 10, 2011 1:09 pm

שם בטחון המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים,
עמוד י"ג שם

היא שיחתי
הודעות: 3272
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוקטובר 10, 2011 1:43 pm

תולעס
וגאולה בקרוב
נראה שאינכם מודעים לכך שאמונה ובטחון הוא מצונזר
ואין שם את הקטעים נגד החסידות

פרוזבול
הודעות: 131
הצטרף: א' אוקטובר 09, 2011 1:20 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי פרוזבול » ב' אוקטובר 10, 2011 4:20 pm

.
נערך לאחרונה על ידי פרוזבול ב ג' פברואר 14, 2012 8:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כרם
הודעות: 737
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2011 11:48 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי כרם » ב' אוקטובר 10, 2011 9:56 pm

מתפעל כתב:ראיתי ציטוט:

"הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד חסידות וקבלה, וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי אדמו"ר הזקן לא מצוטטים מכלי ראשון."

הרב קמנצקי מביא את הדברים בשם ר' אברהם ישראל גליס, ששמע מפי דודנו ר' אפרים גליס, שראה את החזו"א לובש בגדי חג ושאלו לפשר הדבר.

מישהו יודע מי הוא ר' אפרים גליס הנ"ל?

הייתי מעוניין לנסות ליצור איתו קשר ולברר את הסיפור.

תודה רבה


גופא דעובדא היכי הוה אינני יודע. אבל לפי מה ששמעתי על הנהגות החזו"א, בהחלט ייתכן שאותו יום לא התאפשר לו ללבוש בגד של חול (היה בכביסה, או בתיקון וכדו'), ובלית ברירה לבש בגד של שבת, וכששאל השואל מפני מה, השיב לו בהומור דק (ואולי היה להם שיג ושיח בנידון זה קודם): לחגוג את יום הטלת חרם הגר"א על החסידים.
אדגיש, לא שאני אומר שכך הוה עובדא, כי אינני יודע, אבל יש עובדות ידועות בשמו, שהם על בסיס דומה.

מיימוני
הודעות: 23
הצטרף: א' אוגוסט 28, 2011 5:13 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי מיימוני » ב' אוקטובר 10, 2011 10:36 pm

היא שיחתי כתב:תולעס
וגאולה בקרוב
נראה שאינכם מודעים לכך שאמונה ובטחון הוא מצונזר
ואין שם את הקטעים נגד החסידות

לידיעתך, שוחחתי עם אנשים שהסתובבו אצל החזו״א ולכולם היה ידוע בלי ספק שהקטעים שצונזרו היה נגד סלובודקא ולא נגד חסידות.

שיבר
הודעות: 624
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי שיבר » ג' אוקטובר 11, 2011 12:29 am

ברור שכוונו נגד נובהרדוק.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' אוקטובר 11, 2011 12:31 am

לתולעת:
"בפי החסידים" אין הכוונה לחסידים מתנועת החסידות.

מיימוני
הודעות: 23
הצטרף: א' אוגוסט 28, 2011 5:13 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי מיימוני » ג' אוקטובר 11, 2011 1:10 am

שיבר כתב:ברור שכוונו נגד נובהרדוק.

שמעתי גירסא זו אבל גם זה לא נכון אלא ברור שהכוונה על סלובודקא.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' אוקטובר 11, 2011 11:06 am

ערבך ערבא צריך:
מנין שהיו קהילות בליטא שכן נהגו כך?
מי חידש שמחה זו? גם לשיטת מי שהחרים הרי זו מצות מרור, ולשמחה מה זו עושה?
אם הגר"א והגר"ח לא נהגו כך, מי זה שנהג כך?
כל שמועה זו מוזרה ביותר

זקן ששכח
הודעות: 2563
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' אוקטובר 11, 2011 2:45 pm

לא זכיתי להבין לשמחה מה זו עושה?

מתפעל
הודעות: 2935
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי מתפעל » ד' אוקטובר 12, 2011 10:44 am

אכן שמועה מוזרה.

דיברתי עם בנו של ר' אפרים, ר' צבי, אכן איש נעים שיחה.
סיפר לי כמה דברים מאביו ז"ל אבל את הסיפור הזה אף פעם לא שמע.

נתן לי טלפון לאחיו הגדול, ובעזרת השם בחול המועד אנסה לדבר גם איתו בטלפון.

חג שמח

צh33
הודעות: 473
הצטרף: א' אוקטובר 02, 2011 12:20 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי צh33 » ד' אוקטובר 12, 2011 12:14 pm

אולי ישהו מביא כאן את הספר המקורי של קמינצקי לפחות באנגלית http://www.scribd.com/doc/32134294/Making-of-a-Godol
אני מצאתי את הקישור הזה אבל איני יודע איך להורידו מישהו יכול לעזור

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי אורי אגסי » ו' אוקטובר 14, 2011 11:24 am

סליחה על הבורות,

אבל באיזה תאריך חל אותו יום חגיגי ?

(אני צריך לדעת כדי לארגן לאותו יום את בגדי השבת, ואגב אפשר גם ללבוש שטריימל או שצריך דוקא פראק?)

באמת, מישהו מכם באמת מאמין ללוקש הנ"ל: החזו"א, בגדי שבת באמצע השבוע, יום "חג", אולי אף אמרו הלל בבית מדרשו ?

עמקן
הודעות: 686
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי עמקן » ו' אוקטובר 21, 2011 1:37 pm

מיימוני כתב:
שיבר כתב:ברור שכוונו נגד נובהרדוק.

שמעתי גירסא זו אבל גם זה לא נכון אלא ברור שהכוונה על סלובודקא.


שמעתי מנכד של אחד מגדולי תלמידי החז"א [איני מזכיר שמו מחשש רכילות] שהוא ראה הכת"י בעצמו והיה נגד חסידים. לדבריו זה לא היה מצונזער אלא החז"א ציווה בעצמו שלא ידפיסנו.
נערך לאחרונה על ידי עמקן ב א' אוקטובר 23, 2011 12:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עמקן
הודעות: 686
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי עמקן » ו' אוקטובר 21, 2011 1:47 pm

מתפעל כתב:ראיתי ציטוט:

"הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל".


פתי מאמין לכל דבר. וכי תעלה על הדעת שכמה קהילות בליטא נהגו כן ולא נשמע לשום אדם זולת רנ"ק שמעיד בשם אדם שאינו בחיים ואינו יכול להכחיש. [אינו חושד רנ"ק בשקר בכוונה, אך הוא הראה תמימות נוראה בספרו שקיבל כל שמועה ששמע ולא השכיל לסנן אותם כראוי.]
בכלל כל הנהגת הליכה בלבוש חגיגי ביום שנעשה דבר משמח אינו הולם המתנגדים כלל. בפרט שכל ההתנגדות היה דבר ענייני ולא דבר אישי שראוי לחוג. בספר הגאון הובא [דומני מיותר ממקור אחד] שהגר"א בעצמו היה מוחה במדברים לשון הרע על חסידים שלא לצורך.
בכלל - יחס המתנגדים לחסידים באופן אישי היה יותר טוב משל התנהגות חסידים לחצרות חסידים אחרים שהיו מריבים איתם.
נערך לאחרונה על ידי עמקן ב א' אוקטובר 23, 2011 12:39 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3272
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' אוקטובר 21, 2011 3:40 pm

ישפוט כל אחד כנגד מי דבריו מוסבים
מקור-
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616
כח.
אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה, המה משוללים גם מאגדה באופיה האמיתית. כי בהיותו חסר לב חכמה, אי אפשר לו לקנות מושגים שמימים אמתיים. גם אינו מסוגל ללמודים ישרים. ומה שהזכירו בגמרא בעלי אגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא יתכן להיות ריק מהלכה ולהיות בעל אגדה. וייתכן אנשים שעסקם "בהגיונות" בני אדם כעין פלוסופיה ריקנית, פעם במידות פעם בקורות הדורות ועוד כיוצא בהן ומשתדלים לקבוע הגות ליבם במסגרות התורה. וייתכן שיצליחו למשוך לב השומעים ולהנעים זמירות באזני המקשיבים, ואמנם אלה אין להם חלק בתורה לא בהלכה ולא באגדה כי כיסוד ההלכה יסוד האגדה אין האגדה הגיון לב, האגדה היא חלק התורה שקיבלנו דור אחר דור אשר מסרה משה ליהושע ויהושע לזקנים כדתנן באבות ולהיות בעל אגדה החובה להיות בקי במקרא בתורה בנביאים כתובים, להיות בקי בכל אגדות שנאמרו בגמ' בקיאות נאמנה, להיות בקי במדרש בקיאות שנונה ומסודרת, ואח"כ לשאת ולתת בהן בהבנת המסקנות שבהם, וכמו שלא ייתכן חכם בהלכה בלא קניין הבקיאות המרובה. ואמנם אלה החפצים בהתגלות לבם מורגלים בידיעות מקוטעות קטע מכאן וקטע משם עד שנאסף בידם ילקוט של מאמרים, סיפורים המשמשים בם לברא הרצאות ולהשמיע לרבים (ומהם מופלגים, אינם יודעים לתרגם בתורה נו"כ, אינם יודעים את הכתוב בראשונים ידיעה מספקת ומהם שלא למדו כלל תנ"ך, ואינם מבינים ללמוד אגדה בגמ' ברוב מקומות הש"ס, ובכל זאת המה מחנכים לצעירי הצאן, ומטיפים לקח במידות ומוסר, ולפעמים גם במדע ומתק שפתיים) ואם אמנם המה גורמים לעתים להטות לב הרבים לתורה ומוסר ולבנו יהגה להם כבוד והערצה על מעשיהם הטובים, אבל אין שמחתינו שלמה בהם כי סוף סוף חסר לנו תורה ויש כאן עניות בתורה, ויצירתם בלתי מתוקנת בהחלט, כמו שכתוב בפרקים הקודמים. אם אין תורה, אין חכמה אין עצה ואין תבונה.

כט.
אם אמנם מצוות כיבוד של חכמים ויראתם הם מן מצוות המעשיות, כמו מצות קימה, לפתוח ראשון, לא ישב במקומו, לא יסתור דבריו, הם יסוד בנפש, ראש וראשון בחובות הלבבות. כי הלא הכבוד הוא הרגש הגדול מאחיו, ועל פיו משקל כל ערכי החיים. הכבוד (כ)[ל]תלמיד חכם משמש להכנעה לחכמת התורה, לקבלת מלכותה, קבלה רצויה, קבלה ענוגה ונעימה. כי מטבע המכבד להנות מאהבת המכובד בעת שלבו רוחש הכבוד, ועינו היפה ימריצה להתאבק בעפר רגלי חכמים, ואין טרחו בזה כטורח של עמלה ויגיעה רק כמוצא חפץ לבו וכהשיג משאת נפשו, ואותן התנועות המעשיות המגשימים את מצות המעשיי של הכבוד הן הנה לעדות עד כמה לבו מלא אמונה בתורה, ועד כמה ינהר להתרפק עליה ולהשתעשע בסגולותיה.
וברנש דלבו ריק מרגש זה ואין נפשו חרד[ה] לכבוד תלמיד חכם, לבו ריק מהכנעה לתורה לבו ריק מקבלת עול מלכותה עליו. ואם סיבת חולי זה הוא ממיעוט הרגש כללי כי נולד בטבע קר ובשכל גס ומחנכיו פשעו בו מלהחכימו ולהשכילו, אין הקולר תלוי בצוארו, ואמנם הוא חסר בנפשו ביסוד התורה ואהבתה, וחלקו רע תחת השמש.
ואמנם אם הוא בעל כשרון בהשכל ודעת, ולבו מלא רגש כביר כח, אך נפתול נפתל בדרך חינוכו, ובאות נפשו משתדל לעקור מליבו רגש הכבוד לחכמים כאשר מוצא לזה סתירה לכבוד עצמו, וברוב גאותו מנחיל במחשבתו את כל הכבוד לנפשו בהיותו בעל בטחון בהיותו מזכה רבים והיותו ברור המידות, והלא זה כל האדם, וזה חובתו בעולמו, ומה יתרון בעל החכמה בהוויות דאביי ורבא, הנה זה חוטא בכפלים ומוכה בכפלים. הגר"ח זצ"ל בס' נה"ח בש"ד האריך במשפטו, ודן אותו כמבזה ת"ח, כמגלה פנים בתורה, וז"ל: וגם כמה מאותם אשר קרבת אלוקים יחפצון המה בחרו עצמם לקבוע כל עיקר לימודם בספרי יראה ומוסר כל הימים כו', ועדין לא ראו מאורות מימיהם ולא נגה עליהם אור התורה, ה' יסלח להם כי כונתם לשמים אבל לא זו הדרך ישכון בה אור התורה (פוק חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה הגר"ח זצ"ל תלמידו המובהק של הגר"א זצ"ל ורבא דרביה של הגרי"ס זצ"ל ואינו חושב בעלי היראה והמוסר בלי היותו חכם בהלכה בגפ"ת ואור התורה ומי לנו אוהב היראה והמוסר יותר ממרן הגרי"ס זצ"ל וברוב אהבתו אליה [שפתותיו] ברור מללו דמבלעדי היותו חכם מובהק בהלכה אין אור תורה עליו בעסקיו בספרי יראה ומוסר וכמו שהאריך בשער ד' ובח' פרקים לפני ש"ד) ושם בפ"ב גם תוכל לגרום לאדם התנשאות בלב מאשר הוא עובד אותו ית' בטהרת הלב שוקל בעיניו ח"ו אם יראה מי ומי שאין עניני עבודתו לו יתברך במחשבה טהורה וכו' וכ"ש (כשיראנה) [כשיראה] איש עוסק בתורת ה' ויתבונן עליו שהוא שלא לשמה (ר"ל לשם כבוד או אהבת הלימוד וכיו"ב כמו שהאריך הגר"ח ז"ל שם לבאר) יתבזה בעיניו מאד ח"ו והוא עוון פלילי הרחמן יצילנו. ושם בפ"ג ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו ולא עוד אלא שנמנה בדברי חז"ל בין אותם שאין להם חלק לעוה"ב לגמרי ח"ו וגיהנם כלה והם אינם כלים והם האפיקורסין וכן במשנה ר"פ חלק מנו את האפיקורס בכלל אותן שאין להם חלק לעוה"ב ואמרינן בגמ' שם רב ור"ח דאמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח כו' וגם מגלה פנים בתורה נמי מקרו כו'. הנה דבריהם מבוארים שת"ח שעוסקים בתורה שלא לשמה לא נגרע בזה ח"ו חשיבותו והאומר עליו מאי אהני לי רבנן בכלל מבזה ת"ח ובכלל אפיקורס, וכל שכן בת"ח העוסק בתורה לשמה. ובעל המוסר שמתבטא בלבו נגד ת"ח ומשפיל אותו בלבו וכ"ש כשמשפיל אותו בפני אחרים שהוא בכלל מבזה ת"ח, שדינו כאפיקורס ונכרת חלקו מארץ החיים, ומגלה פנים בתורה, שעפ"י התורה להעמיד ברום המעלה במחשבה ובמעשה את הת"ח שזהו כבוד התורה וכבודו יתברך. ואין תלמיד חכם אלא החכם בהלכה בגפ"ת וכמו שהאריך הגר"ח ז"ל בקבלתו מהגר"א ומדור דור עד משה רבנו עליו השלום[1].
ומה נורא הוא המראה כי אנשים עטופים בטליתות של ת"ח ומקושטים באיצטלאות דרבנן ומרצים למוסר וחסידות כל היום. והן הנה מכת מבזי ת"ח ומגלי פנים בתורה. ואם אמנם שוגגים הם וכונתם רצויה, אבל מה רב הוא ההפסד ומה גדול ההרס בבית המדרש. והנה לפעמים תולין עצמם על איזה סיפור המסופר על רבם אשר משמש אצלם לתמוך בטעותם ולהתמיד בדרכם המשובשת, והסיפור המתעה מרגלא בפומם ומתענגים בו ליהנות מביזוי ת"ח כאילו בפירוש ביזה גם רבם את ת"ח כולם וכי לדעת רבם המה לא ראו אור מימיהם וכאשר כתב כן במכתב לחכם תלמודי:
והנה יש יתרון לביזוי הנתמך על קבלה, כי אמנם כאשר יבזה על דעת עצמו אפשר לו לפעמים גם ליצר טוב ללחוש לו באזנו איזה מחאה, ואם לא לעצרהו ולשים מחסום לפיו, לא יבצר ממנו איזו רעדה בליבו ובכל אופן אין שמחתו שלמה וענגו נפגם, לא כן בהסתמכו על קבלתו מרבו הוא מספר בבחינת כל עצמותיו תאמרנה, ולבו רחב ספוק וגיל, חיכו ממתקים וכולו מחמדים לבזות החכמים בעולם הלומדים ואז הוא מכוון בו לפלוני ולפלוני ומשנן את לשונו להטעים דבריו לפני השומעים וכרוצה להשביעם כי יש בדבריו גם רמז לפלוני או לפלוני והעיקר שידעו שמדרך (הת"ת) [הת"ח] היא (אי אפשר להזכירו מפני איסור גידוף ר"ל) ואל יטעו עוד בשוא נטעה להכנע בפני תלמידי חכמים או להעריצם בלב. כי כבר אמר רבינו ז"ל כי לא ראו אור והנה כבר אמרו חגיגה כ"ב ב' ואם אתה אומר לו טמא, כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא.
ולו חכמו השכילו כמה מן החטא והאשמה סיפורים כאלה כי יוסיפו לדבר סרה על רבם כאילו ח"ו גם הוא כמותם בעוון המר הזה, וכאילו לא ראה לדברי הגר"ח בנפה"ח או ח"ו היה חולק על ישיבתו של רבא דרביה ועוד ועוד, ועוד הוסיפו עולה להנות מהעבירה ולדבר ברהב בשמחת לב להעליב מלאכי עליון ולשום לאל חכמי ישראל וקדושיו, עוד מלאם לבם לדרוש כזאת ברבים (עוד) [אוי] לאוזניים שכך שומעות.
וכמה מן הטפשות ללמוד הלכה מפי מעשה פרטית, וכי אין אנו יודעין כי יתכן שאיש אשר עסקו למוד התורה ויהיה גם שקדן ולפעמים מופלג בשקדנות ובכל זאת הוא ראוי לתוכחה ואף יתכן להוכיחו בעוז ולהגיד כי עדין לא ראה אור, ואמנם פעולת שקידה מופלגת איננה מבטיחה את בעליה שם תלמיד חכם כי יתכן כי לימודו באופן שטחי ולא זו דרכה של תורה באמת כי עיקר סגולת התורה לעמלים בה בעיון עמוק, ולא לעמלים במעשה זמרת הגמרא. ולפעמים סיבת הדבר בחסרון רב שלא למד לפני חכמים ולפעמים חלקו רע שלא חונן בכשרון מספיק, ולפעמים מפני קלקול המידות בקלקול מרובה ולפעמים יחסר לו יראת שמים וכיו"ב. והנה כשבאין ללמוד הלכה חמורה כזו, רבת האחריות שכל גופי תורה תלויין בה הלא קלות ראש אסור בזה בהחלט. ואמנם בהיות לבם חומד למשפט המעוקל הלזה לא יתנו לב לדעת עד כמה אין מכתב רבם מספיק לחרוץ ממנו משפטם, בהיות מהותו של זה שהמכתב כתוב אליו עלומה מהם, ובזדון לבם יגדילו את ערך זה האיש שהוכיחו רבם, ויתארוהו חכם וגדול הדור, מופלג בצדקות ובחסידות ולומד תורה לשמה וכל זה בשביל [חפצם הם] לגמור עליו את ההלל שלא ראה אור מימיו. ובשביל זה, אולי בשביל שאינו יודע לבזות ת"ח, או בשביל זה עצמו שהוא חכם, או בשביל שהוא שקדן, או בשביל שאינו מרבה בשיחות בהגיונות בדויות, ואם יקלו בגדלות האיש המוכח מרבם הלא לא יוכלו להוציא את המסקנות הדרושות להם. לזאת יתחילו בשבח שבשבחים ולסיים בגנות כאוות נפשם הזדונית.
כאלה[2] וכאלה מנת חלקם של בני אדם שעזבו חכמת ההלכה מקור מים חיים ויתנו לה כתף סוררת.
והשמר נא אל ינעם לך חברתם, ואל תתאו למטעמיהם, הדבק נא בהוויות אביי ורבא ומינה אל תזוע הפוך בה והפוך בה דכולי בה[3].

[1] עד כאן נדפס ב"התעוררות", (עי' הערת המעתיק בראש הדברים).
[2] מכאן עד הסוף נדפס גם הוא ב"התעוררות",
[3] מצוין במקור כי ההדגשה בכתב יד קדשו.

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי לייבל » ש' אוקטובר 22, 2011 8:14 pm

עמקן כתב:
מיימוני כתב:
שיבר כתב:ברור שכוונו נגד נובהרדוק.

שמעתי גירסא זו אבל גם זה לא נכון אלא ברור שהכוונה על סלובודקא.


שמעתי מנכד של אחד מגדולי תלמידי החז"א [איני מזכיר שמו מחשש רכילות] שהוא ראה הכת"י בעמצו והיה נגד חסידים. לדבריו זה לא היה מצונזער אלא החז"א ציווה בעצמו שלא ידפיסנו.

הגרב"י זילבר בס' תורת היראה כותב בשם הגרב"צ ברוק ששמע מהסטייפלר שהחזו"א בעצמו היה מתנגד להדפסת ספר אמונה ובטחון.

שיבר
הודעות: 624
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי שיבר » א' אוקטובר 23, 2011 12:36 am

עמקן כתב:
מיימוני כתב:
שיבר כתב:ברור שכוונו נגד נובהרדוק.

שמעתי גירסא זו אבל גם זה לא נכון אלא ברור שהכוונה על סלובודקא.


שמעתי מנכד של אחד מגדולי תלמידי החז"א [איני מזכיר שמו מחשש רכילות] שהוא ראה הכת"י בעמצו והיה נגד חסידים. לדבריו זה לא היה מצונזער אלא החז"א ציווה בעצמו שלא ידפיסנו.


הכוונה היתה לקטע אודות הבטחון (שאינו מצונזר) בו עסק חלקו הראשון של האשכול.

אפרים זלמן
הודעות: 143
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ה' יולי 20, 2017 7:51 pm

היא שיחתי כתב:אם כבר
האם מישהו יכול לברר כאן יחס החזו"א למוהר"א מבעלזא?

זו לשון ר''י לנדא שי' משמש אצל מוהר''א, בספרו בקודש פנימה.
פעם ראיתי את הגאון רבי אברהם יצחק גרשנוביץ ז''ל אב''ד ז'בינקע, ראש ישיבת 'תפארת ציון' [שעמדה תחת נשיאותו וחסותו של הגאון בעל 'חזון איש' ז''ל], מגיע עם קוויטל אל מרן ז''ל, כדי להזכיר אחד מבני משפחתו, שהיה חולה ורתוק למיטתו. רבי אברהם יצחק אמר אז לגבאי ר' שלום פויגל ז''ל, שרבו ה'חזון איש' שלחו להזכיר אצל מרן את החולה לרפואה. כך שמעתי מפיו בשעתו, כאשר יצא הגרא''י מן הקודש.

אפרים זלמן
הודעות: 143
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ה' יולי 20, 2017 7:57 pm

תולעת ספרים07 כתב:לר' היא שיחתי: האם ר' דוד פרנקל ז"ל היה חסיד בעלז?

שמעתי שבזכור לדוד כתוב שהחזו''א הורה לרד''פ שיכול לעשות ערוב תחומין בשביל ללכת לת''א במו''ש, לטיש ס''ג של מוהר''א. וכן שהחזו''א ביקש ממנו פעם שיחזור על הד''ת.

ידידיה
הודעות: 686
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי ידידיה » ה' יולי 20, 2017 8:08 pm

היא שיחתי כתב:ישפוט כל אחד כנגד מי דבריו מוסבים
מקור-
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616
כח.
אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה, המה משוללים גם מאגדה באופיה האמיתית. כי בהיותו חסר לב חכמה, אי אפשר לו לקנות מושגים שמימים אמתיים. גם אינו מסוגל ללמודים ישרים. ומה שהזכירו בגמרא בעלי אגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא יתכן להיות ריק מהלכה ולהיות בעל אגדה. וייתכן אנשים שעסקם "בהגיונות" בני אדם כעין פלוסופיה ריקנית, פעם במידות פעם בקורות הדורות ועוד כיוצא בהן ומשתדלים לקבוע הגות ליבם במסגרות התורה. וייתכן שיצליחו למשוך לב השומעים ולהנעים זמירות באזני המקשיבים, ואמנם אלה אין להם חלק בתורה לא בהלכה ולא באגדה כי כיסוד ההלכה יסוד האגדה אין האגדה הגיון לב, האגדה היא חלק התורה שקיבלנו דור אחר דור אשר מסרה משה ליהושע ויהושע לזקנים כדתנן באבות ולהיות בעל אגדה החובה להיות בקי במקרא בתורה בנביאים כתובים, להיות בקי בכל אגדות שנאמרו בגמ' בקיאות נאמנה, להיות בקי במדרש בקיאות שנונה ומסודרת, ואח"כ לשאת ולתת בהן בהבנת המסקנות שבהם, וכמו שלא ייתכן חכם בהלכה בלא קניין הבקיאות המרובה. ואמנם אלה החפצים בהתגלות לבם מורגלים בידיעות מקוטעות קטע מכאן וקטע משם עד שנאסף בידם ילקוט של מאמרים, סיפורים המשמשים בם לברא הרצאות ולהשמיע לרבים (ומהם מופלגים, אינם יודעים לתרגם בתורה נו"כ, אינם יודעים את הכתוב בראשונים ידיעה מספקת ומהם שלא למדו כלל תנ"ך, ואינם מבינים ללמוד אגדה בגמ' ברוב מקומות הש"ס, ובכל זאת המה מחנכים לצעירי הצאן, ומטיפים לקח במידות ומוסר, ולפעמים גם במדע ומתק שפתיים) ואם אמנם המה גורמים לעתים להטות לב הרבים לתורה ומוסר ולבנו יהגה להם כבוד והערצה על מעשיהם הטובים, אבל אין שמחתינו שלמה בהם כי סוף סוף חסר לנו תורה ויש כאן עניות בתורה, ויצירתם בלתי מתוקנת בהחלט, כמו שכתוב בפרקים הקודמים. אם אין תורה, אין חכמה אין עצה ואין תבונה.

כט.
אם אמנם מצוות כיבוד של חכמים ויראתם הם מן מצוות המעשיות, כמו מצות קימה, לפתוח ראשון, לא ישב במקומו, לא יסתור דבריו, הם יסוד בנפש, ראש וראשון בחובות הלבבות. כי הלא הכבוד הוא הרגש הגדול מאחיו, ועל פיו משקל כל ערכי החיים. הכבוד (כ)[ל]תלמיד חכם משמש להכנעה לחכמת התורה, לקבלת מלכותה, קבלה רצויה, קבלה ענוגה ונעימה. כי מטבע המכבד להנות מאהבת המכובד בעת שלבו רוחש הכבוד, ועינו היפה ימריצה להתאבק בעפר רגלי חכמים, ואין טרחו בזה כטורח של עמלה ויגיעה רק כמוצא חפץ לבו וכהשיג משאת נפשו, ואותן התנועות המעשיות המגשימים את מצות המעשיי של הכבוד הן הנה לעדות עד כמה לבו מלא אמונה בתורה, ועד כמה ינהר להתרפק עליה ולהשתעשע בסגולותיה.
וברנש דלבו ריק מרגש זה ואין נפשו חרד[ה] לכבוד תלמיד חכם, לבו ריק מהכנעה לתורה לבו ריק מקבלת עול מלכותה עליו. ואם סיבת חולי זה הוא ממיעוט הרגש כללי כי נולד בטבע קר ובשכל גס ומחנכיו פשעו בו מלהחכימו ולהשכילו, אין הקולר תלוי בצוארו, ואמנם הוא חסר בנפשו ביסוד התורה ואהבתה, וחלקו רע תחת השמש.
ואמנם אם הוא בעל כשרון בהשכל ודעת, ולבו מלא רגש כביר כח, אך נפתול נפתל בדרך חינוכו, ובאות נפשו משתדל לעקור מליבו רגש הכבוד לחכמים כאשר מוצא לזה סתירה לכבוד עצמו, וברוב גאותו מנחיל במחשבתו את כל הכבוד לנפשו בהיותו בעל בטחון בהיותו מזכה רבים והיותו ברור המידות, והלא זה כל האדם, וזה חובתו בעולמו, ומה יתרון בעל החכמה בהוויות דאביי ורבא, הנה זה חוטא בכפלים ומוכה בכפלים. הגר"ח זצ"ל בס' נה"ח בש"ד האריך במשפטו, ודן אותו כמבזה ת"ח, כמגלה פנים בתורה, וז"ל: וגם כמה מאותם אשר קרבת אלוקים יחפצון המה בחרו עצמם לקבוע כל עיקר לימודם בספרי יראה ומוסר כל הימים כו', ועדין לא ראו מאורות מימיהם ולא נגה עליהם אור התורה, ה' יסלח להם כי כונתם לשמים אבל לא זו הדרך ישכון בה אור התורה (פוק חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה הגר"ח זצ"ל תלמידו המובהק של הגר"א זצ"ל ורבא דרביה של הגרי"ס זצ"ל ואינו חושב בעלי היראה והמוסר בלי היותו חכם בהלכה בגפ"ת ואור התורה ומי לנו אוהב היראה והמוסר יותר ממרן הגרי"ס זצ"ל וברוב אהבתו אליה [שפתותיו] ברור מללו דמבלעדי היותו חכם מובהק בהלכה אין אור תורה עליו בעסקיו בספרי יראה ומוסר וכמו שהאריך בשער ד' ובח' פרקים לפני ש"ד) ושם בפ"ב גם תוכל לגרום לאדם התנשאות בלב מאשר הוא עובד אותו ית' בטהרת הלב שוקל בעיניו ח"ו אם יראה מי ומי שאין עניני עבודתו לו יתברך במחשבה טהורה וכו' וכ"ש (כשיראנה) [כשיראה] איש עוסק בתורת ה' ויתבונן עליו שהוא שלא לשמה (ר"ל לשם כבוד או אהבת הלימוד וכיו"ב כמו שהאריך הגר"ח ז"ל שם לבאר) יתבזה בעיניו מאד ח"ו והוא עוון פלילי הרחמן יצילנו. ושם בפ"ג ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו ולא עוד אלא שנמנה בדברי חז"ל בין אותם שאין להם חלק לעוה"ב לגמרי ח"ו וגיהנם כלה והם אינם כלים והם האפיקורסין וכן במשנה ר"פ חלק מנו את האפיקורס בכלל אותן שאין להם חלק לעוה"ב ואמרינן בגמ' שם רב ור"ח דאמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח כו' וגם מגלה פנים בתורה נמי מקרו כו'. הנה דבריהם מבוארים שת"ח שעוסקים בתורה שלא לשמה לא נגרע בזה ח"ו חשיבותו והאומר עליו מאי אהני לי רבנן בכלל מבזה ת"ח ובכלל אפיקורס, וכל שכן בת"ח העוסק בתורה לשמה. ובעל המוסר שמתבטא בלבו נגד ת"ח ומשפיל אותו בלבו וכ"ש כשמשפיל אותו בפני אחרים שהוא בכלל מבזה ת"ח, שדינו כאפיקורס ונכרת חלקו מארץ החיים, ומגלה פנים בתורה, שעפ"י התורה להעמיד ברום המעלה במחשבה ובמעשה את הת"ח שזהו כבוד התורה וכבודו יתברך. ואין תלמיד חכם אלא החכם בהלכה בגפ"ת וכמו שהאריך הגר"ח ז"ל בקבלתו מהגר"א ומדור דור עד משה רבנו עליו השלום[1].
ומה נורא הוא המראה כי אנשים עטופים בטליתות של ת"ח ומקושטים באיצטלאות דרבנן ומרצים למוסר וחסידות כל היום. והן הנה מכת מבזי ת"ח ומגלי פנים בתורה. ואם אמנם שוגגים הם וכונתם רצויה, אבל מה רב הוא ההפסד ומה גדול ההרס בבית המדרש. והנה לפעמים תולין עצמם על איזה סיפור המסופר על רבם אשר משמש אצלם לתמוך בטעותם ולהתמיד בדרכם המשובשת, והסיפור המתעה מרגלא בפומם ומתענגים בו ליהנות מביזוי ת"ח כאילו בפירוש ביזה גם רבם את ת"ח כולם וכי לדעת רבם המה לא ראו אור מימיהם וכאשר כתב כן במכתב לחכם תלמודי:
והנה יש יתרון לביזוי הנתמך על קבלה, כי אמנם כאשר יבזה על דעת עצמו אפשר לו לפעמים גם ליצר טוב ללחוש לו באזנו איזה מחאה, ואם לא לעצרהו ולשים מחסום לפיו, לא יבצר ממנו איזו רעדה בליבו ובכל אופן אין שמחתו שלמה וענגו נפגם, לא כן בהסתמכו על קבלתו מרבו הוא מספר בבחינת כל עצמותיו תאמרנה, ולבו רחב ספוק וגיל, חיכו ממתקים וכולו מחמדים לבזות החכמים בעולם הלומדים ואז הוא מכוון בו לפלוני ולפלוני ומשנן את לשונו להטעים דבריו לפני השומעים וכרוצה להשביעם כי יש בדבריו גם רמז לפלוני או לפלוני והעיקר שידעו שמדרך (הת"ת) [הת"ח] היא (אי אפשר להזכירו מפני איסור גידוף ר"ל) ואל יטעו עוד בשוא נטעה להכנע בפני תלמידי חכמים או להעריצם בלב. כי כבר אמר רבינו ז"ל כי לא ראו אור והנה כבר אמרו חגיגה כ"ב ב' ואם אתה אומר לו טמא, כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא.
ולו חכמו השכילו כמה מן החטא והאשמה סיפורים כאלה כי יוסיפו לדבר סרה על רבם כאילו ח"ו גם הוא כמותם בעוון המר הזה, וכאילו לא ראה לדברי הגר"ח בנפה"ח או ח"ו היה חולק על ישיבתו של רבא דרביה ועוד ועוד, ועוד הוסיפו עולה להנות מהעבירה ולדבר ברהב בשמחת לב להעליב מלאכי עליון ולשום לאל חכמי ישראל וקדושיו, עוד מלאם לבם לדרוש כזאת ברבים (עוד) [אוי] לאוזניים שכך שומעות.
וכמה מן הטפשות ללמוד הלכה מפי מעשה פרטית, וכי אין אנו יודעין כי יתכן שאיש אשר עסקו למוד התורה ויהיה גם שקדן ולפעמים מופלג בשקדנות ובכל זאת הוא ראוי לתוכחה ואף יתכן להוכיחו בעוז ולהגיד כי עדין לא ראה אור, ואמנם פעולת שקידה מופלגת איננה מבטיחה את בעליה שם תלמיד חכם כי יתכן כי לימודו באופן שטחי ולא זו דרכה של תורה באמת כי עיקר סגולת התורה לעמלים בה בעיון עמוק, ולא לעמלים במעשה זמרת הגמרא. ולפעמים סיבת הדבר בחסרון רב שלא למד לפני חכמים ולפעמים חלקו רע שלא חונן בכשרון מספיק, ולפעמים מפני קלקול המידות בקלקול מרובה ולפעמים יחסר לו יראת שמים וכיו"ב. והנה כשבאין ללמוד הלכה חמורה כזו, רבת האחריות שכל גופי תורה תלויין בה הלא קלות ראש אסור בזה בהחלט. ואמנם בהיות לבם חומד למשפט המעוקל הלזה לא יתנו לב לדעת עד כמה אין מכתב רבם מספיק לחרוץ ממנו משפטם, בהיות מהותו של זה שהמכתב כתוב אליו עלומה מהם, ובזדון לבם יגדילו את ערך זה האיש שהוכיחו רבם, ויתארוהו חכם וגדול הדור, מופלג בצדקות ובחסידות ולומד תורה לשמה וכל זה בשביל [חפצם הם] לגמור עליו את ההלל שלא ראה אור מימיו. ובשביל זה, אולי בשביל שאינו יודע לבזות ת"ח, או בשביל זה עצמו שהוא חכם, או בשביל שהוא שקדן, או בשביל שאינו מרבה בשיחות בהגיונות בדויות, ואם יקלו בגדלות האיש המוכח מרבם הלא לא יוכלו להוציא את המסקנות הדרושות להם. לזאת יתחילו בשבח שבשבחים ולסיים בגנות כאוות נפשם הזדונית.
כאלה[2] וכאלה מנת חלקם של בני אדם שעזבו חכמת ההלכה מקור מים חיים ויתנו לה כתף סוררת.
והשמר נא אל ינעם לך חברתם, ואל תתאו למטעמיהם, הדבק נא בהוויות אביי ורבא ומינה אל תזוע הפוך בה והפוך בה דכולי בה[3].

[1] עד כאן נדפס ב"התעוררות", (עי' הערת המעתיק בראש הדברים).
[2] מכאן עד הסוף נדפס גם הוא ב"התעוררות",
[3] מצוין במקור כי ההדגשה בכתב יד קדשו.

ודאי לא על סלבודקא.
גם על החסידים לא מתאימים דברים אלו, ופשיטא שתיבת "חסידות" אינה נסובה בדווקא על תנועת הבעש"ט .
יתכן על נובהרדוק, שם היו מי שעסקו בעיקר במוסר וכמעט לא בהלכה.
ועדיין צריך בירור לאיזה מעשה מכוון החזו"א בהתקפתו החדה על מעשה שבו גדול מוסרי הוכיח תלמיד חכם. והיות ובודאי כוונתו לסיפור ספציפי, עד שלא נדע מהו הסיפור, לא יוחלט את מי הוא מתקיף.
מ"מ מעניין, וישר כח למביא הדברים.

קו ירוק
הודעות: 2115
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' יולי 21, 2017 1:30 am

כל מי שמכיר ולו במעט את ארחות חייו של מרנא החזו"א, יודע שלא שמעו ממנו מילה וחצי מילה על הנושא של חסידים ומתנגדים.
ואם כי לא היה שייך לדרך החסידות, אבל כולם אהובים, כולם ברורים.
וכמדומה שכל גדולי הדורות מאחרי מלחמת העולם הראשונה ובא"י (את השאר איננו מכירים כ"כ מפי ספרים וסופרים נאמנים), לא נשמע מהם ביטוי כנגד החסידות!
רמ"ש, הח"ח, הגר"ח, רח"ע, ראב"ו, החזו"א, הגרי"ז, ר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, והגריש"א, והחיים עמנו כיום לאוי"ט.

ישא ברכה
הודעות: 734
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' יולי 21, 2017 1:45 am

קו ירוק כתב:כל מי שמכיר ולו במעט את ארחות חייו של מרנא החזו"א, יודע שלא שמעו ממנו מילה וחצי מילה על הנושא של חסידים ומתנגדים.
ואם כי לא היה שייך לדרך החסידות, אבל כולם אהובים, כולם ברורים.
וכמדומה שכל גדולי הדורות מאחרי מלחמת העולם הראשונה ובא"י (את השאר איננו מכירים כ"כ מפי ספרים וסופרים נאמנים), לא נשמע מהם ביטוי כנגד החסידות!
רמ"ש, הח"ח, הגר"ח, רח"ע, ראב"ו, החזו"א, הגרי"ז, ר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, והגריש"א, והחיים עמנו כיום לאוי"ט.



בעז"ה

לא ברור מהיכן ברי לך כל זה. כן ברור שכל הרשימה הזו ראתה לנכון שלא לדבר בפרהסיא כנגד החסידים, אבל אין זה שולל שבשיחות פנימיות הובעה ביקורת, ואדרבה יש כמה אימרות שמיוחסות לחזו"א ולגרי"ז בענין. הדבר היחיד שאנחנו יכולים ללמוד מהגדולים הנ"ל שאין טעם לצאת במלחמות וחרמות וכדו'. אבל אי"ז אומר שהיחיד צריך לבחון דרכו, ולהכיר הדרכים ולדעת היושר והאמת הרצויים לפני הבורא ית'.

קו ירוק
הודעות: 2115
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' יולי 21, 2017 1:49 am

לא דברו על דרך.
הענין שכל חוג בהנהגתו הוא - היה יקר בעיניהם, כידוע ומפורסם.

הגיונות
הודעות: 602
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי הגיונות » ו' יולי 21, 2017 2:18 am

על השמועה המופרכת שהובאה בראש האשכול ניתן להמליץ את (השמועה!) שכתב בשו"ת אז נדברו (ח"ג עמ' קנו):

"אין אני מביא ממה שאומרים, בשם החזו"א, או מה שמדפיסים בשמו, שאין לסמוך ע"ז כלל, ודבר זה מפורסם, ששמעו זאת מפיו, ויש מפריזים עוד, שאמר, ש"אם אומרים בשמו איזה דבר, הוא בדיוק ההיפך".

הרואה
הודעות: 645
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 21, 2017 12:03 pm

קו ירוק כתב:כל מי שמכיר ולו במעט את ארחות חייו של מרנא החזו"א, יודע שלא שמעו ממנו מילה וחצי מילה על הנושא של חסידים ומתנגדים.
ואם כי לא היה שייך לדרך החסידות, אבל כולם אהובים, כולם ברורים.
וכמדומה שכל גדולי הדורות מאחרי מלחמת העולם הראשונה ובא"י (את השאר איננו מכירים כ"כ מפי ספרים וסופרים נאמנים), לא נשמע מהם ביטוי כנגד החסידות!
רמ"ש, הח"ח, הגר"ח, רח"ע, ראב"ו, החזו"א, הגרי"ז, ר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, והגריש"א, והחיים עמנו כיום לאוי"ט.

איזה פלורליזם... (כל עוד שזה לא נגד הרב שך רח"ל)
כמובן שעובדתית זה כלל לא נכון, הבאת רשימה כמעט הפוכה.

קו ירוק
הודעות: 2115
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' יולי 21, 2017 12:13 pm

כנראה שגם על עובדות יש מי שמוכן להפוך המישור לעיקש, גם אם אינו מכיר שיגם ושיחם..

מעט דבש
הודעות: 2189
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' יולי 21, 2017 2:14 pm


שווארצעוואלף
הודעות: 123
הצטרף: ב' יולי 03, 2017 12:31 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי שווארצעוואלף » ו' יולי 28, 2017 9:17 am

קו ירוק כתב:כל מי שמכיר ולו במעט את ארחות חייו של מרנא החזו"א, יודע שלא שמעו ממנו מילה וחצי מילה על הנושא של חסידים ומתנגדים.
ואם כי לא היה שייך לדרך החסידות, אבל כולם אהובים, כולם ברורים.
וכמדומה שכל גדולי הדורות מאחרי מלחמת העולם הראשונה ובא"י (את השאר איננו מכירים כ"כ מפי ספרים וסופרים נאמנים), לא נשמע מהם ביטוי כנגד החסידות!
רמ"ש, הח"ח, הגר"ח, רח"ע, ראב"ו, החזו"א, הגרי"ז, ר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, והגריש"א, והחיים עמנו כיום לאוי"ט.


מי שיודע טיפה היסטוריה מבין כמה דבריך מופרכים שאין טעם אפילו לדון בהם אגב, גם אנשי המוסר היו כולם אהובים אצלו למרות הביקורת.

קו ירוק
הודעות: 2115
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' יולי 29, 2017 11:40 pm

מי שיודע טיפה - אכן זה המקסימום שהוא מסוגל להבין..
מי שיודע מעט יותר מטיפה - כבר מבין אחרת, וראייתו שונה.

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי אורי אגסי » ש' יולי 29, 2017 11:48 pm

המעניין הוא שסביב החזו"א הסתובבו רבים חסידים או מבתים חסידיים. הוזכר כבר ר' דוד'ל פרנקל, היו עוד רבים, ר' יודל שפירא מבית קרלינאי כמדומני, היה את ר' חיים ברים החסיד עד סוף ימיו, ועוד רבים. יכתבו וירחיבו היודעים.

קו ירוק
הודעות: 2115
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יחס החזון איש לחסידות

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' יולי 29, 2017 11:50 pm

הר' צ'ורטקוב ז"ל, הגבאי של ביהכ"נ שבביתו.


חזור אל “מאי חסידות ומאי מתנגדות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים