פורום אוצר החכמה

לרבי אברהם אבי רבי ידעיה הבדרשי
http://hebrewbooks.org/31343

להר"מ זכות
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 94&hilite=

להרב מנחם מענדל מטיסמניץ - עיין עמוד האחרון הערת המדפיס
http://hebrewbooks.org/31344

להרב יוסף כהן-צדק מלבוב-לונדון - קינה על מות הרב נתן מרכוס אדלר
http://hebrewbooks.org/46930

====


עוד שנים דומים להם

שניהם מרבי ידעיה הפניני מבדרש
בקשת הממין
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=84

ובקשת הלמדין - כבר אינו ראשי התיבות אלא כל תיבה יש למד בתוכה
http://hebrewbooks.org/30822

ישבב הסופר כתב:להרב יוסף כהן-צדק מלבוב-לונדון - קינה על מות הרב נתן מרכוס אדלר
http://hebrewbooks.org/46930

מעניין מה היה עושה לו היה שם רבו זילברמן...

יש גם הא לכם זרע ברך מליצה של 2150 תיבות המתחילים בה"א

עוד חיקוי של בקשת הממין שיר ידידות

על הקינה לפטירת ר' נתן אדלר, ראו כאן:
http://onthemainline.blogspot.co.il/201 ... it-is.html

ברשימה אצלי יש עוד כאלה. אכתוב בהמשך בל"נ.

בספר 'אם למקרא' (רובין. נמצא באוצר), קינה ארוכה, כל המילים מתחילות באות א'. להלן עמוד ראשון:

ור' דוד ויטאל, כתב בקשה בעלת אלף הה"ין, ראו כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=195
ובדפים שבהמשך.

ויש גם ספר 'אלף אומר', להלן עמוד ראשון:

יש גם ספר מדבר שי"ן שכל תיבה מתחילה בשין אם איני טועה.

תוכן כתב:יש גם ספר מדבר שי"ן שכל תיבה מתחילה בשין אם איני טועה.

אני לא מכיר.
אבל הנה עוד אחד:
עם סידור 'תפלה ישרה וכתר נהורא השלם', פשמישל (פרמישלה) תרפ"ט (נמצא ב'אוצר'), נדפס קונטרס 'נתיב מצותיך' לר' אהרן כ"ץ מאפטא. זהו חיבור שלם על המצוות שכל המילים בו מתחילות באות מ'.

כנראה הכונה לספר זה המצאה חדשה ולפי הנראה כאן נקרא גם בשם זה 'המצאה חדשה מדבר שין' אכן זה לא שכל תיבה מתחלת בשין אלא כמו שכתב המחבר 'מליצה הנעדרת משין ימין ומוכללת מכל שרשי שמאל'

כמדומני גם הרמח"ל חיבר פיוט על דרך זה.

תודתי נתונה לכל המגיבים שהעשירוני בידיעותיהם המרובות, ובפרט לר' אלי_ש שבקיאותו מעוררת השתאות

באוצה"ס לבן יעקב מביא רשימה ארוכה: בקשת הההי"ן, הלמדי"ן, הלמדין החדשה, הממי"ן, שין שינין.

כאן בסוף העמוד ובעמוד הבא. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155411&&page=117

נדמה שלא כל הספרים ידועים כיום.

ועוד אחד מסוג זה ספר האלף לך חיבור קראי על י"ג עקרי האמונה אלף תיבות שמתחילות באות ה'
מצו"ב דף השער

קצת מוזר שחיבור קראי יעסוק בי"ג עקרים, לא?
(השאלה כמובן לא על יתר).

יאיר כתב:קצת מוזר שחיבור קראי יעסוק בי"ג עקרים, לא?
(השאלה כמובן לא על יתר).

למיטב ידיעתי, הם לא כפרו בעיקרי האמונה אלא בתושבע"פ (לא עיינתי כמובן בספריהם אבל ממה שכתבו רבותינו הראשונים בויכוח איתם- כך משמע)

גם את התורה שבע"פ הם הביאו הרבה הרבה בספריהם, ובמיוחד הקראים שפעלו לפני כמאה-מאתיים שנה.

עוד אחד בקשת הממין ספר חשק שלמה שלוניקי שס

ים קהלת
מרום מראשון מסתתר מאישון מתעלם מעין

לרש"ט ארדיטיאלי (המוכר לספרדים מוידויו הגדול הנאמר ביוה"כ). כנראה שאחרי הבדרשי ואביו הוא השני בזמן (לפחות מהיצירות שנרשמו כאן).

מעין הקודמים:

ובלי היצירה הנפלאה הזו אין האשכול שלם...

אמתחת בנימין

http://www.otzar.org/aspcrops/141182_90 ... 122013.asp

ישבב, עכשיו תורך לכתוב לאובמה מלכך...

איש_ספר כתב:ובלי היצירה הנפלאה הזו אין האשכול שלם...

http://www.otzar.org/aspcrops/141182_90 ... 122013.asp

ישבב, עכשיו תורך לכתוב לאובמה מלכך...

כיון ששם העבד המולך עלי מתחיל באות אלף, חשובני שאך למותר להתהדר בפני מלך בעוד "אלף אלפין" אחרי אשר כבר עשאוהו כמה פעמים. אולי יש לערוך מכתב אל הנשיא אובמה וב"ב, וכל מילה תתחיל באות ק', ויקרא שמו "פרק הקופי"ם".

ובספר 'שירי תהלה' (בוכנר). ברין תק"ס http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168176& נדפס קודם לכן בברלין תקנ"ז (http://beta.hebrewbooks.org/52653), ישנם שירים לימות השבוע.
שיר של יום ראשון - כל המילים מתחילות באות א'
של יום שני - באות ב'
של שלישי - באות ג'
של רביעי - באות ד'
ושל חמישי - באות ה'

בספר מופיעים עוד כמה שירים וירטואוזיים מן הסוג הזה.

כיון שהוקפץ האשכול הנני מוסיף רשימת פיוטים/שירים מסוג זה מ'אוצר השירה והפיוט' בתקוה שיהא לתועלת. (בחלק קישרתי לפיוטים עצמם באוצר או בה"ב)
1. אאמיר את אדוני אותותיו אפרשה לר' יוסף אבן לטימי. כרך א' עמ' 2 [עיי"ש מה שכתב בארוכה על הפיוט הזה, ודומה שמכל אלו שהוזכרו באשכול זה הראשון בזמן]
2. אולם אני אדרוש אילותך. שם עמ' 47
3. אקוד אשתחוה אכרעה אברכה. שם עמ' 110
4. אל אלהים אדירים ה' אדוננו. שם עמ' 161
5. אלהים אלי אתה אליך אדני אקרא. שם עמ' 231
6. מיוחד מלך מהולל משמיו [ר"י נגארה] כרך ג' עמ' 130
7. 6. מים מפכים ממקור מעין מעון מקדשך. שם עמ' 132

וואוו.... רשימה מרשימה ביותר! כה לחי

עוד אחד (אולי נזכר אצל בן-יעקב הנ"ל. לא בדקתי):
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

קינה על פטירת מהרי"א הלוי איטינגא מלבוב (נכתבה ע"י מרדכי ווייסמאן-חיות הידוע בכינויו הספרותי מו"ח)

בסוף ספרו של מוהרי"ל מרגליות "טוב ויפה" נמצאת תפלה זו:

הניק הפלאי חלוחיל שבע רוגז שלח לי זה באישי ובראשו כתב: סילוק

סילוק.

אערכה אבוננה אשוב אבין אדע, אכן!
בבואי בצל באי בית בונני בינה.
גמול גדול גמלתי גאים, גת גותתים,
דרך דריכת דוהרי דולקים דבבו דיבה.
הה! האמנה הבאים הנובלים הגו הגה?
ואני ותיק ונעים ולא ויעדתי ועד!
זמר זליגת זוכרי זעף, זמירת זבול,
חנינה חוננתי, חוס חמול, חן חנון!
טוהר טוב טעמתי, טללי טרם טנף,
יידע יבין ישמע, יודעי ייעוד יסכימו
כל כבוד, כל כליל כתר - כתות כאבן.
לא למד למען לקח ליבוב לועגים להרוס,
מנוס מפלט משכן מיושב, מחה מרד!
נס נוססתי, נעימה נהמתי, נוגה נהייתי,
סגור סגידת סוערי סלף! סיגים סעה!
עוז עיים - עוללי עם עולם עונים ענוות עד.
פאר פדות, פילול פניני פועלים פותחי פתח.
צוה ציווי: צילצל צמת! צר צלוב! צדק!
קרא קול, קנא קנאת קריאי קץ קמים.
רוננו! ריב ריעצנו! רוע ריצצנו! רינת רעים.
שובה שלח שבת, שמח ששון - שונאים שעו!
תתן תגמול, תשוב תתענג תהא תהילה!

זה כמה שהניק הפלאי הזה כותב לי באישי דברי שיר פתלתולים וכפולי שמונה, מעשי ידי אמן, ללא מילה אחת פרוזה לרפואה... אבל יצירתו זאת מפליאה עד מאוד....
חלוחיל, אזר נא כגבר חלציך, פתח פיך ויאירו דבריך. למה תעמוד בחוץ??
אולי בעצם יש לפתוח אשכול על פיוטים מעשי ידי חברי ביהמ"ד דנן?

אערכה אבוננה אשוב אבין אדע, אכן!
בבואי בצל באי בית בונני בינה.
גמול גדול גמלתי גאים, גת גותתים,
דרך דריכת דוהרי דולקים דבבו דיבה.
הה! האמנה הבאים הנובלים הגו הגה?
ואני ותיק ונעים ולא ויעדתי ועד!
זמר זליגת זוכרי זעף, זמירת זבול,
חנינה חוננתי, חוס חמול, חן חנון!
טוהר טוב טעמתי, טללי טרם טנף,
יידע יבין ישמע, יודעי ייעוד יסכימו
כל כבוד, כל כליל כתר - כתות כאבן.
לא למד למען לקח ליבוב לועגים להרוס,
מנוס מפלט משכן מיושב, מחה מרד!
נס נוססתי, נעימה נהמתי, נוגה נהייתי,
סגור סגידת סוערי סלף! סיגים סעה!
עוז עיים - עוללי עם עולם עונים ענוות עד.
פאר פדות, פילול פניני פועלים פותחי פתח.
צוה ציווי: צילצל צמת! צר צלוב! צדק!
קרא קול, קנא קנאת קריאי קץ קמים.
רוננו! ריב ריעצנו! רוע ריצצנו! רינת רעים.
שובה שלח שבת, שמח ששון - שונאים שעו!
תתן תגמול, תשוב תתענג תהא תהילה!

וכעת.. מי יכול לפרש?

איש ספר,
'סילוק' הוא החלק הפיוטי המסיים את הקדושתא, והוא מלשון הסתלקות, סיום. האם ניתן להסיק מכך שאותו ניק מסתלק מן הפורום?!...

ולגופו של 'סילוק',
במחילה, אין שם שורה אחת מובנת. זה נראה יותר כמו אוסף של תיבות שהוא שלף מהמילון...

גם אני הותקפתי על ידי אותו ניק, במצבור התפתלויות לשוניות לא מובנות. תמה אני על דברי ישבב, שכינה את שירו זה כמעשה ידי אמן. לצערי הרב, לא נראה לי שיש קשר בין מילה אחת לשניה.

ארזי ביתר כתב:גם אני הותקפתי על ידי אותו ניק, במצבור התפתלויות לשוניות לא מובנות. תמה אני על דברי ישבב, שכינה את שירו זה כמעשה ידי אמן. לצערי הרב, לא נראה לי שיש קשר בין מילה אחת לשניה.

לזה יקרא בדורינו- אומנות פוסט מודרנית

אברר בשטם גמול דורשי הבל, ולבוש זנב חיל טינוף יעטו, כעסי לבשתי, מרר נשאתי, סער עוז פלול צימת קריאת רגשם, ששון תלבישני.

ארזי ביתר כתב:גם אני הותקפתי על ידי אותו ניק, במצבור התפתלויות לשוניות לא מובנות. תמה אני על דברי ישבב, שכינה את שירו זה כמעשה ידי אמן. לצערי הרב, לא נראה לי שיש קשר בין מילה אחת לשניה.

ישבב ידוע במזגו הנעים ובעינו הטובה

(חלוחיל, האם אתה הוא גם 'נודניק משונה בעל אוב'?)

מענין אם יש מישהו שיכול להוציא ממנו מילה מובנת ומתוקנת שלא בתוך שלל יצירותיו הפלאיות.

אנא ברב גדלך,
דורשי הבנת וביאור זמירותך,
חסדי טובך ירבו כים,
להבינם מקצת נעימות סודותיך,
עינם פתח,
צוהר קרע,
ראות שבחי תהלתך.

אתחלחל בשורי גרון דק הצווח ופולח זעפו.
חסדו: טנא ימלא כליל, לכבוד מילול נטפי סחים עזוז.
פוצחי צהלה קדים: רגוז שבעתי, תאמנו!
חלחלת חלוחיל.