מי שנפלה עליו מפולת - אלחנן ניר

[שעת הכושר]

מי שנפלה עליו מפולת \ אלחנן ניר

"מי שנפלה עליו מפולת
ספק חי
ספק מת
ספק הוא ֹשָם
ספק אינו שָם
מפקחין עליו
אף-על-פי שיש בו כמה ספיקות"
(שולחן ערוך, אורח חיים, שכ"ט, ג)

וּמִי שֶׁלֹּא נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת
וְהוּא סָפֵק חַי סָפֵק מֵת
סָפֵק שָׁם סָפֵק לֹא שָׁם
מִי בִּכְלָל יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ.
וְכַמָּה סְפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
וְכַמָּה רְעָדִים וּגְדֵרוֹת דָּם
שְׁחִיטוֹת קְטַנּוֹת בַּוְּרִיד
וְהַשִּׁטָּה פּוֹרַחַת
וְאֵין מִי שֶׁיְּפַקַּח עָלָיו
יִפְרֹשׂ אֵלָיו כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה וְיֹאמַר לוֹ
בָּרוּךְ אַתָּה
יַבִּיט וְיֹאמַר לוֹ: אַתָּה נִרְאֶה טוֹב הַיּוֹם
אוּלַי תִּקְפֹּץ לְקָפֶה
מִי בִּכְלָל יוֹדֵעַ
מִמֶּנּוּ

[איש_ספר]

נפלא מאד!

אני אפרשו:

בנוהג שבעולם, נער שסר מן הדרך ועתה מחזירים אותו למוטב, הרי שעל כל צעד קטן, חצי שעת לימוד, תפילה אחת בציבור, מוחאים לו כף, נושקים על מצחו, ומרעיפים עליו אהבה וקירוב. ומה יהיה על הבן שלא נפל?! על הבן שחורק שיניים (ואפילו הד חריקתן לא בא לאזנינו)?! על הבן שמחזיק בספסל בכל כוחו לא לסור ממנו?! מפני מה הוא אינו ראוי לפחות ליחס דומה?

[איטשע טבריאנער]

נ"ל שזה נפלא גם על מי שלא חורק שיניו ולא נאחז בצפרניו.
על כל אחד ואחד שעובר ומעביר ימיו ושנותיו והם בספק אם חי באמת או באמת מת ורק חי כמצוות אנשים מלומדה.
והוא לא יודע מה הוא, וגם לא שואל את עצמו עד שיאמר המפקח: ברוך אתה! בא שב וכו'

[דוד4]

ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן מ"ח, וזה לשונו: וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ: "אָחִי חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְךָ", הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ''ל, וְלֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם.

[דמשק]

וידוע המימרא:
ישראל אף על פי שלא חטא ישראל הוא.