התודה והברכה לאוצרי החכמה כפליים, על הפורום החדש מלא חפניים.
לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו.
ולחיבת הקודש הנני בדברים מימי עלומים:
מתי תרפה?
אולי תזניח?
עד אימת, נפשי תדיח?
הרף, חדל!
הרסת די.
לפיתתך הנח, צא מחיי!
הרוח דיכאת,
הלב העצבת,
לא חסת, לא חמלת!
הוי היצר, הוי המשחית,
יגון ואנחה ליבי תשית..
עד אימת נפשי תבעית?
כוחו לא תש, גם לא חלש,
משמרתו לא נטש, כמו אין חדש.
ואני? ואני? לפניו נכלם כרש..
על כל עמל, שוב לא חמל,
על כל בנין, בא בסתירה.
עצלות גאות גם חנופה.
ואם תופים ונבל? מיד נותן באבל,
את הראש דוחק בלולאת חבל.
והנה הכל קורס, בדם ליבי מתבוסס..
באין כל, עומד אדם.
המום כואב גם נאלם.
אנא פתח לי כפתח אולם...