פורום אוצר החכמה

א סוכה'לע א קליינע,
פון ברעטעלעך געמיינע,
האב איך מיר א סוכה'לע געמאכט.
באדעקט דעם דאך,
מיט א ביסעלע סכך,
זיץ איך מיר דארט סוכות ביינאכט.
באדעקט דעם דאך,
מיט א ביסעלע סכך,
זיץ איך מיר דארט סוכות ביינאכט.
- - -
דער ווינט א קאלטן,
וואס בלאזט דורך די שפאלטן,
עס לעשן זיך די ליכטעלעך פיל.
עס איז מיר א חידוש,
ווען איך מאך מיר דארט קידוש,
און די לעכטעלעך זיי ברענען גאנץ שטיל.
עס איז מיר א חידוש,
ווען איך מאך מיר דארט קידוש,
און די לעכטעלעך זיי ברענען גאנץ שטיל.


ביים ערשטן געריכט,
מיט א בלאסן געזיכט,
טראגט מיר מיין טאכטעריל אריין.
זי שטעלט עס אוועק,
און זאגט מיט גרויס שרעק,
טאטע'ניו די סוכה פאלט באלד איין.
זי שטעלט עס אוועק,
און זאגט מיט גרויס שרעק,
טאטע'ניו די סוכה פאלט באלד איין.
- - -
זיי נישט קיין נער,
האב נישט קיין צער,
זאל דיר די סוכה נישט טוהן באנק.
עס איז שוין גאר,
באלד צוויי טויזנט יאר,
און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג.
עס איז שוין גאר,
באלד צוויי טויזנט יאר,
און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג.

דרומי כתב:יש הנוהגים לשלב בסוף השיר או בין קטע לקטע כפזמון את המלים "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

פרנקל תאומים כתב:ומי מתנדב לתרגם?

אבא יודן כתב:השורה האחרונה איני מבין במקור אי לכך גם התרגום אינו ברור
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

בינוני כתב:

אבא יודן כתב:השורה האחרונה איני מבין במקור אי לכך גם התרגום אינו ברור
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג
והסוכה'לה (היא) עומדת עדיין [זמן] די ארוך

בינוני כתב:הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

אבא יודן כתב:אל תהיי טיפשת
ואל תצטערי
ואל תכאבי בעד הסוכה
אכן כן הוא
קרוב לאלפיים שנה
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

עמקן כתב:

אבא יודן כתב:אל תהיי טיפשת
ואל תצטערי
ואל תכאבי בעד הסוכה
אכן כן הוא
קרוב לאלפיים שנה
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

לא צריך להכניס התיבה יחסית.
יש עוד נוסח 'גאנץ פיין', דהיינו 'די טוב'.

אבא יודן כתב:

בינוני כתב:הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

אבא יודן כתב:

בינוני כתב:הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

לייטנר כתב:

אבא יודן כתב:

בינוני כתב:הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

הגאוה המטופשת באי שימוש במילים בלשון הקודש, גורמת ליצירת מילים שלא קיימות בשום שפה (טיפשת, למשל)...

אוצר החכמה כתב:מה קרה לכם?
המילה חוורו פניו היא לשון הקדש ממש.
ואמר אותה ישעיה הנביא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו.

אבא יודן כתב:

לייטנר כתב:הגאוה המטופשת באי שימוש במילים בלשון הקודש, גורמת ליצירת מילים שלא קיימות בשום שפה (טיפשת, למשל)...

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינוף למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

וסָתַם (=הקב"ה) פי הבהמה, שאילו היתה מדברת לא היו יכולין לשעבדה ולעמוד בה, שזו הטפשת שבבהמה (=האתון), וזה חכם שבחכמים (=בלעם) כיון שדברה לא היה יכול לעמוד בה.

ובא בדרש, שרצו להלחם בשם. ויתכן שכת טפשת היתה בהם. כי הנה לפי הדרש שמרחק השמים מן הארץ מהלך חמש מאות שנה. ואלו היה ראש המגדל קרוב אל השמים מתי יעלו הטיט אליו? והנה המגדל, לא ישלם בנינו באלף אלפי אלפים שנים, עד אין מספר, ועוד שצריך להיות רחבו רב. ועוד כי העולה בהר גבוה שהוא בארץ רומאנייא, אם לא יעלה עמו מים שישים בפיו תמיד, אז ימות בצמא. ואיך יוכל אדם להגיע אל ראש גלגל הרוח, אף כי אל גלגל האש, והם תחת השמים? והחומר - איך יאמר ליוצרו 'מה תעשה'? ואיך ילחם אדם עם בוראו, ונפשו בידו.

...ומודה אני שאם מכירים בה שהיא טפשת בדעתה יותר משאר קטנות אשר בגילה צריכה בדיקה אם מבחנת בין גיטה לחפץ אחר.

אבא יודן כתב:אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

אוצר החכמה כתב:מה קרה לכם?
המילה חוורו פניו היא לשון הקדש ממש.
ואמר אותה ישעיה הנביא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו.

בינוני כתב: הפרזת והגזמת כשכתבת ש'חיוור' זה 'עבריט מודרני' לעומת 'לשון עברי הקודש', בזמן שהוא לשון הפסוק!

מעט דבש כתב:

אבא יודן כתב:אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

ולמה תברך 'על נטילת לולב', ולא 'על לקיחת כפות תמרים'?
'להניח תפילין', ולא 'טוטפות'?
'לישב בסוכה', ולא 'לשבת'?
'המחזיר שכינתו לציון' ולא 'המשיב'?
(את הדוגמאות לקחתי מהערת הגר"ד יצחקי ב'לוח ארש' עמ' תקצג).

למה השתמשו חז"ל במילים מלשונות אחרות, ולא השתמשו בלשון המקרא? ולמה שינו את הצורות של לשון המקרא?

סֻכַּת אַמָּתַיִם עֲשׂוּיָה לוּחוֹתַיִם
בְּעֶצֶב בָּנִיתִי לִי פֹּה.
סָכַכְתִּי בַּסְּכָךְ הָאֹהֶל הַשַּׁח
וָאֵשֵׁב בַּלַּיְלָה לִי פֹּה.

הַסַּעַר, הָרוּחַ וְכָל סֶדֶק יָפוּחַ
נֵרִי יְכַבֶּה הָאֶחָד.
יֵהוֹם לוֹ הַסַּעַר כְּחַיַּת הַיַּעַר
וַאֲנִי אֵשֵׁב פֹּה בָּדָד.

אִשְׁתִּי הַחִוֶּרֶת בַּפֶּתַח נִצֶּבֶת
תַּבְשִׁיל לִי מַגֶּשֶׁת בַּיָּד,
בְּרַעַד נִצֶּבֶת, שְׂפָתֶיהָ דּוֹבֶבֶת:
סֻכָּה זוֹ תִּפֹּל עוֹד מְעַט.

חִדְלִי מֵאִוֶּלֶת! רוּחֵךְ מַה נּוֹפֶלֶת?
סֻכָּה זוֹ עָמוֹד תַּעֲמֹד!
רוּחוֹת כְּבָר סָעָרוּ בְּיָמִים עָבָרוּ,
וְהִיא עוֹדָהּ בַּל תִּמּוֹט!

סֻכָּה פְּעוּטֹנֶת
בָּנִיתִי, קְטַנְטֹנֶת
צֶבֶר-קְרָשִׁים קַל וְדַק
סִכּוֹתֶיהָ מֵעַל
מְעַט סְכָךְ מְדֻלְדָּל
אֵשֵׁב בָּהּ בְּנוֹחַ בְּלֵיל-חַג.

בָּצַעְתִּי הַפַּת.
חִוֶּרֶת כְּבַד
בָּאָה בִּתִּי הָרַכָּה
הִיא נִצְּבָה דּוּמִיָּה
וְעֵינָהּ בּוֹכִיָּה:
רוּחוֹת מִתְנַכְּלִים לַסֻּכָּה!

מַה לָּךְ נוֹאַלְתְּ?
וּמַה הִתְחַלְחַלְתְּ?
יְהִי לְבָבֵךְ שַׁאֲנָן!
עוֹד דּוֹרוֹת יִתְחוֹלְלוּ
עוֹד סוּפוֹת יִשְׁתּוֹלְלוּ
סֻכָּה זוֹ עוֹמֶדֶת אֵיתָן!

סֻכָּה לִי עָשִׂיתִי
סֻכָּה לִי בָּנִיתִי
הִיא קְטַנָּה וְדַלָּה
הַקִּירוֹת קֶרֶשׁ-דַּק
סְכַךְ קָלוּשׁ הוּא הַגַּג
אַךְ נוֹחַ לִי פֹּה בְּצִלָּהּ.

הַלֶּחֶם בָּצַעְתִּי
אֶל פִּי אַךְ נָתַתִּי
וַתִּתְיַפַּח יַלְדָּתִי:
אוֹי, אָבִי, הִיא קָרְאָה
הִנֵּה רוּחַ רַע
פּוֹרֵץ לְהַפִּיל סֻכָּתִי!

עָנִיתִי בְּנַחַת:
חָלִילָה, אַל פַּחַד
לָךְ, יַלְדָּתִי הַמְּתוּקָה
אֶלֶף דּוֹר יִנְקֹפוּ -
לָעַד תַּעֲמֹד הַסֻּכָּה.

אבא יודן כתב:

פרנקל תאומים כתב:ומי מתנדב לתרגם?

מעט דבש כתב:

אבא יודן כתב:אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

ולמה תברך 'על נטילת לולב', ולא 'על לקיחת כפות תמרים'?
'להניח תפילין', ולא 'טוטפות'?
'לישב בסוכה', ולא 'לשבת'?
'המחזיר שכינתו לציון' ולא 'המשיב'?
(את הדוגמאות לקחתי מהערת הגר"ד יצחקי ב'לוח ארש' עמ' תקצג).

למה השתמשו חז"ל במילים מלשונות אחרות, ולא השתמשו בלשון המקרא? ולמה שינו את הצורות של לשון המקרא?

פרנקל תאומים כתב:האם מאן דהוא מהחכמים דפק"ק יכול להביא בפנינו את מילות השיר?

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

לענין כתב:עי' בויקי' - כולל תמונת המחבר

צופר הנעמתי כתב:נכנסתי לויקי וגוגל הציע לי לתרגם את הדף - ומשראיתי את תרגומו של גוגל לשיר אמרתי לא אמנע טוב מבעליו:

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

סגי נהור כתב:

צופר הנעמתי כתב:נכנסתי לויקי וגוגל הציע לי לתרגם את הדף - ומשראיתי את תרגומו של גוגל לשיר אמרתי לא אמנע טוב מבעליו:

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

יש לציין שהתרגום המהולל מתייחס לגרסה אחרת לגמרי של השיר, שהיא אולי הגרסה המקורית, ולא לזו שהובאה כאן.

סוכות קצת,
ברוחב,
עשיתי לעצמי טמבורין.
כיסה את הגג,
עם חריץ מזחלת,
אני יושב שם בלילה על החוף.
כיסה את הגג,
עם חריץ מזחלת,
אני יושב שם בלילה על החוף.
- - -
הרוח היא קר,
מי נשף דרך העמודות,
יש שם הרבה אור.
אני מופתע,
כאשר אני עושה קידוש שם,
והמגבות שורפות בשקט.
אני מופתע,
כאשר אני עושה קידוש שם,
והמגבות שורפות בשקט.


בבית המשפט הראשון,
עם הפנים המבוהלות,
תן לי את המפה שלי.
היא מניחה אותו,
ואומר בהתרעה רבה,
הסוכה של אבא תהיה בקרוב.
היא מניחה אותו,
ואומר בהתרעה רבה,
הסוכה של אבא תהיה בקרוב.
- - -
הם לא לא לא,
אין צער,
אל תתנו לסוכרים לשלם לך.
זה כבר טוב,
בקרוב אלפיים שנה,
ואת הסוכה זה עדיין עומד הרבה זמן.
זה כבר טוב,
בקרוב אלפיים שנה,
ואת הסוכה זה עדיין עומד הרבה זמן.

צופר הנעמתי כתב:ההבדלים משמעותיים?

הא לחמא עניא כתב:

פרנקל תאומים כתב:האם מאן דהוא מהחכמים דפק"ק יכול להביא בפנינו את מילות השיר?

מעניין מאוד לדעת את ההסטוריה והמחבר של השיר הנפלא והמתוק הזה, כי הוא הינו שיר מאוד מאוד ותיק וישן נושן שדעת חכמים נוחה הימנו.
אבי שליט"א זוכר זאת ששרו באידיש כבר לפני ארבעים שנה ויותר.
נשמח להחכים בנושא.

פרנקל תאומים כתב:

לענין כתב:עי' בויקי' - כולל תמונת המחבר

מי יעלה לנו? (לחסומים)