פורום אוצר החכמה

מעט דבש כתב:[לשון החוות דעת בצוואתו: "אהוביי בניי, מה מאוד תרחיק עצמכם מהשמחה והשחוק, כי היאך ישמח האדם אשר בכל יום השכם וחטוא, ואם היה אדם חייב ראשו למלך ב"ו היאך היה שמח בפורים ובחג, ק"ו שחייב ראשו למלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא תשמעו לאותם האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצה"ר, ושחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. ובכל עצב יהיה מותר, רק בעת עשיית איזה מצוה או לימוד תורה, יהיה בכוונה ובשמחת הלב, אמנם לא בשחוק, כי השחוק הוא מדה רעה מאוד"]

טברייני כתב:

מעט דבש כתב:[לשון החוות דעת בצוואתו: "אהוביי בניי, מה מאוד תרחיק עצמכם מהשמחה והשחוק, כי היאך ישמח האדם אשר בכל יום השכם וחטוא, ואם היה אדם חייב ראשו למלך ב"ו היאך היה שמח בפורים ובחג, ק"ו שחייב ראשו למלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא תשמעו לאותם האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצה"ר, ושחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. ובכל עצב יהיה מותר, רק בעת עשיית איזה מצוה או לימוד תורה, יהיה בכוונה ובשמחת הלב, אמנם לא בשחוק, כי השחוק הוא מדה רעה מאוד"]

ויש ליישב
החוות דעת אומר שלא לשמוח כל הימים אלא רק בעת עשיית מצוה.
ור' נחמן אומר, עשה מצוות כל ימי חייך, ושמח בהם, כי מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, וכמובן באופן המותר.

אוצר החכמה כתב:אי אפשר לחבר דברים שסותרים וחבל סתם לנסות לעשות את זה.


זה מזכיר לי שפעם הייתי ביבנאל להתפלל שחרית ואחרי השיעור שמעתי את אחד המגידי השיעורים שם אומר אף אחד לא חלק על רבנו. אם הוא חלק הוא חלק על מה שהוא חשב שזה מה שרבנו אמר אבל זה לא מה שהוא אמר וממילא אף אחד לא נחלק על רבנו.

דודי צח כתב:

אוצר החכמה כתב:אי אפשר לחבר דברים שסותרים וחבל סתם לנסות לעשות את זה.


זה מזכיר לי שפעם הייתי ביבנאל להתפלל שחרית ואחרי השיעור שמעתי את אחד המגידי השיעורים שם אומר אף אחד לא חלק על רבנו. אם הוא חלק הוא חלק על מה שהוא חשב שזה מה שרבנו אמר אבל זה לא מה שהוא אמר וממילא אף אחד לא נחלק על רבנו.

כיוצא בזה אנו שומעים מדי פעם: אין חרדי פושע, אם הוא פושע אז הוא לא חרדי..

גל של אגוזים כתב:שמעתי היום שפעם ביום הפורים שרו ניגון זה לפני הג"מ אברהם גורביץ שליט"א ר"י גייטסהד והורה לשנות המילים כך: שמחה גדולה להיות במצוה תמיד!

סגי נהור כתב:עבודת ה' ודאי צריכה להיות בשמחה. וכיון שנצטווינו כל מעשיך יהיו לשם שמים, ובכל דרכיך דעהו כתיב, הרי עבודת ה' היא בכל עת ובכל שעה ולא רק בעת קיום מצוה, על כך צריך האדם להיות בשמחה תמיד.

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת וכן לא יתאוה אלא לדברים שהגוף צריך להן ואי אפשר להיות בזולתן כענין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה כענין שנאמר טוב מעט לצדיק ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו אלא נותן צדקה כפי מסת ידו ומלוה כראוי למי שצריך ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו ודרך זו היא דרך החכמים כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם.

הלכה ה
ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד כיצד מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון ויהיה שפל רוח ביותר נקרא חסיד וזו היא מדת חסידות ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה ועל דרך זו שאר כל הדעות וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות יש דעה שמטין אותה כנגד הקצה האחרון ויש דעה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון וזהו לפנים משורת הדין ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת בדרכיו.

גל של אגוזים כתב:שמעתי היום שפעם ביום הפורים שרו ניגון זה לפני הג"מ אברהם גורביץ שליט"א ר"י גייטסהד והורה לשנות המילים כך: שמחה גדולה להיות במצוה תמיד!