ירושלים של רהב

[ע. ראם]

מכבר נודע כי השיר ׳׳ירושלים של זהב׳׳ ע׳׳י נ.ש. אינו תוצאה גמורה מכשרון מזימתה, כי מאחרים קחה הלחן. ואשתקד מצאתי כי גם יפי התיבות לאו דילה, כי פייט מארצות המערב (אשר אינני זוכר כעת שמו) יצק החן בתחלה, ראש דבריו זכרתי – ׳׳ירושלים של זהב של תפארת הר המור׳׳, וכן כל החרוזים הנאים משם המה, וכל שינוי שעשתה לאו עלויי קא עלי ליה. ויחר לי, כי תחת תשבחות האמת שהמשיל הפייט ההוא, היא החליפתם להלל ציון כאנטוכיא, ועיר האלקים משפלת עד שאול תחתיה. אז נחה עלי הרוח לאמר:

{יתד ושלש תנועות, יתד ושלש תנועות, יתד ותנועה}

׳׳יְרוּשָׁלַיִם נְוֵה הַיְשֻׁבֵי כְּשָׁרֵר
הֲלֹא כִּנּוֹרִי בְּשִׁיר עָלַיִך אֲעוֹרֵר
מְעַט צָרִי הֵן לְנֶגֶד בּוּז אוֹיְבַיִך:

׳׳מְשַׂנְאַיִך שׁוֹרְרַיִך פָּצוּ לְעָרֵר
כְּבוֹדֵך דִימוּ בְּמוֹ פִּיהֶם הַמְּאָרֵר
לְהָמִיר לִהְיוֹת כְּעָרֵי הַמַחְרְבַיִך:

׳׳כְּאוֹתָהּ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַמוֹרֶה וְסוֹרֵר
בְּלָשׁוֹן רָפָה וְרוּחַ זָרָה תְּשׁוֹרֵר
וְחֵלֶק הַטּוֹב הֲלֹא הוּא מֵאֹהֲבַיִך:

׳׳וְלוּ יַחְפּוֹץ אִישׁ לְזַמֵּר שִׁירֵך לְבָרֵר
יְבַקֵּשׁ יָפְיֵך וְאֶת חִנֵּך הַמְּשַׁבְרֵר
וְכֹּה יֵאָמֵר אֱלֵי פִּסְגַת סוֹבְבַיִך:

{יתד וארבע תנועות}

׳׳יְרוּשְׁלֶם שֶׁל זָהָב
מְקוֹם פּוֹרַת שֶׁנְהָב
אֲשֶׁר הָקֵל יָהַב
לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

׳׳וְעַתָּה עִיר אַהַב
תְּפָסָהּ אִישׁ רַהַב
וְהִבְעִיר בָּהּ לַהַב
בְּמָרְדֵנוּ בַּקֵל: ׳׳

[פלגינן]

לא ברור מה רצונו, היא הושפעה מכמה מקורות וגם הודתה בזה. 'אני כנור לשיריך' מופיע אצל ריה"ל ואולי יש עוד כמה מקורות למטבעות לשון, והלחן מאיזה שיר באסקי כמפורש בויקי ועוד. השיר שצירפת רחוק יותר. גם לא ברור מדוע בעיניך שירה הוא שיר של רהב, קרני ראם קרניו לחנם ינגח.

[ע. ראם]

לא ברור מה רצונו, היא הושפעה מכמה מקורות וגם הודתה בזה. 'אני כנור לשיריך' מופיע אצל ריה"ל ואולי יש עוד כמה מקורות למטבעות לשון, והלחן מאיזה שיר באסקי כמפורש בויקי ועוד. השיר שצירפת רחוק יותר. גם לא ברור מדוע בעיניך שירה הוא שיר של רהב, קרני ראם קרניו לחנם ינגח.

אשכילך פן לא שמת אל לב, כי לא השגתי כלל על עצם ההעתקה, כי אם על השינויים לגריעותא לעומת שיר הקדש המקורי.
אכן, ההבדל בין העתקת עצם רוח השיר והרבה מהחריזה – בלי להודות בכך – לבין שימוש במטבעות לשון נודעות כשל ריה׳׳ל, אשר אדרבה נותן תבלין לשיר, גלוי הוא. אגב, מה ׳׳רחוק׳׳ בשיר שכתבתי?
– שירה מיוסד על רהב וגאות ונטילת עטרת חכמים, ומה לי שהודתה בכמה מהם?
ונגה כאור תהיה קרנים מידי לו.

[דרומי]

כשמצטרף חבר חדש לפורום, הוא מתבקש להראות את כוחו בדרך יפה ונקיה, ולא להתחיל מיד עם דברי גנאי.

פתח דבריך - יאיר!

[ע. ראם]

כשמצטרף חבר חדש לפורום, הוא מתבקש להראות את כוחו בדרך יפה ונקיה, ולא להתחיל מיד עם דברי גנאי.

פתח דבריך - יאיר!

יישר.

[המעיין]

למה לנו לקבל דברי רהב מזה אשר חושב שקרני ראם קרניו.

לא הבאת מאיזה שיר לקחה את חרוזיה ואת שמו בכלל שכחת,
ובכל זאת תחפוץ שנאמין לחרוזיך.

ואפילו אם אמר המשורר (מי?) מיטב השיר כזבו,
לא כל דברי כזבי בת צור יאמנו עלינו
רק כי תתפאר בחריזת דבריה ביתידות ותנועות.

[זקני דרום]

בושה!
במקום להתפעל מכישרון עצום כזה מעילוי צעיר עול לימים מתחילים להקניטו.
ולראם אומר לך בכחך זה ובהם תנגח את ארם.
ידידך לספסל הקודשים.
בן הנזיר.

[אביגדור]

בושה!
במקום להתפעל מכישרון עצום כזה מעילוי צעיר עול לימים מתחילים להקניטו.
ולראם אומר לך בכחך זה ובהם תנגח את ארם.
ידידך לספסל הקודשים.
בן הנזיר.

ומי גילה לך מספר שניו, שמא בן גילך וכבוד נגד זקניו?
ואולי גם קנקנך חדש מלא ישן, או שמא שני ניקיכם הם מאותו הכבשן?

[ע. ראם]

בושה!
במקום להתפעל מכישרון עצום כזה מעילוי צעיר עול לימים מתחילים להקניטו.
ולראם אומר לך בכחך זה ובהם תנגח את ארם.
ידידך לספסל הקודשים.
בן הנזיר.

ומי גילה לך מספר שניו, שמא בן גילך וכבוד נגד זקניו?
ואולי גם קנקנך חדש מלא ישן, או שמא שני ניקיכם הם מאותו הכבשן?

הזקן אינו אני, ואנכי איני הוא, ולואי זכיתי לכך. מכירים אנו משכבר הימים...
פנה הנה לאלו הדלתיים, שמם קראתי "חומר חותם", דוק היטב ותשכח הפלא ופלא:
אחלה פניך קלי אהובי -
כי תדמני באהביך,
כי תודיעני יראתך
כתאר יין עידותיך,
כי בה אבין מדתיך:

[לענין]

מאריה דאברהם!!!
לכל מי שכבר הספיק להזדעזע מתגליתו של הראם, ימחל לקרוא את השיר 'המקורי'.
כל מילה מיותרת. אקוה כי יזדרז למחוק דבריו.

אאאא.PNG (132.48 KiB) נצפה 940 פעמים

בבבב.PNG (44.21 KiB) נצפה 940 פעמים

[ע. ראם]

משה, שפיר קאמרת!
ואולם משנה ראשונה בל אזיז ממקומה, כי מ"מ עיקר הענין - שמשבחת לירושלים בפארי זרים - עודנו במקומו.