מכבר נודע כי השיר ׳׳ירושלים של זהב׳׳ ע׳׳י נ.ש. אינו תוצאה גמורה מכשרון מזימתה, כי מאחרים קחה הלחן. ואשתקד מצאתי כי גם יפי התיבות לאו דילה, כי פייט מארצות המערב (אשר אינני זוכר כעת שמו) יצק החן בתחלה, ראש דבריו זכרתי – ׳׳ירושלים של זהב של תפארת הר המור׳׳, וכן כל החרוזים הנאים משם המה, וכל שינוי שעשתה לאו עלויי קא עלי ליה. ויחר לי, כי תחת תשבחות האמת שהמשיל הפייט ההוא, היא החליפתם להלל ציון כאנטוכיא, ועיר האלקים משפלת עד שאול תחתיה. אז נחה עלי הרוח לאמר:
{יתד ושלש תנועות, יתד ושלש תנועות, יתד ותנועה}
׳׳יְרוּשָׁלַיִם נְוֵה הַיְשֻׁבֵי כְּשָׁרֵר
הֲלֹא כִּנּוֹרִי בְּשִׁיר עָלַיִך אֲעוֹרֵר
מְעַט צָרִי הֵן לְנֶגֶד בּוּז אוֹיְבַיִך:
׳׳מְשַׂנְאַיִך שׁוֹרְרַיִך פָּצוּ לְעָרֵר
כְּבוֹדֵך דִימוּ בְּמוֹ פִּיהֶם הַמְּאָרֵר
לְהָמִיר לִהְיוֹת כְּעָרֵי הַמַחְרְבַיִך:
׳׳כְּאוֹתָהּ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַמוֹרֶה וְסוֹרֵר
בְּלָשׁוֹן רָפָה וְרוּחַ זָרָה תְּשׁוֹרֵר
וְחֵלֶק הַטּוֹב הֲלֹא הוּא מֵאֹהֲבַיִך:
׳׳וְלוּ יַחְפּוֹץ אִישׁ לְזַמֵּר שִׁירֵך לְבָרֵר
יְבַקֵּשׁ יָפְיֵך וְאֶת חִנֵּך הַמְּשַׁבְרֵר
וְכֹּה יֵאָמֵר אֱלֵי פִּסְגַת סוֹבְבַיִך:
{יתד וארבע תנועות}
׳׳יְרוּשְׁלֶם שֶׁל זָהָב
מְקוֹם פּוֹרַת שֶׁנְהָב
אֲשֶׁר הָקֵל יָהַב
לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
׳׳וְעַתָּה עִיר אַהַב
תְּפָסָהּ אִישׁ רַהַב
וְהִבְעִיר בָּהּ לַהַב
בְּמָרְדֵנוּ בַּקֵל: ׳׳