פורום אוצר החכמה

ר' יונה כתב:בבקשה

עמקן כתב:באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

כרמי שלי כתב:

עמקן כתב:באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

או חיבה

עמקן כתב:אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

סגי נהור כתב:בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

עמקן כתב:אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

סגי נהור כתב:ג' הנקודות באו להורות שהדבר נאמר ספק בבדיחותא ספק.ברצינות (וספקו לחומרא).

צורב מתחיל כתב:

עמקן כתב:אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

צורב מתחיל כתב:

עמקן כתב:אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

סגי נהור כתב:

צורב מתחיל כתב:

עמקן כתב:אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

זאת טענה משונה שנובעת לדעתי מאי הבנה. ראשית מדובר בכפל משמעות, כי דודעלע הוא נעימת חליל, והדובר בשיר - הלא הוא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - פותח באמירה "איך וועל דיר א דודעלע זינגען" (או כדומה, יש כמה גרסאות).
אבל גם בלאו הכי, דודעלע הוא כינויו של השיר, לא הפניה לקב"ה (וכי אפשר לפנות למישהו בכינוי הגוף "אתה'לה"?!).
בקיצור נראה שאותו מאן דהו מעיר ההערה לא הבין כלל מה שניגנו לפניו.

צורב מתחיל כתב:

סגי נהור כתב:

צורב מתחיל כתב:כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

זאת טענה משונה שנובעת לדעתי מאי הבנה. ראשית מדובר בכפל משמעות, כי דודעלע הוא נעימת חליל, והדובר בשיר - הלא הוא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - פותח באמירה "איך וועל דיר א דודעלע זינגען" (או כדומה, יש כמה גרסאות).
אבל גם בלאו הכי, דודעלע הוא כינויו של השיר, לא הפניה לקב"ה (וכי אפשר לפנות למישהו בכינוי הגוף "אתה'לה"?!).
בקיצור נראה שאותו מאן דהו מעיר ההערה לא הבין כלל מה שניגנו לפניו.

כפי המשתמע ממה שכתבתי, הנוכחים בגדול לא ידעו אידיש. אמנם המעיר הנ"ל ידע קצת יותר מאחרים אבל עדיין לא משהו.
אבל אם זכור לי נכון היה בסיום השיר דו דו דו דודלע, או משהו כזה. (אגב, הגירסאות הם במנגינות או גם במילים?)

סגי נהור כתב:בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

סגי נהור כתב:

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

בסביבה דוברת האידיש שאני מכיר אומרים רק יאסעלע (צא ובדוק מה כתוב על תקליטיו של נעים הזמירות ר' יוסלה רוזנבלט).

ונתנו ידידים כתב:אני שמעתי ממנו גם ביטוי ממ"הלע קום שוין אהיים, וזה אמור להיות מליצה וכיונוי של ר"ת מלך מלכי המלכים

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

בסביבה דוברת האידיש שאני מכיר אומרים רק יאסעלע (צא ובדוק מה כתוב על תקליטיו של נעים הזמירות ר' יוסלה רוזנבלט).

איני יודע למה שיהיה יוסעלע יותר מיוסאלע הרי השם השורשי הוא יוסל בלי ע ובלי א והוא או בשוא או בחיריק
בכל אופן יענקאלע יוסאלע אהראלע (מוישה'לע מסופקני אמנם שם השורש הוא שונה ואין להביא ראי'), אני לא יכול להגיד בבטחה כי מושפע אני מאד בענין זה מהירושלמים, ובאמריקע לא שמעתי לא זה ולא זה אלא יענקי יוסי ארי ומוישי. באהרן כמדומני שיש הרבה אומרים אהרעלע. ויש לדון בזה
ומכל זה אין ראי או פירכא להיסוד שיסדתי.

עמקן כתב:

כרמי שלי כתב:

עמקן כתב:באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

או חיבה

חיבה בבחינת קטנות. יקראו לילד 'משה'לע' מצד חיבה [נכון, שפעמים שם חיבה נדבק ונשאר גם בגדלותו]. אם יקראו ראש ישיבה 'ראש ישיבה'לע' זה בהחלט בכוונה לזלזל בו ולא לשם חיבה.

פילווישוק כתב:ההבדל שבין הצורה 'טאטעניו' ל'טאטאלע' היא כהבדל שבין 'אברמלה' ל'אברמניו' - כינוי חיבה במקומות שונים. כשם שבליטא לא היה נחשב זלזול כינוי 'אברמלה' - כך 'טאטאלע'. סיומת החיבה 'ניו' היתה בשימוש בעיקר בגליציה ואוקראינה.

שייף נפיק כתב:זה הניגון היחידי של רד''ס?

אוריאור כתב:מצ"ב השיר, איך שמקהלת ילדים שרים אותו

אוריאור כתב:מצ"ב השיר, איך שמקהלת ילדים שרים אותו