"שִׁמְעוּנִי שׁוֹמְעֵי שׁוֹפָר"

[י.מ.בלושטיין]

מצו"ב שיר מיוחד מאד מאד שזכיתי לכתוב בשבועות האחרונים. לתועלת והנאת חברי בית המדרש.

[י.מ.בלושטיין]

תגובה יפה שכתב לי יהודי חשוב שנראה שקלט היטב את העניין:
"שיר שגיא שתגובתו שתיקה של שוממות"!

[בן מיכאל]

מדהים!
יש סיבה למה דווקא ש'? יש לכך איזו שייכות לר"ה? קשור למילת שנה הפותחת בש'?

[י.מ.בלושטיין]

לפני קצת יותר משנה עלה בדעתי לנסות להעביר מסרים קצרים וקליטים באמצעות משפטים שכל מילותיהן מתחילות באותה אות.
חיברתי אז כמה משפטים, לדוגמא: 'כובש כרכים כוחו כביר כמעט כמו כובש כעסו'.
כיון שזה היה בדיוק בחודש אלול אז אחד המשפטים ששירבטתי אז היה משפט קצר וחסר מאד בענין שופר, שחשבתי עליו בזמן שהאזנתי לתקיעת השופר תוך כדי קיפול הטלית אחר תפילת שחרית.
"שמעו שומרי _____ שד"י, שמיעת שריקות שופר שוברת שטן, שואגת שברו שיגרה, שפרו _____, שובו_____".
השנה, נזכרתי במשפט הזה בסוף חודש אב, והחלטתי לנסות קצת להשלים אותו ולשפץ אותו, ולהפתעתי הניסיון הצליח יותר מדי, וכך מצאתי את עצמי יושב במשך מספר שבועות ומוסיף ומוסיף ומוסיף ומוסיף חומר ותוכן למשפט, שכבר מזמן אינו משפט אלא שיר ארוך בן 1150 מילים שכולן מתחילות באות שי"ן, והוא מרכז בתוכו 14 מהלכים בעניין מצוות שופר בדרך הפשט הרמז הדרש והסוד.
החומרים ברובם היו מוכנים לי כבר, כיון שבעבר עמלתי על הכנת ספר בשם 'רחמנא אמר תקעו', שאמור היה לרכז 30 טועמים נבחרים למצוות תקיעת שופר בדרך פרד"ס. העבודה הקשה כעת היתה לקחת טעם כתוב, ולתרגם אותו לשפה השיני"ת, שבה ניתן לדבר רק במילים המתחילות בשי"ן. זה בהחלט היה מאתגר. היו פעמים שצבטתי את עצמי כדי להיווכח שזה באמת קרה במציאות שהצלחתי לבטא בשיני"ת את הטעם שלא היה נראה שיש כיוון איך לכותבו. ראיתי כאן בחוש סייעתא דשמיא גדולה למעלה מדרך הטבע.
ההגיון שעומד מאחורי ההגבלה הזו של לכתוב הכל באות אחת הוא קודם כל כדי לעורר קשב. את אותם טעמים פחות או יותר פירסמתי כבר בעבר במסגרת כתבה שריכזה טעמים מתוך הספר 'רחמנא אמר תקעו' שעבדתי על חיבורו, אבל אינו דומה מספר האנשים שקראו את הטעמים אז, למספר האנשים שקוראים את הטעמים עכשיו.
בנוסף, אינו דומה הרושם שמשאיר השיר על שומעיו, לרושם שהשאירה הכתבה דאז על קוראיה, וזה גם בזכות השפה השיני"ת. דוקא ההגבלה העצומה הזאת, היא שגורמת למציאת פתרונות יצירתיים ונפלאים, ולהקרצת מילים נשכחות, ולהתפייטות מפעימה שמנידה את מיתרי הלב.
שתי הנקודות הללו הם בעצם הסיבה לכל שיר שנכתב בצורת שירה ולא בצורת מאמר. כשאתה מכניס את עצמך להגבלה כל שהיא, משקל, חרוזים, וכדומה. אתה מכריח את עצמך לכתוב לא בצורה רגילה של דיבור, וזה יוצר מעיין מפכה, וגם מעורר קשב.
והבחירה בשי"ן היא פשוט כי זו האות שבה מתחיל גם 'שופר' וגם 'שטן' וגם 'שריקה' וגם 'שאגה' [וגם הרבה מילות מפתח שרק אחרי זה נחשפתי לכך שאף הן מתחילות בשי"ן].
ובכלל נראה לי שזו האות שמתוך כל אותיות האל"ף בי"ת הכי קל ליצור עמה יצירה בסדר גודל כזה. וזאת מכמה טעמים טכניים שאולי אאריך בהם במקום אחר [בלי לזלזל באותיות אחרות שאף עימן ניתן ליצור הרבה כפי שכבר עשיתי בעבר ובדעתי לעשות בעתיד אי"ה].

[אור עולם]

פלאי פלאות.

[בגולה]

נפלא ביותר!
יישר כח.

[במסתרים]

המעלות הגלויות בשי"ן שהיא אות כפולה ימנית ושמאלית ומשולשת במקום סמ"ך, ועוד כי משמשת תחת "אשר" על כל פירושיו.

עיין עוד אלף אלפין
viewtopic.php?t=13620

[יוצא פוניבז']

כיון שבעבר עמלתי על הכנת ספר בשם 'רחמנא אמר תקעו', שאמור היה לרכז 30 טועמים נבחרים למצוות תקיעת שופר בדרך פרד"ס.
את אותם טעמים פחות או יותר פירסמתי כבר בעבר במסגרת כתבה שריכזה טעמים מתוך הספר 'רחמנא אמר תקעו' שעבדתי על חיבורו, אבל אינו דומה מספר האנשים שקראו את הטעמים אז, למספר האנשים שקוראים את הטעמים עכשיו.
בנוסף, אינו דומה הרושם שמשאיר השיר על שומעיו, לרושם שהשאירה הכתבה דאז על קוראיה, וזה גם בזכות השפה השיני"ת. דוקא ההגבלה העצומה הזאת, היא שגורמת למציאת פתרונות יצירתיים ונפלאים, ולהקרצת מילים נשכחות, ולהתפייטות מפעימה שמנידה את מיתרי הלב.

ומה עם אלו שפחות מתחברים לרוח הפיוטית, האם ניתן לקבל את הספר או הכתבה כתחליף?

[י.מ.בלושטיין]

המעלות הגלויות בשי"ן שהיא אות כפולה ימנית ושמאלית ומשולשת במקום סמ"ך, ועוד כי משמשת תחת "אשר" על כל פירושיו.

עיין עוד אלף אלפין
viewtopic.php?t=13620

יישר כח גדול על ההפניה לאשכול "אלף אלפין"! לא הכרתי שום פיוט כזה, וזה מעניין אותי מאד!
אם כי יש לציין שחלק מהפיוטים נדחקו מאד ועיגלו הרבה פינות.
מעניין ששיר בשי"ן מוזכר שם רק אחד, בניגוד לאותיות אחרות שמוזכרות הרבה יותר. וזה בניגוד למה שסברתי וכתבתי למעלה שהשי"ן היא האות הכי נוחה לשימוש.

ולגבי מה שכתב מעכ"ת בעניין המעלות הגלויות של שי"ן,
משימושים במקום סמ"ך נמנעתי לגמרי לגמרי. ועל דבר שי"ן שמאלית היו לי הרהורי דברים, שעל פניו באמת יש כאן לכאורה שתי אותיות באות אחת שזוהי מעלה גדולה, אבל מצד שני, בפועל מה שקובע בשורה התחתונה זה מספר המילים, ולכן מה עניין סכום העיצורים שמבטאת האות, כל מה שמעניין אותנו הוא כמה מילים במילון יש בשי"ן, וכמה במ"ם וכמה בלמ"ד, ולפי זה ורק לפי זה יש לנו להחליט מהי האות שהכי קל להתבטא בה.

[י.מ.בלושטיין]

כיון שבעבר עמלתי על הכנת ספר בשם 'רחמנא אמר תקעו', שאמור היה לרכז 30 טועמים נבחרים למצוות תקיעת שופר בדרך פרד"ס.
את אותם טעמים פחות או יותר פירסמתי כבר בעבר במסגרת כתבה שריכזה טעמים מתוך הספר 'רחמנא אמר תקעו' שעבדתי על חיבורו, אבל אינו דומה מספר האנשים שקראו את הטעמים אז, למספר האנשים שקוראים את הטעמים עכשיו.
בנוסף, אינו דומה הרושם שמשאיר השיר על שומעיו, לרושם שהשאירה הכתבה דאז על קוראיה, וזה גם בזכות השפה השיני"ת. דוקא ההגבלה העצומה הזאת, היא שגורמת למציאת פתרונות יצירתיים ונפלאים, ולהקרצת מילים נשכחות, ולהתפייטות מפעימה שמנידה את מיתרי הלב.

ומה עם אלו שפחות מתחברים לרוח הפיוטית, האם ניתן לקבל את הספר או הכתבה כתחליף?

בשמחה!
את הספר אני לא יכול לשלוח כי הוא לא מוכן ויש שם ערבובי דברים, אבל את הכתבה אני מצרף בתשואות חן.

[בעל התפארת]

אחד מראשי משפחתינו מלפני למעלה ממאתיים שנה חיבר ספר מוסר שלם - נמצא באוצר - בשם "אלף אומר", שכל המילים מתחילים באות א'.

[קרית מלך]

שפתים ישק!

יישר כוחו וחבלו.

[במסתרים]

הבחירה בשי"ן היא פשוט כי זו האות שבה מתחיל גם 'שופר' וגם...
ובכלל נראה לי שזו האות שמתוך כל אותיות האל"ף בי"ת הכי קל ליצור עמה יצירה בסדר גודל כזה. וזאת מכמה טעמים טכניים שאולי אאריך בהם במקום אחר

אולי תביא אותם בקיצור?

[פרנקל תאומים]

לפני שנים שמעתי איזה דקלום ארוך על דרך ההיתול, בעניין שמחת חתן וכלה, שכל תיבותיו פתחו באות ב'.
אולי יש את זה כאן למישהו?

[י.מ.בלושטיין]

לפני שנים שמעתי איזה דקלום ארוך על דרך ההיתול, בעניין שמחת חתן וכלה, שכל תיבותיו פתחו באות ב'.
אולי יש את זה כאן למישהו?

בדיוק היום יצא לי ממש בדרך מקרה להיתקל באיזה שהוא מקום בקובץ זה. קובץ בדחנות מצוה טאנץ שעשה ר' יוסלה אייזנבאך [שבאופן כללי לדעתי הוא אמן גדול. ואכמ"ל]. נהניתי מאד לשמוע שיש שם כמה נסיונות, ע"ד הלצה כמובן, לומר משפטים שלמים באותה האות. ויש שם גם ככל הנראה בדיוק את מה שכבודו מחפש. וב"ה שזכיתי לעזור למע"כ.
ואגב, שמעתי ממאן דהוא שיהודי מאמריקה חיבר פעם גראמען ארוך שכל מילותיו מתחילות בפ"א, על מגילת אסתר, באידיש. לפי תיאורי אותו יהודי זה נשמע ממש יצירה מעניינת ומוצלחת, ואם מאן דהוא יוכל להעלות את זה כאן - זה יוכל להיות דבר נחמד.

[י.מ.בלושטיין]

הבחירה בשי"ן היא פשוט כי זו האות שבה מתחיל גם 'שופר' וגם...
ובכלל נראה לי שזו האות שמתוך כל אותיות האל"ף בי"ת הכי קל ליצור עמה יצירה בסדר גודל כזה. וזאת מכמה טעמים טכניים שאולי אאריך בהם במקום אחר

אולי תביא אותם בקיצור?

האמת שכרגע איני זוכר מה בדיוק התכוונתי בזמנו,
אמנם התחלתי בתקופה זו בכתיבת שיר נוסף בשיני"ת, על הקליפה הנוראה המכונה "שמאל", שהיא הקליפה העיקרית המתגברת כיום בעולם ומאיימת להחריב את הכל, ואולי אחרי שאכנס לעובי הקורה של השיר הזה בס"ד, תהיינה לי מסקנות חדשות שאוכל לפרטן.

[בעל התפארת]

היום נתקלתי בבית כנסת בספר ישן קטן, עלעלתי בו ומצאתי בסופו כמה דפים בשם "בקשת הממי"ן" מרבינו ידעיה הפניני, והוא תהלה ותפילה לאלקים אשר כל תיבה ותיבה תחילתה אות מ"ם.
חיפשתי באוצר ומצאתיו בספרי "בחינות עולם"

[מחשבה אחת]

היום נתקלתי בבית כנסת בספר ישן קטן, עלעלתי בו ומצאתי בסופו כמה דפים בשם "בקשת הממי"ן" מרבינו ידעיה הפניני, והוא תהלה ותפילה לאלקים אשר כל תיבה ותיבה תחילתה אות מ"ם.
חיפשתי באוצר ומצאתיו בספרי "בחינות עולם"

viewtopic.php?t=13620