מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

"קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

גליונות שבועיים להורדה. עצה ותושיה בעניינים טכניים
אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

"קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' נובמבר 29, 2018 10:25 am

קובץ גליונות מורחב ומעניין במיוחד לפרשיות וישב מקץ וחנוכה תשע"ט.
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשיות וישב מקץ וחנוכה תשעט.pdf
(2.78 MiB) הורד 164 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ש' דצמבר 29, 2018 8:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » א' דצמבר 02, 2018 11:31 am

קובץ זיכרון מיוחד שנה לפטירת מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א
קבצים מצורפים
קובץ זכרון מיוחד.pdf
(4.25 MiB) הורד 175 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ה' דצמבר 13, 2018 10:20 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 13, 2018 3:25 pm

קובץ גליונות פרשת ויגש / ארבעים שנה לפטירת הגר"ח שמואלביץ זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת ויגש.pdf
(1.8 MiB) הורד 155 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 20, 2018 9:42 pm

קובץ גליונות פרשת ויחי / חמש שנים לפטירת הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת ויחי תשעט.pdf
(1.92 MiB) הורד 240 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 20, 2018 9:53 pm

תמונה.PNG
תמונה.PNG (18.15 KiB) נצפה 4919 פעמים

תמונה1.PNG
תמונה1.PNG (292.76 KiB) נצפה 4919 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 27, 2018 2:58 pm

קובץ גליונות פרשת שמות / ששים וחמש שנים לפטירת הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת שמות תשעט.pdf
(2.06 MiB) הורד 106 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 27, 2018 8:21 pm

שנים מקרא.PNG
שנים מקרא.PNG (479.84 KiB) נצפה 4816 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 27, 2018 8:23 pm

זכור לי שהגריש"א זצ"ל סבר שאין לעמוד בזמנים מסוימים בקריאת התורה כי זה מראה כאילו ישנם פסוקים חשובים יותר מהאחרים.

עובר ושב
הודעות: 1445
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' דצמבר 27, 2018 8:40 pm

יש ערעור על מנהג ישראל לעמוד בעשרת הדברות.

viewtopic.php?t=33853

וזוהי תשובתו המאלפת של הגר"ש טולדנו שליט"א בנדון זה:

בימינו האשכנזים ויוצאי צפון אפריקה עומדים בקריאת עשרת הדברות בשבועות, בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן. האשכנזים עומדים גם בקריאת שירת הים. מאידך עדות המזרח והתימנים נוהגים להמשיך לשבת בין בקריאת עשרת הדברות ובין בקריאת שירת הים. ננסה לבדוק אם היה פעם מנהג אחיד לכל עם ישראל בנושא, ומה גרם לשינוי המנהגים.

א. המצדדים במנהג
עד לפני כחמשים שנה, לא היה ידוע על איזה מקור כלשהו אצל חז"ל או אצל הראשונים, שטיפל בנושא זה. המנהג לעמוד או לשבת, איננו מוזכר בכל המקורות של הראשונים שהיו מוכרים עד אז, וכן לא בשולחן ערוך ולא אצל כל בני דורו של השולחן ערוך. הראשון שמתיחס לבעיית העמידה בקריאת עשרת הדברות הוא ר' שמואל אבוהב[1]. הוא כותב בשו"ת "דבר שמואל" שלו (סימן רע"ו) כי הטוענים נגד עמידה בעת קריאת עשרת הדברות נתלים בדברי התלמוד (ברכות יב, ע"א). הגמרא שם מצטטת את משנת תמיד (פ"ה, מ"א) שמזכירה כי הכהנים קראו בעמוד השחר את עשרת הדברות יחד עם ק"ש[2], ומוסיפה: 'א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין', ומפרש רש"י: 'שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר התורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני'. ר' שמואל אבוהב כותב שתרעומת המינים מזיקה רק בדבר שאינו מפורסם, כי אין הטעם ברור מדוע לקרוא רק את עשרת הדברות כל יום, אבל בעניין העמידה בקריאת עשרת הדברות, דבר מפורסם הוא שאנו עומדים לזכר מעמד הר סיני וכאילו אנו מקבילים פני שכינה, ולכן אין המינים יכולים להטעות את עמי הארץ ולומר להם שרק עשרת הדברות הם מן השמים. כמו כן, לפי תשובת מהרש"ל (סי' ס"ד) לא אסרו את קריאת עשרת הדברות כל יום משום תרעומת המינים, אלא דוקא כשקוראים אותם באמצע ברכות ק"ש, אבל לקבוע אמירתם בלבד קודם הברכות, אפילו בציבור מותר. לכן בנידון שלנו, אין שום איסור לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות.

ר' יהודה עייאש[3] בספרו מטה יהודה (סי' א', סק"ו) כתב שתרעומת המינים יכולה לשכנע את עמי הארץ שלנו רק כשמדובר בקריאה יוצאת דופן של עשרת הדברות, אבל כשקוראים אותם בתוך שטף קריאת התורה, ורק אופן קריאתם הוא המיוחד (כלומר בעמידה), אין מקום לתרעומת המינים. וכן השיב החיד"א בספרו שו"ת 'טוב עין' (סי' יא). והוסיף שלפי זה, במקומות שנוהגים לקום בי' הדברות, אין שום אחד רשאי להשאר יושב כדי שלא ייראה בעיני ההמון כמזלזל ח"ו. ועוד אמרו חז"ל לא ישב בין העומדים.

במסכת סופרים (פי"ב, ה"ה-ה"ו): "א"ר יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבמשנה תורה ושבתורת כהנים. אמר ר' אבהו אני לא שמעתי, אלא נראים הדברים בעשרת הדברות". דברים אלו מופיעים ג"כ בירושלמי (מגלה, פ"ג, ה"ז). פירוש הדברים הוא שבזמן התנאים והאמוראים הראשונים, רק העולה לתורה ראשון בירך לפניה, ורק העולה אחרון בירך לאחריה. וכן מובא בתלמוד (מגלה, כא, ב): "תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה, והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה, היינו טעמא דתקינו רבנן, גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין", ופירש רש"י: "משום הנכנסין - שאם יכנס אדם לביהכ"נ אחר שבירך ראשון ואם לא ישמע את האחרים מברכין, יאמר אין ברכה בתורה לפניה; ומשום היוצאין - ולא שמעו את החותם מברך לאחריה והראשונים לא ברכו, יאמרו היוצאים אין ברכה בתורה לאחריה"[4]. החיד"א בפירושו "כסא רחמים" על מס' סופרים במקום מקשה: "ואם תאמר דאמרו בירושלמי ובבבלי פ"ק דברכות דבקשו לקבוע לומר עשרת הדברות וביטלום מפני תרעומת המינים ואמרו בירושלמי שלא יאמרו אלו לבד נתנו למשה בסיני, ורש"י בבבלי דף י"ב הוסיף לבאר שלא יאמרו עמי הארץ אין שאר התורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני ע"ש; וא"כ איך עושין שינוי גדול כזה דאין מברכין בתחילה וסוף אלא עשרת הדברות? ובשלמא לר' יהושע בן לוי דסבר דמברכין תחילה וסוף על שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבת"כ ומשנה התורה, ניחא דכיון דבשאר מילי נמי מברכין תחילה וסוף אין לחוש לתרעומת, אבל לר' אבהו דנראה דסבר דדוקא עשרת הדברות מברך לפניהם ואחריהם ותו לא, יש לחוש לתרעומת המינים? ויש לומר דליכא תרעומת אלא כשיקראום לבדם בציבור, אבל מאחר שקורים אותם בכלל הפרשה שקורין בס"ת בכל שבת, אין לחוש דודאי גם הם יודעים דיש לעשות איזה היכר למעמד הר סיני, ועשרת הדברות נכתבו בלוחות והם יסודי התורה ויחרד כל העם בהר סיני, וגם כבר ידעו וראו שהפותח והחותם בתורה מברכין, אם כן לא יבואו לתרעומת בשביל זה". עד כאן לשון החיד"א. החיד"א עצמו היה שייך לקהילה שנהגו בה לשבת בי' הדברות, שהרי הוא כותב בספרו הקטן 'לדוד אמת' על הלכות קריאת התורה: "אם כל הצבור עומדים בעת קריאת י' הדברות אינו נכון, ואם איזה יחידים עומדים לית לן בה, ולפי מה שכתבתי בריש "מחזיק ברכה" דהאר"י לא שאני ליה בין יחיד לצבור, אם כן אפילו יחיד לא יעמוד" (סי' ז, אות ה). ובזה קיבל החיד"א את פסקו של ר' ישראל יעקב אלגאזי[5] בספר אמת ליעקב (סי' ז אות ה). ובכל זאת מסיים החיד"א (שם): "אמנם יש מקומות שפשט המנהג שכל הקהל עומדים". ובכן אין החיד"א מבקש לבטל מנהג של אחרים שהוא שונה משלו.

מ"מ נדמה שהמחלוקת בנושא המנהג באה ליד ביטוי רק בסוף המאה הי"ז ותחילת הי"ח בין ר' שמואל אבוהב נציג המסורת הספרדית במערב לבין ר' ישראל יעקב אלגאזי נציגה במזרח.

ב. תשובת הרמב"ם ופסקו של הגאון הרב עובדיה יוסף שיחיה
אך בשנת תרצ"ד (1934) פרסם א. ח. פריימן הי"ד קובץ גדול של תשובות הרמב"ם שכלל את כל התשובות שפורסמו בקושטא (45 במספר) בשנת רע"ז (1517), את אלו שפורסמו באמסטרדם (155 במספר) בשנת תקכ"ה[6] ואח"כ בלפסיא (178 במספר) בשנת תרי"ט (1859), ועוד כמה מאות תשובות חדשות מתוך כתבי יד . בסה"כ מופיעות במהדורת פריימן 386 תשובות[7]. בין התשובות החדשות, נמצאת תשובה (סי' מו)[8] שמסבירה את מנהגם של עדות המזרח והתימנים. השואלים מודיעים לרמב"ם כי לפני כמה דורות בא לעירם רב גדול בתורה שביטל את מנהגם לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות. הרב הנ"ל הסתמך על מה שהובא במס' ברכות (י"ב, ע"א) שביטלו רבותינו ז"ל את אמירת עשרת הדברות כל יום יחד עם קריאת שמע (כמו שאומרים אותם במקדש - ראה תמיד פ"ה, מ"א), מפני תרעומת המינים שהיו אומרים שרק אלו מן השמים, וכל יתר התורה משה אמרה מדעתו. לכן - אמר אותו רב - אם יעמדו בקריאת עשרת הדברות בעוד שלא עומדים ביתר קריאת התורה, יבואו המינים אל עמי הארץ ויפתו אותם בדבריהם כי יש מעלה יתירה לעשרת הדברות על יתר התורה, ורק הם מן השמים. השואלים מספרים שהתמנה אצלם לאחרונה רב חדש שבא מעיר שבה עומדים בקריאת עשרת הדברות, ורצה להנהיג את מנהגו אצלם בטענה כי ישראל היו עומדים כששמעו את עשרת הדברות, שנא' "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות י"ט, י"ז), וכן שהמנהג בבגדאד הוא לעמוד. הציבור טען כנגדו כי הרב הראשון שלהם ביטל את העמידה מפני תרעומת המינים, ובפרט שהקראים עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות. הם הוסיפו כי לא רק במעמד הר סיני היו ישראל עומדים, אלא גם בפרשת "אתם נצבים", ומדוע לא עומדים בה? ולגבי בגדאד - הם טענו - כי אינם עומדים שם לכבוד עשרת הדברות, אלא לכבוד ראש מתיבתא שהיה עולה לקריאה חשובה זו. ודבר זה גרם ליתר הקהילות לטעות ולחשוב כי עומדים לכבוד עשרת הדברות. הרמב"ם בתשובתו חיזק את טענותיהם נגד הרב החדש, והוא פוסק כי יש לבטל את המנהג לעמוד בכל העולם, כי אין לעשות הבדלים בין פסוקי התורה.

אין ספק כי תשובה זו של הרמב"ם השפיעה השפעה עמוקה על קהלות רבות עד כדי כך שמבין הספרדים לא נותרו אלא יוצאי צפון אפריקה שממשיכים לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות. ובכל זאת מחוץ לתשובה זו של הרמב"ם, הנושא איננו מוזכר בכלל לא אצל הראשונים, לא בשולחן ערוך ולכאורה גם לא אצל כל בני דורו של השולחן ערוך למרות השפעתה המכרעת, התשובה כאילו ירדה לתהומות הנשיה.

בספרו יחוה דעת (ח"א, סי' כט) מכריע הגרע"י כדעת הרמב"ם ופוסק שצריך למחות במי שעומד בקריאת עשרת הדברות. הוא דוחה את פסקם של כל האחרונים דלעיל (ר' שמואל אבוהב, ר' יהודה עייאש והחיד"א) בטענה המעניינת: "ואלמלא ראו האחרונים תשובת הרמב"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה". החיד"א עצמו השתמש בטיעון זה נגד בית יוסף בשו"ת חיים שאל (סי' נו) ובשו"ת יוסף אומץ (סי' פ). הטיעון מתבסס על העובדה שתשובת הרמב"ם היתה ספונה מן העין ולא נתגלתה כי אם ע"י פריימן בשנת תרצ"ד.

ג. פוסקי זמננו
אך מסתבר שגם אחרי פרסום תשובתו של הרמב"ם, ממשיכים הרבה אחרונים לתמוך במנהג לקום בעשרת הדברות. הרב עובדיה הדאיה (שו"ת ישכיל עבדי ח"ב, או"ח א; ח"ז סי' א) מחזק את מנהג העמידה כדי שההמון לא יאבד אותה יראת כבוד שהתרגל אליה ויבוא ח"ו לזלזל בתורה. לגבי תשובת הרמב"ם, הוא טען שיש סתירה אצל הרמב"ם שהרי במשנה תורה אין הוא מזכיר בכלל את האיסור להבחין בין עשרת הדברות לשאר התורה מפני תרעומת המינים, וכשיש סתירה כזאת, אנו פוסקים כמו משנה תורה (שדי חמד, כללי הפוסקים, סי' ה אות יד). הגרע"י דוחה את דבריו בטענה כי אין ראיה מהשמטת הלכה. על כל פנים, אע"פ שהרב הדאיה היה שייך לקהילות שלא נהגו לעמוד בעשרת הדברות, ואע"פ שהוא כותב שרוב ככל קהלות הספרדים בארץ ישראל אינם עומדים בקריאת עשרת הדברות, ורק אצל האשכנזים יש נוהגים כן, אעפ"כ הוא תומך במנהג העמידה.גם הגאון הרב שלום משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"א, או"ח סי' נז) מחזק את מנהג העמידה ודוחה את דברי הגרע"י, בהתבססו על כל האחרונים שהזכרנו, על הטענה כי רגש החרדה המלווה את הקימה חשוב מאד, וכן על העובדה כי אין לנו היום אותם מינים שהיו בימי חז"ל.

גם מקומם של גדולי האשכנזים בדורנו לא נפקד. הגאון הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה או"ח ד' סי' כב) דוחה את הטענה של תרעומת המינים כי אין זו אלא חששא בעלמא, ואין מקום לעמי הארץ לטעות, ובפרט שהאשכנזים נוהגים לעמוד גם בשירת הים. גם ר' אליעזר ולדינברג (שו"ת ציץ אליעזר יו"ד סי' א) מחזק את המנהג לעמוד ומתבסס על ר' שמואל אבוהב ועל ר' יהודה עייאש.

ד. טענות נוספות לחיזוק המנהג
לענ"ד ניתן לחזק את המנהג לעמוד בעשרת הדברות בעזרת הטענות הנוספות הבאות:

1. מתשובת הרמב"ם עצמה מוכח שהמנהג בכל עם ישראל היה לעמוד בקריאת עשרת הדברות עד שבא אותו חכם המוזכר על השואלים את הרמב"ם ובעיקר עד שהרמב"ם חיזק את עמדתו של אותו חכם. ומתוך תשובתו של הרמב"ם יש עדות כי בבגדאד היו עומדים, והרי בגדאד בזמן הרמב"ם המשיכה במנהגי הגאונים וכנראה אפילו האמוראים תחת הנהגתו של הגאון ר' שמואל בן עלי. האחרונים מר' שמואל אבוהב ואילך אינם חולקים אם כן על הרמב"ם. הם רק ממשיכים להחזיק במנהג שקדם לרמב"ם. ועל דבר כזה אפשר להחיל את הכלל שאם יש מנהג קדום לפני שהתפשטו הוראות מר"ן עושים כפי המנהג, אף שהמנהג נגד מה שכתוב בשולחן ערוך[9], וכלל זה מתבסס על דברי ב"י עצמו בהקדמתו לב"י על הטור.

2. חששו של הרמב"ם שמא ישפיעו המינים על עמי הארץ, תאם את המצב החברתי הקשה שהיה במצרים כשהגיע לשם הרמב"ם. הקראים היו מאד חזקים יחסית ל'רבנים', והשואלים את הרמב"ם מזכירים באמת כי הקראים נהגו לעמוד בקריאת עשרת הדברות. אין ספק כי הרמב"ם ע"ה לא היה חושש כ"כ בתקופתנו לתרעומת המינים בדבר כזה. וכמו שהרמב"ם ביטל את החזרה בגלל מצב דורו, והרדב"ז החזירה, כן אפשר להחזיר לקדמותו את המנהג לעמוד בעשרת הדברות - מנהג שבוטל ע"י הרמב"ם.

3. מסתבר שלא רק אחרונים תומכים במנהג העמידה בעשרת הדברות. הרשב"ץ במנהגי אלג'יר מוסר כי מנהגם הוא לעמוד בעשרת הדברות של שבועות ושל פרשת יתרו ולשבת בעשרת הדברות של פרשת ואתחנן. ואם אפשר לטעון כי האחרונים היו חוזרים בהם אילו ראו את תשובת הרמב"ם, האם אפשר לטעון כך גם לגבי הרשב"ץ שנחשב לאחד מגדולי הראשונים?

4. גם הנוהגים לשבת בעשרת הדברות, ממשיכים לעשות הבחנה בין עשרת הדברות לבין שאר התורה, שהרי בעשרת הדברות נוהגים להעלות לתורה את החכם, וכן עולה מתשובת מהרשד"ם (יו"ד, סי' קנ"ו) ששאלו אותו על אחד שקנה את משרת הרב מן הגויים האם ינהגו בו כמו שנוהגים ברב ואם יקראו לו לעשרת הדברות וכו' והוא השיב שאדם כזה אינו ראוי להיקרא חכם.

5. תשובת הרמב"ם הנ"ל לא הופיעה לראשונה בשנת תרצ"ד. היא הודפסה בשו"ת אהלי יעקב של ר' יעקב קסטרו[10] במקורה הערבי בסימן קל"ז. ייתכן שבגלל הלשון הערבית לא היתה התשובה מוכרת. אך מותר בכל זאת לשאול את עצמנו אם אפשר לטעון בבטחה את הטענה שטען הגרע"י "שאלמלא ראו האחרונים תשובת הרמב"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה"?

ה. אסור לבטל מנהג אבות
מנהג חשוב כמו הקימה בעשרת הדברות, חל בו האיסור לנטוש את מנהגי האבות. איסור זה מופיע במס' פסחים (נ, ע"ב): "בני בישן נהוג דלא היו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דר' יוחנן. אמרו ליה אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן. אמר להו כבר קבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"[11]. והתוספות (שם, נא, ע"א, ד"ה אי אתה) כתבו שאין לבטל אלא מנהג שנהגו בני המדינה מעצמן ומנהג טעות הוא, אבל מנהג שהנהיגו על פי תלמידי חכמים, אין לבטל. וכן כתב הרא"ש במקום. וכן פסק מר"ן (שו"ע, יו"ד, סי' רי"ד, סעיף א). והנה בנידון דידן המנהג נתמך ע"י גאוני עולם כמו ר' שמואל אבוהב, ר' יהודה עייאש, החיד"א, הרב עובדיה הדאיה, הרב משה פיינשטיין, הרב אליעזר ולדינברג והרב שלום משאש שיחיה, ומדובר במנהג חשוב בעל משמעות רגשית עמוקה.

הבה נביא דוגמה ממנהג שעורר התנגדות עזה בזמן הראשונים. בספרד ובאשכנז נהגו להכניס פיוטיםבתוך ברכות ק"ש ובתוך חזרת הש"ץ של תפילת י"ח. הפיוטים שנאמרו ב"יוצר המאורות" נקראו "יוצרות" או "מאורות", אלו שנאמרו לפני "והאופנים" נקראו "אופנים, אלה שנאמרו אחרי "ואין לנו עוד אלהים זולתך סלה" נקראו "זולתות", ואלה שנאמרו לפני הקדושה נקראו "קדושות". כל הפיוטים נקראו בשם הכללי "קרובות", ריבוי של "קרובה" (כנראה בגלל שאמר אותם ש"ץ, וש"ץ בלשון חז"ל "קרב" אל התיבה). בצרפתית עתיקה הריבוי היה עם הסיומת es , ולכן נוצרה המלה "קרובץ" (בר"ת "קול רנה וישועה באהלי צדיקים", ראה ב"י או"ח סי' סח, ד"ה בענין). יש פיוטים שחוברו כבר בא"י ע"י ר' אלעזר הקליר וחביריו, ועוד הרבה מהם חוברו בספרד ובאשכנז.

ובכן מחלוקת גדולה זעזעה את עולם הראשונים האם מותר או אסור לומר פיוטים אלו, האם זה חשוב הפסק או לא. ר' יהודה אלברצלוני[12] בספרו ספר העתים (סי' קע"א) מתנגד לכל הוספת הפיוטים, כולל הפיוט "הכל יודוך" שאומרים בשבת, והוא מיעץ לומר את "הכל יודוך" לפני ברכת "יוצר אור", כדי שלא לשנות מטבע שטבעו חכמים. הוא אומר שאת כל הפיוטים הכניסו בשעת השמד[13] שיאמרו אותם במקום לימוד התורה. פיוטים אלה הכילו הלכות. הגויים אסרו את לימוד התורה אך לא אסרו את התפילה.

הטור או"ח בסימן ס"ח מביא את תשובת הרמ"ה[14] שבה הוא מתנגד לאמירת הקרוב"ץ. לפני כן תמך ר"ת במנהג[15]. והטור מוסיף: "אמנם נוהגין בכל המקומות לומר בהם קרוב"ץ. וגם הראשונים אשר תקנום היו גדולי עולם כמו רבי אלעזר הקליר וחבריו, וכן כתב הראב"ד למעט או להרבות באמצע הברכה אין קפידא, לפיכך נהגו להוסיף פיוטין במאורות ובאהבה ובזולתות". אך מסיים הטור: 'ומ"מ טוב ויפה הדבר לבטלה למי שאפשר כי היא סיבה להפסיק בשיחה בטלה בדברי הבאי, גם פירוש ר"ת שפירש לקיים המנהג לא ישר בעיני א"א ז"ל'. בעל ב"ח כותב על דברי הטור האלה: 'אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי רבינו בזה, ואחד היו בזמנינו שהתחיל לבטל מאמר קרוב"ץ בקהלו ולא הוציא שנתו, וכ"כ שבלי הלקט וז"ל אבל רב עמרם ורב כהן צדק ורב פלטוי גאון (שלשתם מחשובי הגאונים) והרב רבינו יונה ורבינו קלונימוס ור' יוסף טוב עלם ורבינו שמעון הגדול ורבינו סעדיה גאון וכל גאוני לותי"ר (Lorraine) כתבו כולם שיש לומר פיוטים, וכ"כ בהגהת אשיר"י מא"ז בפ"ק דברכות וז"ל וכבר נחלקו ר' יוסף טוב עלם ורבינו אליהו ועלתה בידם דמותר ומצוה מן המובחר". ע"כ.

בעל שדי חמד (ח"ד, דף 273 עמ' ב) כותב בנידון: "ואף במנהג שצווחו עליו גדולי ישראל, אם המנהג גם כן נתיסד על פי גדולי ישראל אין לבטלו, כמו שמתבאר מדברי מרן הבית חדש בסימן ס"ח על מה שכתב רבינו הטור דטוב ויפה לבטל קריאת הקרוב"ץ וכו' והרב שמש צדקה בא"ח סוף סי' ד הביא דברי הבית חדש הנ"ל וסיים ואם אין זכרוני כוזב, כמדומה לי שמהרי"ל הצדיק עליו דין שמים שמתה בתו על ששינה ניגון סליחה אחת ביום כיפור בהיותו שליח צבור".



בסיכום, המנהג לעמוד בעשרת הדברות הוא מנהג ותיקין ונימוקו עימו. לכן כל קהלה חייבת להחזיק במנהגי אבות. אך יש להיזהר שלא יהיו חלק עומדים וחלק יושבים באותו מניין, משום לא תתגודדו. ועל כל פנים אין לבוא לידי מחלוקת, ועדיף לוותר על מנהג אבות ולא לריב בבית הכנסת ח"ו, שנאמר: "האמת והשלום אהבו".


[1] גאון אדיר מצאצאי מגורשי פורטוגל. הוא נולד בהמבורג בשנת 1609 ונפטר בונציה בשנת 1694. הוא נשלח בן י"ג ע"י אביו ללמוד תורה בונציה אצל ר' דוד פרנקו, נשא את בתו לאשה, היה רב בורונה. בשנת 1650 נבחר לאב"ד בונציה ולראש ישיבתה המהוללה. הריצו אליו שאלות מכל עבר וכינו אותו בשם הכבוד 'רשב"א' (ר' שמואל בר אברהם). ספרו החשוב ביותר הוא השו"ת "דבר שמואל".

[2] בירושלמי (ברכות, פ"א, ה"ה) אומר ר' לוי שכל עשרת הדברות מופיעות בק"ש. קריאת עשרת הדברות שווה בערכה לקריאת התורה כולה. כבר פילון פרסם חיבור על תרי"ג מצוות שגוזר את כולן מעשרת הדברות. רס"ג המשיך באותו כיוון. היה טבעי א"כ שיקבעו את קריאת עשרת הדברות כל יום יחד עם קריאת שמע.

[3] גדול חכמי אלג'יריה במאה ה- 18. עלה לארץ בסוף ימיו ונפגש עם החיד"א (ראה שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך 'בית יהודה'). הוא מקור חשוב למנהגי אלג'יר.

[4] במסכת מגלה (לא, ע"ב) על דברי המשנה "אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן", אומר ריש לקיש שהטעם הוא "לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות". ובעל ט"ז (סי' תכ"ח) תמה: הרי בזמן המשנה לא בירכו אלא הפותח והחותם, ומי שיפסיק בקללות לא יצטרך א"כ לברך לא לפניהן ולא לאחריהן! תמיהתו של בעל ט"ז מסתלקת בעזרת המקורות שלנו במס' סופרים ובירושלמי מגילה שמוכיחים שגם בימי התנאים בירכו לא רק הפותח והחותם, אלא גם העולה לשירת הים ולעשרת הדברות ולקללות וכו'. ראה הפירוש "נחלת יעקב" על מס' סופרים במקום.

[5] ר' ישראל יעקב אלגאזי נולד באיזמיר (1680) ונפטר בירושלים (1757). עלה לארץ בשנת 1740 היה ראש ישיבת המקובלים "בית­ אל". משנת 1749 היה 'ראש לציון' בירושלים. הוא ערך לדפוס את הספר 'חמדת ימים' שעורר פולמוס חריף, מפני שייחסו את הספר לנתן העזתי.

[6] ר' יעקב ששפורטס שעזב את תלמסן והתישב באמסטרדם במאה ה- 18 (והיה ראש הלוחמים בשבתאות), הביא איתו מצפון אפריקה כ"י של תשובות הרמב"ם בערבית שהכיל 175 תשובות. ר' מרדכי חמה תרגם אותן לעברית והדפיס אותן באמסטרדם (בשנת 1765) תחת השם "פאר הדור".

[7] פריימן פרסם רק את התשובות שהיו בעברית בכתבי היד. את רוב תשובותיו כתב הרמב"ם בערבית, להוציא כמה תשובות בודדות שנשלחו ללוניל או לשואלים ששאלו אותו בעברית. חלק מן התשובות תורגם לעברית במשך הדורות, בתרגום בד"כ מאד חופשי. בשנת תשי"ח פרסם בלאו כמעט את כל תשובות הרמב"ם שנמצאות בכתבי היד (482 במספר), במקורן הערבי ובתרגום עברי חדש מדוייק.

[8] תשובה זו נמצאת במהדורת בלאו בסימן רס"ג, במקורה הערבי ובתרגום עברי. יש הבדלים משמעותיים בנוסח בין מהדורת בלאו למהדורת פריימן, וזה מראה כמה חופש לקח לעצמו המתרגם הראשון של תשובות הרמב"ם.

[9] ראה יביע אומר ח"ד, יו"ד, כה, אות א; לא, אות ד; ח"ו או"ח, לב, אות ב.

[10] ר' יעקב קסטרו - הוא מהריק"ש - חי בשנים 1525-1610, כלומר בזמן ר' יוסף קארו. הוא היה רב לעדת המסתערבים בקהיר. ביקר ב- 1570 את ר' יוסף קארו בצפת. ספרו "ערך לחם" הוא ספר השגות על השו"ע כמו הגהות הרמ"א. זמן רב פסקו לפי דעתו במצרים.

[11] פירוש: יום השוק של צידון היה בע"ש, ובני בית שאן נהגו לא ללכת מצור לצידון בערב שבת, והיו מחמירים על עצמם בדבר זה כדי שלא להיבטל מצרכי שבת. באו בניהם לפני ר' יוחנן ואמרו לו: אבותינו היו עשירים ויכלו להרשות לעצמם דבר זה, אבל אנחנו זקוקים ללכת לשוק של צידון בערב שבת כדי להתפרנס. אמר להם: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.

[12] ר' יהודה אלברצלוני היה תלמיד הרי"ף ונפטר בשנת 1103, באותה שנה כמו רבו. ספרו הגדול "ספר העתים" חובר על "הלכות הרי"ף" בהרחבה רבה, והכיל תשובות גאונים רבות. אורכו היה בעוכרו ורק מעט ממנו נותר בידינו היום. כנראה שספר האשכול של הראב"ד השני משמש מעין קיצור של ספר העתים.

[13] מדובר בגזרות של השלטונות הרומיים והביזנטיים על יהדות א"י החל מן המאה הרביעית כשהקיסר קונסטנטיוס התנצר, ועד כיבוש האיסלם במאה השביעית. במכתב שנמצא בגניזה טוען פירקוי בן באבוי תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון במאה הח', שמנהגי א"י שהיו שונים בהלכה ממנהגי בבל, אינם אלא מנהגי שמד, ולכן צריך לבטל אותם. מנהגי א"י נבעו בד"כ מפסיקה על פי הירושלמי.

[14] הרמ"ה הוא ר' מאיר טודרוס הלוי אבולעפיה גדול חכמי טולדו בראשית המאה הי"ג, וחיבורו החשוב הוא הפירוש "יד רמה" על הש"ס. מחיבור זה נותרו לנו היום רק "יד רמה" על נדרים ועל סנהדרין.

[15] ראה רבינו יונה סוף פ"א דברכות.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מגדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 27, 2018 9:09 pm

יש"כ הרב עובר ושב.
בסיכום, המנהג לעמוד בעשרת הדברות הוא מנהג ותיקין ונימוקו עימו. לכן כל קהלה חייבת להחזיק במנהגי אבות. אך יש להיזהר שלא יהיו חלק עומדים וחלק יושבים באותו מניין, משום לא תתגודדו. ועל כל פנים אין לבוא לידי מחלוקת, ועדיף לוותר על מנהג אבות ולא לריב בבית הכנסת ח"ו, שנאמר: "האמת והשלום אהבו".

כמדומני שהגריש"א זצ"ל לא חש ל'לא תתגודדו' משום שאין להתחשב במי שאינו עושה כדין.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ג' ינואר 08, 2019 11:50 am

אחד מעורכי הגליונות המובאים בקובץ מתענין על תרגום העלון לאנגלית
נשמח באם יש לאחד המנויים כאן המלצה על מי שיודע לתרגם חומר תורני מעברית לאנגלית
בברכה מרובה
מערכת "קובץ גליונות"

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ג' ינואר 08, 2019 11:57 am

קובץ גליונות פרשת וארא / שלושים שנה לפטירת הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת וארא תשעט.pdf
(1.67 MiB) הורד 71 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 10, 2019 11:09 am

קובץ גליונות פרשת בא / הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת בא.pdf
(2.57 MiB) הורד 107 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 10, 2019 11:10 am

0987657843266.PNG
0987657843266.PNG (444.91 KiB) נצפה 4608 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 17, 2019 3:19 pm

קובץ גליונות מורחב ומעניין פרשת בשלח / הגאון רבי שלום בן ציון פלמן זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת בשלח תשעט.pdf
(3.09 MiB) הורד 75 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 17, 2019 4:12 pm

מתוך הנכתב לרגל היארצייט של הגרב׳׳צ (פלמן) זצ׳׳ל, החל ביום שישי י"ב בשבט, נביא בזה עובדות מאורחותיו, מתוך הספר החדש העומד לראות אור בקרוב (בס׳׳ד לקראת ראש חודש אדר ב').


מצבו הגופני של הגאון בשנים האחרונות הללו, ידע עליות ומורדות, עד זיבולא בתרייתא. אך בין בעליה ובין בירידה, הוא כאילו הפקיר את עצמו מול היסורים לאמר: כל ייסור שרוצה יבוא ויזכה מן ההפקר - בר׳ שלום בן ציון בן חנה רחל, אם רק קיבל רשות מבוראו. כך עטף את עצמו בשקט של קבלת היסורים באהבה. וכבר אמרנו, כי מידי יום ביומו היו תמהים מקורביו, כיצד מגיעים לידי דממה כזו. שקט בראשית.

שלושת הימים האחרונים גופו הלך ונחלש.
וכיון שהגוף נחלש, ידוע ליודעין, שבזמנים הללו יש לנפש, לרוח ולנשמה מה לומר, יותר מתמיד. השנים הללו, אינם ניתנות לתיאור.
לפעמים הם חיים של - חצי גוף חצי נשמה, חצי למעלה וחצי למטה. ואם הוא תלמיד חכם הרווי במחשבות ותורות ופלפולים, או אם התקדש בסילודין, אז לפעמים קל לו הרבה יותר מאחרים. כך גם היה בשנתיים האחרונות של הגאון רבי בן ציון פלמן.
עד הגיעו שלושת הימים אחרונים עלי אדמות, שהיו מאלפים ומרתקים בכל קנה מידה.

הקדמה.
בשבועות האחרונים לחייו, כוחו הגופני התחזק והוא מסר שיעורים בבית הכנסת בשבת וכן את השיעורים בכולל תמידין כסדרן, אלא שביום חמישי האחרון היינו שלושה ימים לפני הסתלקותו, נודע לו על פרט מסוים של זיכוי הרבים שיותר לא יוכל להמשיך בו - בצורת סדרי הכולל שלו, והוא היה סבור מאז כי למען כך הוא מקבל כוחות ובריאות משמים. הוא הצטער.
ואחרי שנודע לו לפני שפתח בלימוד עם החברותא, התעטף עליו רוחו, שקע בהרהורים קצרים בריכוז רב ובכובד ראש, ואז פתח
את עיניו ואמר לחברותא: ״כמדומה לי, שסיימתי את תפקידי”...
זה היה משפט לא צפוי ולא אופייני כלל - לרבי בן ציון שלאהוציא מימיו מילה מיותרת.
עם סיום המשפט הנורא במילים הבודדות הללו, הוא החל לרעוד. רעד אחרי רעד במשך שניות רצופות. אולי חרדת רבי יוחנן בן זכאי. לאחר שתיקה קלה של שניות נוספות, ביקש מהחברותא לסדר לו ענין אישי מסוים, ואז הוסיף ״הייתי גם רוצה להיכנס להתייעץ דבר מה עם הרב שטיינמן״ ואז מיד פתח את הגמרא, והם החלו ללמוד, כמו אתמול שלשום. והמילים הללו כאילו נעלמו ופרחו. אחרי הלימוד נסעו הביתה כרגיל. יום חמישי.
מכאן ואילך, ליל שישי ויום שישי נוצלו כמו תמיד לחטוף עוד שורה ועוד בתורה, אך הפעם הניח דגש על מסכת ביצה.
מדוע מסכתא זו?
עוד בנעוריו בישיבה קטנה, אמר פעם לאחד החברים: ״ראיתי בשם הגר״א שכל אדם צריך לשנן לפחות מסכת אחת מהש״ס שיידע אותה בעל פה, שיוכל לבוא עמה לעולם האמת. אני לקחתי לעצמי את מסכת ביצה״. (מסכת ביצה היתה המסכ ת הראשונה שהגרב״צ למד כשהתחיל את דרכו בישיבה קטנה ״גירסא דינקותא״.)
ואכן מנעוריו גרס את המסכת למד אותה בעיון רב שוב ושוב . את מסכת ביצה יכול היה למנות את שורותיה ולספור את
אותיותיה. הוא למד ביצה גמרא, רש״י ותוספות מאות ואולי אלפי פעמים. (את ששת חלקי ה׳משנה ברורה׳ חזר מאות פעמים, כמו כן את הש״ס פעמים רבות, והיו כמה מסכתות שחזר וסיכם כמאה פעמים, אבל כל אלו לא הגיעו לחזרה על מסכת
ביצה).
דפי הש״ס בבית של רבי בן ציון ישנים וכמעט תלושים, הש״ס עומד להתפורר מרוב שימוש בו, אבל מסכת ביצה מפוררת לחלוטין. הדפים פרודים לחלוטין.
בכל עת פנאי לקח לעצמו את מסכת ביצה וחזר עליה. בימי בין הזמנים או בשבתות אחרי הסעודה, אם קרה מקרה, שלא היה עסוק בלימודים הקבועים שלו, הוציא מארון הספרים את הגמרא האהובה עליו ״מסכת ביצה״ וגרס אותה בדרך כלל ברציפות ומכריכה לכריכה. בקול בנעימות. במתיקות.
מפעם לפעם היה ניגש לאחד מהבנים שבאו לבקר בבית, ושא ל בעדינות ״אתה רוצה ללמוד חברותא״, והתיישבו לאחר הסעודה
בשבת ללמוד מסכת ביצה. גם כאשר הנכדים ביקשו ממנו ללמוד אתו, מה למד איתם - מסכת ביצה.
וכך ביום שישי האחרון. על השולחן היתה מסכת ביצה. הוא התחיל אותה, ואחרי כשעתיים נחלש ונרדם מעט ומשהתעורר שוב מסכת ביצה.
מסכת ביצה! ”מסכת עולם הבא!״
מסכת ביצה כאילו החלה לעטוף אותו חזק. הוא החזיק בה והיא החזיקה בו הוא תפס את מסכת ביצה לפת אותה בכוחות האחרונים.
***
נכנסה ״שבת מלכתא״, שבת שירה פרשת בשלח.
רבי בן ציון יצא לבית הכנסת ״נחלת משה״, ומסר את השיעור הקבוע בין קבלת שבת למעריב.
אחרי דברי התעוררות. אמר כי שמע מעילוי אחד ששאל על פי הגמרא בשבת בדף קי״ג ב׳ שאלה יפה, שבגמרא מסופר על אחד שאכל עפר ולאחר מכן אכל תחלי - שחלים, והשחלים הללו כשהגיעו לעפר שנח בתוך הגוף התחילו לצמוח וכשגדלו בתוך גופו והגיעו ללב מת אותו אדם.
ושאל העילוי לו יצויר שהיה אפשר לאכול את הפירות שצמחו בתוך הגוף, מה היו מברכים על זה אדמה או שהכל, ולכאורה הדבר תלוי ועומד במחלוקת החזון איש והחיי אדם, מה מברכים על גידולים שאינם גידולי קרקע. פלפל לכאן ולשם, והסתפק אם
אדם שהוא מאדמה, שמא שייך לברך על מה שצומח בו ״בורא פרי האדמה״ (והביא דימוי מילתא לכך) וסיים את השיעור במילים ״כי אדם מאדמה הוא״.
***
את התפילות והסעודות קיים כסדרו מידי שבת. כמו בכל שבת בעת ששר זמירות שבת, היה הקול הדקיק שלו מתחיל להסתלסל מתוך דבקות גמורה. הקול התמזג לשירה, הפנים היו מתאדמות מאהבת ה׳, והגאון היה מתלהט בשרעפים כמה דקות, כאילו התנתק מהסובבים לתוך עולם אחר. וכך גם בשבת האחרונה. כאשר הגיעו לקטעים המדברים בדבקות בה׳, התרגש מאוד, כמו תמיד, ואף זלגו עיניו דמעות.
הוא אכל כזית פת וטעם מהדגים והודה לרבנית על טרחתה לסעודה. טעם גם מהבשר. בירך ברכת המזון במתינות.
אחרי הסעודה, פתח שוב את מסכת ביצה.
בשנה האחרונה בשבתות אחרי הסעודה הייתה לו קביעות ללמוד משניות שביעית עם ר״ש ורמב״ם (השנה הייתה שנת שמיטה) וגם סדר מיוחד במשנה ברורה. אבל הפעם ביקש את מסכת ביצה. למד בה בקול נעים, וכשהוא מתנדנד בשעת הלימוד - שלא כרגיל כדרכו בשנים האחרונות, שכבר לא היה לו כוח לכך.
כך ברציפות, עד שהגיע זמן תפילת מנחה, וסעודה שלישית .
כאילו קיבל תוספת כוח כנר המתעצם לפני כיבויו. כשסגר את הגמרא לפני ׳סעודה שלישית', היה קשה לו להגביה אותה
ולנשקה. הוא התכופף לעבר השולחן ונשקה.
שעון החול, הלך ואזל.
מוצאי שבת בפתח, השעון שתלוי על הקיר בבית לוחש למחוגיו - אלו השעות האחרונות שהרב עוד יביט עליכם. הזמן קצר
והמלאכה מרובה.
אחד מהנכדים שהיה בבית ניגש לאחר הבדלה אל סבא וביקש ברכה, סבא לחץ את ידו בירך... ובירך... זמן ממושך אחז בידו, ומיאן להיפרד - התפלל עליו ובירכו שוב.
אח״כ נכנסו בני המשפחה שליט״א עם נכד בן שלש להתברך מפי סבא לכבוד החלאקה. הם התקבלו והתברכו במאור פנים - להם ולכל משפחתם.
ומיד אח״כ הגמרא ביצה נפתחה, עוד שני דפים במתינות בריכוז.
באותה שעה, עמדה לידו שלווה מיוחדת, שהקיפה את הפנים שלו בכמין הינומה. השערות הלבנות של ר׳ בן ציון העומד להסתלק מהעולם, עמדו כעין פסיסים דקיקים, וטבלו בשלווה האין סופית שחפפה עליו.
הוא חש עייפות מוחלטת ושלא כמנהגו, נשכב לישון - לפני אכילת ׳מלווה מלכה׳. החולשה נצמדה לרמ״ח איבריו ״וירא כי
לא יכול לה״.
הוא סרך את רגליו למיטה ובידו מסכת ביצה. והחולשה עלתה משס״ה גידיו לכל גופו - ועצמה את עיניו בשינה עמוקה ״שינה
לצדיקים רע להם ורע לעולם״.
בשעת חצות, שוב הזדעזע חללו השקט של הבית. הרב התרומם ממיטתו בקושי וצעד לנטילת ידיים ואח״כ התיישב ליד השולחן ואכל משהו לסעודת מלווה מלכה, ושוב לקח עמו למיטה את מסכת ביצה, עיין בה עד שנעצמו עיניו.
ומשנעצמו הוא נרדם.
ומשנרדם נפתחו להם העינים - העינים הקדושות שלא ראו ראיה אסורה, והם ראו מה שראו, ראו את רבבות המלאכים הקדושים
ואז - חיוך גדול עלה שפתיו של ר׳ בן ציון. והעינים שבו ונעצמו להם לנצח.
מסכת ביצה החלה לעטוף אותו. שלוה התפשטה על פניו ועיניו נסגרו לנצח. והייתה המסכת צווחת והולכת, וקולה הלך מסוף
העולם ועד סופו. ואולי מבכיותיה של המסכת, הרבנית התעוררה.
החדר שלו שראה הרבה קדושה, שמע גם הרבה דממה דקה, אבל כזו דממה דקה הרבנית לא שמעה מעולם.
היה נראה לה שהפעם השקט יותר מתמיד. היא הביטה לכיוון בעלה הגאון הקדוש.
והבחינה מיד כי הרב כבר איננו פה אתנו.
מיד הרבנית הצטרפה ובכתה יחד עם מסכת ביצה, התלמידים הגיחו ובאו ובכו יחד עם התורה, והקול היה הולך ובא אחרי תפילת וותיקין בביתם של גדולי הדור - שהתעטפו באבלות על גווילי ספר התורה העולים ברגעים אלו בסערה, לאמור: וי לן, מי יתן לנו תמורתו..
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ה' ינואר 24, 2019 11:46 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

רון
הודעות: 750
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי רון » ה' ינואר 17, 2019 5:39 pm

יישר כח הדברים כתובים יפה מאד.
נערך לאחרונה על ידי רון ב ה' ינואר 17, 2019 7:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

משה דוויק

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי משה דוויק » ה' ינואר 17, 2019 7:13 pm

מחילה זה הגאון רבי בן ציון פלמן מב"ב. [בעמח"ס שלמי תודה]
לא מרן הגרב"צ א"ש.

רון
הודעות: 750
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי רון » ה' ינואר 17, 2019 7:59 pm

משה דוויק כתב:מחילה זה הגאון רבי בן ציון פלמן מב"ב. [בעמח"ס שלמי תודה]
לא מרן הגרב"צ א"ש.

יישר כח על התיקון,
ואגב שיטפיה לא דק.
וכדי שלא להשאיר טעות מחקתי את הודעתי.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 17, 2019 9:42 pm

קובץ גליונות פרשת יתרו / גליון שבועי 'עזרת אליעזר' שו"ת עם מרן רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת יתרו תשעט.pdf
(1.95 MiB) הורד 68 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 24, 2019 11:50 am

יפה מראה.PNG
יפה מראה.PNG (333.23 KiB) נצפה 4345 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' ינואר 31, 2019 9:33 pm

קובץ גליונות פרשת משפטים / הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת משפטים תשעט.pdf
(2.49 MiB) הורד 78 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' פברואר 07, 2019 11:28 pm

קובץ גליונות פרשת תרומה
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת תרומה תשעט.pdf
(2.06 MiB) הורד 92 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ד' פברואר 13, 2019 4:08 pm

קובץ גליונות פרשת תצוה / ענייני פורים קטן
קבצים מצורפים
87632.PNG
87632.PNG (145.45 KiB) נצפה 4063 פעמים
קובץ גליונות לפרשת תצוה תשעט.pdf
(1.78 MiB) הורד 87 פעמים

חשבה לטובה
הודעות: 285
הצטרף: ו' מרץ 07, 2014 11:29 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי חשבה לטובה » ה' פברואר 14, 2019 2:20 pm

עלון חדש מתורת הגר''ד הכהן קוק שליט''א מעובד בצורה ישיבתית.
תצווה.
קבצים מצורפים
שפתי כהן - עלון הרב דב קוק.pdf
(1.46 MiB) הורד 54 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' פברואר 21, 2019 2:20 pm

קובץ גליונות פרשת כי תשא / עשר שנים לפטירת הגאון רבי ברוך שמעון סלומון זצ"ל
קבצים מצורפים
2345876.PNG
2345876.PNG (216.72 KiB) נצפה 3933 פעמים
קובץ גליונות לפרשת כי תשא תשעט.pdf
(1.76 MiB) הורד 116 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' פברואר 21, 2019 2:25 pm

פורים קטן.PNG
פורים קטן.PNG (645.71 KiB) נצפה 3931 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' פברואר 28, 2019 11:51 am

קובץ גליונות פרשת ויקהל / הגאון רבי רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר זצ"ל
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת ויקהל תשעט.pdf
(2.38 MiB) הורד 58 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ו' מרץ 08, 2019 10:33 am

קובץ גליונות פרשת פקודי
קבצים מצורפים
0987658765567.PNG
0987658765567.PNG (140.08 KiB) נצפה 3675 פעמים
קובץ גליונות לפרשת פקודי תשעט.pdf
(2.36 MiB) הורד 47 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' מרץ 14, 2019 3:21 pm

קובץ גליונות מקוצר פרשיות ויקרא צו ופורים.
קבצים מצורפים
583888.PNG
583888.PNG (305.08 KiB) נצפה 3599 פעמים
קובץ גליונות מקוצר פרשיות ויקרא צו ופורים.pdf
(7.39 MiB) הורד 53 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ה' יוני 20, 2019 10:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ב' מרץ 18, 2019 11:09 am

קובץ גליונות מורחב לפרשיות ויקרא זכור צו ופורים
קבצים מצורפים
קובץ גליונות מורחב לפרשיות ויקרא זכור צו ופורים.pdf
(4.66 MiB) הורד 40 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ו' מרץ 29, 2019 2:30 pm

קובץ גליונות פרשת שמיני פרה
קבצים מצורפים
4694679.PNG
4694679.PNG (293.83 KiB) נצפה 3308 פעמים
קובץ גליונותלפרשת שמיני פרה תשעט.pdf
(1.82 MiB) הורד 34 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' אפריל 18, 2019 12:45 am

מארז קובץ גליונות לחג הפסח מורחב ומושקע במיוחד!


חוברת מיוחדת מעניני חג הפסח.pdf
(495.62 KiB) הורד 42 פעמים

דרכי החיזוק גיליון מספר 400.pdf
(699.24 KiB) הורד 43 פעמים

חוברת דברי שיח הכוללת שו"ת מענייני דיומא וכן דברי תורתו והנהגתו המיוחדת של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
חוברת דברי שיח לפסח.pdf
(514.03 KiB) הורד 43 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' מאי 09, 2019 3:50 pm

285856.PNG
285856.PNG (448.21 KiB) נצפה 1222 פעמים
קובץ גליונות לפרשת אמר תשעט.pdf
(1.65 MiB) הורד 38 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ד' מאי 15, 2019 3:29 pm

קובץ גליונות לפרשת בהר תשעט.pdf
(1.76 MiB) הורד 41 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ו' מאי 24, 2019 4:20 pm

קובץ גליונות פרשת בחוקותי.
מצורף גליון חדש 'דחזיתיה' מראות מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זצוק"ל זיע"א בשילוב הלכה ומנהג.
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת בחוקתי תשעט.pdf
(1.38 MiB) הורד 26 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ו' מאי 31, 2019 10:47 am

47835.PNG
47835.PNG (634.52 KiB) נצפה 676 פעמים
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת במדבר תשעט.pdf
(1.18 MiB) הורד 15 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » א' יוני 09, 2019 11:44 pm

3835355557.PNG
3835355557.PNG (710.78 KiB) נצפה 326 פעמים
קבצים מצורפים
קובץ גליונות לפרשת נשא וחג השבועות.pdf
(3.51 MiB) הורד 12 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' יוני 13, 2019 3:46 pm

קבצים מצורפים
4967977.PNG
4967977.PNG (380.71 KiB) נצפה 206 פעמים

אש משמים
הודעות: 1605
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: "קובץ גליונות" מתורתם של גדולי ישראל

הודעהעל ידי אש משמים » ה' יוני 13, 2019 3:54 pm

אגב, אולי אפשר להוכיח מתמונת מרן הגרח"ק שליט"א עם המספריים כשלומד, שאינו חושש לנטילת ידיים לגזירת שיער חלאק'ה.


חזור אל “עזר אחים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים