פורום אוצר החכמה

הכהן כתב:הישיבה שכנה קודם בבנין של תפארת צבי (אז נקראה היכל התורה מציון).

ישיבת תפארת צבי עצמה היא ישיבה שגידלה דורות של ת"ח ונעלמה.

ישיבת חברון גאולה קיימת? בכל אופן הישיבה בחברון נעלמה.

הכהן כתב:

שיף כתב:אכן הרב צבי קושלבסקי היה מראשי ישיבת איתרי חדרה וכשזו התפרקה הגיע יחד עם קבוצה מתלמידיו לישיבת תורה אור [והצטרף לבחורים נוספים שעזבו קצת לפני..] שם כיהן כמה שנים עד שפתח לבד את ישיבת היכל התורה [ששכן בבנין ישיבת 'פרשבורג' עד שעבר להר נוף]

הישיבה שכנה קודם בבנין של תפארת צבי (אז נקראה היכל התורה מציון).

עד היום הזה זהו שמה הרשמי של הישיבה ובפי העולם קיצרוה.

משולש כתב:ישיבת חברון גאולה קיימת? בכל אופן הישיבה בחברון נעלמה.

באופן ''רשמי '' היא אכן קיימת בהר נוף.

כאן יש בפניכם רשימה מלאה עם מוסדות וישיבות ועוד מן הימים ההם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=7

טייטל כתב:כאן יש בפניכם רשימה מלאה עם מוסדות וישיבות ועוד מן הימים ההם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=7

רוב הישיבות שברשימה לא 'נעלמו'.

ישיבת כנסת בני הגולה הוקמה בסביבות תש"ט בשכון פאג"י בים' כיהנו בה הג' ר' הלל כהן זצ"ל והג' ר' אלתר גילרנטר זצ"ל. הישיבה התקיימה לזמן קצר בערך שנתיים וכמדו' שהגרי"ז זצ"ל היה מעורב בהנהגתה.
כמובן הייתה ישיבת תפארת צבי המיתולוגית שהייתה מסונפת לישיבת חברון. בנוסף הייתה את ישיבתו של הגר"מ קליערס זצ"ל רבה של טבריא ישיבת "אור תורה" על ציונו של רמבעה"נ .

הייתה בישוב הישן גם ישיבת תורת חיים של הגר"י וינוגרד זצ"ל שאיני יודע מתי נסגרה. וכן "מדרש בני ציון" שהקים ר' משה פרוש ז"ל אבי ר' מנחם ז"ל. לבני הספרדים ובה למד הגרע"י זצ"ל . ישיבה נוספת הייתה "לפלגות ראובן" שהייתה ישיבה "ירושלמית" ויצא ממנה ת"ח ובתקופה מאוחרת יותר את ישיבת "למצויינים" של ר' חיים אהרן טורצ'ין והרב קרסניצקי זצ"ל.

טייטל כתב:כאן יש בפניכם רשימה מלאה עם מוסדות וישיבות ועוד מן הימים ההם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=7

לגבי הישיבות בצפת!
ידוע שהחזו"א זצ"ל בביקורו בצפת התאונן על חוסר ישיבות בעיר.

נוטר הכרמים כתב:

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:עד היום ברחוב ז'בוטינסקי שבר"ג יש שלט על ישיבה שהיתה בראשות הרב אושפיזאי הזקן ור' יעקב (בהגר"י) אריאלי. מי יודע מה בדיוק היה שם?

היתה שם ישיבה, ויש ספרים מאוצר הספרים שם בכמה וכמה בתי מדרשות

הישיבה החזיקה מעמד שנים מועטות; הגר"י אריאלי זצ"ל שבעטיה של משרה זו העתיק את משכנו לבני ברק סולק משם בבושת פנים לאחר תקופה קצרה מאוד. עמיתו בנו של הרב הזקן, ר' משה בן ציון ז"ל שנפטר על פני אביו תפס את מקומו לשנים מועטות עד לפיזור הישיבה.

הגר"י אריאלי זצ"ל כיהן כנו"נ בישיבה נוספת שנשתכחה 'תפארת נתניה' של הרב לוין זצ"ל, לצד הגרש"מ דיסקין זצ"ל, ויבלחט"א הגר"צ פרידמן שליט"א.

תקופה נוספת כיהן באיזו ישיבה בבית שמש, כמדומני מיסודה של תל"ת.

'גולה אחר גולה' בדחק ובעצבון.

יש לציין על אף שאין זה מעצם הדיון כאן
שאכן הגר"י אריאלי זצ"ל לא מצא מקומו הראוי להגדיל תורה ברבים.
אמנם היתה לו עדנה וזכה שצאצאיו הם מרביצי תורה גדולים.
בראשם בנו הגדול רבי אשר שליט"א גדול מרביצי התורה בדורינו כידוע.
בנו רבי שמואל, ת"ח מופלג מלפנים ראש ישיבת עץ חיים.
בנו רבי שלמה. גאון מפורסם ומרביץ תורה בכמה מקומות בעל מח' ספרים רבים וגם מו"ל הרעק"א החדש [הכחול] שיותר מאשר הוא מלאכה הוא חכמה.
חתנו רבי אברהם נובוגרוצקי מראשי ישיבת אור ישראל.
חתנו רבי אברהם לויסון מראשי ישיבת חברון.
ועוד בנין וחתנין, אף דור שלישי, גדולי תורה ויראה מפורסמים.

שיר ורננים כתב:הייתה בישוב הישן גם ישיבת תורת חיים של הגר"י וינוגרד זצ"ל שאיני יודע מתי נסגרה. וכן "מדרש בני ציון" שהקים ר' משה פרוש ז"ל אבי ר' מנחם ז"ל. לבני הספרדים ובה למד הגרע"י זצ"ל . ישיבה נוספת הייתה "לפלגות ראובן" שהייתה ישיבה "ירושלמית" ויצא ממנה ת"ח ובתקופה מאוחרת יותר את ישיבת "למצויינים" של ר' חיים אהרן טורצ'ין והרב קרסניצקי זצ"ל.

עירוב פרשיות יש כאן:
"מדרש בני ציון" - כולל שעמד בראשות הגרצ"פ פראנק זצ"ל ובין כתליו שהה הגרע"י בשנות אברכותו [ראה מש"כ ע"כ הגרע"י בהקדמה לחזון עובדיה הל' תרומות ומעשרות].
ת"ת "בני ציון" - עמד בהנהלת ר' משה פרוש ובו התחנך הגרע"י בילדותו [ראה מש"כ ע"כ הגרע"י בחזו"ע הל' ארבע תעניות בחלק ההספדים, בהספד על ר"מ פרוש]

חיים שמעון כתב:ועוד בנין וחתנין, אף דור שלישי, גדולי תורה ויראה מפורסמים.

וכמדומה שמהדור השלישי אף יש המרביץ תורה ברשת הממוחשבת בבמות נכבדות מאוד, ויגדיל תורה ויאדיר

מורה צדק כתב:

ישעיהו לוריא כתב:מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.

אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.

אספר קצת על גלגולה של ישיבת חדרה ומבניה, כי כמה ניסו כאן ולא העלו דבר ברור אף שלא אוכל להאריך יתר על המידה.

הייתה מעין מתיבתא שהקימו בשנות השלושים אולי או אח"כ שני נורברדוקאים ר' יעקב גלניסקי ור' אלחנן פרלמוטר בחדרה כניסיון להמשך המסורת שלהם באירופה של הפצת תורה, ר' אלחנן היה גר בחדרה ור' יענקל בני ברק, בשנות החמישים שישים הגיע הרב מרדכי אליפנט עם רעיון של יסוד ישיבות מעפולה ועד אילת, בתנופה אמריקאית גדולה, עלה בידו להקים ישיבה שהגיעה במיטב שנותיה למאה עשרים בחור אז זה היה הרבה הוא גם הקים פנימיה משכוללת וכולי [היו לו רעיונות גרנדיוזיים להקים גם ישיבה קטנה בסוף זה לא הצליח], ראשי הישיבה שם היו ברובם בוגרי ישיבות אמריקאים שבהתחלה התחלפו כל זמן קצר, היו שם הרב רוזמרין, הרב זוריבין, הרב קושלבסקי, ואולי עוד בשנים הטובות שם כיהנו שם ב' ראשי ישיבות הגר"י אייכנשטיין [שהיה דומננטי יותר] כיום ראש ישיבת יד אהרן, ור' חנוך פרידמן כיום ראש כולל בהר נוף, היה שם גם מחלקה לאמריקאים ע"י הרב אפן, והיו שם גם רמי"ם ידועים כיום הרב ברזל מבני ברק כיום בקרית ספר היה שם ר"מ שיעור א', בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

פרי יהושע כתב: בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

יתכן ששאר הדברים שכתבת מדוייקים, אבל בקטע הנ"ל יש ב' אי דיוקים בולטים.
הלא הסכסוך לא היה בין יורשי וכו' לבין יורשי וכו',
כאשר הם עצמם חיו עוד עשרות שנים אח"כ.

מאיר סובל כתב:

פרי יהושע כתב: בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

יתכן ששאר הדברים שכתבת מדוייקים, אבל בקטע הנ"ל יש ב' אי דיוקים בולטים.
הלא הסכסוך לא היה בין יורשי וכו' לבין יורשי וכו',
כאשר הם עצמם חיו עוד עשרות שנים אח"כ.

אמנם נכון שהם היו עוד בחיים, אבל הצעירים כהרגלם ערבבו.
אציין עוד שלפי מה שסופר בדין תורה נפסק גוד או אגוד והרב אליפנט שילם וזכה.

ישיבה גדולה "ברסלב" (אור הנעלם?) בירושלים - בראשות הרב קלמן רוזן ז"ל. נתקיימה כמה שנים, תחילת הל' או סוף הכ'.

ישיבת אונגוואר ברמות (אולי עדיין קיימת בגלגול מסויים) - בגלגול הראשון בראשות הרב לייב מינצברג - סוף שנות המ'

ישיבת תפארת התורה (או משהו דומה) בראשות הרב טוביה וייס גאב"ד העדה החרדית - ובגלגולה היום בראשות הרב מאירזון מבריסק

ישיבת "פרשבורג" שאולי קיימת בשמה ובמקומה (גבעת שאול בירושלים), אך בגלגולה הראשון היתה ישיבה 'כלל חסידית' למצויינים, גדולי הוראה רבים יצאו ממנה, כמו למשל הרש"א שטרן - כיהנו בה הרב העשיל פרנקל מברסלב הרב בן ציון רבינוביץ מבאיאן, הרב ? וובר כראש ישיבה

ישיבת "ברלין" (איני יודע את שמה הרשמי) - בראשות הרב משה ברלין שליט"א, שכנה בפאתי שכונת ארזי הבירה בירושלים. ישיבה לירושלמיים

ישיבת "אטיק" (כנ"ל) בראשות הרב אברהם אטיק ז"ל, התקיימה ג"כ כעשרים שנה לאותו ציבור ירושלמי (בגלגול הראשון היה מאוחד עם ישיבת ברלין, ושניהם עמדו בראשות הישיבה)

ישיבת "תורת אמת" חב"ד הירושלמית, קיימת כמובן עד היום, אך בגלגולה הראשון למדו בה הרבה כלל חסידיים, ומיעוט מהם אכן התקרבו לחסידות חב"ד

בכמה וכמה חסידויות היו קיימות ישיבה שנסגרו ונפתחו וחוזר חלילה

מאיר סובל כתב:

נוה הלבנון כתב:

מאיר סובל כתב:זה היה המשך ישיר בזמן, אבל לא בהסכמה. פשוט המבנים היו ריקים תקופת מה באמצע.
הרבנים גלינסקי מיסדי חדרה תבעו בבימ"ש בזמנו את הרב אליפנט על השתלטותו על ישיבתם.
ב"ה שפרק ההסטוריה הזה נמחק, אולי הרבה בזכות ששתי הישיבות כבר לא קיימות...
אאל"ט בזמנו בנוגע להתדיינות הזו היו התערבויות גם של גדולי הדור לכאן ולכאן, מרן הסטייפלר מתומכי הרב גלינסקי ומרן הרב שך מתומכי הרב אליפנט...

כעין זה היו דיני תורה על בעלות נכסי / ראשות ישיבת לומז'ה / פתח תקוה (נרמזו על סכסוך זה דברים לעיל באשכול זה), ועל ירושת בעלות נכסי ישיבת בית יוסף נובהרדוק בבני ברק, ועל ראשות / בעלות נכסי ישיבת בית התלמוד (ג"כ תשובה על שאלה לעיל...)

חוסר ההסכמה וכו' וכו' ידוע בהחלט.
אבל לא הבנתי מה שכתבת שהיה זמן שהמבנים היו ריקים, הוי אומר לדבריך שזה לא היה המשך ישיר בזמן?
[הרב 'שלום' כותב שבזמן שזה היה נקרא איתרי והן בזמן שהרב אליפנט היה מגיע גם ר"י גלינסקי היה שם.]

בתקופת הרב גלינסקי לפני שהופיע הרב אליפנט היו אולי בחורים בודדים בלבד ולא צוות חינוכי, וגם היו חובות שהגבילו את התפתחות והמשך הישיבה, הרב אליפנט הכניס כספים ואסף בחורים ומימן צוות ניהול רוחני, ובאותו זמן עשה הרב גלינסקי נסיעות לחו"ל בשביל המטרה הזו אבל לא הצליח, אולי הוא כיסה חובות העבר, אבל לא הצליח לשקם ולממן את ההתחדשות.
על קומפלקס שלם של מבנים, [אולי לא בנוים לגמרי], שהיה ברובו [אם לא בכולו], ריק ושומם, על זה היה הויכוח במשפט.
תלי"ת שכחתי כבר את הפרטים בדיוק.

אני לא מודע לכל הרקע , אבל בתקופה הראשונה כשר' מרדכי אליפנט קנה/רכש/נעשה שותף לישיבת חדרה של הרב גלינסקי והרב אלחנן פרלמוטר, היה שיתוף פעולה ביניהם ואפילו הרב גלינסקי היה מגיע פעם בכמה שבועות למסור שיחה באיתרי בירושלים.
בחורים מירושלים נסעו לפעמים ל"חיזוק" בחדרה, ורבים מבני חדרה עברו בהמשך לירושלים.

כמדומה על חפירה במח' כגון דא אפשר להליץ "על האחרונים אנו מצטערים, ואתה מוסיף עליהם את אלו"...

ישיבת הרמה בלונדון של הרב אליקים שלזינגר, היום יש רק כולל.

ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.

ישיבת "שבט סופר - פרשבורג" - בירושלים, עדיין קיימת?

מיללער כתב:ישיבת "שבט סופר - פרשבורג" - בירושלים, עדיין קיימת?

בנין ישיבת פרשבורג ועליה הכיתוב- קיימת, אך הישיבות המתאכסנות שם מתחלפות מעת לעת

פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.

גם הרב אשר זעליג רובינשטיין זצ"ל עבר מאיתרי לשם.
אח"כ פתח את ישיבתו נדמה לי תורת שמחה.
חלק מהצוות שם הם מתלמידיו באיתרי ובמשכן התורה.



ר' בערל אייכנשטיין הכתיר בתקופת הישיבה את בנו הנפלא ר' משה מרדכי כאדמו"ר מטריסק. (שהוא אדמו"ר שכמות החסידים הדלה שלו אינה משקפת את גדלותו בתורה וירא"ש)

בן ירושלים כתב:

פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.

גם הרב אשר זעליג רובינשטיין זצ"ל עבר מאיתרי לשם.
אח"כ פתח את ישיבתו נדמה לי תורת שמחה.
חלק מהצוות שם הם מתלמידיו באיתרי ובמשכן התורה.



ר' בערל אייכנשטיין הכתיר בתקופת הישיבה את בנו הנפלא ר' משה מרדכי כאדמו"ר מטריסק. (שהוא אדמו"ר שכמות החסידים הדלה שלו אינה משקפת את גדלותו בתורה וירא"ש)

בדרך כלל כמות החסידים כן משקפת גדלות בתו"יש?!

קראקובער כתב:

בן ירושלים כתב:

פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.

גם הרב אשר זעליג רובינשטיין זצ"ל עבר מאיתרי לשם.
אח"כ פתח את ישיבתו נדמה לי תורת שמחה.
חלק מהצוות שם הם מתלמידיו באיתרי ובמשכן התורה.



ר' בערל אייכנשטיין הכתיר בתקופת הישיבה את בנו הנפלא ר' משה מרדכי כאדמו"ר מטריסק. (שהוא אדמו"ר שכמות החסידים הדלה שלו אינה משקפת את גדלותו בתורה וירא"ש)

בדרך כלל כמות החסידים כן משקפת גדלות בתו"יש?!

הן הן מה שהתכוונתי

מעניין שהקוצקר דווקא התפאר בזה שאין לו קהל גדול.

אם לא הזכירו, אפשר להוסיף ישיבתו של ר' נתן שולמן בבית וגן אחרי פרישתו מסלבודקה.
כשנסגר הספרים נשלחו לסלבודקה ב"ב.

כן אפשר להוסיף כל הישיבות המיועדות לחוצניקים בירושלים, שנפתחו ונסגרו, אבל א"א לפורטם כי רבים הם.

ישיבת הבחורים ובית התבשיל - תורה ויראה
מסמך מעניין משנת תש"ז, חתום בידי ר' אהרן קצנלנבויגן, ר' אפרים זלמן היילפרין, ור' יעקב רויטמאן
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00828.pdf

רא"ז היילפרין היה מזוהה עם חברי הנטו"ק?

ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?

ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.

וישיבה דומה עם שם דומה שהתקיימה באותן שנים ונסגרה - 'אבני נזר' סוכטשוב.

מיללער כתב:ישיבת הבחורים ובית התבשיל - תורה ויראה
מסמך מעניין משנת תש"ז, חתום בידי ר' אהרן קצנלנבויגן, ר' אפרים זלמן היילפרין, ור' יעקב רויטמאן
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00828.pdf

רא"ז היילפרין היה מזוהה עם חברי הנטו"ק?

ישיבת תורה ויראה (ישיבה קטנה) קיימת, משכנה הוא בין ביהמד של הגריש"א זצ"ל לביתו ברחוב חנן.

שיבר כתב:ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?

ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.

קיימת תחת השם 'תפארת נזר התורה'

ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.

ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.

שיבר כתב:ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?

ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.

וישיבה דומה עם שם דומה שהתקיימה באותן שנים ונסגרה - 'אבני נזר' סוכטשוב.

סוכוטשוב נפתח מחדש לפני איזה שנים
ישיבת תורת חיים בעיר העתיקה הנ"ל עלה בלהבות ע"י פורעים ערביים בניסן תר"פ ויש סיפור ע"ז מהרה"ק רבי מרדכי מראחמיסטריווקא זיע"א

יש נזר התורה ישיבה קטנה שעדיין קיימת, ברח' בר אילן בירושלים, מעניין מה השייכות בינו לישי"ג, ולר' נחום.

ישיבת בית חתם סופר בצפת.

בן ירושלים כתב:ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.

מישהו פרטים על ראשי הישיבה והרמי"ם שכיהנו בה?

הישיבה ברמת-השרון שהוזכרה לעיל נקראה "ישיבת השרון". ישיבה זו נפתחה ע"י רבה של הרצליה הרב מובשוביץ זצ"ל ואחיינו הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, בברכת החזו"א והמשיכה להתקיים כמה עשרות שנים עד לסגירתה.

הרב מובשוביץ נפטר זמן קצר לאחר פתיחת הישיבה וחתנו, יבדל"א, הגר"י יעקובוביץ', רבה של הרצליה, מונה כר"מ.

גם ר' בערל שוורצמן, לימים ראש ישיבת בית התלמוד, כיהן תקופה כר"מ בישיבה. ישיבה זו נסגרה בסוף שנות ה-ל'.

לפני כ-15 שנה יזם הגר"י אדלשטיין הקמת ישיבה קטנה ברמת השרון. הישיבה, שנקראה "ישיבת מי התורה בשרון" פעלה מספר שנים והייתה תחת נשיאותו והכוונתו של הגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל, ובראשה עמד הרב צבי יהודה אדלשטיין בן הגר"י, אך נסגרה לבסוף.

אפשר כתב:יש נזר התורה ישיבה קטנה שעדיין קיימת, ברח' בר אילן בירושלים, מעניין מה השייכות בינו לישי"ג, ולר' נחום.

אאל"ט הישיבה קטנה גם בבעלות ר' נחום, וכתוב מחוץ לבנין ע"ש ר' זעליג שטיצברג (חותנו של ר' נחום), ומי שמנהלה הוא חתנו יחידו בשם הרב מנחם? רוטבלט.