ישיבה בקייב בין 2 מלחמות העולם

[דוד נ.א.]

שמעתי על אדם מסויים שנולד בערך בתר"ס (1900) בפולין, שבשלב מסויים הוא למד בישיבה בקייב.
אני יודע שלתקופה קצרה ישיבתו של הסבא מנובהרודוק הייתה שם, ושם הרי הסבא נפטר. אבל איני יודע אם יש דרך לברר מי היו התלמידים שם.
מלבד זאת, זה היה תקופה קצרה ואני רוצה לבדוק אם היו גם אפשרויות אחרות.
מישהו שמע על דבר כזה? ישיבה שהתקיימה אז?
יש דרך לברר כזה דבר?
תודה לכם

[איתן]

אעתיק קצת מידע מאנציקלופדיה בשפה הרוסית.
מייד לאחר המהפכת פברואר בשנת 1917 וביטול חוקים נגד היהודים היה גידול ניכר באוכלוסייה היהודית של העיר. האוכלוסייה היהודית מנתה 87240 איש שהם היו כ19% מאוכלוסייה הכללית של עיר.
הגרמנים תפסו את העיר באביב 1918 והתייחסו בהבנה לצרכי היהודים.
אחר כך (וגם קצת לפני זה, אך קצרתי) היו כמה וכמה חילופי שלטונות, וליהודים הייתה תקופה מאד קשה, היו המון פוגרומים, עלילות וכו'.
אחרי שהקומוניסטים תפסו את השלטון ליהדות היה חושך ולא אור, וחיי הדת תקינים לא יכלו להתקיים עוד. משום שהקומוניסטים עשו מלחמת חרמה נגד הדת, ציונות וכו'.
(קייב נכבש סופית ע"י צבא האדום בשנת 1920).
בשנת 1925 בקייב היה משפט על המארגן של ישיבה מחתרתית בשם ויִניַרְסְקיִי (Винярский). נראה לי שהמשמעות שהישיבה נסגרה. ב1926 נסגר בית כנסת הכוראלי, ובבניינו התחיל לשחק תיאטרון יהודי לילדים. אבל הישיבה המחתרתית של חב"ד התקיימה עד שנת 1937 בדירה של מ.ז. רפופורט (1890-1941).

אולי הוא למד שם כשהיה עדיין שלטון הצאר (עד פברואר 1917) מסתמא התקיימה שם ישיבה גם בזמן מלחמת אזרחים. על כל פנים יש אזכור של שתי ישיבות שהתקיימו בעיר גם אחרי מלחמת העולם הראשונה.
אבל יש גם סבירות שהוא למד שם כשהיה עדיין נער בן 16-18?

[דוד נ.א.]

שלום ותודה
אכן, לא עשיתי את החשבון הזה. הוא התחתן ב1916 בפולין, בגיל 20. לכאורה חייב להיות שהוא למד שם קודם. לא לקחתי את זה בחשבון כי מדובר בשמועה לא ברורה במשפחה, שמועה שעברה דרך חילונים שאיני יודע למה הם מתכוונים כשהם אומרים למד בישיבה. אבל לכאורה אם הוא נולד וגר והתחתן בפולין, והיגר אחר כך מפולין לארץ, חייב להיות שהוא למד בתור בחור, מה שמעלה את הסבירות שזו ישיבה רגילה, ומעלה עוד יותר את השאלה איזו ישיבה הייתה שבשבילה נסעו עד קייב!?
ישיבת נובהרדוק עם סניפיה ונדודיה יכולה להיות הסבר. אבל משום מה זכור לי שבדקתי והיא הייתה בקייב בסביבות 1920.
אז איזה ישיבות התקיימו בקייב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ו/או קודם לכן?

[איתן]

עיין בספרו של בן-ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, הוצעת זלמן שז"ר, תשע"ד, עמ' 95-99.
שם כתוב על ההתפשטות של ישיבת נובהרדוק אחרי היגלותה ממקומה בשנת 1915. היא התפשטתה בין השאר גם לקיוב.
סה"כ הנובהרדוק כאילו התפצלה להמון ישיבות קטנות. אולי הוא התחיל ללמוד באחת מישיבות נובהרדוק ואז נדד יחד עם חלקה לקיוב. או שלמד בישיבה אחרת והצטרף לנובהרדוראים כשישיבתו שלו התפרקה או גלתה.

עיין שם במפתח עוד קצת דברים הקשורים לקיוב.

[דוד נ.א.]

אני מסכים איתך, זה ההסבר ההגיוני היחיד שאפשר להעלות על הדעת. ואם הם גלו ב1915 אולי הוא הספיק לשהות שם תקופה קצרה מאוד ואז חזר לפולין והתחתן. לא מכיר את הספר, אנסה למצוא.
צריך לברר אצל המומחים לישיבת נובהרדוק אם קיימים רשימות תלמידים או מסמכים אחרים המכילים שמות מהישיבה בקייב באותה התקופה.

[איתן]

לכאורה לפי מה שכתוב שם בספר הישיבה בקייב נוצרה אחרי פסח 1916 (פסח חל קצת אחרי תחילת השנה האזרחית) 1916 שאז נוסדה הישיבה החדשה הראשונה אחרי ההגליה בעיר רוסטוב-על-הדון אך לפני אמצע שנת 1916, שאז כמה ישיבות חדשות, ביניהם בעיר קייב, מוזכרות בספר של משה זילברג.

[דוד נ.א.]

ההוא התחתן באלול תשע"ו. ברעיון עוד יכל להספיק איזושהי שהות קצרצרה בישיבה בקייב. זה סיפור משפחתי קצת חסר רגליים. כנראה שבכל מקרה לא מדובר במעבר לשהות הקצרה הזו. אלא שוב אם יש ישיבה שאנו לא מכירים, והסבר כלשהו להגעה שלו לקייב. דחוק.
למיטב הבנתי, באותם ימים טרופים של המהפכות ברוסיה תחת מלחמת העולם הראשונה, היה קושי עצום לנהל חיים יהודיים וישיבה גם לפני 1916. קשה להאמין שמישהו הגיע מפולין ללמוד שם.

[יביןשמועה]

הישיבה המחתרתית של חב"ד התקיימה עד שנת 1937 בדירה של נ.ז. רפופורט (1890-1941)

אחרי שישיבת נובהרדוק עזב את קייב בבריחה מרוסיה, תלמידי ישיבה שנשארו למדו בישיבה המחתרתית שבבית משפחת רפופורט. ב1937 כשהשלטונות שלחו לגלות הרבה אנשי דת, הישיבה נסגרה וכל משפחת רפופורט גם ר' מאיר זאב רפופורט וגם הבנים והחתנים הוגלו. הרב מאיר זאב רפופורט הי"ד היה אביהם של הדיין הרב אברהם רפופורט (שברח יחד עם ישיבת נובהרדוק לפולין ובהמשך עבר לונדון), ושל הרב מיכל רפופורט והרב העניך רפופורט חסידי חב"ד מפורסמים (הם ניצלו מהשואה כי נשלחו למאסר ארוך בסיביר).

[איתן]

הישיבה המחתרתית של חב"ד התקיימה עד שנת 1937 בדירה של נ.ז. רפופורט (1890-1941)

הרב מאיר זאב רפופורט הי"ד

מתנצל, התחלפה לי "מם" ב"נון". תוקן.

[יביןשמועה]

שלום ותודה
אכן, לא עשיתי את החשבון הזה. הוא התחתן ב1916 בפולין, בגיל 20. לכאורה חייב להיות שהוא למד שם קודם. לא לקחתי את זה בחשבון כי מדובר בשמועה לא ברורה במשפחה, שמועה שעברה דרך חילונים שאיני יודע למה הם מתכוונים כשהם אומרים למד בישיבה. אבל לכאורה אם הוא נולד וגר והתחתן בפולין, והיגר אחר כך מפולין לארץ, חייב להיות שהוא למד בתור בחור, מה שמעלה את הסבירות שזו ישיבה רגילה, ומעלה עוד יותר את השאלה איזו ישיבה הייתה שבשבילה נסעו עד קייב!?
ישיבת נובהרדוק עם סניפיה ונדודיה יכולה להיות הסבר. אבל משום מה זכור לי שבדקתי והיא הייתה בקייב בסביבות 1920.
אז איזה ישיבות התקיימו בקייב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ו/או קודם לכן?

היו כמה ישיבות בסביבות קייב עוד לפני שהגיע הישיבות היותר מפורסמות מליטא במלחמ"ע הראשונה, אך השפעת המהפכה והשואה גרמו לכך שהם נכחדו גם גשמית וכמעט גם רוחנית. היו ישיבות נוסח "ליטא" בקורסאן, טשערקאסי, אירזיסטשיב, בוהאסלב, אומאן וברדיטשוב שנוסדו כ20 שנה קודם לכן על ידי יהודים ליאטים שהגיעו לאזור וגם על ידי יהודים מקומיים. היו אפילו תלמידים שעברו מהישיבות האלו ללמוד בישיבית בליטא כגון ישיבת מיר, סלוצק וטלז.

לדוגמא הרב ניסן טלושקין נולד בבוברויסק לחסידי חב"ד, למד בישיבת קארסון (פלך קייב), אח"כ עבר ללמוד בישיבת סלוצק אצל רבי איסר זלמן, ובהמשך למד בהלוסק אצל רבי ברוך בער. נסמך לרבנות בידי רבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר של חסידי חב"ד-קאפוסט.

לגבי נובהרדוק הישיבה הראשית שנוסדה בנובהרדק עבר בראשות האלטר ב1916/1917 להומל, ומאוחר יותר לקייב שם נשאר כחמש שנים. חתן האלטר הרב אברהם יפהן נשאר עם קבוצה קטנה של תלמידים בהומל. אחרי פטירת האלטר הרב דוד בליאכר יחד עם הרב יפהן שהגיע מהומל היו הראשי ישיבה בקייב. לאחמ"כ כל הישיבות של נובהרדוק ברחו לפולין וליטא (היום בלרוס). הישיבה של רבי דוד בליאכר עבר למזריץ בפולין (Miedzyrzec Podlaski) ושל רבי אברהם יפהן עבר לביאלסטוק בפולין.

[דוד נ.א.]

היו כמה ישיבות בסביבות קייב עוד לפני שהגיע הישיבות היותר מפורסמות מליטא במלחמ"ע הראשונה, אך השפעת המהפכה והשואה גרמו לכך שהם נכחדו גם גשמית וכמעט גם רוחנית. היו ישיבות נוסח "ליטא" בקורסאן, טשערקאסי, אירזיסטשיב, בוהאסלב, אומאן וברדיטשוב שנוסדו כ20 שנה קודם לכן על ידי יהודים ליאטים שהגיעו לאזור וגם על ידי יהודים מקומיים. היו אפילו תלמידים שעברו מהישיבות האלו ללמוד בישיבית בליטא כגון ישיבת מיר, סלוצק וטלז.

יש מקורות שאני יכול ללמוד יותר אודות דבריך המחכימים הללו? (או טוב יותר, מהם מקורותיך?)

[שטייגעניסט]

ראה אליהו גרשוני יהדות ברוסיה הסובייטית [יש באוצר] עמוד קלד ואילך.

[דוד נ.א.]

ראה אליהו גרשוני יהדות ברוסיה הסובייטית [יש באוצר] עמוד קלד ואילך.

אסתכל מיד, אבל שים לב שאנו מדברים לפני 1917 - כלומר לפני רוסיה הסובייטית. זו רוסיה האבודה וההפוכה הקדם-קומוניסטית.

[יביןשמועה]

היו כמה ישיבות בסביבות קייב עוד לפני שהגיע הישיבות היותר מפורסמות מליטא במלחמ"ע הראשונה, אך השפעת המהפכה והשואה גרמו לכך שהם נכחדו גם גשמית וכמעט גם רוחנית. היו ישיבות נוסח "ליטא" בקורסאן, טשערקאסי, אירזיסטשיב, בוהאסלב, אומאן וברדיטשוב שנוסדו כ20 שנה קודם לכן על ידי יהודים ליאטים שהגיעו לאזור וגם על ידי יהודים מקומיים. היו אפילו תלמידים שעברו מהישיבות האלו ללמוד בישיבית בליטא כגון ישיבת מיר, סלוצק וטלז.

יש מקורות שאני יכול ללמוד יותר אודות דבריך המחכימים הללו? (או טוב יותר, מהם מקורותיך?)

הישיבות שהזכרתי היו מיסודו של הרב צבי הירש שלעז זצ"ל מחבר ספר "נפלאות מתורת ה' יתברך" (היום חל היארצייט שלו). הישיבה המרכזית שיסד היה בקורסון שבפלך קייב, משה צינוביץ כתב על הישיבות באיזור בילקוט ווהלין.

קישור לכתבה,
http://wolyn.org.il/uploads/images9/Page_3.jpg
http://wolyn.org.il/uploads/images9/Page_4.jpg

וגם כתוב בוויקיפדיה שב-1890 נשלח הרב יהושע זליג תרשיש זצ"ל (ביוזמת גיסו הסבא מנובהרדוק) על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור, לייסד ישיבה בעיר ברדיצ'ב ולעמוד בראשה. פתיחת הישיבה, לימים אחד הסניפים הגדולים של ישיבת נובהרדוק, זכתה לתמיכתם ולסיועם של הדיינים המקומיים ר' יוזפא אפרתי ור' דוד אורטנברג.

יתכן מאוד שמדובר באותה ישיבה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%A9