70 שנה לישיבת חכמי לובלין באר"י

[א גאליציאנער]

ישיבת חכמי לובלין המעטירה, השוכנת כבוד בזכרון מאיר שבבני ברק, ואשר מיסדה מטפחה ומנהיגה כמעט עד לאחרונה היה מרן פוסק הדור בעל שבט הלוי זיע"א, הינה למעשה ישיבה אשר רבים מקורותיה ודברי ימיה אינם כל כך ידועים, חוץ מזעיר פה וזעיר שם, גם תאריכים מסוימים אינם כה ברורים, רבים מייחסים את פתיחת הישיבה לשנת תש"ח, אולם במסמך שנחשף לאחרונה מכת"י מרן בעל שבה"ל נכתב כי כבר בתש"ז נפתחה הישיבה.
אשמח לתגובות חכמי המקום, תמונות\מסמכים\ידיעות וכל השאר העולה על רוחכם כיד ה' הטובה עליכם, היות ואפילו ל'ויקי' אין הרבה מה לומר בנידון, [ליח"ל בפולין כבר יש יותר התיחסות] וכבר כמה וכמה פעמים שניסיתי לדלות חומר על הישיבה, אולם אפילו בכמה קבצים שהישיבה עצמה הו"ל אין הרבה מה למצוא, וישיבה זו היא מהותיקות בארץ יחסית, וממנה יצאו גדולי תורה והוראה שהאירו ומאירים את שמי היהדות החרדית, אולם דברי ימיה לוטים בערפל כמדומני.
יישר כוחכם למפרע
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליצייאנער

[א גאליציאנער]

מהנאמר ב'אנציקלופדיה ה...'

ישיבת חכמי לובלין היא ישיבה כלל חסידית השוכנת בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.

הישיבה נוסדה בשנות ה-50 על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר, כהמשך לישיבת חכמי לובלין שהוקמה בלובלין שבפולין על ידי רבי יהודה מאיר שפירא. את השטח להקמת הישיבה תרם יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר, שהיה מקורב לרב שפירא.

בישיבה פועלים גם כולל הלכה וכולל עיון. בנו של הרב וואזנר, הרב חיים מאיר, לימד בישיבה במשך שנים רבות. בסוף שנות ה-80 נסע ללונדון לשמש כרב קהילת חסידות סאטמר ובשנת 2010 שב ארצה ללמד בישיבה.

בין בוגרי הישיבה הרבנים משה הלברשטאם ומשה שאול קליין.

כמדומה שיש כאן לפחות פרט אחד שגוי [הישיבה הקומה בתש"ז מה שלא יכול להיות 'שנות החמישים'] אולם, החכמים דפה לבטח ירחיבו את היריעה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

שני מכתבים עם כתב יד מהגאון בעל שבט הלוי זצ"ל משנת תש"ח:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00663.pdf

http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00668.pdf]
מכתב בכתב יד הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל משנת תש"ט:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00643.pdf

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 1#p1194011

על בלנק של הישיבה

[מיללער]

ואם בישיבת חכמי לובלין קיימינן, האם יש מי שמזהה את תלמידי יח"ל שנראים פה בהתמונה משנת תש"ח?

[א גאליציאנער]

יישר כחך, - ברבים, הרב דסקרענטאן, על הסחורה המשובחת, באגב, אחד החלקים הפחות ידועים - כמדומה - היא מה שהביא לייסוד הישיבה מחדש בכלל, שמעתי פעם שלא כולם היו מרוצים מכך שבעל שבט הלוי נטל את ניהול הישיבה וייסודה לע"נ מהר"ם שפירא, מה עוד שהיו עוד תלמידים שפעלו למען כינון מוסד כזה, -מחברי ועד תלמידי יח"ל, אולי יודע מישהו משהו על כך?
בברכה שלימה ונאמנה
א גליציאנער

[מיללער]

יישר כחך, - ברבים, הרב דסקרענטאן, על הסחורה המשובחת, באגב, אחד החלקים הפחות ידועים - כמדומה - היא מה שהביא לייסוד הישיבה מחדש בכלל, שמעתי פעם שלא כולם היו מרוצים מכך שבעל שבט הלוי נטל את ניהול הישיבה וייסודה לע"נ מהר"ם שפירא, מה עוד שהיו עוד תלמידים שפעלו למען כינון מוסד כזה, -מחברי ועד תלמידי יח"ל, אולי יודע מישהו משהו על כך?
בברכה שלימה ונאמנה
א גליציאנער

כנראה מהתמונה שהבאתי, פעל רבי אברהם מרדכי הרשברג בעל מחשבת הקודש מתלמידי יח"ל, לייסד את הישיבה מחדש על אדמת אמעריקא, ואכן הצליח לנהל ישיבה בשם "חכמי לובלין" בעיר דיטראוט.

אני מצרף פה ממה שיש באמתחתי על הישיבה בדיטראוט, מעניין אם יש רשימה מסודרת על הישיבה ועל תולדותיה

ג' תמונות ממסיבה שהתקיימה בעיר שיקאגא בשנת תש"ז לתלמידי יח"ל שניצלו מהשואה דרך שאנכאי

LublinChicago3.png (702.28 KiB) נצפה 4883 פעמים

רא"מ הרשברג מקבל פני התלמידים

LublinChicago2.png (658.06 KiB) נצפה 4883 פעמים

בעת שירות ותשבחות להודות ולהלל, יושבים מימין לשמאל: הרב צמחוני, רבי מענדל איגר, ר' עזריאל דוד פאסטאג, הרב וויטרלסאן והרב ראובן ניימאן

[מיללער]

רשימת תלמידי יח"ל בדיטראוט - מארכיווני הזשאונט

העתקתי את השמות בתרגום חפשי, אודה אם יש מי שיכול להוסיף פרטים על התלמידים הנזכרים

1. אברהם משה ב"ר לייב בעללער - נולד תרע"ח בגראדזיסק
2. יצחק לייב ב"ר יעקב יוסף בילגוריי - נולד תרפ"א באסטרוב
3. מענדל מרדכי ב"ר לייב אייגער – נולד תרע"ג בלובלין
4. אברהם ב"ר שלמה אלעזר אייגער – נולד תרע"ד בווארשא
5. בנימין שמואל ב"ר יצחק מרדכי פינקעלשטיין – נולד תר"פ באטוואצק
6. ברוך הערש ב"ר יהודא גארדאן – נולד תרפ"ב בלובלין
7. ישראל משה ב"ר יהודא גארדאן – נולד תרפ"ד בלובלין
8. יצחק ב"ר דוד קופפערמאן – נולד תרע"ז בסובולאוו
9. שמעון ב"ר אברהם משה קאליש – נולד תר"פ בפעלעניץ
10. מרדכי יהודא ב"ר ישראל חיים לובארד – נולד תרע"ו בקוטנא
11. משה מאיר ב"ר דוד מאנדלבוים – נולד תרפ"ו בזאמושטץ
12. יעקב בערקא ב"ר דוד מאנדלבוים – נולד תרט"ו בזאמושטץ
13. שלמה ב"ר יוסף מייזליש – נולד תר"פ באטסרוב
14. יצחק ב"ר אברהם חיים מיללער – נולד תר"ט בניי-צאנז
15. אשר זעליג ב"ר יוסף ניימאן – נולד תרע"ח בראדום
16. משה ב"ר יוסף ניימאן – נולד תר"פ בראדום
17. משה ב"ר אלימלך פאסטאק - נולד תרע"ח בווארשא
18. עזריאל דוד ב"ר אלימלך פאסטאק – נולד תרע"ו בווארשא
19. יחיאל ב"ר משה ראזענצווייג – נולד תרפ"ב באסטרוב
20. יצחק מנחם ב"ר יעקב טאפאלע – נולד תרע"ט בסדאדאוונא
21. שמואל ב"ר רפאל יעקב וויטעלסאן – נולד תר"פ בווארשא
22. שלמה ב"ר רפאל יעקב וויטעלסאן – נולד תרע"ח בווארשא
23. ישראל ב"ר פנחס שטיגליץ – נולד תרפ"ד בסאסאנאוויץ
24. אברהם ישראל ב"ר שלמה ישעי' זיטמאן – נולד תרט"ו בלובלין
25. יחיאל מנחם ב"ר יעקב פייבל זינגער – נולד תרע"ט בלאכסנדר
26. דוד שמואל ב"ר ליפא שעכטער – נולד תרע"ט בסוקולוב
27. י. ליפמאנאוויטש
28. ב. געלבפיש
29. א. גארדין – נולד תרפ"ז בלופאשאווצא
30. מ. גארדין – נולד תרט"ו בלוצק

חבורה ב'
1. שלמה ווינשטראך
2. חיים יוסף ווייספיש
3. חיים יוסף שטערן
4. הערמאן לאוב
5. קארל היינז בראה
6. פרעדי צוקער
7. שלמה לייבל
8. פיטער לעווינסאהן
9. יצחק קערנער
10. קלאוז צעלנער
חבורה ג'
1. טעאדער שויער
2. זשעק קאהן
3. רפאל שאול
4. מנחם מאנהיים
5. ששון שאול
6. יצחק יאקאב
7. אלבערט לעווי
8. סאלי קאהן
9. יוסף קאהן
10. עליס יאקאב
11. אליהו איזאק
12. קליוו לעווי
13. אלפרעד גאלדמאן
14. ערנסט יאזעף

[שיבר]

כמה פרטים:

3. האדמו"ר מלובלין בארה"ב
4. האדמו"ר מלובלין בני ברק, נלב"ע כ"ח תשרי תשס"ג
9. בנו של האדמו"ר רבי אברהם משה מפאלעניץ (בנו של הרה"ק רש"ב מווארקי-אטוואצק)
11. אביו של מח"ס גבורי החייל וש"ס.
12. כנראה אחיו של 11.
14. רבי יצחק מילר (נולד תרס"ט), התגורר עשרות שנים בבית היתומים דיסקין. עובד ה' וירא אלקים באופן מופלא. נלב"ע ז אב תש"ס.
25. האדמו"ר מאלכסנדר ארה"ב. נלב"ע תשמ"ט.

[פייביש אופטובסקי]

בסוף ספר גבורי החיל לר' דוד אברהם מנדלבוים חלק ב מובא כמה ערים בעולם שיסדו מחדש את ישיבת יח"ל, כמו כן מובאת שם התמונה הראשונה באופן ברור יותר (יתכן גם התמונה השניה).

[צולניק]

אם מותר לשאול: עד כמה ישיבת 'חכמי לובלין' היתה נחשבת אצל הלומדים? היו לה תקופות טובות יותר וטובות פחות? מה קורה שם היום?

[מיללער]

בסוף ספר גבורי החיל לר' דוד אברהם מנדלבוים חלק ב מובא כמה ערים בעולם שיסדו מחדש את ישיבת יח"ל, כמו כן מובאת שם התמונה הראשונה באופן ברור יותר (יתכן גם התמונה השניה).

אפשר לצרף פה?

[פייביש אופטובסקי]

הרב מילער,

עם כי הספר בידי - מצטער שאינני יודע לעשות זאת.

[מיללער]

ואם בישיבת חכמי לובלין קיימינן, האם יש מי שמזהה את תלמידי יח"ל שנראים פה בהתמונה משנת תש"ח?

המה מה שמצא הרב קיקיון באתר אייוועלט לזיהוי שמות המצולמים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 1#p1322691

[א גאליציאנער]

אם מותר לשאול: עד כמה ישיבת 'חכמי לובלין' היתה נחשבת אצל הלומדים? היו לה תקופות טובות יותר וטובות פחות? מה קורה שם היום?

מה כוונתך 'אצל הלומדים'?
סיפר לי יהודי מבוגר תלמיד הישיבה, ששמע בזמנו שכשהקים מרן בעל שבט הלוי את הישיבה, היו בטוחים שזו הולכת להיות המשכיות 'הונגרית', ובעלי בתים הונגרים שלחו את בניהם לישיבה מתוך אידיאולוגיה, שהנה ממשיכים את דרך החת"ס...
ומה שראוי לציין כאן הוא שמרן בעל שבט הלוי באמת ראה את עצמו כממשיך דרכי רבותיו תלמידי החת"ס [הגם שהיתה סברא לומר שלימוד ההלכה - טושו"ע כחלק מסדר הישיבה ולהיבחן או"ח ויו"ד הוא רעיון הלקוח מישיבות הונגריה, אולם גם בפולין היה נהוג כך, וידוע שהגאון שה"ת מטשעבין חרה לו על שבישיבות מסוימות לאחר השואה הורידו את לימוד ההלכה מסדרי הישיבה], ודרך הלימוד שהיתה נהוגה בישיבות פולין, החריפה והמפולפלת, לא היתה בשימושו בלמדו עם תלמידים, אלא דרך ההבנה הפשוטה והישרה, אולם בדרשות שבת הגדול ושבת שובה, אז היה ניתן לראות רב חילו בדרך זו.
והמעיין בתשובותיו - אלו מהן המבארות קטעי גמרא, יבין על מה המדובר.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

ואם בישיבת חכמי לובלין קיימינן, האם יש מי שמזהה את תלמידי יח"ל שנראים פה בהתמונה משנת תש"ח?

המה מה שמצא הרב קיקיון באתר אייוועלט לזיהוי שמות המצולמים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 1#p1322691

אותו רבי הירש טעוועל נראה גם כאן.

צבי הירש טעוועל תלמיד יחל.jpg (91.75 KiB) נצפה 4785 פעמים