עמוד 3 מתוך 3

Re: בית המדרש בגור

פורסם: א' מרץ 18, 2018 8:13 pm
על ידי ברוז
חסידים עטופים בטליתות מחוץ לביהמ"ד בגור.
מכאן: http://collections1.yadvashem.org/list. ... site=sapir

ה'קולייקע'

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:11 pm
על ידי אבי ישועה
ידוע שהיה כמין רכבת [שנקראה קולייקע] בין ווארשא לגור, מישהו יודע במה היתה שונה הקולייקע מרכבת רגילה?
הרי גם לקולייקע היה קטר וקרונות וכנראה גם מסילת ברזל!

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:18 pm
על ידי י. אברהם
מי הגיד שהיה שונה?
על הקולייקע ראה בס' ימי מגורי (תשע"ז) מעמ' 137 והלאה, ובעמ' 546-548.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:21 pm
על ידי לייטנר
מצאתי רק שהמסילה של הקולייקה היתה צרה יותר, והיא נועדה לנסיעות מקומיות בלבד (ומסתבר שגם 25 ק"מ נחשבו עדיין כנסיעה מקומית).

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:29 pm
על ידי בסדר
לייטנר כתב:מצאתי רק שהמסילה של הקולייקה היתה צרה יותר, והיא נועדה לנסיעות מקומיות בלבד (ומסתבר שגם 25 ק"מ נחשבו עדיין כנסיעה מקומית).

זה היה רכבת רגילה, רק כך קראו אותו שם. אגב, מגור לווארשא זה 35 ק"מ.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:33 pm
על ידי לייטנר
בסדר כתב:
לייטנר כתב:מצאתי רק שהמסילה של הקולייקה היתה צרה יותר, והיא נועדה לנסיעות מקומיות בלבד (ומסתבר שגם 25 ק"מ נחשבו עדיין כנסיעה מקומית).

זה היה רכבת רגילה, רק כך קראו אותו שם. אגב, מגור לווארשא זה 35 ק"מ.


אם לא הזיזו את גור או את ורשה, אז המרחק נשאר 25 ק"מ...

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ב' מרץ 19, 2018 11:36 pm
על ידי בסדר
לייטנר כתב:
בסדר כתב:
לייטנר כתב:מצאתי רק שהמסילה של הקולייקה היתה צרה יותר, והיא נועדה לנסיעות מקומיות בלבד (ומסתבר שגם 25 ק"מ נחשבו עדיין כנסיעה מקומית).

זה היה רכבת רגילה, רק כך קראו אותו שם. אגב, מגור לווארשא זה 35 ק"מ.


אם לא הזיזו את גור או את ורשה, אז המרחק נשאר 25 ק"מ...

כנראה שהזיזו את ווארשא

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 11:17 am
על ידי ברוז
מעניין שבתמונה שהבאתי לעיל, רואים את החסידים שטים בספינות לגור.
האם ידוע מהיכן היה צריך לחצות נהר על מנת להגיע לגור ?

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 12:19 pm
על ידי לייטנר
בסדר כתב:
לייטנר כתב:
בסדר כתב:זה היה רכבת רגילה, רק כך קראו אותו שם. אגב, מגור לווארשא זה 35 ק"מ.


אם לא הזיזו את גור או את ורשה, אז המרחק נשאר 25 ק"מ...

כנראה שהזיזו את ווארשא


צודק.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 12:44 pm
על ידי גביר
ברוז כתב:מעניין שבתמונה שהבאתי לעיל, רואים את החסידים שטים בספינות לגור.
האם ידוע מהיכן היה צריך לחצות נהר על מנת להגיע לגור ?

מסתמא נסעו לאורך נהר הויסלה, שעל גדותיו יושבות הן ורשה והן גור

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 12:51 pm
על ידי אותה אבקש
גביר כתב:
ברוז כתב:מעניין שבתמונה שהבאתי לעיל, רואים את החסידים שטים בספינות לגור.
האם ידוע מהיכן היה צריך לחצות נהר על מנת להגיע לגור ?

מסתמא נסעו לאורך נהר הויסלה, אליו סמוכות הן ורשה והן גור.

אכן כן, היו תקופות שהחסידים נסעו בספינות מורשה לגור וחזור, תיאור מפורט וקצת משעשע של הטלטלות שחוו נוסעי הספינות נכתב ע"י אחד הנוסעים בחוברת קטנה בשם "גערער מעשיות" שיצאה לאור עוד בפולין בשנת תרפ"ד [אינה כעת תח"י], עיי"ש.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 1:17 pm
על ידי פשיסחא
Hebrewbooks_org_43294.pdf
(769.37 KiB) הורד 330 פעמים

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 2:02 pm
על ידי י. אברהם
גביר כתב:
ברוז כתב:מעניין שבתמונה שהבאתי לעיל, רואים את החסידים שטים בספינות לגור.
האם ידוע מהיכן היה צריך לחצות נהר על מנת להגיע לגור ?

מסתמא נסעו לאורך נהר הויסלה, שעל גדותיו יושבות הן ורשה והן גור

ראה ס' ימי מגורי עמ' 140

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ג' מרץ 20, 2018 2:12 pm
על ידי אותה אבקש
פשיסחא כתב:
Hebrewbooks_org_43294.pdf

ייש"כ גדול, מה שהזכרתי מקודם מופיע בעמוד 30, "מיט'ן סטאטיק אהיים".

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ה' פברואר 14, 2019 12:06 pm
על ידי ברוז
ברוז כתב:כאן על 8000 חסידים בראש השנה של שנת תר"צ בגור.
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... 1&rtl=true

5000/6000 חסידים בצל קדשו של הישמח ישראל ביום הכיפורים.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ד' פברואר 20, 2019 8:12 pm
על ידי פרנקל תאומים
משמר כתב:
פרנקל תאומים כתב:רבי מוטלה מקוזמיר נלב"ע ללא זש"ק? למיטב ידיעתי רבי משה לייבלה מקוזמיר-חעלם (מח"ס "אמרי מ"י") היה בנו, הלא כן?
(יש להבהיר עבור אלו שלא יודעים: רבי מוטלה מקוזמיר היה בנו של המגיד מטריסק, אחיהם של רבי מ"נ מבריסק ורבי יעקב לייב מטריסק זצ"ל, כאמור באשכול אחר, המגיד מטריסק עבר מרוסיה לפולין וכך יסד מרכז גדול ודומיננטי של בית טשרנובל בפולניה).

אגב, תמונת זיו פניו של רבי מוטלה זצ"ל היא נדירה?

יש תמונה ידועה שלו שהוא הולך עם פמליא של חסידים מבני פולין, פניו מאירים כשמש, כולו אומר רוממות. תורתו ועבודת תפילתו היו מופלאים עד כלות הנפש.

בני משפחתי מחזיקים בתמונה נושנה שלו (לבדו) שלכאו' הגיעה עוד מפולין.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ה' פברואר 21, 2019 9:28 am
על ידי ברוז
פרנקל תאומים כתב:בני משפחתי מחזיקים בתמונה נושנה שלו (לבדו) שלכאו' הגיעה עוד מפולין.

ומדוע לא תעלהו לזיכוי הרבים?

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:15 pm
על ידי ברוז
חותמת בית החסידים דאלכסנדר בגראדזיסק.
https://amhasefer.wordpress.com/2019/02 ... %95%D7%AA/
ולגוף המאמר יסלח לי הרב אלבום אולם לא הבנתי מה הוא רוצה.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ו' פברואר 22, 2019 2:23 pm
על ידי עמקן
ברוז כתב:
ברוז כתב:כאן על 8000 חסידים בראש השנה של שנת תר"צ בגור.
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... 1&rtl=true

5000/6000 חסידים בצל קדשו של הישמח ישראל ביום הכיפורים.

לפי המובא, היה בין 5,000 ו6,000 יהודים שמלאו בית המדרש הגדול. אבל בנוסף היה עוד מקום שהיה מלא אנשים.

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ה' מרץ 07, 2019 11:29 pm
על ידי אישי ישראל
לפני זמן מה חשבתי לפרסם בלקסיקון המקוון לרבנים ששמו כשמי (אישי ישראל - מצבת זכרון פעילה לאישים ויצירתם) סדרת מאמרים שפורסמה בשעתו ב'הצפירה' ובה תיאור של ראש השנה בגור, בפועל, נמנע העורך מלפרסמו (גם בגלל הערות על טיב התיאור וגם בגלל מיקוד הלקסיקון במטרתו - ביוגרפיות של רבנים ודברי תורתם) ולכן ביקשתי את רשותו ואני מפרסם את המאמר כאן. אם הוא יעניין מישהו אפרסם גם את הפרקים שלאחריו:
בין חסידים - ראש השנה בגור: רשמים

I.

מוקוטוב הוא ה"פרוזדור" לגור, ולא מוקוטוב כולו רק אותו השטח הקטן הנמשך מתחנת הטראם שבקצה מרשלקובסקה ובגטלה עד תחנת הרכבת המובילה לגור. בכל ימות השנה מלאה התחנה פועלים ואכרים שחומי פנים ומגודלי שפם וכפריות מכורבלות שמלות ושמיכות עד שהן דומות לחביות מתנועעות. הכפריות הללו "חטוטרת" לבנה ענקית תלויה להן מאחוריהן וכדי חלב נשקפים מתוכה.
לבין הכפריות מסורבלות השמלות נדחקים גם תלמידי ותלמידות בית ספר הנוסעים ברכבת אל בתי הספר שבוורשה ויהודים מפיאסטשנה והסביבה, יהודים כפריים: חולבים, פרדסנים עבדקנים, לבושים "חאלאטלעך" וכובעים מבהיקים מרוב משמוש ושמוש ומגפים גבוהים, שמעולם לא טעמו טעם משחה לרגליהם.
אבל ביום הראשון בשבת בשעות הבוקר ניכרת כבר בתחנה המוקוטובאית את שייכותה של מוקוטוב לגור. מבין הפועלים, הכפריים והכפריות מתפצלים זקנים וקפוטות שחורות מבודרות כנפים שלוחות לרוח וצציות חובטות עליהן. והללו רצים דחופים ומבוהלים מתחנת הרכבת אל תחנת הטראם, בכדי לכבוש טראם מיוחד בשביל "אנשי שלומינו".
וכשהרצים הראשונים מגיעים אל קרון פנוי לגמרי או למחצה נותנים הם אות לכל המחנה, ומיד נעשה הטראם "שלנו" מלא מפה אל פה. אנשי שלומנו עומדים צפופים ויושבים ארבעה על ספסל אחד, הגם שבלוח הדינים התלוי על כותל הטראם כתוב בפירוש, שאסור לשבת יותר משני אנשים על ספסל גדול. ונאמר: "אסור להרבות שאון בטראם", ונאמר: "אסור לעמוד במעבר שבין הספסלים". אבל אנשי שלומנו אין מדקדקים בקטנות כאלו, על ספסל אחד עוסקים בדברי תורה וחוזרים אחרי תורת הרבי ליד ה"שולחן". על ספסל שני מתאוננים על "פושטי העורות", בעלי האכסניה מגור, והשיירה הנדחקת בין הספסלים מטפלת בפוליטיקה עירונית, בעסקי רבנות, קהלה, שוחטים וכדומה. ופתאום בוקעת ועולה מאיזה ספסל אנחה ממושכה והיהודים היושבים שם מתנועעים הנה והנה ומושכים בזקניהם בדאגה - שם מדברים בענין פרנסה הקשה כקריעת ים סוף, בצער גידול בנים וכדומה, דברים שאינם עלולים לעורר רגש שמחה ביותר.
הקונדוקטור אם עודנו בבחינת "חדשים לבקרים" במסלת מוקוטוב מעמיד בתחלה פנים זועפים וצועק ומתקוטט עם אנשי שלומנו, מטיף להם מוסר ומלמד אותם פרק בהלכות נסיעה בטראם, אבל אחרי שגרונו נחר מרוב דברים והטפה הוא משתתק מתוך יאוש ונותן לחסידים לעשות כטוב בעיניהם... הקונדוקטורים הישנים לעומתו חיים בשלום וביחוסי ידידות עם החסידים ואין הם מנסים לטעון נגדם - הם יודעים שזוהי "ברכה לבטלה".
אבל כל הדברים האלה לא נאמרו אלא ביום ראשון של כל ימות השנה, אבל בשבוע של ראש השנה נעשית התחנה המוקוטובאית קפנדריא ממש לבית המדרש של הרבי בגור וכל פקידי הרכבת לרבות הקונדוקטורים נתונים רק למלאות רצונם של החסידים וכל הנוסעים הגוים נחשבים אז כאפס וכאין לגבי אחד מאנשי שלומנו. הגזבר אצל הקופה עונה בסבר פנים יפות לכל חסיד הדורש לו, אבל לגוי הבא להטריד אותו באיזו שאלות הוא עונה בשפה רפה ופוטר אותו בלאחר יד, כלומר:
- לא מצא לו גוי זה שעה אחרת להטרידני בשאלות אלא עתה בערב ה"נובי רוק היהודי", כשיהודים אצים ל"צאדיק" שלהם!...

*

ערב יום טוב אחרי הצהרים, הנני נוסע במסע האחרון המגיע לגור לפני התקדש החג. במסע זה נוסע לרוב ה"פרולטריון" של החסידים. החסידים האמידים יצאו כבר באוטומובילים ולא חכו למסע המאוחר. "אברכי המשי" המסובים על שולחני חותניהם העשירים יצאו לגור זה יום או ימים אחדים לפני החג, בכדי להכין ולערוך אכסניה הגונה בשביל חותניהם והנלוים אליהם, ומשתמשים הם דרך אגב בשעת הכושר הזו, "זמן חרותנו" שלהם, שנשתחררו מעול אשה והשגחת החותן והחותנת...
נוסעים כאן עמדי חסידים עניים לבושי קפוטות קרועות וישנות. הקפוטה של משי וה"שטריימל" צנופים במטפחת האדומה, מכיס הבגד נדחק ובולט ככר חלה... חסיד כזה יתאכסן שם באיזו אכסניה עניה, יישן במטה עם ארבעה חמשה איש יחד, ויקיים מצות "ושמחת בחגך" בראש דג מלוח ועצם של בשר וישמח שזכה ליהנות מאור פניו של הרבי ולהתפלל יחד בתוך עדה של ששה אלפים איש, בלי עין הרע.
אחד מוציא טלית קטנה קושר אותה אל [וו] שבספסל ומטיל בה צצית. נער חיור כבן שמונה, בעל פאות מסולסלות גדולות לומד בקול בגמרא קטנה מסכת ראש השנה ואביו מזרזו בדברים כבושים:
- למד למד, כשנוסעים אל הרבי צריך ללמוד בכדי לטהר את המחשבה, את הרעיונות.
נכריה צעירה אחת פתחה את דלת הקרון באחת התחנות וברחה מיד, גוי אחד נכנס ועמד בפתח, בהעמידו פני תם, נצב על עמדו במשך תחנות אחדות מתבונן, מסתכל ושותק, אין לו עם מי לדבר.
ניכר שמצב רוחו איננו טוב ביותר, הוא משתעמם, מפהק, עד שיצא ונעלם - ואין אף גוי אחד לרפואה...

*

לאן נעלמו ה"קראדניקעס" הקטנים? שאלה זו שאלתי ראשונה את מכרי אשר בגור, הגנבים הקטנים, הקראדניקעס, כפי שקוראים אותם בגור, נערי החוץ, הטילו לפנים אימה ופחד על כל הנערים והילדים שבאו לגור עם אבותיהם. נערי החוץ הללו ארבו לילדים, חטפו את הכובעים מראשיהם, גנבו שעונים, הכו, פצעו בכל שעת כושר שנזדמנה להם וגם אני הקטן הכרתי כבר לפני ימים את כחם ועוצם ידם של השועלים הקטנים המחבלים הללו. מסתכל אני ורואה: נערים יחפים אחדים קופצים ומסתובבים מסביב לנוסעים ומציעים לעזור במשא התרמילים, אחרים מתחרים במכירת נייר "אשר יצר" (זוהי סחורה חריפה שיש עליה הרבה קופצים בעתות שבגור).
מחנה ה"קראדניקע'ס" הקטנים הולך ונפחת, באר לי מכרי, השפעת התרבות ורוח הזמן... ה"קראדניקעס" הקטנים הולכים לבתי הספר, לומדים אומנות, נעשו חברים ל"בונד", קוראים ספרים ובאים אל הרצאות, אל הספריה על שם פרץ - נשתנו הזמנים ודיינו שנשארו לנו ה"קראדניקעס" הגדולים.

*

רחובות גור שטופים חסידים, כלם לבושים כבר בגדי יום טוב עם שטריימליך, אלה שכבר "לקחו שלום" אצל הרבי עומדים ומציצים מתוך מנוחה מעל מפתני האכסניות שלהם, ואלה אצים למקוה ואלה מזרזים את האורחים החדשים שיחושו לקבלת שלום, ומכרים ישנים נפגשים וקריאות שמחה נשמעות מכל צד: מה נשמע? האתה שלום? באיזו אכסניה הנך מתגורר? והאכסנאים שנשארה להם עוד פנה פנויה בביתם רצים עוד ומחפשים אחרי אורחים חדשים ומושכים בכנפי הבגדים. ורבה התכונה וההמולה...


Re: שלט עם תמונת החפץ חיים על רקע הישיבה בראדין

פורסם: ו' מרץ 08, 2019 10:06 am
על ידי לענין
תוכן כתב:שמעתי שהבית המדרש של חסידי גור בפולין עדיין קיים, והוא לא מחזיק יותר מכמה מאות.


כ''ק אדמו''ר מקלויזנבורג זיע''א.PNG
כ''ק אדמו''ר מקלויזנבורג זיע''א.PNG (99.11 KiB) נצפה 5351 פעמים

Re: בית המדרש בגור

פורסם: ו' מאי 10, 2019 9:03 am
על ידי שבט הסופרים
אישי ישראל כתב:לפני זמן מה חשבתי לפרסם בלקסיקון המקוון לרבנים ששמו כשמי (אישי ישראל - מצבת זכרון פעילה לאישים ויצירתם) סדרת מאמרים שפורסמה בשעתו ב'הצפירה' ובה תיאור של ראש השנה בגור, בפועל, נמנע העורך מלפרסמו (גם בגלל הערות על טיב התיאור וגם בגלל מיקוד הלקסיקון במטרתו - ביוגרפיות של רבנים ודברי תורתם) ולכן ביקשתי את רשותו ואני מפרסם את המאמר כאן. אם הוא יעניין מישהו אפרסם גם את הפרקים שלאחריו:
[size=125]בין חסידים - ראש השנה בגור: רשמים


הבא עוד מטעמים שכאלו!