בית חנוך ילדים - בית הספר אלטשולר בירושלים

[מראה כהנים]

מתוך אתר היסטוריה של משפחת פניגשטיין:

בשנת תרפ"ט (1929) רכש ר' דוד-איצ'ה את בית-הספר לבנות שיסד הרב צלניקר ברחוב חברון שבעיר העתיקה, וקרא לו "בית חינוך ילדים". הוא הוציא את בית-הספר מבין החומות, העתיק את מושבו הזמני לשכונת "יגיע כפים", והנהיג בו לימודים בשפה העברית, למורת-רוחם של חוגי החרדים, שדגלו בחינוך ילדיהם בשפת האידיש. היו מהם שאמרו כי אין לדבר בלשון הקודש עד בוא המשיח. כעבור זמן-מה בנה לבית-הספר "בית חינוך ילדים" בניין בשכונת "אבן יהושע", הגובלת מצד אחד ב"מאה שערים" ומצד שני ב"בתי-וורשא" הירושלמיים, והעביר אליו את בית-ספרו.

באותה עת היה בשכונת "מאה שערים" בית-ספר לבנות של ר' בן-ציון ידלר, מקנאי ירושלים הקיצוניים. תומכי ר' בן-ציון ידלר התלוננו לפני רבני ירושלים החרדית כי בבית-הספר "אלטשולר" מלמדים מינות. עקב עלילה זו החרים הרב יוסף-חיים זוננפלד, ראש רבני העדה החרדית, את בית-ספרו של ר' דוד-איצ'ה. חלק נכבד מרבני ירושלים, שהכירו את ר' דוד-איצ'ה ואת היותו חרד לדבר ה', התייצבו בפני ר' יוסף-חיים זוננפלד ושכנעו אותו שאין אחיזה לדברי המלעיזים על לימוד מינות בבית-ספר זה. בעקבות עדות הרבנים פנה הרב יוסף-חיים זוננפלד אל ר' דוד-איצ'ה, ביקש את סליחתו, וביטל את החרם. לאחר ביטול החרם על בית-ספרו של ר' דוד-איצ'ה נזף ר' יוסף-חיים באלה שהוליכו את ה"קוּרְצֵי בֵּי מַלְכָּא", כפי שהתבטא בלשונו (הלשנה בפני השלטונות, ברכות נ"ח עמוד א').

בית-הספר לבנות "בית חינוך ילדים", היה לב לבו של היישוב היהודי בעת ההיא. האוכלוסייה שהגיעה לבית-ספר "אלטשולר" הייתה בדרך כלל מגוונת מאוד, והגרעין הקשה של התלמידות היו בנות של ראשי-ישיבות ורמי"ם בישיבות. בבית-ספר זה התחנכה גם בתו של הרב סרנה, ראש ישיבת "חברון". אוכלוסיית ירושלים חייתה בתקופה ההיא בעוני רב. מעטים היו ההורים שהיה באפשרותם לשלוח בת ללמוד ולשלם עבור לימודיה. ואומנם, חלק גדול מהתלמידות היו בנות למשפחות דלות-אמצעים. למען בנות אלה הקים ר' דוד-איצ'ה בין כותלי בית-הספר בית-תבשיל, שהגיש ארוחות חמות ומזינות.

סגל המורים ובעלי התפקידים המנהלתיים היו בני ובנות משפחת אלטשולר ומשפחת משה-אהרן לוין. בנוסף לאלה שימשו כמורות בנות של ראשי-ישיבות ורמי"ם מישיבת "מאה שערים". בשלב מאוחר יותר נתקבלו כמורות בבית-ספר "אלטשולר" בוגרות סמינר "מזרחי", וביניהן נכדותיו של ר' דוד-איצ'ה, יוכבד ויהודית, שהוסמכו בו להוראה.



בתקופה מסוימת קיבלה רמת בית-הספר תאוצה בתחום ההוראה, כאשר בנו של המייסד, אברהם אלטשולר, מונה על הדרכת מורות בית-הספר במֶטוֹדִיקָה (מערכת הכללים של דרכי הוראה). הוא לימד את המורות שיטות הוראה חדישות, לימדן איך לערוך מבחנים ואיך לבדוק אותם, שיבץ את לימוד האנגלית בתוכנית-הלימודים של בית-הספר, והעלה את הרמה במקצוע זה. באותה תקופה נחשב בית-ספר "אלטשולר" בין בתי-הספר הטובים בירושלים. נוספו בו כיתות ז' וח', ותלמידותיו נתקבלו לסמינר למורות "מזרחי". המוסד התקיים בניהולו של ר' דוד-איצ'ה עד שנת תש"ח. זמן קצר לאחר הקמת המדינה העביר ר' דוד-איצ'ה את בית-הספר לרשות מחלקת החינוך של עיריית ירושלים, שפתחה בו בית-ספר ממלכתי-דתי. העברה זו נעשתה על-ידו מתוך מניעים ציוניים טהורים, כי סבר שעם הקמת מדינת ישראל צריכה מערכת החינוך במדינה לקבל אופי ממלכתי.

יש למישהו עוד נתונים על בית הספר, מנהליו ומהות חניכיו?

[חרט]

לפני כמה שנים הוציאה אחת מבוגרות בית ספר זה חוברת על תולדותיו.
בין התלמידות שלמדו שם, היתה הרבנית בת שבע קניבסקי (אז: אלישוב).