מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

תולדות עם ישראל, קהילות, ישיבות, בתי כנסיות, בתי קברות, ארכיונים
הפלא ופלא
הודעות: 363
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 3:24 pm

היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי הפלא ופלא » א' מאי 15, 2011 6:49 pm

דרוש לי מעט רקע על ועד ארבע ארצות.
אולי מישהו יכול להפנות לספר שמדבר בנושא, או מי שיכול לכתוב כאן בקצרה באלו מדינות פעל הועד, מי הרבנים שהשתתפו בו ובאיזו תקופה הוא פעל.

תודה

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי חכם באשי » א' מאי 15, 2011 7:16 pm

מתוך קטלוג הספרייה הלאומית:

‫הלפרין, ישראל, 1910-1971 ‬ ‫ פנקס ועד ארבע ארצות :לקוטי תקנות, כתבים ורשומות / ‬ 1990 ‫ מיקום ועותקים
‬אנטלמן, משה שלמה ‬ ‫ ועד ארבע-ארצות הכריזו עליו בכ’ בסיון 1756 שהוא בכור-שטן : ‬ 199u ‫ מיקום ועותקים
ועד ארבע ארצות ‬ ‫ פנקס ועד ארבע ארצות :לקוטי תקנות, כתבים ורשומות / ‬ 1945 ‫ מיקום ועותקים
גלבר, נתן מיכאל, 1891-1966. ‬ ‫ [אסף תדפיסים]. ‬ 1938 ‫ מיקום ועותקים

הפלא ופלא
הודעות: 363
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 3:24 pm

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי הפלא ופלא » א' מאי 15, 2011 7:40 pm

אין לי גישה לשם

כותב
הודעות: 856
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי כותב » ג' מאי 24, 2011 10:35 pm

מאמר תעודת היהודים
קורות ועד ארבע הארצות לדורותיהם.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=48

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי תיקו » ד' מאי 25, 2011 8:20 pm

ועד ארבע ארצות – מעין ממשלה אוטונומית של "הקהל", שתקנו תקנות באספות רבנים ופרנסים של ארצות פולין ליטא ורוסיה. אסיפות אלה נועדו פעמיים בשנה, בימי הירידים (=יום השוק), שם באו סוחרים מישראל, ושם נאספו הרבנים ופרנסי הקהילות לתקן תקנות לניהול כל ענייני היהודים והיהדות.

הועד נוסד ברשות המלך זיגיסמונד הראשון, בערך בשנת 1520. פעולתו נמשכה יותר ממאתים שנה, עד שנתבטלה בשנת 1764 עפ"י פקודת המלך סטאניסלאוו אוגוסט.
כאשר הוועד נוסד, לא נקבע מספר הארצות שייוצגו בו. בראשונה נמנו בו שלוש ארצות פולין ליטא ורוסיה. לפעמים חישבו ארצות: חילקו את פולין לשנים: פולין גדול ופולין קטן, ואת רוסיה לשתים: וואלין ופודוליה, או גליציה המזרחית, וליטא. כך נראה מפסיקה של ועד חמש ארצות בספר "נתיבות עולם" של המהר"ל מפראג (פראג 1596).

מראשית המאה הי"ז יצא שמו של ועד ארבע הארצות בעולם היהדות. כנראה מטרתו הראשונה הייתה שומת המסים של בני הקהילות לממשלה ולצרכי צבור.

כבר בשנת 1514 השתדל זיגיסמונד הראשון למסור את גביית המסים ואת ענייני הציבור היהודי ביד יהודי. הוא מינה את מיכל יוזפאוויץ מבריסק לזקן (Senior) יהודי ליטא, ואת אברהם מביהם לזקן יהודי פולין. בראותו כי היהודים לא הכירו בסמכותם, החליט המלך למסור את העניינים האלה בידי ועד מנהיגי הקהילות ורבנים, שנקראו בכתבי המלכות doctores Judaeorum והם יערכו את שומות המס עפ"י דין תורה וכוח הדת. בדרך זו התפתח ברבות הימים ועד ארבע הארצות. בזכות וועד הזה היו היהודים ברוסיה ופולין לחטיבה אחת, לצבור המתנהג עפ"י דתו וחוקיו כממלכה בתוך ממלכה. אסיפת הוועד הייתה כעין פרלמנט, דברי הועד נשמעו כדבר השלטון, וקנס הוטל קהילה על שלא קיימה את הוראות הוועד.

נמצאה פקודת המלך זיגיסמונד משנת 1533 לקיים פסק דין של הדוקטורים היהודים (הרבנים) שנתאספו בלובלין, לטובת היהודי יאסקע בן שלמה מביעלסק, בלי שום שינוי. בשו"ת הרמ"א סימן ס"ג ופ"ד יש משא ומתן אודות מחלוקת שני אנשים בקראקא. והוא מסיים "אנחנו ח"מ גוזרים בתוקף גזרתנו בחרם על שני הצדדים לבוא על יריד הסמוך לק"ק לובלין". לדעת הרכבי היה זה בשנת 1559. הועדים נתאספו בזמן הירידים בלובלין (פולין גדול) או ביערוסלב (פולין קטן וכעת גליציא) ששם באו "יהודים מכל קצות העולם" (יון מצולה).

הרבנים והפרנסים חברי הוועד היו נבחרים ברוב דעות, ולכל יריד נתמנה פרנס מיוחד בשם "פרנס היריד". דייני הועד נקראו גם "דייני הארצות".

הרב הראשון שברור כי עמד בראש ועד הארצות הוא מהר"ם יפה בעל הלבושים, ועליו נאמר שהיה ראש ועיקר מגדולי ראשי הישיבות ודייני שלוש ארצות (צמח דוד לשנת שנ"ב).

לדעת גרץ היה לועד סמכות גם על קהילות ישראל הרחוקות מחוץ לגבולות פולין. הרכבי מוכיח כי לא היה לועד סמכות להתערב בענייני ארצות אחרות, אבל בגלל סמכותם של הרבנים וגדולתם בתורה היו דבריהם נשמעים גם למרחוק, ומקצות הארץ הציעו בפניהם שאלות, ובקשו מהם עזר ותמיכה לעתות בצרה.

בעל "יון מצולה" כותב באותה תקופה:
"והיה להם כוח לשפוט כל ישראל שבמלכות פולין. אם ראשי הקהילה מתדיינים הולכים לדון לפני פרנסים דה"א יצ"ו שהיו יושבין ב' פעמים בשנה. מכל ראשי הקהילה פרנס אחד וצרפו להם שישה גאונים, והיו יושבים בכל יריד לובלין בין פורים לפסח, וביערוסלב באב או באלול, והפרנסים מד"א היו כמו סנהדרין בלשכת הגזית".
תקנות הועד והחלטותיו נכתבו תמיד ב"פנקס הארצות" שהיה מונח בלובלין, ואבד או נשרף. החלק השייך לכל הארצות הועתק לפנקסי הועדים שבכל גליל וגליל, ונתקיים בחתימת יד סופר הועד ונאמנו.
עד עתה נודעו לנו ההעתקות שבפנקס פוזנא על ידי יוסף פערלעס; בפנקס קראקא על ידי דעמביצר ופ"ה וועטשטיין; בפנקס לבוב על ידי בעל "מצבת קדש" שלדעת הרכבי לא נוכל לסמוך עליו; והעתקות מפנקס מדינת ליטא הנמצא בהוראדנא.

זיכרונות בפנקסי ועד ארבע הארצות
בפנקס קראקא שהיה מונח בביהכ"נ של הרמ"א נזכרו תקנות ד' ארצות:
שאסור ליהודי לשכור המכס של משקין חריפים ולא שום מכסים אחרים מאת המלך, והעובר על זה "יהיה מוחרם ומנודה משני עולמות ויהיה מופרש ומובדל מכל קדושת ישראל, פתו יהא כפת כותי, יינו יין נסך, ושחיטתו כשחיטת נכרי, ובעילתו תהא בעילת זנות וקבורתו תהיה קבורת חמור, ושום רב או צורב לא יתעסק בקידושין שלו הן לבניו והן לבנותיו, ושום אדם לא יתחתן עמו, ויהא ארור ומקולל בכל האלות והקללות הכתובות בספר התורה, והקללות שקלל אלישע לגחזי נערו יחולו על ראשו עד אשר ישוב מדרכו הרעה".
תקנה זו עשה הועד ביום ג' ט"ו כסלו שלו"ה לפ"ק (אוצר הספרות ח"ד).

בפנקס הקהל דפוזנא נזכר העתק כרוז אודות תקנת ועד ארבע הארצות משנת שמ"ז בלובלין, ואושרה שנית בשנת ש"נ בחתימת שלושים רבנים ראשי הועד, האוסרים באיסור ובחרם קשה לקנות רבנות בכסף. בין החתומים היו ר"מ יפה, ר"א לאנטשיץ בעל כלי יקר, המהרש"א, וחתנו בעל הסמ"ע, מהר"ם מלובלין, ר"י הורוויץ בעל השל"ה ועוד. הכרוז הזה הוכרז אח"כ בשנת ת' ביריד יערוסלב (פערלעס מאנאטסשריפט 1897 עמוד 212).

בשנת שע"ג הורד מהר"ם מלובלין מכסא הרבנות בלבוב, עפ"י פסק ועד הארצות (ספר עיר הצדק וספר אנשי שם). בשנת שע"ד הסכימו ועד הארצות על ספר סליחות ופזמונים מה"ר אליעזר אשכנזי (לובלין שע"ד), ובין כותבי ההסכמות נמנים מהר"ם מלובלין, המהרש"א ועוד. מחלוקת אודות כפרים וישובים שבין קהילת הוראדנא לקהילת טיקטין בא לפני ב"ד הגבוה בועד הארצות, והוועד החליט לטובת העיר טיקטין.
פסק הדין מסיים:
"ואשר ימרה את פינו וכו' ילכד בחרם למפרע, והרשות נתונה לרדוף אותו בכל מיני רדיפות שבעולם. כה דברינו הנועדים ביריד תמוז השפ"א לפ"ק פה ק"ק לובלין". [חתימות הרבנים].

קהלת הוראדנא לא קיבלה עליה את הדין, ובשנה השניה יצא ועד ארבע הארצות במכתב אזהרה לקהילת הוראדנא ורבניה, באיום הטלת חרם חמור. בשנת תי"ד ביריד גראמנץ בלובלין עלה דבר המחלוקת פעם נוספת לפני ועד ארבע הארצות, וביום ד' ה' ניסן החליט הועד על פשרה בין הקהילות. על החתום ר' יהושע העשיל שהיה אז ר"מ ואב"ד בלובלין, ור' דוד ב"ר שמואל הלוי בעל הטורי זהב ועוד.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 244
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ה' מרץ 08, 2018 11:19 pm

מדוע לדוגמא אין ספר זה באוצר

מחפש אני כעת ספר זה ואין באוצר

חד ברנש
הודעות: 2705
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: היכן יש פרטים על ועד ארבע ארצות

הודעהעל ידי חד ברנש » ו' מרץ 09, 2018 1:00 am

האוצר פשוט לא רוצה. אין ספק. ממש רשעות....
ועכשיו ברצינות: אין ספק שהאוצר ישמח להכניס את הספר, אבל כנראה שבעלי הזכויות (מוסד ביאליק) אינם מסכימים.


חזור אל “ימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים