מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' פברואר 05, 2012 9:10 pm

לאחרונה יצא לי לפשפש באוסף של תמונות ומסמכים הנוגעים להנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה, בחנוכה תשט"ו. ליקטתי שם כמה דברים מעניינים, הן מצד עצמם והן מפני שמן הסתם תהיה בהם שמחה לכמה מהקוראים שכאן (מורה צדק?).

1. שימו לב להרכב המגוון. מימין לשמאל: הרצי"ה קוק (מאחור, מימין לעמוד), הרב יהודה צדקה (משמאל לעמוד, בכובע כהה ומשקפיים), הרב הרצוג, משה שפירא (נואם), הרב זלמן סורוצקין. בצד שמאל מאחור (במשקפיים) - זרח ורהפטיג. [גם הרב הספרדי שמימין לרצי"ה, בכובע שחור ומשקפיים, שמו מפורסם אך פרח מזכרוני].

רבנים בחנוכת ישיבת פורת יוסף.jpg
רבנים בחנוכת ישיבת פורת יוסף.jpg (96.6 KiB) נצפה 5606 פעמים


2. מאחורי המיקרופון - הרב עזרא עטייה כמובן. אבל שימו לב מי מסתתר שני משמאל - הלא כמדומה שזהו הרב עובדיה יוסף!

הרב עטייה מלפנים והרב עובדיה מאחור.jpg
הרב עטייה מלפנים והרב עובדיה מאחור.jpg (77.26 KiB) נצפה 5606 פעמים


3. הרי רשימת החותמים באותו מעמד על מגילת ייסוד הישיבה. השמות שזיהיתי - בשורה הראשונה: הרב הרצוג, הרב יעקב מוצפי, הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה (ועוד). בשורה השניה: זרח ורהפטיג, הרב זלמן סורוצקין ("בשם ועד הישיבות בא"י"), משה שפירא, הרב יוסף עדס (ועוד), וכו'.

חתימות על מגילת הייסוד.jpg
חתימות על מגילת הייסוד.jpg (77.33 KiB) נצפה 5606 פעמים

חקר
הודעות: 848
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי חקר » א' פברואר 05, 2012 9:32 pm

החכם שמימין לרצי"ה הוא לא רבי מנצור בן שמעון?

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » א' פברואר 05, 2012 9:33 pm

זיהיתי בין החותמים את נעים אליהו אחיו של הרב מרדכי אליהו, ואת רחמים כלנתר אבי שיטת ה'כלנתריזם' הקרויה על שמו.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' פברואר 05, 2012 9:43 pm

חקר - נכון, תודה שהשבת לי אבדתי.

נוטר הכרמים
הודעות: 7141
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 05, 2012 9:49 pm

בין החותמים עוד מחכמי הספרדים הידועים כמו החכם ר' אפרים כהן, אבי יבלח"א הג"ר שלום שליט"א. ר' רפא'ל הלל מב"ב. ר' משה פרדו מייסד אור החיים. ועוד.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12337
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 05, 2012 10:02 pm

נוטר הכרמים כתב:בין החותמים עוד מחכמי הספרדים הידועים כמו החכם ר' אפרים כהן
untitled.jpg
untitled.jpg (40.42 KiB) נצפה 5574 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12337
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 05, 2012 10:17 pm

דא"ג נזכרתי עתה שבספר החדש על רבי עזרא עטייה התפרסמו כל התמונות הללו מפוענחות איש על שמו הטוב. ואין הספר תח"י.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' פברואר 05, 2012 10:33 pm

נו, יפה, לא אלמן ישראל... אמנם היות שבטקס צולמו יותר מעשרים תמונות, אני מניח שמן הסתם רק חלק מהן נכנסו לספר. אם יזדמן תחת ידי, ואראה שנשארו תמונות מעניינות שלא נדפסו, בלנ"ד אעלה אותן לכאן.

שיבר
הודעות: 768
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי שיבר » א' פברואר 05, 2012 11:58 pm

תוך כדי דיבור כתב:[גם הרב הספרדי שמימין לרצי"ה, בכובע שחור ומשקפיים, שמו מפורסם אך פרח מזכרוני].


הרב מנצור בן שמעון?

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ב' פברואר 06, 2012 8:43 am

[כבר הזכיר זאת חקר לנכון].

הנה תמונה אחת (ויחידה) נוספת שגם בה אפשר לראות, משמאל לרב עזרא עטייה, את מי שהוא כנראה הרב עובדיה יוסף (אמנם בתמונה זו כשלעצמה לא הייתי מצליח לזהותו, אבל מדובר ללא ספק באותה דמות מן התמונה שלמעלה, ושם הוא מזוהה די בבירור).

111.jpg
111.jpg (100.41 KiB) נצפה 5506 פעמים

ישיבישקייט
הודעות: 184
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 3:05 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי ישיבישקייט » ב' פברואר 06, 2012 9:40 am

זה בבירור הרב עובדיה. אין כאן ספק.

מתפעל
הודעות: 3757
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי מתפעל » ב' אוקטובר 23, 2017 5:56 am

נתקלתי בסיפור יפה על הרב פוליטי, ונכתב עליו שהיה מגבאי ישיבת פורת יוסף. האם מישהו שמע עליו?


הוא היה סוחר בדים בטורקיה, ופעם כשעמד להתפלל מנחה נכנס קצין מהצבא להזמין מדים לצבא, והרב פוליטי ביקשו לבא בעוד זמן כדי שיוכל להתפלל.
הקצין מיהר ואמר לו שאם לא יתפנה אליו מיד, ילך למתחרה שלו ממול.
הרב עמד בניסיון ואמר לו, תפילה לבורא עולם קודמת למסחר.
הקצין הלך ממול וגמר עיסקה גדולה מאד והרב פוליטי שמע שהפסיד הון רב, אבל שמח שעמד בניסיון.
לאחר כמה חודשים הגיע אליו שוב אותו קצין בפנים עצובות ואמר לו שהמדים שקיבלו לא היו טובים, ויש להם תביעה על הסוחר, וכעת צריך לעשות שוב הזמנה גדולה ובא אליו. בסופו של דבר הרווח היה כעת הרבה יותר גדול.

אשמח לשמוע אם מישהו יודע משהו על אותו רב פוליטי.

ברמן
הודעות: 493
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי ברמן » ב' אוקטובר 23, 2017 10:56 am

תמונות נוספות מהמעמד ראה כאן:
https://www.kedem-auctions.com/he/node/28789
פורת יוסף (1).jpg
פורת יוסף (1).jpg (1.85 MiB) נצפה 4698 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ברמן ב ג' אוקטובר 24, 2017 1:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישראל אליהו
הודעות: 1683
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' אוקטובר 23, 2017 8:50 pm

מתפעל כתב:נתקלתי בסיפור יפה על הרב פוליטי, ונכתב עליו שהיה מגבאי ישיבת פורת יוסף. האם מישהו שמע עליו?


הוא היה סוחר בדים בטורקיה, ופעם כשעמד להתפלל מנחה נכנס קצין מהצבא להזמין מדים לצבא, והרב פוליטי ביקשו לבא בעוד זמן כדי שיוכל להתפלל.
הקצין מיהר ואמר לו שאם לא יתפנה אליו מיד, ילך למתחרה שלו ממול.
הרב עמד בניסיון ואמר לו, תפילה לבורא עולם קודמת למסחר.
הקצין הלך ממול וגמר עיסקה גדולה מאד והרב פוליטי שמע שהפסיד הון רב, אבל שמח שעמד בניסיון.
לאחר כמה חודשים הגיע אליו שוב אותו קצין בפנים עצובות ואמר לו שהמדים שקיבלו לא היו טובים, ויש להם תביעה על הסוחר, וכעת צריך לעשות שוב הזמנה גדולה ובא אליו. בסופו של דבר הרווח היה כעת הרבה יותר גדול.

אשמח לשמוע אם מישהו יודע משהו על אותו רב פוליטי.

בספר "רבינו האור לציון" כמדומני ח"ג [ואולי ח"ב] מסופר עליו הרבה.
ברמן כתב:
פורת יוסף (1).jpg

בתמונה הראשונה [והשלישית] שהביא הרב ברמן, הקיצוני מימין נ"ל שהוא רבינו הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוקטובר 23, 2017 9:13 pm

מתפעל כתב:נתקלתי בסיפור יפה על הרב פוליטי, ונכתב עליו שהיה מגבאי ישיבת פורת יוסף. האם מישהו שמע עליו?


הוא היה סוחר בדים בטורקיה, ופעם כשעמד להתפלל מנחה נכנס קצין מהצבא להזמין מדים לצבא, והרב פוליטי ביקשו לבא בעוד זמן כדי שיוכל להתפלל.
הקצין מיהר ואמר לו שאם לא יתפנה אליו מיד, ילך למתחרה שלו ממול.
הרב עמד בניסיון ואמר לו, תפילה לבורא עולם קודמת למסחר.
הקצין הלך ממול וגמר עיסקה גדולה מאד והרב פוליטי שמע שהפסיד הון רב, אבל שמח שעמד בניסיון.
לאחר כמה חודשים הגיע אליו שוב אותו קצין בפנים עצובות ואמר לו שהמדים שקיבלו לא היו טובים, ויש להם תביעה על הסוחר, וכעת צריך לעשות שוב הזמנה גדולה ובא אליו. בסופו של דבר הרווח היה כעת הרבה יותר גדול.

אשמח לשמוע אם מישהו יודע משהו על אותו רב פוליטי.


האם אינו זה שנואם בתמונה האחרונה שהועלתה?

גיזונטע קאפ
הודעות: 410
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ג' אוקטובר 24, 2017 12:28 am

כמדומה, שהחכם הספרדי עם הכובע השחור, הוא חכם יעקב עדס, מרבני פורת יוסף

מכון חכמי ספרד
הודעות: 976
הצטרף: ו' מרץ 03, 2017 10:26 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי מכון חכמי ספרד » ג' אוקטובר 24, 2017 8:00 am

מתפעל כתב:נתקלתי בסיפור יפה על הרב פוליטי, ונכתב עליו שהיה מגבאי ישיבת פורת יוסף. האם מישהו שמע עליו?


הוא היה סוחר בדים בטורקיה, ופעם כשעמד להתפלל מנחה נכנס קצין מהצבא להזמין מדים לצבא, והרב פוליטי ביקשו לבא בעוד זמן כדי שיוכל להתפלל.
הקצין מיהר ואמר לו שאם לא יתפנה אליו מיד, ילך למתחרה שלו ממול.
הרב עמד בניסיון ואמר לו, תפילה לבורא עולם קודמת למסחר.
הקצין הלך ממול וגמר עיסקה גדולה מאד והרב פוליטי שמע שהפסיד הון רב, אבל שמח שעמד בניסיון.
לאחר כמה חודשים הגיע אליו שוב אותו קצין בפנים עצובות ואמר לו שהמדים שקיבלו לא היו טובים, ויש להם תביעה על הסוחר, וכעת צריך לעשות שוב הזמנה גדולה ובא אליו. בסופו של דבר הרווח היה כעת הרבה יותר גדול.

אשמח לשמוע אם מישהו יודע משהו על אותו רב פוליטי.


את הסיפור הזה שמעתי מהג"ר ראובן שרבאני זצ"ל, אך הדגיש שהרווח לא חזר אליו.
שמא תאמר הפסיד?
על זה אמר הרב צדקה שבשמים יוכל רבי יום טוב לתבוע שכר על כל מנחה ומנחה מימי חייו, כשווי ההפסד החד פעמי הזה. שהרי הוכיח שזה מה ששוה תפילת מנחה אצלו...

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אוגוסט 14, 2019 11:30 pm

גיזונטע קאפ כתב:כמדומה, שהחכם הספרדי עם הכובע השחור, הוא חכם יעקב עדס, מרבני פורת יוסף

מארכיון המדינה: מש' רבי יעקב עדס במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 40)
מש רבי יעקב עדס - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז40.png
מש רבי יעקב עדס - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז40.png (462.32 KiB) נצפה 3381 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 7141
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 14, 2019 11:34 pm

ר' דוד עדס שליט"א, הקנאי הגדול, למד ב'כפר הרואה?
מה פתאום?

כמעיין המתגבר
הודעות: 361
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' אוגוסט 16, 2019 3:14 pm

למה הרב עזרא עדס לא מופיע?

אבני גזית
הודעות: 889
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי אבני גזית » ב' אוגוסט 19, 2019 11:04 am

גם הבן הראשון, רבי אברהם שהיה עילוי כביר ונפטר בצעירותו, לא נרשם.
שמא מחמת שלא היה אז בחיים.

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוגוסט 19, 2019 12:32 pm

אברהם עדס נפטר בתרצ"ו.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי חלמישצור » ש' פברואר 22, 2020 10:37 pm

וולוז'ין של המזרח: בעקבות העבר העשיר של ישיבת פורת יוסף
ישיבת "פורת יוסף" נחשבה בעבר לישיבה המובילה בקרב עדות המזרח. מחקר היסטורי חדש בוחן את דרכי הקמתה וצמיחתה, את התמודדותה עם האתגרים הפוליטיים בירושלים המנדטורית והירדנית ואת היחסים בין גדולי התורה האשכנזים לחכמי הישיבה. וגם: מדוע ירד קרנה בשנים האחרונות?
מאת: אריאל שנבל. כ"ד בשבט ה'תש"ף
https://www.makorrishon.co.il/judaism/205075/

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1581
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' פברואר 22, 2020 10:51 pm

והנה לחסומים (ואני בניהם... קיבלתי בפרטי)

כמו כל מיתוס ראוי לשמו, גם תחילתה של ישיבת "פורת יוסף" לוט בערפל, אפוף חילוקי גרסאות ושברי אגדות. האם היוזמה הייתה מקומית־ירושלמית, שקיבלה בדיעבד את אישורו ועידודו של רבי יוסף חיים מבגדד, בעל "בן איש חי", או שמא אותו צדיק הוא זה שראה בעיני רוחו את תקומת עם ישראל בארצו ודחף בתחילת המאה ה־20 להקמת ישיבה ספרדית משמעותית אל מול מקום המקדש?

דבר אחד בסיפור המפותל הזה דווקא כן בטוח, והוא מקור המימון הנדיב שניתן למיזם השאפתני, אשר אִפשר את התנעתו הראשונית של המוסד שיהפוך ברבות הימים לישיבה הספרדית־מזרחית החשובה בעולם, ויחזיק במעמדו הרם משך עשרות שנים לאחר מכן. מדובר בגביר הבגדדי יוסף אברהם שלום (1833־1911), שבעקבות ענייניו המסחריים השתקע בכלכותה שבהודו ומשם ניהל את אימפריית האבנים הטובות שבנה בעשר אצבעותיו. בצוואתו הוריש סכום אגדי להקמתה של "פורת יוסף", שבסופו של דבר נחנכה בשנת 1923 ברובע היהודי בירושלים.

באופן מעורר תמיהה, עד לאחרונה לא נערך מחקר אקדמי מעמיק על "פורת יוסף". את החסר הזה השלים ד"ר אסף מילס בעבודה מרתקת שנעשתה במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' אורלי מירון. מילס (42) נולד בקריית ארבע וכשהיה בכיתה י"ב עבר עם משפחתו לאלקנה בעקבות אביו שקיבל לידיו את הנהלת האולפנה ביישוב. הוא למד בישיבת ההסדר במעלות, שימש כמורה, ועבר קורס הדרכת טיולים למוסדות חינוך. אחרי הדרכה של כמה שנים עבר קורס נוסף למורי דרך, שימש רכז הדרכה בסוסיא ואז השתקע בתפקידו הנוכחי כרכז ההדרכה של עמותת אלע"ד ועיר דוד. מכאן הדרך לחקירת עברה של "פורת יוסף" הייתה קצרה.

"התחלתי להתעסק בהיסטוריה", הוא מספר, "וחיפשתי נושא לדוקטורט. פרופ' אורלי מירון הציעה לי לחקור את הישיבה, ומיד הבנתי שיש כאן משהו שלא נחקר. בהיותה הישיבה שהצמיחה את כל גדולי הציבור הספרדי מאז ועד היום, הבנתי שהנושא יעניין סוציולוגים, בניסיון להבין את החרדיות הספרדית כיום ואת מקורותיה, וגם חוקרים היסטוריים של ירושלים". כהמשך לפרסום הדוקטורט יתקיים ביום חמישי הקרוב (28.2) סיור מיוחד בהדרכתו בעקבות "פורת יוסף", במסגרת סדרת הסיורים של עיר דוד "לסייר עם חוקר". הסיור בן השעתיים יחל בתשע בבוקר בשער האשפות.

ישיבה על־עדתית
נתחיל בשאלת כפירה. למה ישיבה בכלל צריכה מחקר אקדמי?

"ישנם דוקטורטים על הרבה ישיבות – חברון או מרכז הרב למשל. יש מחקרים גם על אוניברסיטאות. מוסדות לימוד הם נושא שנחקר, כי יש להם השפעות סביבתיות וסיפור שבונה מציאות. כמובן שצריך במסגרת עבודה כזו לספר סיפור יותר רחב, על האנשים והתקופה המדוברת".

מהי תמונת יחסי הכוחות הפנים־יהודיים בירושלים ערב הקמת "פורת יוסף"?
"בתחילת המאה ה־19, מי שמנהיג את הקהילה היהודית הוא ועד העדה הספרדית בראשות החכם באשי. בשלב מסוים מתחילה עלייה אשכנזית משמעותית: ב־1815 תלמידי הגר"א, ב־1841 רבי שמואל סלנט. האשכנזים הולכים וגדלים, ומקימים את ישיבת 'עץ חיים' שהופכת לגדולה ולמשמעותית ביותר בירושלים. הוועד הספרדי מאבד מיוקרתו, גם עקב פיצולים שנוצרים מהגעת עולים מהמגרב והקמת ועד העדה המערבית, שצובר אף הוא כוח. הספרדים מפוצלים לעדות שונות, חלקן חזקות וחלקן חלשות, והדבר מתבטא בישיבות שונות לעדות שונות.

"כש'פורת יוסף' נכנסת למשחק היא מביאה חידוש אחד גדול, שמרכז סביבה כוח רב, והוא על־עדתיות. כלומר, כל העדות הספרדיות רואות בישיבה הזו מגדלור ושולחות אליה את מיטב בניהן. הדבר הזה מתאפשר בזכות העצמאות הכלכלית הנדירה שמפגינה 'פורת יוסף' בעקבות הכסף הרב שציווה לה יוסף אברהם שלום. התורם רצה והשיג ישיבה גדולה, בעל מבנה משלה מול הכותל המערבי, שאליו מסונפות עשרים דירות המיועדות לרבנים המלמדים בה – עוד חידוש עצום באותם ימים – ומימון כלכלי שוטף שיאפשר לפרנסיה לא להזדקק לתרומות.

"כשהיא נפתחת, 'פורת יוסף' מורכבת למעשה משלוש ישיבות: ישיבה גדולה שעוסקת ב'נגלה', ישיבת 'עוז והדר' המיועדת למקובלים, ו'חיי אברהם' שהיא תלמוד תורה וישיבה קטנה, מגיל שש עד גיל עשרים. היו בישיבה ספרדים מכל העדות, אבל רק מורה אשכנזי אחד – הרב יעקב מאיר שכטר שלימד לימודי חול. ואל תדמיין כאן איזה בחור סרוג. מדובר בקנאי מהעדה החרדית".

מהרעיון הראשוני להקמתה בתחילת המאה ועד לחנוכת הישיבה חולפת כמעט רבע מאה. מדוע?
"עניין רכישת הקרקע היה מסובך ונמשך זמן, והבנייה עצמה החלה שנה לאחר מותו של התורם, ב־1912. מלחמת העולם הראשונה עצרה את הבנייה, והיא חודשה רק ב־1921 כשחודשו הקשרים עם הודו. כעת, כשבארץ ישראל ובהודו קיים אותו שלטון בריטי, נהיה הרבה יותר קל להעביר את הכספים הדרושים והבנייה התקדמה במהירות. במשך תקופת המנדט לומדים ב'פורת יוסף' כמאה תלמידים. היו ישיבות אשכנזיות גדולות יותר בירושלים אבל ללא ספק הייתה זו הישיבה הספרדית הגדולה ביותר, והיא משכה הרבה תלמידים. למה? קודם כול בגלל החירות הכלכלית. אחר כך היא הופכת למשמעותית מבחינה תורנית. יש ישיבות שעוברות כמות שהן אליה".

ובכל זאת אתה מכנה בעבודתך את תקופת המנדט הבריטי כ"תקופת ההסתגרות" של הישיבה.
"נכון. כי באותה תקופה מתחילה מגמה של נטישת העיר העתיקה על־ידי יהודים. אם בשנת 1900 גרים בעיר העתיקה כ־40 אלף יהודים, עם הקמת המדינה וסיום המנדט גרים בה אולי אלפיים. כולם עוברים לעיר החדשה, חוץ מ'פורת יוסף' שממשיכה לשאת את הלפיד אבל נאלצת להתקפד עקב האירועים".

מדוע היהודים נוטשים?
"בגלל שיפור תנאי מגורים – בעיר החדשה מוקמות שכונות מודרניות לעומת בתי האבן המתקלפים של הרובע. אבל הסיבה העיקרית היא מאורעות תרפ"ט והמרד הערבי הגדול. ובכל התנועה הזו החוצה, 'פורת יוסף' מספרת סיפור בדיוק הפוך, של כניסה פנימה לתוך הרובע והיאחזות בו למרות הכול".


איבוד הרובע
בשנות השלושים כבר היה ברור שהמשפחות הספרדיות המיוחסות שולחות את בניהן ללמוד אך ורק ב"פורת יוסף". זו התקופה שבה מגיע ללמוד בישיבה הרב עובדיה יוסף (קצת לפני הרב מרדכי אליהו), שנולד ב־1920. גם בני משפחות אצולה נוספות כמו צדקא ועדס פוקדים את ספסלי הישיבה. יחד עם זאת, אירועי המרד הערבי הגדול (1939־1936) נותנים את אותותיהם בישיבה.

ד"ר מילס: "התלמידים מתחילים לפחד להגיע לישיבה שנמצאת ברובע היהודי. מצד שני, איש לא רוצה לוותר על הישיבה וגם לא על התגמול הכספי שבצדה. לא רק שהלימודים בה ניתנים בחינם, התלמידים מקבלים כסף. לא רק האברכים בשנות העשרים לחייהם אלא גם בני 40־60 ותלמידים צעירים מגיל עשר. הפתרון שנמצא הוא לימוד של רבני הישיבה בבתי כנסת בשכונת הבוכרים בעיר החדשה. יש מסמכים שבהם מדווחים ראשי הישיבה לרשויות המנדט כי 'כבר חצי שנה לא הגיעו לישיבה תלמידים'. הישיבה, אם כן, סופגת יריות והפגזות, אבל ממשיכה להתקיים באופן די סדיר.

"בשנות ה־40 מגיעה מכה אחרת, בדמות ירידה בערך הכסף ההודי. הישיבה נקלעת לקשיים כלכליים. פרנסיה כבר לא מסוגלים לשלם מלגות קיום לכולם, אבל התורם קבע כלל ברזל שלפיו רק מכספו יכולה הישיבה להתקיים, וממש בלשון שבועה הוא אוסר על קבלת תרומות אחרות מכל סוג שהוא. הצוואה הזו הייתה כתובה על בימת בית הכנסת, ואנשי פורת יוסף החשיבו אותה מאוד. כשהמצב הכלכלי נהיה בלתי אפשרי מוצאים הרבנים היתר ומקימים את 'קרן המסעדה'. חשוב לציין שבישיבה אין פנימייה ואין חדר אוכל עד אז, מה שאומר שאין 'סדר ערב' – בחמש אחר הצהריים כולם הולכים הביתה. מטרת הקרן היא לאפשר ארוחות והרחבת שעות הלימוד, ואגב כך גיוס כספים לישיבה עצמה. מדובר במפנה משמעותי, כי הוא יפתח את הפתח לא רק לתרומות אלא גם לתקציבי מדינה, כספים ממוסדות ממשלתיים שונים וקרנות, שיתפתחו עם הקמת מדינת ישראל".

מה קורה במקביל בישיבות האשכנזיות?
"היו כמה ישיבות אשכנזיות בודדות שהמשיכו לפעול ברובע, אבל הגדולות עוזבות אותו – 'עץ חיים' ו'תורת חיים'. ניתן לומר שמי שמחזיקה את התורה ברובע מהמרד הערבי ועד הקמת המדינה היא 'פורת יוסף' כישיבה משמעותית יחידה הפועלת בו".

ואז מגיעה שנת 1948.
"מתחיל מצור על הרובע, והרבה רבנים ותושבים עוזבים בשיירות שהבריטים מארגנים. דמות אחת חשובה מתעקשת להישאר עד הרגע האחרון והיא הרב בן ציון חזן, תלמיד של ה'בן איש חי' שהדפיס את ספריו בירושלים והיה משגיח בישיבה בדור המייסדים. למרות ההבנה שהמצב הולך ונעשה מסוכן הוא מתעקש שלא מוציאים מהישיבה שום דבר. מבחינתו יש שבועה שלפיה הישיבה ממוקמת מול הכותל, ואיש לא יזיז אותה משם. באופן אישי זה קצת הזכיר לי את 'היה לא תהיה' מתקופת פינוי גוש קטיף. הוא נשאר בישיבה עד הרגעים האחרונים ממש, וב־19 במאי הירדנים מגיעים ומיד מפוצצים את הישיבה. נמצא איתם צלם בשם ג'ון פיליפס, ובתמונותיו ממש רואים איך הכיפה, המרפסות והדירות – הכול מתפוצץ, והקרבות ממשיכים".

הישיבה הייתה מבחינת הירדנים סמל שצריך להרוס?
"כן, אבל הדבר קרה גם כי הם לא כל כך ידעו איך להתמודד עם לוחמה בשטח בנוי. הם פוצצו גם את 'החורבה' ואת בית כנסת 'תפארת ישראל'. הירדנים הרי יכלו להשאיר את בניין הישיבה שישמש אותם כמוצב, אבל הם בחרו בהרס דרמטי, לא רק של הבניין אלא של כל מה שהיה בפנים, כולל ספרי התורה שחלקם נבזזו. לימים יגיע מישהו למלך חוסיין ויראה אצלו ספר תורה, וזה יועבר לרב הרצוג ויונח בהיכל שלמה. אנשי הישיבה טוענים שהוא שייך להם, כמו גם ספרים אחרים שהוחזרו במסגרת חתימת חוזה השלום עם ירדן. וכמובן, ישנו האובדן הגדול של הספרייה הענקית שהייתה במקום, ובה המון כתבי יד. כמה חודשים קודם הביאו לשם את הספרייה של הרב אליהו מני מחברון, 500 ספרים נדירים. זאת גם אחת הסיבות שלא כל כך היה מחקר עד כה בנוגע ל'פורת יוסף' – כמעט אין מסמכים השייכים לישיבה מלפני 1948, כולם נהרסו ונבזזו. כמה חודשים לאחר המלחמה הירדנים מאפשרים לכמה רבנים לבוא לראות, והכל היה הרוס וחרב לחלוטין. שום דבר לא נותר".


התמקמות באזור חלופי
פיצוץ הישיבה במלחמת השחרור היה האות לתחילתו של משבר אדיר ב"פורת יוסף", אולם פרנסיה וראשיה הצליחו להוציא מתוק מעז, והישיבה חזרה לעצמה ואף הוסיפה כוח.

מילס: "בשלב הראשון חוזרים לשלוחות בבתי הכנסת. אמנם חלק מהרבנים הם פליטים, אבל הם אינם היחידים במעמד זה והיישוב מטפל בהם היטב. בבתי הכנסת צופיוף, מגן דוד, יגיע כפיים וסילברה מוקמות כיתות, והישיבה מתנהלת תחת ידו הרמה של ראש הישיבה מאז 1925, הרב עזרא אטיה, שימשיך לכהן בתפקיד זה עד 1970. הוא מכתת רגליו בין הכיתות ולא עושה הנחות בכל מה שקשור לאיכות הלימודים. מעניין לציין את קבלת הפנים שעשו המתפללים הקבועים של אותם בתי כנסת לתלמידי 'פורת יוסף'. זה לא דבר מובן מאליו שבמשך שעות רבות כל כך ביום ישנם אנשים שלא שייכים לקהילתך האורגנית ומשתמשים במבנה. אין כמעט חיכוכים, חוץ מאשר בזמני מנחה וערבית, או אז בעלי הבתים הקבועים הראו לתלמידים מי באמת שולט בעסק. אבל בגדול הייתה שם הרמוניה שללא ספק תרמה לחזרתה של הישיבה לגדולתה".

בשלב מסוים צריך להתארגן על מקום חלופי.
"הרבנים מבינים שלא חוזרים לעיר העתיקה כל כך מהר. במקביל, המדינה מקימה את זרם החינוך הרביעי, זה שיהפוך לחינוך העצמאי, וכל הישיבות בארץ ישראל מלבד אלה הקנאיות מרוויחות מכך לא מעט במישור הכלכלי. הן אמנם יקבלו תמיד פחות ממוסדות חילוניים מקבילים כמו אוניברסיטאות, אבל עדיין זו הפעם הראשונה שבה יקבלו מימון מדינתי. דבר נוסף שקורה הוא שרבנים שנשלחים על־ידי הישיבה לקהילות בחו"ל, כמו הרב עובדיה לקהיר, וגם לפנמה, לארה"ב ועוד, הופכים לשגרירים של פורת יוסף ומגייסים בעבורה כספים.

"בשלב מסוים יש כבר מספיק כסף כדי לבנות מבנה חדש. הרב עזרא אטיה מתעקש שהדבר יקרה באזור דתי, והם מתמקדים בשטח בשכונת גאולה, ליד ישיבה של חסידות גור שהולכת ונבנית. משפחת דוידוף קונה בעבור הישיבה את המגרש, הבנייה מתחילה ב־1954, ושנתיים לאחר מכן בהנחת אבן הפינה משתתפים כל המי ומי התורניים והפוליטיים של ירושלים, כולל הרב צבי יהודה, זרח ורהפטיג וגם גדולי הרבנים האשכנזים. הרב אטיה אומר באותו מעמד: 'היינו לפני שמונה שנים ב'יוסף איננו', עכשיו אנחנו ב'עוד יוסף חי". הישיבה מוקמת ומחדשת ימיה באותו מתווה של הישיבה ברובע: ישיבת 'נגלה', ישיבת מקובלים וישיבה קטנה הכוללת תלמוד תורה. מה שכן, אין דירות ואין פנימייה".

במעלה שנות החמישים בואכה שנות השישים, פורת יוסף הולכת ומחדשת ימיה כקדם, ושנתיים לאחר ייסודה המחודש נפתחת שלוחה נוספת שלה בשכונת קטמון. מאז ועד היום יתקיימו שתי שלוחות אלו במקביל, גם אחרי חזרתה לרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים. "החידוש בקטמון היה האפשרות לפנימייה, באדיבות תקציבים של עליית הנוער", מתאר מילס, "מה שאפשר קבלת תלמידים מחוץ לירושלים".


תקופת ההתפרצות
איך קורה שישיבה ספרדית אחת בלבד מרכזת אצלה את כל הכוח התורני במשך כל כך הרבה שנים?

"עולם התורה הספרדי היה בירידה מאוד גדולה בתקופה שבה מוקמת ומתבססת פורת יוסף. יש לכך הרבה הסברים. אפשר לומר בזהירות שחלק מהעניין קשור לפתיחות כלפי העולם החיצוני, מה שלא קרה אצל האשכנזים. הספרדים היו הראשונים ששלחו תלמידים למקווה ישראל, שאפשרו הקמת בית ספר לא חרדי. האשכנזים התעקשו, הספרדים אפשרו, והפתיחות הייתה לרועץ. אצל האשכנזים כמעט כולם ישבו ולמדו, אצל הספרדים הרוב הלכו לעבוד. חשוב להדגיש שהיו עוד ישיבות ספרדיות, אבל הן היו קטנות הרבה יותר והשפעתן שולית. בשנות החמישים, הזעקה הזו עולה: הרב עובדיה מקים ישיבה בשם 'אור התורה' ותוהה איך יכול להיות שלספרדים כמעט אין ישיבות לעומת האשכנזים. אצל האשכנזים יש תנועה נוספת והיא מעבר של ישיבות מחו"ל לארץ, גם לפני השואה וגם אחריה. אצל הספרדים אין דבר כזה".

מדוע?
"היו בארצות ערב ישיבות גדולות כמו 'בית זלכה' של רבי עבדאללה סומך, שממנה הושפעה פורת יוסף רבות, אבל היה עניין כמותי ברור – פחות יהודים ספרדים למדו. כך או כך, עובדתית, תנועה של ישיבות ספרדיות לארץ לא הייתה. עולם הישיבות בעדות המזרח היה בירידה בתקופה הזו ולא בעלייה כמו אצל האשכנזים. אסור לשכוח שהעולם האשכנזי שלפני השואה היה גדול הרבה יותר מאשר זה שבמזרח".

קריאתו של הרב עובדיה נענית?
"כן. מקימים סניף של הישיבה בתל אביב, שלימים יהפוך לישיבה בפני עצמה בשם 'תורה והוראה'. הרב שמעון בעדני פונה לבני ברק ומקים שם מוסדות לבנים ולבנות. ואלה רק דוגמאות. הישיבה מתחילה לפרוץ החוצה".

קנאת סופרים היא מושג מקובל ורצוי ביהדות. לפורת יוסף אין במי לקנא.
"היה מול מי – האשכנזים. ב־1935 מוציאים פרנסי הישיבה דו"ח ובו הם כותבים בין השאר כי 'אין לישיבתנו במה להתבייש, אפילו מול הישיבות האשכנזיות המפוארות והמפורסמות'. כשהחזון־איש מגיע לפורת יוסף לביקור, הוא פוגש את הרב עזרא אטיה ואומר ש'סברתו כסברת הראשונים'. האמירה הזו נוסכת גאווה מאוד גדולה בחלל הישיבה".

שיטת הלימוד בפורת יוסף הייתה שונה מזו שבישיבות האשכנזיות?
"למדו בה בשיטת העיון הספרדי, כלומר עיסוק מאוד חזק בדף הגמרא עצמו, עם רש"י, תוספות ומהרש"א. בישיבות האשכנזיות שמו יותר דגש על פלפול, ראשונים ואחרונים. הלימוד היה מאוד איטי, אבל שונה מהאשכנזים".

איך היו מתלבשים בישיבה?
"הרבנים בלבוש מסורתי, כלומר גלביה, התלמידים מהר מאוד עברו להתלבש כמו האשכנזים. גם הרב עובדיה היה אז לבוש כמו בחור ישיבה אשכנזי. היו לכך שתי סיבות עיקריות לדעתי. האחת היא הדומיננטיות התורנית של האשכנזים, והשנייה היא המודרניזציה והמערביות שהכניס המנדט הבריטי לירושלים, שגורמת לכוח האשכנזי לעלות. הם יודעים אנגלית, לומדים לדבר בשפתם, והדבר מעלה את קרנם. פחות אנשים הולכים עם גלביות ברחובות, ואילו להתלבש בחליפה קצרה וכובע נהיה דבר מקובל ואופנתי. הצעירים הספרדים לא רוצים להרגיש מאחור".


טמיעה בתוך האשכנזים
עבודתו של ד"ר אסף מילס מסתיימת ב־1967. משיחות שערכנו עם תלמידים בישיבה בתקופות שונות עולה כי נכון להיום קרנה ירדה דרמטית והיא כבר לא נחשבת לאחת הישיבות הספרדיות המובילות. יחד עם זאת, ראש הישיבה הוא עדיין היחיד שמכונה "מרן" ומנהיג את מועצת החכמים של ש"ס. על מנת לבדוק את הדואליות הזו ולתהות על קנקנה העכשווי שוחחנו עם ד"ר אבישי בן חיים, מחוקריה המרכזיים של החרדיות הספרדית בישראל.

"פורת יוסף היא הוולוז'ין של הציבור הספרדי", הוא קובע. "הכול יצא ממנה. זה מקום שמתרכזים בו שורה של אישים עצומים עם יכולות מדהימות. לדעתי רק צפת במאה ה־16 ראתה ריכוז דומה".

אז מה קרה שקרנה ירדה כל כך עם השנים?
"בשלב מסוים התקבעה הדעה שישיבה ספרדית טובה היא כזו שמצליחה להיות הכי ליטאית־אשכנזית שאפשר. ההנהגה הרבנית ספרדית עברה תהליך אורתודוקסיזציה מודע. הם רצו ברית עם החרדים האשכנזים מאימת החילון. הם ראו איך החרדיות האשכנזית מתמודדת היטב מאות שנים עם החילון, תופעה שהם לא הכירו, ואימצו את כלליה כולל חברת לומדים כמו אצל האשכנזים. לכן גם מהר מאוד התלמידים נראו כמו תלמידים אשכנזים".

אפשר גם לקרוא לזה התבטלות בפני האשכנזים.
"כן, אבל כאן מגיעה גדלות הבשורה שהביא הרב עובדיה. בניגוד לגורמים אחרים שוויתרו על המזרחיות שלהם עם אימוץ כללי החרדים האשכנזים, הוא לא ויתר בשום פנים על המזרחיות. מבחינתו, החרדיות האשכנזית נתנה כלי מצוין שלתוכו הוא הכניס את המזרחיות ובנה חברה סביב לימוד התורה. ואם הצבע השחור שהם לובשים מגן עליהם, אז כמו שבארצות ערב אימצנו לבוש של אנשי דת מוסלמים, עכשיו נאמץ את הלבוש החרדי – על אחת כמה וכמה. זה לא מפריע לגאווה המזרחית. כלומר כן, נוצר מצב בארץ שאם אתה רוצה להיות נבחר אתה צריך להיות בחור ישיבה, אבל ליטאי. הדרך של הרב עובדיה הייתה ליצוק זהות מזרחית לתוך העניין הזה".

עדיין לא ברור מדוע הידרדר מעמדה של פורת יוסף.
"פורת יוסף הלכה גם היא לכיוון הליטאי, אבל בתדמית נשארה ספרדית. כמו שבציונות הדתית שהיגרה לתוך הישראליות דרך הצבא השאיפה היא לא ללכת למג"ב אלא לצנחנים – כשאתה מהגר לחברה החרדית, והחברה הספרדית היא מהגרת סוציולוגית לחברה החרדית, אתה מסתכל מה יהפוך אותך להכי שייך והמודל היה ישיבה חרדית-אשכנזית. פורת יוסף נותרה עם סממנים מובהקים של ישיבה ספרדית, ולכן מהבחינה הזו נותרה מאחור. זה חלק מהטרגדיה הפנימית של החרדיות הספרדית. אבל חשוב לי לציין שהמוטיבים האשכנזיים כיום הם חלק בלתי נפרד מהזהות של בני הישיבות הספרדים. זה לא מאולץ ולא פתטי בעיניי. אלה תהליכים של סינתזות ואימוץ זהויות, והמזרחיות לא נמחקת. היא מקור לגאווה ואף להתרסה".

יש בעולם החרדי־ספרדי צער על הירידה במעמד הישיבה, או סוג של השלמה עם המציאות?
"יש על זה הרבה צער. מדובר במושג מכונן, המייפלאוור של הספרדיות החרדית, בעיקר אצל הספרדים המודעים. עם זאת, יוקרתה לא אבדה לגמרי. תואר המרן הספרדי הוא מכוח כהונתו כראש ישיבת פורת יוסף. אבל כן, יש פער בין השטח לאתוס. חבר'ה שהולכים ללמוד היום לא בהכרח שואפים ללמוד שם. לא אגיד לאן כן, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל פורת יוסף לא בראש הרשימה".

הישיבה מסוגלת להחזיר עטרה ליושנה?
"קשה מאוד להתנבא. היא עדיין ממלאת את תפקיד המיתוס, ויכול לבוא פתאום ראש ישיבה שישנה את המצב. ימים יגידו".
[/quote]

אבני גזית
הודעות: 889
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 23, 2020 12:26 am

"מחקר היסטורי חדש"?
לא מצאתי חידושים מיוחדים, מלבד הכתיב של משפחת ראש הישיבה 'אטיה' במקום 'עטיה', ומלבד הקטע הראשון שנכתב ללא מקור.

לגבי הקביעה שבארצות המזרח היו פחות לומדים, זו אקסיומה שלא הוכחה.
בבריסק לדוגמא היו 45,000 יהודים וישיבה אחת עם 100 בחורים.
בצנעא היו 15,000 יהודים ופעלו בה יותר מעשרים ישיבות. שלוש מתוכם מנו 50 תלמידים כל אחת.
כך גם בג'רבא וחאלב, כולם למדו בישיבות. במקומות אחרים גם כן המספרים גבוהים מאוד.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1716
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' פברואר 23, 2020 1:54 am

מכון חכמי ספרד כתב:
מתפעל כתב:נתקלתי בסיפור יפה על הרב פוליטי, ונכתב עליו שהיה מגבאי ישיבת פורת יוסף. האם מישהו שמע עליו?


הוא היה סוחר בדים בטורקיה, ופעם כשעמד להתפלל מנחה נכנס קצין מהצבא להזמין מדים לצבא, והרב פוליטי ביקשו לבא בעוד זמן כדי שיוכל להתפלל.
הקצין מיהר ואמר לו שאם לא יתפנה אליו מיד, ילך למתחרה שלו ממול.
הרב עמד בניסיון ואמר לו, תפילה לבורא עולם קודמת למסחר.
הקצין הלך ממול וגמר עיסקה גדולה מאד והרב פוליטי שמע שהפסיד הון רב, אבל שמח שעמד בניסיון.
לאחר כמה חודשים הגיע אליו שוב אותו קצין בפנים עצובות ואמר לו שהמדים שקיבלו לא היו טובים, ויש להם תביעה על הסוחר, וכעת צריך לעשות שוב הזמנה גדולה ובא אליו. בסופו של דבר הרווח היה כעת הרבה יותר גדול.

אשמח לשמוע אם מישהו יודע משהו על אותו רב פוליטי.


את הסיפור הזה שמעתי מהג"ר ראובן שרבאני זצ"ל, אך הדגיש שהרווח לא חזר אליו.
שמא תאמר הפסיד?
על זה אמר הרב צדקה שבשמים יוכל רבי יום טוב לתבוע שכר על כל מנחה ומנחה מימי חייו, כשווי ההפסד החד פעמי הזה. שהרי הוכיח שזה מה ששוה תפילת מנחה אצלו...

היום ראיתי סיפור זה בס' דרש יהודא (מועלם) פרשת תרומה וגם שם לא כתוב שחזר לו הרווח.

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » א' פברואר 23, 2020 7:13 am

אבני גזית כתב:"מחקר היסטורי חדש"?
לא מצאתי חידושים מיוחדים, מלבד הכתיב של משפחת ראש הישיבה 'אטיה' במקום 'עטיה', ומלבד הקטע הראשון שנכתב ללא מקור.


אתה רציני?
קראת ראיון בעיתון, ואתה מתפלא שלא מצאת חידושים בדוקטורט?!

אבני גזית
הודעות: 889
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 23, 2020 9:44 am

אם הכותרת מבשרת על מחקר חדש, הקורא מצפה לקרוא חידוש אחד או שניים ולא מיחזור ויקיפדי.

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » ב' פברואר 24, 2020 9:18 am

אחזור על עצה שכבר כתבתי כאן לפחות פעם אחת, מי שרוצה להתייחס לדבר שנכתב, כדאי שיקרא אותו...

אבני גזית
הודעות: 889
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי אבני גזית » ג' פברואר 25, 2020 1:16 pm

לייטנר כתב:אחזור על עצה שכבר כתבתי כאן לפחות פעם אחת, מי שרוצה להתייחס לדבר שנכתב, כדאי שיקרא אותו...


יש לך רספקט מיוחד לכותב או לאכסנייתו?

לייטנר
הודעות: 5198
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי לייטנר » ג' פברואר 25, 2020 4:42 pm

לא, ולא

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1581
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מרץ 02, 2020 1:09 am

מפי השמועה למדתי כי דוקא החוקר הנ"ל עשה בזה עבודה טובה.

בקשר לנושא זה ראה עוד מה שהבאתי כאן על ספר חדש שיצא לאחרונה על ישיבת פורת יוסף: viewtopic.php?f=7&t=6618&p=586480&hilit#p586480

כמעיין המתגבר
הודעות: 361
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: אנקדוטות מהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ב' מרץ 02, 2020 9:39 am

לייטנר כתב:לא, ולא


איפה אפשר לראות את המחקר, לא את הכתבה.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים