בין קבלת הגר"א לקבלת הרש"ש

[בעילום_שם]

ידועים הדברים ששני דרכים יסודיים הם בקבלה שבפשוטו ניתן לתלות את ההתחלקות בין הרש"ש לגר"א
הדברים אכן ארוכים ואין מקומם כאן, אך סרטוט כללי של החילוקים יועיל מאד לכולם.
דייקתי בלשוני ולא כתבתי ש'שני שיטות הם בקבלה', מאחר ויתכן שאי"ז מחלוקת אלא שני גישות, שני קומות וכו', וזה ויכוח לכשעצמו שנשאיר לחוקרים לחלוק בו עם יושבי בית המדרש.
ארשום כמה חילוקים שמצאתי לנלע"ד [עם המקורות נראה בהמשך], ונצפה מהציבור לעוד ועוד חילוקים, או למישהו שיטען שאין כלל חילוק [כפי שטוענים רבים]:

חילוקים כלליים:
הרש"ש הולך כפשטות האר"י שתיאורי הפרצופים וכו' כפשוטם, לעומת הגר"א שהכל משל
ידוע שהגר"א נחלק עם האר"י ב8 מקומות [והחוקרים מוצאים עוד עשרות מקומות, ראה בספרו של י אביבי קבלת הגר"א], והרש"ש לא נחלק עליו מעולם
לרש"ש מטרת העסק בסוד הינו תיקון העולם מצ"ע, לגר"א עניינו הכרת היחוד
אצל הרש"ש מצינו חשיבות לקבלה מעשית [לפחות כוונות התפילה], לעומת הגר"א
הרש"ש הורה ללמוד רק בספרי האר"י ורח"ו [ספרי הראשונים בשכל האנושי ..], לעומת הגר"א שלימד ולמד גם ספרי הראשונים
מוצאים המון הקבלות בין הרמב"ם לקבלת הרש"ש [ראה בכל המאמרים על שחזר הרמב"ם והודה לקבלה וכדו'], לעומת הגר"א שהתקיף את הרמב"ם [הרמח"ל אולי ניסה לדחוק את דבריו ברמב"ם אך לא מעבר לכך, אכמ"ל]

חילוקים פרטיים:
הרמב"ם והלש"ם מדגישים שאין בריאה תמידית אלא השם מתחזק יש מיש [כהפשטות], ואילו בבית מדרשו של הגר"א מצינו שתמיד מוגדר לבריאה דיש מאין [נפה"ח א-ב, ראה במאמר שבקובץ חצי גבורים ז].
בדרך הגאולה העתידה ישנם חילוקים רבים בין הגר"א למבואר בלש"ם ועוד [היינו פחות או יותר הויכוח בין זילברמן לרי"א וינטרוב], פעם יצא לענ"ד שזה מאד קשור למחלוקת הכללית
יש עוד המון, וצריך זמן בשביל לפורטם

גם השתלשלות העניינים מבטאת את ההבדל:
פשטות דברי האר"י ודאי מורים כדרך הרש"ש, והם מהווים יציאה ושינוי גדול מכל עולם הסוד שלפניו, אשר נתן פתח לטעות שבתאות וסניפיה, ונכתבו ביאורים רבים בהגדרת דברי האר"י כפשטם
לעומת הרמ"ק [שהיה בתקופת האר"י מעט לפניו] שמאריך שכל ההגשמות שבזוהר הינם נמשל, ואחריו הרמח"ל [שכתב פירושים על הרמ"ק] שהדגיש והרחיב העניין טובא
בשנת תק"פ כידוע [מהגר"א ועוד] היתה שעה להתפתחות תורת הסוד, בשנה זו נולדו הרש"ש והגר"א ונפרדו לשני ראשים
הגר"א הלך אחר הרמח"ל [לבש בגדי יו"ט בקבלו את ספרא דצניעותא] ושילב הדברים עם קבלת הראשונים [רמב"ן וכו'], אחר הגר"א המשיך רי"א חבר [לגבי נפה"ח אכמ"ל], וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"ש זילברמן ותלמידיו ור"ח פרידלנדר ותלמידיו [עם שינויים מסויימים ביניהם]
לעומת הרש"ש שהתעלם מקבלת הראשונים, למד רק את תורת האר"י ורח"ו [כפי שהעיד על עצמו בכ"מ], ואחריו הלש"ם שהתקיף את הרמח"ל, וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"א וינטרוב [הוא מפרש גם את דברי הגר"א כהאר"י] ותלמידיו, וכן רי"מ הלל ותלמידיו.

מאחר וזכורני שהרבה מהדברים באים לידי ביטוי באוצרות הגר"א [צוריאל], אצרף את מאמרו שם גם ישנם ציונים ומראי מקומות רבים
אקוה שלא יתקיפוני על העסק בנסתרות, ואם יש בדברי טעויות יסודיות אנא העמידוני על האמת

[מחולת המחנים]

ישנם גם כאלו שמשלבים בין שתי הדרכים, אין לי עסק בנסתרות ואיני יודע להבחין בין השיטות בקבלה, אלא זאת מאשר שמעתי.

[אביאסף]

הרש"ש הולך כפשטות האר"י שתיאורי הפרצופים וכו' כפשוטם, לעומת הגר"א שהכל נמשל

אצל הרש"ש מצינו חשיבות לקבלה מעשית [לפחות כוונות התפילה], לעומת הגר"א

מוצאים המון הקבלות בין הרמב"ם לקבלת הרש"ש [ראה בכל המאמרים על שחזר הרמב"ם והודה לקבלה וכדו'], לעומת הגר"א שהתקיף את הרמב"ם [הרמח"ל אולי ניסה לדחוק את דבריו ברמב"ם אך לא מעבר לכך, אכמ"ל]

הרמב"ם והלש"ם מדגישים שאין בריאה תמידית אלא השם מתחזק יש מיש [כהפשטות], ואילו בבית מדרשו של הגר"א מצינו שתמיד מוגדר לבריאה דיש מאין [נפה"ח א-ב, ראה במאמר שבקובץ חצי גבורים ז].

הבל הבלים הכל הבל.

[ארפכשד]

ואני אין לי עסק בנסתרות, אך אני תוהה ומתחבט מי התיר לאי אלו אנשים, מבלי לכוון לאף אחד ח"ו, ללמוד קבלה בדרך השיטחית המחקריית. וכל מי שעושה כזאת בחלק הנגלה של התורה זוכה כאן בפורום ק' זה לקיתונות של בוז ואילו העושים כן בחלק הסוד מלתייהו מתבדרן בי מדרשא.
ובזה אשים קנצי למילין ותל"מ כלל וכלל.

[בברכה המשולשת]

מרנא הלשם לא ראה כל סתירה בזה, כידוע. ויעויין עוד בהרחבה בקונטרס ארי במסתרים של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א (מצוי באוצר)
וכמובן דבריו המפורסמים מרנא הגר"ח מוולז'ין בהקדמה לביאור אדוננו הגר"א לספד"צ

[הגהמ]

מרנא הלשם לא ראה כל סתירה בזה, כידוע. ויעויין עוד בהרחבה בקונטרס ארי במסתרים של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א (מצוי באוצר)
וכמובן דבריו המפורסמים מרנא הגר"ח מוולז'ין בהקדמה לביאור אדוננו הגר"א לספד"צ

חושבני שיש בנ"ט לציין לדברים המובאים בס' כל הכתוב לחיים (מהד' תשסט) עמ' רז בהערה:

[בן מלך]

טעות יסודית אחת: לשיטת הגר"א הכל משל, ולא נמשל ח"ו.

[בעילום_שם]

משולשת, לא הבנתי הרי ברור שהלשם התקיף את הרמח"ל, וראה בדבריו סתירה לאמת
גם כאשר משלבים ניתן לעשות זאת בשני דרכים, ללכת בדרך הרש"ש ולפרש כך את הגר"א [ורמח"ל], ומאידך אפשר ללכת בדרך הגר"א ולפרש כך את הרש"ש, וההבדל עצום
הר' יעקב הלל שודאי הולך בדרך הרש"ש [בזה ספריו מלאים], בא ומפרש [ודוחק] שדברי הגר"א כלפי בחינה מסויימת מאד [ראה בספרו אהבת שלום]
ומאידך ר' שריה דבילצקי [כך ידוע לגביו, לא זכיתי לעיין הרבה בכתביו] הולך בעיקר בדרך הגר"א [בלא הרמח"ל], ומפרש בכך את הרש"ש והלש"ם

[בריושמא]

תורה תורה חגרי שק והתפלשי באפרים. אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים.
על תופשי משוטיך ופורשי מכמורים. מלחיך וחובליך במים אדירים.
עורכי מערכך מיישרי הדורים. מפענחי צפוניך ומגלי מסתורים.
מי יקצה בגבעות ומי יסתת בהרים. מי יפרק הויות ומי יתרץ שברים.
מי ילחום מלחמתך וישוב לשערים. כלי מלחמה אבדו ונפלו גבורים.

[בברכה המשולשת]

משולשת, לא הבנתי הרי ברור שהלשם התקיף את הרמח"ל, וראה בדבריו סתירה לאמת
גם כאשר משלבים ניתן לעשות זאת בשני דרכים, ללכת בדרך הרש"ש ולפרש כך את הגר"א [ורמח"ל], ומאידך אפשר ללכת בדרך הגר"א ולפרש כך את הרש"ש, וההבדל עצום
הר' יעקב הלל שודאי הולך בדרך הרש"ש [בזה ספריו מלאים], בא ומפרש [ודוחק] שדברי הגר"א כלפי בחינה מסויימת מאד [ראה בספרו אהבת שלום]
ומאידך ר' שריה דבילצקי [כך ידוע לגביו, לא זכיתי לעיין הרבה בכתביו] הולך בעיקר בדרך הגר"א [בלא הרמח"ל], ומפרש בכך את הרש"ש והלש"ם

לכן שלחתי לעיין בקונטרס ארי במסתרים

[הרועה]

אני רוצה להידרש לעניין אגבי, בלי קשר לנושא האשכול.
לאחרונה נפוצה התופעה בפורום לכתוב על כל מיני מחברים, מזמן הראשונים ועד בני דורנו, התואר "מרנא". א. מה בכלל זה אמור להביע? ב. מה רע בתואר "מרן" שהחליפו אותו?
עוד ראיתי שכותבים על הגר"א את התואר "אדוננו". מה המקור לכך? שמעתי שתואר זה מקורו בכת הש"צ (ואחר כך לקחו אותו החסידים בתואר "אדמו"ר").

[יורד ומתעה]

הרש"ש הולך כפשטות האר"י שתיאורי הפרצופים וכו' כפשוטם, לעומת הגר"א שהכל משל

גם השתלשלות העניינים מבטאת את ההבדל:
פשטות דברי האר"י ודאי מורים כדרך הרש"ש, והם מהווים יציאה ושינוי גדול מכל עולם הסוד שלפניו, אשר נתן פתח לטעות שבתאות וסניפיה, ונכתבו ביאורים רבים בהגדרת דברי האר"י כפשטם
לעומת הרמ"ק [שהיה בתקופת האר"י מעט לפניו] שמאריך שכל ההגשמות שבזוהר הינם נמשל, ואחריו הרמח"ל [שכתב פירושים על הרמ"ק] שהדגיש והרחיב העניין טובא

אין לי יד ורגל בכל הנושא כך שלא עלי משא הביקורת. דברי האר"י כפשוטן? אתה מטורף?

[שלח]

ראה כאן במפתח על הגר"א והרשש וחכמי הספרדים ובספר עצמו
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170530&$201411071236477&page=856

[יעקובי]

מתוך השפעה עמוקה מקינתו הכנה של הרב ברי ושמא שליט"א, ומחמת שהוזכר פה כאילו האר"י והרש"ש סברו כפשוטם והגר"א סבר משל, אמרתי להעתיק כמה שורות מפורסמות מדברי הרח"ו זצ"ל. והגם שכמובן קטנתי מלהבין משהו בכל זה, והלואי ואזכה להבין פשט גמרא כראוי בע"ה, מ"מ חשבני שע"י דברי מהרח"ו דלהלן יש מעט שכל להבין שאיני מבין כלום. וכמדומה יתרום משהו לדיון כאן.

וזה לשונו (שער ההקדמות ה' ע"ב, ועץ חיים י"ד ע"ג):

"ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח גוף חלילה, וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח"ו, אמנם לשכך את האזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחניים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי, לכן ניתן לדבר בבחינת ציורים ודמיונים, כאשר הוא פשוט בכל ספרי הזוהר. וגם בפסוקי התורה עצמה עצמה כולם כאחד עונים ואומרים בדבר הזה, כמו שאמר הכתוב, עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ, עיני ה' אל צדיקים, וישמע ה', וירח ה', וידבר ה', וכאלה רבות. וגדולה מכולם מה שאמר הכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה וגו', ואם התורה עצמה דיברה כך, גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה, עם היות שפשוט הוא שאין שם למעלה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות וכו'. ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיל ולצייר בה הדברים העליונים, והם בחינת כתיבת צורת אותיות ווכו', וגם זה דרך משל וציור לשכך את האזן..."

[בברכה המשולשת]

אני רוצה להידרש לעניין אגבי, בלי קשר לנושא האשכול.
לאחרונה נפוצה התופעה בפורום לכתוב על כל מיני מחברים, מזמן הראשונים ועד בני דורנו, התואר "מרנא". א. מה בכלל זה אמור להביע? ב. מה רע בתואר "מרן" שהחליפו אותו?
עוד ראיתי שכותבים על הגר"א את התואר "אדוננו". מה המקור לכך? שמעתי שתואר זה מקורו בכת הש"צ (ואחר כך לקחו אותו החסידים בתואר "אדמו"ר").

א. מרנא מופיע אצל רבותינו ראשוני אשכנז ואין הוא פחות מיוחס ממרן.
ב. אדוננו מופיע בדברי ראשוני הראשונים על רב האי גאון

[פניני]

נא הרב בעילום שם להמשך בעבודת הק' ואל יבוש מפני המלעיגים [בלימוד התוה"ק]