קשר תפילין מרובע או דלי"ת? - בקשה לשמות ספרים בענין

[יודל'ה]

לאחרונה ראיתי ספר חדש פרי אליעזר (פולק, זה שחיבר הספר על ברכות ונגד החומרות של לחמניות מזונות, איני זוכר שמו) שמבטל [לכאורה] את מנהג הקשר הדלי"ת ומצדד שרק המרובע הוא העיקר, הספר אינו לפני לעיין היטב בנימוקיו, אך למעשה אני מחפש תחילה ספר המצדד בדבר המנהג לעשות קשר דלי"ת ואח"כ נראה מהפרי אליעזר, איני זוכר כעת שמות הספרים הדנים בזה אבקש מהחו"ר שליט"א מי שיודע על ספרים הנמצאים באוצר לכתוב ע"ז. ושכמ"ה.
---------------
בפורום כאן מצאתי רק בתולדות הרב שרגא פרנק שצידד בעד הדלי"ת אבל לא האריכו שם בדבר המנהג הנכון.

[שבטיישראל]

המנח"א באות חיים מביא מנהג אבותיו בזה כדעת האריז"ל לעשות קשר דלי"ת
בל"נ אחפש עבורך המ"מ המדוייק

[בברכה המשולשת]

בירושתנו יש מאמר מקיף על כל העניין.

[שומר]

משנת הסופר הרב יעקב מאיר שטרן אינו באוצר כותב שמלשונות הראשונים בעשית הקשר משמע המרובע וכן מעיר על המשנ"ב שהביא מספר אני זוכר שמו שכותב נגד המרובע ובעד דלת . ובמקור של הספר הנ"ל הכונה נגד המרובע החלול מנהג צאנז אבל דלת . שכתב המשנ"ב צ"ל כונתו למרובע הרגיל ולא דלת עייש

[ישבב הסופר]

בקובאו"י היה מאמר על זה, לפני שנה בערך, מאת הרב יהושע יצחק ינקלביץ.

[בברכה המשולשת]

וכן מעיר על המשנ"ב שהביא מספר אני זוכר שמו שכותב נגד המרובע ובעד דלת . ובמקור של הספר הנ"ל הכונה נגד המרובע החלול מנהג צאנז אבל דלת . שכתב המשנ"ב צ"ל כונתו למרובע הרגיל ולא דלת עייש

שם הספר: תפארת אריה (נמצא באוצר).

[גלאגוזים]

כמדומני שהג"ר שרגא פייביל פראנק חיבר קונטרס בענין,
ואף הוציא קריאה מטעם הבי"ד -[של דודו מרן הגרצ"פ זצ"ל] -בו היה דיין.
{דבר תמוה כשלעצמו לצאת כנגד מנהג שאחזו בו רבות מקהילות ישראל.}
ראיתי בשעתו צילום של הקריאה -כמדומני שנדפסה יחד עם הקונטרס בסוף אחד הספרים של הגרש"פ.
זכורני שהיא מסתיימת בציטוט הפסוק מישעיהו
"ולא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם קשר"

[ס''ק]

ספר תפארת חיים להגרש"פ פראנק דומ''צ בירושת"ו [רב ימין משה, ודיין בבי"ד של דודו הגרצ''פ פראנק, תולדותיו ודרכיו ההלכתיות המעניינות זקוקות לדיון בפנ"ע]
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25501& ובסוף הספר [עמ' 115] נד' הקו''ק הנ''ל

אשתקד י''ל "קשר של תפילין" מאת הרב אפרים בקר, והספר פרי אליעזר נוצר כתגובה עליו.

[החזן]

בירושתנו יש מאמר מקיף על כל העניין.

מצ"ב. המאמר השני נסוב על דברי תפארת אריה.

[יגל]

רצ"ב מאמר מנומק בענין זה מתוך ספר "מטה אשר" לר' אשר זאב שרייבר מביתר.

[שלח]

ראיתי שמביאים שהקשר הנכון הוא מרובע,ורק בזמן האחרון שינו לד,איך נוצר השינוי?והאם באמת רוב גדולי ישראל אומרים שצריך קשר מרובע
[

[בברכה המשולשת]

ראיתי שמביאים שהקשר הנכון הוא מרובע,ורק בזמן האחרון שינו לד,איך נוצר השינוי?והאם באמת רוב גדולי ישראל אומרים שצריך קשר מרובע
[

לפי רבינו אלעזר מגרמייזא בעל הרקח (מופיע בספר ערוגות הבושם הקדמון)- צריך מרובע, וכן מפורש ברמב"ם וכך משמע מרש"י, וכן פסק מהרי"ל.
לפי תרמה"ד צריך מרובע.
המנהג ברוב הקהילות היה תמיד מרובע, עד הגאון מווריצבורג בעל מלאכת שמים שפסק כתרומה"ד בכל עוז, וממנו בקסת הסופר ובקול יעקב.
ויעויין במאמר בירושתנו שצויין לעיל

[לעומקו של דבר]

המצדדים ב"מרובע" מתקיפים בנשק כבד.
מישהו יכול להעלות כאן מאמר עדכני ממצדדי ה"דל"ת"? יש באוצר "קשר הדל"ת של תפילין" לר' אפרים בקר אבל האם יש משהו עבור האינם מנויים?

[שבילי דנהרדעא]

viewtopic.php?f=17&t=25833

[בעילום_שם]

יש ספר שלם [באוצה"ח בעניין:
קשר הדל"ת של תפילין, בקר

[שבילי דנהרדעא]

ספר שאין בו שום חידוש, ושום הוכחה ושום דחייה כלל וכלל לדחות כל הראיות המוכחות לקשר מרובע, כל דבריו אינו משכנע כלל, ותמיד נכנס בפירצה דחוקה, ואפילו זה לא, כדי לדחות המרובע.

[שבטיישראל]

המצדדים ב"מרובע" מתקיפים בנשק כבד.
מישהו יכול להעלות כאן מאמר עדכני ממצדדי ה"דל"ת"? יש באוצר "קשר הדל"ת של תפילין" לר' אפרים בקר אבל האם יש משהו עבור האינם מנויים?

לא הייתי קורא לספר (פרי באושי אליעזר) המלא אותיות מודגשות וסימני קריאה למכביר תוך כדי הוצאת דברים מהקשרם ומכוונת הכותב, בשם "נשק כבד" ...

כל העיסוק האובססיבי בנושא זה בלתי הגיוני בעליל, יש יותר משני מנהגים בצורת הקשר של ראש, וכל אחד ימשיך לנהוג בזה כמנהג אבותיו במקום לפסול את מנהג אבותיו של זולתו.

[שבילי דנהרדעא]

לא הייתי קורא לספר (פרי באושי אליעזר) המלא אותיות מודגשות וסימני קריאה למכביר תוך כדי הוצאת דברים מהקשרם ומכוונת הכותב, בשם "נשק כבד" ...
.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, עשרות ראיות מוכיחות שאין עליהם תשובה, ברוב הדברים שנכתב שם לא ראיתי משהו שאתה יכול לקרוא לו הוצאת דברם מהקשרם, דלא כספר של הרב בקר.

[שמועלקע]

המצדדים ב"מרובע" מתקיפים בנשק כבד.
מישהו יכול להעלות כאן מאמר עדכני ממצדדי ה"דל"ת"? יש באוצר "קשר הדל"ת של תפילין" לר' אפרים בקר אבל האם יש משהו עבור האינם מנויים?

לא הייתי קורא לספר (פרי באושי אליעזר) המלא אותיות מודגשות וסימני קריאה למכביר תוך כדי הוצאת דברים מהקשרם ומכוונת הכותב, בשם "נשק כבד" ...

כל העיסוק האובססיבי בנושא זה בלתי הגיוני בעליל, יש יותר משני מנהגים בצורת הקשר של ראש, וכל אחד ימשיך לנהוג בזה כמנהג אבותיו במקום לפסול את מנהג אבותיו של זולתו.

אם תהיו אובייקטיביים תבדקו שאכן הקשר המרובע הוא האמתי, ושוב מכוח אחרונים שהלכו כך אין שום אפשרות להכשיר את הקשר הדל"ת שהוא פשוט המצאה, מאחר ושינוי בקשר לדעת הגאונים ורוב הראשונים פוסל מאחר והוא הלל"מ,
ולצערי בדור הזה אנשים אינם אובייקטיביים בנושאים הלכתיים ואינם מחפשים את האמת.
ולחסידי הבן איש חי והקבלה:
כיום נתברר מעל לכל ספק שלדעת האר"י ז"ל הקשר צריך להיות דווקא מרובע, מהרח"ו כותב את זה בספרו במפורש (אמנם יש וויכוח אם כוונתו לקשר צאנז או לקשר המרובע הפשוט, אך כל הוויכוח הוא רק בין זה לזה, והוכיח בפרי אליעזר שאין שום עדות מתלמידי האר"י עצמו שהאר"י שינה את הקשר ממרובע למרובע צאנז) ואף יש עדויות שהרש"ש הלך כך

כנראה שאם כל עם ישראל יניחו תפילים יבוא המשיח ועוד לא הגיע הזמן...

[איש_ספר]

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

[מעט דבש]

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

וראה עוד:
viewtopic.php?t=26138#p265138

[מעט דבש]

לפוסלים את הקשר המרובע,
לא ראיתי עדיין תשובה ניאותה על דברי הראשונים שהובאו בב"י, מהם עולה בבירור הקשר המרובע.
[אלא א"כ נאמר שצורת הקשר לא לעיכובא, וזה וזה כשרים].

ה'תשובה' היחידה שראיתי בינתיים [בספר 'קשר הדלי"ת'], היא, שהב"י העתיק דברי הראשונים, ולא ניסה בפועל לעשות את הקשר, ולכן לא ידע שמדובר בקשר מרובע הפסול... שאז לא היה מעתיק דבריהם...

וראה עוד כאן.

[אפשר]

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

וראה עוד:
viewtopic.php?t=26138#p265138

דווקא כמדומני שבמקרה הזה אין הדבר כן, יש אחד כמדומה בשם הרב ניסנבוים שהוא גר בירושלים, בשכונת הר צבי, והוא הרעיש עולם ומלואו על הקשר המרובע, וצד כל נפש צורב לשנות, וגם הצליח על רבים, וכמדומה שלתקופה מסויימת גם האדמור מפינסק [יש לו שייכות הוא משהו עם גרוסמן], והאברך הזה למד בנדבורנא שהוא שם בשכונה, וגם הוא נשמע להרב הנ"ל, כמדומה שהוא השתכנע לשנות בהתחלה, ואז יצא מה שיצא וכו'.
למעשה שניהם עיקמו כל התורה עד שיעלה כרצונם.

[שבילי דנהרדעא]

כמה ראשונים שכ"א מביא הוראות מפורטות ומכולם יוצא קשר מרובע, יש אכן כאלה שאין דבריהם ברורים כ"כ לעינינו, אבל ברור שאין כוונתם לקשר הדלי"ת, כי לדבריהם מניחים הרצועה הנכפלת לתוך האחר ולא מתחת, וגם עניין ביטול צורת הש"ו שכתבו דשייך רק בקשר המרובע, ודברי השימשו"ר ברורים רישא דהאי בעופתיה דהאי ורישא דהאי בעופתיה דהאי, לכל הטענות המוכיחות האלו, ועוד כמה הוכחות שיש בדברי הראשונים כגון דברי בעל האשכול ועוד, לא ראיתי עדיין שום תשובה.
אלא מאי, הרב בקר טוען שכיון דאיתא ד', וכלשונו 'א קעסטאלע איז נישט א דלי"ת' מרובע אינו דלי"ת, ודברי האליהו רבה שהדלי"ת הוא ברצועות אינו מבין, ובמקום לומר שלשון דלי"ת אינו מובן, וכבר ישבוהו האחרונים, פנה לומר שכל דברי הראשונים אינם מובנים ואינם כפשוטם, ורק דברי הר"י אכסנדרי בב"י ברור שהכוונה מרובע אבל אי אפשר להסתמך על זה כי הרב בית יוסף הביא הדברים בלי לבודקם... ומיוצא דברים אלו אתה למד על הכלל כולו על כל הדחיות.

הבעיה העיקרי הוא שהרבה ת"ח ראו דברי הראשונים קשר דלי"ת סברו לתומם לפי"ז שהקשר הדלי"ת הוא העיקר להלכה ומחמת כן שינו, אבל לא טרחו לעשות כפי הוראת הראשונים.
הגאון ר' משה שטרנבוך שליט"א בספרו כתב כי קשר המרובע הוא פשוט מחמת שרצו לעשות קשר צאנ"ז ומחמת הטורח בעשיית קשר זו או מחמת שצריך מומחיות לכך עשו קשר מרובע, לאחר כמה שנים כשנכנס אליו הרב פולק בעל פרי אליעזר והעמידו על טעותו חזר בו.

ויש לדעת כי ברור כי ברובא דרובא דהמקומות נהגו בקשר מרובע, והיינו בגאליצי"ה ובאונגארי"ן וגם באויבע"ר לאנ"ד והרבה קהילות ברוסלאנ"ד ובפוילי"ן ובתימן, ומנהג הספרדים אינו ברור ועש כמה הוכחות שגם הם נהגו בקשר מרובע.

[שבילי דנהרדעא]

דווקא כמדומני שבמקרה הזה אין הדבר כן, יש אחד כמדומה בשם הרב ניסנבוים שהוא גר בירושלים, בשכונת הר צבי, והוא הרעיש עולם ומלואו על הקשר המרובע, וצד כל נפש צורב לשנות, וגם הצליח על רבים, .

הרב ניסנבוים? או הרב בקר? הרב בקר גר בשכונה ההוא ומוכר למתפלל הר צבי.

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

מה בצע מטענות האלו, תתיישב ליד הספר ותלמד, ואדרבה, אם יצא לך קשר דלי"ת תוכיח לנו הדברים, אף אחד אינו סומך על הרב פולק אלא על הראיות המכרחות שיש לו.

הרב ישראל אשר שיינפלד יש לו מהלך מחודש לפרש לשון הדלי"ת שנאמר בראשונים, שאין הכוונה שצות הקשר הוא כדי"ת, אלא מעשה הקשירה הוא כדל"ת, כלומר שמחליה יש כבר רצועה לתוך חבירו וריש דהאי בעופתיה דהאי, אבל זה לא קשר בכלל, ולאחר מכן כמשימים רישא דהשני בעופתיה דהאי אז זה כצורת דלי"ת, וכשמושכין אותו נעשה קשר, נמצא צורת הקשירה הוא כדלי"ת, וזה פירוש מחודש ודי לי בדברי הא"ר.

[אפשר]

דווקא כמדומני שבמקרה הזה אין הדבר כן, יש אחד כמדומה בשם הרב ניסנבוים שהוא גר בירושלים, בשכונת הר צבי, והוא הרעיש עולם ומלואו על הקשר המרובע, וצד כל נפש צורב לשנות, וגם הצליח על רבים, .

הרב ניסנבוים? או הרב בקר? הרב בקר גר בשכונה ההוא ומוכר למתפלל הר צבי.

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

מה בצע מטענות האלו, תתיישב ליד הספר ותלמד, ואדרבה, אם יצא לך קשר דלי"ת תוכיח לנו הדברים, אף אחד אינו סומך על הרב פולק אלא על הראיות המכרחות שיש לו.

הרב ישראל אשר שיינפלד יש לו מהלך מחודש לפרש לשון הדלי"ת שנאמר בראשונים, שאין הכוונה שצות הקשר הוא כדי"ת, אלא מעשה הקשירה הוא כדל"ת, כלומר שמחליה יש כבר רצועה לתוך חבירו וריש דהאי בעופתיה דהאי, אבל זה לא קשר בכלל, ולאחר מכן כמשימים רישא דהשני בעופתיה דהאי אז זה כצורת דלי"ת, וכשמושכין אותו נעשה קשר, נמצא צורת הקשירה הוא כדלי"ת, וזה פירוש מחודש ודי לי בדברי הא"ר.

יכול להיות בקר, אני סתם כתבתי מזיכרון, לא מהיכרות, שמעתי כל הנ"ל מאחד שהיה מעורב.

[לעומקו של דבר]

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

ר' אי"ס, חדל לך מדעת פרי אליעזר ואובייקטיביותו.
הכלל, שבפרי אליעזר, וירושתינו, וש"ס בנושא, מביאים נשק כבד, וראיות רבות מפוסקים ומנהגים לקשר מרובע.
האם למצדדים בקשר דל"ת (כמנהג אבותיהם) יש גם חומר באיכות כזו, והיכן נדפס.

[שכניה בן יחיאל]

פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.

אני מכיר חכמים רבים שמנהג אבותם היה בקשר ד'. ובכל זאת כשבררו את הנושא יצא להם כמסקנותיו של ה'פרי אליעזר', ואכן שינו את קשר התפילין שלהם.

[אביגדור]

נשק כבד, וראיות רבות מפוסקים ומנהגים לקשר מרובע.
האם למצדדים בקשר דל"ת (כמנהג אבותיהם) יש גם חומר באיכות כזו, והיכן נדפס.

כל הראיות כולן שהכבירו בזה אם כוונתם להכשיר קשר המרובע, לחיי. אבל כוונתם לפסול הדל"ת אין זה אלא פטומי מילי בעלמא כי הדבר פשוט כביעתא בכותחא כמ"ש באשכול הקודם שהיה על עניין זה שהדין בקשר שיהא צורת דלי"ת ואין נפק"מ איך עושה הצורה הזאת.
ולכן עדיף לן טפי לעשות כפשטות לשון התורה"ד שצורת דל"ת בקשר עצמו. ומה בכך אם לא נהגו כן אבותינו? הרי זה כמשנה צורת המצה מעיגול לריבוע שלא כמנהג אבותינו.

[שכניה בן יחיאל]

איני רוצה להאריך בנושא זה, שבבירור דעות הרבה מהראשונים יש מה לדון. אך אעתיק את לשון ה'אור זרוע' (הלכות תפילין סימן תקסו) בשם רבינו שמחה "אבל בשום ספר לא תמצא משום דל"ת אלא אין לו תבנית דל"ת. ופי' קשר של תפלין שלאחורי עורף לא תאמר רשות הוא אם רוצה להניח הרצועות בלא קשר, או לשנות הקשר שפיר דמי, אלא הל"מ שצריך לקושרו, ובפ' המוציא תפלין דעניב להו כעין קשר דידהו אלמא דמשונה קשר דידהו משאר קשרים וגם אין לשנותו מקבלה שבידינו עכ"ל"
וגם האור זרוע בעצמו הסכים עמו שם. וז"ל "ואע"פ שפירשנו דקשר שברצועות אין זה דל"ת אעפ"כ אין לשנות מקשר זה שאם שינה פסל דהכי גמיר הלכה למשה מסיני"

ואיני חושב שיש אפשרות לעשות יותר טוב ממסורת הראשונים וכלל ישראל וממשה רבינו.

[אביגדור]

כשהשיבוני מדברי האור זרוע באשכול הנ"ל עניתי שאנו אין לנו אלא מה שנפסק להלכה בשו"ע לעשותו כמין דל"ת, ואפילו יהיבנא לך שכן דעת האו"ז.
אבל האמת היא שהמעיין באו"ז שם יראה שכל כוונתו לומר שאין הקשר נחשב אות מאותיות השם כמו שי"ן של תפילין (וכשיטת התוס' הידועה במחלוקתם על רש"י בזה) דאין זה דל"ת גמור אלא שקושר הרצועות לצפון ולמזרח כעין דלי"ת וסיים דאע"פ שאין זה אות גמורה ואין בה קדושה זהו ההלמ"ס - לעשותו כעין דל"ת - ואין לשנות.
והמעיין יראה שלא עלה על דעתו דלשיטת רש"י שכתב שיש בזה דלי"ת עושים צורת הקשר בצורה אחרת אלא דרש"י ס"ל שכעין דלי"ת חשיב אות גמורה והוא ס"ל דלא חשיב אות.

[שבילי דנהרדעא]

נשק כבד, וראיות רבות מפוסקים ומנהגים לקשר מרובע.
האם למצדדים בקשר דל"ת (כמנהג אבותיהם) יש גם חומר באיכות כזו, והיכן נדפס.

כל הראיות כולן שהכבירו בזה אם כוונתם להכשיר קשר המרובע, לחיי. אבל כוונתם לפסול הדל"ת אין זה אלא פטומי מילי בעלמא כי הדבר פשוט כביעתא בכותחא כמ"ש באשכול הקודם שהיה על עניין זה שהדין בקשר שיהא צורת דלי"ת ואין נפק"מ איך עושה הצורה הזאת.
ולכן עדיף לן טפי לעשות כפשטות לשון התורה"ד שצורת דל"ת בקשר עצמו. ומה בכך אם לא נהגו כן אבותינו? הרי זה כמשנה צורת המצה מעיגול לריבוע שלא כמנהג אבותינו.

אם כבר הראית לנו את האשכול הקודם, הרי שם נכתב ראיות מהא"ז והרמב"ם דהמשנה פסול, ולא ח"ו לערער באתי, הרי עשרות גדו"י נהגו כן ואין הקב"ה מביא להם תקלה גם אני הקטן והשפל נהגתי כן שנים רבות, ולאחרונה ממש שיניתי לאחר שנתברר לי בלי ספק שכן הוא הנכון, ויותר יש להוכיח ממנהג רבותינו ר"נ אדלר והחת"ס והד"ח זיע"א שנהגו בקשר המקובלים המכונה קשר צאנ"ז אף שברור שלא זו הקשר שדיברו בו הראשונים וע"כ ס"ל להני רבוותא דאינו מעכב, אבל עדיין בדברי הא"ז והרמב"ם יש ראי' דמעכב.

[אביגדור]

השבתי הרגע על האו"ז וה"ה לרמב"ם, המשנה מתבנית דלי"ת פוסל. זה מה שכתוב בהם, ותו לא.

[שבילי דנהרדעא]

כבוד ר' אביגדור שליט"א
אם לא מצינו לפעמים דברים שנכתבו בשו"ע, והפוסקים הוסיפו הלכות מדברי הראשונים?
וההסבר בא"ז שכתבת אינו מתקבל, הרי כתב שאין בו צורת דלי"ת, והרי לא מסתבר שכבר בתקופת הראשונים היו שני סוגי קשרים ולא הזכירוהו, וע"כ יש מחלוקת אם בקשר זו יש צורת דלי"ת או לא, אי יש לחשוב הרצועות כדלי"ת או לא, וכהרי כתב הא"ז שהמשנה ממסורת בידינו פסול.
וכבר נתפרט שקו"ט בנידו"ד, וחבל לחזור עליו שוב.

[אביגדור]

כבוד הרב הגאון שבילי דנהרדעא שליט"א

אם לא מצינו לפעמים דברים שנכתבו בשו"ע, והפוסקים הוסיפו הלכות מדברי הראשונים?

זה לא תוספת אלא סתירה כי בשו"ע כתוב שההלכה היא לעשות צורת דל"ת.

וההסבר בא"ז שכתבת אינו מתקבל, הרי כתב שאין בו צורת דלי"ת, והרי לא מסתבר שכבר בתקופת הראשונים היו שני סוגי קשרים ולא הזכירוהו, וע"כ יש מחלוקת אם בקשר זו יש צורת דלי"ת או לא, אי יש לחשוב הרצועות כדלי"ת או לא, וכהרי כתב הא"ז שהמשנה ממסורת בידינו פסול.

ההסבר שכתבתי ברור למעיין בכל אריכות הלשון ולא קורא רק שתי משפטים שצוטטו לעיל. כוונתו שאין בו תבנית דל"ת להחשיבו לאות. והמשנה מהמסורת הוא שאינו עושה כעין דל"ת ואתי לאפוקי שלא תימא שאם אין בו דין אות אין נפק"מ איך לעשותו.

וכבר נתפרט שקו"ט בנידו"ד, וחבל לחזור עליו שוב.

נכון מאד.

[שכניה בן יחיאל]

אבקש מכל אחד מהמעיינים לעיין באו"ז בפנים בכל דבריו, ולראות האם ההסבר שהובא כאן יכול להיות.

[בברכה המשולשת]

לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע

[אביגדור]

לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע

כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.

[בברכה המשולשת]

לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע

כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.

אם כן ניחא, רק שמדברי כתר"ה לעיל לא היה נראה כן

[אביגדור]

אבקש מכל אחד מהמעיינים לעיין באו"ז בפנים בכל דבריו, ולראות האם ההסבר שהובא כאן יכול להיות.

ההסבר מוכרח.
ואבקש מכל אחד מהמעיינים המעיינים בדברי האו"ז לשים את עין עיונו על המשפטים הבאים באו"ז

ודאי משמע דאין בקשר זה תבנית דל"ת ואין בה דין אות גמורה. וכ"כ רשבר"א משנ"ץ. ונראה דדל"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם

וכן אח"כ כתב

דדל"ת לאו אות היא כדפי'

ומשמע להדיא שיש כאן כעין צורת דל"ת ויו"ד אך אין הצורה הזו נחשבת לאות.