עושה חדשות כתב:גם אם נקל בספיקות משום דין ספד"ר לקולא, כי כלי שאב"י הוא רק נטל"פ,
עושה חדשות כתב:חלפו כבר כמה שנים, והדברים מהסוג הזה טעונים בירור מתמיד.
לפי ידיעתי בענין, (והיא לע"ע מועטת), היום אין מריחה של שומן לצורך הברקת הכלי, אבל בפס היצור של כלי המתכות למיניהם מקובל למשוח את גלגלי המכבשים בשומן, (כדי שהברזל הרותח מחמת הלחץ, לא יידבק).
עכשיו צריך לדעת, האם השומן הזה הוא צמחי או מן החי, האם הוא ראוי למאכל או פגום מעיקרו, ובאיזה כלים/מפעלים הוא מצוי ובאיזה לא.
גם אם נקל בספיקות משום דין ספד"ר לקולא, כי כלי שאב"י הוא רק נטל"פ, צריך לזכור שאם נטגן בכלי דבר חריף, כבר באנו לנידון של דאו'.
גם צריך לבאר להצד שצריך הגעלה, למה ל"ב ליבון, הרי נבלע ע"י האור ולא בחמין. (דהיינו הכוונה לשאול האם קי"ל כהחזו"א המצויין לעיל).
אפרקסתא דעניא כתב:האם נכון שכיום מורים שאין צורך להגעיל כלים חדשים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 240 אורחים