הדרך הנכונה בפירוש התפילה

[היימישער]

הרב מי שאמר
אני עדיין לא זכיתי למצוא מי שהבין בדברי רש"י כמותך, וגם פה בפורום עוד לא היה מי שהסכים עמך (אם יש אחד כזה אשמח שיגיב).

אגב, זכורני מפעם שרבינו יונה מפרש שתענה תפילתי כקרבן.

[מי שאמר]

הרב אורחות חיים.
ראיתי לנכון להתייחס לרב גדליה סגל שליט"א שהרי מדובר באיש מהדור הקודם והיה עורך של האידישע ליכט ועוד הרבה והיה בקשר עם הרב מבריסק ז"ל ולא רציתי שישתמע מדברי חלילה שאני מבטל אותו במחי יד.
אך בשום אופן לא כדי לאפוקי מחברים אחרים - וכל אחד יודע שוינגרטן היה הראשון בתחום ולפניו התעסקו בזה רק גולדשמיד וחתנו פרנקל – והיות ואני מכיר אישית גם את וינגרטן וגם את יסוד מלכות וגם את שי למורא וגם את בנו של רב יוסף לוי שגם הוא התחיל בשנים האחרונות להיכנס לתחום, אין כל טעם שאחלק ציונים, כל אחד ואחד יכול לבדוק בעצמו ולהתרשם ולהעיר. – כפי שביקשתי בתחילת האשכול אנא מכם לא להיכנס לשמות ופרטים - האשכול נפתח כדי לדון בנושא בכלל, האם הפירושים של המפרשים האחרונים מבוססים או שיש בזה הרבה מן ההמצאה - אך בשום פנים ואופן לא כדי לתת ציונים למישהו. – מה גם שאין כל ראיה שאחד מהם אינו צודק ואין מי שיודע לומר שזה הפשט בלכה דודי ושזהו האמת ואין בלתו.- מי מאתנו יודע לומר שידיד נפש מבוסס על שיר השירים ועוד הרבה כהנה. – הלוואי והיה לנו בזה פירושי קדמונים. – בסך הכל מדובר בניחושים בחיפוש אחר המקורות ולנסות להבינם.

על אוצר התפילות. – זהו האלף בית של כל מחבר פירוש העץ יוסף והעיון תפלה. ובאמת שכל אחד נקשר לסידור שלו. יש כאלו שמתפללים אך ורק בסידור בית יעקב ובזוועיל מקובל לעיין אך ורק אצל רבי ישעי' כהן בסידור ישועות ישראל. ויש מקום בראש להניח שתי תפילין.
---
אגב, האם יש מי שיודע מה הפשט בסליחות תעבור על פשע ותמחה אשם כיום ויתייצב עמו שם. או ובצל כנפיך נחסה ונתלונן, כיום ױרד השם בענן. השבוע עסקתי בזה ולא מצאתי הסבר המניח את הדעת.

הרב היימישער.
מדוע שלא לפרש פתחון פה כפי שהוא מופיע בכל הש"ס המדרשים וכו'. גם אין לי כל מושג איך ניתן לפרש שלא כרש"י שהרי לא יתכן שדוד המלך עליו השלום באמצע תפילתו בפרק נ"א נזכר לומר השם שפתי תפתח ואלמלא פירושו של רש"י וכפי שאני הסברתי לא מצאתי ידינו ורגלינו בפירוש הפסוק.

[אוצר החכמה]

תעבור על פשע ותמחה אשם כיום ויתייצב עמו שם

מה השאלה?

[מי שאמר]

אתחיל עם הסיפא האם נתן הקב"ה ידו על פניו של משה רבינו ע"ה, כפי שנאמר ושכותי כפי (שמות לג, כב.) כדי שלא יראה את פניו, כלומר, הסתיר את פני משה כדי שלא יביט בפניו, והסיר ממנו את כפו כביכול לאחר שעבר, כדי שיראה רק את אחוריו, וזהו הפשט הפשוט - או אפשר שנתן עליו את ידו לשמור עליו מן המזיקים - וכפי שמשמע מן הסליחות. - ובצל כנפיך נחסה ונתלונן, כיום ױרד השם בענן.

וזה לשון הרמב"ן בפרשת בא.

והענין לומר שהזהיר הכתוב את ישראל במצרים שלא יצאו מפתח ביתם בלילה ההוא, לפי שהקב''ה עובר במצרים כמלך שעובר ממקום למקום וספקלטורים לפניו שלא יפגע בו אדם ולא יסתכל בו, כענין ובא ה' אלהי כל קדושים עמך (זכריה יד ה), וכן והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור (להלן לג כב), להגין עליו משרפים ופמליא של מעלה.

---
ובנוגע לרישא מלשון הסליחות משמע שביום שהתייצב סלח להם לישראל על מעשה העגל ועל זה שאלתי מקור. אם כי שניתן גם לפרש באופן אחר קצת אך לא מצאתי בפירושים השונים.

[מי שאמר]

יישר כוח להרב אוצה"ח שהפנה אותי לדברי רש"י בפרשת כי תשא שכתב ושכותי כפי. מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ת"כ פ' ויקרא), ותרגומו ואגין במימרי. כעין מה שהבאתי משמו של הרמב"ן.
גם אני יודע לשכוח כנראה.
---
עתה חיפשתי שנית ואכן מצאתי רשום אצלי בזה הלשון.
נקב הצור ושימת ידו יתברך שמו נועד לשומרו מן המזיקים ולא להסתיר מהביט בה' שכבר הוזהר על כך ולא יפר דבר השם.

[היימישער]

הרב היימישער.
מדוע שלא לפרש פתחון פה כפי שהוא מופיע בכל הש"ס המדרשים וכו'. גם אין לי כל מושג איך ניתן לפרש שלא כרש"י שהרי לא יתכן שדוד המלך עליו השלום באמצע תפילתו בפרק נ"א נזכר לומר השם שפתי תפתח ואלמלא פירושו של רש"י וכפי שאני הסברתי לא מצאתי ידינו ורגלינו בפירוש הפסוק.

עשיתי חיפוש בדברי רש"י על התנ"ך והש"ס כל מקום בו מוזכרים המילים 'פתחון פה' (צירפתי את תוצאות החיפוש) ונראה לי שמהתוצאות עולה בבירור שהפירוש של פתחון פה הוא 'אפשרות דיבור' ולא 'עילה וסיבה', ראה במיוחד בתוצאה מס' 35 שם רש"י מפרש את המילים פתחון פה המוזכרים בדברי הגמ'.

אם עדיין לא שכנעתי אותך, מחול לי אם אציע לך - לפני שאנחנו ממשיכים בויכוח בו כל אחד חוזר על דבריו בלי לשכנע את השני - לקחת תהילים עם פירוש רש"י ולגשת ליהודי ת"ח בעל שיעור קומה שאתה מעריך את דעתו, ולשאול בלי הקדמות מיותרות מה הפירוש בדברי רש"י.

אם תשתכנע נדון איך מסתדר פירוש הפסוק.

נמצאו 36 תוצאות.pdf

(51.56 KiB) הורד 215 פעמים

[מי שאמר]

הרב היימישער.
שים לב שכל המקומות שהבאת הכוונה בזה עילה. כלומר, כאשר יהיה לו עילה וסיבה לעשיו מדוע לבכות וכן כולם.
הוא אשר אמרתי פשט ברש"י.
מחול לי כדי שיהא לי עילה וסיבה מדוע להללך.
--
אין לי מה לגשת לאף אחד - ביררתי כל דבר ודבר ואיני יכול לפרט מידי הרבה.

[היימישער]

ויכוח עקר.

--
יש פה עוד מישהו שהבין כדברי הרב מי שאמר? או אחד שלא מבין מה אני רוצה?

[אפרקסתא דעניא]

עברתי על הרש"י המצורפים. לענ"ד פתחון פה = טענה טובה. נסו להחליף את המילים "פתחון פה" במילים "טענה טובה" בכל דיבורי רש"י הללו, וברוב מוחלט של המקרים תראו שזו כוונת דבריו.

[היימישער]

ישנם מקומות שהפירוש היחידי הוא: פתחון פה = זכות דיבור, וא"כ למה לא לפרש כן בכל המקומות.

[אפרקסתא דעניא]

מה כוונתך "זכות דיבור"?

[היימישער]

דומני שברש"י נשוא הויכוח הפשט הוא שהמחילה תתן את האפשרות לפתוח את הפה להגיד תהלתך, ולא שהמחילה תתן טענה טובה לפתוח את הפה,
ז"א שלפני המחילה א"א לפתוח את הפה כלל.

[אורחות חיים]

הרב אורחות חיים.

איני כלל רב ולא עברתי את מבחני ההסמכה לרבנות ואין לי אתהידע הדרוש כדי להיחשב לרב!

[גלילויני]

הוא התולעת הוא בעלז הוא ברסלב הוא המבהיל המרגיז ממלכות, המשגר תדיר הודעות מבוהלות ומבולבלות, 'ישבתי עם ר' חיים ופלוני אמר לי ככה ואלמוני משוגע וזה הוכחה שאני צודק ואני לא יכול לגלות הכל ותזהר שלא תענש'
בסוף הקורא מן השורה יוצא עם תחושה עמוקה שכנראה חסר לו משהו בהבנת הנקרא.

למי שעוד לא שם לב.

[מי שאמר]

דומני שברש"י נשוא הויכוח הפשט הוא שהמחילה תתן את האפשרות לפתוח את הפה להגיד תהלתך, ולא שהמחילה תתן טענה טובה לפתוח את הפה,
ז"א שלפני המחילה א"א לפתוח את הפה כלל.

הרב היימישער. לא השכלתי הבין איך יצא לו לכבודו פירוש מוזר שכזה. כוונת הפסוק לפי מה שהסביר הרב אפרקסתא הוא כזה.
מחול לי ליתן לי טענה טובה (מדוע) להללך.
שפתי תפתח=פתחון פה. ופתחון פה=טענה טובה.
ואין הכוונה מחול לי ליתן לי טענה טובה לפתוח פי. - שים לב, ברגע שאנו מפרשים פתחון פה=טענה טובה אין טעם לומר טענה טובה לפתוח את הפה. זה בערך כמו מים אחרונים וואסער.

[היימישער]

טעיתי בניסוח וכך התכונתי לכתוב:
דומני שברש"י נשוא הויכוח הפשט הוא שהמחילה תתן את האפשרות לפתוח את הפה להגיד תהלתך, ולא שהמחילה תתן טענה טובה להגיד תהלתך,
ז"א שלפני המחילה א"א לפתוח את הפה להגיד תהלתך כלל.