השיר מתאר את עונשי הגיהנם, ובין היתר:
.וְשִׁישִּׁים אֶלֶף תּוֹלָע / בָּהֶם יִתְקַלָּע
כלומר: הרשע יושלך אל 'ששים אלף תולע' שיפרעו ממנו.
ואולם לא מצאתי מקור למספר 'ששים אלף תולע'.
על תולעי הגיהנם, ראה ישעיה סו כד: "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי, כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה", ומדובר בתיאור עונשי הרשעים בגיהנם, ראה, לדוגמא: תוספתא, ברכות, ה לא; בבלי, עירובין יט ע"א; פסחים נד ע"א, ועוד הרבה. אך לא מצאתי מקור למניין 'ששים אלף תולע' אלא רק שעונשי הגיהנם כוללים מיני תולעים. ראה מסכת גיהנם, פרק ב (בית המדרש, א, עמ' 148), שר' יהושע בן לוי ראה בגיהנם: "בני אדם יושבים חיים ותולעים אוכלים אותם. [ו]אמר לי [אליהו]: אלו שכתוב עליהם 'כי תולעתם לא תמות'"; מדרש כתפוח בעצי היער, סי' יד (בתי מדרשות, א, עמ' רפב): "וראה [בגיהנם] שני רשעים תלוים ראשיהם למטה ורגליהם למעלה, ומכף רגליהם ועד קדקדיהם כולם דבוקים בתולעים שחורים, כל תולע ותולע חמש מאות פרסה"; שם, סי' יח (עמ' רפג): "הלך משה וראה רשעים, חציים מאש וחציים משלג, ותולעים יורדים בגופם ועולים... ואין להם מנוחה, ועליהם הכתוב אומר: 'כי תולעתם לא תמות ואִשם לא תכבה'...". וראה גם ספר השם, עמ' לד: "אש אוכלת ושרצים בתוכה, זהו אש של גיהנם, דכתיב: 'כי תולעתם לא תמות ואִשם'"; חכמת הנפש, עמ' מ: "על כן נידונית מנהר דינור ומאש לא נופח, ויש בו תולעים ונחשים, כדאמרינן בברייתא דמעשה בראשית". וב'ברייתא דמעשה בראשית' שלפנינו ליתא העניין.