שיטת המוסר - בעד נגד, נימוקים והסברים.

[אנונימי]

האם אדם שיזיז מוקצה בפרהסיא אינו מגונה יותר בציבור יראי ה' ממי שמרים יד על חברו בפרהסיא?

האם מי שבועל נדה או מדליק נורה בשבת אינו חייב כרת יותר ממי שרוצח את הנפש?

[יורד ומתעה]

תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את כל קיום התורה, הן מצוות שבין אדם למקום והן שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מחילול שבת, איסור חמץ ומאכילת טרפות, כך יש להזהר מכעס ולשון הרע, הלבנת פנים ונטירת איבה, גזל וכו'. כמו שמקיימים מצוות קריאת שמע ותפילה, ציצית והנחת תפילין, תקיעת שופר וארבעת המינים, כך יש לקיים מצוות אהבת רעים ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, צדקה, גמילות חסדים וכו'. אם מהדרים במצה שמורה, סוכה נאה ואתרוג מהודר, כמו כן יש לדקדק במסחר הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.

היש חולק שהדבר אסור באותה מידה ואף יותר.

תנועת המוסר התנגדה לקיום המעשים והמצוות כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך שגרתיות, ללא כוונה ומחשבה. התנועה קראה למעשים מתוך כנות ואמת, בהירות מחשבה ורגש פנימי.

משנה באבות.

תנועת המוסר רואה את מטרתה הסופית של התורה ואת תכליתו של האדם בשלימות האישית: שלימות הדעות והמידות, וחינוך האדם למוסריות. מעלות אלה לא נקנות בלימוד או בהסכמה בלב בלבד, אלא בעמל ובהתאמצות מרבה, עד ההגעה לקניינן המוחלט.

זו היתה דעתו של הסבא שכל המצוות נועדו בשביל לתקן את המידות כולל אתרוג שבת ותפילין?

[כולל יונגערמאן]

יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק

הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה

הלא מייסד הישיבה ש"על הגבעה" היה מראשי הלוחמים או אולי ראש הלוחמים נגד תנועת המוסר בשעתו

[עם_הארץ]

שמעתי פעם: מעשה במי שבא להרחיב את חדר מגוריו, ולא מצא לו מקום אלא על חשבון המרפסת. ואכן חדר המגורים הפך להיות יפה נאה ומרווח, אך אליה וקוץ בה, המרפסת נעשתה צרה ובלתי שימושית.
הגרי"ס ראה מקום לתקן דברים, שבאמת טעונים תיקון, לכל הדעות, והשקיע מאמצים כדי לגדל דור בריא ומתוקן בפרטים אלו, אלא שבמידה מסוימת זה בא על חשבון דברים אחרים, בודדים הצליחו להגיע למצב שבו גם החדר וגם המרפסת יצאו מושלמים, והשאר, או המפרסת או החדר יצאו נפסדים.

[היא שיחתי]

יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק

הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה

הלא מייסד הישיבה ש"על הגבעה" היה מראשי הלוחמים או אולי ראש הלוחמים נגד תנועת המוסר בשעתו

אתה באמת מתכוון ללמוד משהו ממעשיו של ילד בן חמש עשרה ????

[סגי נהור]

הערה: תנועת המוסר, כחסידות לפניה, לא באה להמציא משהו חדש - אפשר למצוא מקור לכל דבר - אלא רק לשנות את הדגשים בעבודת האדם בעולמו. היא הדגישה והאירה ערכים מסוימים ונקודות מסוימות שהיו חלק מהיהדות מאז ומעולם.

לכן אין שום טעם להעלות טענות כמו אלו שנכתבו כאן: זה חידוש של המוסר?! הרי זה כבר כתוב בספר פלוני ובספר פלמוני.

[היא שיחתי]

הערה: תנועת המוסר, כחסידות לפניה, לא באה להמציא משהו חדש - אפשר למצוא מקור לכל דבר - אלא רק לשנות את הדגשים בעבודת האדם בעולמו. היא הדגישה והאירה ערכים מסוימים ונקודות מסוימות שהיו חלק מהיהדות מאז ומעולם.

לכן אין שום טעם להעלות טענות כמו אלו שנכתבו כאן: זה חידוש של המוסר?! הרי זה כבר כתוב בספר פלוני ובספר פלמוני.

מה אתה בעצם אומר כאן?
וודאי שהיא לא באה להמציא כללים הלכתיים חדשים!
היא כן חידשה שיש להשתמש בתרגילים פסיכולוגיים חדשניים כדי להכניס בלב יראת שמים וכפי שהעליתי באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=5978&p=51573&hilit=%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9+%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C#p51573

[סגי נהור]

כוונתי לחידוש העקרוני וההשקפתי, ולא לשיטות ודרכי העבודה.

[חובב_ספרים]

יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק

הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה

זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]
גם המענטשים בחברון לא היה ידועים באדיקותם לשלום. חברון הישיבה הראשונה הידוע לי שהיה בו מחלוקת בלי הפסק כלל. [תמיד היו מחלוקת, אבל בד"כ זה היה איזה פרשה מבודד שהיה נגמר באיזה שלב. הבעלי מוסר בחברון חדשו מחלוקת בישיבה שאינו פוסק לעולם.]
הבהרה: לא באתי בזה להתקיף שיטת המוסר או בעלי מוסר כלל. כנראה שיטת המוסר כמעט אינו קיים היום אם בכלל. יתכן ששיטת המוסר מתחילה לא נועד למציאות של ימינו כפי שהעירו למעלה אבל בעיקר נראה שאלו שרוממות דרך המוסר בגרונם מרובם אבל המיישמים אותו בפועל מועטים. תגובתי הוא רק לגבי הדוגמאות שניתנו בהשוואה לשאר מקומות.

[מחולת המחנים]

זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]
גם המענטשים בחברון לא היה ידועים באדיקותם לשלום. חברון הישיבה הראשונה הידוע לי שהיה בו מחלוקת בלי הפסק כלל. [תמיד היו מחלוקת, אבל בד"כ זה היה איזה פרשה מבודד שהיה נגמר באיזה שלב. הבעלי מוסר בחברון חדשו מחלוקת בישיבה שאינו פוסק לעולם.]

הרב חובב, להזכירך שאותו ראש ישיבה עצמו ינק גם הרבה בבריסק, וההסכמה הידועה תוכיח יותר מכל.

האחוה והאחדות בבית בריסק הלא היא מן המפורסמות...

הבהרה: לא באתי בזה להתקיף שיטת המוסר או בעלי מוסר כלל. כנראה שיטת המוסר כמעט אינו קיים היום אם בכלל. יתכן ששיטת המוסר מתחילה לא נועד למציאות של ימינו כפי שהעירו למעלה אבל בעיקר נראה שאלו שרוממות דרך המוסר בגרונם מרובם אבל המיישמים אותו בפועל מועטים. תגובתי הוא רק לגבי הדוגמאות שניתנו בהשוואה לשאר מקומות.

דבריך אלו על מזכירים לי את דבריו של הגראמ"מ שך לאחר פטירת הגרי"ז שבטלה תורת ושיטת בריסק.
ואולי על זה יצא הקצף...

[היא שיחתי]

יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק

הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה

זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]
גם המענטשים בחברון לא היה ידועים באדיקותם לשלום. חברון הישיבה הראשונה הידוע לי שהיה בו מחלוקת בלי הפסק כלל. [תמיד היו מחלוקת, אבל בד"כ זה היה איזה פרשה מבודד שהיה נגמר באיזה שלב. הבעלי מוסר בחברון חדשו מחלוקת בישיבה שאינו פוסק לעולם.]
הבהרה: לא באתי בזה להתקיף שיטת המוסר או בעלי מוסר כלל. כנראה שיטת המוסר כמעט אינו קיים היום אם בכלל. יתכן ששיטת המוסר מתחילה לא נועד למציאות של ימינו כפי שהעירו למעלה אבל בעיקר נראה שאלו שרוממות דרך המוסר בגרונם מרובם אבל המיישמים אותו בפועל מועטים. תגובתי הוא רק לגבי הדוגמאות שניתנו בהשוואה לשאר מקומות.

נראה שאתה כותב את דבריך הרחק כמטחווי קשת מהציבור הליטאי, אולי אי שם משיכון סקווירא

בישיבת חברון מעולם לא היו מחלוקות בין הבחורים! [אני לא מדבר על בודדים אלא על מחנות גדולים וכיתתיות]
מחלוקות בין ראשי ישיבות זה עניין אישי, ותרשה לי לומר גם לגיטימי, גם בראדין היה דין תורה, ובהרבה ישיבות היו מחלוקות בין ראשי הישיבה
מה לעשות שותפות זה עסק מורכב ובפרט בהגדרה ערטילאית של ישיבה
מאידך במקום אחר המחלוקת הייתה בין הבחורים וזה ההבדל

לגבי אותו ראש ישיבה חניך סלבודקה
ראשית אתה כותב בחוצפה על אחד מגדולי הדור הקודם לכל הדעות [כן, גם אלו שהוא נחלק עמם]
שנית אני חפץ להיגרר לפולמוס אחר טענותיך, אבל להבדיל אלף אלפי הבדלות מחר תכתוב שבוולוז'ין חינכו לפרוק עול כמו שמוכח מכך שביאליק פרק עול

[חובב_ספרים]

איני מגיב לכל הדברים משום שכוונתי לא היה כ"כ חריף כמו שהובן. להשתמש בשפה של בעלי מוסר הכוונה היה לדקות. לא יכולתי להבליג נגד נסיון להכפיש כמה ישיבות אבל אולי לא הייתי צריך לכתוב הדברים מחשש שלא יובנו כראוי.
רק אעיר לגבי ה"טענה" האפשרית שבוולוז'ין חינכו לפרוק עול כמו שמוכח מכך שביאליק פרק עול שביאליק היה מקולקל לפני הגעתו לוולוז'ין כפי שהעיד בעצמו ונזרק מהישיבה כשנגלה קלונו.

[מחולת המחנים]

ובנוסף כדאי לזכור שמרן הגר"ח מבריסק חתום גם הוא יחד עם גדולי עולם בעד שיטת המוסר בתקופת הפולמוס, וא"כ ראוי שאלו הרוצים ללכת לאורו לכה"פ שלא ילעיזו על תנועת המוסר שהגר"ח תמך בה.

[חובב_ספרים]

ובנוסף כדאי לזכור שמרן הגר"ח מבריסק חתום גם הוא יחד עם גדולי עולם בעד שיטת המוסר בתקופת הפולמוס, וא"כ ראוי שאלו הרוצים ללכת לאורו לכה"פ שלא ילעיזו על תנועת המוסר שהגר"ח תמך בה.

איפה הוא חתום על זה? בעולם הגר"ח נחשב למתנגד למוסר. זה היה ידוע גם אצל הבני מוסר הגם שאומרים שאחד מבעלי המוסר אמר עליו שהוא בעצם בעל מוסר אלא שאינו יודע מזה.
לפני שמטיפים שלא ילעיזו על תנועת המוסר ראוי לשים לב למה שאחד כתב למעלה - "כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא", דהיינו שהוא בא להכפיש כל הישיבות שאין להם דגש למידות שהם מושחתים לדעתו, ועל זה בא התגובה.
יש הרבה דרכים וראוי [לבר הכי] לדון על המעלות וחסרונות של כל אחד, אבל כשאחד פוסל כל מי שלא הלך בדרך "הנכונה" לדעת הכותב, הגם שגם דרך האחרת נתמך ע"י גדולי עולם, ראוי למחות על זה. הבהרתי להדיא שאני לא כותב נגד תנועת המוסר ולא באתי אלא להראות שגם בין אלו שחונכו על דרך המוסר לא היה תמיד הצלחה מלאה וגם אצלם היו שלא הצטיינו במידות טובות, וממילא אין מקום לפסול מקומות אחרים רק משום שנמצאים שם אנשים עם פגמים.

[מחולת המחנים]

ובנוסף כדאי לזכור שמרן הגר"ח מבריסק חתום גם הוא יחד עם גדולי עולם בעד שיטת המוסר בתקופת הפולמוס, וא"כ ראוי שאלו הרוצים ללכת לאורו לכה"פ שלא ילעיזו על תנועת המוסר שהגר"ח תמך בה.

איפה הוא חתום על זה? בעולם הגר"ח נחשב למתנגד למוסר.

היה בזכרוני שהגר"ח חתום על אחד הקו"ק בעד ישיבות המוסר המובאים בס' פןלמוס המוסר, עכשיו אינני מוצא את חתימתו, אולי טעיתי.
מכל מקום הגר"ח בודאי לא התנגד לעצם שיטת המוסר אלא לקביעת סדר מיוחד ללימוד בספרי מוסר, וכפי שמתבאר מכאן
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 51&hilite=

וכדאי גם לציין את מכתבו של השרף מבריסק מהרי"ל דיסקין המופנה להגר"ח, בו הוא מבקשו להשקיט את אש המחלוקת נגד בעלי המוסר
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 51&hilite=

[איש_ספר]

מילא לכתוב עובדות ידועות, גם זה יתכן גובל בלשה"ר, אבל לכתוב בנוסח של "כנראה ואולי וכו' וכו'" זה כבר קרוב להוצאת ש"ר. [בנוגע לדברי חובב].

[הגהמ]

הערה קלה לנושא הנידון:

נדמה לי כי בעלי המוסר עצמם חשבו שעיקר הדגש של התנועה היא לא בסימניה החיצוניות, כמו ההנהגה עם הזולת ואופן הלימוד וכדו', אלא בעיקר בפנימיותה, והיינו לחיות עם חשבון כל הרגעים וכל המעשים והתנועות, וגם לרבות עשיית חשבון הנפש וחשב עם קונהו וכדו'. אכן היו שיטות שונות ונחלקו על צורת האדם השלם אם בשפל"ה ובנגב אם בהר גבוה רם ונשא, אבל שוה לכולן הוא העיקרון לחיות עם תובנה ויידע עצמי יחד עם דחף פנימי להשתלם. מבחינה זו חשבו איזה מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון שדוקא המנגדים לשיטה נצחו ולא זכתה התנועה שהדרך שסיללה תתקיים לדור אחרון. כמדומני שדברים מעין אלו ראיתי פעם להגרי"י וויינברג.

[סכינא חריפא]

נראה שאתה כותב את דבריך הרחק כמטחווי קשת מהציבור הליטאי, אולי אי שם משיכון סקווירא

אל תדאג, להכפיש אפשר גם מרמת שלמה viewtopic.php?f=26&t=17362&p=165328&hilit=#p165280

[חובב_ספרים]

לא היה בדעתי להגיב עוד כלל, הגם שיש הרבה מה לכתוב, משום שזה ספק אם יש בו תועלת ואינו מעוניין להתחיל מחלוקת.
ברצוני רק להעיר על המוסר כפול וצביעות שיש אצל אנשים מסוימים שמותר להם להכפיש ישיבות ושיטות המיוסדים ע"י גדולי עולם, ומותר להם גם לנקוט ע"י רמז גס למה שהם מתכוונים ולתלות זה משום שהם לא הלכו בדרך הנכון לדעתם כשגם דרך השני מיוסד ע"י גדולים כנ"ל, אבל כשאחד עושה אותו דבר, לו רק להשיב על הכפשות שלהם, הם מוחים על הכפשות וכתיבת נגד. למה רק צד אחד מותר לעשות את זה ולא צד השני?
אגב, אני לא מחשיב את עצמי לצד בזה כלל, אבל באופן כללי אני נגד מרובעות הגורם לאנשים לראות רק הצד שלהם ולחשוב שכל צד אחר אינו לגיטימי, וכשאני רואה דברים ברוח הזה אני אוהב להראות שיש עוד צד בדבר.
לעת עתה אין בדעתי לענות עוד, בפרט על כל טענה קטנוני שיעלו על דברי, ואני סומך על דעתם של מי שמבקש אמת ומוכן להשתמש בהראש שלו.

[היא שיחתי]

לא היה בדעתי להגיב עוד כלל, הגם שיש הרבה מה לכתוב, משום שזה ספק אם יש בו תועלת ואינו מעוניין להתחיל מחלוקת.
ברצוני רק להעיר על המוסר כפול וצביעות שיש אצל אנשים מסוימים שמותר להם להכפיש ישיבות ושיטות המיוסדים ע"י גדולי עולם, ומותר להם גם לנקוט ע"י רמז גס למה שהם מתכוונים ולתלות זה משום שהם לא הלכו בדרך הנכון לדעתם כשגם דרך השני מיוסד ע"י גדולים כנ"ל, אבל כשאחד עושה אותו דבר, לו רק להשיב על הכפשות שלהם, הם מוחים על הכפשות וכתיבת נגד. למה רק צד אחד מותר לעשות את זה ולא צד השני?
אגב, אני לא מחשיב את עצמי לצד בזה כלל, אבל באופן כללי אני נגד מרובעות הגורם לאנשים לראות רק הצד שלהם ולחשוב שכל צד אחר אינו לגיטימי, וכשאני רואה דברים ברוח הזה אני אוהב להראות שיש עוד צד בדבר.
לעת עתה אין בדעתי לענות עוד, בפרט על כל טענה קטנוני שיעלו על דברי, ואני סומך על דעתם של מי שמבקש אמת ומוכן להשתמש בהראש שלו.

חובב ספרים היקר, צר לי אם נפגעת, אין אנו דנים לגופם של ניקים אלא לגופם של דברים, ודברים מסויימים גוררים תגובה
כמובן שיש הרבה צדדים לכל דבר, אבל יש צדדים שאף שהם מובנים יש למחות בהם בצורה חריפה בדרגה זו או אחרת

עכ"פ אני מקווה שאין בכוונתך לתקוף אותי באמרך שיש כאלו שמכפישים ישיבות
כי חלילה לי מעשות זאת
אני רק תיארתי מצב שמתרחש בישיבה אחת ולא בישיבה שניה
מובטחני שאם תשאל בחורים מסויימים מהישיבה על הגבעה הם יהיו גאים במה שהם עושים לשם שמים ונלחמים בעוז למען הרבות כבוד שמים בעולם על ידי השמדת הסיטרא אחרא של הצד השני
אם לזה אתה קורא הכפשה אזי נמצאת מזלזל באותם בחורים

אין בכוונתי שישיבות שלא הלכו בנתיב המוסר הלכו בנתיב לא נכון כלשונך
אלא רק בכוונתי לומר ששיטת המוסר של סלבודקא הוכיחה את עצמה, זה הכל
תראה אילו בריות נאות במעשיהם יוצאות מישיבת חברון, ולעיתים אני פוגש אדם ואומר לעצמי 'זה חברונער' ניתן לראות זאת גם בקרב אנשים בני חמישים ומעלה וגם בקרב צעירים ב'שנה ראשונה'

[שש משזר]

לא יודע מה זה יוסיף, אבל שיהיה [מאמרו של ר' צבי קפלן בהגרא"א בעל ה'שקעה חמה'...]:
http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/novardok-2.htm

[לבי במערב]

זו היתה דעתו של הסבא שכל המצוות נועדו בשביל לתקן את המידות כולל אתרוג שבת ותפילין?

"רַב אָמַר, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת; וְכִי מַה אִכְפַּת לֵיהּ, לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף?! הֱוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת" (ב"ר רפמ"ד).