גם זו לטובה כתב:משה מסטבאום- שמעתי מר' שלמה פישר- ידוע בשם החת"ס שערבוב הלכה ואגדה זהו כלאים, והלא הוא עצמו בתשובותיו מערבב הלכה ואגדה, ע"כ ענה הרב פישר בשם החזו"א שבגלל דבר זה מיעט הח"ח להביא את פסקי החת"ס במ"ב. עכ"ל
אגב הזכירו כאן את ספרי השו"ת שהמ"ב מביא או לא מביא, כידוע ברוב המקומות בהם מביא המ"ב מספרי שו"ת הדברים נעתקים מהספר הקטן פתחי תשובה לאו"ח. ולפעמים על שיבושי שמות הספרים. לא מזמן ראיתי במ"ב בבה"ל שמביא מ'שו"ת רוח חיים', שבאמת אינו אלא ספר רוח חיים של ר' חיים פלאגי שאינו שו"ת כלל אלא מסודר על סדר השו"ע. ואכן בפתחי תשובה מובא פסקא זו בשם שו"ת רוח חיים.
עט סופר כתב:נידון מגוחך ולו בגלל שלא היה למשנ"ב את אוצר החכמה, ואפילו לא פרוייקט השו"ת או די.בי.אס.
אי הזכרת ספר מוכיחה שסביר להניח שהספר לא היה קיים בראדין.
העובדה שהוא למד את שו"ת חת"ס או שואל ומשיב מכריכה לכריכה אם בכלל היה עותק בראדין אינה אומרת דבר
גם כשהוא מזכיר זה אומר שפעם הוא ראה בביקור בוילנא, או שהראה לו חכם אחד.
עכ"פ ספר שהמשנ"ב הזכירו 67 פעם בודאי אין לו טענות עליו
אמסטרדם כתב:מה שראוי לציין הוא שהחזו"א מביא הרבה [יחסית] את הח"ס ז"ל.
צופר הנעמתי כתב:אמסטרדם כתב:מה שראוי לציין הוא שהחזו"א מביא הרבה [יחסית] את הח"ס ז"ל.
מצד שני, הוא משיג עליו השגות עקרוניות מענינות על צורת הלימוד כגון "לא זו הדרך לשמוע לקח מפי רבותינו הראשונים ז"ל".
אמסטרדם כתב:מה שראוי לציין הוא שהחזו"א מביא הרבה [יחסית] את הח"ס ז"ל.
קטןודל כתב:גם זו לטובה כתב:משה מסטבאום- שמעתי מר' שלמה פישר- ידוע בשם החת"ס שערבוב הלכה ואגדה זהו כלאים, והלא הוא עצמו בתשובותיו מערבב הלכה ואגדה, ע"כ ענה הרב פישר בשם החזו"א שבגלל דבר זה מיעט הח"ח להביא את פסקי החת"ס במ"ב. עכ"ל
בדרך זה שמעתי פעם על מה שהמשנ"ב מביא באו"ח סי' א' בשם הזוה"ק שמפליג מאוד בעונש המהלך ד' אמות בלי נטילת ידים וגו', והחזו"א התבטא על זה שאין מקומו של זוה"ק בספר הלכה, הספר מיועד לפסקי הלכה ותו לא מידי
בראנסוויל כתב:קטןודל כתב:גם זו לטובה כתב:משה מסטבאום- שמעתי מר' שלמה פישר- ידוע בשם החת"ס שערבוב הלכה ואגדה זהו כלאים, והלא הוא עצמו בתשובותיו מערבב הלכה ואגדה, ע"כ ענה הרב פישר בשם החזו"א שבגלל דבר זה מיעט הח"ח להביא את פסקי החת"ס במ"ב. עכ"ל
בדרך זה שמעתי פעם על מה שהמשנ"ב מביא באו"ח סי' א' בשם הזוה"ק שמפליג מאוד בעונש המהלך ד' אמות בלי נטילת ידים וגו', והחזו"א התבטא על זה שאין מקומו של זוה"ק בספר הלכה, הספר מיועד לפסקי הלכה ותו לא מידי
ומה נעשה שמרן הב"י כבר קדם להביא הזוה"ק המדובר להלכה ולמעשה.
מענה לשון כתב:מהאבני נזר שהיה בן דורו לא הביא כלל, ואף מהאור שמח הביא רק פעם אחת.
היא שיחתי כתב:עט סופר כתב:נידון מגוחך ולו בגלל שלא היה למשנ"ב את אוצר החכמה, ואפילו לא פרוייקט השו"ת או די.בי.אס.
אי הזכרת ספר מוכיחה שסביר להניח שהספר לא היה קיים בראדין.
העובדה שהוא למד את שו"ת חת"ס או שואל ומשיב מכריכה לכריכה אם בכלל היה עותק בראדין אינה אומרת דבר
גם כשהוא מזכיר זה אומר שפעם הוא ראה בביקור בוילנא, או שהראה לו חכם אחד.
עכ"פ ספר שהמשנ"ב הזכירו 67 פעם בודאי אין לו טענות עליו
טעות לומר שהח"ח פספס ספרים
הוא טרח ויגע להשיג גישה לכל ספר בכל נושא, והדברים ידועים
הקיק כתב:בעניין הסתמכותו של רבנו המ"ב על הגר"א - יש לציין שלכאורה מרן הח"ח לא עומד בדיבורו: בסוף ההקדמה למ"ב הוא כותב שעיין בהרבה ספרים כדי להכריע במחלוקות האחרונים ולראות לאן הדין נוטה 'ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר' - אך למעשה באינסוף מקומות אין הח"ח מכריע כהגר"א ולעיתים אפילו לא מביא את דעתו כלל. הלא דבר הוא? הק' יואל
בברכה המשולשת כתב:אמנם, כמדומני שבנו של מרנא הח"ח כתב שאביו נהג באופן אישי כאדוננו הגר"א בכל
צופר הנעמתי כתב:אמסטרדם כתב:מה שראוי לציין הוא שהחזו"א מביא הרבה [יחסית] את הח"ס ז"ל.
מצד שני, הוא משיג עליו השגות עקרוניות מענינות על צורת הלימוד כגון "לא זו הדרך לשמוע לקח מפי רבותינו הראשונים ז"ל".
גם זו לטובה כתב:אמסטרדם כתב:מה שראוי לציין הוא שהחזו"א מביא הרבה [יחסית] את הח"ס ז"ל.
כמד' ברוב המקומות מביא את דבריו רק כדי להשיג, ואולי הוא גופא ראייה לחשיבותו בעיניו.
בברכה המשולשת כתב:אמנם, כמדומני שבנו של מרנא הח"ח כתב שאביו נהג באופן אישי כאדוננו הגר"א בכל
אמסטרדם כתב:אודה לך אם תוכל לציין המקור.
משולש כתב:בברכה המשולשת כתב:אמנם, כמדומני שבנו של מרנא הח"ח כתב שאביו נהג באופן אישי כאדוננו הגר"א בכל
במשנ"ב הושמטו הרבה מאוד הלכות ומנהגים מהגר"א. מה שאני יכול לשלוף ברגע זה הכריעות בקדיש שהמשנ"ב לא מזכיר בכלל שדעת הגר"א היא לא לכרוע, וכן בעוד הרבה מנהגים.
צופר הנעמתי כתב:אמסטרדם כתב:אודה לך אם תוכל לציין המקור.
מקוואות תנינא ז ג.
קטןודל כתב:גם זו לטובה כתב:משה מסטבאום- שמעתי מר' שלמה פישר- ידוע בשם החת"ס שערבוב הלכה ואגדה זהו כלאים, והלא הוא עצמו בתשובותיו מערבב הלכה ואגדה, ע"כ ענה הרב פישר בשם החזו"א שבגלל דבר זה מיעט הח"ח להביא את פסקי החת"ס במ"ב. עכ"ל
בדרך זה שמעתי פעם על מה שהמשנ"ב מביא באו"ח סי' א' בשם הזוה"ק שמפליג מאוד בעונש המהלך ד' אמות בלי נטילת ידים וגו', והחזו"א התבטא על זה שאין מקומו של זוה"ק בספר הלכה, הספר מיועד לפסקי הלכה ותו לא מידי
מענה לשון כתב:67 הזכרות חת"ס במ"ב , ביה"ל ושה"צ [רובם ככולם מתשובותיו]
הגר"א - 2740
חיי אדם ונשמ"א [בן דורו ומחותנו של הגר"א] - 1100
הגר"ז [בן דורו של הגר"א] - 983
שו"ת באר שבע [לפני 500 שנה] - 11
שו"ת אבני נזר [נולד ב- 1839 שנת פטירת החת"ס שהיא גם שנת לידת הח"ח] - 0
רע"א [בן דורו וחמיו של החת"ס] - 579 מתוכם 381 מה שכ' להדיא שהם מחידושיו של הרע"א, וכ-40 שהם מתשובותיו.
שאגת אריה - 24
שואל ומשיב [נולד 1810] -12
נודע ביהודה [נולד 1713] - 37 + צל"ח -24 + 80 דגול מרבבה = סה"כ 141
האור שמח [בן דורו של הח"ח] - 1
ולניתוח חובבני:
הנה ההשוואה הראויה היא בין הרע"א לחת"ס ששניהם היו בני אותו דור כמעט, שניהם גדולים בתקופתם, שחיברו גם חידושי ש"ס וגם תשובות והגה' לשו"ע, כאשר מהרע"א מביא פי 8, האם זה אומר שיש כאן יד מכוונת, לא בהכרח.
שהרי מהנוב"י שהיה לפניהם ומענקי דורו, ואף הוא הרבה בחי' על הש"ס ובתשובות וכד' הביא רק 141 הזכרות, היינו רק פי 2 מהחת"ס.
והשאגת אריה והשואל ומשיב שמספר הופעותיהם מועט ביותר ודאי לא לפי היקף מפעל חייהם.
מהאבני נזר שהיה בן דורו לא הביא כלל, ואף מהאור שמח הביא רק פעם אחת ואף הוא מחמת המעשה הידוע.
האם ניתן בכל זאת להסיק שמיעט להביא ספרי שו"ת - גם זה לא בהכרח, הגם שכן נראה בכל מה שקשור לרע"א שהזכיר את חידושיו פי 10 מתשובותיו, מנגד דווקא לגבי החת"ס הביא רק את תשובותיו ולא מחידושיו.
כל האמור לעיל יכל בקלות להיות חלק מפרויקט חדש של בני בראון על המ"ב ויחסיו עם גדולי דורו ודורות עבר, ואף יכל להוות את הבסיס לחקר 'מדעי' כל שהוא באקדמיה כל שהיא.
אולם ברצינות, סוף דבר קשה לעמוד על הבדלים מהותיים ולהסיק תובנות על סמך ספר רציני שמביא את הנראה לו להלכה, ואת מה שנמצא לפניו, ולא שוקל שיקולי רייטינג ופופולאריות וחשבונות כאלו ואחרים, אולם אם בכל זאת נרצה להסיק משהו מן הסטטיסטיקה דלעיל עולה 2 דברים ברורים, המ"ב מיעט להביא את גדולי דורו כמעט לחלוטין. וכן הערצתו והסתמכותו על הגר"א מופלאה.
קטןודל כתב:גם זו לטובה כתב:משה מסטבאום- שמעתי מר' שלמה פישר- ידוע בשם החת"ס שערבוב הלכה ואגדה זהו כלאים, והלא הוא עצמו בתשובותיו מערבב הלכה ואגדה, ע"כ ענה הרב פישר בשם החזו"א שבגלל דבר זה מיעט הח"ח להביא את פסקי החת"ס במ"ב. עכ"ל
בדרך זה שמעתי פעם על מה שהמשנ"ב מביא באו"ח סי' א' בשם הזוה"ק שמפליג מאוד בעונש המהלך ד' אמות בלי נטילת ידים וגו', והחזו"א התבטא על זה שאין מקומו של זוה"ק בספר הלכה, הספר מיועד לפסקי הלכה ותו לא מידי
אמסטרדם כתב:מעניין איך מתייחסים חכמי ליטא לחידושו של החת"ס ז"ל [על הש"ס] שאתרוג מנומר שנעשה כך ע"י קיום המצוה נחשב הדר.
ועל דרך זה [?] יש בחת"ס עה"ת פר' ויצא שמותר לגזול מגוי [וכדומה].
-------------
הוגד לי משמיה דהגרי"ש ז"ל שדברי הלכה שבחת"ס עה"ת נכתבו להלכה למעשה - הידוע למישהו דבר זה?
זיסע יונגאלע כתב:לגבי שמועה ספציפית זו, יעוין בספרו של יעקב ברוך פרידמן [נפשי יצאה בדברו], בראיון שקיים עם תלמידי הגרש"ז אוירבך זצ"ל[כמדומה הגר"א נבנצל, וחדב"נ הגרז"נ גולדברג] והביא אחד שם מהגרש"ז ששמע מר' ...בהר"ן שמועה איש מפי איש מהגר"א שמאז עקידתו על קידוש ה' של אברהם פוטוצקי הגר, נחלש כוחו של הסט"א, ואין צורך בנט"י ליד המיטה. [כמדומה הגר"א נבנצאל כותב שם שנוהג כן למעשה על סמך דברי רבו הגרשז"א.
אמנם תברא לגזיזיה [כמדומה נכדו דהגרש"ז] שמספר שסבו היה טורח ומביא לו "נעגיל - וואסער" ליד המיטה.
ייתכן, שכלפי הנ"ל ספציפית התבטא החזו"א שאין מקומו של זוה"ק בספרי הלכה.
אשמח לתגובות.
[/quote]סכינא חריפא כתב:אינו מדויק, היה קבלה כזו בין גדולי ירושלים שא"צ כלל ליטול ידים בבוקר משום רוח רעה והגרש"ז כמובן פקפק בזה אלא שאמר שאולי אפשר לסמוך ע"ז כלפי החומרא שלא לילך ד"א בלא נט"י שהרי גם היא מקורה במסורת שאינה ברורה ועקבותיה לא נודעו, ושמועה אחרונה תבטל את תוקפה של שמועה ההיא, וצריך לזכור שכך הוא באמת מנהג ירושלים לילך ד"א בלא נט"י, ויתכן שמ"מ החמיר לעצמו.
לא ברור מה כת"ר רוצה מענין הזוהר, הרי כל החומרא דד"א אינה הלכתית ולכן דברי אגדה יכולים לעוקרה.
ויש להוסיף עוד סניף חשוב לכל הנ"ל, כי בזמן הזה כמעט בטל ענין הרוח רעה, ויעבור והנה איננו. וכמ"ש הלחם משנה (פ"ג מה' שביתת עשור ה"ב), שלד' הרמב"ם אין רוח רעה שלפני נט"י שחרית מצויה בינינו. ע"ש. וזה כעין רוח רעה של שיבתא וזוגות שנתבטלו בזה"ז. וכמ"ש התוס' יומא (עז:). וכ"כ המהרש"ל בים של שלמה חולין (פ' כל הבשר סי' לא). וכ"כ המהר"ם בן חביב בתוס' יוהכ"פ (יומא עז:), והוכיח כן ממ"ש (בשבת קט) יד מסמא יד מחרשת וכו', ובזה"ז לא ראינו ולא שמענו מעולם כי מי שנגע בעיניו קודם נט"י נסתמאו עיניו וכו'. ע"ש. וכ"כ באליה רבה (סי' א סק"ד) ובמחצית השקל (ר"ס ד) בשם הדמשק אליעזר שאין רוח רעה זו מצויה בינינו. ע"ש. וכ"ה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א (סי' יד). ע"ש. וכיו"ב כ' במנחת אהרן (כלל ב סי' ב), שאע"פ שמנהג העולם שלא להזהר במ"ש שלא יטול חלוקו מיד השמש וילבש, ואפ"ה לא אונה להם כל רע, י"ל שגם זה בכלל מה שאמרו שהדורות נשתנו, שכמה דברים שאמרו ז"ל שיש בהם סכנה והחוש מכחישם. [וע' בהגהות מרדכי פ' המוציא יין]. ואפשר דהוי כמו: זוגות שאמרו בהם (בפסחים קי:) כללא דמילתא דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה. ומ"מ שומר נפשו ירחק מהם. ע"כ. [ופשוט שההולך לישון אחר חצות, שאין רו"ר שורה עליו כ"כ, וכמ"ש הרש"ש בנהר שלום (ד"כ ע"א). והובא ג"כ בשלמי צבור (די"ז ע"ב). ובשו"ת לב חיים ח"א (סי' סט). ובשו"ת מכתב לחזקיהו (סימן ז). רשאי ללבוש בגדיו קודם נט"י שחרית].
זיסע יונגאלע כתב:סכינא חריפא כתב:אינו מדויק, היה קבלה כזו בין גדולי ירושלים שא"צ כלל ליטול ידים בבוקר משום רוח רעה והגרש"ז כמובן פקפק בזה אלא שאמר שאולי אפשר לסמוך ע"ז כלפי החומרא שלא לילך ד"א בלא נט"י שהרי גם היא מקורה במסורת שאינה ברורה ועקבותיה לא נודעו, ושמועה אחרונה תבטל את תוקפה של שמועה ההיא, וצריך לזכור שכך הוא באמת מנהג ירושלים לילך ד"א בלא נט"י, ויתכן שמ"מ החמיר לעצמו.
לא ברור מה כת"ר רוצה מענין הזוהר, הרי כל החומרא דד"א אינה הלכתית ולכן דברי אגדה יכולים לעוקרה.
זיסע יונגאלע כתב:מענה לשון כתב:67 הזכרות חת"ס במ"ב , ביה"ל ושה"צ [רובם ככולם מתשובותיו]
הגר"א - 2740
חיי אדם ונשמ"א [בן דורו ומחותנו של הגר"א] - 1100
הגר"ז [בן דורו של הגר"א] - 983
שו"ת באר שבע [לפני 500 שנה] - 11
שו"ת אבני נזר [נולד ב- 1839 שנת פטירת החת"ס שהיא גם שנת לידת הח"ח] - 0
רע"א [בן דורו וחמיו של החת"ס] - 579 מתוכם 381 מה שכ' להדיא שהם מחידושיו של הרע"א, וכ-40 שהם מתשובותיו.
שאגת אריה - 24
שואל ומשיב [נולד 1810] -12
נודע ביהודה [נולד 1713] - 37 + צל"ח -24 + 80 דגול מרבבה = סה"כ 141
האור שמח [בן דורו של הח"ח] - 1
ולניתוח חובבני:
הנה ההשוואה הראויה היא בין הרע"א לחת"ס ששניהם היו בני אותו דור כמעט, שניהם גדולים בתקופתם, שחיברו גם חידושי ש"ס וגם תשובות והגה' לשו"ע, כאשר מהרע"א מביא פי 8, האם זה אומר שיש כאן יד מכוונת, לא בהכרח.
שהרי מהנוב"י שהיה לפניהם ומענקי דורו, ואף הוא הרבה בחי' על הש"ס ובתשובות וכד' הביא רק 141 הזכרות, היינו רק פי 2 מהחת"ס.
והשאגת אריה והשואל ומשיב שמספר הופעותיהם מועט ביותר ודאי לא לפי היקף מפעל חייהם.
מהאבני נזר שהיה בן דורו לא הביא כלל, ואף מהאור שמח הביא רק פעם אחת ואף הוא מחמת המעשה הידוע.
האם ניתן בכל זאת להסיק שמיעט להביא ספרי שו"ת - גם זה לא בהכרח, הגם שכן נראה בכל מה שקשור לרע"א שהזכיר את חידושיו פי 10 מתשובותיו, מנגד דווקא לגבי החת"ס הביא רק את תשובותיו ולא מחידושיו.
כל האמור לעיל יכל בקלות להיות חלק מפרויקט חדש של בני בראון על המ"ב ויחסיו עם גדולי דורו ודורות עבר, ואף יכל להוות את הבסיס לחקר 'מדעי' כל שהוא באקדמיה כל שהיא.
אולם ברצינות, סוף דבר קשה לעמוד על הבדלים מהותיים ולהסיק תובנות על סמך ספר רציני שמביא את הנראה לו להלכה, ואת מה שנמצא לפניו, ולא שוקל שיקולי רייטינג ופופולאריות וחשבונות כאלו ואחרים, אולם אם בכל זאת נרצה להסיק משהו מן הסטטיסטיקה דלעיל עולה 2 דברים ברורים, המ"ב מיעט להביא את גדולי דורו כמעט לחלוטין. וכן הערצתו והסתמכותו על הגר"א מופלאה.
שמעתי מת"ח אחד, [שאני רגיל לכנותו "כהן שדעתו יפה"] [וד"ל...] שהרבה מקומות שהמשנ"ב מצא לנכון להכריע נגד דעת שו"ע הרב-הגר"ז הוא כותב סתם :"אחרונים", וחולק עליהם. אם מישהו יש לו דוגמאות: אשמח. אם לא - אותו ת"ח אמר לי בהזדמנות שיוכל להראות לי מקומות כאלו. וכשיזדמן בל"נ אעלה אותם לאשכול
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים