אוצר החכמה כתב:הצילום של דף השער המובא לעיל מדגים את העובדה שלפעמים אנשים מדפיסים ספר שאפילו לא קראו.
חכם באשי כתב:ספר המידות שהביא הרמב"ם הוא כנראה ספרו של אריסטו.
מקובל היום, כי מחברו של ארחות צדיקים היה בדור תלמידי הרא"ש, ושמא הוא עצמו נמנה על תלמידיו. כתב בענין הגרי"ח סופר (איני זוכר היכן).
דרך אגב, בעל ארחות צדיקים עשה שימוש רב בכתביו של ר' יהודה החסיד.
הבונה כתב:אוצר החכמה כתב:הצילום של דף השער המובא לעיל מדגים את העובדה שלפעמים אנשים מדפיסים ספר שאפילו לא קראו.
לא הצלחתי להבין, מאין ראית שלא קראו את הספר?
הבונה כתב:אוצר החכמה כתב:הצילום של דף השער המובא לעיל מדגים את העובדה שלפעמים אנשים מדפיסים ספר שאפילו לא קראו.
לא הצלחתי להבין, מאין ראית שלא קראו את הספר?
הבונה כתב:אני לא מצאתי כזה דבר בשער, וכנראה קראת במקום מביאו הרמב"ם, מביא את הרמב"ם.
שבטיישראל כתב:ישנם הטוענים כי ספר אורחות צדיקים אינו אלא ליקוט משאר ספרי מוסר
חכם באשי כתב:שבטיישראל כתב:ישנם הטוענים כי ספר אורחות צדיקים אינו אלא ליקוט משאר ספרי מוסר
ויש הטוענים שספר 'משנה תורה' לרמב"ם אינו אלא ליקוט משני התלמודים ושאר ספרי חז"ל...
נוטר הכרמים כתב:וכאן המקום לציין לשני חידושים הלכתיים המופיעים בספר ארחות צדיקים בשער החניפות, א' שמותר להחניף לבעל חובו שלא ילחצנו. וצ"ב היאך אין בזה משום ריבית, וכבר העיר בזה הפני מנחם בגליונותיו. ב' שתלמיד מותר להחניף לרבו, ודן בזה בשו"ת משנה הלכות ח"י סי' קנז.
ויחניף אדם לאשתו משום שלום בית, לבעל חובו - שלא ילחצנו, לרבו - שילמדנו תורה. ומצוה גדולה להחניף לתלמידיו ולחביריו, כדי שילמדו ושישמעו לדבריו לקבל תוכחתו לקיים המצוות. וכן כל אדם שהוא סבור שימשכנו אליו שישמע לו לקיים המצוות, ואם יבוא עליו בכעס לא ישמע לו, אלא בחניפות יקבל תוכחתו, מצוה גדולה להחניף לו כדי להוציא יקר מזולל. כי יש אדם שאינו מקבל תוכחה בגערה אלא בנחת - שנאמר (קהלת ט יז): "דברי חכמים בנחת נשמעים". ויש שצריך גערה - שנאמר (משלי יז י): "תחת גערה במבין". ויש במלקות - שנאמר (משלי יט כט): "ומהלומות לגו כסילים". ויש אפילו בהכאות לא יועיל - שנאמר (משלי יז י): "מהכות כסיל מאה", אם כן מה נעשה לו? אין לו תקנה - אלא תגרשהו.
שיבר כתב:בשער הזכירה שלו העתיק בקיצור את שלושים חשבונות הנפש שבשער חשבון הנפש פ"ג שבס' חובות הלבבות לרבנו בחיי בן פקודה.
שימען כתב:מה הקשר רשעים?? אולי כוונתך תלמידים.
מצוה גדולה להחניף לו כדי להוציא יקר מזולל
שברי לוחות כתב:המהר"ל עצמו הביא את דברי הארחות צדיקים בענינים אלו
רחמנא ליבא בעי כתב:שברי לוחות כתב:המהר"ל עצמו הביא את דברי הארחות צדיקים בענינים אלו
מקור מדוייק?
רחמנא ליבא בעי כתב:מהר"ל דרך חיים פ"ו
חסרה בכתב יד "שער התורה" כמו שחסרה בספר המידות הקצר באותו כתב יד. נראה שהסיבה לכך היא שקיצור הספר לא נכתב עבור יושבי בית המדרש, וכיו שהשמיט המקצר את "שער התורה" בקיצורו, נשמט גם הסימן שלו בסוף. גם בתרגום הישן של ספר המידות ליידיש נדפס (לראשונה בשנת ש"ב [1541] בעיר איזני שבארץ אשכנז ואף נמצא במספר כתבי יד) השמיט את כל הענין של דרך הלימוד, מכיון שהתרגום היה מיועד לנשים. יתכן שיש קשר בין "ספר המדות הקצר" לבין התרגום הישן ליידיש (שאף הוא קיצור) וראוי הדבר לבדיקה. יתכן גם שהשמטת "שער התורה" בקיצור נבע מדבריו הקשים של המחבר נגד דרך הלימוד שבדורו. לא נראה לי סביר להניח ששער התורה היה חסר בספר המקורי, מסיבות שאותן אפרט במאמר שיופיע בעזר ה'.
רחמנא ליבא בעי כתב:האם יש כת"י מקוון כלשהו של שער התורה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים