הכי איתא ב'קדושת לוי' (פרשת תרומה ד"ה 'ויקחו לי תרומה'):
"כל האדם מחויב לעבוד את הבורא ברוך הוא במעשה ובמחשבה, שעל ידי הכוונה והמחשבה קדושה אזי בזה מקים לשכינתא מעפרא, והמעשה הוא בכדי שיתרומם האדם ולהטיב לעצמו. ובזה מיושב הכתוב כל איש אשר ידבנו 'לבו', דהוא מרומז על המחשבה, על ידי זה תקחו את 'תרומתי', רצה לומר שבזה יתרומם השכינה כביכול. וזאת התרומה אשר תקחו 'מאתם', רצה לומר זה התרוממות אשר האדם לוקח לעצמו, זה הוא בא על ידי המעשה, דהוא 'זהב וכסף ונחושת', רצה לומר על ידי העובדא".
אמנם ב'שפת אמת' מצינו לכאורה איפכא (שביעי של פסח, תרמ"ג - יש לי בעי' במחשב ואינני יכול להעתיק את הציטוט המדויק).
אשמח לשמוע עוד בדעת מאורי החסידות בנושא יסודי זה.