בן הרב כתב:שוה כסף
בן הרב כתב:ועוד י"ל חידוש, דמהות הקידושין הוא לאסור על כל העולם בשבילו, וכאן לא היה צריך לזה.
והוא חידוש ע"ד האפשר.
זקן ששכח כתב:ריש קדושין: האשה נקנית בג' דרכים, והם כסף, שטר וביאה.
ויש לדון במה קדש אדם את חוה. כסף ושטר - לא מסתבר שהיה אז. ביאה - הלא אמרו בגמרא רב מנגיד.
יש מי שדן בזה?
יבנה כתב:בבני נח אין קידושין, אלא תלוי אם נקראת מיוחדת לאיש פלוני
סנהדרין נח:
כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה מאימת אמר רב נחמן מדקראו לה רביתא דפלניא
רמב"ם הלכות מלכים פרק ט הל' ח'
בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה הרי זה נהרג עליה משום אשת חבירו, ואינו חייב עליה עד שיפשט הדבר ואמרו לה העם זו דבית עבד פלוני, ומאימתי תחזור להתירה משיפרישנה מעבדו ויפרע ראשה בשוק
ואילו בסנהדרין נז: אמרו דנערה המאורסה לית להו, והיינו שאין אצלם אירוסין רק נישואין.
עזריאל ברגר כתב:יבנה כתב:בבני נח אין קידושין, אלא תלוי אם נקראת מיוחדת לאיש פלוני
סנהדרין נח:
כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה מאימת אמר רב נחמן מדקראו לה רביתא דפלניא
רמב"ם הלכות מלכים פרק ט הל' ח'
בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה הרי זה נהרג עליה משום אשת חבירו, ואינו חייב עליה עד שיפשט הדבר ואמרו לה העם זו דבית עבד פלוני, ומאימתי תחזור להתירה משיפרישנה מעבדו ויפרע ראשה בשוק
ואילו בסנהדרין נז: אמרו דנערה המאורסה לית להו, והיינו שאין אצלם אירוסין רק נישואין.
זה לא פשוט אם לאדם הראשון היה דין של "בן נח" (למרות שהוא לא היה בן-נח...) או שהיה לו דין של יהודי.
באותה מידה יש דיונים דומים על האבות והשבטים וכו'.
בברכה המשולשת כתב:הרי איתא במדרש שהקב"ה היה גם השושבין וגם המסדר קידושין שלהם
בברכה המשולשת כתב:פרד"א פי"ב
זקן ששכח כתב:"והנראה דאיתא בגמרא כשהאשה נתנה לאיש כסף או שוה כסף ואמרה הריני מקודשת לך בכסף או בשוה כסף באדם חשוב - הרי זו מקודשת, בהאי הנאה שקבל ממנה.
וזה שגילה לי אבי ז"ל שחוה נתנה לו פירות מעץ הדעת בתורת קדושין.
וזה הרמז קידושין של אדה"ר שנאמר ותקח מפריו ותאכל, וקיחה הוא לשון קידושין כמ"ש בגמ' גמר קיחה קיחה משדה עפרון".
עזריאל ברגר כתב:זקן ששכח כתב:"והנראה דאיתא בגמרא כשהאשה נתנה לאיש כסף או שוה כסף ואמרה הריני מקודשת לך בכסף או בשוה כסף באדם חשוב - הרי זו מקודשת, בהאי הנאה שקבל ממנה.
וזה שגילה לי אבי ז"ל שחוה נתנה לו פירות מעץ הדעת בתורת קדושין.
וזה הרמז קידושין של אדה"ר שנאמר ותקח מפריו ותאכל, וקיחה הוא לשון קידושין כמ"ש בגמ' גמר קיחה קיחה משדה עפרון".
מהו המקור לחידוש נפלא זה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים