ספר רפואות

[עושה חדשות]

רש"י בפרשת נח הביא ממדרש "היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו". ובחז"ל אי' עוד דהיה גונח דם מפני הצינה.

והנה בס' תשב"ץ קטן סי' תמ"ה כתב "הא דאמרינן חזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו. וא"ת מאין בא לו ספר רפואות. וי"ל כשהיה נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובם חולים וגם מפני ריח רע. עד שבא מלאך אחד ולקח אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן ולמד אותו כל רפואות שבעולם. ואותם רפואות כתבו בספר וזהו נקרא ספר רפואות".

ובאוצר המדרשים ערך נח כתוב כך: "זה ספר הרפואות אשר העתיקו חכמים הראשונים מספר שם בן נח אשר נמסר לנח בלובר ההר מהרי אררט אחרי המבול. כי בימים ההמה ובעת ההיא החלו רוחות הממזרים להתגרות בבני נח להשטות ולהטעות ולחבל ולהכות בחלאים ובמכאובים ובכל מיני מדוה הממיתים ומשחיתים את בני אדם. אז באו כל בני נח ובניהם יחדו ויספרו את נגעיהם לנח אביהם ויגידו לו על אדות המכאובים הנראים בבניהם. ויבעת נח וידע כי מעון האדם ומדרך פשעיהם יתענו בכל מיני תחלואים ומדוים, אז קידש נח את בניו ואת בני ביתו וביתו יחדו ויגש אל המזבח ויעל עולות ויתפלל אל האלקים ויעתר לו. וישלח מלאך אחד ממלאכי הפנים מן הקדושים ושמו רפא"ל לכלה את רוחות הממזרים מתחת השמים לבלתי השחית עוד בבני האדם. ויעש המלאך כן ויכלאם אל בית המשפט אך אחד מעשרה הניח להתהלך בארץ לפני שר המשטמה לרדות בם במרשיעים לנגע ולענות בהם בכל מיני מדוה ותחלואים ולנגע מכאובים. ואת רפואות נגעי בני אדם וכל מיני רפואות הגיד המלאך לרפא בעצי הארץ וצמחי האדמה ועיקריה. וישלח את שרי הרוחות הנותרים מהם להראות לנח ולהגיד לו את עצי הרפואות עם כל דשאיהם וירקיהם ועשביהם ועיקריהם וזרועיהם למה נבראו וללמדו כל דברי רפואתם למרפא ולחיים. ויכתב נח את הדברים האלה על ספר ויתנהו לשם בנו הגדול ומן הספר הזה העתיקו חכמי הראשונים ויכתבו ספרים הרבה איש ואיש כלשונו". עי"ש.

אמנם אצל שאר הראש' מקובל ששלמה המלך ע"ה כ' ספר רפואות.

[אבא יודן]

המקור בספר היובלים י י-טו
ודומני שבשאר מקורות יש שאדם הראשון הוציאו מגן עדן ועיין עוד בר"ר י ו

[אבא יודן]

ובעצם יש כמה סוגי ספר רפואות ולפי זה אין שום סתירה
ראה רמב"ם פירוש המשניות סוף מקום שנהגו.
ושאר ציונים שבר"ץ חיות ברכות י ב.
ומפרשים שבמלכים א ה יב.

[עושה חדשות]

יש"כ

[ישראליק]

כמדומה לי שהספר הרפואות הלזה נמצא באוצר תחת הכותרת "אסף הרופא" ובהקדמה שם נמצא כל ההשתלשלות של הספר הזה

[בדיעבד]

'שר המשטמה' הינו דמות ראשית בספר היובלים.
בבית המדרש ג' לא' ילינק דף 155 הובא מדרש בשם "ספר נח" שמתיימר להיות ספר זה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=200

[אבא יודן]

'שר המשטמה' הינו דמות ראשית בספר היובלים.

כן כן זה מה שהביא לי לעיין בספר היובלים ולחפש אחרי ספר הרפואות שם.

[ר_חיים_הקטן]

כבר העיר בזה מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א בספרו אילת השחר עה"ת שיש מח' בזה.

[עושה חדשות]

כמדומה לי שהספר הרפואות הלזה נמצא באוצר תחת הכותרת "אסף הרופא" ובהקדמה שם נמצא כל ההשתלשלות של הספר הזה

ז"ל ראב"ן סי' רעא: פירש משום שבתא, שבתא רוח רעה, בזמן שהאשה באה מן הנהר או מבית הכסא או טווה ולא רחצה ידיה ונתנה פת לבנה או חלב והניק בלא נ"י יש רוח רעה שבתא שמה ומזקת לנערים ומעוותת ומפרקת הצוואר ושמו של חולי זה קורין לו בלשון לעז שטרניי דוסי ואין לו רפואה אלא דמכות אש, וכן פירש אסף היהודי בספר רפואות.

[זקן ששכח]

איזו בעיה יש בטוייה שיש צורך בנטילת ידים?

[בדיעבד]

אולי מפני שמגלה זרועותיה, עי' כתובות עב,ב.

[זקן ששכח]

אולי מפני שמגלה זרועותיה, עי' כתובות עב,ב.

תודה למ"מ, אך לא מסתברא שסתם טווה זו הכוונה.

[יבנה]

איזו בעיה יש בטוייה שיש צורך בנטילת ידים?

ואיזה בעיה יש בעולה מן הנהר?

[בדיעבד]

זה שקנה חכמה יודע להגיד "סברות" מה מניע רוח רע הזה לשרות על הידיים. לסברתך מה מוגדר כ"בעייה" שבזכותו "מסתבר" שעלול להביא רוח רע?
מה הבעיה עם גזיזת ציפורניים או תשמיש המיטה? כל ההנחה שלך שיש איזו שיטה ידועה להשראות רוחות רעות צריכה ראיה.
אני מעורר שיש קשר דק בין שלשת התנאים האלו (רחיצה בנהר, בית הכיסא וטויה כש"כ) שבכולם ישנו הפשטת בגדים כלשהי. זו היפותזה רחוקה, אבל לא רע לשאלה שמבוססת על יסוד רעוע.

[יבנה]

זה שקנה חכמה יודע להגיד "סברות" מה מניע רוח רע הזה לשרות על הידיים. לסברתך מה מוגדר כ"בעייה" שבזכותו "מסתבר" שעלול להביא רוח רע?
מה הבעיה עם גזיזת ציפורניים או תשמיש המיטה? כל ההנחה שלך שיש איזו שיטה ידועה להשראות רוחות רעות צריכה ראיה.
אני מעורר שיש קשר דק בין שלשת התנאים האלו (רחיצה בנהר, בית הכיסא וטויה כש"כ) שבכולם ישנו הפשטת בגדים כלשהי. זו היפותזה רחוקה, אבל לא רע לשאלה שמבוססת על יסוד רעוע.

רוחות רעות המוכרים לנו משו"ע או"ח ד' יח ויט, יש בכולם לכלוך או טומאה וכדומה, ומובן א"כ שריית רוח הרעה והצורך של רחיצת הידים. לעומת זאת דברי ראב"ן אינם מובנים שייחס רוח רעה לטוייה או לרחיצה בנהר, אף שאין בהם שום צד של לכלוך או טומאה.
גזיזת צפרניים יש בו לכלוך שמתגלה הלכלוך שתחת הצפרניים, בית הכסא שבזמן חז"ל בדרך כלל היה מלוכלך מאד מלבד דפרסאי, וכן בתשמיש המיטה הצריכו נטילה בסוכה כו: מפני שהידים עסקניות הן.

[בדיעבד]

לפי דרכך שרו"ר באים ע"י לכלוך, אפשר לפרש הראב"ן שגם אלו, שיש בהם גילוי מקומות מכוסים, מאחר והידיים עסקניות, הוא הדין...

[יבנה]

לפי דרכך שרו"ר באים ע"י לכלוך, אפשר לפרש הראב"ן שגם אלו, שיש בהם גילוי מקומות מכוסים, מאחר והידיים עסקניות, הוא הדין...

הדברים מאד דחוקים, מן הסתם העולה מן הנהר נקי לגמרי ואף אם יגע בגופו לית לן בה, וכן סתם טוייה אין בו נגיעה בגוף אף אם צריך לקפל השרולים. בנוסף לימא הנוגע בגופו שהוא העיקר וכולל שניהם ולא יאמר בכזה צורה משונה. משמע דמיירי דוקא באלו. והדרא קושיא לדוכתא.

[עושה חדשות]

על עצם גניזת הספר יש לשאול למה אין חיוב להשאירו מדין פיקוח נפש.
וראיתי מי שהביא בזה לתרץ (מחכמי ישראל זצ"ל), דהוי כפיקוח נפש עתידי, (כי באותו הדור עדיין זכרו את הרפואות), ואחרים תירצו דהיכא דאפשר ע"י ביטחון ותפילה ל"ה פיקוח נפש.
יש עוד מילין בזה?

[אבא יודן]

קול הרמז .JPG (1.9 MiB) נצפה 5908 פעמים